(לפי ספור עם)
רַב יוֹסֵף דֵּילָה רֵינָה נִלְאָה כְּבָר נְשׂוֹא,
כְּבָר כָּבְדוּ מֵחוֹל יָם הַוָּתוֹ וְכַעֲסוֹ:
הַשְּׁכִינָה בְּגָלוּת אֲפֵלָה וּמָרָה,
יִשְׂרָאֵל לִגְזָרִים מְשֻׁסָּע וְנִקְרָע,
וְהַסַּ"ם הָאָרוּר בַּמְּרוֹמִים הוּשַׂם…
לְהוֹרִיד, לְהַפִּיל, לְמַגֵּר אֶת הַסַּ"ם!
אַךְ אֵיכָה לְהַגִּיעַ אֶל צַר הָאֻמָּה?
אַךְ אֵיכָה לְהַכְרִיעַ אֶת שַׂר הַטֻּמְאָה?
רַב יוֹסֵף דֵּילָה רֵינָה יָגֵעַ וָתָר,
רַב יוֹסֵף דֵּילָה רֵינָה גָּדוֹל בַּנִּסְתָּר,
וְאוּלָם לֹא יֵדַע אֵיךְ הַסַּ"ם לְהַשְׁבִּית…
אָז יֵלֵךְ רַב יוֹסֵף אֶל קִבְרוֹ שֶׁל רַשְׁבִּ"י.
עַל קִבְרוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחֵאי
יִשְׁתַּטַּח רַב יוֹסֵף אַף יִבְכֶּה עַד בְּלִי־דַי.
וַיְהִי יוֹם וַיְהִי לֵיל, הוּא עוֹדוֹ מִתְפַּלֵּל;
וַיְהִי יוֹם וַיְהִי לֵיל, עוֹד בִּבְכִי וּבִילֵל
רַב יוֹסֵף מִתְפַּלֵּשׁ בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה;
רַק בַּלֵּיל הַשְּׁלִישִׁי בַּר־יוֹחַאי לוֹ נִרְאָה.
"דַּרְכְּךָ, רַב יוֹסֵף, מְלֵאָה חַתְחַתִּים,
הַצְּלָלִים עֲצוּמִים, הַנְּגֹהוֹת מְעַטִּים,
אַךְ אִם עַז רוּחֲךָ וּלְבָבְךָ לֵב לָבִיא
תַּעֲשֶׂה כָּךְ וָכָךְ – וְאֵלִיָּה הַנָּבִיא
לָךְ יִתְגַּל, אִם רָאוּי תִּמָּצֵא, אַף יוֹרְךָ
אֶת הַדֶּרֶךְ, בָּהּ רֶגֶל אָדָם לֹא דָרְכָה".
אֶל יַמָּהּ שֶׁל טְבֶרְיָה אֶת רַגְלָיו אָז יָרִים
רַב יוֹסֵף דֵּילָה רֵינָה; וְשֵׁשׁ וְעֶשְׂרִים
בּוֹ טְבִילוֹת רְצוּפוֹת הוּא טוֹבֵל בְּכָל יוֹם,
בּוֹ טוֹבֵל הוּא עֵשְׂרִים וְשִׁשָּׁה יְמֵי צוֹם
(כְֹמִנְיַן הַוָיָ"ה!) בְּמִצְוַת הָרַשְֹבִּ"י,
וּבִמְלֹאת הַמּוֹעֵד לוֹ נִגְלָה הַתִּשְׁבִּי.
– "דַּרְכְּךָ, רַב יוֹסֵף, מְרֻפֶּדֶת זְוָעוֹת,
חֲשֵׁכָה וְאֵימָה, וְהַאוֹר אֵין לִרְאוֹת;
אַךְ אִם עַז לְבָבְךָ, לֹא יֵדַע עִלָּפוֹן,
תַּעֲשֶׂה כָּךְ וָכַךְ, וְאוּלַי סַנְדַּלְפוֹן,
הַמַּלְאָךְ הַגָּדוֹל, אָז לְךָ יִגָּלֶה,
הַמַּלְאָךְ הַגָּדוֹל, הַשּׁוֹמֵר הַנַּעֲלֶה.
הֲלֹא הוּא הַיּוֹדֵעַ כָּל סֶדֶק וּנְקִיק
בּוֹ הַסַּ"ם הַטָּמֵא מַעֲמָד מַחֲזִיק,
וְהֵן הוּא הַשּׁוֹמֵר כָּל נָתִיב אֶל הָאוֹר,
שֶׁלִּזב ל הַקְּדֻשָּׁה סַמָּאֵל בַּל יַחְדֹּר.
אִם רָאוּי תִּמָּצֵא, לָךְ יִתְגַּל אַף יוֹרְךָ
אֶת הַדֶּרֶךְ בָּהּ רֶגֶל אָדָם לֹא דָרְכָה".
אֶל מָקוֹם רֵיק, עָזוּב, שָׁם דְּמָמָה וּשְׁאִיָּה,
אָז יֵלֵךְ רַב יוֹסֵף בַּעֲצַת אֵלִיָּה,
וְכַ“ף אָלֶ”ף טְבִילוֹת רְצוּפוֹת בְּכָל יוֹם
שָׁם יִטְבֹּל בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד יְמֵי צוֹם
(כְּמִנְיַן שֵׁם אֶהְיֶה!) אַף יַעֲמִיק וְיֶהְגֶּה
כָּל הַזְּמַן בְּסִתְרֵי שֵׁם הַקֹּדֶשׁ “אֶהְיֶה”.
וְהַיּוֹם הָעֶשְׂרִים וְאֶחָד כִּי פָּנָה,
רַב יוֹסֵף בְּאֵימָה וּבְרֹב כַּוָּנָה
הִתְעַטֵּף בְּטַלִּית, הִתְעַטֵּר בִּתְפִלִּין,
וּמִדֵּי צָלְלוֹ בְּסוֹדוֹת הַמִּלִּין
הוּא מִנְחָה הִתְפַּלֵּל וַ“עֲנֵנוּ” קָרָא,
וַיְפָרֵשׁ כִּכְתָבוֹ אֶת הַשֵּׁם הַנּוֹרָא.
וּבְגָמְרוֹ הַתְּפִלָּה בִּבְכִיּוֹת וּנְהִיּוֹת,
חִישׁ עָשָׂה הַשְׁבָּעָה בְּמֵי“ם בֵּי”ת אוֹתִיּוֹת
וַיְצָרֵף צֵרוּפִים שֶׁל מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה,
וְהִנֵּה רָכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי שַׁלְהָבָה,
וּבְקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל הַמַּרְעִיד אֲדָמָה
מִן הָאֵשׁ שַׁאֲגַת סַנְדַּלְפוֹן תִּשָּׁמַע:
– "אִם נֶעְתַּרְתִּי לְךָ, בֶּן־אָדָם, וָאֵרַד,
הֵן זֶה רַק בַּאֲשֶׁר מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת
אַף גַּם הֵם זוֹעֲפִים עַל שִׁלְטוֹן הַמְחַבְּלִים,
אַף גַּם הֵם עַל גָּלוּת הַשְּׁכִינָה מִתְאַבְּלִים,
אַף גַּם הֵמָּה, עִירִין קַדִּישִׁין וּשְׂרָפִים,
לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה מְצַפִּים, נִכְסָפִים.
אַךְ כְּדַאי שֶׁתִּזְכֹּר, אַךְ כְּדַאי שֶׁתֵּדַע
כִּי מְאֹד אֲפֵלָה דַרְכְּךָ וּכְבֵדָה;
וְהוֹאִיל וּמָנוּי וְגָמוּר מֵעִמְּךָ
עַל קִדּוּשׁ שֵׁם קוֹנְךָ גַּם לָמוּת בְּשִׂמְחָה,
תַּעֲשֶׂה כָּךְ וְכָךְ, וְשָׁלֵם אִם תֵּצֵא
סַמָּאֵל הָאָרוּר בְּיָדְךָ יִמָּצֵא".
הַמַּרְאֶה רַק חָלַף מֵעֵינֵי רַב יוֹסֵף
וְהִנֵּה אֶת שְׂרִידֵי כֹּחוֹתָיו הוּא אוֹסֵף,
וְהוֹלֵךְ, כִּמְצֻוֶּה, אֶל רַגְלֵי הַר שֵׂעִיר,
לֹא יִרְאֶה אִם רַד לַיְלָה, אוֹ שֶׁמֶשׁ מֵאִיר,
לֹא יִטְעַם, לֹא יִשְׁתֶּה, רַק בְּלִי הֶרֶף יִצְעָד,
וְכִמְעַט אֵין לוֹ גוּף עוֹד, רַק רוּח לְבָד.
בִּימִינוֹ הוּא שַׁלְשֶׁלֶת מַחְזִיק שֶׁל פְּלָדָה
שֶׁהַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ בָּהּ חָקוּק. בִּרְעָדָה
יְגַשֵּׁשׁ שְׁקַעְרוּרִית אוֹתִיּוֹת הַקְּדֻשָּׁה,
וּלְשׁוֹנוֹ הַדְּבֵקָה אֶל חִכּוֹ, הַכְּמוּשָׁה,
אַט רוֹטֶטֶת בְּלִי נִיב, בִּלְחָשִׁים נִסְתָּרִים;
מֵחֻלְשָׁה לֹא יוּכַל אֶת קוֹלוֹ לְהָרִים.
וּבִגְבוֹר רִפְיוֹנוֹ וּמִדֵּי הַרְגִּישׁוֹ,
כִּי עוֹד רֶגַע יִדְעַךְ זִיק אַחֲרוֹן שֶׁל אִשּׁוֹ,
בְּקֻמְצַת לְבוֹנָה רֶגַע קַל אָז יָרַח
כַּאֲשֶׁר לוֹ צִוָּה סַנְדַּלְפוֹן הַמַּלְאָךְ,
וְשַׁלְהֶבֶת חַיָּיו שׁוּב תֵרוֹם, לֹא תִדֹּם,
וְהוּא שׁוּב מִשְׂתָּרֵךְ אֶל הָהָר שֶׁל אֱדוֹם.
וּבִקְרֹב רַב יוֹסֵף אֶל רַגְלָיו שֶׁל הָהָר
הִתְחוֹלֵל סַעַר עַז, הִשְׁתּוֹלֵל וְדָהַר
וְיִלֵּל וְנָהַם בְּרִבּוֹא אַלְפֵי קוֹל,
פְּרִיץ־אֵימִים הַזּוֹמֵם לַעֲקֹר אֶת הַכֹּל,
אַךְ הָרַב, חֶצְיוֹ מֵת, הִתְגַּבֵּר וְהָגָה
אֶת הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ, וְהַסַּעַר רָָגָע.
אָז פִּתְאֹם לְרַגְלֵי הַהוֹלֵךְ הִשְׂתָּרֵע
יָם דִּינוּר, יָם נוֹרָא, מְצוּלָה בּוֹעֲרָה,
הִשְׂתָּרַע, הִשְׂתָּעֵר בְּגַלִּים עֲנָקִים,
מִשְׁבָּרִים לוֹהֲטִים הַמְזַנְּקִים לַשְּׁחָקִים,
אַךְ הָרַב אֶת הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ חִישׁ בִּטֵּא
וּבְדִבּוּר הַפְּלָאִים יָם־הַלַּהַט טִאטֵא.
וְאוּלָם רַק נֶעְלַם הַתָּפְתֶּה הַנּוֹזֵל
וְהִנֵּה שָׂךְ דַּרְכּוֹ קִיר אַדִּיר, קִיר בַּרְזֶל
הַהוֹלֵךְ וְנִכְפָּף עַל רֹאשׁוֹ כְּגִגִּית,
אַךְ הָרַב, כִּמְעַט מֵת, אֶת הַשֵּׁם שׁוּב הִגִּיד
וַיִּמּוֹג כֶּעָשָׁן כָּל הַקִּיר הָאַדִּיר,
וְעוֹמֵד רַב יוֹסֵף לְרַגְלֵי הַר שֵׂעִיר.
וּבִרְאוֹת רַב יוֹסֵף כִּי כְבָר בָּא לַמָּקוֹם,
הַמָּקוֹם שֶׁנּוֹעַד מִנִּי אָז בּוֹ לִנְקֹם
אֶת נִקְמַת יִשְׂרָאֵל מִבּוֹזָיו וְשׁוֹסָיו,
כַּכָּתוּב: “וְעָלוּ… לִשְפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו”,
נִתְמַלֵּא אוֹן חָדָשׁ אַף תִּקְוָה חֲדָשָה
כִּי רָצָה אֲדֹנָי אֶת דַּרְכּוֹ הַקָּשָׁה.
אָז נִגַּשׁ רַב יוֹסֵף לַמַּעֲשֶׂה הָאַחֲרוֹן:
לְהַשְׁבִּיעַ אֶת אַכְתְּרִיאֵל וּמְטַטְרוֹן,
עֶלְיוֹנֵי עֶלְיוֹנִים, אֶרְאֶלֵּי אֶרְאֶלִּים
(מִשְּׁנֵיהֶם אֱלֹהִים כָּל דְּבַר רָז לא יַעְלִים
וְיֵחַת מִשְּׂאֵתָם כָּל מַלְאָךְ וְשָׂרָף),
כִּי יַפִּילוּ הַסַּ"ם מִמְּרוֹמֵי מִסְתָּרָיו.
בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה וּבְפִיק אֲבָרִים
רַב יוֹסֵף דֹּם יִלְחַשׁ הַשְׁבָּעַת הַסְּתָרִים
בְּשֵׁם בֶּן עַיִ“ן בֵּי”ת!..) וַיְהִי רַעַשׁ נוֹרָא,
נִקְרְעוּ הַשָּׁמַיִם בְּאֵשׁ מְעַוְּרָה,
וּמִתּוֹךְ הֶחָלָל, שַׁלְהָבוֹת מְחֻתָּל,
גּוּשׁ אָפֵל הִתְגַּלְגַּל וְלָאָרֶץ הוּטָל.
רַב יוֹסֵף אֶל הַגּוּשׁ הַשָּׁחוֹר מְמַהֵר,
וְהִנֵּה כֶלֶב עַז לִקְרָאתוֹ מִשְׂתָּעֵר
בִּנְבִיחָה אֲיֻמָּה, מַקְפִּיאָה אֶת הַדָּם,
אַךְ כְּרֶגַע הַכֶּלֶב נִרְתַּע וְנָדַם:
רַב יוֹסֵף בְּשַׁלְשֶׁלֶת הָרָז בּוֹ נָגַע,
זוֹ, הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ בְּקָצֶהָ נָגַהּ.
ומִיָּד רַב יוֹסֵף אֶת הַכֶּלֶב כָּבַל
וַיֹּאמַר: "בָּא יוֹמְךָ, סַמָּאֵל הַנָּבָל,
כְּבָר עָרוּךְ הַתָּפְתֶּה עַל פִּסְגַת הַר־שֵׂעִיר,
שָׁם יִבְעַר וִיבֹעַר הַסִּלּוֹן הַמַּמְאִיר.
שָׁם תִּתֵּן אֶת הַדִּין עַל זְדוֹנְךָ, סַמָּאֵל,
שָׁם יֵשֵׁב לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל!"
אָז פָּשַׁט סַמָּאֵל אֶת צוּרַת הַכְּלָבִים
וַיִּלְבַּשׁ דְּמוּת אָדָם, אַךְ עֵינֵי לֶהָבִים
כָּל גּוּפוֹ מְשֻבָּץ, וְכָל עַיִן בִּבְכִי:
"נִצַּחְתַּנִי, רַבִּי, עַבְדְּךָ אָנֹכִי!
אַף מֵעֹצֶם רָעָב כָּל נַפְשִׁי בִּי דָוָה,
תֵּן לִי לֶחֶם כַּזַּיִת, בְּטֶרֶם אֶגְוָע!"
אַךְ בְּלֵב רַב יוֹסֵף חֲרוּתָה וּשְׁמוּרָה
אַזְהָרַת סַנְדַּלְפוֹן, אַזְהָרָה חֲמוּרָה,
לֹא לִשְׁעוֹת אֶל הַסַּ"ם, לֹא לָתֵת לָאָרוּר,
כָּל דָּבָר הַנֶּאֱכָל, לֹא גַרְגֵּר, לֹא פֵרוּר,
פֶּן יָשִׁיב בּנְכָלָיו אֶת כֹּחוֹ שֶׁחָלָף,
אֶת כֹּחוֹ הַטָּמֵא, וְשִׁבֵּר אֶת כְּבָלָיו.
וְהַסַּ"ם שׁוּב בּוֹכֶה בְּכִי רְוֵה יְגוֹנִים:
"הֵן אֲנִי בְּיָדֶיךָ, כָּבוּל, אֵין אוֹנִים.
בִּמְרוֹמַי, מֵאַחֲרֵי הַפַּרְגּוֹד, בְּצִנְעָא,
גַּם אֲנִי נְזוּנוֹתִי מִזִּיו הַשְּׁכִינָה,
אֲבָל פֹּה יִשְׂרְפֵנִי צִמְאוֹן שַׁלְהָבָה,
תֵּן לִי נֵטֶף שֶׁל מַיִּם בְּטֶרֶם אֶגְוָע!"
אַךְ בְּלֵב רַב יוֹסֵף חֲרוּתָה וּשְׁמוּרָה
אַזְהָרַת סַנְדַּלְפוֹן, אַזְהָרָה חֲמוּרָה,
לֹא לִשְׁעוֹת אֶל הַסַּ"ם, לֹא לָתֵת לַקְּלִפָּה
כָּל דָּבָר הַנִּשְׁתֶּה, לֹא רְסִיס, לֹא טִפָּה,
פֶּן יָשִׁיב בִּנְכָלָיו אֶת כֹּחוֹ שֶׁחָלַף,
אֶת כֹּחוֹ הַטָּמֵא, וְשִׁבֵּר אֶת כְּבָלָיו.
וּמִתּוֹךְ יְלָלוֹת, וּמִתּוֹךְ אֲנָחוֹת
שׁוּב הַסַּ"ם מִתְּחַנֵּן: תֵּן לְכָל הַפָּחוֹת
לִי לְרֶגַע הֶרִיחַ קֻמְצַת הַלְּבוֹנָה,
הֵן מִזֶּה בְּוַדַּאי לְךָ אֵין סַכָּנָה;
וְעֵינֶיךָ רוֹאוֹת כִּי לִנְפֹּל אֲנִי מָט,
הַאִם טוֹב, כִּי תָבִיא פֶּגֶר מֵת לַמִּשְׁפָּט?"
אָז הוֹשִׁיט רַב יוֹסֵף לְאַפּוֹ שֶׁל הַסַּ"ם
אֶת קֻמְצַת הַלְּבוֹנָה… חֲזִיזִים בַּעֲיָם
הִתְלַקְּחוּ, הִתְנַפְּצוּ; אֲדָמָה רָעֲדָה,
הַשַּׁלְשֶׁלֶת נִתְּקָה, הִתְרַסְּקָה הַפְּלָדָה,
סַמָּאֵל טָס לְמַעְלָה בְּלַעַג יָהִיר,
רַב יוֹסֵף הִתְגַּלְגֵּל בְּמִדְרוֹן הַר שֵׂעִיר.
וּבִדְמִי לֵיל שֵׂעִיר, בְּחֶשְׁכַת הַשְּׁמָמָה
הֵד נְהִי תַמְרוּרִים הִתְלַבֵּט וְהָמָה;
הִתְיַפְּחוּ נְשָׁמוֹת שֶׁל קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים
שֶׁעָיְפוּ מִיַּחֵל זֶה דוֹרִים עַל דּוֹרִים,
שֶׁלְּרֶגַע דִּמּוּ כִּי הַלַּיְלָה כְּבָר תַּם,
וְהִנֵּה נוֹחֲלָה, נִכְזְבָה תִקְוָתָם.
וַיִּשְּׁרוּ כּוֹכָבִים מִשְּׁחָקִים אֲפֵלִים –
דִּמְעוֹת אֵשׁ מֵעֵינֵי שִׁנְאַנִּים אֲבֵלִים;
בְּפַלְטְרֵי מְרוֹמִים, בְּזְבוּלֵי הַנְּצָחִים
צָעֲקוּ אֶרְאֶלִּים, מַר בָּכוּ מַלְאָכִים,
כִּי הַטַּל הִתְנַדֵּף, כִּי הָאוֹר הִסְתַּלֵּק,
כִּי נִגַּף יִשְׂרָאֵל וְגָבַר עֲמָלֵק.
אַךְ לְפֶתַע בַּת־קוֹל נִשְׁמְעָה בָּרָמָה
וַיֶחְרַד לֵיל שֵׂעִיר, וַתַּסְכֵּת הַשְּׁמָמָה:
"אִם הַטַּל הִתְנַדֵּף – לֹא הָיָה טַל תְּחִיָּה,
אִם הָאוֹר הִסְתַּלֵּק – הוּא רַק אוֹר רְמִיָּה,
אִם נֻצַּח רַב יוֹסֵף – כִּי נִפְתָּה לַשָּׂטָן,
כִּי הֶאֱמִין לוֹ, וְלוּ רַק לְרֶגַע קָטָן.
בְּוַדַּאי, הוּא נִכְסַף לְהָרִים אֶת נִסִּי,
לְהַשְׁלִים שֵׁם קָדְשִׁי, לְהַשְׁלִים אֶת כִּסְאִי
הַפְּגוּמִים כָּל עוֹד חַי סַמָּאֵל הָרָשָׁע,
וְנִלְחַם בִּגְבוּרָה מִלְחַמְתּוֹ הַקָּשָׁה,
אַךְ בְּרֶגַע אַחֲרוֹן, אַךְ לְקֵץ הַמִּבְחָן
הוּא נִפְתָּה לַמַּשְׁחִית, הֶאֱמִין לַשָּׂטָן.
בְּוַדַּאי, לוֹ לִזְכוּת, לִצְדָקָה תֵּחָשֵׁב
תְּשׁוּקָתוֹ לַגְּאֻלָּה, שֶׁצָּרְבָה לוֹ הַלֵּב;
בְּוַדַּאי לֹא אֶשְׁכַּח עֶרְגָּתוֹ הַנַּעֲלָה,
לָהּ חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ לְקָרְבָּן הֶעֱלָה,
אַךְ זִכְרוּ גַם אַתֶּם כִּי נִכְשַׁל וַיִּמְעַד,
כִּי בִּפְנֵי פִּתּוּיֵי הַשָּׂטָן לֹא עָמַד.
וְאוּלָם נְשָׁמָה הַשְּׁלֵמָה בְּלִי כָל פְּגָם
לֹא תוּכַל גַּם לְרֶגַע אֵמוּן תֵּת בַּסַּ"ם;
נְשָׁמָה, הַזַּכָּה וּטְהוֹרָה עַד תֻּמָּהּ –
הִיא תַבְחִין גַּם עָב קַל, צֵל צִלָּהּ שֶׁל טֻמְאָה,
וְיִגְבַּר עַל כֹּחוֹת הַקְּלִפָּה וִיכַלֵּם
רַק הַזֹּךְ בְּלִי רְבָב, רַק הַזֹּךְ הַשָּׁלֵם…"
שבט תש"ד
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות