רקע
שמואל יוסף פין
מכתב הרמב'ן לקהלות ארגון נאבארא וקאסטיליא

בדבר המחלקת ע”ס המדע והמורה להרמב”ם ז"ל.

בפשע ארץ, ביום היתה לכלה וחרץ, על סגניה וחוריה, לבנות גדריה, ועל הרועים לשמור העדרים, ממעונות אריות ומהררי נמרים, עליהם לבקש האובדות, ולחזק הנחלות, לקדם ברועים, אף כי זה שה פזורה בראש הר זה, שן הסלע מעבר מזה, כמונו היום שארית עדת הברית, אשר למבראשונה ברית הפרנו, ובאחרונה חטאנו ומרדנו בכל ענין, ולקינו בלא מנין, ואנו אסורים בזקים בבית כלא שכחנו ברית וחוקים, הלא בה' אלהינו אנחנו דבקים, ובבית שִבְיֵנו הוא חיינו, החיים הטובים אשר אין להם הפסק, ואין אחריהם מות, האור הבהיר אשר לא יגאלוהו חשך וצלמות, והאמונה השלימה היא המגינה עלינו… והיא שעמדה לאבותינו ולנו, הקבלה ההוגנת היא הנותנת לעמנו פליטה ושארית, כאשר ידעתם, את אשר עברנו בקרב הגוים אשר עברתם, הוא הזבח אשר זבחתם, הקטרת אשר קטרתם, העולות והקרבנות, הנסכים והמנות, ועד הנה מיום שכבנו בין המשפתים, לא נראה זבוב בבית המטבחים, אין נודד כנף ופוצה ומצפצף כנגד קבלתנו, כי ידיעת אלהינו היתה מסכמת באמונתנו, ואמונתו מקובלת בכל קצוי גלילות גליותנו, אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחובותינו.

אך היום סביבות גבעתי קללה ראיתי, ומעלת עשן כנגד חזיתי, כנצוץ מבעיר גחלת, והיתה כאש אוכלת, ואנחנו מחשים, ועל ערש דוי נישן, והנה עלה קיטור הארץ כקיטור הכבשן. לכן אני הקטן בשבטי הדל באלפי, היושב בשמים בּסְפִי, ובלבבי רשפי, מסיר מסוה הבושה מעל פני ואקרא. אריה על מצפה אדוני, אלכה אל הגדולים ואודיעה לשרים העומדים על דורם, נוּרָא בִי עמרם! נוּרָא בִי עמרם!

ואתם שלומי אמוני ישראל אריאל אריאל, שארית עמי יתר גויי עם אלהים דרי ירושלים אשר בספרד נשיאי ארגון אצילי נבארא ושרי קשטיליא הקמים על נדיבות. תלמידים וסופרים דורשי אותיות וחזני כנסיות.. הבו לכם עצה ודבר הלום, ואל יושבי האי הזה תענו שלום, כי ראיתי כבר, מחטיאי אדם בדבר עוברי דרך עלינו, ובידם כתבי חלקות מגנבים הלבבות ומחניפים המחשבות. והוצרכתי לגלות אזנכם להעמידכם על תוכן הענינים, פן תשמעו אל דברי הזיפים, ותתנו לחרם יעקב וישראל לגדופים ואני תלמידכם זה ימים חקרתי על הדברים מפי השמועה. וראיתי הבאים לעיניכם הכת המתחסדת, נפשים מצודדת והיא המורדת. ואם רבני צרפת אשר מימי תלמודם אנו שותים דברו על השמש בחצי השמים, לכסותו תחת כנפים, וירח המזהיר צוו לסתום ובעד כוכבים לחתום, אין על הרב המגיש דינו לפניכם חטאת, כי הוא על חבירו חלק, ושכנגדו המפליג דעו יגיד עליו ריעו, לא נתן לאלוה תפלה. ובמלאכיו לא ישים תהלה.

ואתם רבותי אל תשמעו לדבר בעל המחלוקת, אל תאמינו ברע אל תבטחו באלוף, עד אשר מפי בעל דינו תשמעו החלוף, כי צדיק הראשון בריבו ובא רעהו וחקרו, ושתי כתות המכחישות זו את זו הביאו בית דינכם יחד ונגשו אל המשפט ושפטום. משפט אמת שפוטו, ובימיכם במשפט תפדה ציון… כחפצכם וכחפץ תלמידכם הצעיר ועבדכם הקטן.

משה בר' נחמן ז"ל

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 49514 יצירות מאת 2733 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21102 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!