רקע
שמואל יוסף פין
מכתב הנשיא רב חסדאי בן שפרוט אל יוסף מלך הכוזרים

אפודת נזר לשבט מושלים הממלכה הנהלאה (הנעלה?), נעם ה' עליה ושלום בכל מחוקקיה ורב צבאיה, ישועת תלבשת על מכונה ומועדה ומקראיה, חילי צבאה ושלטי הגבורים יעוזו ביד המפלאה, סוסי מרכבותיה ורוכביה בל יסוגו אחור ברוח נכאה, דגלי טפסריה ודורכי לוחמיה יעטו גאה גאה, את חצי רַבֶּיהָ וברק חניתיה בכבד משאה, יפלחו לב אויבי אדוני המלך למען רבות תלאה, בצוארי מרכבותיה ילין עז ורגש נוראה, רוכביה יושיעון ובשלוה ישובון מארץ נוראה, יחידתי לזאת תשתפך אשרי עין שֶׁרואָה, צאת המלך ביום קרב כחמה זרוחה ופליאה, חיליו כברקים ירוצון שנים לרבבה ואחד למאה, קמיהם יעיקוןן כאשר תעיק העגלה המלאה. בינו נא מצוקי ארץ מי שמע כזאת ומי ראה, רדות שריד באבירים וניסו ויסתרו עיר ומלואה, עוז זרוע עליון אֶיָלם גם עזרם ותהי לתשועה, זאת פעולת שדי ומנת גמולו בממלכה החטאה, רבות את הוד ותפארת ביד לאים מני בטן נשואה אזכרה אותותי מני קדם ורוב עברה ורעל אגמאה, בהיותה רבוצה על עדניה ועל שמריה קפואה, רק דגולה היתה והנה זרויה לכל רוח ופאה, שמש שזפה ותך עליה ומנוח לא מצאה, פדה לא נפדתה ואת עת הדרור לא באה, רצועה ברציעת אזן ואל חפש לא יצאה, ונותרה כאניה שבורה ומִשֵׁכָר לא סבואה, טורפיה השיגוה וממקדש הקדש הוציאוה, ארכו הזמנים ונמשכו הימים ומופת לא נראה נחתם חזון ונביא, ולא נפרץ רוח ולא מראה, חזיון איש חמודות לא יְגַלו ולא נותר כל נבואה, אל אֵל אילותי אפרוש כפי בנפש צמאה, פזורי קצוות פזורי אפסים לאסוף מארץ משואה, נוגי המועד אז לאל יביעו העת שקוינוה הנה באה, נצח קרית מלך רב תקיאם כאשר קאה, רוממות מעוז תראינה עיני שארית הנמצאה, וממלכת בן ישי בסוד חזות הנבואה, קרנך ישים ברזל מהיום ההוא והלאה.

ממני חסדאי בן יצחק בן עזרא מבני גלות ירושלים אשר בספרד, עבד אדוני המלך המשתחוה אפים ארצה לעומתו והכורע אל מול מקום שבת נחלת מעלת גדולתו מארץ מרחקים, השש בשלותו והשמח בגדולתו ובמנוחתו, והפורש כפיו לאל בשמים להריך ימיו על ממלכתו בקרב ישראל, מי אנכי ומי חיי לעצור כח לחקות מכתב אל אדוני המלך ולבקר יקר תפארתו, אבל נשענתי בקשט נתיבה ומעגלי מישרים, ומה יכולת סרעף למצוא אמרי שפר אצל הולכי גולה שוכחי רבצם, אשר סר מעליהם הוד מלכות וימשיכו עליהם ימי עוצר ומשפט ואותותם לא נראו בארץ. ולפי שבני הגולה אנו פליטת ישראל עבדי אדוני המלך שרויים בשלוה בארץ מגורינו, כי אלוהינו לא עזבנו ולא סר צלו מעלינו. ויהי באשר מעלנו באלוהינו הביאנו במשפט וישת מועקה במתנינו ויער את רוח הפקידים אשר היו על ישראל וישימו עליו שרי מסים ויכבדו עולם וילחצום בחימה עזה ויכנעו תחתיהם ותמצאן אותם צרות רבות ורעות, ובראות אלקים את ענים ועמלם ואפס עצור ועזוב היתה סבה מאתו ויציבני לפני המלך ועלי הטה חסד ויסב את לבבו אלי, לא בצדקתי כי אם בחסדו ולמען בריתו, ובזאת עניי הצאן שגבו ישע, ותרפינה ידי לוחציהם ותקפוץ ידם מענוש, ויקל עולם ברחמי אלהינו.

יודע לאדוני המלך כי שם ארצנו שאנו גרים בתוכה בלשון הקדש ספרד ובלשון ישמעאלים יושב הארץ אל אנדלס ושם הממלכה קרטובה וכו‘, הן נמצא מרחק מדינתנו מן התו שמנה ושלשים מעלות… ומרחק גבולכם שבע וארבעים מעלות ולא הוצרכתי להוות את זאת כי אם מרוב תמהון אשר תמהתי מזכר מלכותכם אשר לא הגיע אלינו ולא שמענו את שמעה, כי אמרנו אכן ארך הדרך יעלים ממנו את שמע תפארת ממלכת אדוני המלך. אף על פי ששמעתי כי נפלו במקום אדוני המלך שני אנשים מאנשי ארצנו שם האחד ר’ יודא ב"ר מאיר בר' נתן איש נבון וסבר וגרסן ושם השני ר' יוסף הגריס גם הוא חכם, אשריהם מה טוב חלקם אשר זכו לראות את יקר תפארת גדולת אדוני המלך ומושב עבדיו, ומעמד משרתיו, ומנוחת ה' נחלתו, ונקל בעיני ה' להפליא לי גם לי כחסד הגדול הזה ויזכני לראות את הוד אדוני ואת כסא מלכותו ולהקביל פניו בנעימים.

גם אגיד לאדוני המלך את שם המלך המולך עלינו שמו עבד אלרחמן בן מחמד וכו' ומדת ארץ ספרד ממלכת עבד אלרחמן… יהי אלהיו עמו שש עשרה מעלות וכו‘. זאת מדת ארץ ממשלתו בגבולותחה ארץ שמנה רבת נהרות וכו’ אשר יבואון סוחרים מאפסי הארץ ורוכלים מכל המדינות העליונות מביאים בשם ואבן יקרה וכו' ויאסוף המלך המולך עליה סגולת כסף וזהב ונכבדות, וקהלת חיילים אשר לא אסף כמוהו מלך אשר היה לפניו ומדי שנה בשנה הגיע קנינו אֵלַי מאת אלף זהובים, זה חק קנינו בכל שנה ושנה ואין בזה כי מרוב הסוחרים הבאים מכל הארצות מאייהם וכל דבר סחורתם וכל אודותם לא יתכן כי אם על ידי ולפי דברי, שבח והודאה לאל הגומל עלי ברוב חסדיו, ומלכי הארץ בשמעם את מלך אשכנזי ומלך הגבלים שהם אל צקלב, ומלך קוסטאנטינא ומלכים אחרים, ועל ידי תבאנה מנחותיהם ועל ידי תצאנה גמולותיהם תבענה שפתי תהלה לאלהי השמים אשר הטה אלי חסדו לא בצדקתי כי אם ברוב רחמיו.

ואת כל השלוחים האלה מביאי המנחות אני שואל אותם תמיד בעד אחינו ישראל פליטת הגוים אם שמעו שמע לדבר הדרור לשרידים אשר כלו בעבודה ולא מצאו מנוח עד אשר הודיעוני שלוחי הרסאן, הסוחרים שאמרו לי כי יש ממלכה ליהודים נקראים על שם אלכזר, ולא האמנתי לדבריהם כי אמרתי לא יאמרו לי כדבר הזה כי אם לרצות אותי ולהתקרב אלי. ואשתומם על הדבר הזה, עד אשר באו שלוחי קונסטנטינא בתשורה וכתב מאת מלכם אל מלכנו ואשאלם על הדבר הזה וישיבו אותי, כי באמת הוא הדבר הזה וכי שם המלכות אלכזר, ובין קוסטנטינא ובין ארצם מהלך חמשה עשר יום בים, אבל ביבשה יש בינינו אומות רבות, ושם המלך המולך יוסף ואניות באות אלינו מארצם ומביאים דגים ועורות וכל מיני סחורות והם אנשי אחותנו ומכובדים עלינו, ובינינו וביניהם שליחות ומנחות ולהם כח ומעוז גדודים וחילים יוצאים בזמנים. ואני כשמעי את הדבר הזה מלאתי כח וחזקה ידי וְאִמְצָה תִקותי ואקוד ואשתחוה לאלהי השמים. ואפן כה וכה למצוא ציר נאמן לשלוח לארצכם לדעת אמתת הדבר, ולדעת שלום עבדיו אחינו, ויפלא הדבר על כי רחוק המקום; והזמין לי הקדוש ב"ה כידו הטובה עלי איש אחד שמו מר יצחק בר' נתן, וישם נפשו בכפו ויתנדב ללכת באגרתי אל אדוני המלך ונתתי לו שכר גדול לרוב וכסף וזהב הרבתי להוצאותיו ולמשרתיו לכל דבר לדרך, וגם שלחתי מממוני מנחה מכובדת למלך קוסטנטינא ואבקשה ממנו לעזור לשלוחי זה בכל צרכיו עד הגיעו אל המקום אשר אדוני חונה, וילך שלוחי זה אל קונסטנטינא ויעמוד לפני המלך ויתן לו כתבי ומנחתי, יכבד את שלוחי ויתאחר עמו כמו ששה חדשים, עם שלוחי אדונינו המלך מקורטבה. יום אחד אמר להם לשוב אלינו, וכמו כן השיב את שלוחי כי הדרך אשר בינינו וביניהם והאומות שבינינו בקטטה, והים סוער לא יעבור בו אדם כי אם בזמן יודע, וכשמעי את הדבר הרע הזה חרה לי עד מות ויצר לי עד מאד על אשר לא הקים את דברי ולא עשה כרצוני ותרב מהומתי ונכפלה רעתי, ואחרי כן רציתי לשלוח אגרת אל אדוני המלך מפאת ירושלים עיר הקדש וערבו לי אנשים מישראל להוליך אגרתי מארצם לנציביו ונשם לארמניא ומארמניא אל ברעדה, ומשם אל ארצכם. אני טרם אכלה לדבר אל ליבי והנה שלוחי המלך הגבלים באם ועמהם שני אנשים מישראל שם האחד מר שאול ושם השני מר יוסף. ובשמעם את מהומתי נחמו אותי ויאמרו לי תנה לנו אגרותיך ואנחנו נגיעם אל מלך הגבלים ובשביל כבודך ישגר כתבך אל בני ישראל היושבים בארץ הנגרין וגם ישלחוה אל רום ומשם אל בלגאד עד שיגיע כתבך כרצונך אל המקום אשר אתה רוצה.

הבוחן לבות והחוקר כליות יודע כי לא עשיתי זאת לכבודי, כי אם לדרוש ולדעת האמת אם יש מקום שיש ניר וממלכת גלות ישראל ואין רודים בהם ולא מושלים עליהם, ואלו ידעתי כי נכון הדבר הייתי מואס בכבודי ועוזב גדולתי ונוטש משפחתי, והייתי הולך מהר אל גבעה בים וביבשה עד בוא אל המקום אשר אדוני המלך חונה שם לראות גדולתו וכבוד מעלתו ומושב עבדיו ומעמד משרתיו, ומנוחת פליטת ישראל, ובראותי את יקר תפארת גדולתו תאורנה עיני ותעלוזנה כליותי תבענה שפתי תהלה אשר לא עזב חסדו מעם עניו.

ועתה אם על המלך טוב ואם יראה במאויי עבדו תיקר נא נפשי בעיניו ויצוה את הסופרים העומדים לפניו לכתוב לעבדו תשובה מארץ מרחקים ויודיעני שרש הדבר ויסוד כל המעשה איך היתה נפילת ישראל במקום ההוא, ואבותינו ספרו לנו כי בתחלה שם היה וכו' ואותן שני אנשים אשר מארץ הגבלים מר שאול ומר יוסף אשר ערבו לי להוליך אגרותי אל אדוני המלך אמרו לי כי היום כמו שיש שנים בא אליהם איש ישראלי סגי נהור איש חכם ונבון ושמו מר עמרם ואמר כי הוא מארץ אלכזר והיה בבית אדוני המלך ומאוכלי שולחנו ונכבד אצלו, וכשמעי שלחתי אחריו מלאכים להשיבו אלי ולא השיגוהו, גם בזה אִמְצָה תקותי וחזקה תוחלתי.

ועתה הנה חקותי האגרת הזאת לאדוני המלך, וחנותי למולו שלא תכבד עליו שאלתי, ויצוה להודיע את עבדו כל הדברים האלה, וכל עניני ארצו ומאיזה שבט הוא ומה הוא דרך המלכות? איך ינהלו המלכים כסא כבוד המלכים, המשבט ידוע או ממשפחה הראויה למלוך, ואם מלך בן מלך כאשר הוא מנהג אבותינו בהיותם שוכנים בארצם? ויודיעני אדוני המלך כמה מהלך ארצו וכו' ומפר חייליו גדודיו ושריו, ואל נא יחר לאדוני בשאלי מספר גדודיו יוסיף ה' עליהם כהם וכו' ועיני המלך רואות, ולא שאלתי השאלה הזאת כי אם למען אעלוז ברבות עם הקדש, ויודיעני אדוני המלך מספר המדינות אשר הוא רודה בהם ומספר המס אשר ישיבו לו, אם יתנו לו מעשר, ואם אדוני חונה תמיד בעיר ממלכה ידוע, או אם יסוב אל כל גבול ממשלתו והאיים הקרובים אליו? אם מהם מתיהדים, ואם ישפוט את עמו או אם יקים להם שופטים, ואיך עלותו בית ה‘, ועם איזה אומה יערוך קרב ועל מי ילחום וכו’, ומה שם הערים הקרובות אל ממלכתו מן הרסאן ומן ברעדה ובאב אלאבואב? ומנהג הליכות הסוחרים ההולכות אל מחוז אדוני המלך, ויודיעני כמה מלכים מלכו לפניו ומה שמם וכמה מלך כל אחד ובאיזה לשון אתם מדברים? ובימי אבותינו נפל אצלנו איש ישראל נבון דבר היה מתיחס בשבט דן עד שמגיע לדן בן יעקב והיה מדבר בצחות וקורא שמות לכל דבר בלה"ק וכל דבר לא נעלם ממנו…

עוד בקשתי הפליאה מאת אדוני להודיעני, אם יש אצלכם זכר לחשבון קץ הפלאות אשר אנו מחכים זה כמה שנים ונצא משבי אל שבי ומגולה אל גולה, ומה כח תוחלת המצפה להתאפק על זאת וכו‘. וכאשר שמענו את שמע אדוני המלך ותקף מלכותו ורוב חייליו תמהנו בזאת נשאנו ראש ותחי רוחנו ותחזקנה ידינו, ותהי’ ממלכת אדוני לנו לפתחון פה, ומי יתן ספות השמועה הזאת כח כי בזה תרבה גדולתנו, וברוך ה' אלהי ישראל אשר לא השבית לנו גואל ולא השבית ניר וממלכת משבטי ישראל יחי אדונינו המלך לעולם.

והייתי שואל בעל אודות אשר לא שאלתי לולי כי יגורתי להכביד על אדוני המלך בהרבות מלים כי כן דרך המלכים, ואמנם כבר הרביתי, והנני מודה בזאת ואל יאשימני אדוני כי מרוב שיחי דברתי עד הנה, אבל כמוני ישגה וכמוהו יסלח, כי אדוני יודע כי אין עִם גוֹלֶה דעת ולא עם בני שביה תושיה, ואני עבדך לא פקחתי עין כי אם בתוך גולָה ודלות, על כן יש על אדוני מאמתת החסד ומאורח האמת להעביר שגיוני עבדו, ובלא ספק כבר שמעת איך היו מכתבי מלכי ישראל ומה אגרותיהם ומה מנהג בספרי שליחותם, ואם על המלך טוב יעבור שגגת עבדו כידו הטובה וכחסדו הגדול, ושלום רב לאדוני המלך ולזרעו לביתו ולכסאו עד עולם ויאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 49533 יצירות מאת 2739 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21102 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!