רקע
יהודה ליב מאגנס
הנחת אבן־הפנה לבית החולים האוניברסיטאי של "הדסה" על שם רוטשילד

1

הגיע סוף־סוף יום הנחת אבן־הפנה לבית־החולים האוניברסיטאי של “הדסה”. זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו!

את התכנית הראשונה ליסוד מכון להשתלמות ברפואה והיגיינה ולשותפות עם בית־החולים “הדסה” שעל שם רוטשילד בתור בית־חולים אוניברסיטאי הכין בשנת תרפ“ז פרופ' י. י. קליגלר, ראש המחלקה להיגיינה ובקטריולוגה באוניברסיטה. תכנית זו נבדקה והשלמה ע”י פרופ' רוזנאו, מהמחלקה לרפואה פריבנטיבית בהארברד, ד“ר ל. ק. פרנקל המנוח, מי שהיה אז סגן הנשיא של החברה לבטוח־החיים “מטרופוליטן” ונשיא האגודה האמריקאית לבריאות הצבור וד”ר א. מ. בלוסטון, מי שהיה מנהל ההסתדרות המדיצינית “הדסה”.

אחרי הועצות נוספת עם אנשי־מדע ועם הועד הכללי של הסתדרות נשים ציוניות באמריקה “הדסה”, נתקבלה על־ידי חבר־הנאמנים של האוניברסיטה בועידתו בציריך בשנת תרפ"ט תכנית ליצירת מרכז רפואי.

ועד הרופאים היהודים באמריקה שהוא מהוה את האגף הרפואי של פעולת האוניברסיטה הציג לו למטרה מעצם ראשיתו את הקמתה של פקולטה לרפואה באוניברסיטה. נוצרה ע"י ועד הרופאים היהודים באמריקה ביחד עם “הדסה” ועדה משותפת לשם הקמת בנינים רפואיים לאוניברסיטה. הועדה המשותפת הזאת כבר השתתפה בתרומות חשובות בהקמת בית־החולים בתל־אביב וגם בבית־החולים שבעמק, על־יד עפולה.

ועד־הרופאים הוא הארגון האמריקאי הראשון למען האוניברסיטה העברית. הוא נוסד עוד בשנת תרפ“ג, ומאז ועד היום הזה עומד ד”ר נ. רטנוף בראש הועד כנשיאו. חבר־הנאמנים של האוניברסיטה החליט בועידתו האחרונה שהתקיימה בחודש אב בציריך לקרוא על־שם ד"ר רטנוף את הבית החדש לצרכי מחקר והשלמות העומד להבנות. זוהי הכרת התודה הבאה לאחד מידידיה הנאמנים ביותר של האוניברסיטה העברית.

עלי גם להזכיר, שהספריה הרפואית של האוניברסיטה המכילה עתה למעלה מ־30,000 כרך והיא מקבלת מדי שנה למעלה מ־300 כתבי־עת רפואיים בהרבה לשונות, נוצרה והתפתחה הודות לד“ר יוליוס ירחו מניו־יורק, ששמו נקרא עליה. אזכיר עוד ידיד אמתי של העבודה הרפואית באוניברסיטה ושל הספריה הרפואית, את ד”ר עמנואל ליבמן מניו־יורק.

המרכז הרפואי יהיה לפי שעה מורכב משלושת המוסדות האלה:

א. בית־החולים האוניברסיטאי של “הדסה” על־שם רוטשילד, אשר אבן־פנתו תונח היום;

ב. בית־ספר לאחיות;

ג. מכון להשתלמות ברפואה טרופית והיגיינה טרופית.

לשם יצירת המכון הזה נוצרו עד עתה המעבדות הבאות, שיש להן קשרים עם האוניברסיטה: לפרזיטולוגיה, להיגיינה ולבקטריולוגיה, לרדיוביולוגיה וכן לפיסיולוגיה פתולוגית; בעוד זמן קצר תוקם המעבדה לגניקולוגיה.

בשנת תרפ"ט הכיר חבר־הנאמנים את המחלקות הבאות של בית־החולים “הדסה” כבעלות רמה אוניברסיטאית: לאופטלמולוגיה; לאנטומיה פתולוגית; ולרפואת־ילדים.

עומדות גם להתכונן מעבדות שתהיינה מוקדשות במיוחד למחקר תופעות שונות של מחלת־הסרטן.

מקצועות נוספים יכנסו לתחום המכון להשתלמות ברפואה והיגיינה. המכון להשתלמות מכוון למתן אפשרות להשתלמות נוספת ולעבודת־מחקר לרופאים ואנשי־מדע.

עלי לציין כאן את הדרישה הרבה הבאה מצד חוגים שונים בעם העברי, וביחוד מצד סטודנטים יהודיים מרובים בארצות שונות ליצירת פקולטה להוראה רגילה ברפואה. האוניברסיטה איננה מוכנה עדיין לכך, ויהיה עלינו עוד לעיין ולחזור ולעיין בשאלה זו לכל פרטיה המסובכים. אין אני יכול לדון היום בשאלה קשה זו, אולם אוכל להגיד, שההרגשה הכללית בתוך האוניברסיטה היא, שבמקודם או במאוחר יהיה עלינו להקים את הפקולטה לרפואה.

עלי להביע עוד את שמחתה העמוקה של האוניברסיטה העברית על זה ששמה יתקשר עם שם בית רוטשילד המרומם על־ידי בית־החולים של “הדסה”.

ביחוד שמחה האוניברסיטה, שתהיה לה מעתה הזכות לעבוד שכם אחד עם הסתדרות “הדסה”, עם הסתדרות גדולה ונעלה זו של נשי ישראל באמריקה. הרשו־נא לי כפרט להגיד, כי לקשר זה שאפתי מאז הוסדה של האוניברסיטה במשך כל השנים. בשותפות של הסתדרות רבת תבונה ומסירות כ“הדסה” עם האוניברסיטה ועם ועד הרופאים היהודים באמריקה. בטוח אני, שיווספו לה לאוניברסיטה יציבות וכוח – ולאלה היא זקוקה מאד.

זכורני את יסוד “הדסה” בניו־יורק לפני שלוש ועשרים שנים. הנרייטה סולד היא שנפחה בה רוח חיים והכניסה מטרה ונשמה לתוכה. נתן שבח והודיה, שהיא אתנו היום, ושידיה הנאמנות, שאינן יודעות ליאות, הן המניחות את אבן־הפנה הזאת.

אכן, גבירותי ורבותי, זהו מפעל גדול של רחמים ומדע גם יחד. מי יוכל למנוע מאתו את ידו ואת ברכתו? יהי רצון שרופא חולי עמו יתן עצמה לאלה אשר על שכמם רובצת האחריות הקדושה.



  1. על הר הצופים, ז' במרחשון תרצ"ה (16 באוקטובר 1934).  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48467 יצירות מאת 2698 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20793 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!