רקע
שמואל יוסף פין
תשובת יוסף המלך הכוזרי אל הנשיא רב חסדאי

אל רב חסדאי ראש גולה בן יצחק בן עזרא הספרדי, הנחמד אלינו והנכבד עלינו, הנה אודיעך שבא אלינו כתבך המכובד על יד ר' יעקב בן אליעזר מארץ נמץ, ושמחנו בו וששנו על בינתך וחכמתך ואמצא כתוב בכתבך מקום ארצך וכו'. אילולי שלוחי קוסטאנטינא לבוא בכושרות ויספרו לכם האומות מלכותנו ודיננו לא הייתם מאמינים בו לפי שהייתם מכזבים אותו לפנים, ובקשת להודיעך אמתת הדברים מלכותנו ויחוסנו ואיך נכנסו אבותינו בדין ישראל והאיר האל עינינו ושבר קמינו, עוד בקשת לדעת מדת ארצנו ורחבה, והגויים אשר סביבותינו המשלימים אתנו והנלחמים עלינו, ואם יתכן לבוא שלוחינו אל ארצכם ולחלות פני מלככם היקר והנעים שהמשיך לבבות לאהבתו בטוב דרכיו והביאם באהבתו ויושר מפעלותיו, לפי שאומות אומרים להם כי אין לישראל שארית ולא מקום ממשלה וממלכה. (כדי) שיהיו ישראל נהנים בדבר הזה והיה להם להרמת לב ומענה לשון ושבח ותהלה בעיני האומרים להם כי אין לישראל שארית ולא מקום ממשלה וממלכה. ואנחנו משיבים תשובתך על דבר ודבר עם השאלה ששאלת בכתבך תשובת הששים בך והשמחים בחכמתך, אשר זכרת מארצך ויחוס המולך עליה כבר נגע אלינו וכבר היו בין אבותינו אגרות דרישות שלום והדבר הזה הוא שמור בספרינו ידוע לכל זקני ארצנו. ומחדש מה שנקדם בעיני אבותינו ונשים אותו ירושה לבנינו.

שאלת בכתבך מאיזו אומה ומאיזה משפחה ומאיזה שבט אנחנו, דע כי אנחנו מבני יפת ובני תורגמה ומצאנו בספרי יחוסים של אבותינו שהיו לתורגמה עשרה בנים וכו‘, ואנו מבני כזר הוא השביעי, כתוב אצלו שבימיו היו אבותי מתי מספר והקב"ה נתן להם כח וגבורה ועשו מלחמה עם גוים רבים ועצומים מהם ובעזר האל גרשום ויירשו ארצם וברחו וירדפו אחריהם עד (שהעבירם) [שעברו] הנהר הגדול ששמו דונא, עד היום הזה הם חונים על נהר דונא וקרובים לקוסטאנטינא, ויירשו כזרים את ארצם, ואחרי כן עברו דורות עד שעמד מלך אחד ושמו בולאן, היה איש חכם וירא אלהים בוטח בו בכל לבו ויסר את הקוסמים ואת עובדי הגלולים מן הארץ וחסה בצל כנפיו, ונראה לו מלאך בחלום ואמר לו: בולאן! ה’ שלחני אליך לאמר שמעתי את תפלתך ותחנתך, הנה ברכתיך והרבתיך ואקיים מלכותך עד סוף הדורות ואמסור את אויביך בידיך ואתה עמוד בבקר והתפלל לפני, וכן עשה, וירא אליו שנית ויאמר לו: ראיתי את דרכיך ורציתי את מעשיך וידעתי כי תלך אחרי בכל לבבך, ואני חפץ לתת לך מצות חק ומשפט ואם תשמור מצותי ומשפטי אברכך וארבך. ויען ויאמר למלאך הדובר אליו: אתה ידעת אדוני מחשבות לבי וחקרת כליותי שלא שמתי בטחוני אלא בך, אבל העם שאני מולך עליהם לא אדע אם יאמינו לי, אם נא מצאתי חן בעיניך ואם עלי יתגלגלו רחמים הֵרָאֶה לפלוני השר הגדול שלהם והוא יעזרני על זאת. וה' עשה כרצונו וירא לשר ההוא בחלום ויגד למלך. והמלך קבץ כל שריו ועבדיו ואת כל עמו ויגד להם את כל הדברים האלה וייטב בעיניהם הדבר וקבלו עליהם את הדין ונכנסו תחת כנפי השכינה. וירא אליו המלאך עוד ויאמר אליו הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוני, ואתה בנה בית לשמי ויען ויאמר רבונו של עולם מאד אני מתבייש לפניך שאין לי כסף וזהב לעשות כמו שיתכן וכאשר ברצוני, ויאמר לו חזק ואמץ קח עמך כל חיליך וקום לך אל ארץ רודלאס ואל ארץ ארדיל הנה נתתי פחדך ואימתך בלבם ומסרתים בידך וכו‘, ותבוא בשלום ותבנה בית לשמי, והוא האמין בו ויעש כאשר צוהו, וילחם והחרים המדינה ושב בשלום ובנה אהל וארון ומנורה ושולחן ומזבחות וכלי הקדש. עד היום הם שמורים הידי וקיימים. ואחרי כן הלך שמעו בכל הארץ ושמע מלך פרס ומלך ישמעאלים ושלחו אליו מלאכיהם בממון גדול ובמנחות רבות עם חכמיהם להטותו אל ביניהם, והמלך היה חכם ויצו להביא חכם מישראל ודרש וחקר ושאל היטב ישם אותם יחדיו לברר בדיניהם, והיו שוברים אחד את דברי חברו וכו’ ויען המלך כבר הודיתם בפיכם שדין ישראל הטוב והישר ואני כבר בחרתי בדין ישראל שהוא דינו של אברהם ואל שדי יהיה בעזרי.. ואתם לכו לשלום אל ארצכם, ומן היום ההוא והלאה עזרו האל שדי ואמץ את כחו. וימל בשר ערלתו הוא ועבדיו וישלח ויבא אחד מחכמי ישראל ויפרשו התורה ויסדר לו כל המצות, עד היום הזה אנו על הדין הנכבד והאמתי. יתברך שמו של הקדוש ברוך הוא לעולם. ומן היום הזה שנכנסו אבותינו תחת כנפי השכינה הכניע לפנינו את כל אויבנו והשפיל אל כל האומות והלשונות אשר סביבותינו, ולא עמד איש בפנינו עד היום וכלם לנו למס על ידי מלכי פרס וישמעאל.

ואחר הדברים האלה עמד מלך מבני בניו ושמו עובדיה צדיק וישר, הוא חדש את הממלכה והעמיד את הדין כדין וכהלכה, והוא בנה בתי כנסיות ובתי מדרשות וקבץ לרוב מחכמי ישראל ויתן להם כסף וזהב לרוב ויפרשו לו ארבעה ועשרים ספרים ומשנה ותלמוד וכל תקון תפלות חזני‘, והיה ירא אלהים ואוהב התורה והמצות ואחריו עמד חזקיה בנו וכו’ ואני יוסף בן אהרן הנזכר וכלנו מלך בן מלך ולא יוכל זר לשבת על כסא אבותינו. יהי רצון מלפני ממליך כל מלך שיתמיד מלכותנו בתורתו ובמצותיו.

ואשר שאלת מהלך ארצנו וארכה ורחבה היא על יד הנהר הסמוך לים גרגאן לפאת מזרח מהלך ארבעה חדשים ועל יד הנהר חונים אומות רבות לרוב עד מספר וכו' כלם נותנים לי מס ואני יושב על מבואות הנהר לא אעזוב את רוסיים הבאים בספינות לעבור אליהם, כמו כן לא אעזוב את כל אויביהם הבאים ביבשה לעבור אל ארצם ואני אלחם עמהם מלחמה קשה ואלו עזבתים היו מכחידים כל ארץ ישמעאל עד בגדאד. ועוד אודיעך שאני יושב על הנהר הזה בעזרת שדי ויש לי בתוך מלכותי שלש מדינות האחת יושבת בה המלכה עם נערותיה וסריסיה וכו' והיושבים בה ישראלים וישמעאלים ונוצרים ואומות אחרות מלשונות אחרות יושבים בה וכו‘, ואנו יושבים במדינה כל החרף ובחדש ניסן אנו יוצאים אל המדינה והולכים איש אל שדהו ואיש אל גנו ואל עבודתו, ועוד כל משפחה ומשפחה יש להם אחוזת אבותיהם ידועה נוסעים וחונים בגבולם בשמחה ובשירים, לא ישמע אדם נוגש ואין שטן ואין פגע רע וכו’ והארץ אינה גשומה הרבה ויש בה נהרות רבות מגדלים דגים לרוב ויש לנו מעיינות רבות והארץ טובה ושמנה שדות וכרמים וגנות ופרדסים כלם משקים מן הנהרות ויש לנו עץ פרי לרוב מאד.

ועוד שאלת מדבר קץ הפלאות, ואנחנו עינינו אל ה' אלהינו ואל חכמי ישראל הישיבה שבירושלים ואל הישיבה שבבבל ואנו רחוקים מציון, אבל שמוע שמענו שברוב העונות תעו החשבונות ואין אנו יודעים מאומה, אבל יישר בעיני אלקים ויעשה למען שמו הגדול ואל ימעט לפניו חרבן ביתו ובטול עבודתו, וכל התלאות אשר מצאתנו ויקיים בנו ופתאום יבוא אל היכלו וגו' ואין בידנו כי אם נבואת דניאל. ואל אלהי ישראל ימהר הגאולה ויקבץ גלויותינו ונפוצותינו בחייך ובחיי דכל בית ישראל אוהבי שמו. וזכרת באגרתך שאתה מתאווה לראות פני וגם (אני) מאד כוסף ומתאוה לראות פניך הנעימים ויקר תפארת חכמתך וגדולתך ומי יתן והיה כדבריך ולו זכיתי להתחבר עמך ולראות פניך הנכבדים והנעימים והנחמדים, אתה תהיה לי כאב ואני אהיה לך לבן ועל פיך ישק כל עמי ובדברך הייתי יוצא ובא בעצתך הנכונה. ושלום רב.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 49514 יצירות מאת 2733 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21102 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!