א    🔗

I    🔗

בָּרִאשׁוֹנָה—

כְּשֶׁנִּפְקְחוּ רִאשׁוֹנָה שְׁנֵי עַפְעַפַּי,

וּמַבָּטִי — מַבַּט נֶשֶׁר צָעִיר —

הִמְרִיא לְמֶרְחַקִּים,

וְהִתְעַכֵּב רֶגַע קַל וְלִטֵּף כַּנְפֵי יוֹנָה,

וְנֶאֱחָז בַּסְּבַךְ שֶׁל אִילָן, בְּעָלָיו הַיְרַקְרַקִּים,

בִּזְמִירָיו,

וּבְצִלְצוּלֵי שִׁירָיו —

עַל כָּל שׁוֹשָׁן שָׁהָה;

וְעוֹד טֶרֶם נִתְקָל בָּרָקִיעַ —

הִתְלַכְּדוּ בִּתְמִימוּת יֶלֶד כַּפַּי,

וּמָחֲאוּ, מָחֲאוּ אָז בִּתְמִימוּת יֶלֶד,

וּבְרָכָה כְּבָר הִתְעַתְּדָה לָצֵאת מִבֵּין שְׂפָתַי, —

וְאֶת־מִי לְבָרֵךְ לֹא יָדַעְתִּי עוֹד —

יוֹם אָבִיב בָּהִיר

צָלַח עַל הֶחָלֶד —

זֶה הָיָה מָתַי?

II    🔗

חֲלוֹם הָאָרֶץ נִגְלָה לִי וַיִּתְפְּשֵׂנִי,

נִלְכַּדְתִּי בְרֶשֶׁת אוֹרִים עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה;

וְאֶל הַשְּׁחָקִים לֹא נָשָׂאתִי עֵינִי —

הַחַמָּה — הִיא הִשְׁקִיפָה אֵלַי מָטָּה,

הַכּוֹכָבִים — יָרְדוּ אֵלַי מִשְּׁמֵי רָמָה,

וּכְרוּבִים רִחֲפוּ סְבִיבִי…וְשָׁמְעָה אָזְנִי מַשָּׂק

שֶׁל כְּנָפַיִם קַלּוֹת…אֶחָד אוֹתִי נָשַׁק,

וְאֶחָד מִן הַכְּרוּבִים הִסְתַּתֵּר בִּמְעָרָתִי

אֲשֶׁר חָפַרְתִּי לִי בַחֹל לִזְבוּבֵי־קַיִץ,

לְפַרְפָּרִים מְרוּטֵי כָנָף וְלִרְמָשַׂי,

וּגְדוֹלָה חֶרְדַת לִבִּי וּגְדוֹלָה גַּם שִׂמְחָתִי —

זֶה הָיָה מָתַי?

III    🔗

וְאֶת הָאֱלֹהִים רָאִיתִי עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה,

כִּנְטוֹת הַיּוֹם, בְּמֶרְחַב שָׂדַי,

שָׁם נִרְאָה לִי אֵל שַׁדַּי

בֵּין הַקָּמָה,

כְּשֶׁהוּא דוֹלֵק אַחֲרֵי זְבוּב רִקְמָה:

הֶאָח!

אֵין הַבּוֹרֵא יָכֹל לִתְפֹּשׂ אֶת יְצוּרוֹ;

הַמֹּחַ רוֹדֵף רוֹדֵף אַחֲרֵי בֶן־סְעִפּוֹ,

שֶׁנִּקְרַע מֶנּוּ וְטָס בַּאֲוִיר עוֹלָם חָפְשִׁי…

הַלֵּב לֹא יָכֹל לִתְפֹּשׂ אֶת הִרְהוּרוֹ,

שֶׁנִּתָּק מֶנּוּ וְעָף בַּאֲוִיר עוֹלָם חָפְשִׁי…

רַךְ וְקָלִיל זְבוּב־הַקַּיִץ, וְהוּא נִמְלָט וּמִתְרַחֵק,

וַאדֹנָי עוֹד דּוֹלֵק אַחֲרָיו, וַאדֹנָי מְצַחֵק…

אַךְ הִנֵּה, נִפְגַּע פַּרְפָּר זֶה, בְּצִפֹּרֶת קַלָּה,

וְנָשַׁק לָהּ וְהִתְחִיל לִבּוֹ לָהּ מְגַלֶּה,

עַל פְּנֵי הַקָּמָה —

יָשְׁרָה הַצִּפֹּרֶת,

קַלַּת הַכְּנָפַיִם, הַצְּחַרְחֹרֶת,

בְּעֵינֵי בֶן הַפַּרְפָּר, וַיִּקָּחֶנָּה לוֹ לְעֵזֶר —

וְעָמְדָה לוֹ עָרְמָתוֹ לֵאלֹהִים!…

בְּעוֹד שֶׁהֵמָּה מְלַחֲשִׁים אַהֲבָה,

חֲטָפָם אֲדֹנָי וְשָׂמָם עֲלֵי רֹאשׁוֹ

וַיִהְיוּ הֶחָתָן וְהַכַּלָּה,

נֵזֶר,

נֵזֶר עַל תַּלְתַּלֵּי אֱלֹהִים.

וְהָעוֹלָם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וַאֲנִי בְּתוֹךְ הַמִּקְדָּשׁ,

וְעֵינַי רוֹאוֹת, רוֹאוֹת אֶת כֹּהֲנוֹ, אֶת קְדוֹשׁוֹ

וּבְרָכָה כְמוֹ הִתְעַתְּדָה לָצֵאת מִבֵּין שְׂפָתַי, —

זֶה הָיָה מָתַי?

ב    🔗

I    🔗

בְּבֹקֶר בָּהִיר אֶחָד קָרַב אֵלַי אַבָּא,

אָחַז בִּקְצֵה יָדוֹ בְּסַנְטְרִי הֶחָלָק,

וּבַיָּד הַשְּׁנִיָּה הֶחֱלִיק עַל לְסָתִי —

וְאָנֹכִי טֶרֶם אֵדַע אִם מֵחֲמַת חִבָּה,

אַבָּא עוֹשֶׂה כָּכָה, רַק לִבִּי, הוּא לִי נִבָּא:

יָמִים שֶׁל מִשְׁפָּטִים וְגַם סִדְרַת בָּלָק…

הוֹי, מַה־נִּבְּאָה לִי לִבָּתִי!…

וְקָרַב אֵלַי אַבָּא וְאָמַר אֵלַי כָּכָה:

— הֲתֵדַע כִּי יֵשׁ “מוֹדֶה” עַל הָאָרֶץ, כִּי יֵשׁ “בְּרָכָה”?

הֲתֵדַע בְּנִי — כַּךְ סָח לִי, סָח לִי אַבָּא —

מִי בָרָא זֹהַר זֶה, וְתֵבֵל רַבָּה?

יֵשׁ בַּשְּׁחָקִים אֵל צָנוּעַ, אֵל מִסְתַּתֵּר.

מִי שֶׁבְּרָאָם…רַבּוֹת עָמְלוּ אִישִׁים,

רַבּוֹת חָטְטוּ וְחָתְרוּ עַד שֶׁנּוֹדַע

כִּי בַשְּׁחָקִים יָגוּר… — שָׂא בֶן־חָמִיד

אֶת כַּפֶּיךָ וְעֵינֶיךָ לַשָּׁמַיִם —

כָּכָה…כַּף אֶל כַּף! גַּם הָעֵינַיִם —

כַּךְ, חֲכָמִי! כָּכָה תַעֲשֶׂה תָּמִיד…

עַכְשָׁיו נֹאמַר בְּרָכָה, נֹאמַר מוֹדֶה —

מִתְפַּרְנֵס אֵל זֶה טָמִיר מִתִּשְׁבָּחוֹת,

אֱמֹר בְּנִי מוֹדֶה, כָּל הַתְּהִלּוֹת לוֹ שַׁיָּכוֹת;

וְעַל הַזְכוּת הַזֹּאת אֵין הוּא מְוַתֵּר…

II    🔗

וְאֶת הַצַּדִּיק אוֹהֵב שַׁדַּי יוֹתֵר —

מִן הַבֹּקֶר לוֹ הִתְפַּלֵּל עַד הָעָרֶב;

בַּלַּיְלָה רָאָה חֲלוֹם: הִתְנוֹפְפָה עָלָיו חֶרֶב…

וְעִם הַשַּׁחַר קָם וְלֹא רָץ לְבֵית הַפּוֹתֵר!…

וַחֲבִיבִים עַל אֵל שַׁדַּי גַּם כָּל בָּנָיו —

עֲלֵיהֶם נָפַל רֶגַע פַּחַד חֲלוֹמָם,

וְרָצוּ לְבֵית הַפּוֹתֵר עִם הָנֵץ יוֹמָם…

וּבְעָמְדָם עַל מִפְתָּנוֹ — הִתְנֶחָמוּ,

וּבְטֶרֶם פִּתְרוֹן חֲלוֹמוֹתָם שָׁמְעוּ —

נִגְשׁוּ אֶל הַפּוֹתֵר וְיָרְקוּ לוֹ בְּפָנָיו…

וְיֵשׁ תִּקְוָה מֵאֵל שַׁדַּי גַּם לַחֲנֵפִים —

אַף עַל פִּי שֶׁקּוֹלוֹתֵיהֶם צוֹרְמִים

קְצַת אֶת אָזְנָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא

אַף עַל פִּי שֶׁתְּפִלוֹתֵיהֶם עוֹלוֹת:

מִלֵּבָב בִּלְתִּי נָקִי, מִנְּשָׁמָה בִּלְתִּי זַכָּה —

לִפְנֵי כִסֵּא שַׁדַּי נְהָרוֹת רַבִּים זוֹרְמִים,

וּכְרוּבָיו עוֹמְדִים בְּתוֹךְ הַמַּיִם עֲלֵי כֵפִים,

הַבּוֹדְקִים אֶת הַצְּלִילִים וְאֶת הַקּוֹלוֹת;

וְכָל תְּפִלָּה פְגוּמָה וּמְטֻנֶּפֶת,

רוֹחֲצָה יַד הַכְּרוּבִים וּמְשַׁפְשֶׁפֶת,

עַד שֶׁנָּגְהָהּ חוֹזֵר לָהּ — וְזָרְחָה…

וְאָז — מַגִּישִׁים אוֹתָהּ לְרִבּוֹן הָעוֹלָמִים,

וְהוּא — אִם גַּם מַכִּיר הוּא עָלֶיהָ כְּתָמִים,

אִם גַּם צְלִילֵי קוֹלָהּ מְעַט צוֹרְמִים

אֶת אָזְנָיו — אַךְ מְקַבְּלָהּ הוּא בְּגִילָה,

וּבוֹלֵעַ כְּבִכּוּרָה אֶת הַתְּפִלָּה…

וּרְאֵה נָא, בְּנִי, נָתַתִּי לְפָנֶיךָ כַּמָּה דְרָכִים —

כֻּלָּם עוֹלִים וְנִמְשָׁכִים,

יָשָׁר אֶל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא,

הֶחָבוּי שָׁם בִּשְׁחָקָיו —

בְּחַר לְךָ אֶחָד מִכָּל אֵלֶּה…

וְסִידוּר אֶקְנֶה לָךְ, סִידוּר טוֹב וְיָפֶה,

וְגָדוֹל הוּא, וְאָרוֹךְ הוּא,

רַבִּים בּוֹ מִזְמוֹרִים. הַסִּגְנוֹן קַל וְצַחָה גַם הַשָּׂפָה,

כָּל מִזְמוֹר וְכָל מִזְמוֹר לְדַפָּיו וְלַחֲלָקָיו,

וְאַתָּה אַל נָא תֵלֶא — — —

III    🔗

אָז בָּא הַקֵּץ לַחֲלוֹם הָאָרֶץ שֶׁחָלַמְתִּי,

קִבַּלְתִּי תּוֹרַת אָבִי הַחֲדָשָׁה —

עוֹדֶנִּי זוֹכֵר: תְּפִלָּתִי הָרִאשׁוֹנָה,

יָצְאָה מִשִּׂפְתוֹתַי קְטוּעָה וּמְשֻׁבָּשָׁה;

וּשְׁנָתִי נָדְדָה מֶנִּי; בַּחֲצִי הַלַּיְלָה קַמְתִּי,

וָאֶקְרַב אֶל הַחַלּוֹן, וָאַבֵּט אֶל הַשְּׁחָקִים

כָּל הַלַּיְלָה, כָּל הַלָּיְלָה…

כּוֹכָבִים קְטַנִּים רָמְזוּ לִי בְּעֵינֵי בְרָקִים:

— תְּפִלָתְךָ, יֶלֶד טִפֵּשׁ, כְּבָר נִתְקַבְּלָה בִּשְׁמֵי מַעְלָה; —

אָז בָּא הַקֵּץ לַחֲלוֹם הָאָרֶץ שֶׁחָלַמְתִּי,

וְלֹא קָסְמוּ לִי עוֹד פִּרְחֵי הָאֲדָמָה,

שֶׁצָּצוּ וְרֻדִּים וְלַבְנוּנִים בֵּין עֲשָׂבִּים,

חֲבוּיִם בְּצֵל שִׂיחִים, רַבִּים, כָּכָה רַבִּים;

וּכְשֶׁנִּרְמַס תַּחַת רַגְלַי אֶחָד מִן הַפְּרָחִים,

בִּצְדִיָּה וּבְלִי צְדִיָּה, בְּלֶכְתִּי עַל אֵם דְּרָכִים —

לֹא דָוֶה לִבִּי בִּי, לֹא בָכְתָה בִּי הַנְּשָׁמָה;

לֹא לִבְּבַנִי עוֹד נִיר נָאֶה וְאִילָן רַב־עֲנָפִים,

וּזְמִירָיו לֹא צָדוּנִי וִירַקְרַק חֵן שֶׁל טְרָפִים;

וְלֹא פָתַחְתִּי עוֹד חַלּוֹנִי לְכָל יוֹנָה יָפָה,

שֶׁהִתְלַבְּטָה עַל אֶשְׁנַבִּי בְּחַרְטֻמָּה וּבִכְנָפָהּ;

וּכְרוּבִים עוֹד לֹא רָחֲפוּ סְבִיבִי, לֹא רָחָפוּ;

סָפוּ כָּל הַכְּרוּבִים, מֵעַל פְּנֵי הָאָרֶץ סָפוּ…

וַאדֹנָי לֹא נִרְאֶה לִי עוֹד בֵּין הַקָּמָה —

פָּסַק חֲלוֹם הָאָרֶץ, אָבְלָה נָבְלָה הָאֲדָמָה!…

IV    🔗

וְהִנְנִי חוֹלֵם חֲלוֹם הַשְּׁחָקִים, חֲלוֹם מְרוֹמִים —

כָּל הַחֲלוֹמוֹת יָפִים אִם גַּם אֵינָם דּוֹמִים…

אַל תִּרְאוּנִי שֶׁפָּרַשְׂתִּי לְקֶרֶן זָוִית —

אֵין צֹרֶךְ לִי בְּמֶרְחָב; תְּנוּ לִי חָבִית

וְאֶחְלֹם בְּתוֹךְ חָבִית!

רַק יִהיֶה נָא סִדּוּרִי

עִמִּי בְּחָבִיתִי, עִמִּי בְּתוֹך חוּרִי…

V    🔗

הַס —

הִנֵּה כוֹכָב נוֹפֵל מִשְּׁמֵי מַעְלָה

אֶל חֵיק הַלַּיְלָה. —

— אָדָם, מַה מִלַּיְלָה?! אָדָם מַה מִלֵּיל?

— כּוֹכָב, מַה בַּשְּׁחָקִים? כּוֹכָב, מַה שְּׁלוֹם אֵל?

— אַל תַּזְכִּיר לִי אֶת שָׁמַי, מְתוּקִים פֹּה הָרְגָבִים…

לֹא אָשׁוּב עוֹד אֶל אַחַי, לֹא אָשׁוּב אֶל הַכּוֹכָבִים.

גַּם אַתָּה זְרֹק סִדּוּרְךָ, כְּרֵה־לְךָ בּוֹר וִישַׁן!

וּשְׂמַח שֶׁהוּא בַשְּׁחָקִים, וּשְׂמַח שֶׁאֵין הוּא כַאן…

אֶרְאֶלֵּי שַׁחַק כְּבָר עֲיֵפִים, כְּבָר הֵם נִלְאִים,

מִשַּׁבֵּחַ אֶת הַבּוֹרֵא, מֵאֱמֹר לוֹ תְּהִלִּים;

בִּזְוִיּוֹת שִׂפְתוֹתָם כְּבָר הַקֶּצֶף נִרְאֶה —

וַעֲדַיִן הֵמָּה עוֹמְדִים עָלָיו וְאוֹמְרִים שִׁירָה;

כְּבָר לִבָּם כָּלֶה וּפְנֵיהֶם — פְּנֵי אֲבֵלִים —

וְקוֹלוֹת תְּפִלּוֹתֵיהֶם אֵינָם חֲדֵלִים, אֵינָם חֲדֵלִים!…