בעלת שכל מרפרף ועיון בלתי עמוק היתה. רק על שדה אחד הראתה אותות של כשרון בלתי מצוי: בהשערת היחס שבין האיש להאשה.
חוש מפותח היה לה על שדה זה. אל תוך נשמתם של הנפשות הפועלות היתה חודרת ומכירה את מצב הדברים, עוד טרם נתברר לבעלי הדבר בעצמם. דיה היתה לה מלה נמלטה אחת, מלה שלא הספיקו להוציאה כולה, רמז, מבט עובר – והמצב הפנימי היה גלוי וידוע לפניה. דבר סתום לא היה מפניה. אם חפצו להסתיר ממנה דבר – מיד הכירה בזה ושחקה בלבה על העמל השוא.
אף נדנוד קל, אף תנועה עוברת לא היו נעלמים מעיניה. זה היה חוש מיוחד של “מחונן” כל החושים הטבעיים האחרים היו כטפלים לו.
היא בעצמה לא היו לה “מאורעות” הרבּה בחייה וגם לא ענינו אותה ביותר. נקלים היו בעיניה, מחוסרים תוכן הם חייה, היתה אומרת, תוכן פנימי. נשואה היתה, והכל היה כה רגיל. כה חול, כה משועמם; כה מחוסר ענין ומחוסר הפתעות מיוחדות. ותקל בחיים האלה.
הא לא קנאה ברעותיה, שחייהן היו יותר מוצלחים. נכונה היתה לותּר גם על אשרה ועל שלותה ובלבד שיהיה “ענין” גם בחייה היא, ענין המביא הפתעות, חכוי, כליון נפש ומלים מלאות חבה וגעגועים – – –
אולם לאט לאט התיאשה מתקותה המסותרה ותשתקע כולה בענינים של אחרים – ובהם מצאה תנחומים. היא ראתה בהם את עולמה הפנימי היא, ובכל “ענין” נכבד של אחרים היתה מכניסה את כל הויתה. שאיפתה העיקרית היתה לעורר קנאה, אם לא לעצמה – לפחות לאותן בריות שהיא העריכה את מצב “עניניהן”. כל אשר היה “הענין” יותר מסובך ויותר רחוק מן הרגילים כן לקח את לבבה ביותר. כל אשר גברו המכשולים והחתחתים כן הלכו וגדלו גבורתה ואומץ רוחה. האמצעים והדרכים לא הפחידוה. מזוינה לקרב יצאה, ההתחכמויות, העצות, ההצעות והתחבולות נולדו וצצו אצלה כאלו מוכנות היו מכבר. כשרונותיה והמצאותיה להסיר את המכשולים לקרב את “האוהבים” היו מצוינים.
חצוניותה התאימה לגמרי לתפקידה ולנטיותיה. ידיים ואזנים ארוכות, תנועות מהירות ועינים כמהות, דורשות ומשתוקקות. וכשהיו מספרים לה על איזה “ענין” נעשו אזניה עוד יותר ארוכות, תנועותיה עוד יותר מהירות ועיניה כמעט שיצאו מחוריהן מהשתוקקות עזה…
על הנוגעים בדבר הביטה ביראת הרוממות. מיד נעשה “הענין” לשלה והיא התמכרה לו כולה ולא מנעה מעמל נפשה. הנצחון היה נצחונה.
אולם כשנגמר “הענין” שוב נעשו לה הנפשות פשוטות ורחוקות. – הן היו לה רק ל“מטה־זעם” לכלי תכסיסה.
היא מלאה את תפקידה באמונה. זה היה הסכום הכולל של חייה, הנקודה התיכונה שלהם, תמציתם ותוכנם.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.