¹

אי־אפשר לפתוח את שנת־הלמודים החדשה של האוניברסיטה העברית מבלי שיעלה על זכרוננו קודם כל שמו של חיים נחמן ביאליק ז"ל. עוד לפני שנה היה נוכח במקום הזה והוא במלוא אונו. מי פלל אז שילקח מאתנו, שנעדר אורו ועצתו? – עם כל יום העובר עלינו חשים אנו במעמקים יותר ויותר מה גדול החלל שהשאיר אחריו; אין מי שימלא לנו חלל זה, ואנו כה תשש כוחנו, כה דלונו בלכת האיש מאתנו. יהי זכרו ברוך לעולמי־עד!

מקדמים אנו בברכה מלב את חברינו החדשים לעבודה, (אשר רובם נמצאים היום פה): פרופ' גוטמן מברלין, פרופ' קבנר מברסלאו, ד“ר דושקין משיקגו, ד”ר ולוצקי מברלין, וד“ר וולפסון מברלין; כמו־כן פרופ' הלברשטדטר מברלין, פרופ' ורטהיימר מהאלה וד”ר דולז’נסקי מברלין. מאחלים אנו לכולם אושר רב ועבודה פוריה.

עם בואו של פרופ' גוטמן לקתדרא לפילוסופיה עברית הושלם הבסיס לאסכולה לפילוסופיה באוניברסיטה העברית. נמצאים כאן עתה ארבעה מלומדים במקצוע זה שיורו את דברי ימי הפילוסופיה, הפילוסופיה של ימי הבינים, את הפילוסופיה העברית והמושלמית, ואת הפילוסופיה החדשה לענפיה השונים, מדיקארט ועד היום הזה.

במקצוע הקשור לאלה – בספרות הקבלה – נתאשר ד"ר שלום לפרופיסור. כן נתאשר מנויו של פרופ' טורטשינר כפרופיסור באוניברסיטה בקתדרא ללשון עברית על־שם חיים נחמן ביאליק.

עם התחלת עבודתו של פרופ' קבנר בהיסטוריה חדשה הונח היסוד לאסכולה להיסטוריה. התלמיד מוצא כאן ששה היסטוריונים המקיפים בהוראתם את המקצועות האלה: ההיסטוריה העתיקה של יון ורומא בהדגשה מיוחדת של ההלניסמוס, ההיסטוריה של ימי הבינים הכללית והעברית, ההיסטוריה של העמים המושלמים, ההיסטוריה החדשה החל מהריניסנס, ההיסטוריה העברית החדשה מהצד הסוציולוגי ותולדות היחסים הבין־לאומיים. דרושות לנו עוד קתדראות להיסטוריה של המזרח השמי העתיק ולתולדות תקופת בית שני.

בהזדמנות זו הנני להכריז על העלאתו של ד“ר א. צ’יריקובר למרצה בהיסטוריה של יון ורומא ושל ד”ר ש. ד. גוייטין למרצה בהיסטוריה מושלמית.

ד"ר ל. א. סוקניק, אשר עד עתה הקדיש את כוחותיו למחקריו הקשורים בחפירות, נתמנה עכשיו למרצה בארכיאולוגיה ארצישראלית מתקופת הברונזה הקדומה עד התקופה הביזנטינית, ואנו מקוים, שכמה מתלמידינו יקבלו מעתה את ההכשרה הדרושה בכדי שיהיו לארכיאולוגים מקצועיים.

מנויו של ד"ר א. דושקין, שיבוא לכאן בטבת, הוא הצעד הראשון להקמת מחלקה לפדגוגיה. הוא ירצה במיתודה ואדמיניסטרציה פדגוגית, אבל תכנית המחלקה הזאת כוללת הוראה גם בפסיכולוגיה וגם ביסודות הפדגוגיה. במקצוע האחרון, שהוא אגף מרכזי, יוכל להורות רק אדם שמלבד ידיעותיו המקצועיות הוא גם בעל ידיעות עמוקות במדעי היהדות.

תקותנו רבה, כי תהיה האפשרות לפרופ' קורט לוין, לשעבר בברלין וכעת באוניברסיטה של קורנל, מי שנבחר לפרופיסור בפסיכולוגיה לעבור ירושלימה. יצירת מחלקה לפסיכולוגיה הראויה לשמה קשורה בהוצאות רבות, ואנו מחכים שידידיה של האוניברסיטה יסייעו להשגת האמצעים הדרושים.

בואו של ד"ר פולוצקי כמדריך לאגיפטולוגיה, יקדם את המכון למדעי המזרח לקראת היותו למרכז חקירת תרבותו של המזרח הקרוב.

ניתנו לנו תרומות מיוחדות לשם מחקר בשני מקצועות של המוסיקה: למקצוע הנגינה המסורתית היהודית, המבוססת על המקור התנ“כי, ולמקצוע המוסיקה הלא־אירופית. אנו מקוים שהמו”מ עם המועמדים למקצועות אלה יגמר בקרוב.

בקרוב יתמנה האיש שישב בקתדרא לכלכלה אגררית על־שם הרמן שפירא, שנוסדה על־ידי הקרן הקימת לישראל.

ד"ר פלאום הועלה לדרגת מרצה בבלשנות רומאנית ובספרות של ימי הבינים.

הוצאת־הספרים מוסרת לדפוס שני ספרים פילוסופיים: “מסה על שכל האדם” של לוק ו“פרוטגוראס” לאפלטון. זהו עוד צעד חשוב לשורת ספרי המופת הפילוסופיים הנערכים ע“י פרופ' רות. עם הופעתם יגיע מספר הספרים שיצאו בשורה זו לשלושה־עשר. הספר השלישי של “תרביץ” לשנה זו יהא מוקדש לזכרו של הרמב”ם למלאות שמונה מאות שנה לפטירתו. – נמצא עכשיו בדפוס כרך אחד של כתב־היד של ההיסטוריון המושלמי בלאדרי, שנערך ע“י ד”ר גוייטין; וגם יצא השנה לאור כרך של “כתבים על היהדות” להרמן כהן.

במדעי־הטבע נבחרו שני אנשי־מדע יוצאי־גרמניה למקצועות חשובים, האחד לחימיה פיסיקלית ושני לפיסיקה עיונית. אנו מקוים שבקרוב יסתיים המשא־ומתן אתם, ושנוכל אחרי הקמת שתי קתדראות האלה להכריז, בהתאם להחלטת חבר־הנאמנים, על יצירת הפקולטה למדעי הטבע, – פקולטה ממש במקום המכון הנוכחי למדעי הביולוגיה.

בינתים הולכת ומתארגנת המחלקה לפיסיקה על־ידי העלאתו של ד“ר סמבורסקי, המורה בפיסיקה נסיונית, למרצה בעל תפקיד מיוחד ועל־ידי מנוים של ד”ר אלכסנדר וד"ר וולפסון כעוזרים מן המנין לפיסיקה.

מנויו של פרופ' א. פרנקל למתימטיקה טהורה טרם נתאשר על־ידי חבר־הנאמנים.

יש להזכיר עוד העלאות במדעי הטבע, ואלו הן: ד“ר א. אייג בבוטניקה וד”ר ל. פיקרד בגיאולוגיה הועלו למרצים בעלי תפקידים מיוחדים; כן הועלו למרצים ד“ר ב. אמירה במתימטיקה, ד”ר א. ריפנברג, בחימיה ביולוגית וקולואידית שימושית וד“ר מ. פרנקל בביוחימיה. יש להזכיר את שמה של גב' ד”ר ט. רייס, שנתמנתה באמצע השנה האחרונה בתור עוזרת מן המנין לפיסיולוגיה של הצמחים ולקריפטוגמים.

כבר הודענו בזמנו, שנתקבלו מתורמים בעלום־שם 40.000 לא“י לשם מחקר במחלת הסרטן. בקשר עם זה מינה חבר־הנאמנים את פרופ' הלברשטדטר לרדיו־ביולוגיה ואת ד”ר ל. דולז’נסקי, לפיסיולוגיה של התא. נתמנתה ועדה מיוחדת, שעליה הוטל להכין תכניות למעבדות הסרטן, ויש לקוות, כי התחלת המפעל החשוב הזה לא תדחה ביותר. – בבית־החולים “הדסה” סודרה מעבדה לחימיה ופיסיולוגיה פתולוגית בשביל פרופ' ורטהיימר, שנתמנה לפרופיסור באוניברסיטה. ד"ר גייגר, הועלה למרצה בפיסיולוגיה. אנו רואים באלה את הצעדים הראשונים לקראת הקמת מחלקה לפיסיולוגיה.

אין צורך לספר כאן בפרוטרוט על יצירת המרכז הרפואי, כי עליו ניתן כבר תאור מפורט בשבוע שעבר, בשעת הנחת אבן־הפנה לבית החולים האוניברסיטאי של “הדסה” על־שם רוטשילד, שיוקם על הר־הצופים במרחק־מה מהמקום הזה. שמחים אנו שעומד להתגשם שיתוף הפעולה בין האוניברסיטה ובין “הדסה”. – אנו מביעים את תודתנו לד“ר נ. רטנוף ולד”ר י. גולוב על עבודתם הנמרצת במשך הקיץ הזה, כי היא שהביאה את שאלת המקום לבית־החולים לידי פתרון מוחלט; ותקותנו נאמנה, שהבנין למכון להשתלמות ברפואה ובהיגיינה על־שם נ. רטנוף יוקם בעתיד הקרוב.

במקצועות הקשורים ברפואה, החלט על העלאת הבאים לדרגת מרצים: ד“ר ל. אוליצקי בסירולוגיה, ד”ר ג. מער, באיפידמיולוגיה, ד“ר א. תיאודור באנטומיה רפואית וד”ר ג. ויטנברג בהלמינתולוגיה.

לכל אלה, שנתקראו פה בשמותיהם, אנו אומרים ברכה ומאחלים להם הצלחה בעבודתם העתידה באוניברסיטה העברית.

בחוקה הזמנית של האוניברסיטה שנתקבלה בועידה השלישית של חבר־הנאמנים בשנת 1926, דחו את יצירת הסינט של האוניברסיטה, לכשיגדל מספר הפרופיסורים בירושלים עד כדי הצדקת הצעד הזה. עד היום נקרא הגוף האקדימי בירושלים בשם מועצת האוניברסיטה. כיום ישנם כבר באוניברסיטה 21 פרופיסורים, 25 מרצים, 8 מדריכים ועוזרים מן המנין, ועוד 27 עובדים מדעיים, באופן שכל חבר העובדים המדעיים מונה 81 איש; ואם נצרף את אלה שמנהלים אתם כבר מו“מ יגדל המספר בעוד 16. כן ירבו! חבר־הנאמנים החליט, איפוא, שהגיע הזמן להחליף את השם מועצת האוניברסיטה בשם סינט, ולמסור לידו את כל התפקידים השייכים לסינט. נתקיימה כבר הישיבה הראשונה של הסינט, ופרופ' ש. קליין נבחר כיו”ר הועדה המתמדת של הסינט, המורכבת מארבעה חברים של הסינט, שהם גם חברי הועד הפועל החדש של האוניברסיטה. מקוים אנו, שעד הועידה הבאה של חבר־הנאמנים תתוקן בשלמותה החוקה הזמנית של האוניברסיטה.

הפרוצס הזה של תקון החוקה נמשך שנים מספר, והועידה האחרונה של חבר־הנאמנים החליטה על צעדים קונסטוטיציוניים חשובים. הצעד הגדול ביותר הוא מנויו של ועד פועל בן 11 חבר. הועד הפועל הזה כבר התכנס לישיבתו הראשונה. ארבעה מחברי הסינט, הפרופיסורים פקטה, אדלר וקליין והרב אסף, נבחרו כחברים בועד הפועל למשך שנתים. מן הוא והלאה יבחר הסינט אחת לשנתים ארבעה באי־כוח בועד הפועל. גזבר הכבוד של האוניברסיטה הוא גם חבר הועד הפועל, וזכות מיוחדת היא לנו לברך היום את מר שלמה שוקן, שהואיל לקבל עליו כהונה זאת. לגזבר הכבוד תהיה סמכות רבה ואחריות גדולה בעניני התקציב ובכל השיטה הפיננסית של האוניברסיטה בכלל.

יועץ הכבוד הטכני, מר ל. גרין, אף הוא נבחר לחבר בועד הפועל. כמו־כן נבחרו לועד הפועל אחדים מחברי חבר־הנאמנים היושבים בארץ־ישראל, ה“ה: מנחם אושיסקין, ברל כצנלסון, שמריהו לוין, מכס שלסינגר. הקנצלר הוא יו”ר הסינט והועד הפועל, והמזכיר הראשי של האוניברסיטה, מר ש. גינצברג, הוא מזכיר הסינט והועד הפועל באותו התפקיד ובאותן הזכויות שהיו לו עד כה.

השופט מר פרומקין נבחר לחבר ארצישראלי בחבר־הנאמנים של האוניברסיטה.

עונג אמיתי הוא לי לברך את כל אלה בברכה מלב ולאחל לכולם הצלחה מלאה במעשיהם. הועד הפועל ייצג את חבר־הנאמנים ויפעל בשמו בין ועידה לועידה שלו. כמו־כן ייצג את חייה של האוניברסיטה לכל צדדיה וגם את הישוב הא"י בכלל. הוא מקבל עליו אחריות ותפקידים, שעד כה רבצו כמשא כבד על שכמי אנשים מעטים. האוניברסיטה גדלה במדה שאי־אפשר לה בלי גוף פעיל ובעל משקל אשר ינהל את עניניה. רצוי שהאוניברסיטה תהיה יותר ויותר בלתי תלויה באיש אחד, ויהיה מי שיהיה. ועל כולנו לראות שינויים אלה ואחרים בחוקת האוניברסיטה כאמצעי־עזר להעמיד את הא על יסוד בלתי אישי, אוביקטיבי, כצעדים המחזיקים את השלטון העצמי של הא פה בירושלים.

נתמנתה ועדה המורכבה ממר שוקן, בתור יו“ר, ד”ר חיים ויצמן, והקנצלר, שעליה יהיה למסור לועידה הבאה של חבר־הנאמנים דין־וחשבון על הכוון הכללי להתפתחותה העתידה של הא.

יכולים אנו, לשמחתנו, לומר דברים מעודדים בנוגע לפתיחת המכון לחקלאות, בשותפות עם תחנת הנסיון החקלאית. הנהלת הסכנות היהודית וחבר־הנאמנים של האוניברסיטה באו לידי הבנה בדבר המבנה של מכון חדש זה, ויש לקוות, שתלמידי החקלאות, אשר את הקורס הראשון סיימו בתוך האו, יוכלו, החל משנת תרצ"ו, להמשיך את למודיהם ברחובות, בהתאם לתכנית הלמודים. ברצוננו להודות בזה להנהלת הסוכנות היהודית על הסיוע והעזרה להתקדמות הדבר.

נגמר בנינה של המעבדה לביולוגיה, על־שם דיויס. מעבדה זו מכוונת לתלמידים ויש לנו מחסור גדול במעבדות נוספות הן במדעי הטבע והן ברפואה. אנו מקוים, שנוכל להתחיל בהקמת בנין רוזנבלום למדעי היהדות במשך החורף הזה.

בית־הספרים גדל במהירות כזאת, עד שמוכרחים אנו לדאוג להוספת מחסנים. נמצאים בבית־הספרים כיום למעלה מ־283,000 כרכים רשומים, ועוד 30,000 כרכים המחכים לרישום. בעקב המצב באירופה – ביחוד בגרמניה ופולניה – נתקבלו השנה במיוחד אספים גדולים של ספרים יקרי־ערך במקצועות מרובים, ובקרוב עומדים להגיע עוד אספים גדולים. מחסני־הספריה נבנו בשעתם באופן שיוכלו להכיל 300,000 כרכים – ומספר זה יתמלא עד סוף השנה הבאה.

יש בידינו סכום ידוע המיועד להקמת מעון לסטודנטים, ויש לחכות שיוסרו כל המכשולים בקשר עם הגשמת רעיון זה.

התקציב שהוצע לשנה זו, לשנת תרצ“ה, הוא 49,000 לא”י. סכום זה איננו כולל הקמת בנינים, וכן אין נכללים בו כמה סעיפים שלכסוים משמשות קרנות מיוחדות. קוינו לאזן את התקציב הגדול הזה בעזרת תרומות מוגדלות מאמריקה, מא“י, מפולניה, מדרום־אפריקה ומצ’כוסלובקיה, אך זה עכשיו הגיעתנו ידיעה מאמריקה, שבעטים של התנאים הנוכחים שם ספק הוא, אם יוכלו להמציא את הסכום המלא שעליו הוסכם בועידה שנתקיימה בניו־יורק בחודש מאי ש”ז. במקרה זה יהיה לנו גרעון. פרושו של הדבר, שעלינו לבקש עזרה נוספת בא“י ובארצות אחרות. פעולה חשובה פעלו מר שניאורסון בפולניה וד”ר פישל בצ’כוסלובקיה, בעוררם את התענינותה של היהדות בגורל הא.

בהיותי באמריקה באביב, וגם בשעת ישיבות ועידות חבר־הנאמנים בציריך, עודדה מאוד את ידידי הא העובדה, שהשתתפותה של א“י בתקציב הא גדלה והולכת, ושהמכסה של תשלומי־התלמידים גם היא גדלה. מחכים אנו השנה מאגודת שוחרי הא בא”י לסכום של 2000 לא“י, כהשתתפות בתקציב הרגיל, ואולי יוכלו עוד להוסיף עליו; כן יגיעו תשלומי־הלמוד עד לסכום של 5,500 לא”י. לא יתכן, שהאוניברסיטה תכנס לתוך גרעונות; בשעת ההכרח נאלץ להגדיל את תשלומי־הלמוד ואולי גם לקצץ בכמה עבודות של הא, אם לא נראה מוצא אחר.

זו הפעם הראשונה, שממשלת א"י נתנה שלוש תרומות קטנות לשם עבודות־מחקר מיוחדות באוניברסיטה העברית. מקדמים אנו בשמחה את הודעתה של הממשלה על השתתפות בהוצאות לשם הקמת בית־החולים החדש. תקותנו, שההתחלה הקטנה שנעשתה, תוביל לסיוע גדול יותר ולתמיכה גם בענפי עבודה אחרים של הא.

במשך השנה שעברה נוספה רק קרן אחת לקרנות הקבועות של הא, והיא התרומה של 50,000 דולר מאת מר יעקב י. אפשטיין מבלטימור שבאה"ב. אנו אומרים לו תודה על עזרתו התמידית.

נדיבותו של תורם בעלום־שם, שהעמיד לרשות הא סכום של 8,600 לא"י, ונדיבותם התמידית של פליקס ורבורג ורעיתו, שתרמו סכום של 9,240 דולר, אפשרו לאוניברסיטה אשתקד לסלק את כל חובותיה כלפי חוץ. הא אינה חייבת, אפוא, כספים לבעלי־חוב מן החוץ. אנו מודים מכל לב לתורם בעלום־השם ולה' פליקס ורבורג ורעיתו על הסיוע המיוחד שבמיוחד. לא כל אחד ידבנו לבו לתרום כספים הגונים למטרה כזו – לשם כסוי חובות.

אולם עוד קיים חוב פנימי גדול. – אמנם יש בידינו מספר התחיבויות מאמריקה לתשלום החובות האלה. בתנאים רגילים ודאי שהתחיבויות אלו תמלאנה, אולם לפי התנאים החמורים הקיימים כעת באמריקה, מדאיגים אותנו הקשיים המחכים לנו.

ידוע לכל, שהרחבתה של הא באה בחלקה הודות לכספי הסיוע למלומדים פליטי גרמניה, שהועמדו לרשותנו על־ידי כמה מוסדות ואישים. האמצעים שהובטחו מאפשרים להוציא לפועל תכנית לשלוש שנים, אולם חבר־הנאמנים החליט לעשות את כל המאמצים בכדי להאריך את התקופה הזאת לפחות לחמש שנים. צריך יהיה, איפוא, לחפש עוד אמצעים ולדאוג ליסוד עוד קרנות לטובת פליטי גרמניה.

המספר הנוכחי של העובדים המדעיים פליטי־גרמניה הוא עשרה, ועם מנוים של אלה שנזכרו למעלה יגיע מספרם בשנה זו לשבעה־עשר.

לא ידוע עדיין מה יהיה מספר התלמידים שילמדו באוניברסיטה בשנה זו. למעלה מ־1000 איש הגישו בקשות להתקבל, ותעודותיהם של 800, בערך, נמצאו בסדר. בסוף השנה שעברה היו באוניברסיטה 280 תלמיד, לרבות את תלמידי־המחקר. אנו משערים, שמאשתקד יחזרו וירשמו למעלה מ־200 תלמיד. אי־אפשר, כמובן, להגיד עכשיו כמה מהחדשים ישתתפו בלמודים בסדר.

יש לציין את הצלחתם של הקורסים החיצוניים בתל־אביב ואת ההתענינות שעוררו בקהל. בעונת החורף שעבר נרשמו בקורסים האלה 473 שומעים, רובם בעלי השכלה תיכונית. עלינו להביע תודה לבבית לועדה בתל־אביב, שארגנה את הקורסים, ולאנשי הא שהשתתפו בהם, וכן גם לד“ר יהודה קויפמן, מנהל הקורסים. גם פה חסרים אנו את התלהבותו של ביאליק ז”ל וכוחו שעורר תמיד למעשים. מה מורגש העדרו על כל צעד ושעל! הקורסים האלה הם בחסותו של הסניף התל־אביבי של אגודת שוחרי האוניברסיטה העברית בא"י. הם יפתחו השנה בכסלו, וינתנו במשך עונת החורף בלבד.

כפי ששמעתם, מסרתי דין־וחשבון לא רק על פעולות הא בשנה שעברה, כי אם השתדלתי לתת בקיצור נמרץ גם ידיעות על השנה הבאה. אין השעה פנויה למשהו אחר. זה משמש גם אות לכך, שהא חיה וגדלה ושהיא נושאת עיניה יותר ליום־מחר מאשר ליום אתמול.

בניסן שנה זו תמלאנה עשר שנים לפתיחתה הרשמית של הא. תמיד קבעתי לעצמי מועד של עשר שנים, כזמן הדרוש לשם הנחת היסודות. תקופה חלוצית זו היתה רבת־ענין, הייתי אומר, תקופה של התרגשות. זכות מיוחדת היא, שזוכים לה רק מעטים, לראות מוסד כה חשוב כשהוא גדל כמעט מיום ליום. אלה מאתנו שנתנה להם הזכות הזאת, עליהם לתת שבח והודיה מקרב לב ונפש. אין תקופה חלוצית כזו תמיד מן הקלות, ואין כל ספק שנעשו על־ידינו שגיאות הרבה יותר מאלה שנשמעו נגדנו מזמן לזמן. אין איש בינינו שיגיד, כי שבע־רצון הוא מהישגיו. אולם דבר אחד גדול ויסודי נוכל להגיד: הנה האוניברסיטה! היא קיימת, היא חיה, וממנה תושיה, ממנה תקוה, ממנה אמונה.

אל יפול לבנו עלינו בגלל דאגת־השעה. עלינו להיות משוכנעים שאנו נתנו ידינו למפעל רב־ערך בתולדות עם ישראל. חלילה לנו להדבק בספקנות השלטת בדבר ערכו של השכל וחשיבותם של קניני־רוח. עם ישראל לא הרגיש עוד בכל דורות־קיומו, שזרעו רכש תורה יותר מדי, מדע רב מדי. מי יתן כל עם ה' נביאים! מי יתן והיתה לכל איש ואשה מבינינו האפשרות לספוג לתוכם את חכמת ישראל הרחבה והעמוקה, שאפשר לקנות אותה במקום הזה. לא להפחית, כי אם להוסיף במתן חכמת ישראל לאנשים ונשים שוחרי תורה, לזאת אנו שואפים. ולא מדעי היהדות בלבד, כי אם בכל מדעי הרוח ומדעי הטבע, שבהם ומהם סם חיים וקיום ליהדות.

הימים הם ימי חירום לעם ישראל, אך גם ימי חירום הם לכל העולם כולו. האויר מלא חומר מפוצץ, והגץ הקטן ביותר עלול לפוצצו. לעת כזאת על הא לתת לעם ישראל, עתה יותר מאשר בכל שעה אחרת, את ההזדמנות לחנך דור של נוער בר־לבב, ער בשכלו ואידיאלי בתוך־תוכו, דור שיחונך על־ידי השיטה המדעית בכל חומרתה, דור שישמור על ירושת ישראל וישאף להאדירה. ערכים אלה טובים כשהם לעצמם, ותהיינה מה שתהיינה עתידות תבל ואדם – טובים הם ערכים אלה לא רק לכת קטנה של פרחי־כהונה, טובים הם לכל העם, לכל אדם המוכשר לקבלם.

מי יתן ובסיומו של העשור השני לאוניברסיטה העברית נראה אותה והיא מחוזקת ומעודדת וערה לתפקידה ההיסטורי הכביר.