מדה יפה אחת יש ביהודי ארץ-ישראל, שאינה מצויה בקרב יהודי הגולה ושמסייעת הרבה ל“בנין” הארץ – זוהי שאיפתו של כל יחיד לפינת בית משלו דוקא. שאיפה זו היא לא רק נטיה אנושית טבעית; יש בה גם סימן יפה לרגש המולדת ולהשפעתו של רגש זה על חיינו. כל אדם מישראל, שקשר את גורלו האישי בארץ זו, מרגיש בצורך הטבעי להתקשר אל המקום, להתערות ולהכות שרשים בקרקע. מי שהוא תמיד אמיגרנט בכח, נוטה יותר אחרי הרכוש המטלטל ואין לבו לנכסים, שיש להם אחריות וקבע. חזקה על חברי האגודות השונות לבנין בתים, על בוני השכונות השונות שבירושלים, ביפו, בחיפה ובטבריה, שהרגשת המולדת, הרגשת האזרח והתושב מושלב בהם מדעתם ושלא מדעתם. שאיפה זו, שבכחה נבנתה תל-אביב הישנה – זו שעדיין לא ידעה בניני קסרקטין לשם שכר דירה, שבכחה נבנו נורדיה ותל-נורדוי, בית הכרם ותלפיות, בת-גלים ונוה-שאנן, יש בה הרבה מברכתה של תרבות, במשמעה העמוק והנעלה של מלה זו; היא ערבה ליצירת “מסורת”, להתגבשות צורות-חיים ודפוסי-חיים קבועים; יש בה מיסוד הפסיכולוגיה של האכר ואיש-הקרקע. ואולי זוהי הדרך והמעבר ל“שנוי-ערכין”, להשתרשות.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.