וּכְשֶׁנִּתְעַוֵר רַבִּי יוֹסִי

מֶה הָיָה עוֹשֶׂה רַבִּי יוֹסִי?

הוּא הָיָה אוֹמֵר: גַּם הַנִּגּוּן

הוּא קָדוֹשׁ, אֶעֱבֹד בּוֹ לְעוֹשִׂי,

שֶׁכֵּן לֹא הָיָה רַבִּי יוֹסִי

לֹא בַעַל תְּפִיסָה וְזִכָּרוֹן,

עַל־פֶּה לֹא יָדַע אֶת הַתּוֹרָה,

אֲבָל חֲנָנוֹ יָהּ בַּגָּרוֹן.

לֹא עַז, לֹא גָדוֹל הָיָה קוֹלוֹ,

אֲבָל מַה־מָּתוֹק: “אָמַר רָבָא”…

הַלּוֹמְדִים הָיוּ קְצָת מְחַיְּכִים,

אֲבָל גַּם אוֹתָם קוֹלוֹ שָׁבָה.

וְעֵת מְעִיּוּן וְהִתְעַמְּקוּת

מִתְעַיְּפִים הָיוּ הַבַּחוּרִים,

אוֹ עֵת, חָלִילָה, זֶה סַמָּאֵל

מַטְרִידָם הָיָה בְּהִרְהוּרִים,

אָז הָיָה קוֹלוֹ של רַב יוֹסִי

מְשׁוֹבֵב נַפְשָׁם הַחֲרֵרָה,

אָז הָיָה קוֹלוֹ שֶׁל רַב יוֹסִי

מְטַהֵר לִבָּם מֵעֲבֵרָה.

וּכְשֶׁנִּתְעַוֵר רַבִּי יוֹסִי

מְתִיקוּת־קוֹלוֹ עוֹד גָּבָרָה.

כְּקֶדֶם כָּפוּף עַל הָעַמּוּד,

וּמִבְּלִי הַבֵּט עוֹד בַּגְּמָרָא

הִשְׁתַּפֵך שׁוּב בְּאוֹתוֹ נִגּוּן.

אֵין דָּבָר נִשְׁמָע בִּלְתִּי צְלִילִים;

עַל־פֶּה לֹא יָדַע אֶת הַתּוֹרָה,

לָכֵן גַּם לָמַד לִבְלִי מִלִּים.

וְיֵש שֶׁנִּרְגַּן לַמְדָּן קַפְּדָן:

"הַאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם לֵיצָנוּת?

הַאֵין זֶה נִגּוּן לְבַטֵּלָה?

הֲלֹא זֶה עָוֹן, בְּנֶאֱמָנוּת…"

אֲבָל כְּעֶצֶם זוֹ לֹא־צְפוּיָה

שֶׁלֹּא לִבְלֹעַ, לֹא לְהָקִיא,

לְפִתְאֹם תַּעֲמֹד הַתַּרְעֹמֶת

בִּגְרוֹן הֶחָרִיף אוֹ הַבָּקִי.

בַּגְּמָרָא פִּתְאֹם יַסְתִּיר פָּנָיו

וְאֶת תְּלוּנָתוֹ אֵינוֹ גוֹמֵר,

וּבְיֶתֶר עֹז מֵרֹב מְבוּכָה

אֶת קוֹלוֹ יָרִים: “תַּלְמוּד לוֹמַר…”

וְיָמִים חָלְפוּ, חָלְפוּ שָׁנִים,

וּבֵית־הַמִּדְרָש עוֹדוֹ קַיָּם.

כְּבָר לוֹמְדִים רַבִּים בּוֹ הִתְחַלְּפוּ,

מִי יִסְפְּרֵם, מִי יֹאמַר אַיָּם?

אֲבָל כְּקֶדֶם רַבִּי יוֹסִי

לִפְנֵי הָעַמּוּד מִתְנוֹעֵעַ,

אֵין דָּבָר נִשְׁמָע בִּלְתִּי צְלִילִים,

אֵין נִיב, רַק נִגּוּן חַם בּוֹקֵעַ.

וּכְמוֹ מֵאָז עַל בֵּית־הַמִּדְרָשׁ

מְסַפְּרִים מַעֲשִׂיּוֹת וְנִסִּים,

כִּי כָּל הַלּוֹמְדִים בּוֹ גְאוֹנִים,

אַדִירֵי תּוֹרָה, בַּעֲלֵי־תְרִיסִים.

כָּל יַם־הַתַּלמוּד לָמוֹ נָהִיר,

בִּתְהוֹמוֹ צָלְלוּ הֶעֱמִיקוּ,

לוּ חָפְצוּ הָיוּ גַם יְכֹלִים

לְתָרֵץ הֵיטֵב אֶת כָּל “תֵּיקוּ”.

רַק אֶחָד, יוֹסִי סַגִּי־נָהוֹר,

עוֹד טֶרֶם יַעֲשֶׂה לוֹ שֵׁם־תְּהִילָּה,

לֹא סִינַי הוּא, לֹא עוֹקֵר־הָרִים,

וְאַף כִּי אֵינוֹ בוּר, חָלִילָה…

אַך מִי יוֹדֵעַ? – אוּלַי שָׁכַח

הַמְּעַט שֶׁיָּדַע עוֹד מִלְּפָנִים?

מִלְבַד הַנִּגּוּן, הֵן גַם הֶגֶה

מִפִּיו לֹא הוֹצִיא כַמָּה שָׁנִים!

וְיָמִים חָלְפוּ, חָלְפוּ שָׁנִים,

הָעִתִּים רָצוֹת רוּץ וְדָהֹר,

וְהִנֵּה כְּבָר לִישִיבַת־מַעְלָה

נִתְבַּקֵּש יוֹסִי סַגִּי־נָהוֹר.

לֹא עָשׂוּ הֶסְפֵּד לוֹ חֲבֵרָיו,

לִוּוּהוּ דֹם לְבֵית־עוֹלָמִים:

הֵן הוּא לֹא גָאוֹן עִם הַגְּאוֹנִים,

רַק “עוֹבֵד” פָּשׁוּט, עוֹבֵד תָּמִים.

לְטוֹבָה זָכְרוּ אֵיךְ בִּמְתִיקוּת

הוּא שָׁר הַנִּגּוּן שֶׁל הַגְּמָרָא,

אַגַּב גַם לִגְלְגוּ בִּרְמִיזָה

עַל לַמְדָּנוּתוֹ הַמִּצְעָרָה.

וּמַהֵר חִיש – וַיִּשְׁכָּחוּהוּ.

מְרֻבָּה הֵן מְאֹד הַמְּלָאכָה:

אֵין חוֹף לַיָּם, אֵין סוֹף לַפּוֹסְקִים,

אֵין גְּבוּל לְעָמְקָהּ שֶׁל הֲלָכָה!

אִישׁ לְעַמּוּדוֹ! לְתַלְמוּדוֹ!

וְגַם בַּלֵּילוֹת, גַּם בַּיָּמִים

מְצַלְצֵל שֵׁנִית בֵּית־הַמִּדְרָשׁ

מִקּוֹל הַלּוֹמְדִים הַמְפֻרְסָמִים.

אֲבָל רְאֵה זֶה פֶּלֶא מַמָּש:

מֵעֵת שֶׁנֶאֱלְמָה הַנְּעִימָה

שֶׁל רַבִּי יוֹסִי סַגִּי־נָהוֹר

מֵאָז כְּאִלוּ הוּטְלָה פְגִימָה

בְּמֹחוֹתֵיהֶם שֶׁל הַלּוֹמְדִים,

אוֹ פִתְאֹם קָשְׁתָה הַגְּמָרָא:

לֹא זֹאת הָעַמְקוּת, הַחֲרִיפוּת,

לֹא זֹאת הַתְּפִיסָה הַנִּמְהָרָה!

וּמַה־שֶּׁהָיָה קַל מִקֹּדֶם

כִּלְהוֹצִיא מִן הֶחָלָב שָׂעַר,

זֶה נַעֲשָׂה עַתָּה קָשֶׁה, סָתוּם:

הַצֵּל לְהָר, הָעֵץ לְיָעַר.

וּכְבָר לֹא עָלָה בֵית־הַמִּדְרָשׁ

עַל בָּתֵּי־מִדְרָשׁ לֹא־יְדוּעִים:

גַּם בּוֹ לֹא כֻלָּם הֵם גְּאוֹנִים,

גַּם בּוֹ לֹא כֻלָּם הֵם עִלּוּיִים.

וּבְצַעַר רָאוּ הַפַּרְנָסִים,

וּבְעֶצֶב רָאֲתָה הַקְּהִילָּה,

כִּי גָלָה כָבוֹד מִן הַיְשִׁיבָה,

כִּי הָלְכָה מָעֲטָה הַתְּהִילָּה.

אֲבָל כְּגֹדֶל עָגְמַת־נַפְשָׁם

כֵּן גָּדֹל גָּדְלָה גַם תְּמִיהָתָם,

לְאוֹתוֹ שִׁינּוּי מִי זֶה גָרַם?

מְקוֹר־הַתּוֹרָה מִי זֶה סָתָם?

עַד שֶׁנִּזְדַּמֵּן אֶחָד צַדִּיק

לְאוֹתָהּ עִיר, לְאוֹתָהּ קְהִילָּה:

הַדָּבָר הֻגַּד לוֹ, וַיְבַקֵּשׁ

לְסַפְּרוֹ שֵׁנִית מִלְּכַתְּחִלָּה.

וּכְשֶׁנִּתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים

עַל אוֹתוֹ עִוֵּר, אוֹתוֹ עָנָו,

אָז קֶשֶׁב רַב הַקָּדוֹש הִקְשִׁיב

וּכְמִשֶּׁמֶשׁ קָרְנוּ פָנָיו.

וּפִתְאֹם בְּהִתְפַּעֲלוּת רַבָּה

סָח אֶל תַּלְמִידֵי־הַחֲכָמִים:

אִם קֹדֶם אוֹר רְאִיתֶם גָּדוֹל –

הֵן זֶה בִּזְכוּת שֶׁל אוֹתוֹ תָמִים!

כִּי רַק הַנִּגּוּן שֶׁל רַב יוֹסִי

כְּרוֹעֶה נֶאֱמָן אֶת עֲדָרָיו

לָבֶטַח הוֹלִיךְ אֶתְכֶם תָּמִיד

בְּיַם־הַתַּלְמוּד וּמִדְבָּרָיו.

מֵאֵש־נִגּוּנוֹ נִתְּזוּ זִיקִים

גַם עַל נִשְׁמַתְכֶם הָעֲמוּמָה,

וַתִּרְאוּ אוֹרוֹת בָּאֲפֵלָה

מִנֹּגַהּ־נַפְשׁוֹ שֶׁל הַסּוּמָא.

וְעֵת קִיַּמְתֶּם “סַלְסְלֶהָ”

רַק בְּחִיצוֹנִיּוּת־הַתּוֹרָה,

הוּא סִלְסֵל, גִּפֵּף אֶת נִשְׁמָתָהּ,

הוּא בָא לַפְּנִים שֶׁל דְּבִיר־הָאוֹרָה.

וְעֵת לְעַסְתֶּם אֶת הַקְּלִיפָּה,

אָז הוּא בַתּוֹךְ, בַּגַּרְעִין זָכָה –

מִכָּאן הַנֹּעַם שֶׁל נִגּוּנוֹ,

מִכָּאן הַמְּתִיקוּת הַמְבֹרָכָה.

שֶׂכֵּן לַכֹּל הָרְשׁוּת נְתוּנָה

לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְאֵין מוֹחֶה,

אֲבָל בַּנִּגּוּן הָאֲמִתִּי

רַק אֶחָד מִנִּי אֶלֶף זוֹכֶה…

תרפ"ח

זקנות

מאת

דוד שמעוני

---

עַכְסָה

מאת

דוד שמעוני

… וְעַכְסָה שְׂבֵעַת יָמִים וּכְפוּפָה וּמְקֻמָּטָה,

מַה־דַּל וְזָעִיר גּוּפָהּ וְכֻלָּהּ גַּל עֲצָמוֹת,

אַךְ קוֹלָהּ עַז וְצוֹרֵם, וְלַהַב בְּמַבָּטָהּ

הַנִּזְרָק מֵעֵינֶיהָ הַלֵּאוֹת, הַנִּזְעָמוֹת.

בַּשׁוּק בְּ“מֵאָה שְׁעָרִים” יְרָקוֹת הִיא מַשְׁבִּירָה,

וּלְשׁוֹנָהּ לֹא תָנוּחַ מִקְּלָלוֹת וּמִלֶּקַח;

וְאוֹי וַאֲבוֹי לַקּוֹנִים, אֲשֶׁר מִבְּלִי הַכִּירָהּ

יְכַעֲסוּהָ כַעַס בְּעָמְדָם עַל הַמֶּקַח.

אֲבָל לֹא רַק תַּגְרָנִית הִיא עַכְסָה הָאַלְמָנָה,

גַם בַּיִת הִשְׁאִיר בַּעֲלָהּ בַּשׁוּק בְּמֵאָה שְׁעָרִים.

“לֹא בַיִת, כִּי אִם אַרְמוֹן קִבַּלְתֶּם בְּמַתָּנָה!”

בְּתָבְעָהּ שְׂכַר הַדִּירָה כֵּן תִּצְעָק לַדַּיָּרִים.

לַבַּיִת שְׁנֵי חֲדָרִים וְעַל הַגַּג עֲלִיָּה,

לְבַדָּהּ בָּעֲלִיָּה מִתְגּוֹרְרָה הַזְּקֵנָה;

וּמִדֵּי לֵיל בְּלֵילוֹ תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה

מַחֲרִידוֹת כָּל הַסִּמְטָה הַשְּׁקוּעָה כְבָר בַּשֵּׁנָה.

מֵחֶשְׁכַת הָעֲלִיָּה מִתְפָּרְצִים קוֹלוֹת אֵימָה:

בְּכִי־עֶצֶב צַעֲקוֹת־עֶזְרָה בַּקָּשָׁה וְקֻבְלָנָה.

מִתְעוֹרְרִים הַשְּׁכֵנִים בַּסִּמְטָא הַדּוֹמֵמָה,

מִתְגָּרְדִים וּמְרַטְּנִים: “חֲצוֹת שֶׁל הָאַלְמָנָה!”

“אֵי נִשְׁמַע וְאֵי נִרְאָה: ‘חֲצוֹת’ עוֹרֶכֶת אִשָּׁה?”

וְשׁוּב הַשְּׁכֵנִים שׁוֹקְעִים בְּמַעֲבֵה שְׁנַת עֲמֵלִים.

אַךּ עוֹד זְמַן רַב מַבְקִיעִים מֵחַדְרָהּ שֶׁל הַיְּשִׁישָה

הַצְעָקוֹת הַנִּרְגָזוֹת, הַצְּלִילִים הָאֲבֵלִים.

מֵאַיִּן הִיא שׁוֹאֶבֶת כָּל שִׁפְעַת הָאֲמָרִים?

מֵאַיִּן לָהּ הַכֹּחַ לַקִּיר הָטֵחַ רֹאשָׁהּ?

כִּי מַה כָּל גַּעֲרוֹתֶיהָ בַּשׁוּק בְּמֵאָה שְׁעָרִים

לְעֻמַּת צַעֲקָתָהּ בִּשְׁעַת חֲצוֹת הַקְּדוֹשָׁה?

וּמַה כָּל טַעֲנוֹתֶיהָ כְּלַפֵּי שׂוֹכְרֵי בֵיתָהּ

לְעֻמַּת טְרוּנִיוֹתֶיהָ עִם רִבּוֹן הָעוֹלָמִים:

"הֵן עַכְסָה כְּבָר זְקֵנָה, הֵן עוֹד מְעַט וָמֵתָה,

וְלָמָּה, יָהּ, לֹא תִרְאֶה, לֹא תַבִּיט מִנִי רָמִים?

"הַאֻמְנָם גַם בְּעֵינְךָ לֹא נֶחְשְבָה בִמְאוּמָה

יְשִׁישָׁה שׁוֹמְרָה־חָקְּךָ, קְשַׁת־רוּחַ וְאַלְמָנָה?

וּבְכֵן הָאַפִּיקוֹרְסִים – אַל תִּהְיֶה לָמוֹ תְקוּמָה –

לֹא חִנָּם לִי יִלְעָגוּ כִּמְעַט חֲמִשִׁים שָׁנָה.

"עַל עָרְכִי מִדֵּי לַיְלָה ‘חֲצוֹת’ עֵת הֵמָּה נָמִים,

וְהֵמָּה עֵת מִתְפַּנְקִים לַכֹּתֶל רֹאש אָטִיחַ…

הֲנַאֶה זֶה וְיָאֶה, הוֹי, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים,

כִּי אֶגְוַע וְלֹא אֶרְאֶה בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ?

"הֲלֹא לָזֹאת הָיִיתִי לְאֵשֶׁת רִיב וּמְדָנִים,

כִּי נַפְשִׁי עָלַי מָרָה, כִּי רוּחִי בִי קָשָׁתָה,

כִּי אֶרְאֶה: יָמֵי חוֹלְפִים, נְמוֹגִים כַּעֲנָנִים,

וְרָחוֹק עוֹד בֶּן־דָּוִד, וּרְחוֹקָה יְשׁוּעָתָה.

"וּמַה־מִּמְּךָ יַהֲלוֹךְ, אִם אֶזְכֶּה גַם אָנֹכִי,

אֲמָתְךָ הָעֲלוּבָה, שִׁפְחָתְךָ הַנִּדַּחַת,

לַחֲזוֹת בְּזִיו הַגּוֹאֵל בְּטֶרֶם יִתַּם כֹּחִי,

וְלָמָּה תֵצַר עֵינְךָ בִּמְלֹא צִפֹּרֶן נַחַת?

"לוּ אֶזְכֶּה רַק וְאֶרְאֶה בְּבִנְיַן בֵּית־הַבְּחִירָה,

לוּ אֶזְכֶּה רַק וְאֶשְׁמַע שִׁיר כֹּהֲנִים וּלְוִיִּים –

לִשְׁכֵנַי אֶמְחַל כָּלִיל אֲזַי אֶת שְׂכַר הַדִּירָה,

וּבֵיתִי יִהְיֶה קֹדֶשׁ לַלּוֹמְדִים הָעֲנִיִּים…"

וְעַכְסָה מִתְיַפַּחַת, וְעַכְסָה מִתְוַכַּחַת

בִּתְלוּנָה וּבִתְחִנָּה, בִּלְחִישָׁה וּבִנְהִימָה.

כְּבָר גֻּלְּתָה שֵׂיבַת רֹאשָׁהּ, הַשְּׁבִיס עַל הַפַּדַחַת,

וְהִיא לֹא תָחוּשׁ דָּבָר. וּכְיַלְדָּה לִפְנֵי אִמָּהּ

לְפֶתַע פִּתְאֹם תִּגְעֶה בְּבִכְיַת־רֹךְ חֲטוּפָה

כְּבוֹכָה מִתּוֹךְ שֵׁנָה, וְצָנְחָה וְנִרְדָּמָה

עַל רִצְפַּת הָאֲבָנִים. מַה־מּוּזָר אָז פַּרְצוּפָהּ:

בּוֹ עֶלְבּוֹן יַלְדוּת תַּמָּה, גַּם זִקְנָה לֹא רֻחָמָה.

אַךּ אֵין לְהַרְבּוֹת שֵׁנָה בָּרְחוֹבוֹת הָעַתִּיקִים.

וְטֶרֶם יַחֲוִיר קָדִים, וְנִשְׁמַע קוֹל הַקּוֹרֵא

מִתַּחַת לַחַלּוֹנוֹת, הַמְעוֹרֵר הַוָּתִיקִים:

“יִשְׂרָאֵל, עַם קְדוֹשִׁים! קוּמוּ לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא!”

וְעַכְסָה תָקִיץ מַהֵר בְּפַחַד, פֶּן הִרְעִימוּ

דְּבָרֵיהָ־תְּלוּנוֹתֶיהָ אֶת יוֹשְׁבִי־בַשָּׁמַיִם,

וּלְבֵית־הַתְּפִלָּה תָרוּץ בִּדְחִילוּ וּבִרְחִימוּ,

וּלְקֻפַּת רַבִּי מֵאִיר תְּשַׁלְשֵׁל פְּרוּטוֹת שְׁתָּיִם.

וְשׁוּב הַבֹּקֶר רוֹעֵשׁ בַּשּוּק בְּמֵאָה שְׁעָרִים,

וְשׁוּב צְעָקָה צוֹרְמָה מַחֲרִישָׁה כָל הַצְּעָקוֹת,

וְיָדְעוּ כָל הַקּוֹנִים וְיָדְעוּ הַתַּגָּרִים,

כִּי בָאָה כְבָר הַשּוּקָה הַזְּקֵנָה עִם הַיְרָקוֹת…

---

אָסְנַת

מאת

דוד שמעוני

כְּבָר פָּרְצָה לְכָל עֵבֶר הַקִּרְיָה הַמַּעֲטִירָה,

יָמִינָה וְגַם שְׂמֹאלָה – הַבִּירָה שֶׁבֶּהָרִים.

וְעֶדְנַת־גִּיל רַעֲנַנָּה וּפְרִיחַת־אוֹן צְעִירָה

רוֹנֶנֶת וְקוֹרֶנֶת בִּשְׁכוּנוֹת וּפַרְוָרִים.

כְּבָר עָזְבוּ גַם בְּנֵי אָסְנַת זֶה הַרְבֵּה הַרְבֵּה שָׁנִים

הַחוֹמוֹת הָעַתִּיקוֹת, הָאָבָק עִם הָרֶפֶשׁ.

בַּשְּׁכוּנוֹת הַחֲדָשׁוֹת כְּבָר נִרְאוּ הַנִּצָּנִים,

שָׁם יֵש וְהוֹרִיק אִילָן, שָׁם אֲוִיר מֵשִׁיב נָפֶש.

אֲבָל לַשָּׁוְא יַפְצִירוּ הַבָּנִים עִם הַנְּכָדִים

בְּאִמָּם, בִּזְקֵנָתָם, כִּי תוֹאִיל אִתָּם שָׁבֶת.

עָלֶיהָ אָמְנָם כֻּלָּם חֲבִיבִים וְנֶחְמָדִים,

אַךְ לַעֲזוֹב מְקוֹמָהּ הַיְשִׁישָׁה מְסָרֶבֶת.

כִּמְעַט זֶה יוֹבֵל שָׁנִים כִּרְתוּקָה הִיא לִמְקוֹמָהּ

בָּעִיר, בִּרְחוֹב הַיְהוּדִים, בַּמַּחֲנָק וּבַצְּלָלִים,

וִיקָרִים לָהּ הָאָבָק, הַצֵּל בְּתוֹךּ הַחוֹמָה,

מִיֶּרֶק וּמִשֶּׁמֶש אֲשֶׁר מִחוּץ לַכְּתָלִים.

מִשְׁתּוֹמְמִים הַשְּׁכֵנִים, מִתְפַּלְּאִים הַמַּכָּרִים,

מִי יַגִּיד לָמוֹ פִתְרוֹן וּמִי יְבִינֵם דַּעַת:

הֵן “מֶזֶג טוֹב” הִיא אָסְנַת וּבָנִים לָהּ יְשָׁרִים,

וְלָמָּה מִצְוֹת “כַּבֵּד” מִזַּרְעַהּ הִיא מוֹנַעַת?

אֲבָל גַם אָסְנַת תְּמֵהָה: אֵיכָכָה זֶה יְהוּדִים

יְרֵאִים וְחֲכָמִים לֹא יֵדְעוּ מַה־בִּלְבָבִי?

אֵיךְ אוּכַל וְעָזַבְתִּי אֶת חֶמְדַּת־הַחֲמוּדוֹת,

אֶת סְגֻלַּת כָּל הַסְּגֻלּוֹת, אֶת כֹּתֶל הַמַעֲרָבִי?

… עוֹד כּוֹכָב בּוֹדֵד יַבְהִיק עַל קִרְיַת הָעוֹלָמִים,

עוֹד צִלְלֵי לֵיל לֹא גָזוּ מִסִּמְטוֹת קְדוּמוֹת, צָרוֹת,

וּכְתוּגַת זְקֵנִים לֵאִים הַנָּמִים וְלֹא נָמִים

עַצֶּבֶת רָז נוֹשֶׁבֶת מֵחוֹמוֹת בָּלוֹת, קָרוֹת.

עוֹד שׁוֹמְמִים הַמְּבוֹאוֹת הַקּוֹדְרִים, הַנִּפְתָּלִים,

הַצּוֹלְעִים כִּבְהִתְגַּנֵּב לַשְּׁאֵרִית הַנִּכְסֶפֶת,

וְטֶרֶם מֵעֶבְרֵיהֶם יִשְׁתַּטְּחוּ זִקְנֵי דַלִּים

כְּשׁוּרַת שְׁבוּיֵי־עֹנִי הַכְּבוּלִים לַמַּרְצֶפֶת.

עוֹד דִּמְמַת תַּרְדֵּמָה מֵעַל לָרְחוֹבוֹת קוֹפְאָה,

עוֹד דִּמְעוֹת־טַל עֵין־סֵתֶר מֵחִוְרוֹן רֹם מַזִּילָה,

וְתוּגַת־חֻרְבָּן גְּדוֹלָה מִכָּל עֲבָרִים צוֹפָה,

כְּצִפּוֹר־לֵיל בְּטֶרֶם עוֹד אוֹר הַיּוֹם יַבְהִילָהּ.

וְהִנֵּה זְקֵנָה גְבוֹהָה וְאִם כִּי כָפוּף גַּבָּהּ,

בְּחִוְרוֹן שַׁחַר תַּחֲלֹף כְּצֵל, כְּסֵמֶל חָזוֹן:

עַצֶּבֶת בָּעֵינַיִם עִם עֶדְנַת אַהֲבָה רַבָּה,

וְצַעֲדֵי הַזֹּקֶן נִשָּׂאִים בְּחִפָּזוֹן.

הַכֹּתֶל נָם. אֵין מַחֲרִיד אֶת צְלָלָיו הָעֲגוּמִים;

מֵרְסִיסֵי־לֵיל רְחוּצוֹת, מִתְנוֹצְצוֹת אֲבָנָיו;

בָּאֵזוֹב שֶׁבַּפְּרָצִים, תַּלְתַּלֵּי אָבֵל פְּרוּמִים,

בָּרֶקֶת טַל תְּפַרְפֵּר בְּזֹהַר נוּגֶה־עָנָו.

רַק צַעֲדֵי הַיְשִׁישָׁה מַרְעִידוֹת הַדּוּמִיָּה,

לַכֹּתֶל תִּגַּש אָסְנַת וּלְאָרְכּוֹ הִיא עוֹבֶרֶת,

וְהָיָה מִדֵי עָבְרָהּ – בְּרֶטֶט וּבִבְכִיָּה

תְּנַשֵּׁק אֶת כָּל אֶבֶן, אַף אַחַת לֹא נֶעְדֶּרֶת.

וְהָיָה מִדֵי עָבְרָהּ וְקָרְאָה לָמוֹ שֵׁמוֹת,

לָאֶבֶן וְלָאֶבֶן שֵׁם תַּנַּאי אוֹ שֵׁם נָבִיא.

לֹא כֹּתֶל אִלֵּם זֶהוּ, לֹא אַבְנֵי־דְמִי שׁוֹמֵמוֹת:

חַי חַי וּמָלֵא רֶטֶט הַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי!

כָּל אֶבֶן תַּכִּיר אָסְנַת לְצִבְעָהּ וּגְוָנֶיהָ,

כָּל קַו בָּהּ תַּכִּיר עֵינָהּ, כָּל חָרִיץ בָּהּ לָהּ חָבִיב,

כֹּה תֵדַע אֵם אוֹהֶבֶת שִׂרְטוּטֵי עוֹלָלֶיהָ,

כֹּה יֶלֶד עָנֹג יַכִּיר פְּנֵי אִמּוֹ וּפְנֵי אָבִיו.

וּבְהַרְבּוֹת אָסְנַת תְּפִלָּה וּבְנַשְּׁקָהּ הָאֲבָנִים,

וְשָׁכְחָה לְתֻמָּהּ אִם סְלָעִים אֵל עֲגוּמִים

בָּנֶיהָ הֵם וּבָאָה לְנַחֵם אֶת הַבָּנִים,

או בִתָּם הִיא וּבָאָה לְבַקֵּשׁ לָה תַּנְחוּמִים.

וְהַרְבֵּה הַרְבֵּה תְּחִנּוֹת לַיְשִׁישָׁה זוֹ הַקְּמוּטָה,

וְרַבִּים שְׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַמֵּתִים וְהַחַיִּים,

אַךְ אֶחָד שֵׁם מַה־יִיקַד בַּלֵּב וּבַל יְבֻטָּא…

רַק מַאֲוֶה אֶחָד תַּסְתִּיר, הַנִּלְהָב בַּמַּאֲוַיִּים…

אֵיך תִּשָּׂא שֵׁם מָשִׁיחַ, שֵׁם מַדְהִים בַּהֲדָרוֹ?!

אֵיך תֶּעֱרַב אֶת לִבָּהּ, אֵיך תַּרְהִיב עֹז וּפָתְחָה

אֶת פִּיהָ בְּתַחֲנוּנִים, כִּי תִזְכֶּה לְשׁוֹפָרוֹ,

הִיא בַת־יִשְׂרָאֵל פְּשׁוּטָה, הִיא “אָסְנַת בַּת אֲמָתְךָ”?!

וּבְגָמְרָהּ אֶת הַתְּפִלָּה זֶה כְבָר הַבֹּקֶר חָלָף,

וְשׁוּב עַל יַד הַכֹּתֶל לְאָרְכּוֹ הִיא עוֹבֶרֶת;

וּכְאִלּוּ לְעוֹלָמִים נִפְרֵדֶת הִיא מֵעָלָיו

וּמְנַשְּׁקָה אֵת כָּל אֶבֶן, אַף אַחַת לֹא נֶעְדֶּרֶת.

אַך אִם עַל יַד הָאֶבֶן בַּתְּפִלָה אִישׁ שָׁקוּעַ,

בַּתְּהִלִּים שׁוֹפֵךְ שִׂיחוֹ, מְתַנֶּה אֶת קְשִׁי־יוֹמוֹ,

וְנִצְּבָה אָסְנַת דּוּמָם וְעָמְדָה מִבְּלִי זוּעַ,

וְחִכְּתָה עַד אִם כִּלָּה וְעָזַב אֶת מְקוֹמוֹ.

אָז תִּגַּש בְּדוּמִיָּה לָאֶבֶן וּנְשָׁקָתָּה…

וְשָׁעוֹת לֹא מְעַטּוֹת תְּחַכֶּה כֵּן בִּדְמָמָה

עַד כִּי לִנְשׁוֹק תַּצְלִיחַ כָּל אֶבֶן כְּמִשְׁפָּטָהּ,

וּמְאוּם עוֹד לֹא שָׁתָתָה וּמְאוּם עוֹד לֹא טָעָמָה.

וְיֵשׁ שֶׁכְּבָר הַחַמָּה בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ

עֵת אָסְנַת מִן הַכֹּתֶל לְבֵיתָהּ מִתְנַהֶלֵת,

אַך עַל פָּנֶיהָ לֵאִים זִיו אֹשֶׁר־רָז יוֹפִיעַ

וּבְעֵינָהּ הַדּוֹעֶכֶת אוֹר אֵמוּן וְתוֹחֶלֶת…

תרפ"ח

¹

פָּרוּעַ וְחִוֵּר בְּרַעַשׁ הָרְחוֹב

הוּא עוֹמֵד וְסוֹפֵר הַפְּרוּטוֹת.

בַּמַּרְתֵּף מְחַכִּים הַפְּעוּטוֹת.

הַשֶּׁמֶש נוֹטֶה לַעֲרוֹב.

הוּא סוֹפֵר הַפְּרוּטוֹת. יֵשׁ לוֹ רָב.

דִּי מְחִיר סַף רַעַל.

סִלְחוּ שָׁמַיִם מִמַּעַל!..

הַיּוֹם לֹא הָיָה עֲמָלוֹ לַשָׁוְא…

אֵין עוֹד כֹּחַ לִסְבֹּל.

אִשָּׁה וִילָדִים לֹא־נֻחָמִים,

בּוֹכִים מֵרָעָב, אִם אֵינָם נָמִים.

יְשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח הַכֹּל…

וּפְרוּטוֹת הַנְּדָבוֹת לִסְפֹּר הוּא שָׁב.

אוּלַי יוּכַל גַּם לֶחֶם לָקַחַת

מִלְבַד הָרַעַל בְּבֵית הַמִּרְקַחַת?

לֶחֶם לְפִי הַטָּף…

וְאוּלָם הַחֶשְׁבּוֹן בַּד בְּבַד…

מָנָה שֶׁל רַעַל. גְּאֻלָּה נֶאֱמָנָה.

אִם יִקְנֶה גַם לֶחֶם – וְחָסְרָה הַמָּנָה.

לֹא יִהְיֶה הַמָּוֶת מָהִיר וְחַד.

אַךְ בּוֹכִים מֵרָעָב הַבֵּן וְהַבַּת.

אַל תִּבְכֶּה, תִּינוֹק! אַל תִּבְכִּי, תִּינוֹקֶת!

חֵלֶק כְּחֵלֶק נַחֲלֹקָה:

הַחֵצִי לַמָּוֶת, הַחֵצִי לַפַּת.

וְזֹהַר פֶּלִאי עַל פָּנָיו צָף…

הַאִם מִנֹּגָהּ שְׁקִיעַת שַׁלְהֶבֶת?

טוֹב, כִּי יִקְשׁוּ חַבְלֵי הַמָּוֶת,

אוּלַי יְכֻפַּר עֲוֹנִי הָרָב…"

בַּמַּרְתֵּף הָיָה חַג הַלֵּיל.

הַפְּעוּטוֹת אָכְלוּ לְשָׂבְעָם

עַד נִרְדְמוּ עַל מוֹשָׁבָם.

בִּשְׁנָתָם רָאוּ מַלְאֲכֵי־אֵל.

אָז יָצָא הַחוּצָה הָאִיש הַדָּל.

מְנָת־הָרַעַל זְעוּמָה…

מִסָּבִיב שֶׁקֶט וּתְנוּמָה.

רַק כּוֹכָב תָּמֵהַּ נִצְנֵץ מֵעָל.

וְתֶּאֱרַךְ מְאֹד מְאֹד הָעֵת…

מַה שׂוֹרֵף הַלַּילָה… מַה מַּר הָעִצָּבוֹן

לִפְנוֹת בֹּקֶר כֻּפַּר הֶעָוֹן,

הַבֹּקֶר זָרַח עַל פְּנֵי הַמֵּת…

תרצ"ב

א

הָרוּחַ יִלֵּל. קִלֵּל, הִשְׁטִין.

סוּפַת שֶׁלֶג הָמָתָה.

בָּאֹפֶל נָחַר הַקְּסַרְקְטִין

כִּלְוָי לִילֵל סוּפָתָה.

בְּשִׁכְרוֹן שֵׁנָה לִילֵל סוּפָה

מַה־טּוֹב עָמָל לִשְׁכֹּחַ!

אַךְ שָׁם בַּפִּנָּה הַשֵּׁנָה טְרוּפָה,

לֹא יִישְׁנוּ, לֹא יֵדְעוּ מָנוֹחַ.

אַךְ לֹא הַסּוּפָה שָׁם בַּזָוִית

אֶת הַשּׁוֹכְבִים הִבְעִיתָה.

בִּבְכִי יִלְחֲשׁוּ זְמִירוֹת דָּוִד

יְלָדִים מִוּוֹהְלִין, מִלִּיטָא.

חֲטוּפִים מֵחֵיק אֵם, מִשְּׁכֶם אָב גְזוּלִים,

לִגְדוֹת הַווֹלְגָה הֻדָּחוּ

לִהְיוֹת בִּצְבָא נִיקוֹלַי חַיָּלִים –

וְתוֹרַת מוֹרֶשֶׁת יִשְׁכָּחוּ!

וּמָחָר, מָחָר, מָחָר – אַלְלַי –

לְחִנְגַּת הַטְּבִילָה הַנֶּהְדֶּרֶת

יָבוֹא בִּכְבוֹדוֹ הַקֵּיסָר נִיקוֹלַי

הַכְנִיסָם בְּדַת נַצֶּרֶת.

פְּנֵי אָב וָאֵם, פְּנֵי אָח וְאָחוֹת,

מֵרָחוֹק רוֹמְזִים בְּצַעַר.

תְּפִלּוֹת עַתִּיקוֹת, תְּפִלּוֹת נִשְׁכָּחוֹת,

הוֹמוֹת בָּאֹפֶל, בַּסַּעַר.

ב

בַּחוּץ הָרוּחַ בְּאוֹן עוֹד יֵהוֹם,

עָמֹק עוֹד לֵיל הַצַּלְמָוֶת.

זִכְרוֹנוֹת נוּגִים כְּמוֹ מִתּוֹך תְּהוֹם

דּוֹלִים יַלְדֵי הָעַצָּבֶת.

לְנַחְרַת חַיָלִים הֲמוּמֵי שִׁנָה,

לְנַהַם הַסַּעַר בַּכֹּחַ

מַה־זָּר זֶה הַלַּחַש שָׁם בַּפִּנָּה

כְּמוֹ מֵעָפָר יָשׂחַ.

– אֲהָהּ, פְּנֵי הוֹרַי לוּ אוּכַל וְאֶחֱזֶה

בְּטֶרֶם אִתַּם וְאֶגְוָעָה,

אַף גַם אֶת אָחִי, הַפָּעוֹט הַזֶּה,

אֲשֶׁר גַּם אֶת שְׁמוֹ לֹא אֵדָעָה.

לִקְרֹא הָלַכְתִּי לַבְּרִית אֶת הָרַב

לִהְיוֹת סַנְדָּק לַיֶּלֶד,

פִּתְאֹם וְעָלַי חַטְפַנִים מִמַּאֲרָב

הִתְנַפְּלוּ וְשָׂמוּנִי בַכֶּלֶא.

בַּלַּילָה הִקְפִּיאָה קִרְבִּי אֶת הַדָּם

צְרִיחַת הוֹרָתִי.., הִכַּרְתִּיהָ…

וְהִיא הֵן חוֹלָה עוֹד… אֵיך בָּאָה לְשָׁם?

שָׁמַעְתִּי… אַךְ לֹא רְאִיתִיהָ…"

– "לְךָ טוֹב מִמֶּנִי, לְךָ אָב וָאֵם,

וְנִשְׁאַר עוֹד אָחִיךָ לָמוֹ.

אֶפְשָׁר בְּגָדְלוֹ, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם,

מָשִׁיחַ יָבוֹא וּגְאָלָמוֹ,

אֲבָל לְאִמִּי תַנְחוּמִים מִי יָבִיא?

וַאֲנִי יָחִיד לָהּ… אֵיךְ תֶּחִי?

בְּתִשְׁעָה בְּאָב עַל קֶבֶר אָבִי

הִשְׁתַּטְּחָה בִתְפִילָּה וָבֶכִי.

הַיּוֹם פָּנָה, הַקָּהָל נָמוֹג.

בְּבֵית הָעוֹלָם צֵל עַרְבָּיִם.

אַךְ אִמִּי עוֹד שָׁם, כִּי שִׁבְרָהּ עָמֹק

וּפוּגָה לֹא תִתֵּן לָעֵינַיִם.

וְעוֹד בְּיָדִי תֹּאחַז בִּבְכוֹתָהּ

וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחְיָהּ שׁוֹטֶפֶת –

פִּתְאֹם מַכָּה עַל רֹאשִי נִחֲתָה

וְאִמִּי נָפְלָה מִתְעַלֶּפֶת.

אֲהָהּ, אִמִּי… הַעוֹד תִּחְיִי?

הַאִם לְבַקְשֵׁנִי תֵלֵכִי?

הַאִם תִּשְׁמְעִי מֵרָחוֹק בִּכְיִי,

בְּכִי יְתוֹמֵךְ, יְחִידֵכִי?"

מֵעֵבֶר לַקִּיר בְּאוֹן וְחָרוֹן

עוֹד הַסּוּפָה מִשְׁתּוֹלֶלֶת.

אַךְ כְּבָר בָּאֹפֶל נִמְזָג חִוָּרוֹן

בְּעַד חֲרַכֵּי הַדֶּלֶת.

וּבַחִוָּרוֹן כַּעֲדַת רְפָאִים

עֲדַת הַיְלָדִים הִלְבִּינָה.

– "קוּמוּ, יְלָדִים, נִקְרָא לֵאלֹהִים,

רַק בּוֹ, רַק בּוֹ נַאֲמִינָה.

קוּמוּ, יְלָדִים, נִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית,

וְחָזַק לִבֵּנוּ כְּסֶלַע

לְהָקִים הַשְּׁבוּעָה… לִזְכּוֹר הַבְּרִית,

הַלְוַאי אָמֵן סֶלָּה!"

בְּאֹמֶץ כֹּה שָׂח הַגָּדוֹל בַּנְּעָרִים,

לָהֶם הוּא רוֹעֶה וְגַם רֵע;

וּמַה יַעֲרִיצוּהוּ קוֹלוֹ כִי יָרִים:

אֶת כָּל הַתּוֹרָה הוּא יוֹדֵעַ!

עַגְמוּת לִפְנוֹת בֹקֶר קָרָה, אֲפוּרָה…

בַּשֵּׁנָה הַקְּסַרְקְטִין עוֹד שָׁקוּעַ.

בְּלִי קוֹל בִּתְפִלָּה סְעוּרָה־עֲצוּרָה

עֲדַת צְלָלִים תָּנוּעַ.

ג

קַזַן עִיר הַווֹלְגָה נוֹהֶרֶת,

בִּשְׁטִיחַ שֶׁלֶג מַזְהֶרֶת.

הַסַּעַר שָׁכַךְ, הַשֶּׁמֶשׁ בְּהִירָה

וּמִמִּגְדְּלֵי בָתֵּי הַיִּרְאָה

בִּצְלִילֵי חַג, בִּצְלִילֵי אוֹנִים

מְצַלְצְלִים הַפַּעֲמוֹנִים.

דִּין־דִּין בָּם־בָּם… רֵיקָה הַקֶּרֶת,

אַךְ שְׂפַת הַווֹלְגָה כֻלָּהּ מַשְׁחֶרֶת,

כָּל עַם קַזַן יָצָא בִתְפִלָּה

אֶל שְׂפַת הַנָּהָר לַחֲזוֹת בַּטְּבִילָה.

צְלָבֵי הַפָּז בִּשְׁלַל זְהָרִים;

כְּשֶׁלֶג צְחוֹרוֹת מַחְלְצוֹת הַכְּמָרִים.

אַךְ הִנֵּה הָעָם כּוֹרֵעַ בֶּרֶךְ

עַל פְּנֵי הַשֶּׁלֶג, עַל פְּנֵי הַקֶּרַח.

כָּל יָד מְנַפְנֶפֶת, כָּל כּוֹבַע הוּסַר:

יְחִי הַקֵּיסָר! יְחִי הַקֵּיסָר!

בָּא לְקַיֵּם מִצְוָה זוֹ חָמַד:

יַלְדֵי יְהוּדִים הַכְנֵס לִשְׁמַד.

פַּנּוּ דֶּרֶךְ! פַּנּוּ דֶּרֶךְ!

מִקְוָה מְרֻוַּחַת נֶחְצֶבֶת בַּקֶּרַח,

בְּקֶרַח הַוּוֹלְגָה אַדִּיר הַנְּהָרִים.

עַל יַד הַמִּקְוָה עוֹמְדִים הַנְּעָרִים,

עוֹד רֶגַע וְהָיוּ לְנוֹצְרִים נֶאֱמָנִים

בְּבִרְכַּת הַקֵּיסַר, לִתְפִלַּת חַשְׁמַנִּים.

וְדִבְרֵי הַכֹּמֶר כְּשֶׁמֶן יִזָּלוּ:

"רַק רֶגַע, יְלָדִים, רַק רֶגַע תִּטְבָּלוּ,

וְתֵכֶף תַּעֲלוּ מֵחֲשַׁשׁ הַצִּנָּה".

וּבְפִי הַיְלָדִים לֹא תְּלוּנָה לֹא תְחִנָּה,

וּבִפְנֵי הַיְלָדִים דְּמָמָה נִשְׂגָּבָה,

רַק לַקֵּיסַר יַצְדִּיעוּ כְאַנְשֵי צָבָא.

אָז יִפְקֹד הַכֹּמֶר: “אַחַת, שְׁתַּים!”

רַק רֶגַע נָשְׂאוּ עֵינָם לַשָּׁמַים,

שָׁלְבוּ יָדַיִם וְעֵינָם תָּהֵל,

קָפְצוּ לַמַּיִם וּ“שְׁמַע יִשְׂרָאֵל”

בִּצְלִיל פְּלָאִים כְּפַעֲמוֹן־יְקָר

צִלְצֵל בְּעֹז עַל פְּנֵי הַכִּכָּר.

הֶחְוִיר הַקֵּיסַר, שְׂפָתָיו הִרְעִידוּ:

“הוֹי עַם קְשֶׁה עֹרֶף! תָּמִיד יָזִידוּ…”

וְהַצַּו הֻכְרַז בַּכִּכָּר כֻּלָּהּ:

“לִמְשׁוֹת הַטּוֹבְעִים מִתּוֹך הַמְּצוּלָה!”

הַקֵּיסַר זָעֵף, מוֹרֵט הַשָּׁפָם,

אַךְ הַטּוֹבְעִים אֵינָם! הַנָּהָר גְּרָפָם.

הֶהָמוֹן נָמוֹג. הַוּוֹלְגָה שׁוֹמֶמֶת.

אַךְ מִתַּחַת לַקֶרַח הִיא בְעֹז זוֹרֶמֶת.

לַיָּם הַכַּסְפִּי מוֹבִילָה הִיא דוֹרוֹן:

לְלֹא תַכְרִיכִים, לְלֹא אָרוֹן,

לְלֹא קַדִּיש אָב, לְלֹא בְכִי אֵם,

יְלָדִים שֶׁמֵּתוּ עַל קִדּוּש הַשֵּׁם…

תרצ"ד

לרבי א. ז. רבינוביץ בכבוד ובאהבה

– שָׁלוֹם, הַשָּׂב! מַה תַּעַש כָּאן?

הַאִם לִךָ עַדוֹר?

עָבַדְתָּ כְּבָר דַּי בַּגָּן!

לָנוּחַ בָּא הַתּוֹר!

– "לָנוּחַ הֵן אַסְפִּיקָה עוֹד

בְּבוֹא הַצַּו מֵרוֹם!

עַד אָז עָלַי עוֹד לַעֲבֹד

עֲבוֹדָתִי בְתֹם".

– אִם כֵּן הַגִּידָה לִי, הַשָּׂב,

מַה פֹּה תִטַּע כָּעֵת?

הַאִם זֶה עֵץ מַקְדִּים וָנָב,

מֵחִיש פִּרְיוֹ לָשֵׁאת?

– "אֲנִי נוֹטֵעַ כָּאן חֲרוּב

מִתַּחַת שְׁמֵי הָאוֹר.

מְאֹד הוּא מְאַחֵר לָנוּב,

פִּרְיוֹ – רַק אַחֲרֵי דוֹר".

– הַאִם בִּי תְּהָתֵל, הַשָּׂב,

כִּי פֹּה תִטַּע חֲרוּב?

הֲנַפְשְׁךָ תַּשְׁלֶה לַשָּׁוְא

לִטְעוֹם מִפְּרִי־הַצּוּף?

– אִם לֹא אֲנִי, יֹאכְלֶנוּ בְנִי,

וִיהִי לַנֶּכֶד שָׁי.

וְאִם גַּם יִשָּׁכֵחַ שְׁמִי –

הֵן עֲמָלִי עוֹד חָי…"

וּפְנֵי הַשָּׂב קוֹרְנִים בְּחִין,

שׁוֹפְעִים גִּילָה וָזִיו.

בִּרְכַּת הַבֵּן, בִּרְכַּת הַנִּין

מְצַלְצְלוֹת בְּלִי נִיב…

כְּמוֹ נִמְחוּ גְבוּלוֹת הַזְּמָן

וְעֵת נָגְעָה בָעֵת…

וְשׁוּב הִנוֹ עוֹבֵד בַּגָּן,

וְשׁוּב מַחֲזִיק בָּאֵת.

וְשִׁיר פּוֹצְחות כַּנְפֵי־הַשִּיר,

מְרַנְּנוֹת לַשָּׂב:

הַלְוַאי לִנְטֹעַ וְלָנִיר

תִּזְכֶּה עִדָּן עוֹד רָב!

וְגַם הָעֶלֶם אָז בִּדְּמִי

בְּרֶגֶשׁ סָח: הַלְוָאי

תִּזְכֶּה בָּרֵךְ גַּם עַל הַפְּרִי,

הַשָּׂב, בְּרוּךְ־אַדֹנָי!

תרצ"ד

כלב־ים היה ארבע שנים בבית משפחה אירלנדית, וכשרצו להפטר ממנו והשליכוהו אל הים, שב אל הבית. בני המשפחה, אחרי שלא הצליחו להרחיקו, נתאכזרו לו ונקרו את עיניו וחזרו וזרקוהו אל הים. כעבור שמונה ימים שבה החיה אל הבית.

(“דבר” י“ט תשרי תרצ”ה)

אֲנִי רַק כֶּלֶב־יָם וּמִן הַיָּם נִמְשֵיתִי

וּלְבֵית אָדָם הוּבֵאתִי.

אֲנִי רַק כֶּלֶב יָם, אֲבָל אֶת הָאָדָם

אָהָבְתִּי.

מַדּוּעַ וְעַל מָה? אֲנִי רַק כֶּלֶב־יָם

וּמִמֹּחִי הַדָּל

נִבְצַר לָדַעַת

מַדּוּעַ כֹּה אֹהַב אֶת הָאָדָם.

אֲבָל לִבִּי אָהַב אוֹתוֹ, אָהָב.

הַאִם בִּגְלַל לַחְמוֹ אֲשֶׁר אָכַלְתִּי?

אַךּ גַּם הַיָּם לְשׂבַע הִטְרִיפַנִי

וְהוּא לֹא הִתְעַלֵּל בִּי

כְּהִתְעַלֵּל בִי הָאָדָם…

כִּי כָל פְּרוּסָה וְכָל פֵּרוּר

אֲשֶׁר זָרַק לִי

בִּיְסּוּרִים שִׁלַמְתִּי:

עָמַדְתִּי עַל קְצֵה זְנָבִי,

רָקַדְתִּי,

שִׁנִּיתִי אֶת טַעְמִי,

כִּי אֲדוֹנִי אָהַב כֵּן…

אַךְ אֲהַבְתִּיו.

אֲנִי רַק כֶּלֶב יָם וְלֹא אֵדַע

מַדּוּעַ וְעַל מָה…

וּבְהִתְעוֹרֵר בִּי גַעְגּוּעִים לַיָּם,

לַיָּם אָבִי,

נָמוֹגוּ גַעְגּוּעַי כְּדוֹנַג מִפְּנֵי אֵשׁ,

מֵאֵשׁ אַהֲבָתִי אֶל הָאָדָם.

עַד בּוֹא הַיּוֹם…

וּמַה שָּׂמַחְתִּי אָז בְּבוֹא הַיּוֹם,

עֵת לְקָחַנִי הָאָדָם לַיָּם!

הַיָּם – עֲרִיסָתִי, מְשׂוֹשׂ שַׁחֲרִי,

וְהָאָדָם – אֲהוּב כָּל מְאֹדִי –

הַיָּם וְהָאָדָם יַחְדָּיו…

אַךְ טֶרֶם עוֹד אוֹצִיאָה מִגְּרוֹנִי

הֶמְיַת חֶדְוָה

וְהָאָדָם הַמַּיְמָה הֱטִילַנִי,

אַף גַּם הָמַם אוֹתִי בִמְחִי מָשׁוֹט

לְבַל אוּכַל אַחֲרָיו לִדְלוֹק –

וְנֶעֱלַם…

אָכֵן מָאַס בִּי הָאָדָם, מָאַס בִּי…

עַל מַה בָּכִיתִי אָז? עַל בְּדִידוּתִי?

עַל עֶלְבּוֹנִי?

עַל כִּי מָאַס בִּי הָאָדָם?

הַאִם אֵדַע עַל מַה בָּכִיתִי אָז?

אַךְ לֹא יָכֹלְתִּי הִשָּׁאֵר בַּיָּם,

אַךְ כֹּחַ רָז בְּקֶסֶם מְשָׁכַנִי

אֶל הָאָדָם…

וּלְמָחֳרָת, עֵת אֲדוֹנִי

רָאַנִי שׁוּב עַל סַף דַּלְתּוֹ

קָצַף, רָגַז, צָחַק,

אֲבָל אֲנִי הָיִיתִי כְשִׁכּוֹר:

רָאִיתִי שׁוּב אֶת הָאָדָם!

וְהוּא חִבֵּק אוֹתִי בְּצַוָּארִי,

מָה הִתְרַפַּקְתִּי אָז עָלָיו,

וּמָה אֻשַּׁרְתִי אָז וּמָה עֻנֵּיתִי

כִּי לֹא חֻנַּנְתִּי בְמַתַּת הַנִּיב,

כִּי לֹא יָכֹלְתִּי לְסַפֵּר לוֹ שֶׁמֶץ

מִכָּל תַּעֲצוּמוֹת אַהֲבָתִי – –

וְהוּא חִבֵּק אוֹתִי בְּצַוָּארִי

וְאֶל הָאָח נִגַּשׁ, אֶל הַבּוֹעֶרֶת,

– מַה נוֹצְצוּ בָאָח הַגֶּחָלִים! –

וְאֶת הַגֶּחָלִים בִּשְׁפוּד בַּרְזֶל חָתָה

– מַה הִתְלַקַּח הַשְּׁפוּד בַּלֶּהָבָה! –

וּמַה לִי נָעֲמָה אֲזַי הָאֵש

אַחֲרֵי לֵיל קַר בַּחוּץ לִבְלִי מַחֲסֵה,

(בְּמֶשֶׁךְ שְׁנוֹת שִׁבְתִּי בְּבֵית אָדָם

נֶחְלַשׁ גֵּוִי וַיִתְרַגֵּל לַחֹם),

אַךְ פִּי שִׁבְעָה נָעַם לִי הַמַּגָּע

שֶׁל אֲדוֹנִי,

עֵת לְפִתְאֹם גִפֵּף רֹאשִׁי…

וְאִם יֶשְׁנוֹ גַּן־עֶדֶן, כַּאֲשֶּר

שָׁמַעְתִּי מְסַפְּרִים בְּנֵי־הָאָדָם –

טָעַמְתִּי אָז אֶת טַעַם גַן־הָעֵדֶן…

אַךְ לְפִתְאֹם מִכְּאֵב אָיֹם נִדְהַמְתִּי:

בַּשְּׁפוּד הַחַד מֵעִם הַגֶּחָלִים

נֻקְּרוּ עֵינַי…

אֲנִי רַק כֶּלֶב־יָם, יְצוּר סָכָל,

אֲבָל בְּשׁוּב אֵלַי רוּחִי,

וַאֲנִי בְּלֵב הַיָּם וּמִשְׁבָּרִים קָרִים

מְנַדְנְדִים אוֹתִי

(אֵין זֹאת, כִּי הָאָדָם אַחֲרֵי עַוְּרוֹ אוֹתִי

לַיָּם זְרָקַנִי שׁוּב)

יִלַּלְתִּי (לֹא בְקוֹל, קוֹלִי כְּמוֹ לֻקַּח

עִם אוֹר עֵינַי, אַךְ מַשֶּהוּ יִלֵּל

בְּתוֹךְ תּוֹכִי – וּמִי יֵדַע? אוּלַי

יֵשׁ נֶפֶשׁ גַּם לְכֶלֶב־יָם עָלוּב,

וְהִיא שֶׁיִלְּלָה בְתוֹךְ תּוֹכִי?),

יִלַּלְתִּי לֹא עַל אוֹר עֵינַי אֲשֶׁר לֻקַּח

וְלֹא מִתּוֹךְ כְּאֵב וְלֹא מִתּוֹךְ חָרון

עַל רֶשַׁע הָאָדָם,

כִּי אִם מֵאַהֲבָה וְגַעְגּוּעִים

אֵלַיו…

עַתָּה אֲנִי שֵׁנִית עַל סַף דַּלְתּוֹ רוֹבֵץ…

אֵיכָה, עִוֵּר וָדָךְ,

מָצָאתִי שְׁבִיל

מִלֵב הַיָּם אֶל מִשְׁכְּנות אָדָם?

אֲנִי רַק כֶּלֶב־יָם, וְאֵיךְ אֵדַע

מַה כֹּחַ הַפְּלָאִים אֲשֶׁר הִנְחָנִי?

אַךְ שׁוּב אֲנִי רוֹבֵץ עַל סַף דַּלְתּוֹ,

וְאִם כִּי לֹא אֶרְאֶנוּ,

אֲבָל נְשִׁימָתוֹ אָחוּש בְּעַד הַדֶּלֶת…

הַלַּיְלָה קַר, הָרוּחַ מְסַמֶּרֶת

אֶת גְּוִיָתִי תְשׁוּשַת הָעִנּוּיִים

אֲשֶׁר תִּקְפָּא לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר,

אַךְ מָה אֻשַּׁרְתִּי, כִּי לִפְנֵי גָוְעִי

אָרִיחַ שׁוּב אֶת רֵיחַ הָאָדָם,

אָחוּש נְשִׁימָתוֹ בְעַד הַדֶּלֶת.

אוּלָם עַל זֹאת עַד בּוֹא קִצִּי אֶדְאַב:

מַדּוּעַ הִתְאַכְזֵר כֹּה אֱלֹהִים

אֶל הָאָדָם, תִּפְאֶרֶת יְצוּרָיו,

וְלֹא חָלַק לוֹ נִיצוֹצוֹת דַּיָם

מֵהַשַּׁלְהֶבֶת הַפֶּלִאית,

אֲשֶׁר הִדְלִיק גַּם בִּי, בַּיְצוּר הַדָּל,

וְלֹא מָזַג לוֹ כוֹס הָאַהֲבָה

הַנִּפְלָאָה בַשִּׁקוּיִים,

אֲשֶׁר גַם אָנֹכִי, עֲלוּב כַּלְבֵי־הַיָּם,

רָוָה מִמֶּנָּה…

מַה יֶהֱמֶה לִבִּי לְךָ, אָדָם!

נָוְךָ מוּחָם, הָאָח בּוֹ מְבֹעֶרֶת,

אַךְ כֹּה נוֹרָא בְנַפְשְׁךָ הַקֶּרַח…

וּמִי יִתֵּן וְלֹא יִקְפָּא לִבְּךָ

כִּקְפוֹא עַתָּה גֵוִי עַל מִפְתָּנֶךָ…

ה' חשון תרצ"ה

… וְהַנָּבִיא מֵרֹאש גִּבְעַת סְלָעִים

צוֹפֶה לַעֲבָרִים בָּדָד:

"אַיֵה הַדֶּרֶךְ, בָּה הָלְכוּ הַחֵלְכָּאִים?

אֵי הַנָּתִיב, בּוֹ עַם אוֹבֵד נָדַד?

הוֹי לָמָּה הִצַּלְתָּנִי רַב־הַטַּבָּחִים,

מִקְּלוֹן הַשְּׁבִי? הָהּ חֶסֶד אַכְזָרִי!

אַךְ אֲחַפְּשֵׁם עַתָּה בְּכָל דְּרָכִים

וּבַקּוֹלָר אָשִׂים גַם צַוָּארִי".

אַךְ יִרְמְיָהוּ עוֹד בִּמְרִי שִׂיחוֹ יָרִיד,

אַךְ עוֹד יוֹרְדָה עֵינוֹ פַּלְגֵי דְמָעוֹת,

וּפֶתַע לִקְרָאתוֹ הִוְרִיד,

נָתִיב לוֹהֵט בֵּין הַגְּבָעוֹת.

מַה דֶּרֶךְ זֹאת? וְזה הָאֹדֶם מָה?

וּפַחַד מַר לִבּוֹ הָמַם…

וּבִשְׁאֵרִית אוֹנוֹ רָץ לַשְּׁמָמָה,

לִנְתִיב הָאַרְגָּמָן.

שָׁם נַחַל דָּם פִּעְפַּע רָתַח בַּדְּמִי,

רֻבְּצָה בַּדָּם הָאֲדָמָה כֻּלָּהּ…

וְהַשְּׁמָמָה פִּלַּח יְלֵל־נְהִי:

– הֵן זֶה נְתִיב צִיּוֹן הָאֲמוּלָה…

כָּבוּ הַדִּמְדּוּמִים הָאַחֲרוֹנִים,

קָדְרוּ עַרְבוֹת שָׁמַיִם עֲמֻקּוֹת,

וּבְלִי אַחֲרִית נִמְשַׁךְ שְׁבִיל הַיְגוֹנִים

עִקְבוֹת גוֹלִים בּוֹ חֲקוּקוֹת.

וְהַנָבִיא עַל כָּל עָקֵב גּוֹחֵן

מִדֵי יִצְעַד בַּדֶּרֶךְ הַנּוֹרָא,

גּוֹחֵן עַל כָּל עָקֵב, מַבִּיט, בּוֹחֵן,

כְּמוֹ קוֹרֵא חִידוֹת גוֹרָל.

פֹּה יְשִׁישִׁים הָלְכוּ, רַגְלָם גְּדוֹלָה,

אַךְ צַעֲדָם מַה צַּר. פֹּה בִּכְבָלִים

הוּבְלוּ בְּנֵי עֲלוּמִים אֶל הַגּוֹלָהּ,

וְשָׁם פִּסּוֹת רַגְלֵי הָעוֹלָלִים.

וְחֶרֶשׁ יֵאָנַח מַר

מִדֵּי יֶחֱזֶה עִקְבוֹת זְקֵנִים לֵאִים:

– "מַה צַּר לָכֶם לָלֶכֶת לִפְנֵי צַר

מִנּוֹף אֵל חַי אֶל גְּבוּל טְמֵאִים…

אַךְ מִכְּאֵבְכֶם תָּנוּחוּ בִּמְהֵרָה,

מַרְגּוֹעַ תִּמְצְאוּ בִּדְמִי קְבָרִים.

וְעַל אַדְמַת נֵכָר הַרְחֵק מֵהַמְּכוֹרָה

לֹא יֶאֱרַךְ יוֹמְכֶם, מְאֻשָּׁרִים!"

וּבִרְאוֹתוֹ עִקְבוֹת הַבַּחוּרִים

יִשְאַג כִּכְפִיר פָּצוּעַ יִרְמְיָה:

– "יָמִים רַבִּים בְּלַהַט תַּמְרוּרִים

יִכְמַהּ לִבְּכֶם אֶל אֶרֶץ־יָהּ.

יָמִים רַבִּים תַּחֲרוֹךְ צִיַּת נֵכַר

אֶת שָׁרְשְׁכֶם עוֹרֵג מִנִּי צִיָּה

עַל אֲפִיקֵי חַיָּיו… וְהוּא יֵחַר

עוֹד טֶרֶם יִפְקְדֵהוּ טַל תְּחִיָּה…"

אַךְ לְמַרְאֵה עִקְבוֹת הָעוֹלָלִים

תָּאִיר פִּתְאֹם אוֹרָה נַעֲלָמָה

פָּנָיו הָאֲפֵלִים מִנִּי צְלָלִים,

וּבִקְדֻשָּׁה יִשַּח לָאֲדָמָה,

יִשַּׁק אוֹתוֹת רַגְלַיִם עֲדִינוֹת,

וּכְמוֹ אוֹתָם לִגְמוֹעַ הוּא חוֹשֵק:

– "פַּעֲמֵי עָתִיד אָזְנַי מַאֲזִינוֹת,

עִקְבוֹת שָׁבֵי־גוֹלָה פֹּה אֲנַשֵּק…

וְעֵת אַחֲרֵי עִדָּן וְעִדָנִּים

תָּרִיעַ בְּשׂוֹרַת־יֶשַׁע רַבָּתִי,

תַּעֲלוּ גַם זִכְרוֹנִי, הַנֶאֱמָנִים,

זִכְרוֹן כָּל תּוּגָתִי עִם אַהֲבָתִי…"

כְּמוֹ כִּפַּת מִקְדָּשׁ, בַּעֲדָיָיו

רְקִיעַ־לֵיל נָטוּי עַל מֶרְחָבִים.

נָם הַיְשִׁימוֹן, נָמִים כֵּפָיו, שְׁפָיָיו,

וְטַל רוֹעֵף לְלַחַש כּוֹכָבִים.

וְאַט צוֹעֵד יָשִׁישׁ בּוֹדֵד, עָיֵף

בְּדוּמִיַּת הָרָחָב הַכָּחֹל.

לָאֲדָמָה כָּל רֶגַע יִתְכּוֹפֵף

וּבְלִי דְבָרִים יִשַּׁק הַחוֹל…

אַף בְּרִי אֻתַּת שֵׁם שַֹר מָטָר – (תפלת גשם)

בְּשַׂלְמוֹת אוֹר,

כְּטַל טְהוֹרוֹת,

כְּשֶׁלֶג צְחוֹרוֹת

וְרֵיחָן כִּפְרָחִים,

יָרְדוּ מִשָּׁמַים

שְׁנֵי מַלְאָכִים.

אַךְ הָאֲדָמָה

תִּקְדַּר, תֶּעְגַּם,

סַעַר הָמָה.

גְּשָׁמִים נִתָּכוּ,

כַּר וָאָחוּ –

בֹּץ וַאֲגָם.

סְתָו.

וּבַשָּׂדֶה,

בִּיוֵן הַטִּיט

קָרוֹן טוֹבֵעַ.

הַסּוּס מַרְטִיט.

אִכָּר יָגֵעַ

מוֹשֵׁךְ בְּכָל אוֹן.

רָחוֹק מוֹשָׁב,

רָחוֹק מָעוֹן.

לְעֶזְרָה יִקְרָא בָּעֲרָפֶל הַשָּׂב –

לַשָּׁוְא.

מַלְאָךְ אֶל רֵעוֹ יֹאמַר אָז כֵּן:

צַר לַי עָלָיו,

עַל הַמִּסְכֵּן.

מִקְּרֹא וּמִצְעֹק לוֹ נִחַר הַגָּרוֹן…

בּוֹא וְנַעֲזֹר… נַחֲלֹץ הַקָּרוֹן…

אֲבָל חֲבֵרוֹ עָנָה לוֹ כַךְ:

שִׂמְלָתִי זַכָּה, שִׂמְלָתִי יָפָה –

אֵיךְ אֲטַנְפָהּ?

רֶפֶש וָבֹץ אֲנִי עוֹיֵן,

שְׂאֵת לֹא אוּכַל טִיט הַיָּוֵן!

לֹא אֹהַב גַּם גֶּשֶׁם, אֹהַב רַק טָל.

לִשְׁמֹר עַל טָהֳרִי עָלַי מוּטָל.

וְאֵיךְ אָבוֹא לִפְנֵי כֵּס־הַכָּבוֹד

אִם שִׂמְלָתִי תֵּהָפֵךְ לִסְחָבוֹת?

וְהָרִאשׁוֹן – נִסְתַּתְּמוּ טַעֲנוֹתָיו –

הָלַךְ לְבַדּוֹ בִּשְׂדֵה הַסְּתָו.

כְּמוֹ מַבּוֹל שָׁטַף הַמָּטָר,

בִּשְׁבָטִים לַחִים עַל פָּנָיו סָטַר.

אַךְ הוּא לֹא שָׂם לֵב, הוּא חָש לַעֲזֹר,

אֲהָהּ, מֶה הָיָה לְשִׂמְלַת־הַצְּחוֹר!

חֶצְיָהּ נִרְפַּש וְנִקְרַע הַחֲצִי,

אַךְ אֶת הַקָּרוֹן מֵהַבֹּץ הוֹצִיא,

וְאִישׁ וּבְהֶמְתּוֹ שָׁלֵם וּבָרִיא.

אָז אֶל חֲבֵרוֹ חָזַר אַף־בְּרִי

– זֶה שֵׁם הַמַּלְאָךְ מְלֻכְלַךְ־הַשִּׂמְלָה –

וְיַחַד אִתּוֹ לַמָּרוֹם עָלָה.

בִּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם בֹּקֶר לֹא עָבוֹת.

מַזְהִיר בְּכָל זֹהַר כִּסֵּא־הַכָּבוֹד,

שְׁנֵי מַלְאָכִים עוֹמְדִים לְפָנָיו.

אֶחָד עוֹטֶה אוֹר וּמְצֻחְצַח כָּנָף,

אֲבָל הַשֵּׁנִי לֵאֶה וְנִכְלָם,

שׁוּלֵי לְבוּשׁוֹ מְלֻכְלָכִים כֻּלָּם,

וְהוּא כִּמְפַחֵד עֵינָיו לְהָרִים

אֶל הַכִּסֵּא מוּצַף הַזְּהָרִים.

לַכְּרוּב הַמְצֻחְצָח מִכֵּס־יָהּ אָז דּוֹבַב:

אָכֵן לְבוּשְׁךָ אֵין בּוֹ רְבָב,

אָכֵן מִלְּבוּשְׁךָ נוֹדֵף רֵיחַ מֹר,

אָכֵן עַל הַיֹּפִי תֵּדַע לִשְׁמֹר,

אָכֵן תֶּאֱהַב אֶת הַטַּל הַמַּזְהִיר –

לָכֵן עַל הַטַּל תִּהְיֶה מְמֻנֶּה.

אַךְ עֵת עַל הַטַּל יִתְפַּלֵּל הָעָם,

שִׁמְךָ לֹא יַזְכִּיר:

לֹא נִזְכַּרְתָּ גַם אַתָּה בְּאָדָם מְעֻנֶּה

בִּזְרֹם הַמָּטָר וְסַעַר זָעָם…

אֲבָל לְאַף־בְּרִי הִצְטַחֵק אֲבִי־עַד:

אַל נָא תִּכָּלֵם, בְּנִי, וְאַל נָא תִּרְעַד.

מִגֶּשֶׁם שׁוֹטֵף לִבְּךָ לֹא נִתַּר,

לָכֵן מֵעַתָּה תִּהְיֶה שַׂר מָטָר.

אֶל רֶפֶשׁ וָבֹץ לֹא נִרְתַּעְתָּ מִגֶּשֶׁת

עֶזְרָה לְהָחִיש לְנֶפֶשׁ נוֹאֶשֶׁת,

וְאִם כִּי לִכְלַכְתָּ הַלְּבוּשׁ הַיָּפֶה

הֲלֹא כָּל רְבָב זוֹרֵחַ כַּלֶּשֶם,

כָּל נֵתֶז שֶׁל בֹּץ כְּנֵטֶף הַצֳּרִי…

וְעֵת הָעָם יִתְפַּלֵּל עַל הַגֶּשֶׁם

יַעֲלוּ זִכְרְךָ בְּלֵב וּבְפֶה,

יַזְכִּירוּ בְּרֶגֶשׁ אֶת שֵׁם אַף־בְּרִי…

וּמֵאָז בָּעָם הַמִּנְהָג נִשְׁתַּל:

בְּרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח, עֵת תְּפִלַּת הַטַּל

יִתְפַּלֵּל הָעָם בַּכְּפָר וּבָעִיר,

אֵין אִיש אֶת שֵׁם שַׂר הַטַּל מַזְכִּיר,

אֲבָל בְּסֻכּוֹת, בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת,

עֵת כָּל הָעָם בַּכְּפָר וּבַקֶּרֶת

בְּבָתֵּי כְּנֵסִיוֹת אֶל אֱלֹהַּ יֶעְתַּר

“לְהַעֲבִיב וּלְהַעֲנִין, לְהָרִיק וּלְהַמְטַר”,

הַזֶּרַע לַנְבִּיט וּלְהַעֲסִיס אֶת הַפְּרִי,

יַעֲלֶה אֶת זִכְרוֹ שֶׁל שַׂר הַמָּטָר,

יַזְכִּיר בְּרֶגֶשׁ אֶת שֵׁם אַף־בְּרִי.

תשרי תרצ"ח

וירדו [מלאכי השרת] מבוהלים ועמדו במים עד ארכובותיהם והיו מקבלים בניהם של ישראל ומניחים על גבי הסלעים, והקדוש ברוך הוא מוציא להם דדים מן הסלעים ומיניקם.

(שיר השירים רבה, ב')

נָמָה מִצְרָיִם. דְּמָמָה וּשְׁחוֹר.

מִמַּעַל יָהֵלּוּ כוֹכְבֵי הָאוֹר,

מִתְקַמְּטִים לִרְגָעִים פְּנֵי הַיְאוֹר.

מְרַחֲפִים הֵדִים חֲנוּקִים שֶׁל הִי.

מִי מַרְטִיט בַּלַּיְלָה אֶת חֶלְקַת הָרְאִי?

מַה מֻּשְׁלָךְ הַיְאוֹרָה בְּחֶשְׁכַת הַדְּמִי?

מִתְקַמְּטִים הַמַּיִם וְשוּב נָחִים.

רַק חֶרֶשׁ שָׁטָה עֲדַת תִּמְסָחִים

בַּלַּיְלָה לְנֹגַהּ כּוֹכְבֵי הַנְּצָחִים.

לְנֹגַהּ כּוֹכְבֵי הַנְּצָחִים פִּתְאֹם

קוֹפְאִים הַטּוֹרְפִים, נִרְתָּעִים דֹם:

עְדַת מַלְאָכִים גּוֹלְשָׁה מֵרוֹם.

יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל עוֹלִים מִנְּבָכִים.

יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל עַל כַּנְפֵי מַלְאָכִים.

בַּלַילָה לְנֹגָה כּוֹכְבֵי הַנְּצָחִים.

בּוֹכִים בִּדְמָמָה הַכְּרוּבִים הַחִוְרִים,

בּוֹכִים וְנוֹשְׁקִים אֶת יַלְדֵי הַעִבְרִים

וְאֶל הַסְּלָעִים אוֹתָם מַעֲבִירִים.

חוֹלְצִים הַסְּלָעִים לַיְלָדִים שַׁד,

חֲלֵב הַסְּלָעִים יְמַלְאֵמוֹ לְשַׁד,

לְשַׁד וְעָצְמָה, לֹא יָסוּפוּ לָעַד.

הָלְכוּ וְנַעֲשׂוּ לִגְדוֹלִים הַקְּטַנִּים,

יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנְּשָׂאוּם שִׁנְאַנִּים,

שֶׁנְּשָׂאוּם שִׁנְאַנִּים, וְהֵינִיקוּם אֲבָנִים.

מִמַגַּע הָרָז שֶׁל כְּרוּבֵי הַצְּחוֹר

מָלְאָה נַפְשָׁם כִּסּוּפִים אֱלֵי אוֹר

וְאֶל כָּל נַעֲלֶה וְנִשְׂגָּב וְטָהוֹר.

וְעִם הֶחָלָב מִשַּׁד סַלְעֵי־אוֹן

יָנְקוּ אוֹן פְּלָאִים לַעֲמוֹד בְּגָאוֹן

בִּפְנֵי כָל נַחְשׁוֹל וְסוּפַת־אֲבַדּוֹן.

מֵאָז בְּנִשְׁמַת יֶלֶד עִבְרִי

יִנְווּ תְּאוֹמִים – בְּגָלוּי אוֹ בִדְמִי –

הַזֹּךְ הָעֶלְיוֹן וְהָעֹז הַסַּלְעִי…

ניסן, תרצ"ט

… שֶׁהָיוּ בְּיָדָם מְגִלּוֹת שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּעַשְׁעִין בָּהֶן מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, לוֹמַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא גוֹאֲלָם.

(מדרש, שמוֹת רבה ה')

דְּמָמָה. הַחֹם לוֹהֵט. גַּם תְּכֵלֶת עָל כְּאִלּוּ

הוֹלֶכֶת וּנְמוֹגָה מֵעֹצֶם הַשָּׁרָב,

וְעַל מִדְבָּר יָשֵׁן שְׁחָקִים קְלוּיִים יַזִּילוּ

שַׁלְהֶבֶת לְבָנָה לִמְלוֹא כָל עֲבָרָיו.

בַּחוֹל זוֹחֵל נָחָשׁ, אַךְ חִישׁ רַחֲשׁוּ גוֹסֵס.

לִמְאוּרָתוֹ הוּא חָשׁ עָיֵף מֵאוֹר וָרֶשֶׁף,

וּבְלִי סִמַּן חַיִּים פִּיתֹם וְרַעַמְסֵס

בַּשֶּׁמֶש מוּטָלוֹת כַּאֲחוּזוֹת שְׁנַת כֶּשֶׁף.

עוֹד לֹא נִשְׁלַם בִּנְיַן עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת,

פֹּה קִיר, שָׁם רַק יְסוֹד חָפוּר בָּאֲדָמָה,

אַךְ גַעֲרַת נוֹגְשִׂים הַמְּאִיצִים לִבְנוֹת

תּוֹךְ הַצְלָפַת שׁוֹטִים הַיּוֹם לֹא תִשָּׁמַע.

רַק בְּבִקְעַת הַטִּיט, מִשְׁכַּן הָעֲבָדִים,

כְּפֶלֶג קָט בַּדְּמִי נוֹבֵעַ חֶרֶשׁ אֹמֶר;

עַל עֲרֵמוֹת הַקַּש, מִדָּם עוֹד יַאְדִּים,

יַקְשִׁיבוּ הַמְסֻבִּים בְּצֵל תִּלֵי הַחֹמֶר.

הַיּוֹם שַׁבָּת. אֵלֶיהָ יְיַחֲלוּ בְרֶטֶט.

עוֹד כַּף רַגְלָם, אֲשֶׁר נֻקְּבָה בְקַש וָקוֹץ

מִדֵּי רָמְסָם הַטִּיט, מֻגְלָה וָדָם שׁוֹתֶתֶת,

עוֹד פֶּצַע הַפַּרְגּוֹל אֶת גַּבֵּיהֶם יַעֲקֹץ.

אֲבָל בְּקֶשֶׁב רַב קוֹלְטִים הֵם כָּל מִלָּה

מִפִּי עַמִּינָדָב אֲשֶׁר יִדְמֶה לְשֶׁלֶד,

בְּיָד גְּרוּמָה, צְנוּמָה, אוֹחֵז הוּא מְגִלָּה

וּמִתּוֹכָהּ יַרְעִיף עָלֵימוֹ טַל תּוֹחֶלֶת.

בָּלָה הִיא הַמְּגִילָּה, כְּתוּמָה בְדָם וָדֶמַע,

מְלֻכְלָכָה בְטִיט וּבְמֻרְסַת פְּצָעִים,

אֲבָל כָּל לֵב יִרְעַד, יִדְּאַב־יִצְהַל, לְשֵׁמַע

כָּל אוֹת, כָּל הֲבָרָה, מִסֵּפֶר הַפְּלָאִים.

הִנֵּה חֲזוֹן הָרָז מוֹפִיעַ לִפְנֵיהֶם,

אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נִגְלָה בָעֲלָטָה:

“גֵּר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם…”

וַחֲשֵׁכָה גְדוֹלָה גַּם אֶת נַפְשָׁם עוֹטָה.

אַבָל הִנֵּה יֵעוּד בְּאוֹר־יְקָר רָקוּם –

וְעֵין הָעֲבָדִים תֻּדְלַק בְּגִיל וָמֶרֶץ…

כְּשֶׁם שֶׁבָּא הָרָע כֵּן גַּם הַטּוֹב יָקוּם!

שִׁמְעוּ: “לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ…”

לְאַט לְאַט קוֹלוֹ שֶׁל הַקּוֹרֵא יָשׁוּחַ

וְעַל חָזוֹ רֹאשׁוֹ מֵעֲיֵפוּת מַרְטִיט,

גַּם הַשּׁוֹמְעִים, סְחוּטֵי עֲמַל כָּל הַשָּׁבוּעַ.

שׁוֹקְעִים בְּתַרְדֵּמָה בְּצֵל תִּלֵּי הַטִּיט.

דְּמָמָה. אַךְ הֵד כָּבוּש פִּתְאֹם בַּדְּמִי יַחְתֹּר.

הַאִם זֹאת נְשִׁמַת עֲדַת הָעֲבָדִים?

אוֹ נַאֲקַת חָנוּק, אֲשֶׁר אִסְפַּקְלָטוֹר

שִׁקְּעוֹ בְתוֹךְ הַקִּיר, וְהִיא תוֹבַעַת דִּין?

וְשׁוּב דְּמָמָה, הַהֵד בַּלַּהַט מִתְמַסְמֵס.

הַאִם יֹאבַד לָעַד? הַאִם עוֹד יְבֻקַּש?

וְשוּב שׁוֹתְקִים קִירוֹת פִּיתֹם וְרַעַמְסֵס,

נָמִים תִּלֵּי הַטִּיט וַעֲרֵמוֹת הַקַּש.

רַק בֶּן עַמִּינָדָב אֵינוֹ יָכוֹל לִישֹן,

לְיַד אָבִיו יַעֲמֹד וּבִרְעָדָה יָגִילָה.

אֶת יַד אָבִיו הַנָּם תּוֹמֶכֶת יַד נַחְשׁוֹן

מִפַּחַד פֶּן תַּשְׁמִיט גְּוִילֵי הָרָז, חָלִילָה.

וּבִמְגִלַּת הָרָז נַפְשׁוֹ תִצְלֹל כֻּלָּהּ,

וְעַל חִוְרוֹן פָּנָיו אֵשׁ פֶּלֶא מִתְלַקַּחַת,

כְּאִלּוּ כְּבָר שָׁמַע שׁוֹפַר הַגְּאֻלָּה,

כְּאִלּוּ כְבָר רָאָה הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת…

וּפַעַם הַבֶּעשְׁ"ט בִּנְדוּדָיו בָּא לִכְפָר.

שְׁדוֹת־בָּר מַזְהִיבִים וּמוֹרִיק הָאֲפָר.

הָרִים מִסָּבִיב עֲטוּרִים יְעָרִים,

וּמַטָּה בָּעֵמֶק רוֹעִים עֲדָרִים.

וּמִן הֶהָרִים מְזַנֵּק פֶּלֶג כֶּסֶף

וְרָץ בְּהֶמְיָה עַלִּיזָה בֵּין הָעֵשֶׂב.

הַבֶּעשְׁ"ט הִסְתַּכֵּל וַיִשְׂמַח לַמַּרְאוֹת,

הִתִּיר אֶת סוּסוֹ וּשְׁלָחָהוּ לִרְעוֹת.

"אָנוּחָה הַיּוֹם בַּמֶּרְחָב הַחָפְשִׁי,

הֲרֵי כָּאן כְּמוֹ בְּ’בָרְכִי נַפְשִׁי'".

נָטַל אֶת יָדָיו וְעָמַד לִתְפִלָּה

מִתַּחַת אֵלָה עֲבֻתָּה וּמְצִלָּה.

אֲבָל רַק הִסְפִּיק לַעֲטוֹר הַתְּפִילִּין

הֵצִיף אֶת אָזְנָיו גַּל מָתוֹק שֶׁל צְלִילִים.

צְלִילֵי נְגִינָה נִלְהָבָה וְחוֹגֶגֶת.

נָשָׂא אֶת עֵינָיו וְרָאָה כִּי מִנֶּגֶד

רוֹעֶה עַל פִּסְגָּה שֶׁל גִּבְעָה יְרֻקָּה

עוֹמֵד וּמְחַלֵּל בִּדְבֵקוּת עֲמֻקָּה,

מִדֵּי הֲרִימוֹ אֱלֵי עָל הָעֵינַיִם,

וּכְמוֹ מִתְכּוֹנֵן הוּא לִקְפֹּץ לַשָּׁמָיִם.

אַךְ הִנֵּה כִּלָּה הָרוֹעֶה לְחַלֵּל,

כִּלָּה לְחַלֵּל וְהִתְחִיל מְמַלֵּל,

וְעוֹד רַב יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לַזִּמְרָה

הַבֶּעשְ"ט הִשְׁתּוֹמֵם בְּשָׁמְעוֹ הָאִמְרָה:

"רִבּוֹן הָעוֹלָם, אַל תַּחְשֹׁב לִי לְחֵטְא

עַל כִּי לֹא אֵדַע גַּם צוּרַת אָלֶף־בֵּית.

הַלֹא בְּאִבִּי (הֵן תֵּדַע זֹאת, הַשֶּׁם)

יָתוֹם נַעֲשֵּׂיתִי מֵאָב וּמֵאֵם,

וּבַעַל הַכְּפָר בְּרַחֲמָיו עַל יָתוֹם

שָׂמַנִי רוֹעֶה עֲדָרָיו עַד הַיּוֹם.

וּכְלוּם הַ’פָּרִיץ' יְלַמְּדֵנִי ‘עִבְרִי’?

אֲבָל אֹהַבְךָ, רִבּוֹנִי וּבוֹרְאִי.

וְאִם אַהֲבָתִי לְסַפֵּר לֹא אֵדַע,

תְּהִי לִי זִמְרַת חֲלִילִי לְעֵדָה".

כִּלָּה וּלְעֶדְרוֹ חִישׁ יָרַד הָרוֹעֶה.

הַבֶּעשְׁ"ט, הָרוֹאֶה וְאֵינֶנּוּ נִרְאֶה,

(הָעֵץ בְּנוֹפוֹ הִסְתִּירָהוּ) תָּמַהּ:

"הֲרֵי הוּא אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ גַּם 'שְׁמַע,

וְאַף עַל פִּי כֵן יְקַיֵּם בְּלִי יוֹדְעִים

מִצְוַת הַמִּצְווֹת – אַהֲבַת אֱלֹהִים!"

בְּנֹעַם חוֹלְפִים בַּמֶּרְחָב הָרְגָעִים

לְקוֹל שִׁיר צִפּוֹר וּלְלַחַש דְּשָׁאִים.

לְסוֹד שִׂיחַ פֶּלֶג כְּמוֹ לִצְחוֹק יֶלֶד

זַכּוּת הַתְּהִילִּים עוֹד יוֹתֵר מִצְטַלֶּלֶת.

וּלְרַחַף הָרָז שֶׁל עַנְנֵי טֹהַר

נִגְלֶה מֵאֵלָיו כָּל סָתוּם שֶׁבַּ’זֹּהַר',

וְתוֹךְ אֲמִירַת תְּהִלוֹת לְאֵל חַי,

וְתוֹךְ הִתְעַמְּקוּת בַּחֲזוֹן בַּר־יוֹחַאי

הַבֶּעשְׁ"ט הִתְבּוֹנֵן אֵיך לִבְלֵב הָאִילָן,

וְאֵיךְ רָחֲשׁוּ הַנְּמָלִים בִּשְׁבִילָן,

וְאֵיךְ הָאַרְנֶבֶת דָּלְגָה דִלּוּגִים,

וְאֵיךְ בִּמְרוֹם תְּכֵלֶת הַנֵּץ חָג חוּגִים,

וְאֵיךְ אֶת גַּלָּיו הַנַּחַל הִנְחָהּ.

בֵּינְתַּיִם הִגִיעָה שְׁעַת הַמִּנְחָה.

נָטַל אֶת יָדָיו וְעָמַד לִתְפִלָּה

מִתַּחַת סֻכַּת הָאֵלָה הַמְּצִילָּה.

אֲבָל לֹא הִסְפִּיק עוֹד לִגְמוֹר אֶת ‘אַשְׁרֵי’ –

מִמּוּל, מֵהַגֶּבַע, נִשְׁמַע קוֹל קוֹרֵא:

"ריבּוֹן הָעוֹלָם! הֵן אֲנִי אִישׁ נִבְעָר,

אֲבָל אַהֲבָתִי בִּלְבָבִי מַה תִּבְעָר,

אֲבָל זִכְרְךָ מִלְּבָבִי אֵינוֹ מָשׁ,

וְאִם לֹא אֵדַע לֹא סִדּוּר, לֹא חֻמָּשׁ,

הֵן שִׁיר שֶׁל רוֹעִים לְזַמֵּר אוּכַל –

רְצֵה נָא אֵפוֹא אֶת שִׁירִי הַדַּל!"

וְתֵכֶף רִנּוּן מִתְגַּעְּגֵּעַ הֵרִיעַ

עַל פְּנֵי הַשָּׁדֶה. בְּקֶשֶׁב, בְּלִי נִיעַ,

הַבֶּעשְׁ"ט הֶאֱזִין לִצְלִילֵי הַשִּׁירָה.

כֻּלָּהּ רְוַת עֶרְגָּה נִשְׂגָּבָה וּטְמִירָה,

וְרַק עֵת נָמוֹג הַצִלְצוּל הָאַחֲרוֹן

לָחַש בְּחֶדְוָה: "מִי שֶׁכָּכָה יָרֹן –

הַסּוֹד שֶׁל ‘בְּכָל לְבָבְךָ’ לוֹ נָהִיר!.."

הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה. לֵיל יָרֵחַ בָּהִיר

עַל יַעַר וָנִיר נָגְהֵי תְכֵלֶת הִרְעִיף.

הַבֶּעשְ"ט הִתְפַּלֵּל כְּבָר תְּפִלַּת מַעֲרִיב.

וְשׁוּב הָרוֹעֶה עַל הַגֶּבַע עוֹלֶה

וְשָׂח, אֶת עֵינָיו בַּשְּׁחָקִים הוּא תוֹלֶה:

"תָּמִיד עֵת צֵל עֶרֶב הָאָרֶץ הֵלִיט

אָבִי הִתְפַּלֵּל הַתְּפִלָּה הַשְּׁלִישִית,

אֲבָל אָנֹכִי כְּצֹאנִי, בִּמְחִילָה,

מִדַּעַת נִבְעָר, לֹא אֵדַע שׁוּם תְּפִלָּה.

אַךְ פַּעַם רָאִיתִי רִקּוּד מְפֹאָר

בְּעַד הַחַלוֹן שֶׁל אַרְמוֹן שַׂר הַכְּפָר.

מְאֹד נֶהֱנֵיתִי מִזֶּה הָרִקּוּד,

זְמַן רַב לְלָמְדוֹ הָיִיתִי שָׁקוּד.

עַתָּה לִכְבוֹדְךָ אֶרְקְדוֹ, כֹּל־יָכוֹל,

אוּלַי גַּם אוֹתְךָ יְהַנֶּה הַמָּחוֹל".

וּכְאִלּוּ מִכֹּבֶד גּוּפוֹ הִשְׁתַּחְרֵר,

בִּמְחוֹל שִׁכָּרוֹן הָרוֹעֶה הִסְתַּחְרֵר

עַד כִּי בְּלִי אוֹנִים עַל הָאָרֶץ נָפַל,

נָפַל וְקָפָא בַּגְּלִימָה מְכֻרְבָּל.

נִרְעָשׁ שָׂח הַבֶּעשְׁ"ט גַּם: “וּבְכָל נַפְשְׁךָ!!”

שָׁכַב בִּקְרוֹנוֹ, וּבַחֲשֵׁכָה

לָחַש “הַמַּפִּיל” וַיִשְׁקַע בַּשֵּׁנָה.

אוּלַי הֶעִירַתּוּ פִּתְאֹם הַצִּינָּה?

אוּלַי בְּכִי שֶׁל כּוֹס אוֹ צְרִיחָה שֶׁל יַנְשׁוּף?

אֲבָל הוּא הֵקִיץ, וְדָרוּךְ וְקַשּׁוּב

הִבְחִין בְּעֻמְקוֹ שֶׁל הַדְּמִי הַלֵּילִי

קוֹל רַךְ, מִתְחַנֵן: "יָהּ אֵלִי, יָהּ אֵלִי,

בַּמֶה אֲשַׁלֵּם בְּעַד גִּיל הַפְּלָאִים,

תַּרְוֵנִי בְּלִי דַי אַהֲבָתִי לֵאלֹהִים!

בַּמֶּה אֶגְמְלָה חַסְדְּךָ לִי בּוֹרְאִי,

זֶה חֶסֶד אֵין סוֹף כָּאֵינְסוֹף שֶׁל אָשְׁרִי?

וַאֲנִי מֶה חָפַצְתִּי לְךָ תֵּת הַכֹּל –

אֲבָל אָנֹכִי אִיש עָנִי, אֵין לִי כֹּל.

וְאוּלָם לִי הֻגַּד, כִּי אִתְּךָ מוּכָנוֹת

בִּשְׁבִיל אוֹהֲבֶיךָ הַרְבֵּה מַתָּנוֹת.

וְאִם גַּם בִּשְׁבִילִי, מֵיטִיבִי וּמְפַלְּטִי,

דּוֹרוֹן הֲכִינוֹתָ, הֲרֵי מִשְׁאַלְתִּי:

קָחֵהוּ מִמֶּנִי, עַבְדְּךָ וּבִנְךָ,

קָחֵהוּ לְךָ רִבּוֹנִי, לְמִנְחָה!"

וְשׁוּב דּוּמִיָּה. רַק זָעִים כּוֹכָבִים.

רַק חֶרֶשׁ נָעִים בַּחֲלוֹם עֲשָׂבִים.

רַק אֵי מִשָּׁם רוּחַ נָשַׁב וְחָלַף.

רַק נַחַל בַּלָּאט מְנַעְנֵעַ גַּלָּיו.

וּפֶתַע נֶחְתַּך דְּמִי הַלֵּיל הַהוֹזֶה:

“בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱיָנִי לַלַּיְלָה הַזֶּה!”

מִפִּיו שֶׁל הַבֶּעשְ"ט הִתְפָּרְצָה הַבְּרָכָה:

"לֹא פַּעַם הָיִיתִי שָׁרוּי בִּמְבוּכָה,

לֹא פַּעַם נַפְשִׁי בְּקִרְבִּי הִשְׁתוֹחֵחָה:

כֵּיצַד מְקַיְּמִים ‘וּבְכָל מְאֹדֶךָ’?

עַתָּה כִּי זִכַּנִי הַשֵּׁם וְאֶחֱזֶה –

בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱיַנִי לָרֶגַע הַזֶּה!"

וְשׁוּב נָם הַכֹּל: בְּכוֹס פֶּרַח – הַטָל.

צִפּוֹר עַל עָנָף וּבַנַּחַל – הַגָּל.

גְּבָעוֹת וּבְקָעוֹת, אִילָנוֹת וּדְשָׁאִים.

לֹא נָם רַק הַבֶּעשְ"ט מֵרְגָשׁוֹת מֻפְלָאִים.

וְאֶל הַגִּבְעָה מִמּוּלוֹ הוּא שׁוֹעֶה,

מִמֶּנָּה הִגִּיעָה נַחֲרַת הָרוֹעֶה…

בְּבֹקֶר צַח, רַעֲנָן, בְּעַד לְחַלּוֹנוֹ

הִשְׁקִיף הָרַב הַחוּצָה, לִרְחוֹב הָעֲיָרָה.

אֵי־שָׁם עַל עֵץ בּוֹדֵד אַנְקוֹר מֵעִיר קִנּוֹ,

וְרוּחַ מְבֻשֶּׂמֶת, וּתְכֵלֶת, וּנְהָרָה.

וְרוּחַ מְבֻשֶּׂמֶת נוֹשְׁבָה עַל פְּנֵי הָרַב,

וּכְמוֹ הִיא מְלַטֶּפֶת עֵינָיו לֵאוֹת־לִמּוּד;

וְרֹךְ מַגַּע הָרוּחַ מְאֹד לוֹ יֶעֱרַב,

וּמְאֹד יִנְעַם לוֹ זֹהַר הַבֹּקֶר הֶחָמוּד.

אַף גַּם לָזֹאת דַּעְתּוֹ הַיּוֹם עָלָיו נָחָה,

כִּי בְּלָמְדוֹ עִם שַׁחַר אֶת שִׁעוּר הַיּוֹם,

לוֹ נִתְחַוְּרָה סוּגְיָה קָשָׁה בַּהֲלָכָה,

סְבוּכָה כְּיַעַר־עַד וַעֲמֻקָּה כִּתְהוֹם.

וְעוֹד הָרַב נֶהְנֶה מֵרֹךְ מַשַּׁב הָרוּחַ

וּמִשִּׁירַת צִפּוֹר הַמְּעִירָה הַקֵּן,

לוֹ נִשְׁמְעָה קְרִיאָה בַּבֹּקֶר הַזָּרוּחַ:

“הַאֵין מַה לְּתַקֵּן? הַאֵין מַה לְּתַקֵּן?”

סַנְדְּלָר מַטְלִיא טְלָאִים עִם שַׂק מֻפְשָׁל עַל שֶׁכֶם

צָעַד בִּדְמִי הָרְחוֹב וְעַל עִסְקוֹ הִכְרִיז;

הָאֵשֶׁת וְהַטַּף הֵן מְחַכִּים לַלֶּחֶם,

לָכֵן לָעֲבוֹדָה לָצֵאת הָיָה זָרִיז.

וּבְדִמְמַת הַבֹּקֶר צִלְצֵל כְּרוּזוֹ בְּכֹחַ,

וַיִּתְחַלְחַל הָרַב בְּהַקְשִׁיבוֹ לַקּוֹל:

"אֲבוֹי לְנִשְׁמָתִי! הֵן אֵיךְ יָכְלָה לִשְׁכֹּחַ

אַף רֶגַע, כִּי תִקּוּן טָעוּן הַכֹּל, הַכֹּל!"

"הַאֵין מַה לְּתַקֵּן? הַאִם, הָהּ, לֹא יָשר

בִּמְלֹא עוֹלָם כֻּלּוֹ הַחֵטְא וְהַצָּרָה?

וְאָנֹכִי נֶהְנֶה מִצִּפְצוּפָהּ שֶׁל דְּרוֹר

וּמִפִּתְרוֹן סוּגְיָה קָשָׁה שֶׁבַּגְּמָרָא!..

הַאֵין כָּל הָעוֹלָם מָלֵא חָמָס וּנְהִי?

הַאֵין יוֹמָם וָלֵיל בּוֹ דָם נָקִי רוֹתֵחַ?

וּכְלוּם אֵין כָּל אֶחָד, וּכְלוּם אֵין גַּם אֲנִי

עָרֵב לְכָל גָּזוּל, אַחְרַאי לְכָל רוֹצֵחַ?

הַאֵין מַה לְּתַקֵּן? הָהּ, יֵשׁ וָיֵשׁ בְּלִי דַי!

וְאָנֹכִי נֶהְנֶה!.. הָהּ, אוֹי לִי וַאֲבוֹי!

כְּאִלּוּ כְבָר תֻּקַּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי,

כְּאִלּוּ לֹא יִשָּׂא עוֹד חֶרֶב גּוֹי אֶל גּוֹי!

כְּאִלּוּ יִשְׂרָאֵל נִגְאַל כְּבָר מִגָּלוּת,

כְּאִלּוּ בְאַרְצוֹ שֵׁנִית הִשְׁרִישׁ, הִפְרִיחַ,

כְּאִלּוּ עַל עוֹלָם טָמֵא, כּוֹאֵב, עָלוּט

הוֹפִיעַ כְּבָר אוֹרוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ!

הַאֵין מַה לְּתַקֵּן? הָהּ, יֵשׁ וָיֵשׁ וָיֵשׁ!

וְלָמָּה זֶה אֶחְשֶׁה שָלֵו וְשַׁלְאֲנָן?.."

וִילֵל־יָגוֹן מַחְרִיד פָּרַץ וַיִּתְגָּעֵשׁ

בְּדִמְמַת הַבֹּקֶר הַצַּח, הָרַעֲנָן.

וּפֶתַע כָּל הָרְחוֹב כְּאִלּוּ נִתְרוֹקֵן,

וְכָל עוֹבֵר וָשָׁב בְּלֵב חָרֵד, רוֹעֵד,

הֵחִישׁ אֶת צְעָדָיו, כְּאִלּוּ לְתַקֵּן

אֶת הַטָּעוּן תִּקּוּן בְּטֶרֶם תַּם מוֹעַד…

א

… וּכְשֶׁנִּפְטַר רַב אֲבִיגְדוֹר, שְׂבַע קֶלֶס וּתְהִלָּה

לִוְּתָה אֶת אֲרוֹנוֹ כָּל הַקְּהִלָּה.

שְׂבַע קֶלֶס – מִפְּנֵי שֶׁיָּדַע כָּל עוֹלֵל

הַכִּנּוּי שֶׁנִּטְפַּל לוֹ: “הָרַב הַזּוֹלֵל”;

שְׂבַע תְּהִלָּה – כִּי שְׁמוֹ הָלַךְ לְפָנָיו

כְּמֻפְלָג בַּתּוֹרָה וְחָסִיד וְעָנָו.

וְאִם כִּי יָדְעָה הָעֲיָרָה כֻּלָּהּ

כִּי זָכְתָה בְּאוֹתוֹ אִישׁ סְגֻלָּה,

גָּאוֹן וְחָסִיד כְּאֶחָד תַּנַּאי,

רַק בְּעֶטְיוֹ שֶׁל כִּנּוּי הַגְּנַאי;

כִּי לוּלֵא אוֹתוֹ כִנּוּי הַגְּנַאי

הָיָה רַב אֲבִיגְדוֹר מְכַהֵן בְּוַדַּאי

לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת בְּ“עִיר וָאֵם”,

וְלֹא בִּקְהִלָּה כְּכַף אִישׁ, בַּת־בְּלִי־שֵׁם;

אַף עַל פִּי כֵן גַּם כָּאן לִפְעָמִים

הָיוּ מִתְלַחֲשִׁים עַל הָרַב הַתָּמִים,

הַיוּ מַזְכִּירִים אֶת כִּנּוּי הַשִּׁמְצָה

(אָמְנָם בִּתְמִיהָה: “אֵיכָה תִמְצָא?”),

הָיוּ מְחַיְּכִים וְלָשׁוֹן חוֹרְצִים,

קוֹרְצִים וְרוֹמְזִים, מַקְשִׁין וּמְתָרְצִים,

וְגַם עַכְשָׁו, בִּשְׁעַת הַהַלְוָיָה,

חָזְרוּ וְסִפְּרוּ הַ“מַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה”,

מַעֲשֶׂה שֶׁיָדַע כָּל תִּינוֹק וְעוֹלֵל,

סִפְּרוּ גַם בִּשְׁעַת סְתִימַת הַגּוֹלֵל…

ב

וְזֶה הַמַּעֲשֶׂה: בִּקְהִלָּה נוֹדָעָה

נִתְפַּנָּה כִּסְאוֹ שֶׁל מוֹרֵה־הוֹרָאָה,

וְרַב אֲבִיגְדוֹר (עוֹד רַךְ בַּשָּׁנִים,

אַךְ אָב בַּחָכְמָה כִּגְדוֹלֵי הָרַבָּנִים)

נִתְבַּקֵּש לְעִיר זוֹ לְשַׁבָּת כְּאוֹרֵחַ.

נִתְכַּוְּנוּ הַפַּרְנְסִים אִתּוֹ לְשׂוֹחֵחַ,

וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת

לִמְסוֹר לוֹ כְּתָב שֶׁל מַ“ץ וְרַאְבָּ”ד.

וְלַגְּבִיר שֶׁל הָעִיר הָיְתָה הַזְּכִיָּה,

כִּי אֶצְלוֹ יִסְעַד הַסְּעֻדָּה הַשְּׁנִיָּה.

אַךְ בְּאוֹתָהּ קְהִלָּה מִנְהָג רוֹוֵחַ,

כִּי אִם לְשַׁבָּת יִקָּרֶה אוֹרֵחַ,

פִּנְכַּת הַחַמִּין לְפָנָיו יְשִׂימוּן,

וְהוּא לַמְסֻבִּים מְחַלֵּק הַטָּמוּן.

מֵהַטָּמוּן טָעַם הָרַב,

וְנִרְאֶה, כִּי מְאֹד מְאֹד לוֹ עָרַב,

עָרַב לְמַעְלָה מִכָּל שִׁעוּר,

שֶׁכֵּן אֲכָלוֹ בְּלִי שִׁיּוּר,

וְיֶתֶר עַל כֵּן: אַחֲרֵי אָכְלוֹ

שָׁאַל אִם אָפַס הַטָּמוּן כֻּלּוֹ.

וְאִם בַּסִּיר עוֹד שָׂרְדוּ שְׁיָרִים –

לְהָבִיא לְפָנָיו… קִצּוּר הַדְּבָרִים:

שָׂרַף הַכֹּל! וְלִבְנֵי הַבַּיִת

מֵהַתַּבְשִׁיל לֹא נִשְׁאַר גַּם כַּזַּיִת…

מֵילָא, מַה יֵשׁ לְהַאֲרִיךְ כָּאן…

תָּהוּ וּמָצְאוּ כִּי פָּגוּם הַקַּנְקָן…

וּמוּבָן, כִּי כְּתָב מַ“ץ וְרַאְבָּ”ד

לוֹ לֹא נִמְסַר בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת.

אַךְ מֵאָז לוֹ נִטְפַּל אַגַּב צְחוֹק עָמוּם

הַשֵּׁם הַנָּאֶה: זוֹלֵל הַטָּמוּן…

ג

אַךְ עֵת נִשְׁמָתוֹ לַמָּרוֹם הִגִּיעָה

הָיְתָה תְכוּנָה רַבָּה בָּרָקִיעַ.

מַלְאָכִים יֵחָפְזוּן וְקוֹלוֹת יִשָּׁמְעוּן:

"בָּא רַבִּי אֲבִיגְדוֹר זוֹלֵל הַטָּמוּן!

פַּנּוּ דֶרֶךְ לְרַבִּי אֲבִיגְדוֹר,

לְרַבִּי אֲבִיגְדוֹר, צַדִּיק הַדּוֹר!"

וְסֶגֶל חֲבוּרָה וּבְרֹאשָׁם אֵלִיָּהוּ

לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַבָּא יָצָאוּ.

צַדִּיקִים רָאוּ וְכֵן תָּמָהוּ:

הֲרֵי גַם אֶת שְׁמוֹ שֶׁל זֶה לֹא שָׁמָעוּ,

וְאִם יַאְדִּירוּהוּ כָּל כָּךְ קְדוֹשֵׁי עַל,

וַדַּאי, שֶׁגְּדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת פָּעַל.

וּבְרֶטֶט כִּתְּרוּ צַדִּיקִים אֶת הַבַּא:

"בַּמֶּה לְזֹאת תִּפְאֶרֶת רַבָּה

זָכִיתָ, אָחִינוּ, צַדִּיק נֶעֱלָם?"

אֲבָל הָאוֹרֵחַ, נָבוֹךְ וְנִכְלָם,

מִלְמֵל בְּגִמְגּוּם: "צַדִּיק? מִמָּתַי?

סְבוּרַנִי, טָעוּת… אַל אֶחְטָא בִּשְׂפָתַי…"

מִלְמֵל וְנָבוֹךְ עוֹד יוֹתֵר וְנֶעְגַּם…

אֲבָל לְמִשְׁמַע מִלְמוּלוֹ הַמְגֻמְגָּם

מַלְאָךְ, כֻּלּוֹ זֹהַר, חִיֵּךְ חִיּוּךְ־אוֹר:

"וְשֶׁמָּא תֹאמַר לִי, רַבִּי אֲבִיגְדוֹר,

מַדּוּעַ נִטְפַּל לְךָ שֵׁם מְגֻנֶּה?

מַדּוּעַ ‘זוֹלֵל הַטָּמוּן’ תְּכֻנֶּה?"

אָז צֵל אֶת פְּנֵי הָרַב יְכַסֶּה:

"וַדַּאי שֶׁגָּרַמְתִּי בְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה

לְחִלּוּל הַשֵּׁם… לְהַלְבָּנַת פְּנֵי רַב…

אַךְ שָׂהֲדִי בַּמְּרוֹמִים, כִּי קְרָבַי צָרַב

אוֹתוֹ הַטָּמוּן… וְאַתָּה הֵן תֵּדַע

כִּי חֶשֶׁד חִנָּם בִּי חָשְׁדָה הָעֵדָה,

וְעַל זֹאת שָׁרוּי אֲנִי בְּעִצָּבוֹן,

כִּי הֵבֵאתִי יְהוּדִים לִידֵי עָווֹן…"

עַל רֹאשׁ הָרַב אָז דִּמְעָה נָשְׁרָה

מֵעֵינֵי הַמַּלְאָךְ, וַתְּהִי לַעֲטָרָה,

תִּגַּהּ, תִּזְרַח בְּאוֹר יְקָרוֹת…

וְלַצַּדִּיקִים הַתְּמֵהִים בִּפְרוֹטְרוֹט

מַעֲשֵׂה הַטָּמוּן סִפֵּר הַמַּלְאָךְ:

"אֲבָל הֲתֵדְעוּ מַדּוּעַ לָחַךְ

אֶת כָּל הַפִּנְכָּה כִּלְחוֹךְ הַשּׁוֹר?

מִפְּנֵי שֶׁלְּחֵךְ רַבִּי אֲבִיגְדוֹר

הָיָה הַתַּבְשִׁיל כְּאֵשׁ אוֹכֶלֶת…

וְתֵכֶף הֵבִין, כִּי שָׁגְתָה הַמְבַשֶׁלֶת,

כִּי נֵפְטְ בִּמְקוֹם שֶׁמֶן יָצְקָה בַקְּדֵרָה,

וּכְדֵי לַחֲשׂוֹךְ עֶלְבּוֹן וּגְעָרָה

מֵאִשָּׁה עֲלוּבָה, אַלְמָנָה אֶבְיוֹנָה,

וּלְמַעַן לֹא יִרְאוּ בְּעָלֶיהָ קְלוֹנָהּ,

הֵרִיק אֶל קִרְבּוֹ כָּל תַּבְשִׁיל הַתֹּפֶת,

אַף הֶעֱמִיד פָּנִים, כִּי מָתוֹק הוּא מִנֹּפֶת,

וְאִם כִּי לְלַעַג הָיָה בַקְּהִלָּה –

עַד יוֹם מוֹתוֹ סוֹדוֹ לֹא גִלָּה…"

הַמַּלְאָךְ, מֵלִיץ יֹשֶׁר, כִּלָּה דְבָרָיו,

וְנָבוֹךְ וְנִכְלָם עָמַד הָרַב,

אַף תָּמַהּ מַדּוּעַ צַדִּיקֵי עוֹלָם

פִּתְאֹם בַּשִּׁיר נָשְׂאוּ קוֹלָם,

בְּשִׁיר וָשֶׁבַח לְרַבִּי אֲבִיגְדוֹר,

לְרַבִּי אֲבִיגְדוֹר, צַדִּיק הַדּוֹר…

ניסן תש"א.

בַּקְּלוֹיז שִׂמְחָה, בַּקְּלוֹיז אוֹרָה,

הַקְּלוֹיז הוֹמֶה מֵהַבְּשׂוֹרָה:

הַזֵּד נַפְשׁוֹ נָפַח!

זֶה הַמַּלְשִׁין, זֶה הָעוֹכֵר,

אֲשֶׁר הָיָה אֶחָיו מוֹכֵר

וְדָם נָקִי שָׁפַךְ!

זֶה הַטָּמֵא, זֶה הָאֶפְעֶה –

גַּם עַל רַבֵּנוּ שֶׁיִּחְיֶה

עֵינוֹ לְרַע הֵן שָׂם!

אֲבָל לְשׁוֹן הַזָּהֳמָה

עַכְשָׁו תִּלְחַךְ הָאֲדָמָה,

יֶעֱרַב לָהּ וִיבֻשָּׂם!

וְצוֹהֲלִים הַחֲסִידִים,

וְעֵינֵיהֶם כַּלַּפִּידִים

תַּבְרֵקְנָה מִגִּילָה,

וְיַ"שׁ נִמְזָג בַּצִּנְצָנוֹת,

וּמֵרִקּוּד וּמֵרְנָנוֹת

נִבְקָע בֵּית־הַתְּפִלָּה.

– אֲבָל מַדּוּעַ, הָרַבִּי,

אֶת עַצְמְךָ הַיּוֹם תַּחְבִּיא

בְּסֵתֶר הַפִּנָּה?

הַיּוֹם, דָּמֵנוּ בוֹ נִדְרַשׁ,

וְהֵן כָּתוּב, וּבִמְפֹרָשׁ:

“בַּאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה!”

אַךְ הָרַבִּי בְּפִנָּתוֹ

יוֹשֵׁב עָטוּף בְּטַלִּיתוֹ

וּבִתְפִלָּיו עָנוּד,

וְלַקָּהָל הָאוֹפְפוֹ

יִלְחַשׁ קְטוּעוֹת: "צְדַקְתֶּם אֵפוֹא…

כָּתוּב… אַךְ רַחֲמָנוּת…"

כְּנִדְהָמִים, כְּנִפְחָדִים

רוֹגְשִׁים סָבִיב הַחֲסִידִים:

– רַבֵּנוּ שֶׁתִּחְיֶה!

הֲכָךְ תֹּאמַר? הֲיִתָּכֵן?

הֲלֹא אָסוּר גַּם לְרַחֵם

עַל צֶפַע שֶׁכָּזֶה!

אַךְ הָרַבִּי סָקַר כֻּלָּם

בִּצְחוֹק נוּגֶה: "וַדַּאי… אוּלָם

הַגִּיעוּ עַצְמְכֶם:

מִי עוֹד טָעוּן רַחֲמִים, חֶמְלָה,

כָּזֶה אֲשֶׁר עָלָיו, אֲהָה

אָסוּר גַּם לְרַחֵם?!"

– "כֵּיצַד זֶה קָרָה, כֵּיצַד זֶה אֵרַע,

כִּי בְאוֹתוֹ עֵסֶק בִּישׁ, בְּאוֹתוֹ עִנְיָן רַע

נִכְשַׁלְנוּ גַם אֲנַחְנוּ, אַתָּה וַאֲנִי?

אֱמֹר לִי, אֱמֹר נָא, אֱלִימֶלֶךְ בַּת־עֵינִי!"

כָּךְ סָח רַבִּי זוּשֶה לַצַּדִּיק אָחִיו,

וְרַבִּי אֱלִימֶלֶךְ אֶת עֵינָיו הִרְחִיב:

– "לִבָּתִי־זוּשֶׁה, מַה קָּרָה? מָה אֵרַע?

מָתַי וְאֵיפֹה עָבַרְנוּ עֲבֵרָה?

– "הֲרֵי זֶה חֶטְאוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן!

מִדֵּי אֶזְכְּרֶנּוּ לֹא אוּכַל לִישׁוֹן!

בְּנִשְׁמָתוֹ הֵן הָיוּ כְלוּלוֹת כָּל הַנְּשָׁמוֹת

שֶׁיָּרְדוּ אַף תֵּרַדְנָה עֲלֵי אֲדָמוֹת.

וּבְכֵן גַּם נִשְׁמוֹתֵינוּ בְּאוֹתָהּ הָעֵת

הָיוּ, אֲהָהּ, שֻתָּפוֹת לַחֵטְא!

גַּם אֲנַחְנוּ אָכַלְנוּ הַפְּרִי בְּאִסּוּר,

גַּם אֲנַחְנוּ גָרַמְנוּ מָוֶת לַיְצוּר!…

וְרַבִּי זוּשֶׁה מֵעָצְמַת הַכְּאֵב נֶאֱנַק.

בְּרַם אָחִיו בְּנַחַת מִקְטַרְתּוֹ יָנַק:

"הוֹי, זוּשֶׁה־לִבָּתִי – וְחִיּוּכוֹ נוֹהֵר –

חַיָּב אַתָּה לִשְׂמוֹחַ וְלֹא לְהִצְטַעֵר.

הֵן אוֹתוֹ הַפְּרִי לוּלֵא בָא אֶל פִּינוּ,

כִּי אָז מִתּוֹךְ סִכְלוּת תָּמִיד דִּמִּינוּ

כִּי לוּ מֵעֵץ הַדַּעַת הָיִינוּ טוֹעֲמִים

וְהָיִינוּ כֵאלֹהִים, יוֹדְעִים וַחֲכָמִים.

עַכְשָׁו מִשֶּׁאָכַלְנוּ – הֲרֵי נוֹכַחְנוּ

כִּי כְלָל לֹא חָכַמְנוּ, כִּי בוֹעֲרִים אֲנַחְנוּ,

וַהֲרֵי הַמָּוֶת עִם כָּל הַמְּרִירוּת

טוֹב בְּהַרְבֵּה מֵחֵטְא הַיְּהִירוּת".

רַב זוּשֶׁה מֵהַנִּיפּוֹלִי הָיָה אֶבְיוֹן אָיֹם,

וּבְהִכָּמֵר רַחֲמֵי שְׁכֵנוֹ בַּסֵּתֶר בּוֹ תָמַךְ.

בַּתִּיק שֶׁל הַטַּלִּית שֶׁלּוֹ הִצְנִיעַ לוֹ יוֹם יוֹם

מַתָּת קְטַנָּה, דַּי לֶחֶם צַר בִּשְׁבִיל יַלְדֵי הַמָּךְ.

וְהֶחָסִיד תָּהָה, תָּמַהּ: מֵאַיִן? מִמָּרוֹם?

שֶׁכֵּן מַתְּנוֹת בָּשָׂר־וָדָם מְאֹד שָׂנֵא הַדָּל.

אַךְ הַשָּׁכֵן לֹא הִתְנַחֵם עַל כִּי הוֹאִיל לִתְרוֹם:

עִסְקוֹ פָרַח וּפִדְיוֹנוֹ מִיּוֹם לְיוֹם גָּדַל.

וּפַעַם לִשְׁכֵנוֹ רַב זוּשֶׁה סָח מִתּוֹךְ תְּמִיהָה:

"בַּמֶּה זָכִיתִי מֵהַשֵּׁם, כִּי לִי יִשְׁעוֹ יִשְׁלַח?

אִם לַ’מַּגִּיד' יַרְאֶה נִסִּים, לֹא תְהֵא בָזֹאת פְּלִיאָה

הֲרֵי רַב דֹּב מִמֶּזֶרִיץ הוּא בֶאֱמֶת מַלְאָךְ

אֲבָל אֲנִי – הֵן מִי אֲנִי? רִמָּה וְתוֹלֵעָה!

אָכֵן סְתוּמִים דַּרְכֵי עֶלְיוֹן וּמַעֲשָׂיו פֶּלִאים…

אַךְ מִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה? מִי לוֹ יְחַו דֵּעָה?"

וְשׁוּב רַב זוּשֶׁה הִשְׁתַּקַּע בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים.

אוּלָם דְּבָרוֹ בְּלֵב שְׁכֵנוֹ עָמֹק עָמֹק שָׁקַע:

"הֵן לֹא חִנָּם רַב זוּשֶׁה זֶה אֶת הַמַּגִּיד מַעֲרִיץ!

וְאִם תָּמְכִי בְּזֶה הַתָּם נֶחְשָׁב לִי לִצְדָקָה,

הֵן פִּי כַמָּה תִּגְדַּל בִּגְלַל רַב דֹּב מִמֶּזֶרִיץ!"

וְהַשָּׁכֵן, סוֹחֵר זָרִיז, גָּמַר – וּכְבָר נָכוֹן!

וְאִם כִּי כְּלָל וּכְלָל לֹא קַל לָבוֹא אֶל הַמַּגִּיד,

אֲבָל הוּא בָא, פָּתַח יָדוֹ, וְלֹא בְחִסָּכוֹן:

רַב דֹּב מִמֶּזֶרִיץ רַשַּׁאי לִחְיוֹת כְּמוֹ נָגִיד!

אַךְ מַזָּלוֹ מֵאָז נִרְתַּע (וּמִי אוֹתוֹ הֶחְרִיד?),

לְקוּחוֹתָיו נִתְמַעֲטוּ וְהַפִּדְיוֹן זָעִיר;

אִם מֵהַכְּרַךְ יַזְמִין סְחוֹרָה, תָּבוֹא אַחֲרֵי הַיְרִיד,

וְאִם גַּם בִּזְמַנָּהּ תָּבוֹא – פְּלָאִים יֵרֵד הַמְּחִיר.

אָז אֶל רַב זוּשֶׁה הַמֻּזְנָח, בְּלֵב דַּוָּי, שָׁבוּר,

בָּא הַַשָּׁכֵן נָבוֹךְ, נִכְלָם, וְלוֹ הַכֹּל גִּלָּה:

"אֱמֹר נָא לִי קשְׁטְ דְּבַר אֱמֶת, כֵּיצַד אַתָּה סָבוּר,

בַּמֶּה נִגְרַם לִי עֹנֶשׁ זֶה, זֶה עֹמֶק הַנְּפִילָה?"

הִקְשִׁיב רַב זוּשֶׁה קֶשֶׁב רַב, הִרְהֵר וְכֹה עָנָה:

"וַדַּאי, פְּלִאוֹת דַּרְכֵי עֶלְיוֹן, מֵעֵין אָדָם סְתוּמוֹת,

אַךְ לִפְעָמִים כְּאוֹר חַמָּה בְּעַד לָעֲנָנָה

לַלֵּב יִתְגַּל נִיצוֹץ עָמוּם מֵרָז הַתַּעֲלוּמוֹת;

וּבְכֵן, לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי, כָּל עוֹד אֲשֶׁר אַתָּה

בְּאִישׁ עָנִי הֶחְזַקְתָּ בְּלִי לִבְדֹּק אִם הוּא כְּדַאי,

גַּם הַבּוֹרֵא, שְׁמוֹ יִתְבָּרֵךְ, לְךָ שְׁלוֹמוֹ הִטָּה

וּבְלִי לִבְדֹּק הֵרִיק לְךָ אֶת בִּרְכוֹתָיו בְּלִי דָי.

אַךְ מֵהַיּוֹם אֲשֶׁר לִבְּךָ הֵחֵל לִבְדֹּק, לִשְׁקוֹל:

רַב זוּשֶׁה – כָּךְ, אֲבָל רַב דֹּב הוּא כָּךְ וְכָךְ וְכָךְ…

(וּבֶאֱמֶת הֵן לְעֻמַּת אוֹתוֹ צַדִּיק גָּדוֹל

אֵינִי אֶלָּא גַרְגֵּר עָפָר, תּוֹלָע שָׁפָל וָדָךְ) –

מֵאָז הֵתְחִיל גַּם הַבּוֹרֵא אֶת חֶשְׁבּוֹנְךָ לִבְדֹּק,

אִם בֶּאֱמֶת רָאוּי אַתָּה לִגְמוּל שֶׁל צַדִּיקִים…

וּלְכָךְ אוּלַי רָמְזוּ חֲזַ"ל, בְּחָכְמָתָם בְּלִי חֹק,

בְּאִמְרָתָם־אַזְהָרָתָם: “אֵין לִמְזוֹנוֹת בּוֹדְקִים”…

רַבִּים הָיוּ צִבְאוֹת הַמֶּלֶךְ,

רַבִּים הָיוּ שׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ,

אַךְ מִי אָהַב עוֹד אֶת הַמֶּלֶךְ

כְּאַהֲבַת הָאַלְמוֹנִי?

לֹא מְפַקֵּד, לֹא שַׂר יָדוּעַ –

חַיָּל פָּשׁוּט הָאַלְמוֹנִי,

אַךְ מִי כָּמוֹהוּ חָשׁ בָּאֹשֶׁר

לִשְׁמוֹר מִשְׁמֶרֶת הָאַרְמוֹן?

לָבוֹא לְבֵית הַמֶּלֶךְ פְּנִימָה,

לְהִסְתּוֹפֵף בַּחֲדָרָיו,

אֶת אוֹר פָּנָיו לִרְאוֹת, לִשְׂבּוֹעַ

אֵי תַעֲנוּג יִדְמֶה לָזֶה?

וּבַיָּמִים שֶׁהַמִּשְׁמֶרֶת

נִתְּנָה לַאֲחֵרִים, לֹא לוֹ,

הָיָה חוֹלֶה מֵהִתְגַּעְגֵּעַ,

מֵהִכָּסֵף אֶל זִיו מַלְכּוֹ.

אָז מֶה עָשָׂה זֶה הַתָּמוּהַּ

בְּעֹז חִשְׁקוֹ וְכִסּוּפָיו?

הָיָה נוֹתֵן כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ לוֹ

לַחֲבֵרוֹ, אִישׁ הַמִּשְׁמָר,

בְּעַד הַזְּכוּת לִשְׁמוֹר תַּחְתֵּהוּ

אֶת הַמִּשְׁמֶרֶת הַקָּשָׁה,

וְשׁוּב עָמַד בְּלִי נִיד, בְּלִי נִיעַ,

רָעֵב, עָיֵף, אַךְ מְאֻשָּׁר…

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּרְא הַמֶּלֶךְ

וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּתְבּונָן,

כִּי אִישׁ־צָבָא אֶחָד מוֹפִיעַ

תְּכוּפוֹת מִדַּי עַל הַמִּשְׁמָר,

וַיִּשְׁתּוֹמֵם: "הַאֵין דֵּי חַיִל?

הַאֵין לִי קַלְגָּסִים דַּיָּם?

כִּי הָאֶחָד כָּאן מִתְיַגֵּעַ

עַל הַמִּשְׁמָר כִּמְעַט יוֹם יוֹם?"

וַיְצַו – וְחִישׁ אֵלָיו הִבְהִילוּ

אֶת רֹאשׁ הַמִּשְׁמָרוֹת כֻּלָּם.

– "הַאִם נִגַּף צְבָאִי בַּדֶּבֶר?

הֲתַמּוּ גִבּוֹרַי בַּקְּרָב?

כִּי הָאֶחָד כָּאן מִתְיַגֵּעַ

עַל הַמִּשְׁמָר יוֹמָם וָלֵיל?"

אֲבָל הַשַּׂר הֵשִׁיב בְּרֶטֶט

כִּי זֹאת נִפְלָאֹת גַּם בְּעֵינָיו.

כִּי אֵין מִסְפָּר לִצְבָא הַמֶּלֶךְ.

כִּי עֲצוּמִים שׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ…

וַיִּקָּרֵא אָז אֶל הַמֶּלֶךְ

הָאַלְמוֹנִי לָתֵת הַדִּין.

הַלָּז נָפַל אַפַּיִם אָרְצָה

וּלְשַׁלִּיטוֹ סִפֵּר הַכֹּל;

בְּגִיל, בְּחִיל, בִּצְחוֹק, בְּדֶמַע

מִלְמֵל עַל עֹז אַהֲבָתוֹ.

וְהַשַּׁלִּיט הִקְשִׁיב רַב קֶשֶׁב

וּבִלְבָבוֹ חָשַׁב לֵאמֹר:

"אָכֵן זֹאת מְסִירוּת וָאֹמֶן,

אָכֵן זֹאת אַהֲבָה טְהוֹרָה!

אַשְׁרַי, כִּי יֵשׁ אָדָם בַּחֶלֶד

לִי אַהֲבָה כָזֹאת יִרְחַשׁ,

לֹא יַעַרְכוּהָ פָּז וָכֶתֶם,

הִיא לִי תִּיקַר מִכָּל אוֹצָר.

אַךְ אֵיךְ אֵדַע אִם הִיא לָנֶצַח,

אִם יִשְׁמְרֶנָּה לִי לָעַד?

הַן אִם כַּגְּמוּל לוֹ אֲשַׁלֵּמָה –

אוּלַי יֶאֱהַב בְּעַד הַגְּמוּל?

לָכֵן כָּל גְּמוּל לֹא אֲשַׁלֵּם לוֹ,

לֹא הוֹן, לֹא בַיִת, לֹא נַחֲלָה,

גַּם שֵׁם כָּבוֹד לֹא אֲעַטְּרֶנּוּ,

חַיָּל הָיָה וִיהִי חַיָּל!

רַק זֹאת לוֹ אַעַשׂ, כִּי אַרְשֵׁהוּ

לִקְנוֹת כְּקֶדֶם מֵרֵעָיו

הַזְּכוּת לַעֲמוֹד עַל הַמִּשְׁמֶרֶת

כְּכָל אֲשֶׁר תְּאַו נַפְשׁוֹ".

יָמִים חוֹלְפִים, שָׁנִים תִּנְקֹפְנָה

וְעוֹד נִצָּב הָאַלְמוֹנִי

עַל הַמִּשְׁמֶרֶת שֶׁל הָאֹמֶן,

עַל הַמִּצְפֶּה שֶׁל הַמְּסִירוּת.

רֵעָיו אֲשֶׁר מָכְרוּ בְּעֹנֶג

לוֹ חוֹבָתָם לִשְׁמוֹר מַלְכָּם

לֹא פַעַם כְּבָר מִידֵי הַמֶּלֶךְ

קִבְּלוּ אוֹתוֹת כָּבוֹד וּפְאֵר;

לָהֶם תְּהִלָּה, לָהֶם גַּם עֹשֶׁר,

הֵם שָׁלִישִׁים, הֵם מַצְבִּיאִים,

וְהוּא חַיָּל פָּשׁוּט עוֹדֶנּוּ,

חַיָּל עוֹמֵד עַל הַמִּשְׁמָר.

פָּנָיו חֳמַרְמְרוּ מֵעֹנִי

וּמִכָּפָן גֵּווֹ רוֹטֵט,

אַךְ בְּעֵינָיו תִּדְלַק שַׁלְהֶבֶת

שֶׁל אֹשֶׁר אַהֲבַת־אֵין־גְּמוּל…

תש"ב

(לפי ספור עם)

רַב יוֹסֵף דֵּילָה רֵינָה נִלְאָה כְּבָר נְשׂוֹא,

כְּבָר כָּבְדוּ מֵחוֹל יָם הַוָּתוֹ וְכַעֲסוֹ:

הַשְּׁכִינָה בְּגָלוּת אֲפֵלָה וּמָרָה,

יִשְׂרָאֵל לִגְזָרִים מְשֻׁסָּע וְנִקְרָע,

וְהַסַּ"ם הָאָרוּר בַּמְּרוֹמִים הוּשַׂם…

לְהוֹרִיד, לְהַפִּיל, לְמַגֵּר אֶת הַסַּ"ם!

אַךְ אֵיכָה לְהַגִּיעַ אֶל צַר הָאֻמָּה?

אַךְ אֵיכָה לְהַכְרִיעַ אֶת שַׂר הַטֻּמְאָה?

רַב יוֹסֵף דֵּילָה רֵינָה יָגֵעַ וָתָר,

רַב יוֹסֵף דֵּילָה רֵינָה גָּדוֹל בַּנִּסְתָּר,

וְאוּלָם לֹא יֵדַע אֵיךְ הַסַּ"ם לְהַשְׁבִּית…

אָז יֵלֵךְ רַב יוֹסֵף אֶל קִבְרוֹ שֶׁל רַשְׁבִּ"י.

עַל קִבְרוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחֵאי

יִשְׁתַּטַּח רַב יוֹסֵף אַף יִבְכֶּה עַד בְּלִי־דַי.

וַיְהִי יוֹם וַיְהִי לֵיל, הוּא עוֹדוֹ מִתְפַּלֵּל;

וַיְהִי יוֹם וַיְהִי לֵיל, עוֹד בִּבְכִי וּבִילֵל

רַב יוֹסֵף מִתְפַּלֵּשׁ בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה;

רַק בַּלֵּיל הַשְּׁלִישִׁי בַּר־יוֹחַאי לוֹ נִרְאָה.

"דַּרְכְּךָ, רַב יוֹסֵף, מְלֵאָה חַתְחַתִּים,

הַצְּלָלִים עֲצוּמִים, הַנְּגֹהוֹת מְעַטִּים,

אַךְ אִם עַז רוּחֲךָ וּלְבָבְךָ לֵב לָבִיא

תַּעֲשֶׂה כָּךְ וָכָךְ – וְאֵלִיָּה הַנָּבִיא

לָךְ יִתְגַּל, אִם רָאוּי תִּמָּצֵא, אַף יוֹרְךָ

אֶת הַדֶּרֶךְ, בָּהּ רֶגֶל אָדָם לֹא דָרְכָה".

אֶל יַמָּהּ שֶׁל טְבֶרְיָה אֶת רַגְלָיו אָז יָרִים

רַב יוֹסֵף דֵּילָה רֵינָה; וְשֵׁשׁ וְעֶשְׂרִים

בּוֹ טְבִילוֹת רְצוּפוֹת הוּא טוֹבֵל בְּכָל יוֹם,

בּוֹ טוֹבֵל הוּא עֵשְׂרִים וְשִׁשָּׁה יְמֵי צוֹם

(כְֹמִנְיַן הַוָיָ"ה!) בְּמִצְוַת הָרַשְֹבִּ"י,

וּבִמְלֹאת הַמּוֹעֵד לוֹ נִגְלָה הַתִּשְׁבִּי.

– "דַּרְכְּךָ, רַב יוֹסֵף, מְרֻפֶּדֶת זְוָעוֹת,

חֲשֵׁכָה וְאֵימָה, וְהַאוֹר אֵין לִרְאוֹת;

אַךְ אִם עַז לְבָבְךָ, לֹא יֵדַע עִלָּפוֹן,

תַּעֲשֶׂה כָּךְ וָכַךְ, וְאוּלַי סַנְדַּלְפוֹן,

הַמַּלְאָךְ הַגָּדוֹל, אָז לְךָ יִגָּלֶה,

הַמַּלְאָךְ הַגָּדוֹל, הַשּׁוֹמֵר הַנַּעֲלֶה.

הֲלֹא הוּא הַיּוֹדֵעַ כָּל סֶדֶק וּנְקִיק

בּוֹ הַסַּ"ם הַטָּמֵא מַעֲמָד מַחֲזִיק,

וְהֵן הוּא הַשּׁוֹמֵר כָּל נָתִיב אֶל הָאוֹר,

שֶׁלִּזב ל הַקְּדֻשָּׁה סַמָּאֵל בַּל יַחְדֹּר.

אִם רָאוּי תִּמָּצֵא, לָךְ יִתְגַּל אַף יוֹרְךָ

אֶת הַדֶּרֶךְ בָּהּ רֶגֶל אָדָם לֹא דָרְכָה".

אֶל מָקוֹם רֵיק, עָזוּב, שָׁם דְּמָמָה וּשְׁאִיָּה,

אָז יֵלֵךְ רַב יוֹסֵף בַּעֲצַת אֵלִיָּה,

וְכַ“ף אָלֶ”ף טְבִילוֹת רְצוּפוֹת בְּכָל יוֹם

שָׁם יִטְבֹּל בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד יְמֵי צוֹם

(כְּמִנְיַן שֵׁם אֶהְיֶה!) אַף יַעֲמִיק וְיֶהְגֶּה

כָּל הַזְּמַן בְּסִתְרֵי שֵׁם הַקֹּדֶשׁ “אֶהְיֶה”.

וְהַיּוֹם הָעֶשְׂרִים וְאֶחָד כִּי פָּנָה,

רַב יוֹסֵף בְּאֵימָה וּבְרֹב כַּוָּנָה

הִתְעַטֵּף בְּטַלִּית, הִתְעַטֵּר בִּתְפִלִּין,

וּמִדֵּי צָלְלוֹ בְּסוֹדוֹת הַמִּלִּין

הוּא מִנְחָה הִתְפַּלֵּל וַ“עֲנֵנוּ” קָרָא,

וַיְפָרֵשׁ כִּכְתָבוֹ אֶת הַשֵּׁם הַנּוֹרָא.

וּבְגָמְרוֹ הַתְּפִלָּה בִּבְכִיּוֹת וּנְהִיּוֹת,

חִישׁ עָשָׂה הַשְׁבָּעָה בְּמֵי“ם בֵּי”ת אוֹתִיּוֹת

וַיְצָרֵף צֵרוּפִים שֶׁל מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה,

וְהִנֵּה רָכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי שַׁלְהָבָה,

וּבְקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל הַמַּרְעִיד אֲדָמָה

מִן הָאֵשׁ שַׁאֲגַת סַנְדַּלְפוֹן תִּשָּׁמַע:

– "אִם נֶעְתַּרְתִּי לְךָ, בֶּן־אָדָם, וָאֵרַד,

הֵן זֶה רַק בַּאֲשֶׁר מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת

אַף גַּם הֵם זוֹעֲפִים עַל שִׁלְטוֹן הַמְחַבְּלִים,

אַף גַּם הֵם עַל גָּלוּת הַשְּׁכִינָה מִתְאַבְּלִים,

אַף גַּם הֵמָּה, עִירִין קַדִּישִׁין וּשְׂרָפִים,

לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה מְצַפִּים, נִכְסָפִים.

אַךְ כְּדַאי שֶׁתִּזְכֹּר, אַךְ כְּדַאי שֶׁתֵּדַע

כִּי מְאֹד אֲפֵלָה דַרְכְּךָ וּכְבֵדָה;

וְהוֹאִיל וּמָנוּי וְגָמוּר מֵעִמְּךָ

עַל קִדּוּשׁ שֵׁם קוֹנְךָ גַּם לָמוּת בְּשִׂמְחָה,

תַּעֲשֶׂה כָּךְ וְכָךְ, וְשָׁלֵם אִם תֵּצֵא

סַמָּאֵל הָאָרוּר בְּיָדְךָ יִמָּצֵא".

הַמַּרְאֶה רַק חָלַף מֵעֵינֵי רַב יוֹסֵף

וְהִנֵּה אֶת שְׂרִידֵי כֹּחוֹתָיו הוּא אוֹסֵף,

וְהוֹלֵךְ, כִּמְצֻוֶּה, אֶל רַגְלֵי הַר שֵׂעִיר,

לֹא יִרְאֶה אִם רַד לַיְלָה, אוֹ שֶׁמֶשׁ מֵאִיר,

לֹא יִטְעַם, לֹא יִשְׁתֶּה, רַק בְּלִי הֶרֶף יִצְעָד,

וְכִמְעַט אֵין לוֹ גוּף עוֹד, רַק רוּח לְבָד.

בִּימִינוֹ הוּא שַׁלְשֶׁלֶת מַחְזִיק שֶׁל פְּלָדָה

שֶׁהַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ בָּהּ חָקוּק. בִּרְעָדָה

יְגַשֵּׁשׁ שְׁקַעְרוּרִית אוֹתִיּוֹת הַקְּדֻשָּׁה,

וּלְשׁוֹנוֹ הַדְּבֵקָה אֶל חִכּוֹ, הַכְּמוּשָׁה,

אַט רוֹטֶטֶת בְּלִי נִיב, בִּלְחָשִׁים נִסְתָּרִים;

מֵחֻלְשָׁה לֹא יוּכַל אֶת קוֹלוֹ לְהָרִים.

וּבִגְבוֹר רִפְיוֹנוֹ וּמִדֵּי הַרְגִּישׁוֹ,

כִּי עוֹד רֶגַע יִדְעַךְ זִיק אַחֲרוֹן שֶׁל אִשּׁוֹ,

בְּקֻמְצַת לְבוֹנָה רֶגַע קַל אָז יָרַח

כַּאֲשֶׁר לוֹ צִוָּה סַנְדַּלְפוֹן הַמַּלְאָךְ,

וְשַׁלְהֶבֶת חַיָּיו שׁוּב תֵרוֹם, לֹא תִדֹּם,

וְהוּא שׁוּב מִשְׂתָּרֵךְ אֶל הָהָר שֶׁל אֱדוֹם.

וּבִקְרֹב רַב יוֹסֵף אֶל רַגְלָיו שֶׁל הָהָר

הִתְחוֹלֵל סַעַר עַז, הִשְׁתּוֹלֵל וְדָהַר

וְיִלֵּל וְנָהַם בְּרִבּוֹא אַלְפֵי קוֹל,

פְּרִיץ־אֵימִים הַזּוֹמֵם לַעֲקֹר אֶת הַכֹּל,

אַךְ הָרַב, חֶצְיוֹ מֵת, הִתְגַּבֵּר וְהָגָה

אֶת הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ, וְהַסַּעַר רָָגָע.

אָז פִּתְאֹם לְרַגְלֵי הַהוֹלֵךְ הִשְׂתָּרֵע

יָם דִּינוּר, יָם נוֹרָא, מְצוּלָה בּוֹעֲרָה,

הִשְׂתָּרַע, הִשְׂתָּעֵר בְּגַלִּים עֲנָקִים,

מִשְׁבָּרִים לוֹהֲטִים הַמְזַנְּקִים לַשְּׁחָקִים,

אַךְ הָרַב אֶת הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ חִישׁ בִּטֵּא

וּבְדִבּוּר הַפְּלָאִים יָם־הַלַּהַט טִאטֵא.

וְאוּלָם רַק נֶעְלַם הַתָּפְתֶּה הַנּוֹזֵל

וְהִנֵּה שָׂךְ דַּרְכּוֹ קִיר אַדִּיר, קִיר בַּרְזֶל

הַהוֹלֵךְ וְנִכְפָּף עַל רֹאשׁוֹ כְּגִגִּית,

אַךְ הָרַב, כִּמְעַט מֵת, אֶת הַשֵּׁם שׁוּב הִגִּיד

וַיִּמּוֹג כֶּעָשָׁן כָּל הַקִּיר הָאַדִּיר,

וְעוֹמֵד רַב יוֹסֵף לְרַגְלֵי הַר שֵׂעִיר.

וּבִרְאוֹת רַב יוֹסֵף כִּי כְבָר בָּא לַמָּקוֹם,

הַמָּקוֹם שֶׁנּוֹעַד מִנִּי אָז בּוֹ לִנְקֹם

אֶת נִקְמַת יִשְׂרָאֵל מִבּוֹזָיו וְשׁוֹסָיו,

כַּכָּתוּב: “וְעָלוּ… לִשְפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו”,

נִתְמַלֵּא אוֹן חָדָשׁ אַף תִּקְוָה חֲדָשָה

כִּי רָצָה אֲדֹנָי אֶת דַּרְכּוֹ הַקָּשָׁה.

אָז נִגַּשׁ רַב יוֹסֵף לַמַּעֲשֶׂה הָאַחֲרוֹן:

לְהַשְׁבִּיעַ אֶת אַכְתְּרִיאֵל וּמְטַטְרוֹן,

עֶלְיוֹנֵי עֶלְיוֹנִים, אֶרְאֶלֵּי אֶרְאֶלִּים

(מִשְּׁנֵיהֶם אֱלֹהִים כָּל דְּבַר רָז לא יַעְלִים

וְיֵחַת מִשְּׂאֵתָם כָּל מַלְאָךְ וְשָׂרָף),

כִּי יַפִּילוּ הַסַּ"ם מִמְּרוֹמֵי מִסְתָּרָיו.

בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה וּבְפִיק אֲבָרִים

רַב יוֹסֵף דֹּם יִלְחַשׁ הַשְׁבָּעַת הַסְּתָרִים

בְּשֵׁם בֶּן עַיִ“ן בֵּי”ת!..) וַיְהִי רַעַשׁ נוֹרָא,

נִקְרְעוּ הַשָּׁמַיִם בְּאֵשׁ מְעַוְּרָה,

וּמִתּוֹךְ הֶחָלָל, שַׁלְהָבוֹת מְחֻתָּל,

גּוּשׁ אָפֵל הִתְגַּלְגַּל וְלָאָרֶץ הוּטָל.

רַב יוֹסֵף אֶל הַגּוּשׁ הַשָּׁחוֹר מְמַהֵר,

וְהִנֵּה כֶלֶב עַז לִקְרָאתוֹ מִשְׂתָּעֵר

בִּנְבִיחָה אֲיֻמָּה, מַקְפִּיאָה אֶת הַדָּם,

אַךְ כְּרֶגַע הַכֶּלֶב נִרְתַּע וְנָדַם:

רַב יוֹסֵף בְּשַׁלְשֶׁלֶת הָרָז בּוֹ נָגַע,

זוֹ, הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ בְּקָצֶהָ נָגַהּ.

ומִיָּד רַב יוֹסֵף אֶת הַכֶּלֶב כָּבַל

וַיֹּאמַר: "בָּא יוֹמְךָ, סַמָּאֵל הַנָּבָל,

כְּבָר עָרוּךְ הַתָּפְתֶּה עַל פִּסְגַת הַר־שֵׂעִיר,

שָׁם יִבְעַר וִיבֹעַר הַסִּלּוֹן הַמַּמְאִיר.

שָׁם תִּתֵּן אֶת הַדִּין עַל זְדוֹנְךָ, סַמָּאֵל,

שָׁם יֵשֵׁב לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל!"

אָז פָּשַׁט סַמָּאֵל אֶת צוּרַת הַכְּלָבִים

וַיִּלְבַּשׁ דְּמוּת אָדָם, אַךְ עֵינֵי לֶהָבִים

כָּל גּוּפוֹ מְשֻבָּץ, וְכָל עַיִן בִּבְכִי:

"נִצַּחְתַּנִי, רַבִּי, עַבְדְּךָ אָנֹכִי!

אַף מֵעֹצֶם רָעָב כָּל נַפְשִׁי בִּי דָוָה,

תֵּן לִי לֶחֶם כַּזַּיִת, בְּטֶרֶם אֶגְוָע!"

אַךְ בְּלֵב רַב יוֹסֵף חֲרוּתָה וּשְׁמוּרָה

אַזְהָרַת סַנְדַּלְפוֹן, אַזְהָרָה חֲמוּרָה,

לֹא לִשְׁעוֹת אֶל הַסַּ"ם, לֹא לָתֵת לָאָרוּר,

כָּל דָּבָר הַנֶּאֱכָל, לֹא גַרְגֵּר, לֹא פֵרוּר,

פֶּן יָשִׁיב בּנְכָלָיו אֶת כֹּחוֹ שֶׁחָלָף,

אֶת כֹּחוֹ הַטָּמֵא, וְשִׁבֵּר אֶת כְּבָלָיו.

וְהַסַּ"ם שׁוּב בּוֹכֶה בְּכִי רְוֵה יְגוֹנִים:

"הֵן אֲנִי בְּיָדֶיךָ, כָּבוּל, אֵין אוֹנִים.

בִּמְרוֹמַי, מֵאַחֲרֵי הַפַּרְגּוֹד, בְּצִנְעָא,

גַּם אֲנִי נְזוּנוֹתִי מִזִּיו הַשְּׁכִינָה,

אֲבָל פֹּה יִשְׂרְפֵנִי צִמְאוֹן שַׁלְהָבָה,

תֵּן לִי נֵטֶף שֶׁל מַיִּם בְּטֶרֶם אֶגְוָע!"

אַךְ בְּלֵב רַב יוֹסֵף חֲרוּתָה וּשְׁמוּרָה

אַזְהָרַת סַנְדַּלְפוֹן, אַזְהָרָה חֲמוּרָה,

לֹא לִשְׁעוֹת אֶל הַסַּ"ם, לֹא לָתֵת לַקְּלִפָּה

כָּל דָּבָר הַנִּשְׁתֶּה, לֹא רְסִיס, לֹא טִפָּה,

פֶּן יָשִׁיב בִּנְכָלָיו אֶת כֹּחוֹ שֶׁחָלַף,

אֶת כֹּחוֹ הַטָּמֵא, וְשִׁבֵּר אֶת כְּבָלָיו.

וּמִתּוֹךְ יְלָלוֹת, וּמִתּוֹךְ אֲנָחוֹת

שׁוּב הַסַּ"ם מִתְּחַנֵּן: תֵּן לְכָל הַפָּחוֹת

לִי לְרֶגַע הֶרִיחַ קֻמְצַת הַלְּבוֹנָה,

הֵן מִזֶּה בְּוַדַּאי לְךָ אֵין סַכָּנָה;

וְעֵינֶיךָ רוֹאוֹת כִּי לִנְפֹּל אֲנִי מָט,

הַאִם טוֹב, כִּי תָבִיא פֶּגֶר מֵת לַמִּשְׁפָּט?"

אָז הוֹשִׁיט רַב יוֹסֵף לְאַפּוֹ שֶׁל הַסַּ"ם

אֶת קֻמְצַת הַלְּבוֹנָה… חֲזִיזִים בַּעֲיָם

הִתְלַקְּחוּ, הִתְנַפְּצוּ; אֲדָמָה רָעֲדָה,

הַשַּׁלְשֶׁלֶת נִתְּקָה, הִתְרַסְּקָה הַפְּלָדָה,

סַמָּאֵל טָס לְמַעְלָה בְּלַעַג יָהִיר,

רַב יוֹסֵף הִתְגַּלְגֵּל בְּמִדְרוֹן הַר שֵׂעִיר.

וּבִדְמִי לֵיל שֵׂעִיר, בְּחֶשְׁכַת הַשְּׁמָמָה

הֵד נְהִי תַמְרוּרִים הִתְלַבֵּט וְהָמָה;

הִתְיַפְּחוּ נְשָׁמוֹת שֶׁל קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים

שֶׁעָיְפוּ מִיַּחֵל זֶה דוֹרִים עַל דּוֹרִים,

שֶׁלְּרֶגַע דִּמּוּ כִּי הַלַּיְלָה כְּבָר תַּם,

וְהִנֵּה נוֹחֲלָה, נִכְזְבָה תִקְוָתָם.

וַיִּשְּׁרוּ כּוֹכָבִים מִשְּׁחָקִים אֲפֵלִים –

דִּמְעוֹת אֵשׁ מֵעֵינֵי שִׁנְאַנִּים אֲבֵלִים;

בְּפַלְטְרֵי מְרוֹמִים, בְּזְבוּלֵי הַנְּצָחִים

צָעֲקוּ אֶרְאֶלִּים, מַר בָּכוּ מַלְאָכִים,

כִּי הַטַּל הִתְנַדֵּף, כִּי הָאוֹר הִסְתַּלֵּק,

כִּי נִגַּף יִשְׂרָאֵל וְגָבַר עֲמָלֵק.

אַךְ לְפֶתַע בַּת־קוֹל נִשְׁמְעָה בָּרָמָה

וַיֶחְרַד לֵיל שֵׂעִיר, וַתַּסְכֵּת הַשְּׁמָמָה:

"אִם הַטַּל הִתְנַדֵּף – לֹא הָיָה טַל תְּחִיָּה,

אִם הָאוֹר הִסְתַּלֵּק – הוּא רַק אוֹר רְמִיָּה,

אִם נֻצַּח רַב יוֹסֵף – כִּי נִפְתָּה לַשָּׂטָן,

כִּי הֶאֱמִין לוֹ, וְלוּ רַק לְרֶגַע קָטָן.

בְּוַדַּאי, הוּא נִכְסַף לְהָרִים אֶת נִסִּי,

לְהַשְׁלִים שֵׁם קָדְשִׁי, לְהַשְׁלִים אֶת כִּסְאִי

הַפְּגוּמִים כָּל עוֹד חַי סַמָּאֵל הָרָשָׁע,

וְנִלְחַם בִּגְבוּרָה מִלְחַמְתּוֹ הַקָּשָׁה,

אַךְ בְּרֶגַע אַחֲרוֹן, אַךְ לְקֵץ הַמִּבְחָן

הוּא נִפְתָּה לַמַּשְׁחִית, הֶאֱמִין לַשָּׂטָן.

בְּוַדַּאי, לוֹ לִזְכוּת, לִצְדָקָה תֵּחָשֵׁב

תְּשׁוּקָתוֹ לַגְּאֻלָּה, שֶׁצָּרְבָה לוֹ הַלֵּב;

בְּוַדַּאי לֹא אֶשְׁכַּח עֶרְגָּתוֹ הַנַּעֲלָה,

לָהּ חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ לְקָרְבָּן הֶעֱלָה,

אַךְ זִכְרוּ גַם אַתֶּם כִּי נִכְשַׁל וַיִּמְעַד,

כִּי בִּפְנֵי פִּתּוּיֵי הַשָּׂטָן לֹא עָמַד.

וְאוּלָם נְשָׁמָה הַשְּׁלֵמָה בְּלִי כָל פְּגָם

לֹא תוּכַל גַּם לְרֶגַע אֵמוּן תֵּת בַּסַּ"ם;

נְשָׁמָה, הַזַּכָּה וּטְהוֹרָה עַד תֻּמָּהּ –

הִיא תַבְחִין גַּם עָב קַל, צֵל צִלָּהּ שֶׁל טֻמְאָה,

וְיִגְבַּר עַל כֹּחוֹת הַקְּלִפָּה וִיכַלֵּם

רַק הַזֹּךְ בְּלִי רְבָב, רַק הַזֹּךְ הַשָּׁלֵם…"

שבט תש"ד

א

מֶה הָיָה לְרַבִּי ווֹלְף? לְרַבִּי ווֹלְף מַה קָּרָה?

מִמַּה וְעַל מָה כֹּה נַפְשׁוֹ נִסְעָרָה?

רַבִּי ווֹלְף בְּעַצְמוֹ אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ,

הוּא יוֹדֵעַ רַק זֹאת, שֶׁהוּא מִתְגַּעְגֵּעַ.

נִכְסָף וְכָלֶה – וְאֵין קֵץ לַתִּכְלָה –

לַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי וְלִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה…

כָּלֶה וְחוֹלֶה מֵרֹב הִתְגַּעְגֵּעַ!

וְהָרִנָּה עוֹבֶרֶת: רַבִּי ווֹלְף נוֹסֵעַ.

רַבִּי ווֹלְף נוֹסֵעַ לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ

בְּיוֹם זֶה וָזֶה וּבְזֶה הַחֹדֶשׁ!

אַךְ בְּבוֹא רַבִּי ווֹלְף אֶל הַבֶּעשְׁ"ט לְבַקֵּש

בְּרָכָה לַדֶּרֶךְ ־ הַבֶּעשְׁ"ט הִתְעַקֵּשׁ.

הַבֶּעשְׁ"ט אֶל כָּל תַּחֲנוּנָיו לֹא שָׁעָה,

הַבֶּעשְׁ"ט חִיֵּךְ לוֹ: אַל תִּדְחַק הַשָּׁעָה!

תָּמְהוּ הַחֲסִידִים: רַבִּי ווֹלְף הַמֻּפְלָא

בְּיִרְאָה וּבְעַנְוָה וּבְכָל מַעֲלָה,

שֶׁהַבֶּעשְׁ"ט כִּנָּהוּ בְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ:

“בַּעַל־בִּטָּחוֹן שֶׁאֵין דֻּגְמָתוֹ”,

כְּלוּם הוּא אֵינֶנּו – וּבְכָל הַכָּבוֹד –

רָאוּי לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ אָבוֹת?

אַךְ רַבִּי ווֹלְף אֵינוֹ נוֹפֵל בָּרוּחַ,

רַבִּי ווֹלְף צָם צוֹמוֹת, וְהוּא בָּטוּחַ,

כִּי אִם יִזְדַּכֵּךְ בִּתְפִלָּה וּבְצוֹם –

הַבֶּעשְׁ"ט יֵעָתֵר לוֹ, וְלֹא יִרְחַק הַיּוֹם.

רַבִּי ווֹלְף מִתְפַּלֵּל בִּבְכִי חֲרִישִׁי,

רַבִּי ווֹלְף מִתְעַנֶּה כָּל שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי,

רַבִּי ווֹלְף צָם חֹדֶשׁ, רַבִּי ווֹלְף צָם חָדְשַׁיִם,

קוֹמָתוֹ שַׁחָה, שֻׁפּוּ הַלְּחָיַיִם.

וּבְפִיק בִּרְכַּיִם, אַךְ בְּנֶפֶשׁ בְּטוּחָה,

שׁוּב בָּא אֶל הַבֶּעשְׁ"ט לְבַקֵּשׁ בְּרָכָה.

אֲבָל הַבֶּעשְׁ"ט לִקְרָאתוֹ צָחַק:

“רַבִּי ווֹלְף, אֶת הַשָּׁעָה אַל נָא תִדְחַק…”

הַחֲסִידִים תְּמֵהִים, נִרְעָשִׁים עַד הַיְסוֹד:

הֲרֵי בְּוַדַּאי כָּאן צָפוּן אֵיזֶה סוֹד!

אוּלָם רַבִּי ווֹלְף מָלֵא אֱמוּנָה

(“בַּעַל־בִּטָּחוֹן” לֹא חִנָּם כֻּנָּה).

כִּי חֶפְצוֹ יִמָּלֵא – בִּטְחוֹנוֹ עָצוּם,

אַךְ הִתְחִיל מֵעַכְשָׁו יוֹם יוֹם לָצוּם.

רַבִּי ווֹלְף צָם שָׁבוּעַ, רַבִּי ווֹלְף צָם שְׁבוּעַיִם

כְּבָר אֵין לוֹ דְמוּת הַגּוּף,

רַק קוֹרְנוֹת הָעֵינַיִם.

וְשׁוּב אֶל הַבֶּעשְׁ"ט בָּא בְּבַקָּשָׁה

לָתֵת לוֹ בְּרָכָה לְדַרְכּוֹ הַקָּשָׁה.

הַבֶּעשְׁ"ט בּוֹ הִבִּיט בְּחִבָּה וּדְאָגָה:

"מֵילָא, אִם כָּל כָּךְ נַפְשְׁךָ עוֹרְגָה

לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, לַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי –

סַע לְשָׁלוֹם, סַע, נִלְבָּבִי,

וְהַלְוַאי וְתִזְכֶּה לְיֶשַׁע וְלִפְדוּת,

אַךְ רְאֵה, הִזָּהֵר נָא מִמַּעֲשֵׂה־שְׁטוּת…"

דִּבְרֵי הַבֶּעשְׁ"ט עָשׂוּ לָהֶם כְּנָפַיִם.

תּוֹךְ קְרִיצַת עֵינַיִם וּמְשִׁיכַת כְּתֵפַיִם

הַחֲסִידִים תְּמֵהִים בִּיחִידוּת וּבְצִבּוּר:

“הִזָּהֵר מִמַּעֲשֵׂה־שְׁטוּת”… מַה פֵּשֶׁר הַדִּבּוּר?

אַף אַחַד הַמְקֹרָבִים אֶת הַבֶּעשְׁ"ט שָׁאַל:

"כְּלוּם לְמַעֲשֵׂה־שְׁטוּת רַבִּי ווֹלְף מְסֻגָּל?

וְהֵן פִּיךָ הַקָּדוֹשׁ לֹא פַּעַם מִלֵּל:

יְרֵא חֵטְא כְּשַׁמַּאי, חָסִיד כְּהִלֵּל,

אַף אֵין כָּמוֹהוּ בַּעַל־בִּטָּחוֹן…"

הַבֶּעשְׁ"ט הֵשִׁיב: "אֱמֶת וְנָכוֹן:

בַּעַל־בִּטָּחוֹן מֵעַל לְכָל מִדָּה…"

אָמַר וְלֹא יָסַף. וְהַחִידָה – חִידָה…

ב

הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת. מִתְנַפְּחִים מִפְרָשִׂים.

כָּל קְרָבָיו שֶׁל רַבִּי ווֹלְף שְׂמֵחִים וְשָׂשִׂים.

יֶהֱמוּ גַלִּים, יֶחְמְרוּ מִשְׁבָּרִים.

כָּל קְרָבָיו שֶׁל רַבִּי ווֹלְף נוֹגְנִים וְשָׁרִים.

הַסְּפִינָה מִתְנַדְנֶדֶת כִּקְלִפַּת אֱגוֹז.

כָּל מוֹרָא, כָּל פַּחַד מִנַּפְשׁוֹ נָגוֹז.

רַבִּי ווֹלְף קוֹרֵא זֹהַר,

רַבִּי ווֹלְף אוֹמֵר תְּהִלִּים.

אַךְ רְחָשָׁיו לְהַבִּיעַ כְּלוּם יֵשׁ מִלִּים?

רַק יֵשׁ כִּי פִתְאֹם יַפְלִיט אֲנָחָה:

בַּמֶּה זָכָה? בַּמֶּה זָכָה?

הַאֵין כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כֻּלָּהּ

שׁוֹקַעַת, טוֹבַעַת בִּיוֵן מְצוּלָה?

הַאֵין הַגָּלוּת שְׁחוֹרָה כִתְהוֹם?

הֲיֵשׁ קְהִלָּה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מְתוֹם?

הֲיֵשׁ יְהוּדִי, לֹא יֵדַע חֲתַת?

הַאִם לֹא רוֹתֵחַ דַּם תַּ“ח וְתַ”ט?

וּכְלוּם זֶה לֹא נֵס שֶׁל חַי הָעוֹלָמִים,

אִם עוֹד יְהוּדִים חַיִּים וְקַיָּמִים?

אִם עוֹד יְהוּדִים בְּיָם הַמּוֹרָא

עוֹבְדִים אֶת הַשֵּׁם וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה?

וּכְלוּם זֶה לֹא נֵס כָּפוּל וּמְשֻלָּשׁ,

אִם יְהוּדִי דַל מִמַּעַשׂ, עָנִי וְחַלָּשׁ.

אַךְ בּוֹטֵחַ בַּשֵּׁם, וּבַשֵּׁם נוֹשָׁע,

זוֹכֶה לַעֲלוֹת לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה?

אָכֵן שׁוֹמֵר הַשֵּׁם אֶת עֲבָדָיו,

אָכֵן לֹא עֲזָבוּנוּ רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו.

וְעוֹד רַבִּי ווֹלְף מִתְלַהֵב וּמִתְפָּעֵל

מֵחֶמְלַת הַשֵּׁם עַל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל,

עָגְנָה הַסְּפִינָה בְּאַחַד הַנְּמַלִּים.

טוֹב לְהִנָּפֵשׁ קְצָת מִמְּחִי הַגַּלִּים.

וְעַל הַחוֹף רַבִּי ווֹלְף עָלָה.

יְפֵה נוֹף לְעֵינָיו נִתְגַּלָּה.

לְאוֹר הַבֹּקֶר בִּבְרַק טְלָלִים

מוֹרִיקָה־מַבְהִיקָה חֻרְשַׁת דְּקָלִים.

ה

בַּדֶּרֶךְ מִירוּשָלַיִם, בְּבֹקֶר כִּסְלֵו נוֹגֵהַּ,

סִפֵּר אִישׁ זָקֵן בְּחִיּוּךְ נוּגֶה־מִתְגַּעְגֵּעַ

עַל רַבִּי אַהֲרֹנְ’צֶה זֶה. רָחוּץ וּמַזְהִיר וְשָׁלֵו

נוֹף הֶהָרִים הִשְׂתָּרֵעַ בִּתְכֵלֶת בֹּקֶר כִּסְלֵו,

נוֹף מִשְׁתַּנֶּה, לִרְגָעִים בְּיֹפִי חָדָשׁ מַפְתִּיעַ.

אַךְ אֶת הַלֵּב הַדּוֹאֵב זִיו הַנּוֹי לֹא הִרְגִּיעַ…

אַךְ עָגְמָה אֲפֵלָה אֶת הַנֶּפֶשׁ הַלִיטָה…

קְהִלּוֹת־יִשְרָאֵל גְּדוֹלוֹת בְּפוֹלִין וּבְלִיטָא

וּבִשְׁאָר הַתְּפוּצוֹת, חוֹמוֹת אֻמָּה פְּזוּרָה,

אֲשֶׁר מִשֹּׁרֶשׁ עָקְרָה יַד־טְמֵאִים אֲרוּרָה,

אֶחָד נוֹסֵעַ הִזְכִּיר. וְהַלֵּב בִּכְאֵב עָרַג

עַל וַרְשָׁה, לוּבְּלִין, וִילְנָה, קוֹבְנָה, קְרָקָא, פְּרָג,

מִגְדַּלּוֹרֵי־הַפְּאֵר, בְּאֵשׁ מוּסָר וְתוֹרָה

הַאִירוּ לֵיל יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת הַשְּׁחוֹרָה.

וּכְשֶׁנָּדַם הַמְדַבֵּר, וּדְמָמָה מְעִיקָה

הִשְׁתַּלְּטָה בַּמְּכוֹנִית, הִפְסִיק פִּתְאֹם הַשְּׁתִיקָה

– וּמַה שְּׁלוֹם אַחֵינוּ בְּאַרְצוֹת הַשְּׁמָד?

– הַצָּרָה גְדוֹלָה, אַךְ נַחֲזִיק מַעֲמָד.

הַיָּשִׁישׁ אֶת רַבִּי ווֹלְף הֵבִיא לַסֻּכָּה

בְּמַעֲבֵה הַחֹרֶשׁ. בְּכַוָּנָה עֲמֻקָּה

רַבִּי ווֹלְף הִתְפַּלֵּל. צִפְצוּף צִפֳּרִים,

הֶמְיַת פֶּלֶג, אִוְשַׁת תְּמָרִים.

וּכְתֹם הַתְּפִלָּה הַיָּשִׁישׁ שׁוּב שׁוֹאֵל:

אֱמֹר נָא, מַה שְּׁלוֹם שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל?

וְרַבִּי ווֹלְף מֵשִׁיב: הָיִינוּ כִּסְחִי,

אַךְ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם נִתְחַזֵּק וּנְחִי.

– סְעַד אֶת לִבְּךָ, אוֹרְחִי הַיָּקָר!

וְאִם כִּי אֵין לִי פֹה בֶּן־בָּקָר,

אַךְ תֶּעֱרַב לְךָ הַפַּת, הַחֶמְאָה וְהֶחָלָב!

רַבִּי ווֹלְף סוֹעֵד, וְהַיָּשִׁישׁ עוֹמֵד עָלָיו.

וְאַחֲרֵי הַסְּעֻדָּה וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן

הַיָּשִׁישׁ שׁוּב שׁוֹאֵל: – מַה מֵּחָזוֹן?

הֲיֵשׁ עוֹד תִּקְוָה לִשְׁאֵרִית עַם קָדוֹשׁ?

– הָיִינוּ כַדֹּמֶן, כְּתֶבֶן נָדוֹשׁ,

אַךְ הַשֵּׁם לֹא נָתַן אֶת רַגְלֵנוּ לַמּוֹ?

הַשֵּׁם שְׁמָרָנוּ בִּזְכוּת אָבוֹת….

וּמִתּוֹךְ בְּרָכָה וְתוֹדָה נִלְהָבָה

רַבִּי ווֹלְף נִפְטַר מֵאִישׁ הַשֵּׂיבָה

וְאֶל הַסְּפִינָה מִהֵר לָרֶדֶת.

בְּאֵשׁ כִּסּוּפִים נַפְשׁוֹ יוֹקֶדֶת.

ג

חֶלְקַת הַיָּם כִּרְאִי מַבְרִיקָה.

הַסְּפִינָה לְאַט לְאַט מַחֲלִיקָה.

הַגַּלִּים שָׁקְטוּ, לֹא יִתְּנוּ קוֹלָם.

רַבִּי ווֹלְף נֶהֱנֶה מִזִּיו הָעוֹלָם.

הֵן עוֹד מְעַט וְיִדְרֹךְ עַל הַסָּף,

עַל סַף נוֹף הָרָז, אֵלָיו הוּא נִכְסָ­ף,

כִּי רַב־הַחוֹבֵל לַכֹּל הוֹדִיעַ:

הִכּוֹנוּ! הִכּוֹנוּ! הַלַּיְלָה נַגִּיעַ!

וְאָמְנָם בַּלַּיְלָה עָגְנָה הַסְּפִינָה.

רַבִּי ווֹלְף מִתְרוֹצֵץ מִפִּנָּה לְפִנָּה,

וּפוֹרְצָה מִגְּרוֹנוֹ גַּם בִּכְיָה גַּם שִׁירָה.

מִי יִתֵּן וּתְמַהֵר לַעֲלוֹת הַצְּפִירָה!

רַק תַּעֲלֶה הַצְּפִירָה וְקָפַץ בְּרֹאשׁ כֹּל,

וְקָפַץ אֶל הַחוֹף וְנָשַׁק אֶת הַחוֹל!

אַךְ עָלְתָה הַצְּפִירָה – וְרַבִּי ווֹלְף כִּמְהֻמָּם:

הַעֵינָיו נִשְׁתַּבְּשׁוּ? אוֹ שִׂכְלוֹ בּוֹ עֻמַּם?

וְצוֹעֵק הוּא מָרָה – לֹא יוּכַל לְהַבְלִיג –

הֵן זֶהוּ הַחוֹף שֶׁמִּמֶּנּוּ הִפְלִיג!

הֵן זֶהוּ הַחוֹף שֶׁל אֶרֶץ הַנֵּכָר!

אַךְ צוֹחֵק הַקְּבַרְנִיט: "הֲשָׁתִיתָ שֵׁכָר?

הֵן בַּזְּמַן שֶׁבְּאוֹתוֹ נָמָל שָׁהִיתָ

(אַגַּב, כָּל הַחֹדֶש מַה שָּׁם עָשִׂיתָ?)

הִסְפִּיקָה הַסְּפִינָה לָבוֹא לְפַלֶּשְׂתִּינָה

וְגַם לַחֲזוֹר, כַּאֲשֶר הִסְכִּינָה.

וְאֵלֵינוּ נִלְוֵיתָ בַּדֶּרֶךְ חֲזָרָה.

מַה לְּךָ אֵפוֹא, כִּי תִצְעַק מָרָה?"

רַבִּי ווֹלְף תָּמַהּ: אִם כֵּן לֹא שָׁעוֹת

שָׁהָה בַנָּמָל, כִּי אִם שָׁבוּעוֹת…

אַךְ אֵיךְ זֶה קָרָה? אֵיךְ זֶה קָרָה?

אֵיךְ זֶה יָצְאָה הַטָּעוּת הַמָּרָה?

וּמִי הַשָּׂב, אִישׁ הַפְּלָאוֹת,

אֲשֶׁר שָׁבוּעוֹת לוֹ הָפַךְ לְשָׁעוֹת?

וּמַה חַטָּאתוֹ, מַה פִּשְׁעוֹ

אֲשֶׁר מִמְּחוֹז חֶפְצוֹ הִתְעוֹ?

וְרַבִּי ווֹלְף רוֹעֵד: גַּם חַם לוֹ, גַּם קַר…

פִּתְאֹם בְּדִבְרֵי הַבֶּעשְׁ"ט נִזְכַּר…

ד

הַבֶּעשְׁ"ט מְדַבֵּר בְּשׁוּבָה וּבְנַחַת,

אֲבָל בַּדְּמָמָה סוֹעֶרֶת תּוֹכַחַת.

אֲבָל מֵעִמְקֵי הַקּוֹל הַלְּבָבִי

פּוֹרֵץ הֵד עָמוּם שֶׁל שַׁאֲגַת לָבִיא:

"רַבִּי ווֹלְף נִלְבָּבִי, הֵן יוֹדֵעַ הִנֶּךָ,

עַד מָה לִי יָקְרָה מִדַּת בִּטְחוֹנֶךָ.

אַךְ לַכֹּל זְמַן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ,

עֵת לְקוֹל דַּק וְעֵת לְקוֹל נֵפֶץ,

עֵת לִבְטוֹחַ וְעֵת לִצְרוֹחַ

וְעֵת לְהַרְעִישׁ עוֹלָמוֹת בְּלִי מָנוֹחַ.

וַדַּאי הַבִּטָּחוֹן – מִדָּה גְדוֹלָה,

אַךְ אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל עָלֶיהָ עוֹלָה!

וְאִם בְּלִבְּךָ אַהֲבָה עַזָּה –

אֵיךְ בִּטְחוֹנְךָ לֹא נִזְדַּעְזַע

מֵהַחֲרוֹנִים אֲשֶׁר עֲבָרוּנוּ,

מֵהַבִּעוּתִים אֲשֶׁר צִמְּתוּנוּ?!

וְהִנֵּה יוֹשֵׁב אַתָּה בַסְּפִינָה

וּפִיךָ מָלֵא שֶׁבַח וְרִנָּה,

כִּי עוֹד לֹא כָלִיל הִכְרִיתָנוּ מַכְרִית,

כִּי עוֹד שָׂרְדָה לָנוּ אַחֲרִית,

כִּי עוֹד לֹא כֻלָּנוּ אָבַדְנוּ, כָּלִינוּ…

וְעֵת שְׁאֵלְךָ אַבְרָהָם אָבִינוּ

(הוּא הַיָּשִׁישׁ מֵחֻרְשַׁת הַתְּמָרִים)

מַה שְּׁלוֹם אַחֵינוּ בִּשְׁבִי אַכְזָרִים,

נַחֵם נִחַמְתָּהוּ, כִּי עַל אַף הַשְׁמֶד

חָיֹה נִחְיֶה וְנַחֲזִיק מַעֲמָד!

שָׁלֹשׁ פְּעָמִים שְׁאֵלְךָ שָׁאוֹל,

שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הִתְלַהֵב לִגְאוֹל,

לְקָרֵב אֶת הַקֵּץ וּלְהַחִישׁוֹ,

וְאַתָּה כָּל פַּעַם צִנַּנְתָּ אִשּׁוֹ…

הֵן אִלּוּ הָיָה לִבְּךָ שׁוֹתֵת דָּם

עִם לֵב כָּל אַחֵינוּ בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁם,

עִם כָּל הַטְּבוּחִים וְעִם כָּל הַשְּׂרוּפִים,

טְבוּעִים, חֲתוּכִים, חֲנוּקִים, עֲרוּפִים –

הָיִיתָ צוֹעֵק צְעָקָה מָרָה:

"טוֹבְעִים אֲנַחְנוּ בְּיָם צָרָה,

וְאִם לֹא תָבוֹא הַגְּאֻלָּה מִיָּד –

נֹאבַד כֻּלָּנוּ, כֻּלָּנוּ נֹאבַד!"

וְהַבֶּעשִ"ט פִּתְאֹם כַּיָּם נָהַם

"לוּ כָךְ אָמַרְתָּ לְאַבְרָהָם,

הָיָה אֲזַי מְזַעְזֵעַ שְׁחָקִים,

מֵאִיץ בַּבּוֹרֵא אֶת דְּבָרוֹ לְהָקִים.

אַךְ מִתְּשׁוּבָתְךָ, רַבִּי ווֹלְף יַקִּיר,

אַבְרָהָם אָבִינוּ הֵבִין וְהִכִּיר,

כִּי אֵין עוֹד הַדּוֹר סָפוּג לְמַדַּי

בִּכְאֵב יִשְׂרָאֵל, בְּעֹמֶק הַדְּוָי,

הֵבִין, כִּי הַדּוֹר שֶׁשָּׁחַר וְקָדַר,

שֶׁנִּרְמַס וְנִשְׁחַק – הָהּ, עוֹד טֶרֶם הָחְדַּר

לֹא בְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל כְּלוּלָה

וְלֹא בִשְׁאִיפָה כֵנָה לִגְאֻלָּה…"

הַבֶּעשְׁ"ט נָדַם. קוֹל חָנוּק שֶׁל קִינָה…

הֲבָכָה רַבִּי ווֹלְף? הֲבָכְתָה הַשְּׁכִינָה?

אלול תש"ח.

א

"הַאִם לֹא שְׁמַעְתֶּם אֶת שְׁמָהּ שֶׁל בִּיסְטְרִישְׁצֶהּ?

בִּיסְטְרִישְׁצֶהּ, הַפַּרְוָר שֶׁל קַ"ק פּוֹגְרֶבִּישְׁצֶה?

וְאוּלַי גַּם עָלֶיהָ, עָלֶיהָ עַצְמָהּ,

עַל קַ"ק פּוֹגְרֶבִּישְׁצֶה לֹא תֵדְעוּ עַד מָה?

אִם כֵּן אֵין הַרְבֵּה לְהִתְפַּלֵּא עַל כָּךְ,

שֶׁכֵּן פּוֹגְרֶבִּישְׁצֶה אֵינֶנָּה כְּרָךְ,

הִיא בְּסַךְ־הַכֹּל עֲיָרָה מִצְעָרָה.

וּמַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לְבִּסְטְרִישְׁצֶה פַּרְוָרָהּ

*

הֲרֵי כָל בָּתֶּיהָ בְּקָתוֹת דַּלּוֹת

וְכָל אֻכְּלוֹסֶיהָ בַּעֲלֵי־עֲגָלוֹת.

אֲבָל לְרַבִּי אַהֲרֹנְ’צֶה טַעַם מִשֶּׁלּוֹ:

הוּא דַוְקָא בְּבִּיסְטְרִישְׁצֶה תָּקַע אֶת אָהֳלוֹ,

וְאִם כִּי הִפְצִירוּ בוֹ “פְּנֵי” הָעֲיָרָה

לָשֶבֶת בְּתוֹכָם בְּדִירָה מְפֹאָרָה,

דִּירָה הָרְאוּיָה גַּם לְמוֹשָׁב שֶׁל שָׂר,

הַיְנוּ: עִם רִצְפָּה מְשׁוּחָה בְשָׁשֵׁר,

עִם כְּתָלִים מְסֻיָּדִים וּתְרִיסִים בִּכְחֹל,

בְּקִצּוּר, דִּירָה שֶׁל “בַּכֹּל, מִכֹּל, כּל”,

הֲרֵי רַבִּי אַהֲרֹנְ’צֶה גָּמַר אֹמֶר

לֹא לַעֲקוֹר מִבִּקְתַּת הַחֹמֶר,

מִבִּקְתַּת הַחֹמֶר בְּפַרְוַר הָעֲנִיִּים,

עִם הַגָּג הַדּוֹלֵף וְהַקִּירוֹת הָרְעוּעִים.

‘שָׁפַר עָלַי נָוִי!’ בְּבַת־צְחוֹק הוֹדִיעַ,

בְּחִינַת ‘פֹּה אֵשֵׁב כִּי אִוִּיתִיהָ’…

וּבַעֲלֵי הָעֲגָלוֹת בְּחִיּוּךְ מַפְטִירִים:

אִם גַּם תִּכְלֶינָה עֵינֵי הַגִּבִירִים –

אוֹתוֹ לֹא יִקְחוּ, לֹא יִקְחוּ מֵאִתָּנוּ,

לֹא יִקְחוּ מֵאִתָּנוּ אֶת רַבִּי אַהֲרֹנְ’צֶה שֶֹלָּנוּ!

ב

אָמְנָם לְבַעַל־דִּין יֵשׁ מָקוֹם לִטְעוֹן:

הֵן רַבָּהּ שֶׁל פּוֹגְרֶבִּישְׁצֶה הוּא רַבִּי אַהֲרֹן,

וְרַב הַקְּהִלָּה – נוֹתֶנֶת הַסְּבָרָה –

צָרִיךְ לָשֶׁבֶת בְּטַבּוּר הָעֲיָרָה,

וְלֹא בְּאֵיזֶה פַּרְוָר נִדָּח…

נוֹתֶנֶת הַסְּבָרָה… אֲבָל מֵאִידָךְ

מִי יִדּוֹן אִתּוֹ אִם הוּא מִתְעַקֵּשׁ?

כְּלוּם מַשֶׁהוּ מִמִּשֶׁהוּ הוּא מְבַקֵּשׁ?

הֵן רַק מֵהַנֵּרוֹת הוּא מִתְפַּרְנֵס –

וְאֵיךְ ‘מִתְפַּרְנֵס’ – אֵין זֶה אֶלָּא נֵס!

כִּי כַמָּה נֵרוֹת נִמְכָּרִים בְּשָׁבוּעַ?

זֶה רַק לַצִּדְקָנִית, לָרַבָּנִית יָדוּעַ.

שֶׁכֵּן זֶה הָעֵסֶק – כֻּלּוֹ בְיָדָהּ…

רַק דָּבָר אֶחָד לַקָּהָל נוֹדַע,

שֶׁפַּעַם קָרָה וְהָגְתָה נְכָאִים:

'אַהֲרֹנְ’צֶה, בְּגָדֶיךָ כֻּלָּם קְרָעִים

וְגַם הַזֻּפִּיצֶה שֶׁל שַׁבָּת – טְלַאי עַל טְלַאי…

מִתְקַיֶּמֶת בְּנֵס… אַל אֶחְטָא בִשְׂפָתַי…'

אַךְ רַבִּי אַהֲרֹנְ’צֶה פָּרַשׂ יָדָיו בִּתְמִיהָה:

'אֶתְמְהָא, אֶתְמְהָא… הַזֻּפִּיצֶה בְלוּיָה?

אִם כֵּן מַדּוּעַ, מִדֵּי אֶלְבָּשֶׁנָּה,

נִרְאֶה לִי, כִּי אֵין נָאָה הֵימֶנָּה?

מַדּוּעַ כָּל שַׁבָּת – מַה גְּדוֹלָה הַזְּכוּת –

נִדְמֶה לִי, כִּי לָבוּשׁ אֲנִי בִגְדֵי מַלְכוּת!'

ג

לֹא רָחוֹק מִפּוֹגְרֶבִּישְׁצֶה בֵּית־חֲרֹשֶׁת לְסֻכָּר,

וְטֶרֶם בֵּין תְּכֵלֶת לְלֹבֶן יֻכַּר

יוֹצֵא אִישׁ בִּיסְטְרִישְׁצֶה, כָּל בַּעַל־עֲגָלָה,

אֶל בֵּית־הַחֲרֹשֶׁת לַעֲסוֹק בְּהוֹבָלָה.

לְהָבִיא סֶלֶק מִשָּׂדוֹת וּמַמְגּוּרוֹת

בִּדְרָכִים־לֹא־דְרָכִים, בְּבֹץ וּמַהֲמוּרוֹת,

וְאַרְגְּזֵי סֻכָּר זֶה עַל זֶה נֶעֱרָמִים –

וְאֶל הָרַכֶּבֶת!.. וְכֹה יוֹם תָּמִים

טְעִינָה וּפְרִיקָה, עֲבוֹדָה מְפָרֶכֶת.

אַךְ טֶרֶם בְּנֵי בִּיסְטְרִישְׁצֶה יֵצְאוּ לַמְּלֶאכֶת

יִתְכַּנְּסוּ לִתְפִלָּה בְּבֵית־מִדְרָשָׁם.

רַבִּי אַהֲרֹנְ’צֶה כְּבָר מְחַכֶּה לָהֶם שָׁם.

עוֹד טֶרֶם הַשַּׁחַק בַּמִּזְרָח חָוַר,

הוֹזוֹת עוֹד בָּאֹפֶל בִּקְתוֹת הַפַּרְוָר,

וִיהֵא זֶה בַקַּיִץ, וִיהֵּא זֶּה בַסְּתָו,

עֵת גֶּשֶׁם קוֹלֵחַ בַּסַּעַר נֶהְדָּף;

וִיהֵא זֶה בַחֹרֶף, בַּשֶּׁלֶג וּכְפוֹר,

עֵת צִנָּה זוֹעֶמֶת תִּצְרֹב וְתִדְקֹר –

מֵהָאַפְלוּלִית הַדְּלוּחָה, הַקָּרָה,

בְּרֶטֶט נֶעֱלָם מְהַבְהֶבֶת אוֹרָה.

מִבֵּית־הַתְּפִלָּה הָאוֹרָה רוֹטְטָה –

תְּפִלָּה־בְצִבּוּר לָאו מִלְּתָא זֻטְרְתָא!

וְטֶרֶם צֵאתָם לַמְּלָאכָה הַקָּשָׁה

יְהוּדִים מִתְחַזְּקִים בְּ’בָרְכוּ' וּ’קְדֻשָּׁה'.

וּפִי כַמָּה הַתְּפִלָּה תֶּעֱרַב

כֵּיוָן שֶׁאִתָּם מִתְפַּלֵּל גַּם הָרַב!

ד

אַךְ לֹא רַק יְמֵי חֹל, יְמֵי עָמָל מְפָרֵךְ –

גַּם שַׁבָּת נָתַן לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ!

בְּרַם כְּלוּם זָקוּק יְהוּדִי תָמִים

לְחִזּוּק הַלֵּב בְּחֶמְדַּת הַיָּמִים?

כְּלוּם נֶפֶשׁ יְהוּדִי לְצַעַר צְפוּיָה

כָּל עוֹד הַשַּׁבָּת בְּאָהֳלוֹ שְׁרוּיָה?

כְּלוּם בְּשַׁבַּת־קֹדֶשׁ, מְקוֹר כָּל נֶחָמָה,

צָרִיךְ יְהוּדִי לְעִדּוּד הַנְּשָׁמָה?

אַךְ מָתַי בֶּאֱמֶת יְהוּדִי מָרוּד

טָעוּן קְצָת חִזּוּק, טָעוּן הִתְעוֹרְרוּת?

הֱוֵה אוֹמֵר: בְּמוֹצָאֵי יוֹם מְנוּחָה!

הָהּ, קָשֶׁה לְהִפָּרֵד מִשַּׁבָּת הַבְּרוּכָה…

הֱוֵה אוֹמֵר: בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת,

עֵת מֵעֶצֶב סָתוּם הַלֵּב נִצְבָּט…

עֵת הַלֵּב מְפַרְכֵּס עַל הַגְּבוּלִין

בֵּין מַלְכוּת לְדַלּוּת, בֵּין קְדֻשָּׁה לְחֻלִּין…

עֵת בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ הַנְּשָׁמָה מִתְחַלְּקָה…

וְלָכֵן רַבִּי אַהֲרֹנְ’צֶה בִּ“מְלַוֶּה מַלְכָּה”

אֵלָיו אֶת כָּל בִּיסְטְרִישְׁצֶה מַקְהִיל.

נְזִיד הַסֶּלֶק בַּקְּעָרָה מַהְבִּיל,

תַּפּוּחֵי־אֲדָמָה אֲפוּיִים בַּקְּלִפָּה,

וְגַם דָּג מָלוּחַ, וְגַם הַטִּפָּה…

אֲבָל הָעִקָּר – הַשִּׂיחוֹת הַנָּאוֹת

וּזְמִירוֹת נִלְהָבוֹת וְסִפּוּרֵי נִפְלָאוֹת

עַל יְהוּדִים חֲסִידִים שֶׁבֶּאֱמוּנָתָם חַיִּים.

וּבֵין זֶמֶר לְזֶמֶר ‘לְחַיִּים!’ וּ’לְחַיִּים!'

וּבַעֲלֵי הָעֲגָלוֹת מְחַיְּכִים בְּהִתְפָּעֲלוּת,

מַסִּיחִים דַּעְתָּם מִדַּלּוּת וְגָלוּת…

וַחֲמִימוּת וְאַחֲוָה זוֹרְמוֹת כְּמַבּוּעַ,

וְחֶדְוָה וְתִקְוָה לְכָל הַשָּׁבוּעַ…"

מִכָּל סַנְסַן, מִכָּל עָנָף

נִשֵּׂאת שִׁירַת בַּעֲלֵי כָנָף.

וּבְתוֹךְ הַחֻרְשָׁה, עֲטוּר דְּשָׁאִים,

רָץ פֶּלֶג בְּמִלְמוּל נָעִים.

לִבּוֹ שֶׁל רַבִּי ווֹלְף רָחַב מִגִּילָה:

אַךְ זֶהוּ מָקוֹם נָאֶה לִתְפִלָּה!

מֻקְטַר־בְּשָׂמִים וּמְלַבְלֵב וּמֵאִיר!

אַךְ טַלִּית וּתְפִלִּין בַּסְּפִינָה הִשְׁאִיר.

וְהֵן לְ“שַחֲרִית” כְּבָר הִגִּיעַ מוֹעֵד!

אַךְ הִנֵּה יָשִׁישׁ לִקְרָאתוֹ צוֹעֵד,

עָטוּף בְּטַלִּית וּתְפִלִּין עוֹנֵד,

זְקַן הַכֶּסֶף עַד הָאַבְנֵט.

– שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם! – עֲלֵיכֶם שָׁלוֹם!

– מֵאַיִן יְהוּדִי בָא עַד הֲלוֹם?

– בָּאִים אֲנַחְנוּ מִמְּדִינַת ווֹלִין

וּלְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אָנוּ עוֹלִים.

שְׁכֵנִי הַזָּקֵן וְאָמַר: וַדַּאי שֶׁאוֹתָן הֶעָרִים,

הָיוּ לְגוֹלַת יִשְׂרָאֵל בְּחִינַת עָרֵי מִבְצָרִים;

אַךְ גַּם עֲיָרוֹת נִדָּחוֹת, עֲיָרוֹת מִצְעָרוֹת, עֲלוּבוֹת,

גַּם הֵן עִם כָּל דַּלוּתָן שִׁמְּשׁוּ מְצוּדוֹת חֲשׁוּבוֹת

לְרוּחַ הָעָם הַגְּדוֹלָה; גַּם בָּהֶן נִגְנְזוּ אוֹצָרוֹת;

גַּם בָּהֶן שְׁכִינַת יִשְׂרָאֵל נָגְהָה בְאוֹר־יְקָרוֹת…"

וּכְאִלּוּ לְקַיֵּם בְּעֵדוּת כִּי אָכֵן נָכוֹן הַדָּבָר

סִפֵּר בְּחִיּוּךְ נוּגֶה עַל רַבִּי אַהֲרֹנְ’צֶה, רַב הַפַּרְוָר,

וּבְעֶצֶב סִיֵּם: "בְּלִבִּי עוֹד חַי הוּא, עוֹדֶנּוּ חַי,

אֲבָל אֲנִי כְּבָר זָקֵן, וּמִי יִזְכְּרֶנּוּ אַחֲרָי?"

טָסָה הַמְּכוֹנִית. הַכְּבִישׁ עוֹלֶה וְיוֹרֵד, מִתְפַּתֵּל.

שָׂדֶה מוֹרִיק בַּבִּקְעָה. כְּפָר חוּם מְהַבְהֵב מֵהַתֵּל.

כְּבָשִׂים גּוֹלְשִׁים אֶל הַגָּיְא. בְּרוֹשִׁים מְטַפְּסִים בָּהָר.

וּפֶתַע כְּחַלְחַל־יְרַקְרַק הַיָּם מִמֶּרְחָק יִזְהַר.

אַךְ כָּל מַרְאוֹת הַנּוֹי נְמוֹגִים, נֶעֱלָמִים מֵעֵינָי…

רַק שְׂדֵה שֶׁלֶג שׁוֹמֵם מַלְבִּין־מַכְחִיל לְפָנָי…

רַק שְׂדֵה־שֶׁלֶג שׁוֹמֵם מִשְׁתַּטֵּחַ בְּלִי קֵץ

בָּאַפְלוּלִית הַקָּרָה, בְּטֶרֶם חַמָּה תָנֵץ.

וּבַשָּׂדֶה הַשּׁוֹמֵם בְּקַפּוֹטָה בְּלוּיָה, דֵּהָה,

עוֹמֵד רַבִּי אַהֲרֹנְ’צֶה לְבַדּוֹ רוֹעֵד מִקֹּר וּתְמִיהָה;

"הֵן זְמַן תְּפִלַּת שַׁחֲרִית הִגִּיעַ כְּבָר בְּוַדַּאי,

וְהֵיכָן, הֵיכָן כֻּלָּם? הֵיכָן הֵם יְהוּדַי?"

ניסן תש"ג