הַאִם לֹא אִוֵּךְ לְמוֹשָׁב אַבְרָהָם צוּר חֻצָּבְנוּ,

הַאִם לֹא אֶל שְׁמֵי לֵילֵךְ צִוָּהוּ יְהֹוָה לְהַבִּיט

לִסְפֹּר אֶת הַכּוֹכָבִים, לֵאמֹר: “כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ”?

הַאִם לֹא בְּתוֹכֵכִי, בִּהְיוֹת הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא,

בִּנְפֹל עַל אַבְרָם תַּרְדֵּמָה וְאֵימָה חֲשֵׁכָה גְדוֹלָה

(אוּלַי נִפְעֲרוּ פִּתְאֹם לְעֵינָיו תְּהוֹמוֹת הֶעָתִיד…)

נִכְרָתָה בְּרִית הַקְּדוּמִים בְּאֵשׁ וּבְתַנּוּר עָשָׁן,

לֵאמֹר: “לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת…”?

וּמָגֵן שָׁאוּל כִּי נִגְעַל עַל הָרֵי בַגִּלְבּוֹעַ,

הַאִם לֹא בַעֲצַת עֶלְיוֹן עָלָה דָוִד חֶבְרוֹנָה,

הַאִם לֹא בָךְ הָמְלַךְ גַּם מָלַךְ מְשִׁיחַ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב,

מְכוֹנֵן מַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל, נְעִים זְמִירוֹת עוֹלָם?

חֶבְרוֹן בְּנַחַל אֶשְׁכּוֹל, חֶבְרוֹן בְּהַר יְהוּדָה!

הַאִם לֹא נִין לְדָוִד לְעִיר מְצוּרָה שָׂמֵךְ,

חִזְּקָךְ לְהַרְבֵּה מְאֹד בְּצִינּוֹת וּבִרְמָחִים

וּנְגִידִים בְּקִרְבֵּךְ נָתַן, נְגִידֵי עַם יְהוּדָה,

לַעֲמוֹד בָּךְ עַל הַמִּשְׁמָר, לִשְׁקֹד עַל מוֹרֶשֶׁת יַעֲקֹב?

הַאִם לֹא הַמַּכַּבִּי בְחַרְבּוֹ, חֶרֶב גּוֹאֶלֶת,

קָרָא דְּרוֹר לָךְ מֵעֵשָׂו הָעוֹשֵׁק נַחֲלַת אָחִיהוּ,

וְנֶשֶׁר רוֹמָא עֵת תָּקַע בְּלִבֵּךְ מַקּוֹר בַּרְזִלּוֹ,

הַאִם לֹא כָל עוֹד בָּם נַפְשָׁם נִלְחֲמוּ לָךְ גִּבּוֹרָיִךְ,

צְבָאֵי הֶהָרִים הַקַּלִּים, כְּפִירֵי הַנֶּגֶב הָעַזִּים,

הַאִם לֹא מִנַּהֲרוֹת דָּמָם רָווּ אַף דַּשְׁנוּ הָרָיִךְ?..

חֶבְרוֹן עִיר הָאָבוֹת, חֶבְרוֹן עִיר הַקְּבָרִים!

הַאִם שְׁכֵחוּךְ בָּנַיִךְ, עוֹרְקֵי־צִיַּת־הַגָּלוּת,

הַאִם לֹא כָמְהוּ אֵלַיִךְ, הַאִם לֹא חָרְדוּ אֵלַיִךְ

שְׂרִידֵי חֶרֶב וּמְדוּרוֹת לְחוֹנֵן אֶת עַפְרוֹתָיִךְ?

הַאִם לֹא יָקְדָה אֵשׁ תָּמִיד, אֵשׁ אַהֲבָה, אֱמוּנָה וְתִקְוָה,

בְּחֶשְׁכַת חֲצֵרֵךְ הַזְּעוּמָה, “חֲצַר־הַיְּהוּדִים” הַקּוֹדְרָה,

שַׁלְהֶבֶת־אַלְמָוֶת נַעֲלָמָה, אֲשֶׁר לֹא כִבּוּהָ שְׁטָפוּהָ

כָּל גַּלֵּי מַשְׂטֵמָה וְעֶבְרָה, כָּל מִשְׁבְּרֵי זָדוֹן וָרֶשַׁע?

הַאִם לֹא בִגְבוּרָה נֶאְדָּרָה מְתֵי־מְעַט מְדֻכָּאִים,

יוֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, אֲסִירֵי עֹנִי וְרָעָב,

שָׁמְרוּ עַל הַגַּחֶלֶת מִמִּטְרוֹת עֹז וּמִסְּעָרוֹת?

הַאִם לֹא בַאֲוִיר־הַמַּחֲנָק שֶׁל כְּלוֹבֵי־אֶבֶן הַצָּרִים

נֶאֶרְגוּ חוּטֵי הַפָּז לְאַגָּדוֹת עֲנֻגּוֹת וְזַכּוֹת,

נִרְקְמוּ מַחְלְצוֹת חָזוֹן וְשִׁירָה נִפְלָאָה נָבָעָה,

תּוֹכָהּ רָצוּף בִּטָּחוֹן עַז מֵחַלָּמִישׁ וְשָׁמִיר?

הַאִם לֹא נִשְׁזְרָה תָמִיד בְּרִקְמַת־הֶחָזוֹן הַתְּמִימָה

הַסְּפוּגָה אֱמוּנָה וּדְמָעוֹת, הַשְּׁקוּיָה יָגוֹן וְתִקְוָה,

דְּמוּת אַבְרָהָם אָבִינוּ כְּשׁוֹמֵר הָעוֹמֵד עַל מִצְפֶּה,

הַזּוֹכֵר וּמַזְכִּיר לֶאֱלֹהַּ אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית הָעַתִּיקָה?

הוּא הוּא אֲשֶׁר דֶּרֶךְ הַחוֹר בְּדֶלֶת הַבַּרְזֶל, לְמַטָּה,

הֵבִיא לָרַב אֶת הָאַרְנָק עִם דִּינָרִין טָבִין וּתְקִילִין,

כֶּסֶף פִּדְיוֹן הַנְּפָשׁוֹת, נְפָשׁוֹת קְהִלַּת הַקֹּדֶשׁ,

אֲשֶׁר זָמַם לְהַשְׁמִיד פֶּחָה פֶרֶא וְעָרִיץ.

וְהוּא שֶׁיָּצָא מִקִּבְרוֹ בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים

וּפָנָיו מוּעָדוֹת לְ“חָצֵר” לְבֵית־הַתְּפִלָּה הֶעָגוּם,

שָׁם קְהִלַּת־חֶבְרוֹן הַקְּדוֹשָׁה נִתְאַסְּפָה שְׁרוּיָה בְצַעַר,

כִּי חָסֵר אֶחָד לְמִנְיָן לְקַבֵּל פְּנֵי שַׁבָּת־שַׁבָּתוֹן…

וְהוּא אֲשֶׁר בָּא בַלַּיְלָה לְנוֹגֵשׂ שׁוֹאֵף דָּמִים,

כְּרוּחַ עַל פָּנָיו חָלַף וְרֹב עַצְמוֹתָיו הִפְחִיד,

לְבַל יָהִין לִנְגֹּעַ בְּעַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם…

חֶבְרוֹן עִיר הַשְּׁחִיטָה, חֶבְרוֹן עִיר הַהֶרֶג!

הַבָּנִים הוּבְלוּ לַטֶּבַח, הָאָבוֹת יָשְׁנוּ שְׁנָתָם,

הַמְּעָרָה אָטְרָה פִיהָ, אַבְרָהָם לֹא יָצָא מִקִּבְרוֹ…

חֶבְרוֹן עִיר הַשְּׁחִיטָה, חֶבְרוֹן עִיר הַהֶרֶג!

לֹא עוֹד עִיר מִקְלָט הִנָּךְ לְמַכֵּה־נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה,

כִּי אִם לְמִפְלָצוֹת־טֶרֶף, הֲלוּמוֹת־דַּם־נְקִיִּים;

לֹא עוֹד תְּכֻנִּי עִיר מְעָרַת־הַמַּכְפֵּלָה:

לִמְעָרַת פָּרִיצִים הָיִית, לִמְאֵרַת־הַמַּכְפֵּלָה:

כְּצֹאן – לֹא בַמִּלְחָמָה – נִזְבְּחוּ קְדוֹשַׁיִךְ

וּבְאַכְזָרִיּוּת־תָּפְתֶּה, פְּרִיץ חַיּוֹת לֹא יֵדָעֶנָּה…

וְאוּלָם בְּכָל אֵלֶּה אֵיךְ אָאֹר אוֹתָךְ, חֶבְרוֹן,

אֵיךְ אֶקֹּב וַאֲקַלֵּל: "הֲרֵי קִרְיַת אַרְבַּע

אַל טַל וְאַל מָטָר עֲלֵיכֶם…" וְהֵן הֶהָרִים הָרָי!

וְאִם עֲשָׁקוּם זֵדִים וְחִלְּלוּם טְמֵאֵי־פְרָאִים,

וְאִם הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתַיִךְ חָלָל –

הֲלֹא עַל נַחֲלָתֵנוּ נָקִים עוֹד אֶת שְׁמֵנוּ,

הֲלֹא בְדָמֵנוּ תִחְיִי, חֶבְרוֹן בְּהַר יְהוּדָה!

חֶבְרוֹן בְּהַר יְהוּדָה, חֶבְרוֹן עִיר הַבָּנִים!

מִבַּעַד לְלוֹט הַדְּמָעוֹת, הַלּוֹט עַל כָּל עֵינָיִם,

מְנַצְנְצָה לִקְרָאתִי רִקְמַת חָזוֹן חָדָשׁ

אֲשֶׁר מִכַּרְמֵי חֶבְרוֹן וּמִשּׂדוֹתֶיהָ יִצְמָח;

וּבְעַד יְלֵל הַשְּׁחוּטִים, הַשְּׂרוּפִים, הַחֲנוּקִים

בּוֹחֶנֶת אָזְנִי לַחַשׁ אַגָּדַת־עָם חֲדָשָׁה

אֲשֶׁר בְּעִדָּן בָּא – אֲשׁוּרֶנוּ וְלֹא רָחוֹק –

יְסַפֵּר אָב לַבֵּן וְהִגִּיד סָב לְנֶכְדּוֹ.

בִּהְיוֹת הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא וַעֲרָפֶל תְּכֵלֶת יַעַט

אֶת שֶׂגֶב הָרֵי חֶבְרוֹן, שְׂעִירֵי גַן וָיָעַר,

בַּכְּרָמִים יָשְׁלַךְ הָס מוּפַזֵּי נָגְהֵי שְׁקִיעָה

וְהֶאְדִּימוּ כִפּוֹת זֵיתִים מִצְטוֹפְפִים בַּגְּבָעוֹת,

וּבְמִשְׁעוֹלֵי־צֵל הַגּוֹלְשִׁים מִן הָרְכָסִים

יָשׁוּבוּ הָעֲמֵלִים – יוֹגְבִים וְכוֹרְמִים עִבְרִים –

אֶל נָוָם נְוֵה שָׁלוֹם, כְּתֹם עֲבוֹדַת יוֹמָם,

וְסִפֵּר אָב לַבֵּן וְהִגִּיד סָב לְנֶכְדּוֹ,

אֵיךְ שֵׁנִית קָמוּ הָרִים אֵלֶּה, נוֹטְפֵי־עָסִיס,

לִבְנֵי־אַבְרָם לְמִקְנָה מִידֵי עוֹשְׁקֵיהֶם־כֹּחַ:

"בְּשׁוּב יְהֹוָה שִׁיבַת צִיּוֹן – לֹא קָם הָעָם כַּלָּבִיא,

לֹא כַאֲרִי הִתְנַשֵּׂא לַחֲרוֹג מִמִּסְגְּרוֹת כִּלְאוֹ,

לֹא זָרַם אֶל הַמְּכוֹרָה מִיַּרְכְּתֵי הַגּוֹלָה

כִּשְׁטוֹף אֲפִיקֵי־אָבִיב לַנְּהָרוֹת וְלַיַּמִּים,

רַק בְּקִלּוּחִים דַּקִּים, בְּאַמּוֹת־מַיִם צָרוֹת

אֲשֶׁר לֹא יוּכְלוּ רַוּוֹת מוֹלֶדֶת צִחַת־צָמָא.

וְרַבִּים בְּנֵי שׁוֹמְמָה בְּאַרְבַּע רוּחוֹת עוֹלָם

• מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב בִּתְפוּצוֹת אֶרֶץ רַבָּה? –

אַךְ רַק מְעַטִּים שָׁמְעוּ שׁוֹפָרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ

וְאַדְמַת־יָּהּ הַשְּׁדוּדָה לֹא נִגְאֲלָה מִשִּׁבְיָהּ.

וַתִּרְגַּז אָז תַּחְתֶּיהָ אַדְמַת־יָּהּ הַשְׁבוּיָה,

וַתֵּמַר מְאֹד תְּלוּנָתָהּ וּמְלִיצֵי־יֹשֶׁר שָׁתְקוּ,

כִּי כָבֵד הָיָה מִנְּשׂוֹא עָוֹן הָעָם לְאַרְצוֹ…

וַתְּהִי עֵת צָרָה לְיַעֲקֹב… בְּנֵי עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל

בְּרִית רֶשַׁע כָּרְתוּ יַחַד לְהַכְרִית נִיר לְיַעֲקֹב,

לִמְחוֹת גַּם אֶת הַמְּעַטִּים מֵעַל פְּנֵי אַדְמַת צִיּוֹן,

אֲשֶׁר בִּבְרִיתָהּ נֶאֶמְנוּ וְלָהּ חַיֵּיהֶם קֹדֶשׁ.

אָז דַּם יִשְׂרָאֵל טָהוֹר, דַּם גִּבּוֹרִים וּקְדוֹשִׁים,

מִצְּפַת וְעַד חֶבְרוֹן נִשְׁפַּךְ, וּבְחֶבְרוֹן הִגְדִּיל,

וּבְעִיר קִבְרֵי אָבוֹת נִגַּר דַּם הַבָּנִים

כְּמַיִם נִגָּרִים אַרְצָה… וְהָאָבוֹת יָשְׁנוּ שְׁנָתָם…

רַק אַחֲרֵי אֲשֶׁר אָמַר יְהֹוָה לַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית:

“רַב, הֶרֶף יָדֶיךָ!” לְקוֹרְאֵי־שְׁמוֹ הוֹפִיעַ

אַבְרָם בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה, וּדְבָרוֹ מַר וְקוֹדֵר:

“אֵיךְ אָב יְרַחֵם בֵּן מַקְשִׁיחַ לֵב מֵאִמּוֹ?”

וַיִּשְׁמַע חֲלוֹם־הָרָז בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קוֹלוֹ,

וְצִלְצְלוּ בִּקְצֶה תֵבֵל מִלָּיו הַמֻּפְלָאוֹת,

עַד כִּי אָזְנֵי חֵרְשִׁים נִפְקְחוּ לְשִׁמְעָן…

וַיֶּרֶב אָז הָעָם מִיַּרְכְּתֵי הַגּוֹלָה

לַעֲלוֹת לִפְדּוֹת אֶת אַדְמַת־יָּהּ מִיַּד גּוֹזְלֶיהָ,

לְרַצּוֹת פְּנֵי הָאֵם, עֲזוּבָה לֹא נֻחָמָה,

לְכַפֵּר אֶת הַדָּם הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר נִשְׁפַּךְ,

וְכָכָה נִגְאֲלוּ גַם הָרֵי חֶבְרוֹן אֵלֶּה,

הַשּׁוֹמְעִים עַתָּה שֵׁנִית הֵידַד יוֹגְבִים עִבְרִים

וְעוֹנִים לָמוֹ אֶת הַתִּירוֹשׁ וְאֶת הַיִּצְהָר…"

כֹּה יְסַפֵּר אָב לַבֵּן וְהִגִּיד שָׂב לְנֶכְדּוֹ

בִּהְיוֹת הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא וַעֲרָפֶל תְּכֵלֶת יַעַט

אֶת שֶׂגֶב הָרֵי חֶבְרוֹן, שְׂעִירֵי גַן וָיָעַר,

וּבְמִשְׁעוֹלֵי־צֵל הַגּוֹלְשִׁים מִן הָרְכָסִים

יָשׁוּבוּ הָעֲמֵלִים – כּוֹרְמִים וְיוֹגְבִים עִבְרִים –

אֶל נָוָם, נְוֵה שָׁלוֹם, כְּתֹם עֲבוֹדַת יוֹמָם.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר בְּיַד־עֲמֵלִים גְּרוּמָה יִרְמֹז

הַמְסַפֵּר פֹּה וָשָׁם, לְאוֹת כִּי שָׁמָּה נָפְלוּ

חֲלָלִים בְּחִירֵי־עָם וְשָׁמָּה נֶחְצָב קִבְרָם.

אָז מְלֵאֲתִי־הָגוּת תִּשְׂתָּרֵר דְּמָמָה רַבָּה

- רַק מַעְיָנוֹת עֵרֵי־לֵיל יַגְבִּירוּ הֶמְיַת שִׁירָם –,

הַזְּקֵנִים יַרְכִּינוּ רֹאשׁ בְּעֶצֶב וּבִתְפִלָּה,

וּצְעִירִים אַרְזֵי־אוֹן טִפּוּחֵי מֶרְחַב הָרִים,

יַבִּיטוּ נִכְחָם בְּרוֹמְמוּת־הַעֲרָצָה,

אַף גַּם כְּמוֹ בְרַק קִנְאָה יַבְרִיק בְּעֵינֵיהֶם

עַל כִּי לֹא זָכוּ הֵמָּה לִהְיוֹת בָּרִאשׁוֹנִים,

בְּסוֹלְלֵי הַמְּסִלָּה, דֶּרֶךְ לַעֲבוֹר גְּאוּלִים…

תרפ"ט