רקע
שמואל יוסף פין
רבינו מאיר הלוי מטולטילא אל הרמב"ן

גם היום מרי שיחי, ידי כבדה על אנחתי, בעמדי על אגרת תשואות מלאה. קראה באזני קריאה על קריאה, לכסות דמעה את מזבח ה' על ריב בני ישראל ועל נסותם את ה‘. יצאו דבריהם חלוצים יחפים מבוהלים ודחופים, מאת מגדל ומצודה לתורה ולתעודה, מורה דעה מבין שמועה נבון לחשים וחכם חרשים, ידידי יקירי, דר עם אלהים ועם אנשים, ועם קדושים נאמן להתאבל על מעל הזמן רבי משה בר’ נחמן. אשר הבינותי מתוך אגרות השלוחות אלי, כי חרב פיפיות ביד בעלי פליליות, לנקום נקמת תורות ותושיות, בקללות נמרצות ואלות נפרצות וכלות נחרצות אוכלות בארץ תבונות ומליצות, צבי היא לכל הארצות, על תוכחות ונאצות נשמעו בה על פורצי פרצות הלכו במועצות, לסעף פארות מצות וחוקים ומשפטים צדיקים במערצות, לעול ארחות יושר ולסלף פתגם ולתת טעם לפגם, לשבור עול מצות ותורות ולהתק מוסרות, באמרם אין חפץ לה' בשקלים וקלבון, ואין קנאה לפניו לבקש עלבון, וטרם אבד חשבון, ואין רצונו כי אם להשיג כל איש בלבבו, ידיעת קונהו וחכמת מרכבו, כי מה חפץ בגוף אם יטהר ואם יטמא, אם ירעב ואם יצמא. התעו רוחם עותו נתיבתם ועבטו ארחם, מדרך אשר שמו בה מבטחם, בהכשל כחם ואבד נצחם בשומם תכלית הידיעה, לעשות חונף ולדבר על ה' תועה, להריק נפש רעב למצוה.

לבבי הרתיח כסיר, ומשקה צמא לדברו החסיר, להמית נפשות אשר לא תמותנה. והנה נמצא בתוכה גזע אמונה, מקור לחכמה ולתבונה, הרב המובהק רבי שלמה בר אברהם הוא החל להיות גבור בארץ, לשובב נתיבות ולגדור פרץ, כי מתוך מהפכת מחשבותם מהר. ומנגעי מועצותם לבבו טהר, נשאר בינותם כתורן על ראש ההר, תקע בשופר חכמה להזהיר והעם לא נזהר, זולתי הנלוים עליו קצת חכמי ההר החונים על דגליו, ושאר העם אשר ברגליו, ובראשם ילדיו מעשה ידיו שני תלמידיו, נטעי שעשועים, אנשים חכמים נבונים וידועים, אשר היו פליטת אנשי אמונה להחזיק מגו וצינה בדברי תוכחות ותשובות נצחות, נגד מעקשי הישרה המגלים פנים בתורה, וכראות כי חתרו להשיב אל היבשה ולא יכולו, הגישו עצומותיהם ודיניהם לפני חכמי צרפת להכריע ביניהם. ובראות פינות הצוררה כי רוח פינות רבני צרפת אליהם מתמהרת וליסרם בעקרבים מוסר מתעוררת, שמו עלילת דברים על הרב הנזכר ותלמידיו אשר היו לעזור, כי דבר בה' ובמשה עבדו. והנה הבינותי לאגרת ידידי ויקירי ולאגרת קצת קהל הקדש הנלוים אליו. כי אימת הזיפים ופחד המסלפים נפלה עליו ועל החונים על דגלו. כי שמעו דבת רבים מקול מחצצים בין משאבים, כי שלחו אגרות בכל עבר ובכל דרך ליושבי על מדין להטעים דבריהם לדיין שלא בפני בעל דין, לגנוב לבבות, ולהחניף מחשבות, ותיראו פן ישמעו אנשי הארץ הלזו אל דברי הזיפים. לתת הרב לחרם ותלמידיו לגדופים, חלילה להם מעשות כדבר הזה, ליקר ולנבזה לשמן ולרזה, האמנם אם אינם נביאים הם בני נביאים, וזכות אבותם להם למסעד, להציל רגליהם ממעד וצדקתם עומדת לעד. ואם חלילה תהיה להם כתף סוררת אוהבי שטים להעמיק ובילדי נכרים להשפיק, להחזיק במחלוקת על תורת ה' להלעיג, ולזכור מגבעת המורה בעמק עכור, הנני נכון להחלץ להוציא עצמי מן הכלל וחלקתם בארץ תקולל, ואני וכל הנלוים עלי המאמינים בחיים (וכל יראי ה' ית' הנלוים אלי) נהיה נקיים.

ועל דברי יקירי וידידי אשר בקש ממני לקנא לכבוד תורתנו ולדברי רבותינו, ולהיותנו באגודה אחת עם רבותינו הצרפתים כאשר הסכימו בו לכבוד אלהים ולגדור גדר בעמו הפרוץ, ולעשות דברינו כליון חרוץ שוטף צדקה, להרים מדרך עמנו מכשול ופוקה. הלא ידעת אם לא שמעת כי גם אנכי סרבים וסלונים אותי ואל עקרבים תחנותי, גם מתמול גם משלשום. גם טרם בוא ספר הנבוכים מורה, היה למקצת העם, בדת הבורא, לב סורר ומורה. ולא ינועו אמות הספים מקול הקורא, כי גם בראותם אהלי כושן, והרבה דישון ודישן לעלות קיטור הארץ כקיטור הכבשן. לא נחם העם מדרכו ולא שב, ולא האמין מוסר ולא קשב, אף כי אני אניאם, ובמוסרת הברית אביאם, לבלתי הגות בספר מורה הנבוכים אשר שולח בעיניהם להאיר חשכים מפי צדיק מושל ביראת אלהים משה איש אלהים:

ואני בבוא הספר הזה אלי, מלאני לבי לעבור בין בתריו. ולשוב משער לשער בשעריו, ולהבין בו, ולתור ולטעום בחכי טעמו, לדעת אם אלחם בלחמו, ואראה והנה יונקתו מחזקת שרשי הדת ומסעפת פארותיה, מחזקת בדקי יסודותיה, רוממות אל בגרונה, ומות וחיים בלשונה, פעם להשמאיל ופעם להימין, מקרבת בשמאל ודוחה בימין. ואבינה כי תהפוכות בקרבה, לא ינקה כל הנוגע בה, הרחקתי מעליה דרכי ולא נתתי לחטוא חכי ברב הגדול המגיה חשכי אשר זרע אור משנה תורתו על כל קצוי נשיה, נוטע בהם עצי דעת ותושיה, כי מי יודע אולי בעל הספר הזה אשר סתמו, היתה רוח אחרת עמו, אך הבמות לא סרו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמה, הוגים במורה הנבוכים ביד רמה, וגבר אשר אין לאל ידו להוכיח אנשי מקומו, והחונים על ידו, אם עברו תורות חלפו חק, איך יוכיח עמים עצומים עד רחוק, אף כי דברי רבותינו רבני צרפת דברי תורה הן ואין צריכים חזוק, אף כי זה ימים רבים הרבה משלשים שנה, בהגיע תור משנה ספר התורה בארץ הזאת, ואעמוד על ספר המדע אשר דבר בהלכות תשובה על העולם הבא שאין בו גוף וגויה קנא קנאתי לצור ישראל וקדושו וליסוד הצדק ולשרשו, בראותי כי אבדה אמונת תחיית המתים מקדם בארץ הזאת מפי יושבי פרזות, ערים עליזות… ואשלח ידי ואכתוב אגרת קנאות לרבני חכמי לוניל אשר היו בימים ההם לקנא לכבוד ה' ית‘, ולדברי תורתו אשר היו לחרפות ולחזק ידים רפות למען החיות האבנים מערמות העפר ואם המה שרופות. הוחלתי לדבריהם אזין עד תבונותיהם, והנה אין איש מתחזק עמי לגדור פרץ בעמו, אכן עמד אחד מחכמיהם לרכוב במרכבת המשנה, ובשם קדוש ישראל לא יכונה. ועד כל רעיו אתבונן, יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן, לא נראתה קשת תוכחתם בענן, להביא בכליותי בני אשפה, אולי הגיע בידו אחד מן השרפים רצפה על המירו יסוד כל הנמצאים וסבתם וסודם בכבוד בשר ודם, זה היה מאתם קול [קהל] גדול המקנאים לתורת ה’ ית' וחוקותיו ונחלת עבדי ה' וצדקתם לכתוב עליהם מרורות, ולדבר עליהם סרות.

ועתה מה תקות אדם לשלוח אגרותיו בקצות ארצות, ולגדור פרצות, להוכיח לאדם מומו, ולפקוד עליו אשמו, הלא רב לו להוכיח עצמו במומו, פן יוסיף העובר על דת לחרף ולקלל ונמצא שם שמים מתחלל, זולתי בהועד שני האנשים אשר להם הריב ואת דבר שניהם לפניו להקריב, אז בדעתו יצדיק צדיק מקרית עוז פשע והרשיע את הרשע.

והצור יעשה שלום במרומיו יפרוס על כ לעמו סוכת שלומיו וייטיב לטובים ולישרים בלבותם, והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם כחפץ ענותם וכחפץ אחי אַחֲוַתְכֶם, דורש שלומכם ושלותכם.

מאיר הלוי ב“ר טודרוס הלוי ז”ל.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 49397 יצירות מאת 2729 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21102 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!