אַל סְפֹד,

אַל בְּכוֹת

בְּעֵת כָּזֹאת,

אַל הוֹרִיד רֹאשׁ…

עֲבֹד! עֲבֹד!

הַחוֹרֵשׁ, חֲרוֹשׁ!

הַזּוֹרֵעַ, זְרַע!

בְּרֶגַע רַע

כִּפְלַיִם עֲמֹל,

כִּפְלַיִם יְצֹר,

וּנְטַע וַעֲדֹר,

וְסַקֵּל וּגְדֹר,

וּפַלֵּס וְּסְלֹל

מְסִלַּת דְּרוֹר

לְיוֹם הָאוֹר…

בִּנְתִיב הָעֱנוּת

הוֹלְכָה הַפְּדוּת.

וְצוֹעֵק הַדָּם

לְנִשְׁמַת הָעָם:

הִתְנַעֵר וּפְעָל!

הִגָּאֵל וּגְאַל!

רחובות, ניסן תרפ"א

לנשמת הגבורים והקדושים

באהבה ובאמונה

לֹא שַׁאֲנַנִּים וְחוֹגְגִים, לֹא בְשִׁירַת נֹעַר חֲמוּדָה,

הָלַכְנוּ אֶל אַרְצֵנוּ, הָלַכְנוּ אַל יְהוּדָה.

בְּיַמֵּי בְלִיַּעַל וְזָדוֹן, בֵּין מִשְׁבְּרֵי מָוֶת אֲיֻמִּים,

פִּלַּסְנוּ לָנוּ נְתִיבוֹת אֶל הָרֵינוּ הַקְּדוּמִים.

מִימִינֵנוּ רָתְחָה שִׂנְאָה, מִשְּׂמֹאלֵנוּ סָעַר חָרוֹן –

וַנִּצְעַד עַל עֶבְרֵי פִי פַחַת, וַנִּצְעַד אֶל שְׂדוֹת הַשָּׁרוֹן.

הַשָּׂטָן לָחַשׁ כַּנָּחָשׁ: לֹא לָכֶם, לֹא לָכֶם הִגָּאֵל…

אֲבַדּוֹן שָׁמַר צַעֲדֵנוּ – אַךְ בָּאנוּ אֶל הָרֵי יִשְׂרָאֵל.

בָּאנוּ לֹא בְצִלְצְלֵי תְרוּעָה, בָּאנוּ לֹא בְזֵרֵי נִצָּחוֹן,

אַךְ בָּעַיִן מַזְהִירָה תִקְוָה, אַךְ בַּלֵּב פּוֹעֵם בִּטָּחוֹן.

בָּאנוּ לְהַפְרוֹת צִיָּה, לְהָנִיב אֶרֶץ מֶלַח,

יָדֵינוּ שָׁלַחְנוּ לַמַּעְדֵּר, אַךְ נֵדַע גַּם לְהַחֲזִיק שֶׁלַח.

וּמָה לָּנוּ סוּפָה כִּי תַּחֲלֹף? וּמַה לָּנוּ שׁוֹאָה כִּי תַעֲבֹר!

אֲנַחְנוּ קִוִּינוּ וַנּוּכַל גַּם בִּהְיוֹת הַחֶרֶב עַל צַוָּאר.

הָיִינוּ בֵין שִׁנֵּי אֲרָיוֹת – הֲנִירָא מִבְּכִי שׁוּעָלִים?

דִּלַּגְנוּ עַל הָרֵי חֹשֶׁךְ – הַאִם יַפְחִידוּנוּ צְלָלִים?

וּבְיַלֵּל צִיִּים עִם אִיִּים – אֲנַחְנוּ נַעֲבֹד וְנָרֹן

בַּשְּׁפֵלָה וּבְעַרְבוֹת הַיַּרְדֵּן, בַּגָּלִיל, בַּנֶּגֶב, בַּשָּׁרוֹן.

שִׁירָתֵנוּ לֹא דַם וּקְרָבוֹת, שִׁירָתֵנוּ – חַיִּים וִיצִירָה,

שִׁירָתֵנוּ כֵנָה וּצְנוּעָה, וְאוּלָם גַם בּוֹטְחָה וְאַדִּירָה.

מֵהַחֶרֶמוֹן עַד נַחַל מִצְרַיִם, מֵהַיָּם עַד הֲרֵי הַבָּשָׁן –

אֲנַחְנוּ נַעֲבֹד וְנָשִׁיר שִׁירֵנוּ הֶחָדָשׁ־הַיָּשָׁן…

רחובות, ט' אייר תרפ"א

יוֹסֵף הַגְּלִילִי… יַרְנִין לִבֵּנוּ

שֵׁם זֶה, בּוֹ תִּנּוֹן, עַז וְצָנוּעַ:

צְלִילֵי הוֹד־קְדוּמִים בּוֹקְעִים מִמֶּנּוּ,

זֹהַר הַבָּאוֹת עָלָיו זָרוּעַ…

יוֹסֵף הַגְּלִילִי… אָכֵן לֹא תָמְנוּ

חַסְדֵי אֱלֹהַּ לָאֻמָּה הַשְּׁבוּרָה!

הַרְבֵּה מִלֵּאתָ מַה־שֶׁפָּגַמְנוּ:

עֹז שֶׁבַּטֹּהַר, תֹּם שֶׁבַּגְּבוּרָה…

הַרְבֵּה עֲנָנִים מֵעַל שָׁמֵינוּ

פִּזְּרָה בַת־צְחוֹקְךָ, זוֹ הָאַחֲרוֹנָה…

דְּבָרְךָ: “טוֹב לָמוּת בְּעַד אַרְצֵנוּ”

פִּלַּח לֵילֵנוּ כְּשֶׁמֶשׁ גְּאֵיוֹנָה.

יַעַן כִּי דְּבָרְךָ הָיָה כוֹתֶרֶת

מַעֲשִׂים וּפְעָלִים, זְמַן לֹא יַכְחִידֵם:

יַעַן כִּי יָדְךָ הִיא הַמְדַבֶּרֶת,

יָדְךָ הַיְחִידָה, יוֹסֵף הַגִּדֵּם!

לֹא נִפְנוּף דְּגָלִים, לֹא מְצִלְתַּיִם,

לֹא רַעַשׁ הֵידָד, שָׁאוֹן אֱוִילִי –

חֵרוּת, מוֹלֶדֶת, יְגִיעַ־כַּפַּיִם

הָיָה חֲלוֹמֵךְ, יוֹסֵף הַגְּלִילִי!

הֵדֵי חֲלוֹמֵךְ עוֹדָם נִשָּׂאִים

שָׁם בִּמְקוֹם כָּלָה שְׁבִילְךָ הַכָּלִיל!

הָרֵי הַגָּלִיל בְּהוֹדָם נִפְלָאִים –

תִּלְּךְ עוֹד הֶאְדִּיר הַדְרַת הַגָּלִיל.

וְעִם מַסַּדָּה וְעִם יוּדֶפֶת

עִם כָּל הָרוֹמְזִים לָאֻמָּה: “הוֹחִילִי!”

שְׁכִינַת יִשְׂרָאֵל תִּהְיֶה חוֹפֶפֶת

גַּם עַל זִכְרֶךָ, יוֹסֵף הַגְּלִילִי!

אדר תרפ"ט

הַאִם לֹא אִוֵּךְ לְמוֹשָׁב אַבְרָהָם צוּר חֻצָּבְנוּ,

הַאִם לֹא אֶל שְׁמֵי לֵילֵךְ צִוָּהוּ יְהֹוָה לְהַבִּיט

לִסְפֹּר אֶת הַכּוֹכָבִים, לֵאמֹר: “כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ”?

הַאִם לֹא בְּתוֹכֵכִי, בִּהְיוֹת הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא,

בִּנְפֹל עַל אַבְרָם תַּרְדֵּמָה וְאֵימָה חֲשֵׁכָה גְדוֹלָה

(אוּלַי נִפְעֲרוּ פִּתְאֹם לְעֵינָיו תְּהוֹמוֹת הֶעָתִיד…)

נִכְרָתָה בְּרִית הַקְּדוּמִים בְּאֵשׁ וּבְתַנּוּר עָשָׁן,

לֵאמֹר: “לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת…”?

וּמָגֵן שָׁאוּל כִּי נִגְעַל עַל הָרֵי בַגִּלְבּוֹעַ,

הַאִם לֹא בַעֲצַת עֶלְיוֹן עָלָה דָוִד חֶבְרוֹנָה,

הַאִם לֹא בָךְ הָמְלַךְ גַּם מָלַךְ מְשִׁיחַ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב,

מְכוֹנֵן מַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל, נְעִים זְמִירוֹת עוֹלָם?

חֶבְרוֹן בְּנַחַל אֶשְׁכּוֹל, חֶבְרוֹן בְּהַר יְהוּדָה!

הַאִם לֹא נִין לְדָוִד לְעִיר מְצוּרָה שָׂמֵךְ,

חִזְּקָךְ לְהַרְבֵּה מְאֹד בְּצִינּוֹת וּבִרְמָחִים

וּנְגִידִים בְּקִרְבֵּךְ נָתַן, נְגִידֵי עַם יְהוּדָה,

לַעֲמוֹד בָּךְ עַל הַמִּשְׁמָר, לִשְׁקֹד עַל מוֹרֶשֶׁת יַעֲקֹב?

הַאִם לֹא הַמַּכַּבִּי בְחַרְבּוֹ, חֶרֶב גּוֹאֶלֶת,

קָרָא דְּרוֹר לָךְ מֵעֵשָׂו הָעוֹשֵׁק נַחֲלַת אָחִיהוּ,

וְנֶשֶׁר רוֹמָא עֵת תָּקַע בְּלִבֵּךְ מַקּוֹר בַּרְזִלּוֹ,

הַאִם לֹא כָל עוֹד בָּם נַפְשָׁם נִלְחֲמוּ לָךְ גִּבּוֹרָיִךְ,

צְבָאֵי הֶהָרִים הַקַּלִּים, כְּפִירֵי הַנֶּגֶב הָעַזִּים,

הַאִם לֹא מִנַּהֲרוֹת דָּמָם רָווּ אַף דַּשְׁנוּ הָרָיִךְ?..

חֶבְרוֹן עִיר הָאָבוֹת, חֶבְרוֹן עִיר הַקְּבָרִים!

הַאִם שְׁכֵחוּךְ בָּנַיִךְ, עוֹרְקֵי־צִיַּת־הַגָּלוּת,

הַאִם לֹא כָמְהוּ אֵלַיִךְ, הַאִם לֹא חָרְדוּ אֵלַיִךְ

שְׂרִידֵי חֶרֶב וּמְדוּרוֹת לְחוֹנֵן אֶת עַפְרוֹתָיִךְ?

הַאִם לֹא יָקְדָה אֵשׁ תָּמִיד, אֵשׁ אַהֲבָה, אֱמוּנָה וְתִקְוָה,

בְּחֶשְׁכַת חֲצֵרֵךְ הַזְּעוּמָה, “חֲצַר־הַיְּהוּדִים” הַקּוֹדְרָה,

שַׁלְהֶבֶת־אַלְמָוֶת נַעֲלָמָה, אֲשֶׁר לֹא כִבּוּהָ שְׁטָפוּהָ

כָּל גַּלֵּי מַשְׂטֵמָה וְעֶבְרָה, כָּל מִשְׁבְּרֵי זָדוֹן וָרֶשַׁע?

הַאִם לֹא בִגְבוּרָה נֶאְדָּרָה מְתֵי־מְעַט מְדֻכָּאִים,

יוֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, אֲסִירֵי עֹנִי וְרָעָב,

שָׁמְרוּ עַל הַגַּחֶלֶת מִמִּטְרוֹת עֹז וּמִסְּעָרוֹת?

הַאִם לֹא בַאֲוִיר־הַמַּחֲנָק שֶׁל כְּלוֹבֵי־אֶבֶן הַצָּרִים

נֶאֶרְגוּ חוּטֵי הַפָּז לְאַגָּדוֹת עֲנֻגּוֹת וְזַכּוֹת,

נִרְקְמוּ מַחְלְצוֹת חָזוֹן וְשִׁירָה נִפְלָאָה נָבָעָה,

תּוֹכָהּ רָצוּף בִּטָּחוֹן עַז מֵחַלָּמִישׁ וְשָׁמִיר?

הַאִם לֹא נִשְׁזְרָה תָמִיד בְּרִקְמַת־הֶחָזוֹן הַתְּמִימָה

הַסְּפוּגָה אֱמוּנָה וּדְמָעוֹת, הַשְּׁקוּיָה יָגוֹן וְתִקְוָה,

דְּמוּת אַבְרָהָם אָבִינוּ כְּשׁוֹמֵר הָעוֹמֵד עַל מִצְפֶּה,

הַזּוֹכֵר וּמַזְכִּיר לֶאֱלֹהַּ אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית הָעַתִּיקָה?

הוּא הוּא אֲשֶׁר דֶּרֶךְ הַחוֹר בְּדֶלֶת הַבַּרְזֶל, לְמַטָּה,

הֵבִיא לָרַב אֶת הָאַרְנָק עִם דִּינָרִין טָבִין וּתְקִילִין,

כֶּסֶף פִּדְיוֹן הַנְּפָשׁוֹת, נְפָשׁוֹת קְהִלַּת הַקֹּדֶשׁ,

אֲשֶׁר זָמַם לְהַשְׁמִיד פֶּחָה פֶרֶא וְעָרִיץ.

וְהוּא שֶׁיָּצָא מִקִּבְרוֹ בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים

וּפָנָיו מוּעָדוֹת לְ“חָצֵר” לְבֵית־הַתְּפִלָּה הֶעָגוּם,

שָׁם קְהִלַּת־חֶבְרוֹן הַקְּדוֹשָׁה נִתְאַסְּפָה שְׁרוּיָה בְצַעַר,

כִּי חָסֵר אֶחָד לְמִנְיָן לְקַבֵּל פְּנֵי שַׁבָּת־שַׁבָּתוֹן…

וְהוּא אֲשֶׁר בָּא בַלַּיְלָה לְנוֹגֵשׂ שׁוֹאֵף דָּמִים,

כְּרוּחַ עַל פָּנָיו חָלַף וְרֹב עַצְמוֹתָיו הִפְחִיד,

לְבַל יָהִין לִנְגֹּעַ בְּעַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם…

חֶבְרוֹן עִיר הַשְּׁחִיטָה, חֶבְרוֹן עִיר הַהֶרֶג!

הַבָּנִים הוּבְלוּ לַטֶּבַח, הָאָבוֹת יָשְׁנוּ שְׁנָתָם,

הַמְּעָרָה אָטְרָה פִיהָ, אַבְרָהָם לֹא יָצָא מִקִּבְרוֹ…

חֶבְרוֹן עִיר הַשְּׁחִיטָה, חֶבְרוֹן עִיר הַהֶרֶג!

לֹא עוֹד עִיר מִקְלָט הִנָּךְ לְמַכֵּה־נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה,

כִּי אִם לְמִפְלָצוֹת־טֶרֶף, הֲלוּמוֹת־דַּם־נְקִיִּים;

לֹא עוֹד תְּכֻנִּי עִיר מְעָרַת־הַמַּכְפֵּלָה:

לִמְעָרַת פָּרִיצִים הָיִית, לִמְאֵרַת־הַמַּכְפֵּלָה:

כְּצֹאן – לֹא בַמִּלְחָמָה – נִזְבְּחוּ קְדוֹשַׁיִךְ

וּבְאַכְזָרִיּוּת־תָּפְתֶּה, פְּרִיץ חַיּוֹת לֹא יֵדָעֶנָּה…

וְאוּלָם בְּכָל אֵלֶּה אֵיךְ אָאֹר אוֹתָךְ, חֶבְרוֹן,

אֵיךְ אֶקֹּב וַאֲקַלֵּל: "הֲרֵי קִרְיַת אַרְבַּע

אַל טַל וְאַל מָטָר עֲלֵיכֶם…" וְהֵן הֶהָרִים הָרָי!

וְאִם עֲשָׁקוּם זֵדִים וְחִלְּלוּם טְמֵאֵי־פְרָאִים,

וְאִם הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתַיִךְ חָלָל –

הֲלֹא עַל נַחֲלָתֵנוּ נָקִים עוֹד אֶת שְׁמֵנוּ,

הֲלֹא בְדָמֵנוּ תִחְיִי, חֶבְרוֹן בְּהַר יְהוּדָה!

חֶבְרוֹן בְּהַר יְהוּדָה, חֶבְרוֹן עִיר הַבָּנִים!

מִבַּעַד לְלוֹט הַדְּמָעוֹת, הַלּוֹט עַל כָּל עֵינָיִם,

מְנַצְנְצָה לִקְרָאתִי רִקְמַת חָזוֹן חָדָשׁ

אֲשֶׁר מִכַּרְמֵי חֶבְרוֹן וּמִשּׂדוֹתֶיהָ יִצְמָח;

וּבְעַד יְלֵל הַשְּׁחוּטִים, הַשְּׂרוּפִים, הַחֲנוּקִים

בּוֹחֶנֶת אָזְנִי לַחַשׁ אַגָּדַת־עָם חֲדָשָׁה

אֲשֶׁר בְּעִדָּן בָּא – אֲשׁוּרֶנוּ וְלֹא רָחוֹק –

יְסַפֵּר אָב לַבֵּן וְהִגִּיד סָב לְנֶכְדּוֹ.

בִּהְיוֹת הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא וַעֲרָפֶל תְּכֵלֶת יַעַט

אֶת שֶׂגֶב הָרֵי חֶבְרוֹן, שְׂעִירֵי גַן וָיָעַר,

בַּכְּרָמִים יָשְׁלַךְ הָס מוּפַזֵּי נָגְהֵי שְׁקִיעָה

וְהֶאְדִּימוּ כִפּוֹת זֵיתִים מִצְטוֹפְפִים בַּגְּבָעוֹת,

וּבְמִשְׁעוֹלֵי־צֵל הַגּוֹלְשִׁים מִן הָרְכָסִים

יָשׁוּבוּ הָעֲמֵלִים – יוֹגְבִים וְכוֹרְמִים עִבְרִים –

אֶל נָוָם נְוֵה שָׁלוֹם, כְּתֹם עֲבוֹדַת יוֹמָם,

וְסִפֵּר אָב לַבֵּן וְהִגִּיד סָב לְנֶכְדּוֹ,

אֵיךְ שֵׁנִית קָמוּ הָרִים אֵלֶּה, נוֹטְפֵי־עָסִיס,

לִבְנֵי־אַבְרָם לְמִקְנָה מִידֵי עוֹשְׁקֵיהֶם־כֹּחַ:

"בְּשׁוּב יְהֹוָה שִׁיבַת צִיּוֹן – לֹא קָם הָעָם כַּלָּבִיא,

לֹא כַאֲרִי הִתְנַשֵּׂא לַחֲרוֹג מִמִּסְגְּרוֹת כִּלְאוֹ,

לֹא זָרַם אֶל הַמְּכוֹרָה מִיַּרְכְּתֵי הַגּוֹלָה

כִּשְׁטוֹף אֲפִיקֵי־אָבִיב לַנְּהָרוֹת וְלַיַּמִּים,

רַק בְּקִלּוּחִים דַּקִּים, בְּאַמּוֹת־מַיִם צָרוֹת

אֲשֶׁר לֹא יוּכְלוּ רַוּוֹת מוֹלֶדֶת צִחַת־צָמָא.

וְרַבִּים בְּנֵי שׁוֹמְמָה בְּאַרְבַּע רוּחוֹת עוֹלָם

• מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב בִּתְפוּצוֹת אֶרֶץ רַבָּה? –

אַךְ רַק מְעַטִּים שָׁמְעוּ שׁוֹפָרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ

וְאַדְמַת־יָּהּ הַשְּׁדוּדָה לֹא נִגְאֲלָה מִשִּׁבְיָהּ.

וַתִּרְגַּז אָז תַּחְתֶּיהָ אַדְמַת־יָּהּ הַשְׁבוּיָה,

וַתֵּמַר מְאֹד תְּלוּנָתָהּ וּמְלִיצֵי־יֹשֶׁר שָׁתְקוּ,

כִּי כָבֵד הָיָה מִנְּשׂוֹא עָוֹן הָעָם לְאַרְצוֹ…

וַתְּהִי עֵת צָרָה לְיַעֲקֹב… בְּנֵי עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל

בְּרִית רֶשַׁע כָּרְתוּ יַחַד לְהַכְרִית נִיר לְיַעֲקֹב,

לִמְחוֹת גַּם אֶת הַמְּעַטִּים מֵעַל פְּנֵי אַדְמַת צִיּוֹן,

אֲשֶׁר בִּבְרִיתָהּ נֶאֶמְנוּ וְלָהּ חַיֵּיהֶם קֹדֶשׁ.

אָז דַּם יִשְׂרָאֵל טָהוֹר, דַּם גִּבּוֹרִים וּקְדוֹשִׁים,

מִצְּפַת וְעַד חֶבְרוֹן נִשְׁפַּךְ, וּבְחֶבְרוֹן הִגְדִּיל,

וּבְעִיר קִבְרֵי אָבוֹת נִגַּר דַּם הַבָּנִים

כְּמַיִם נִגָּרִים אַרְצָה… וְהָאָבוֹת יָשְׁנוּ שְׁנָתָם…

רַק אַחֲרֵי אֲשֶׁר אָמַר יְהֹוָה לַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית:

“רַב, הֶרֶף יָדֶיךָ!” לְקוֹרְאֵי־שְׁמוֹ הוֹפִיעַ

אַבְרָם בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה, וּדְבָרוֹ מַר וְקוֹדֵר:

“אֵיךְ אָב יְרַחֵם בֵּן מַקְשִׁיחַ לֵב מֵאִמּוֹ?”

וַיִּשְׁמַע חֲלוֹם־הָרָז בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קוֹלוֹ,

וְצִלְצְלוּ בִּקְצֶה תֵבֵל מִלָּיו הַמֻּפְלָאוֹת,

עַד כִּי אָזְנֵי חֵרְשִׁים נִפְקְחוּ לְשִׁמְעָן…

וַיֶּרֶב אָז הָעָם מִיַּרְכְּתֵי הַגּוֹלָה

לַעֲלוֹת לִפְדּוֹת אֶת אַדְמַת־יָּהּ מִיַּד גּוֹזְלֶיהָ,

לְרַצּוֹת פְּנֵי הָאֵם, עֲזוּבָה לֹא נֻחָמָה,

לְכַפֵּר אֶת הַדָּם הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר נִשְׁפַּךְ,

וְכָכָה נִגְאֲלוּ גַם הָרֵי חֶבְרוֹן אֵלֶּה,

הַשּׁוֹמְעִים עַתָּה שֵׁנִית הֵידַד יוֹגְבִים עִבְרִים

וְעוֹנִים לָמוֹ אֶת הַתִּירוֹשׁ וְאֶת הַיִּצְהָר…"

כֹּה יְסַפֵּר אָב לַבֵּן וְהִגִּיד שָׂב לְנֶכְדּוֹ

בִּהְיוֹת הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא וַעֲרָפֶל תְּכֵלֶת יַעַט

אֶת שֶׂגֶב הָרֵי חֶבְרוֹן, שְׂעִירֵי גַן וָיָעַר,

וּבְמִשְׁעוֹלֵי־צֵל הַגּוֹלְשִׁים מִן הָרְכָסִים

יָשׁוּבוּ הָעֲמֵלִים – כּוֹרְמִים וְיוֹגְבִים עִבְרִים –

אֶל נָוָם, נְוֵה שָׁלוֹם, כְּתֹם עֲבוֹדַת יוֹמָם.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר בְּיַד־עֲמֵלִים גְּרוּמָה יִרְמֹז

הַמְסַפֵּר פֹּה וָשָׁם, לְאוֹת כִּי שָׁמָּה נָפְלוּ

חֲלָלִים בְּחִירֵי־עָם וְשָׁמָּה נֶחְצָב קִבְרָם.

אָז מְלֵאֲתִי־הָגוּת תִּשְׂתָּרֵר דְּמָמָה רַבָּה

- רַק מַעְיָנוֹת עֵרֵי־לֵיל יַגְבִּירוּ הֶמְיַת שִׁירָם –,

הַזְּקֵנִים יַרְכִּינוּ רֹאשׁ בְּעֶצֶב וּבִתְפִלָּה,

וּצְעִירִים אַרְזֵי־אוֹן טִפּוּחֵי מֶרְחַב הָרִים,

יַבִּיטוּ נִכְחָם בְּרוֹמְמוּת־הַעֲרָצָה,

אַף גַּם כְּמוֹ בְרַק קִנְאָה יַבְרִיק בְּעֵינֵיהֶם

עַל כִּי לֹא זָכוּ הֵמָּה לִהְיוֹת בָּרִאשׁוֹנִים,

בְּסוֹלְלֵי הַמְּסִלָּה, דֶּרֶךְ לַעֲבוֹר גְּאוּלִים…

תרפ"ט

בְּבוֹא הַשּׁוֹאָה לֹא נָפַל בִּי

לְבָבִי רָאָה עֹנִי,

צָו רָז לְנַפְשִׁי נִשְׁמַע אָז:

“בַּלַּיְלָה קוּמִי רֹנִּי…”

לַצַּו הַטָּמִיר נִשְׁמְעָה

נַפְשִׁי הַמַּקְשֶׁבֶת,

וְטַל תַּנְחוּמִים רָעֲפָה

עַל רוּחַ־עָם דּוֹאֶבֶת.

וְעֵת הַדְּמָעוֹת רָתְחוּ עוֹד

- מִי סְפָרָן וּמִי מָנָן –

יוֹם פְּדוּת, יוֹם זֹהַר חָזְתָה

מִבַּעַד לְעַב־הֶעָנָן.

אַךְ הִנֵּה הַשּׁוֹאָה שָׁכְכָה

וַיִּקְרַם עוֹר עַל פְּצָעִים;

אֲדָמָה דָּמָהּ כִּסְּתָה,

הִתְכַּסְּתָה בִדְשָׁאִים;

שׁוּב יָצָא עָם לְפָעֳלוֹ

לִטְווֹת אֶת טְוִי הַבָּאוֹת;

רַק לִבִּי אֵין דּוּמִיָּה לוֹ

רְדוּף חֲזוֹן־בַּלָּהוֹת.

בַּלֵּיל בַּלֵּיל הוּא בָא אֵלַי

בִּנְהִימָה מְטֹרֶפֶת:

"הֲתִרְאֶה? אֵשׁ מִתַּמְּרָה שָׁם…

מִשְׁפַּחְתִּי שָׁם נִשְׂרֶפֶת!

"מִשְׁפַּחְתִּי שָׁמָּה נִשְׂרְפָה

- הוֹי, לָמָּה חַיִּים עִמִּי! –

וְעֵינֵי אִמִּי נִדְקְרוּ,

לְעֵינַי – עֵינֵי אִמִּי…

"וְאֵיךְ לְבָבְךָ מְלָאֲךָ

לְבַשֵּׂר פְּדוּת וּגְאֻלָּה?

לְנַפְשִׁי אֵין גְּאֻלָּה עוֹד,

הָרְמוּסָה, הַשַּׁכּוּלָה…"

בַּלֵּיל בַּלֵּיל תּוֹפִיעַ לִי

בִּילָלָה מְחֻנֶּקֶת:

"הֲתִשְׁמַע בְּכִי מְפַרְכֵּס שָׁם.

זֹאת בִתִּי הַנֶּאֱנֶקֶת!

"לִקְרָעִים רִטְּשׁוּ בַעֲלִי,

וְעוֹד הֵם נֶאֱבָקִים אִתִּי –

אֶל בִּתִּי עָטוּ… אַלְלַי!

מַה עוֹלְלוּ לְבִתִּי…

"וְאֵיךְ זֶה כָּזָב תֶּחֱזֶה

וּבְדָיוֹת־פְּדוּת תְּסַפֵּר?

עַל קְלוֹנִי וְעַל צַעֲרִי

אֵין פְּדוּת אֲשֶׁר תְּכַפֵּר!…"

לְשָׁוְא אֶת רֹאשִׁי אֶחְבְּטָה

אֶל כָּרִי וְאֶל קִירִי:

אַיֶּכָּה, שֶׁצִּוִּיתָ אָז

לְנַפְשִׁי: “קוּמִי שִׁירִי!”?

גַּם עַתָּה קוֹמָה, צַוֵּה לִי

מַה־לּוֹ, מַה־לָּהּ אָשִׂיחָה?

עֲנֵנִי נָא! הוֹרֵנִי נָא!

אוֹ מַעֲנֶה אֵין בְּפִיךָ?.."

אַךְ רַק עֲלָטָה סָבִיב לִי

גַּם מַטָּה וְגַם מָעְלָה…

אֵין פּוֹנֶה וְאֵין עוֹנֶה לִי

בְּדִמְמַת הַלַּיְלָה…

תרפ"ט

גִּדְעוֹן

(חובט את החיטים בגת, בלילה)

הוֹ!

כִּי הִגַּעְנוּ עַד כֹּה,

כִּי הִשְׁפַּלְנוּ לִשְׁאוֹל –

לַחְבֹּט אֶת הַחִטִּים בַּגַּת!

הַאֻמְנָם כֹּה עָצוּם הָעֹל,

אוֹ כֹה רָפֶה הַלֵּב,

עַד כִּי נִרְאֶה חֲתַת

בְּכָל צֵל,

עַד כִּי נַחְבֹּט הַחִטִּים בַּגַּת

- וּבְחֶשְׁכַת הַלֵּיל ־ ־

מִפְּנֵי עוֹרֵב וּזְאֵב!

הוֹ!

קִנִּים וָהֶגֶה וָהִי…

עוֹד אַחַת מְעַט וּנְהִי

לַעֲדַת חֲפַרְפָּרוֹת:

בָּהָרִים עָשִׂינוּ מִנְהָרוֹת,

וַנִּסְתַּתֵּר בַּמְּעָרוֹת

וַנִּתְחַבֵּא בַמְּצָדוֹת

וְכֻלָּנוּ חֲרָדוֹת

פֶּן הוֹלֵךְ הַמַּשְׁחִית וְקָרֵב,

פֶּן נִטָּרֵף,

פֶּן נִמָּלֵק

בְּצִפָּרְנֵי בְנֵי קֶדֶם וּבְשִׁנֵּי עֲמָלֵק…

הוֹ, הַכֵּה, מוֹרִגִּי, חֲבֹט,

אַךְ לְאָט,

אַךְ בְּלִי קוֹל,

פֶּן יַעֲלוּ עֲמָלֵק וּמִדְיָן עִם חָמוּר וְעִם גָּמַל

וְלָקְחוּ הַכֹּל,

כִּי לִי הֶעָמָל

וְלָמוֹ – הַיְבוּל,

וְלָמוֹ יְגִיעִי מוֹרֶשֶׁת…

הוֹי, שְׁמַחְנָה, בְּנוֹת פְּלֶשֶׁת,

עֲלֹזְנָה, בְּנוֹת גַּת,

כִּי דוּשׁ לֹא אָדוּשָׁה אֶת קְצִירִי בַגֹּרֶן בַּשִּׁיר,

כִּי אַחְבִּיא כַגַּנָּב גְּנֵבָתוֹ אֶת בִּרְכַּת הַנִּיר,

כִּי אֶחְבֹּט אֶת חִטַּי בַּגַּת…

וְכָכָה יֵעָשֶׂה בְּאַרְצִי מִגְּבוּל וְעַד גְּבוּל:

לַחְבֹּט אֶת הַחִטִּים

בַּגִּתִּים

וּבְחֶשְׁכַת הַלָּיִל…

הַמַּלְאָךְ

אֲדֹנָי עִמְּךָ, גִּבּוֹר הֶחָיִל!

גִּדְעוֹן

אֲדֹנָי?

וְהוּא עוֹדוֹ חָי?

וּכְלִמָּה לֹא תַעַט אֶת פָּנָיו

בִּרְאוֹתוֹ אֶת בָּנָיו

וְהֵם כְּעַכְבָּרִים בַּחוֹרִים…

הוֹי דַּלִּים! הוֹי רֵיקִים!

גִּבּוֹרִים –

לְדַבֵּר תַּחֲנוּנִים אֶל הָעֲמָלֵקִים

וּלְפָרֵק מִנְּשֵׁיהֶן אֶת עֶדְיָן

וּלְתִתּוֹ לְמִדְיָן…

בְּנֵי חָיִל –

לַחְבֹּט אֶת הַחִטִּים בַּגִּתִּים בְּחֶשְׁכַת הַלַּיִל

וְהֲעֲמֵק לְמָטָּה לְמָטָּה…

הַמַּלְאָךְ

לָךְ בְּכֹחֲךָ זֶה וְהוֹשַׁעְתָּ!

גִּדְעוֹן

בְּכֹחִי? מַה־כֹּחִי?

קַשְׁתִּי חַתָּה,

חַרְבִּי שְׁבוּרָה,

לֹא עֵצָה לֹא גְבוּרָה…

רַק לִבִּי הַכּוֹאֵב בְּתוֹכִי…

הַמַּלְאָךְ

לָךְ בְּכֹחֲךָ זֶה וְהוֹשַׁעְתָּ…

גִּדְעוֹן

בְּכֹחִי?

הַמַּלְאָךְ

בְּכֹחַ הַכְּאֵב,

בּוֹ תַּכֶּה אֶת עוֹרֵב וְתַךְ אֶת זְאֵב!

אַחֶיךָ הֵן שָׁכְחוּ כְּבָר גַּם לִכְאוֹב,

גַּם בּוֹשׁ לֹא יֵבוֹשׁוּ מִכְּלִמּוֹת וָרֹק,

וִיבָרְכוּ עַל רָעָה כְּבָרְכָם עַל טוֹב!

כֹּה הִרְבּוּ לִכְרֹעַ עַל בֶּרֶךְ לִפְנֵי כָל אֱלִיל,

לִפְנֵי כָל עַשְׁתֹּרֶת וּמֹלֶךְ וָבַעַל,

עַד כִּי גַּם שַׁעַל

לֹא יוּכְלוּ לִפְסוֹעַ

מִבִּלְתִּי לִכְרוֹעַ!

וְאֵיכָה לֹא יִכְרְעוּ בְּחֹנֶף וּבְחִיל

לְמִדְיָן, עַל אַרְצָם כִּי יַעַל?

לְכָה, אֵפוֹא, גִּדְעוֹן, בִּכְאֵבְךָ, בּוֹא אֵשׁ וָאֳיָל,

וְהוֹשַׁע אֶת עַמְּךָ וּגְאַל!

אַךְ שָׁמוֹר וְזָכוֹר: אַל תִּשְׁעֶה אֶל כּוֹרְעֵי־הַבֶּרֶךְ!

וַאֲדֹנָי יַנְחֶךָ הַדֶּרֶךְ…

תרפ"ט

הָהּ, מִי יִתֵּן

וְכַהִידְרָה הַלֵּזוּ מְרֻבַּת הָרָאשִׁים

תִּהְיֶה שְׂפַת שִׁירִי וּכְאֵבִי

לִשְׂפַת־שִׁבְעִים־ לָשׁוֹן,

אֲשֶׁר תַּחְדֹּר לְכָל תְּפוּצוֹת עַמִּי

מִקֹּטֶב עַד קֹטֶב

וְתִשֹּׁךְ וְתִצְּרֹב

כָּל לֵב בְּיִשְׂרָאֵל!

הָהּ, מִי יִתֶּן וְהָיָה קוֹל שִׁירִי וּכְאֵבִי

כְּרַעַם

אַשֶׁר תִּשְׁמַע כָּל אֹזֶן,

כַּבָּרָק

אֲשֶׁר תִּרְאֶה כָל עַיִן,

כַּאֲנָחָה

אֲשֶׁר יִקְלֹט כָּל לֵב,

אִם לֹא הָיָה לְאֶבֶן,

כָּל לֵב בְּיִשְׂרָאֵל!

וְאוּלָם שְׂפַת שִׁירִי וּכְאֵבִי

מֵי יַאֲזִין, מִי יַקְשִׁיב,

זוּלָתִי וְזוּלַת עוֹד מָכִים כָּמוֹנִי,

הָעוֹמְדִים עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל

גַּלְמוּדִים וּפְצוּעִים

וְשׁוֹלְחִים אֲנָקָה נוֹאֶשֶׁת

אֶל אֻמָּה חֵרֶשֶׁת…

*

הוֹי, אֻמָּה חֵרֶשֶׁת!

וְאַף כִּי אֵינֵךְ אִלֶּמֶת…

אֲבָל –

מִי יִתֶּן וּמִכָּל

שִׁפְעַת הַנִּיב הָרוֹעֶשֶׁת,

הַמַּדְהֶמֶת,

הָיִית רַק עוֹצֶרֶת: “עֲשֵׂה!”

הָיִית רַק זוֹכֶרֶת: “בְּנֵה!”

הָיִית רַק שׁוֹמֶרֶת: “גְּאָל!”

*

זאת תורת העולה, היא העולה על מוקדה

על המזבח כל הלילה עד הבּקר.

• (ויקרא ו, ב)

עַל נַהֲרוֹת הַגּוֹלָה יְשַׁבְתֶּם גַּם בְּכִיתֶם

בְּזָכְרְכֶם אֶת צִיּוֹן בְּאֵשׁ וָדֶמַע טְבוּלָה,

אֶת שׁוֹמְרֵי חוֹמוֹתֶיהָ, אֶת בּוֹנֵי חָרְבוֹתֶיהָ,

שֶׁנָּפְלוּ עַל מִשְׁמֶרֶת הַתְּקוּמָה וְהַגְּאֻלָּה.

וּבִכְיְכֶם הַנֶּאֱמָן, בְּכִי עָם לְמִשְׁפְּחוֹתָיו,

כְּרִפְאוּת לִפְצָעֵינוּ, כְּטַל לִלְבָבוֹת שַׁחִים,

וּבְאוֹצָר בְּכִי יִשְׂרָאֵל גַּם נֶסֶךְ דִּמְעוֹתֵיכֶם

בְּזֹהַר עָל יִתְנוֹצֵץ, מַזְכֶּרֶת אֵמוּן אַחִים.

וְאוּלָם נֶסֶךְ דְּמָעוֹת לְבַדּוֹ לֹא יֵרָצֶה

בְּלִי קָרְבָּנוֹת הַחוֹבָה, הַתְּמִידִים וּמוּסָפִים,

בְּלִי קָרְבָּנוֹת לְבַבְכֶם וְנַפְשְׁכֶם וּמְאֹדְכֶם

בַּיָּמִים וּבַלֵּילוֹת בַּשְּׁחָרִים וּבַנְּשָׁפִים.

"זֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה, הִיא הָעוֹלָה עֹל מוֹקְדָהּ

עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר…"

זֹאת תּוֹרַת הַגְּאֻלָּה: לַעֲלוֹת עַל מוֹקְדָהּ

עַד כִּי יָנוּס לַיְלָה, עַד כִּי יָאִיר בֹּקֶר..

תרפ"ט

הַאִם שְׁתִיתֶם יַיִן בֶּן אַלְפַּיִם שָׁנָה?

הֲתֵדְעוּ עֹז הָרָז הֶעָצוּר בַּאֲגָלָיו?

כָּל כְּפוֹר מִלַּהֲטוֹ יִמַּס, תִּנְדֹף כָּל עֲנָנָה,

כָּל אֵשׁ לֹא תִשְׁוֶה לוֹ, כָּל גַּל לֹא יִגְבַּר עָלָיו.

בַּסֵּבֶל יִגְאוּ מְאֹד גַּעְגּוּעֵי נֶפֶשׁ נַעֲנָה,

וְאֵמוּן יַגְבִּיר אוֹן מִלַּעַג וּמֵעָתָק,

וְאִם בְּיֵין הָעַד מְסֵכְתֶּם רוֹשׁ וְלַעֲנָה,

אַךְ טַעְמוֹ עָמַד בּוֹ, רַק חָזַק עוֹד וּמָתַק…

אַל תַּשְׁלוּ נַפְשְׁכֶם! זֶה לֹא קִיקָיוֹן נוֹבֵל,

זֶה לֹא חֲלוֹם וָצֵל אִוּוּיִי לְהִגָּאֵל!

הוֹי, יֵין־גַּעְגּוּעֵי־אֵשׁ, כִּסוּפֵי עֶשְׂרִים יוֹבֵל,

אֵי עַם אֲשֶׁר טְעָמְךָ זוּלַת עַם יִשְׂרָאֵל?

שָׁוְא תִּשְׁלְחוּ הַיָּד לְיַּיִן בֶּן־אַלְפַּיִם,

כָּל רַעַל וְכָל רוֹשׁ לֹא יוּכְלוּ לוֹ לְהָרַע!

מִמַּגָּע יֶדְכֶם רַק יִתְלַקַּח שִׁבְעָתַיִם,

אֶת יֶדְכֶם תִּצְרְבוּ – וְנֵטֶף לֹא יִגָּרַע…

תרפ"ט

וְאַף עַל פִּי כֵן – – וְלַמְרוֹת הַכֹּל – –

אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל!

וְכָל עוֹד דּוֹפֵק בָּעוֹלָם לֵב יִשְׂרָאֵל,

וְכָל עוֹד נִשְׁמָע בָּעוֹלָם “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל”

אַתְּ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל!

לֹא יֶחֱרַב הַנַּחַל, כָּל עוֹד חַי הַמַּבּוּעַ,

לֹא יִשְׁבֹּת הַיּוֹם, כָּל עוֹד תָּאִיר הַשֶּׁמֶשׁ,

וְכָל עוֹד עַם יִשְׂרָאֵל חַי –

אַתְּ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל!

וְכָל עוֹד יִתְהַלֵּךְ בְּתוֹכֵךְ יַרְדְּנֵךְ

בְּשִׁיר מִיָּם לְיָם,

וְכָל עוֹד אֶת עֵינָהּ הַכְּחֻלָּה

לֹא עָצְמָה כִּנֶּרֶת הַחֵן,

וְכָל עוֹד לֹא נִדְּפוּ כֶעָשָׁן הָרַיִךְ

וְשָׁרוֹן וְיִזְרְעֶאל לֹא כֻסּוּ בִתְהוֹמוֹת –

עַם יִשְׂרָאֵל חַי!

וְכָל עוֹד עַם יִשְׂרָאֵל חַי –

אַתְּ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל!

לַמְרוֹת הַכֹּל – – וּבִיֵתֵר עֹז – – וּבְיֶתֶר שְׁאֵת:

אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל!

אב, תרפ"ט

מִי הוּא זֶה וְאֵי־זֶה הוּא אֲשֶׁר יָלֹק בַּהֲנָאָה

הַיָּד הָרְטֻבָּה מִדַּם אֶחָיו וְעוֹלָלָיו?

וִיכַשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבוֹ לְעֻמַּת בְּעָלָיו

הַמֵּנִיף גַּם עָלָיו אֶת אֶגְרוֹף הַזְּוָעָה?

לֹא כֶלֶב זֶה, לֹא כֶלֶב! הַכֶּלֶב כֵּן לֹא יַעַשׂ,

הוּא נֶאֱמָן לְנֶאֱמָנִים, אַךְ יִנְהוֹם בְּכַעַס

בְּהִתְעַלֵּל בּוֹ אֲדוֹנוֹ בְּרֶשַׁע וּבְסֶלֶף…

לֹא כֶלֶב זֶה, לֹא כֶלֶב!

מִי הוּא זֶה וְאֵי־זֶה הוּא, בְּשִּׁכְרוֹן הֲנָאָה

יִתְפַּתֵּל לִפְנֵי נוֹגְשׂוֹ, יִתְכּוֹפֵף לִפְנֵי רַבּוֹ

הַיּוֹרֵק בְּפַרְצוּפוֹ, הַחוֹרֵשׁ עַל גַּבּוֹ

בְּמַקֵּל הַחוֹבְלִים, בְּאֶגְרוֹף הַזְּוָעָה?

לֹא חָתוּל זֶה! הֶחָתוּל מִתְרַפֵּק עַל מֵיטִיבָיו.

אַךְ שִׁנָּיו וְצִפָּרְנָיו יִלְטֹשׁ עַל יְרִיבָיו,

וְלוּ גַם בְּבֵיתָם כְּאֶזְרָח הוּא שָׁתוּל…

לֹא חָתוּל זֶה, לֹא חָתוּל!…

מִי הוּא זֶה וְאֵי־זֶה הוּא, בְּגֻלְגֹּלֶת כְּפוּפָה

יִתְחַכֵּךְ בַּסַּנְדָּל הַמְּסֻמָּר הַחוֹבְלוֹ?

יִתְגָּרֵד בָּרֶגֶל הַבּוֹעֲטָה – וְטוֹב לוֹ?

וְגָדוֹל הַסִּרְחוֹן כִּגְדוֹל הַחֲנוּפָה?

חֲזִיר הוּא זֶה, חֲזִיר! – שָׂהֲדִי בַּשָּׁמַיִם! –

וְאִם יִטְבֹּל בַּבֹּשֶּׂם וְאִם יֵלֵךְ עַל שְׁתַּיִם,

וְאִם טַלִּיתוֹ כֻלָּהּ תְּכֵלֶת, וְאִם נִמְלָץ נְאוּמוֹ –

חֲזִיר הוּא, חֲזִיר הוּא עַל בָּאְשׁוֹ וְטִמְטוּמוֹ!..

תר"צ

לַזְּאֵב שִׁינַיִם כְּמַאֲכָלוֹת,

לַנָּמֵר צִפֹּרְנָיִם,

לַצְּבִי רַגְלַיִם קַלּוֹת,

לַנֶּשֶׁר הַכְּנָפַיִם.

גַּם בְּנֵי־אֱנוֹשׁ הַצּוּר לֹא שְׁכָחָם:

לַגִּבּוֹר גְּבוּרָה, וְלֶחָכָם

הֲגִיגֵי־לֵב עֲמֻקִּים,

וְלָאֱוִיל – הַפְּסוּקִים.

תִּקְהֶינָה גַם צִפָּרְנֵי נָמֵר

וְשִׁנֵּי כְפִיר נִתָּעוֹת,

וְקַל בְּרַגְלָיו צְבִי מַה יָּמֵר

בָּרְשָׁתוֹת הַנּוֹרָאוֹת!

וּבְבֹא יוֹם מַר וְאָחַז חִיל

גִּבּוֹרִים וַחֲכָמִים,

אֲבָל בִּפְסוּקָיו הָאֱוִיל

יִוָּשַׁע לְעוֹלָמִים.

אִם תִּצְעַק לָאֱוִיל: “אֱוִיל!”

עַל מַעֲשָׂיו הַמַּמְאִירִים,

וּפָסַק פְּסוּקוֹ בְּעַנְוַת גִּיל:

"זֶה גוֹרַל כָּל הַבְּחִירִים!

לַנָּבִיא תָמִיד כָּכָה קָרְאָה

עֲדַת הַחוֹטְאִים הַנִּבְעָרָה

כַּכָּתוּב בְּיָד שְׁאֵרִי

הוֹשַׁע בֶּן בְּאֵרִי."

וְאִם גַּם תִּכְתְּשׁוּ בָּעֱלִי

עַל רֶשַׁע אוֹ אִוֶּלֶת,

וְצָהַל שׁוּב: "הֵן אוֹת זֶה לִי

כִּי נַפְשִׁי בִי נֶאֱצֶלֶת

מֵחוֹזֶה אוֹ מִמַּלְאָךְ…

הֲלֹא גַּם אֶת אֲדוֹן הַנְּבִיאִים

לִסְקֹל נָכוֹנוּ בְנֵי מְרֵעִים

כָּאָמוּר בִּ’בְּשַׁלַּח'".

הוֹי! פָּגַשׁ פְּרִיצֵּי חַיְתוֹ טֶרֶף

הַבָּזִים לְכָל חֻקִּים:

דֹּב שַׁכּוּל, נָמֵר, זְאֵב עֶרֶב –

וְאַל אֱוִיל בִּפְסוּקִים!

תר"צ

קְנִיתֶם,

מְכַרְתֶּם,

רִמִּיתֶם.

אֲנוּשָׁה הַמַּכָּה הֻכִּינוּ, הַפֶּצַע מֶה עָמֹק.

אֲבָל הַיְדַעְתֶּם

כִּי עָמֹק מִמֶּנּוּ וְעַז אוֹת הַקָּלוֹן,

עַל מִצְחֲכֶם אוֹתוֹ חֲרַתֶּם…

אֵין דָּבָר! לִבֵּנוּ לֹא נָמוֹג!

גַּלְמוּדִים אֲנַחְנוּ, עֲנִיִּים,

לֹא בַיִת, לֹא מָלוֹן,

לֹא צָבָא, לֹא צִיִּים,

לֹא פַרְסָה, לֹא שֵׁן – – –

וְאַף עַל פִּי כֵן:

בְּהִמּוֹט אֲרָצוֹת וְאִיִּים,

בִּשְׁקוֹעַ הַשֶּׁמֶשׁ הַגָּזוּל, הַגָּנוּב,

שֶׁל חוֹלְשֵׁי־עַל־עַמִּים

הַנּוֹתְנִים חִתִּיתָם עַל קַצְוֵי יַבָּשׁוֹת וְיַמִּים –

שִׁמְשֵׁנוּ־צִדְקֵנוּ אֶת אוֹרוֹ עוֹד יַהֵל,

עוֹד נַעְפִּיל, עוֹד נַעַל, עוֹד נַשְׁרִישׁ, עוֹד נָנוּב

בִּמְרוֹם הַר יִשְׂרָאֵל!

תשרי, תרצ"א

¹

דָּוִד בֶּן יוֹסֵף יַעֲקבִי, בֶּן תֵּשַׁע, מִכְּפָר נַהֲלָל.

דָּוִד אָחִי, אָחִי… עַל שְׂדוֹת יִזְרְעֶאל חָלָל…

לֹא הִכַּרְתִּיךָ עַד כֹּה, גַּם לֹא שָׁמַעְתִּי שִׁמְךָ

בִּלְתִּי הַיּוֹם, בּוֹ שִׁכְּלוּךָ לֹא רַק אָבִיךָ וְאִמְּךָ

כִּי אִם גַם אֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ… הֵן רֵאָתְךָ מֹעֲכָה

גַּם בִּגְלָלִי וּבִגְלַל בְּנִי הַקָּטָן, רֵעֲךָ

(הוּא עַכְשָׁו מְשַׂחֵק בִּסְבִיבוֹן־חֲנֻכָּה

כִּי בְּמִקְרֶה לֹא נִפְגַע וְרֵאָתוֹ לֹא רֻסְּקָה),

וּבִגְלַל כָּל אֵלֶּה, מִגָּלוּת אֲפֵלָה וּטְמֵאָה

נִמְלְטוּ חֲנוּקִים וּרְמוּסִים לִנְשׁוֹם בִּפְלֵיטַת הָרֵאָה

אֲוִיר מוֹלֶדֶת חָפְשִׁי… דָּוִד אָחִי, אָחִי…

בְּנַפְשִׁי הֲמוּמַת הַיָּגוֹן, בְּעֵינַי מְעֻרְפְּלוֹת הַבְּכִי

נִצֶּבֶת אֻמָּתִי כֻלָּהּ, רְדוּפַת כָּל בַּלְהוֹת שָׂטָן,

בִּדְמוּתְךָ, עוֹלָה תְּמִימָה, בְּצַלְמְךָ, אָחִי הַקָּטָן…

וּתְהִי זֹאת נֶחָמָתֵנוּ, כִּי דָמֶיךָ הַטְּהוֹרִים, הַנְּקִיִּים

נִשְׁפְּכוּ לֹא עַל צְחִיחַ סֶלַע בִּישִׁימוֹן הַגָּלוּת, כִּי אִם

בִּגְלַל הַתְּקוּמָה נָפַלְתָּ, בִּגְלַל הַחַיִּים, בִּגְלַל

חֲזוֹן הַפְּדוּת עֲלֵי־אֶרֶץ, חֲזוֹן שְׂדוֹת נַהֲלָל!

כָּל צַר, כָּל עַוָּל, כָּל מַשְׂטִין חֲזוֹן־הַפְּדוּת לֹא יַאֲבִיד!

וְאוּלַי לֹא יְאַחֵר הַיּוֹם, יַלְדִּי, אָחִי דָּוִד,

וּקְהַל חוֹגְגִים צוֹהֵל בְּרִנָּה יָבוֹאוּ גַם אֶל

תֵּל קִבְרְךָ לְבַשֵּׂר, כִּי גָּדוֹל יוֹם יִזְרְעֶאל…

כסלו תרצ"ג

נָתַתָּ לִבְּךָ, מֹחֲךָ, וּבָאַחֲרוֹנָה גַּם הַדָּם –

מַה עוֹד, אָח יָקָר, יָכֹלְתָּ תֵּת לָעָם?

חַיִּים לוֹהֲטִים, מַמְרִיאִים, וּמוֹת קְדוֹשִׁים בְּלֹא עֵת

מַה עוֹד יָכֹל יִשְׂרָאֵל לִבְחִירֵי בָנָיו תֵּת?

כ“ד סיון תרצ”ד

מֵילָא!

אִם מִפְגָּע הָיִינוּ לְכָל אַבְנֵי קֶלַע,

אִם חֶשְׁכַת כָּל שְׁאוֹל עָלֵינוּ הִתְגּוֹלֵלָה –

מֵילָא!

הֵן לֹא לְעוֹלָמִים נֵבְךְ וְנִתְאַבֵּלָה!

מֵילָא!

אֵי פַּטִּישׁ, אֵי בַרְזֶל לֹא הִכָּה עַל הַסֶּלַע?

יְפוֹצַץ הַבַּרְזֶל, אַךְ יְחִי צוּר־הַפֶּלֶא!

מֵילָא!

כֹּחֵנוּ – צִדְקֵנוּ וּבוֹ נִגָּאֵלָה.

מֵילָא!

וְאִם כָּל הָעוֹלָם פָּנָיו הַלֵּיְלָה –

אֲנַחְנוּ לַבֹּקֶר, לַבֹּקֶר נְיַחֵלָה!

מֵילָא!

לִבְנוֹת וְלִנְטֹעַ לֹא נֵלֶא, לֹא נֵלֶא!

מֵילָא! וּמֵילָא! וְעוֹד פַּעַם מֵילָא!

יוֹם יוֹם אִם יָדֵנוּ עָבוֹד לֹא חָדֵלָה –

נִשְׂמַח בְּחַגֵּנוּ, נָשִׁיר וּנְחוֹלֵלָה!

מֵילָא! וּמֵילָא! וְעוֹד פַּעַם מֵילָא!

כֹּחֵנוּ – בִּטְחוֹנֵנוּ וּבוֹ נִגָּאֵלָה!

הַטֵּרוּף הַלָּזֶה שֶׁל שִׁכְרוֹן הַשִּׂנְאָה,

שֶׁל עִוְרוֹן קַנָּאוּת מִשְׁתּוֹלֶלֶת,

שֶׁיִּשְׂרוֹף עוֹד מְעַט אֶת הַמְּעַט שֶׁנִּבְנָה,

אֶת צְרִיפֵנוּ הַמָּט, אֶת צְרִיפֵנוּ הַדָּל

(לֹא בַּרְזֶל הוּא, לֹא מֶלֶט!).

הַטֵּרוּף הַלָּזֶה – שֶׁיֶּחְדָּל!

הַסִּיּוּט הַלָּזֶה שֶׁל הַדָּם הַמָּרְעָל,

שֶׁל הַלֵּב הָעִקֵּשׁ, הַנָּבָק;

הַסִּיּוּט הַמַּחֲרִישׁ אֶת שׁוֹפַר הַגּוֹרָל:

“אַל תַּחְמִיץ הַשָּׁעָה! חוּשׁ וּגְדָל!…”;

הַסִּיּוּט הַמְּפוֹרֵר כָּל יְסוֹד לָאָבָק –

שֶׁיֶּחְדָּל!

וְאָרוּר כָּל יוֹצֵק אֶת שַׁמְנוֹ עַל הָאֵשׁ!

וְכָל יָד מִתְרוֹמֶמֶת עַל אָח – שֶׁתִּיבָשׁ!

אוֹ אוּלַי נְחַכֶּה עַד כָּל לֵב יִוָּאֵשׁ?

אוֹ אוּלַי לֹא נֶחֱרַד עַד כֻּלָּנוּ נִבְאָשׁ,

עַד נַעֲלֶה כָּאָבָק בַּחֲלַל הָעוֹלָם

הַשּׂוֹחֵק עַל מִשְׁבַּת עַם־לֹא עָם?…

י“ד חשון תרצ”ה

כַּחֲזוֹן תּוֹחֶלֶת,

כִּבְשׁוֹרָה גּוֹאֶלֶת,

בִּנְגִינָה מַעְפֶּלֶת

יוֹם תֵּל חַי, צַלְצֵל:

כִּי לֹא פַּס עוֹד פֶּלֶא

גַּם בִּשְׁבִי וָכֶלֶא,

כִּי עוֹד עַז הַסֶּלַע,

סֶלַע יִשְׂרָאֵל!

זֶה הַיּוֹם יִזְכֹּר בְּרֶטֶט

עַם עוֹרֵג אֶל גְּאֻלָּה,

זֶה הַיּוֹם – עֵדוּת לוֹהֶטֶת,

כִּי כָבוֹד עוֹד לֹא גָלָה.

כִּי עוֹד לֹא יִבְּשׁוּ הַלֵּחַ

חַרְבוֹנֵי אַלְפֵי שָׁנִים,

כִּי עוֹד תֹּם גְּבוּרָה פּוֹרֵחַ

בִּלְבָבוֹת נֶאֱמָנִים.

כַּחֲזוֹן תּוֹחֶלֶת,

כִּבְשׂוֹרָה גוֹאֶלֶת

בִּנְגִינָה מַעְפֶּלֶת:

כֹּה לְחַי, תֵּל חַי!

תרצ"ה

לחצי יובלה

בֵּין שִׁבֳּלֵי זָהָב

מַכְחִילִים פְּרָחִים צְנוּעִים

הַמִּתְחַבְּאִים אֶל הַקָּמָה.

שְׁמָם: פִּרְחֵי דָגָן

אוֹ דְגָנִיּוֹת.

עֵינַיִם כְּחֻלּוֹת

הַצּוֹפוֹת חֶרֶשׁ אֶל הַשָּׁמַיִם

מִמַּחֲבוֹא הַקָּמָה.

עֵינֵי הַשָּׂדֶה הַכְּחֻלּוֹת.

וְאוּלַי חֲלוֹמוֹת הַשָּׂדֶה?

לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הַשָּׂדֶה…

אַךְ אַתְּ, דְּגָנִיָּה

אֲשֶׁר עַל הַכִּנֶּרֶת,

שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה יָקַרְתְּ לִי.

לָךְ הַזָּהָב הַטּוֹב אֲשֶׁר לַשִּׁבֹּלֶת,

לָךְ תְּכֵלֶת הַזֹּךְ אֲשֶׁר לַפֶּרַח,

חֲלוֹם וְלֶחֶם נָשָׁקוּ.

מֶה עָרֵב הַלֶּחֶם, הַחֲלוֹם טִפְּחָהוּ,

מַה־נִשְׂגָּב הַחֲלוֹם, הַמַּצְמִיחַ לָחֶם.

אֶל כְּמִישָׁה לַפֶּרַח, לַשִּׁבֹּלֶת אַל רָזוֹן!

יִפְרֶה הַדָּגָן אַף יִפְרֹץ הֶחָזוֹן!

וְשֹׁרֶשׁ וְצַמֶּרֶת, וְהַתְמָדָה וָמֶרֶד

בָּךְ יִהְיוּ בַחוֹבֶרֶת,

דְּגָנִיָּה נִלְבָּבָה עַל שְׂפַת הַכִּנֶּרֶת…

ו' חשון, תרצ"ה

"אִנַּסְנוּ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת אֶרֶץ לַהֲגִירָה…

(בועידת האכרים תרצ"ו)

אִנַּסְנוּ אֶת הָאָרֶץ… אֲנַחְנוּ אַנָּסִים!

חָטָאנוּ וּפָשַׁעְנוּ וְהֶעֱוִינוּ עַד מְאֹד!

נִרְדָּפִים עַל צַוָּאר, טְרוּפִים וְנִרְמָסִים,

בָּאנוּ וְנָטַעְנוּ וּבָנִינוּ שׁוֹמֵמוֹת…

אִנַּסְנוּ אֶת הָאָרֶץ… אֲנַחְנוּ אַנָּסִים!

אִנַּסְנוּ הַבִּצּוֹת, כִּי תַּעֲטֹפְנָה זְהַב בָּר,

אִנַּסְנוּ סִרְפָּדִים תֵּת מָקוֹם לַהֲדַסִּים,

אִנַּסְנוּ הַתַּנִּים לְהִסּוֹג קְצָת לַמִּדְבָּר..

אִנַּסְנוּ אֶת הָאָרֶץ, אֲנַחְנוּ אַנָּסִים!

אִנַּסְנוּ חַרְבוֹנִים פַּלְגֵי בְרָכָה הָקֵר,

סְלָעִים קֵרְחִים – לִהְיוֹת בְּיַעַר מְכֻסִּים,

אוּלָם, הָהּ, לֹא אִנַּסְנוּ הַלֵּב הַמִּתְנַכֵּר…

אוּלָם, הָהּ, לֹא אֻנַּסְנוּ, שְׁלֵוִים וּמְיֻחָסִים,

לָחוּשׁ אֶת הָאֵימָה לִרְאוֹת אֶת הַמְּנוּסָה,

לִזְכּוֹר כִּי לְאַחִים בַּדָּם מִתְבּוֹסְסִים

אֵין מִפְלָט מִלְּבַד זוֹ אֶרֶץ אֲנוּסָה…

אִנַּסְנוּ אֶת הָאָרֶץ אֲנַחְנוּ אַנָּסִים…

וּמַה מִמַּה יִגְדַּל, הַכְּאֵב אוֹ הַכְּלִמָּה?

כִּי דוֹר לְלֹא כְנָפָיִם, כִּי דוֹר נַנָּסִים,

מָצְאָה הַשָּׁעָה הַגְּדוֹלָה, הָאֲיֻמָּה…

כ“ב כסלו תרצ”?

לֹא! אֶת דָּמֵנוּ לֹא נַפְקִיר!

קָדוֹשׁ הַדָּם,

קְדוֹשִׁים חַיֵּי אָדָם,

אֲבָל גַּם אֶת חַיֵּינוּ נְקַדֵּשׁ וְנוֹקִיר,

וְיָדַע כָּל אוֹרֵב מֵאַחֲרֵי כָּל קִיר:

אֶת דָּמֵנוּ לֹא נַפְקִיר!

דָּמֵנוּ כְּמָיִם עַל כָּל אַדְמוֹת תֵּבֵל…

אַךְ פֹּה לֹא נִהְיֶה כְּעָלֶה נוֹבֵל,

כְּעָלֶה נִדָּף מִכָּל רוּחַ נוֹשֶׁבֶת –

פֹּה לֹא כְּצֹאן נִפְגֹּשׁ אֶת הַמָּוֶת!

פֹּה לֹא יַכּוּנוּ בְּשֵׁבֶט עַל לֶחִי,

נָשׂר אֶל הַמָּוֶת – וְנֶחִי!

וְלֹא תַפְחִידוּנוּ! מַה סַכִּינִים וְחִצִּים

לְעַם, אֲשֶׁר כָּלוּ לוֹ כָּל הַקִּצִּים?

מִשּוֹאַת רְשָׁעִים לֹא יַעֲרֹץ וְלֹא יֵחַת

עַם אֲשֶׁר נוֹתְרָה לוֹ רַק דֶּרֶךְ אַחַת,

רַק דֶּרֶךְ אַחַת: בְּאַרְצוֹ לְהִגָּאֵל,

בְּאַרְצוֹ הָאַחַת: אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל!

כ“ז ניסן, תרצ”ו

צְעַקְנָה, אַבְנֵי יְרוּשָׁלַיִם, צְעַקְנָה, אַל דֳּמִי לָכֶן!

דָּמֵנוּ אֲשֶׁר הֻזָּה עֲלֵיכֶן, דָּמֵנוּ אֲשֶׁר נִקְרָשׁ עֲלֵיכֶן –

דָּמֵנוּ כְּמַיִם, לְלֹא צֶבַע, לְלֹא קוֹל…

צְעַקְנָה אַבְנֵי יְרוּשָׁלַיִם, צְעַקְנָה! אוּלַי יָקִיץ,

אוּלַי יֶאְדַּם, אוּלַי יִתְלַקַּח

דָּמֵנוּ הַחִוֵּר, דָּמֵנוּ הַקָּרוּשׁ –

וְצָעַק…

עַד אֲשֶׁר תָּעִירוּ וְעַד אֲשֶׁר תְּעוֹרְרוּ

אֶת דָּמֵנוּ הָאִלֶּם, אֶת דָּמֵנוּ הַמֵּת –

הַשְׁבָּעַתִּיכֶן, אַבְנֵי יְרוּשָׁלַיִם: אַל דֳּמִי לָכֶן…

כ“ה אייר תרצ”ו

בַּדֶּרֶךְ לְלֹא־דֶרֶךְ, בְּכָל נָתִיב וָאֹרַח,

בַּזֹּהַר וּבָאֹפֶל, וְאִם יֶעֱצַם הַטֹּרַח,

וְאִם יִנְהוֹם הַשֶּׁטֶף, וְסַעַר אִם יִשְׁאַג,

נְהַג, נֶהָג עִבְרִי, וּנְהָג!

נְהַג בָּהָר, בָּעֵמֶק, נְהַג בַּכְּפָר, בַּקֶּרֶת,

בֵּין שְׂדוֹת קָמָה פּוֹרַחַת, בֵּין שְׂדוֹת קָמָה בּוֹעֶרֶת.

וְעַל עֶבְרֵי פִי פָחַת, שָׁם פֶּרֶא־גַל יִנְהַק –

נְהַג, נֶהָג עִבְרִי, וּנְהָג!

בִּכְבִישׁ שֶׁל דֶּרֶךְ־מֶלֶךְ, בִּשְׁבִיל לֹא בָּא שָׁם הֵלֶךְ,

מִצְּרִיף שׁוֹמֵר בַּחוּלָה עַד סְדוֹם בְּיָם הַמֶּלַח

- וְאִם אוֹיֵב מֵאֶרֶב חִצּוֹ מָרְעָל יִשְׁלַח –

רְכַב נֶהָג עִבְרִי, וּצְלַח!

מִשִּׂיא הָרֵי גְלִילֵנוּ עַד מִישׁוֹרֵי הַנֶּגֶב

מֵאָח אֶל אָח הָבִיאָה בִּרְכַּת עִדּוּד וָשֶׂגֶב:

“וְאִם הָאֵשׁ סְבִיבֵינוּ – אֲבָל גִּזְעֵנוּ לַח!”

רְכַב, נֶהָג עִבְרִי, וּצְלַח!

וְאִם אָיֹם הַיֶּגַע – אַל רֶטֶן וְאַל הֶגֶה!

הֵן לֹא תַּעֲזוֹב הָרֶכֶב, הֵן לֹא תַשְׁמִיט הַהֶגֶה!

עַד כִּי שַׁבָּת תַּגִּיעַ, עַד כִּי יִגַּהּ הֶחָג –

קָדִימָה וְקָדִימָה! קָדִימָה, הַנֶּהָג!

תרצ"ו

לֵיל סוֹף נִיסָן, תַּרצַ"ו, הַהֲלִיכָה בָּרְחוֹבוֹת אֲסוּרָה.

עֲרָב נִלְחֶמֶת בִּיהוּדָה. הַמִּדְבָּר מְהַלֵּךְ אֵימִים.

תֵּל־אָבִיב עַלִּיזַת־הַנְּעוּרִים אִפְּקָה נְשִׁימָתָהּ הַשּׁוֹאֶנֶת

כְּאִלּוּ פִּתְאֹם הִתְבַּגְּרָה, בּוֹטַחַת, אַךְ דְּרוּכָה וְקַשָּׁבֶת.

רֵיקִים הָרְחוֹבוֹת. נָחִים הַכְּבִישִׁים מֵעֲמַל יוֹם וָלָיְלָה,

מַה־מַּבְהִיק עַכְשָׁו הָאַסְפַלְטְ לְנֹגַהּ כּוֹכָבִים רוֹעֲדִים.

הֶמְיַת הַיָּם מַה־קְצוּבָה! שׁוּב אֵינֶנָּהּ נִבְלַעַת

בְּרַעַשׁ חוּצוֹת, בִּשְׁאוֹן וִכּוּחִים וּצְחוֹק וּנְגִינָה.

מִבַּעַד חַלּוֹן עֲלִיָּתִי אַבִּיטָה לַלַּיְלָה, אַקְשִׁיבָה,

גַּם לַחַשׁ פִּרְחֵי הַגִּנָּהּ מַגִּיעַ עַתָּה לְאָזְנָי.

דֶּלֶת פִּתְאֹם נִפְתְּחָה בַּדִּירָה מִמּוּלִי, מִלְּמָטָּה,

בְּפֶּתַח נִצְּבוּ שְׁנָיִם. אִישׁ וְאִשָּׁה צְעִירִים.

"שָׁלוֹם לָךְ מִרְיָם, אֵלֵכָה. תּוֹרִי הִגִּיעַ לִשְׁמוֹר,

בִּרְחוֹב הַיַּרְקוֹן, בְּקָצֵהוּ, עַל גְּבוּל יְהוּדָה וְעָרַב…"

חִיֵּךְ הָאִישׁ. הָאִשָּׁה הִשְׁהֲתָה בְּיָדָהּ אֶת יָדוֹ,

אַחֲרֵי כֵן בְּאַהֲבָה וּבְרֹךְ: “לָךְ לְשָׁלוֹם, חֲבִיבִי….”

בַּשַּׁעַר הִפְנָה אֶת רֹאשׁוֹ, נִפְנֵף בְּיָדוֹ וְנֶעֱלָם,

הָאִשָּׁה עוֹד עָמְדָה בַּפֶּתַח, עַד נִשְׁמַע מִבִּפְנִים בְּכִי תִּינוֹק

וְשׁוּב דְּמָמָה. אַךְ בְּדִמְמַת הַלַּיְלָה פִּתְאֹם הִבְחַנְתִּי

צְלִילִים עֲמוּמִים, יְקָרִים, מִתּוֹךְ “בֵּין שִׁנֵּי אֲרָיוֹת”,

שִׁירַת יַלַ"ג הַנֶּאְדָּרָה עַל מִלְחֶמֶת יְרוּשָׁלַיִם וְרוֹמָא.

…“שָׁלוֹם לָךְ מַרְתָּא תַּמָּתִי… הָבִי לִי נִשְׁקִי… אַל תִּבְכִּי…”

…“לֵךְ, שִׁמְעוֹן דּוֹדִי… לֵךְ וּנְהַג חֵילֶךָ…”

רָטְטוּ חֶרֶשׁ הַצְּלִילִים וַתֵּלֶךְ וַתֶּעֱמַק הַדְּמָמָה,

כָּבַשׁ הַיָּם נְשִׁימָתוֹ, הֶמְיָתוֹ הַקְּצוּבָה הוּאַטָּה

וְנָמוֹג הַלַחַשׁ בַּגִּנָּהּ, רַק רִפְרְפוּ כַּנְפֵי זְמַן רָחוֹק

כְּצִפּוֹר חוֹלֶפֶת בַּלַּיְלָה…

אייר תרצ"ו

מָה אַדִּיר, מֶה חָפְשִׁי, מַה כָּחֹל הַמֶּרְחָב לְלֹא־גְּבוּל!

מָה עַזָּה וּמְרַעֲנֶנֶת נְשִׁימָתוֹ, נְשִׁימַת הַיָּם עִם שַׁחַר,

בָּרוּחַ תַּגִּיעַ אֵלַי, אֶל הַגָּג עָלָיו אֶעֱמֹדָה,

וְתָשִׁיב נַפְשִׁי הַלֵּאָה מִבִּעוּתֵי הַלֵּיל הַחוֹלֵף.

בְּעֶצֶם, הָיָה לֵיל רָגִיל, לֵיל אָבִיב מְבֻשָׂם וְטָלוּל,

וְשֶׁקֶט בָּעִיר הַיְשֵׁנָה, וְהַיָּם לִטֵּף בְּלַחְשׁוֹ,

וְכוֹכָבִים שׁוֹמְרִים נִצְחִיִּים, לֹא נָמוּ וְלֹא יָשְׁנוּ בִּמְסִלּוֹתָם,

אַךְ הַרְחֵק בָּאֹפֶק נָחָה עַנְנַת צֶמֶר וְרַדְרַדָּה,

כֹּה רַךְ, כֹּה מְתֻלְתָּל הַצֶּמֶר, וְצֶבַע הַוֶּרֶד מֶה עָנֹג,

כֶּסֶת־מַלְכוּת מְפֹאֶרֶת, שׁוּלֶיהָ אֲפֹרִים־מֻכְסָפִים,

וְעֵין הָאַרְגָּמָן בַּתָּוֶךְ. עַנְנַת־צֶמֶר וְרַדְרַדָּה

בְּעֶצֶם לֵיל אֹפֶל אֵין סַהַר! וְאֵין קוֹל בַּלַּיְלָה הַדּוֹמֵם,

רַק הַיָּם לִטֵּף בְּלַחְשׁוֹ וּטְלָלִים צוֹנְנִים רָעָפוּ.

הַרְאִיתֶם, שׁוֹמְרִים נִצְחִיִּים, אוֹ שֶׁמָּא יְשַׁנְתֶּם, כּוֹכָבִים?

אַךְ נַפְשִׁי יָדְעָה מְאֹד: בּוֹעֲרִים שְׂדוֹת יִשְׂרָאֵל!

וְגַם עֵת נִרְדַּמְתִּי עָיֵף עַל הַגָּג, חָלַמְתִּי בְּלִי הֶרֶף

שַׁוְעָה חֲנוּקָה פוֹרֶצֶת מִתַּחַת לְכֶסֶת וְרֻדָּה,

עַד כִּי הֱקִימַתְנִי פִּתְאֹם צַעֲקַת־אַרְגְּמַן גּוֹעֶשֶׁת –

הַשֶּׁמֶשׁ הַצְלִיפָה עַל עֵינַי, וָאִיקָץ מִשְׁתּוֹמֵם: הַיָּם!

מַה אַדִּיר, מֶה חָפְשִׁי, מַה כָּחֹל, מַה רַעֲנָן הַמֶרְחָב לְלֹא־גְבוּל!

וּמִמְּרוֹם הַגָּג הַנִּשָּׂא נִדְמֶה לִי, כְּאִלּוּ עוֹמֵד

אֲנִי בְּלֵב־יָם הַמַּקִּיף אוֹתִי מִכָּל עֲבָרִים.

שַׁ"י עוֹלָמוֹת שֶׁל הוֹד וָזִיו וְחֹסֶן וּדְרוֹר!

עוֹלָמוֹת צוֹנְנִים, אֲפֵלִים, וְעוֹלָמוֹת חֲמִימִים, מַבְהִיקִים,

וְעוֹלָם עִם עוֹלָם מִשְׁתַּפֵּךְ, וְעוֹלָם אֶל עוֹלָם מְשַׁגֵּר

נִצְנוּצִים, הִבְהוּבִים, שִׁלְהוּבִים: חִיוּכֵי הִתְחַדְּשׁוּת וִיקִיצָה.

חִיוּכֵי הִתְחַדְּשׁוּת וִיקִיצָה… וַדַּאי, כֵּן חִיַּכְתָּ, הַיָּם,

גַּם אָז, בִּנְהוֹג צִי רוֹמָא עַל פְּנֵי מֶרְחָבְךָ הַכָּחֹל

בְּקוֹלָרֵי הַבַּרְזֶל אֶת גִּבּוֹרֵי יְהוּדָה,

וּבְוַדַּאי תְּחַיֵּךְ כָּכָה עַד סוֹף כָּל עִדָּן,

חִיּוּךְ־הַנְּצָחִים הַנַּעֲלֶה מִכְּאֵב בְּנֵי־חֲלוֹף וְסִבְלָם…

אָהַבְתִּי, הַיָּם, רָז צְחוֹקְךָ וְאֶת אֲדִישׁוֹת גְּאוֹנְךָ

אֶל כָּל הָרִגְעִי, הַחוֹלֵף… אֲבָל אָנֹכִי בֶן חֲלוֹף,

וּמִדָּמִי אֶל דָּמִי שְׂדוֹת יִשְׂרָאֵל צוֹעֲקִים,

שְׂדוֹת יִשְׂרָאֵל הַשְּׂרוּפִים… וְלוּ לְכָל הַפָּחוֹת

עַל מֶרְחָבֶיךָ נִגְלוּ הַיּוֹם סְפִינוֹת הַנּוֹשְׂאוֹת

מֵהַגָּלוּת, מֵהַשְּׁבִי, אַחִים לַחֲלוֹם וְלַקְּרָב…

וְעוֹד מְשׁוֹטְטוֹת עֵינַי עַל פְּנֵי הַמֶּרְחָב לְלֹא גְבוּל –

פִּתְאוֹם נִשְׁמְעוּ צְעָדִים בַּמַּעֲלוֹת הָעוֹלוֹת אֶל הַגָּג,

צְעַדִים אִטִּים וּכְבֵדִים… וְתָמַהְתִּי: בְּזוֹ הַשָּׁעָה,

שְׁעַת בֹּקֶר מֻקְדֶּמֶת, מִי יְשַׁחֵר אֶת נָוִי?

(שֶׁכֵּן יוֹדְעִים מַכָּרַי, שֶׁאִם בְּחַדְרִי אֵינֶנִי –

וַדַּי אָנֹכִי עַל הַגָּג, נֶהֱנָה מִזִּיווֹ שֶׁל הַיָּם).

וְהִנֵּה רֹאשׁ עָטוּף מִטְפַּחַת, וְהִנֵּה גוּף־זְקֵנָה צָנוּם,

וְהִנֵּה גַם: “שָׁלוֹם, אָדוֹן!”, וְתֵכֶף הִכַּרְתִּי אֶת שָׂרָה

אֶת הַתֵּימָנִית הַיְּשִׁישָׁה, אֲשֶׁר כַּמָּה שָׁנִים

עָזְרָה בְּבֵיתִי בְּכָל מִינֵי עֲבוֹדוֹת וּמְלָאכוֹת,

אֲבָל לִפְנֵי כִשְׁנָתַיִם עָבְרָה לָגוּר אֶל בִּתָּהּ

(בָּרוּךְ הַשֵּׁם, חָשַׂכְתִּי קְצָת כֶּסֶף לִימֵי הַזִּקְנָה,

לֹא אֶפֹּל לְמַשָּׂא עַל בִּתִּי, וְגַם עָזוֹר אֶעֱזֹר לָהּ

לְטַפֵּל בִּילָדֶיהָ… בֵּרְכָה אֱלֹהִים בִּפְרִי בֶטֶן…

וַאֲנִי כְּבָר זָקַנְתִּי… עָבַדְתִּי דַי בְּחַיַּי…).

וְהִנֵּה לְפָנַי שָׂרָה, כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה, לֹא שֻׁנָּתָה,

צְנוּמָה, שְׁזוּפָה, וּבְעֵינֶיהָ חִיּוּךְ שֶׁל טוּב־לֵב וּבִינָה.

שָׁלוֹם לָךְ, שָׂרָה, מַה שְׁלוֹמֵךְ: וְלָמָּה עָלִית עַל הַגָּג?

הַאִם לֹא קָשֶׁה לָךְ הָיָה לַעֲלוֹת? – בָּרוּךְ הַשֵּׁם,

כְּלָל וּכְלַל לֹא קָשֶׁה… וְזֶה הָעִנְיָן: רָצִיתִי

לִרְאוֹת אֶת הַגְּבֶרֶת, אֲבָל דָּפַקְתִּי וְאִישׁ לֹא עָנָה,

וַדַּי עוֹדָהּ יְשֵׁנָה, וְאוּלַי הָלְכָה אֶל הַשּׁוּק,

אֲבָל נִזְכַּרְתִּי, אָדוֹן, כִּי אַתָּה תָמִיד עַל הַגָּג,

אוֹהֵב לְהַבִּיט אֶל הַיָּם (וּבְעֵינֶיהָ נִצְנֵץ

חִיּוּךְ שֶׁל חִבָּה וּוִתּוּר, כְּאִלּוּ רָצְתָה לְהַגִּיד:

אָכֵן יֵשׁ לִבְנֵי־אָדָם כָּל מִינֵי שִׁגְעוֹנוֹת,

אַךְ אֵין בְּכַךְ כְּלוּם, סוֹף־סוֹף אָדָם כָּשֵׁר הִנֶּךָ…),

וּבְכֵן הָעִנְיָן הוּא זֶה, רָצִיתִי בַּקֵּשׁ אֶת הַגְּבֶרֶת

לָתֵת לִי שׁוּב עֲבוֹדָה, הוֹאִיל וְהַגּוֹיִים שְׁכֵנֵינוּ,

שָׂרְפוּ אֶת הַצְּרִיף שֶׁל בִּתִּי בְּכֶרֶם הַתֵּימָנִים,

וְגַם נִשְׂרַף בַּבַּיִת מְעַט כַּסְפִּי הֶחָשׂוּךְ,

לָכֵן אָמַרְתִּי, אֵלֵךְ אֶל הַגְּבֶרֶת וְאֶשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ…

וּבָרוּךְ הַשֵּׁם, עוֹד כֹּחִי אִתִּי לִכְבִיסָה, לִשְׁטִיפָה,

בָּרוּךְ הַשֵּׁם… וְלֹא אֶפֹּל לְמַשָּׂא עַל בִּתִּי,

וְאַף כִּי זוֹ מְנָעַתְנִי בְּכָל כֹּחָהּ מִלָּלֶכֶת,

אַךְ מָה הִיא מְבִינָה? עֵז צְעִירָה וְתוּ לֹא…

וְהַאֲמֵן לִי, אָדוֹן, מִיּוֹם שֶׁהֶחְלַטְתִּי שׁוּב

לָלֶכֶת לַעֲבוֹדָה, כְּאִלּוּ חֻדַּשׁ בִּי כֹחִי,

שֶׁכֵּן בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַכֹּל חַיָּבִים לַעֲבוֹד,

נַעַר וְגַם זָקֵן, וְזֶהוּ מַה שֶׁכָּתוּב:

“הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ”… כְּלוֹמַר, מִי שֶׁעוֹבֵד

וּמִתְיַגֵּעַ הַרְבֵּה, לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

יִתֵּן גַּם כֹּחַ הַרְבֵּה… וּפִתְאֹם הִנְמִיכָה קוֹלָהּ

וּכְאִלּוּ גִלְּתָה לִי סוֹד: וּמִי יוֹדֵעַ אִם לֹא

כָּל הַצָּרָה הַזֹּאת הֻשְׁלְחָה בָנוּ מִמַּעְלָה

עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ כֻלָּנוּ בְּהִתְפַּנְּקוּת יְתֵרָה…

אָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת מְפֻנָּק… וּמָה?

כְּלוּם כְּבָר אֵין גָּלוּת? כְּלוּם כְּבָר בָּא הַמָּשִׁיחַ?

אֲבָל עַכְשָׁו נִצְטָרֵךְ כֻּלָּנוּ לַעֲמוֹל וְלִיגוֹעַ,

נַעַר וְגַם זָקֵן, וְהַשֵּׁם יְרַחֵם,

שֶׁכֵּן נֶאֱמַר בְּפֵרוּשׁ: הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ…

כָּכָה סָחָה שָׂרָה וְעֵינֶיהָ חִיְּכוּ,

וּמַשֶּׁהוּ עַתִּיק־יוֹמִין, רַב סֵבֶל אֲבָל גַּם רַב כֹּחַ,

שׁוֹפֵעַ צַעַר דּוֹרוֹת וּסְפוּג נְגֹהוֹת תִּקְוַת־רָז

רָעַף מִתּוֹךְ חִיּוּכָהּ… וּבְהַבִּיטִי אֶל הַיָּם

שִׂחַקְתִּי אֵלָיו בְּלִבִּי: רְאֵה, הַיָּם הַגָּדוֹל,

מַה בֵּינְךָ, הָעֲנָק, וּבֵין שָׂרָה הַזְּקֵנָה!

בְּעֶצֶם, כָּמוֹךָ גַּם הִיא הֲרֵי מַבִּיטָה בְּבִטּוּל

אֶל כָּל הָרִגְעִי הַחוֹלֵף… אַךְ בְּעַד הָרִגְעִי, הַחוֹלֵף,

קוֹלְטָהּ עֵינָהּ הַכֵּהָה אֶת זִיו יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ…

תמוז, תרצ"ו

על שמות שני השומרים יצחק ויואד,
שנרצחו ליד יקנעם, נקראו שני ילדים הראשונים, תאומים, שנולדו ביקנעם.

(מתוך העתונות)

בְּהַר אֶפְרַיִם, בְּיָקְנְעָם,

יָצְאוּ שְׁנֵי רֵעִים לְעֶזְרַת הָעָם,

יוֹאָשׁ וְיִצְחָק, בַּחוּרִים אַמִּיצִים.

עֵת לַמַּעְדֵּר וְעֵת לַחִצִּים.

יָצְאוּ לִשְׁמוֹר בְּחֶשְׁכַּת הַלֵּיל

אֶת שְׂדוֹת יִשְׂרָאֵל מִצַּר מִשְׁתּוֹלֵל.

בְּחֶשְׁכַּת הַלֵּיל סַכָּנוֹת לָרֹב,

מֵאַחֲרֵי כָּל אֶבֶן רוֹצֵחַ יֶאֱרֹב.

יוֹאָשׁ בְּחִיּוּךְ לְיִצְחָק יִלְחַשׁ:

אִם אֶפֹּל – לְבִנְךָ תִּקְרָא יוֹאָשׁ.

רֵעוֹ לִקְרָאתוֹ בָאֹפֶל יִצְחַק:

וּבְנָפְלִי – תִּקְרָא לְבִנְךָ יִצְחָק.

בְּהַר אֶפְרַיִם, בְּיָקְנְעָם,

יְרִיָּה אַחֲרֵי יְרִיָּה תִרְעַם.

מְטַר חִצִּים בָּאֹפֶל יִרְעַשׁ,

עַל שְׂדוֹת יִשְׂרָאֵל יִצְחָק וְיוֹאָשׁ,

עַל שְׂדוֹת יִשְׂרָאֵל שְׁנֵי רֵעִים צְעִירִים

נָפְלוּ חֲלָלִים – שׁוֹמְרִים עֲרִירִים.

אָז אִישׁ יָקְנְעָם נִשְׁבַּע עַל דָמָם:

בָּנִים יִוָּלְדוּ – יִקָּרְאוּ עַל שְׁמָם.

אֲבָל הָרִאשׁוֹן עַל שֵׁם מִי יְקֹרָא?

שְׁנֵיהֶם חֲבִיבִים – וּלְמִי הַבְּכוֹרָה?

וְהֵן עַל לִבֵּנוּ שְׁנֵיהֶם כַּחוֹתָם,

וְהֵן לֹא נִפְרְדוּ גַם בְּמוֹתָם.

בְּהַר אֶפְרַיִם, בְּיָקְנְעָם,

בְּשִׂמְחָה חֲרִישִׁית כָּל לֵב יִפְעַם:

אִשָּׁה יַלְדָה בָּנִים תְּאוֹמִים…

הָאֵין זֶה אוֹת וּמוֹפֵת מִמְּרוֹמִים?

אִם לֹא נִפְרְדוּ גַם בְּמוֹתָם –

עַתָּה בְּרִית חַיִּים מֵחָדָשׁ אִחְדָתָם…

בְּהַר אֶפְרַיִם, בְּיָקְנְעָם,

נוֹלְדוּ שְׁנֵי אַחִים לְעֶזְרַת הָעָם.

יוֹאָשׁ וְיִצְחָק – בַּחוּרִים כַּהֲלָכָה,

יוֹנְקִים שְׁדֵי אִמָּם וּגְדֵלִים לִבְרָכָה.

גִדְלוּ מְהֵרָה, יוֹאָשִׁים! יִצְחָקִים!

שְׂדוֹת יִשְׂרָאֵל לָכֶם מְחַכִּים!

אלול, תרצ"ו

בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה

זוֹרֵחַ אוֹר בָּאֲפֵלָה.

מִגַּן הָעֵדֶן טַל־תְּחִיָּה

רוֹעֵף, נוֹטֵף בַּדּוּמִיָּה,

וַיקָר כָּל רֵיחַ, רֹאשׁ בְּשָׂמִים

מֵעוֹלָמוֹת נַעֲלָמִים.

בִּרְעֹף, בִּנְטֹף טַל הַנְּצָחִים

הוֹלְכִים קְבָרִים וְנִפְתָּחִים.

שָׁלֹשׁ תֻּצַּתְנָה שַׁלְהָבוֹת,

יוֹצְאִים בַּלָּאט שְׁלֹשָׁה אָבוֹת

לְהִתְפַּלֵּל בְּעַד זַרְעָם.

כְּמַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מַרְאָם.

אֲבָל מַה יּוֹם מִנִּי יָמִים?

מַדּוּעַ הֵם נֶאֱלָמִים?

לְיַד הַמַּצֵּבוֹת דּוּמָם

יֵשְׁבוּ, וְזִיו פְּנֵיהֶם עֻמָּם.

מָה הַיָּגוֹן לִבְּכֶם יִקֹּב,

אַבְרָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב?

אַחֲרֵי דְמָמָה מְמֻשָּׁכָה

שָׂח אַבְרָהָם בַּאֲנָחָה:

הָהּ, לֹא אוּכַל לְהִתְפַּלֵּל…

מִבְּנִי אֵבוֹשׁ, מִיִשְׁמָעֵאל…

אֶת בְּנֵי יַעֲקֹב לֵאֵי־עָמָל

בִּלַּע, טָרַף וְלֹא חָמַל…

מִלֵּל יִצְחָק בְּעֶצֶב מָר:

מָה אֲדַבֵּר וּמָה אֹמַר?

לָאָרֶץ שַׁח רֹאשִׁי הַשָּׂב

מֵרֹב כְּלִימָּה… הֵן בְּנִי עֵשָׂו

גַם הוּא עִם יִשְׁמָעֵאל בִּבְרִית

זָמַם אֶת בְּנֵי יַעֲקֹב הַכְרִית…

וְאֶל יַעֲקֹב נְאוּם דְּוָיָם:

אָכֵן פִּידְךָ גָדוֹל כַּיָּם,

אַךְ בֹּשֶׁת הַפָּנִים לֹא לָּךְ:

הֵן זַרְעֲךָ לֹא נֶאֱלָח

בְּדָם נָקִיץ כְּמוֹ צָרָיו;

אָכֵן נִטְרַף, אַךְ לֹא טָרָף…

צְעַק אֵפוֹא וְאַל תִּדֹּם,

עַל כִּי עוֹלָם כֻּלּוֹ גַרְדֹּם

לְזַרְעֲךָ מִפֶּשַׁע חַף:

קְרָא לֶאֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּאַף

שִׁחֵת רַחֲמָיו וְלֹא רִחֵם

אוּלַי יָשׁוּב וְיִנָּחֵם.

אַךְ יַעֲקֹב נוּגֶה, כְּפוּף־רֹאשׁ,

לָחַשׁ בִּבְכִי: אֲהָהּ, אֵבוֹשׁ

גַם אָנֹכִי מִצֶּאֱצָאַי…

אַיֵּה מָקוֹם, אֵי הַר וָגַיְא,

שָׁם לֹא נִקֵּשׁ מַטֵּה נוּדָם?

שֶׁמִּדָּמָם עוֹד לֹא אֻדָּם?

הֵן בִּמְרוּצַת אַלְפֵי שָׁנִים

יָכְלוּ הַפְרוֹת גַם אֲבָנִים,

יָכְלוּ הָמֵס הָרֵי בַרְזֶל

בְּיָם דָּמָם, בְּלִי־דֹם נוֹזֵל…

זָרַם הַדָּם וְלֹא שֻׁלַּם,

וְעַז כְּאָז בַּרְזֶל עֻלָּם.

אַךְ לֹא רַק סֵבֶל וּתְלָאָה

הוּא רִפְיוֹנָם – הוּא חֲטָאָה!

זֶה חֵטְא, אִם הֵמָּה עַד הַיּוֹם

קֹוִים לְחֶסֶד מֵאֱדוֹם

וּלְרַחֲמִים מִבֶּן־הָגָר…

עַל זֹאת אֵבוֹשׁ בִּכְאֵב נֶעְכָּר…

בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה

בַּדּוּמִיָּה הָאֲבֵלָה

נוֹטְפִים טְלָלִים, נוֹזְלִים בְּשָׂמִים,

אֲבָל נוּגִים וְנִכְלָמִים

שְׁחוּחִים יוֹשְׁבִים אֲבוֹת עוֹלָם,

בּוֹכִים – וּבְלִי נִשְׁמָע קוֹלָם…

כ“ב אלול תרצ”ו

(שִׁיר עֶרֶשׂ)

אֲפֵלָה אֲדֻמָּה,

רְחִישָׁה עֲמוּמָה:

הַשָּׂדוֹת בּוֹעֲרִים…

עַל מִשְׁכָּב עוֹלָלִי,

עֲרִיסַת גּוֹזָלִי,

שִׁלְהוּבִים דּוֹהֲרִים.

נוֹמָה, נוּם, עוֹלָלִי,

אַל תִּפְחַד, גּוֹזָלִי,

מֵעֲנַן הֶעָשָׁן;

אַל תִּפְחַד, אַל תִּירָא

מִפְּנֵי אֵשׁ סוֹעֲרָה –

סְגֹר עֵינֵיךָ וִישָׁן.

אִם שְׂרוּפָה הַקָּמָה –

עוֹד תִּפְרַח אֲדָמָה,

נַחֲלַת יִשְׂרָאֵל;

עוֹד נִקְצֹר קְצִיר הַגִּיל

בִּיהוּדָה, בַּגָּלִיל,

בְּשַׁדְמוֹת יִזְרְעֶאל.

מֵעָנָן וּמֵאֵשׁ

עוֹד נַקְשִׁיב: “עֲלֵה! רֵשׁ!”

בִּצְלִילִים אֵיתָנִים.

גַּם נַעֲלֶה, גַּם נִירַשׁ

וּפִרְיֵנוּ יִרְעַשׁ

כְּבַיָמִים מִלְּפָנִים.

וִירֹעָע וִירֻנָּן!

הֵן בְּאֵשׁ וְעָנָן

בַּמִּדְבָּר הַנּוֹרָא

כְּבָר הנִחָה פַּעַם אֵל

אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל

מִנֵּכָר לַמְּכוֹרָה…

הֵרָדֵם, עוֹלָלִי,

נוֹמָה, נוּם, גּוֹזָלִי,

עַד הַשַּׁחַר יָנֵץ;

אָז נֵצֵא שׁוּב בַּשִּׁיר

לַחֲרוֹשׁ אֶת הַנִּיר

וְלִנְטוֹעַ הָעֵץ.

עֶצֶב־לֵיל אָז יִבְרַח,

וּמִלֵּב יִשְׁכַח

כָּל הַכְּאֵב הַיָּשָׁן…

נוֹמָה, נוּם, עוֹלָלִי,

אַל תִּפְחַד, גּוֹזָלִי,

סְגֹר עֵינֶיךָ וִישָׁן…

אלול תרצ"ו

לו

דוד שמעוני

מספרי נער חולה

דוד שמעוני