רקע
שמואל יוסף פין
תשובת הרמב"ם אל רבינו יהונתן הכהן

מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה זה הדור בלבושו צועה ברוב כחו, ורוח נדיבה רוחו, וכריח השדה ברכו ה' ריחו, ולמלחמות התורה תפס חרבו וחגר שלחו ועל כסא התלמוד מושב מנוחו, הוא הרב הנערב הנחמד מזהב ומפז רב, יהונתן הכהן סגולת החכמים בן כבוד גבירנו קדושנו מורינו ורבינו דוד זצ“ל, יהי אלהיו עמו להושיע, ובכל אשר יפנה ירשיע מאת הנכסף לראותך המשתעשע בבינתך השמח בחברתך המתפלל תמיד שלותך, ולהרבות תורתך ולהאריך בטוב ימותך משה ב”ר מיימון זצ"ל. אמנם כי אתם עם ה' תקראו, ובכל הנמצא כתוב תמצאו, וראשונים בכל חלוצי צבאות ה' תצאו כי אתם חלק ה' וחבלו, החונים על דגלו, והמשרתים לפניו תמיד בזבולו ברך ה' חילי וספר התורה לכם נמסר, ומעת הוסר התמיד מכם לא סר והיה כל מבקש ה' אל משמעתכם הוא סר, כי כבר נגזר לכם להבין ולהורות את החוקים ואת התורות, כי אתם שומרים אמרות ה' אמרות טהורות, נוצרים לפנים את הבריתות, ולך ולבית אביך כל חמדת ישראל ולא ישבות מכם לתורה גואל, וזאת לפנים בישראל.

לכן בהגיע כתבך הממולא בכל אבן יקרה וספיר, כזהר הרקיע לכל משכיל מזהיר, זהר בהיר, וכל התלמידים נשאוהו בחיקם ובזרועם ובשמחה נשמע מרחוק דֵעם, ובפתחו עמדו כל העם, וכאשר נשמע גלו עניניו, ונחקרו סתרי מצפוניו, וירא משה וינס מפניו. וימצא עם הכתב אגרת לכל חמדה אוגרת, והיא על מגלה גברת, עקב היות בה רוח אחרת, רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה היא האגרת אשר להבינה משמן בשר חכמים ירזה, ולפרוקה ישאל כל חוזה. ויאמר משה אסורה נא ואראה המראה הגדול הזה. ונשמע את קול הקושיות חזק כרוח סערה ויאמר משה זה קול ענות גבורה. ובהביטו הָרים רמים ולא יוכל לעלות, ורצה לבוא אל האהל והנה הדלתות נעולות ושם לה עלילות. וחרד עם החרדים והשיב אחור ימינו להשיב דברים אחדים וידי משה כבדים. ובראותו כי אפם עזוב ועצור הלך לבדו וישב בנקרת הצור ויאמר משה אל ה': אתה אמרת: ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני, והנה באחרית הימים נצחוני בני.

ואחר כל אלה הדברים והדרכים אשר בעיני לא ישרים, דרך השרות והשרים, המה הדרכים אשר מקצתם לא סלולים דברי החידות והמשלים, וזה הדבר המעט אשר דברנו בהם ודברנו בעניניהם לפי שהיא דרך אבותינו לפנים וכל אחינו אשר בספרד לה פונים, ואמרו רז”ל עלית לקרתא הלך בנימוסיה. וראוי להחזיר הים לאיתנו ולהיות נשמע הדבר בענינו.

מודיע אני משה אליך השר הרב הכהן יהונתן, כי בעת שהגיעו אלי כתבך ושאלותיך שמחתי בהם שמחה גדולה ואמרתי לנפשי ברוך ה' אשר לא השבית לך גואל, וידעתי שהגיעו דברי למי שידע עניניהם, ויבין מצפוניהם, וישא ויתן בהם כראוי, ואמרתי לנפשי, הרי זה למשיב נפש ולכלכל את שיבתך. וכל אשר שאלת יפה שאלת וכל אשר הקשית יפה הקשית, אל תירא כי אתך אני, וכבר השבתי היום תשובה על כל שאלה ושאלה משאלות הרב, וזה שנתאחרו התשובות כמה שנים אם לא מדאגה מדבר החולי ומרוב המהומות כמו שנה עמדתי בחליי ועכשיו שנרפאתי הרי אני כחולה שאין בו סכנה. ואני רוב היום מסב על המטה. ועול העמים על צוארי בדברי הרפואות שרפו את כחי ולא הניחו לי שעה אחת לא מן היום ולא מן הלילה. ומה אני יוכל לעשות אחר אשר יצא טבעי ברוב הארצות. ועוד שאיני היום כמו בימי הבחרות אלא כחי כשל ולבי קץ ורוחי קצרה, ולשוני כבדה וידי רעשה, אפילו לכתוב אגרת קטנה אעצל, ומפני זה אל יקשה בעיניכם על שצויתי לכתוב התשובות ומקצת הכתבים ולא כתבתי הכל בכתב ידי, לפי שאין לי פנאי לזה מפני כשלון כחי וקוצר רוחי מפני אלו המצערים לי תמיד.

ומודיע אני משה להדרת הרב רבינו יהונתן הכהן וכל החכמים החברים הקוראים את כתבי שאעפ“י שבטרם אוּצַר בבטן, התורה ידעתני, ובטרם אצא מרחם הקדישתני ולהפיץ מעינותיה חוצה נתנתני, והיא אילת אהבי ואשת נעורי, אשר באהבתה שגיתי מבחורי. ואף גם זו נשים נכריות נעשו לה צרות מואביות עמוניות צידוניות אדומיות חתיות, והאלֹהַ יודע כי לא נלקחו מתחלה אלא להיותן לה לרקחות ולטבחות ולאופות, להראות העמים והשרים את יפיה כי טובת מראה היא עד מאד. מכל מקום נתמעטה עונותיה, שהרי נחלק לבי לכמה חלקים בכל מיני חכמה, וכמה טרחתי יומם ולילה כמו עשר שנים רצופות בקבוץ חבור זה (משנה תורה) ואנשים גדולים בכם הם ידעו מה עשיתי, שהרי קרבתי דברים מרוחקים מפוזרים ומפורדים בין הגבעות וההרים וקראתי אותם אחד מעיר ושנים ממשפחה, ושגיאות מי יבין והשכחה מצויה וכש”כ בזקנים.

ומפני כל אלו הסבות ראוי לחפש בדברי ולבדוק אחרי ואל יאמר הקורא בחבורי, כי מה האדם שיבוא אחרי המלך, אלא הרי הרשיתיו ויאמר המלך יבוא, וטובה גדולה עשיתם עמדי אתם החכמים. וכל כי שמוצא דבר ויודיעני טובה [עושה עמדי[. עד אשר לא ישאר שם ח"ו מכשול, שלא נתכוונתי בחבור זה אלא לפנות הדרכים ולהסיר המכשלות מלפני התלמידים, שלא תחלש דעתם מרוב המשא ומתן ויצא טעות בפסוק ההלכה, והמקום ברוך הוא יעזר אותנו ואתכם על תלמוד תורתו, וידיעת יחודו ולא נכשל, ויקוים בימינו ובימיכם ונתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 49714 יצירות מאת 2747 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21199 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!