מָה אַדִּיר, מֶה חָפְשִׁי, מַה כָּחֹל הַמֶּרְחָב לְלֹא־גְּבוּל!

מָה עַזָּה וּמְרַעֲנֶנֶת נְשִׁימָתוֹ, נְשִׁימַת הַיָּם עִם שַׁחַר,

בָּרוּחַ תַּגִּיעַ אֵלַי, אֶל הַגָּג עָלָיו אֶעֱמֹדָה,

וְתָשִׁיב נַפְשִׁי הַלֵּאָה מִבִּעוּתֵי הַלֵּיל הַחוֹלֵף.

בְּעֶצֶם, הָיָה לֵיל רָגִיל, לֵיל אָבִיב מְבֻשָׂם וְטָלוּל,

וְשֶׁקֶט בָּעִיר הַיְשֵׁנָה, וְהַיָּם לִטֵּף בְּלַחְשׁוֹ,

וְכוֹכָבִים שׁוֹמְרִים נִצְחִיִּים, לֹא נָמוּ וְלֹא יָשְׁנוּ בִּמְסִלּוֹתָם,

אַךְ הַרְחֵק בָּאֹפֶק נָחָה עַנְנַת צֶמֶר וְרַדְרַדָּה,

כֹּה רַךְ, כֹּה מְתֻלְתָּל הַצֶּמֶר, וְצֶבַע הַוֶּרֶד מֶה עָנֹג,

כֶּסֶת־מַלְכוּת מְפֹאֶרֶת, שׁוּלֶיהָ אֲפֹרִים־מֻכְסָפִים,

וְעֵין הָאַרְגָּמָן בַּתָּוֶךְ. עַנְנַת־צֶמֶר וְרַדְרַדָּה

בְּעֶצֶם לֵיל אֹפֶל אֵין סַהַר! וְאֵין קוֹל בַּלַּיְלָה הַדּוֹמֵם,

רַק הַיָּם לִטֵּף בְּלַחְשׁוֹ וּטְלָלִים צוֹנְנִים רָעָפוּ.

הַרְאִיתֶם, שׁוֹמְרִים נִצְחִיִּים, אוֹ שֶׁמָּא יְשַׁנְתֶּם, כּוֹכָבִים?

אַךְ נַפְשִׁי יָדְעָה מְאֹד: בּוֹעֲרִים שְׂדוֹת יִשְׂרָאֵל!

וְגַם עֵת נִרְדַּמְתִּי עָיֵף עַל הַגָּג, חָלַמְתִּי בְּלִי הֶרֶף

שַׁוְעָה חֲנוּקָה פוֹרֶצֶת מִתַּחַת לְכֶסֶת וְרֻדָּה,

עַד כִּי הֱקִימַתְנִי פִּתְאֹם צַעֲקַת־אַרְגְּמַן גּוֹעֶשֶׁת –

הַשֶּׁמֶשׁ הַצְלִיפָה עַל עֵינַי, וָאִיקָץ מִשְׁתּוֹמֵם: הַיָּם!

מַה אַדִּיר, מֶה חָפְשִׁי, מַה כָּחֹל, מַה רַעֲנָן הַמֶרְחָב לְלֹא־גְבוּל!

וּמִמְּרוֹם הַגָּג הַנִּשָּׂא נִדְמֶה לִי, כְּאִלּוּ עוֹמֵד

אֲנִי בְּלֵב־יָם הַמַּקִּיף אוֹתִי מִכָּל עֲבָרִים.

שַׁ"י עוֹלָמוֹת שֶׁל הוֹד וָזִיו וְחֹסֶן וּדְרוֹר!

עוֹלָמוֹת צוֹנְנִים, אֲפֵלִים, וְעוֹלָמוֹת חֲמִימִים, מַבְהִיקִים,

וְעוֹלָם עִם עוֹלָם מִשְׁתַּפֵּךְ, וְעוֹלָם אֶל עוֹלָם מְשַׁגֵּר

נִצְנוּצִים, הִבְהוּבִים, שִׁלְהוּבִים: חִיוּכֵי הִתְחַדְּשׁוּת וִיקִיצָה.

חִיוּכֵי הִתְחַדְּשׁוּת וִיקִיצָה… וַדַּאי, כֵּן חִיַּכְתָּ, הַיָּם,

גַּם אָז, בִּנְהוֹג צִי רוֹמָא עַל פְּנֵי מֶרְחָבְךָ הַכָּחֹל

בְּקוֹלָרֵי הַבַּרְזֶל אֶת גִּבּוֹרֵי יְהוּדָה,

וּבְוַדַּאי תְּחַיֵּךְ כָּכָה עַד סוֹף כָּל עִדָּן,

חִיּוּךְ־הַנְּצָחִים הַנַּעֲלֶה מִכְּאֵב בְּנֵי־חֲלוֹף וְסִבְלָם…

אָהַבְתִּי, הַיָּם, רָז צְחוֹקְךָ וְאֶת אֲדִישׁוֹת גְּאוֹנְךָ

אֶל כָּל הָרִגְעִי, הַחוֹלֵף… אֲבָל אָנֹכִי בֶן חֲלוֹף,

וּמִדָּמִי אֶל דָּמִי שְׂדוֹת יִשְׂרָאֵל צוֹעֲקִים,

שְׂדוֹת יִשְׂרָאֵל הַשְּׂרוּפִים… וְלוּ לְכָל הַפָּחוֹת

עַל מֶרְחָבֶיךָ נִגְלוּ הַיּוֹם סְפִינוֹת הַנּוֹשְׂאוֹת

מֵהַגָּלוּת, מֵהַשְּׁבִי, אַחִים לַחֲלוֹם וְלַקְּרָב…

וְעוֹד מְשׁוֹטְטוֹת עֵינַי עַל פְּנֵי הַמֶּרְחָב לְלֹא גְבוּל –

פִּתְאוֹם נִשְׁמְעוּ צְעָדִים בַּמַּעֲלוֹת הָעוֹלוֹת אֶל הַגָּג,

צְעַדִים אִטִּים וּכְבֵדִים… וְתָמַהְתִּי: בְּזוֹ הַשָּׁעָה,

שְׁעַת בֹּקֶר מֻקְדֶּמֶת, מִי יְשַׁחֵר אֶת נָוִי?

(שֶׁכֵּן יוֹדְעִים מַכָּרַי, שֶׁאִם בְּחַדְרִי אֵינֶנִי –

וַדַּי אָנֹכִי עַל הַגָּג, נֶהֱנָה מִזִּיווֹ שֶׁל הַיָּם).

וְהִנֵּה רֹאשׁ עָטוּף מִטְפַּחַת, וְהִנֵּה גוּף־זְקֵנָה צָנוּם,

וְהִנֵּה גַם: “שָׁלוֹם, אָדוֹן!”, וְתֵכֶף הִכַּרְתִּי אֶת שָׂרָה

אֶת הַתֵּימָנִית הַיְּשִׁישָׁה, אֲשֶׁר כַּמָּה שָׁנִים

עָזְרָה בְּבֵיתִי בְּכָל מִינֵי עֲבוֹדוֹת וּמְלָאכוֹת,

אֲבָל לִפְנֵי כִשְׁנָתַיִם עָבְרָה לָגוּר אֶל בִּתָּהּ

(בָּרוּךְ הַשֵּׁם, חָשַׂכְתִּי קְצָת כֶּסֶף לִימֵי הַזִּקְנָה,

לֹא אֶפֹּל לְמַשָּׂא עַל בִּתִּי, וְגַם עָזוֹר אֶעֱזֹר לָהּ

לְטַפֵּל בִּילָדֶיהָ… בֵּרְכָה אֱלֹהִים בִּפְרִי בֶטֶן…

וַאֲנִי כְּבָר זָקַנְתִּי… עָבַדְתִּי דַי בְּחַיַּי…).

וְהִנֵּה לְפָנַי שָׂרָה, כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה, לֹא שֻׁנָּתָה,

צְנוּמָה, שְׁזוּפָה, וּבְעֵינֶיהָ חִיּוּךְ שֶׁל טוּב־לֵב וּבִינָה.

שָׁלוֹם לָךְ, שָׂרָה, מַה שְׁלוֹמֵךְ: וְלָמָּה עָלִית עַל הַגָּג?

הַאִם לֹא קָשֶׁה לָךְ הָיָה לַעֲלוֹת? – בָּרוּךְ הַשֵּׁם,

כְּלָל וּכְלַל לֹא קָשֶׁה… וְזֶה הָעִנְיָן: רָצִיתִי

לִרְאוֹת אֶת הַגְּבֶרֶת, אֲבָל דָּפַקְתִּי וְאִישׁ לֹא עָנָה,

וַדַּי עוֹדָהּ יְשֵׁנָה, וְאוּלַי הָלְכָה אֶל הַשּׁוּק,

אֲבָל נִזְכַּרְתִּי, אָדוֹן, כִּי אַתָּה תָמִיד עַל הַגָּג,

אוֹהֵב לְהַבִּיט אֶל הַיָּם (וּבְעֵינֶיהָ נִצְנֵץ

חִיּוּךְ שֶׁל חִבָּה וּוִתּוּר, כְּאִלּוּ רָצְתָה לְהַגִּיד:

אָכֵן יֵשׁ לִבְנֵי־אָדָם כָּל מִינֵי שִׁגְעוֹנוֹת,

אַךְ אֵין בְּכַךְ כְּלוּם, סוֹף־סוֹף אָדָם כָּשֵׁר הִנֶּךָ…),

וּבְכֵן הָעִנְיָן הוּא זֶה, רָצִיתִי בַּקֵּשׁ אֶת הַגְּבֶרֶת

לָתֵת לִי שׁוּב עֲבוֹדָה, הוֹאִיל וְהַגּוֹיִים שְׁכֵנֵינוּ,

שָׂרְפוּ אֶת הַצְּרִיף שֶׁל בִּתִּי בְּכֶרֶם הַתֵּימָנִים,

וְגַם נִשְׂרַף בַּבַּיִת מְעַט כַּסְפִּי הֶחָשׂוּךְ,

לָכֵן אָמַרְתִּי, אֵלֵךְ אֶל הַגְּבֶרֶת וְאֶשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ…

וּבָרוּךְ הַשֵּׁם, עוֹד כֹּחִי אִתִּי לִכְבִיסָה, לִשְׁטִיפָה,

בָּרוּךְ הַשֵּׁם… וְלֹא אֶפֹּל לְמַשָּׂא עַל בִּתִּי,

וְאַף כִּי זוֹ מְנָעַתְנִי בְּכָל כֹּחָהּ מִלָּלֶכֶת,

אַךְ מָה הִיא מְבִינָה? עֵז צְעִירָה וְתוּ לֹא…

וְהַאֲמֵן לִי, אָדוֹן, מִיּוֹם שֶׁהֶחְלַטְתִּי שׁוּב

לָלֶכֶת לַעֲבוֹדָה, כְּאִלּוּ חֻדַּשׁ בִּי כֹחִי,

שֶׁכֵּן בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַכֹּל חַיָּבִים לַעֲבוֹד,

נַעַר וְגַם זָקֵן, וְזֶהוּ מַה שֶׁכָּתוּב:

“הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ”… כְּלוֹמַר, מִי שֶׁעוֹבֵד

וּמִתְיַגֵּעַ הַרְבֵּה, לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

יִתֵּן גַּם כֹּחַ הַרְבֵּה… וּפִתְאֹם הִנְמִיכָה קוֹלָהּ

וּכְאִלּוּ גִלְּתָה לִי סוֹד: וּמִי יוֹדֵעַ אִם לֹא

כָּל הַצָּרָה הַזֹּאת הֻשְׁלְחָה בָנוּ מִמַּעְלָה

עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ כֻלָּנוּ בְּהִתְפַּנְּקוּת יְתֵרָה…

אָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת מְפֻנָּק… וּמָה?

כְּלוּם כְּבָר אֵין גָּלוּת? כְּלוּם כְּבָר בָּא הַמָּשִׁיחַ?

אֲבָל עַכְשָׁו נִצְטָרֵךְ כֻּלָּנוּ לַעֲמוֹל וְלִיגוֹעַ,

נַעַר וְגַם זָקֵן, וְהַשֵּׁם יְרַחֵם,

שֶׁכֵּן נֶאֱמַר בְּפֵרוּשׁ: הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ…

כָּכָה סָחָה שָׂרָה וְעֵינֶיהָ חִיְּכוּ,

וּמַשֶּׁהוּ עַתִּיק־יוֹמִין, רַב סֵבֶל אֲבָל גַּם רַב כֹּחַ,

שׁוֹפֵעַ צַעַר דּוֹרוֹת וּסְפוּג נְגֹהוֹת תִּקְוַת־רָז

רָעַף מִתּוֹךְ חִיּוּכָהּ… וּבְהַבִּיטִי אֶל הַיָּם

שִׂחַקְתִּי אֵלָיו בְּלִבִּי: רְאֵה, הַיָּם הַגָּדוֹל,

מַה בֵּינְךָ, הָעֲנָק, וּבֵין שָׂרָה הַזְּקֵנָה!

בְּעֶצֶם, כָּמוֹךָ גַּם הִיא הֲרֵי מַבִּיטָה בְּבִטּוּל

אֶל כָּל הָרִגְעִי הַחוֹלֵף… אַךְ בְּעַד הָרִגְעִי, הַחוֹלֵף,

קוֹלְטָהּ עֵינָהּ הַכֵּהָה אֶת זִיו יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ…

תמוז, תרצ"ו