מֶלֶךְ סִירְיַם שָׁכַב עֵר עַל יְצוּעוֹ, כִּי נָדְדָה שְׁנָתוֹ. כָּל הַלַּיְלָה הִתְהַפֵּךְ עַל יְצוּעַ הַזָּהָב וְלִבּוֹ אֲכוּל צַעַר וּדְאָגָה. קוֹל הַתֹּף הַמְבַשֵּׂר, כִּי חָלְפָה שָׁעָה הֵפֵר מִדֵּי פַעַם אֶת הַדְּמָמָה וְקָרָא וְהוֹדִיעַ, כִּי הַלַּיְלָה קָרֵב אֶל קִצּוֹ – וְאוּלָם בְּשׂוֹרָה מִן הַגְּבֶרֶת הַמַּלְכָּה אַיִן.
כַּאֲשֶׁר הֵאִיר הַשַּׁחַר לֹא יָכֹל הַמֶּלֶךְ לָשֵׂאת עוֹד. קָם וַיָּשֶׂם פְּעָמָיו לְעֵבֶר חַדְרֵי הַנָּשִׁים. אוּלָם עַל פִּתְחוֹ שֶׁל חֲדַר הַמַּלְכָּה צָרוּ חֲבוּרַת שָׂרִים וּמְשָׁרְתִים וְהַבָּעַת פְּנֵיהֶם הַקּוֹדֶרֶת עָנְתָה בָּהֶם אֶת אֲשֶׁר לֹא אָמְרוּ שִׂפְתוֹתֵיהֶם. כֵּן, הַמַּלְכָּה מֵתָה בְּלִדְתָּה וְיַד הַגּוֹרָל שָׁלְלָה מִמֶּנוּ אִשָּׁה אֲהוּבָה וְיוֹרֵש־עֶצֶר נִכְסָף בְּמַהֲלֻמָּה אַחַת.
לְפִי מִנְהַג הַמְּדִינָה הָעָבְרָה גְְּוִיַּת הַמַּלְכָּה לְבֵית הַקְּבָרוֹת הַמַּלְכוּתִי, הַשָּׂרִים נִצְּבוּ שָׁם בְּמִשְׁמַר הַכָּבוֹד לְיַד הַגְּוִיָּה עַד אִם תַּגִּיעַ שְׁעַת שְׂרֵפָתָהּ – וְאִלוּ הַמֶּלֶךְ הַשַּׁכּוּל פָּרַשׁ לְאַרְמוֹנוֹ וְהִתְיַחֵד עִם אֶבְלוֹ.
הָיְתָה דְמָמָה מִסָּבִיב. אַךְ לְפֶתַע פִּתְאֹם הִבְחִינוּ אָזְנֵיהֶם שֶׁל הַשָּׂרִים שׁוֹמְרֵי־הַכָּבוֹד קוֹל פְּעִיָּה חֲלוּשָׁה עוֹלָה מֵעֵבֶר לַגְּוִיָּה. דּוֹמֶה הָיָה עֲלֵיהָם הַדָּבָר כְּאִלּוּ קוֹל בְּכִי תִּינוֹק שׁוֹמְעוֹת אָזְנֵיהֶם. נֶחְפְּזוּ אֶל הַגְּוִיָּה וְרָאוּ – שֹׁמּוּ שָׁמַיִם! – תִּינֹקֶת רַכָּה מוּטֶלֶת שָׁם לְיַד גּוּפַת הַמַּלְכָּה הַמֵּתָה וְהִיא פּוֹעָה בְּקוֹל וּבוֹעֶטֶת בְּמֶרֶץ בְּרַגְלֶיהָ הַקְּטַנּוֹת. מִיָּד נָטְלוּ אֶת הָרַכָּה בִּזְרוֹעוֹתֵיהֶם וְשָׁלְחוּ רָצִים אֶל הַמֶּלֶךְ לְהָבִיא לְפָנָיו דְּבַר הַבְּשׂוֹרָה. שָׂמַח הַמֶּלֶךְ הָאָבֵל שִׂמְחָה גְדוֹלָה – שִׁכֵּל אֶת אִשְׁתּוֹ, אֲבָל בַּת יֵשׁ לוֹ. וְאוּלָם מִכֵּיוָן שֶׁהַתִּינֹקֶת נוֹלְדָה בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, עַל כֵּן לֹא יִתָּכֵן לַהֲבִיאָהּ לִתְחוּמֵי הָאַרְמוֹן. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אָמוֹת וּמְשָׁרְתוֹת לְטַפְּחָהּ וּלְגַדְּלָהּ מִחוּץ לְבֵית הַמְּלוּכָה וַיִּקְרָא שְׁמָהּ שִׁין־מְבֵי־לוּן, לֵאמֹר: פָּנֶיהָ־כְּגַלְגַּל־הַיָּרֵחַ. גָּדְלָה הַיַּלְדָּה בְּעֹשֶׁר וְנַחַת וּבַיִת בָּנָה לָהּ הַמֶּלֶךְ בָּמָּקוֹם שָׁם נוֹלְדָה. גָּדְלָה וַתְּהִי לְנַעֲרָה יְפַת־תֹּאַר וַחֲבִיבָה עַל הַבְּרִיוֹת. וְאַף כִּי מְקוֹם מְגוּרֶיהָ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת – זָכְרָה וְיָדְעָה תָּמִיד, כִּי בִּתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ סִירְיַם הִיא.
וּמֵעֵבֶר לָאֲגַם – שָׁם אַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ דַגוֹן. וְלַמֶּלֶךְ בֵּן יָחִיד, מִין־נַנְדָא – כִּשְׁמוֹ כֵּן הוּא: הַנִּמְנֶה־עַל־בֵּית־הַמַּלְכוּת. הָיָה לֵב הַמֶּלֶךְ מָלֵא דְאָגָה לִבְנוֹ, כִּי רוֹאֵי־הָעֲתִידוֹת חָרְצוּ גוֹרָלוֹ, שֶׁיֵּהָרֵג בִּידֵי יְצוּר מֵחַיּוֹת הַמַּיִם. מִכֵּיוָן שֶׁכָּךְ, פָּנָה הָאָב אֶל מֶלֶךְ הָרוּחוֹת וּבִקֵּשׁ עֶזְרָתוֹ. נֶעְתַּר לוֹ וְנָתַן בְּיָדוֹ מַטֵּה קְסָמִים שֶׁכֹּחוֹ רַב לִמְשֹׁל בְּכָל חַיָּה וְעוֹף, בְּיַעֲרוֹת-עַד וּבִתְהוֹמוֹת-יָם, בַּאֲגַמִּים וּבִנְהָרוֹת.
יוֹם אֶחָד טִפֵּס הַנָּסִיךְ הַצָּעִיר וְעָלָה עַל גַּג הָאַרְמוֹן וְהִשְׁקִיף מִשָּׁם עַל פְּנֵי הָאֲגַם. אָז נִגְלָה לְפָנָיו גַּן־עֵדֶן מִקֶּדֶם עַל הַגָּדָה שֶׁמֵּעֵבֶר לַנָּהָר. הִשְׁתּוֹמֵם הַנָּסִיךְ וְשָׁאַל נַפְשׁוֹ, אִם יֵשׁ יְצוּר חַי בַּגַּן הַנִּפְלָא. שָׁלַח אֶת הַתֻּכִּי הֶחָבִיב עָלָיו לְהִתְחַקּוֹת עַל עִקְּבוֹת הַתַּעֲלוּמָה. הִתְעוֹפֵף הַתֻּכִּי עַל פְּנֵי הָאֲגַם וּבָא אֶל הַגַּן וַיַּרְא וְהִנֵּה בֵּית קְבָרוֹת הוּא וְשָׁם אַרְמוֹנָהּ שֶׁל הַנְּסִיכָה שִׁין־מְבֵי־לוּן. סִפֵּר הַתֻּכִּי לַנְּסִיכָה הַצְּעִירָה עַל אֲדוֹנָיו הַנָּסִיךְ מִין־נַנְדָא וַיִּשָּׂא הָעֶלֶם חֵֵן בְּעֵינֶיהָ וַתֶֹּאֱהָבֶנּוּ. חָזַר הַתֻּכִּי אֶל אֲדוֹנָיו הַנָּסִיךְ וַיְתָאֵר בְּאָזְנָיו רֹב יָפְיָהּ וְחִנָּהּ שֶׁל הַנְּסִיכָה שִׁין־מְבֵי־לוּן וַתִּשָּׂא חֵן וָחֶסֶד בְּעֵינֵי הָעֶלֶם וַיֹּאֱהָבֶנָּה גַּם הוּא. וְכָךְ נִכְרְתָה בְּרִית אַהֲבָה בֵּין הַנָּסִיךְ וְהַנְּסִיכָה וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ סוֹדָם.
בִּקֵּשׁ הַנָּסִיךְ לְהַגִּיעַ אֶל הַנְּסִיכָה אֲהוּבַת לִבּוֹ. יָרַד לְחוֹף הָאֲגַם וְהִכָּה בְּמַטֵּה הַקְּסָמִים אֲשֶׁר לוֹ אַחַת וּשְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ. מִיָּד הוֹפִיעַ נְהַאמוֹיֶק מֶלֶךְ הַתַּנִּינִים וְהִצִּיעַ שֵׁרוּתוֹ לָשֵׂאת אֶת הַנָּסִיךְ עַל גַּבּוֹ אֶל מֵעֵבֶר לַנָּהָר. קָפַץ הָעֶלֶם וְעָלָה עַל גַּבֵּי הַתַּנִּין וְכָךְ נִשָּׂא עַל פְּנֵי הַמַּיִם אֶל אֲהוּבַת לִבּוֹ. וּמֵאָז הַיּוֹם הַזֶּה הָיָה הַנָּסִיךְ יוֹצֵא בֹּקֶר־בֹּקֶר עִם שַׁחַר, עוֹלֶה עַל גַּבֵּי הַתַּנִּין וּמַפְלִיג אֶל הַנְּסִיכָה הָעוֹמֶדֶת וּמְצַפָּה לוֹ וְעֵינֶיהָ לְעֵבֶר הָאֹפֶק הָרָחוֹק, אֲשֶׁר מִשָּׁם תֵּרָאֶה דְּמוּתוֹ.
וְאוּלָם, לֹא בְכָל עֵת רְפוּדָה דַּרְכָּהּ שֶׁל אַהֲבָה שׁוֹשָׁנִּים. כָּל אוֹתָם הַיָּמִים הָיוּ יְצוּרֵי הַמֵּיִם הָעֲמֻקִּים זוֹמְמִים לִקְשֹׁר קֶשֶׁר נֶגֶד מִין־נַנְדָא וְְנְהַאמוֹיֶק. נְתִינָיו שֶׁל הַתָּנִּין הַגָּדוֹל הָיוּ אֲכוּלֵי קִנְאָה בְּמַלְכָּם וְנָשְׂאוּ נַפְשָׁם לִפְרֹק עֻלּוֹ. וְיָדוֹעַ יָדְעוּ, כִּי כָּל עוֹד הַנָּסִיךְ מִין־נַנְדָא חַי, לֹא יִשְׁתַּחְרְרוּ מִשְׁלְטוֹנוֹ שֶׁל הַתַּנִּין נְהַאמוֹיֶק יְדִידוֹ. עַל כֵּן גָּמְרוּ אֹמֶר וְהֶחְלִיטוּ לָשִׂים קֵץ לְחַיֵּי הַנָּסִיךְ.
בֹּקֶר אֶחָד, עִם הִתְקָרֵב הַיּוֹם הַמַּר וְהַנִּמְהָר, אֲשֶׁר אוֹתוֹ קָבְעוּ חוֹזֵי־הָעֲתִידוֹת כְּיוֹם אֵידוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ מִין־נַנְדָא, וְהַמֶּלֶךְ דַגוֹן יוֹשֵׁב עִם שָׂרָיו בְּמוֹעֶצֶת הַמֶּלֶךְ וְהֵם דָּנִים בָּאֶמְצָעִים אֲשֶׁר יֵשׁ לִנְקֹט כְּדֵי לְהָגֵן עַל חַיֵּי הַנָּסִיךְ הַצָּעִיר. שֵׁמַע מַסָּעָיו־בַּסֵּתֶר שֶׁל הַנָּסִיךְ אֶל מֵעֵבֶר לָאֲגַם הִגִּיעוּ זֶה כְּבָר לְאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ. וְכֵיוָן שֶׁחָשַׁשׁ, כִּי מִן הַיָּם תִּפָּתַּח עָלָיו הָרָעָה, עַל כֵּן גָּמָר אֹמֶר בְּלִבּוֹ לְהַסְתִּיר מִפָּנָיו אֶת מַטֵּה הַקְּסָמִים – וְלֹא יוּכַל הַנַּעַר עוֹד לַחֲצוֹת אֶת הָאֲגַם עַל גַּבֵּי הַתַּנִּין. כָּךְ קִוָּה הָאָב לְגוֹנֵן עַל בְּנוֹ מִפְּנֵי יַד הַגּוֹרָל.
וַיְהִי בַּבֹּקֶר, וְהַנָּסִיךְ יָרַד אֶל חוֹף הָאֲגַם כִּדְבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ וַיַּרְא אֶת נְהַאמוֹיֶק וְרוּחוֹ סָרָה.
– אֲדוֹנִי הַנָּסִיךְ! – אָמַר הַתַּנִין. – הַבַּלָּשִׁים אֲשֶׁר לִי, גִלּוּ אָזְנִי, כִּי קֶשֶׁר קָשְׁרוּ חַיּוֹת הַיָּם נֶגְדְּךָ וְנֶגְדִּי. שִׁים לֵב וֶהְיֵה זָהִיר בְּכָל צַעַד אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה.
וְאוּלָם הַנָּסִיךְ לֹא הִטָּה אָזְנוֹ לְדִבְרֵי נְהַאמוֹיֶק, כִּי נַפְשׁוֹ יָצְאָה אֶל הַנְּסִיכָה אֲהוּבַת לִבּוֹ. בִּלָּה בְּחֶבְרָתָה יוֹם שֶׁל זֹהַר וְשָׂמֵחַ וּמְאֻשָּׁר שָׂם פְּעָמָיו בָּעֶרֶב לַחֲזֹר לְבֵיתוֹ. וְאוּלָם – שֹׁד וָשֶׁבֶר! – בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁעָמַד לָרֶדֶת לָאֲגַם, הִתְקַּדְּרוּ הַשָּׁמַיִם וְסוּפָה עַזָּה הִתְחוּלְלָה. סוּפַת הָאֵימִים הִשְׁתּוֹלְלָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם וְעָקְרָה עֵצִים מִשָּׁרְשָׁם בַּיַּעַר, וְיְהִי הַדָּבָר כְּאִלּוּ חָזַר הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ. רְעָמִים הִרְעִימוּ וּבְרָקִים הִבְרִיקוּ בַּשָּׁמַיִם הָאֲפוֹרִים וּמִמַּעֲמַקֵּי הַיַּמִּים הִשְׁמִיעוּ יִלְלָתָם אַלְפֵי קוֹלוֹת אֵימִים. נִבְהֲלָה הַנְּסִיכָה וְהִתְחַנְּנָה לִפְנֵי הַנָּסִיךְ אֲהוּבָהּ, שֶׁלֹא יַפְלִיג עַל פְּנֵי הַמַּיִם לְעֵת כָּזֹאת וְיִשָּׁאֵר אִתָּה בִּמְעוֹנָהּ. אַךְ הָעֶלֶם עָנָה וְאָמַר:
– שָׁלוֹם עָלַיִךְ, אֲהוּבַת לִבִּי. אִם נִגְזַר עָלַי שֶׁכָּךְ יִהְיֶה סוֹפִי – אֵין מָנוֹס מִזַּעַם הַגּוֹרָל. אַךְ גַּם בַּמָּוֶת לֹא נִפָּרֵד.
אָז נָשָׂא רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ, כְּשֶׁהוּא אָץ לְעֵבֶר חוֹף הַיָּם, לַמָּקוֹם שָׁם מְחַכֶּה לוֹ נְהַאמוֹיֶק הַנֶּאֱמָן, אֲחוּז פַּחַד וּמְבֹהָל גַּם הוּא. הִתְחַנֵּן לְפָנָיו הַתַּנִּין לְבַל יַפְלִיג בַּיָּם בִּשְׁעַת סוּפָה זוֹ. אֲבָל הָעֶלֶם אָטַם אָזְנָיו מִשְּׁמֹעַ. לְמַרְבִּית הַצַּעַר הָיָה הַנָּסִיךְ חֲסַר אוֹנִים בְּאֵין מַטֵּה הַקְּסָמִים בְּיָדוֹ, וְעַל כֵּן לֹא יָכֹל לִכְבֹּשׁ לְעֶזְרָתוֹ אֶת הַיְצוּרִים אֲשֶׁר מִתַּחַת לִפְנֵי הַמַּיִם. אָז בִּקֵּשׁ נְהַאמוֹיֶק מֶלֶךְ הַתַּנִינִים מֵאֵת הָנָּסִיךְ, כִּי יִכָּנֵס לְתוֹךְ גּוּפוֹ כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַעֲבִירוֹ אֶת הַיָּם הַזּוֹעֵף בְּשָׁלוֹם וְלַעֲמֹד בִּפְנֵי כָּל אוֹיְבָיו הַמִּתְנַכְּלִים לוֹ. הִסְכִּים הַנָּסִיךְ וְנִכְנַס לְתוֹךְ גּוּפוֹ שֶׁל הַתַּנִּין וַיֵּצְאוּ לַמַּסָּע הַמְסֻכָּן בֵּין מִשְׁבְּרֵי-יָם.
אַךְ רָאוּ קְהַל הַתַּנִּינִים אֶת מַלְכָּם הַחוֹתֵר בֵּין גַּלִּים סוֹעֲרִים, מִיָּד הִקִּיפוּהוּ מִכָּל צַד וּפָתְחוּ בְּהַתְקָפָה עָלָיו. וּמִסְפָּרָם הָיָה כֹּה עָצוּם וְרַב, שֶׁאֲפִלּוּ נְהַאמוֹיֶק הַגִּבּוֹר לֹא בְּנָקֵל הִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם. וְכַאֲשֶׁר נֶחֱלַץ מֶלֶךְ הַתַּנִּינִים לְבַסּוֹף מִקְּהַל הַמִּתְמָרְדִים, פִּלֵּס דַּרְכּוֹ בֵּין אוֹיְבָיו וְהִתְחַמֵּק וְהִגִּיעַ עַד לְחוֹף מְכֻסֶּה חוֹל צַח. שָׁם צָנַח, וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עָלָיו בְּרֹב עֲיֵפוּתוֹ וְשָׁכַח וְלֹא זָכַר אֶת הָאוֹצָר הַיָּקָר שֶׁהוּא נוֹשֵׂא בְּקִרְבּוֹ.
וּבְהֵיכָלוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ דַגוֹן תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה. אַךְ נוֹדַע לַמֶּלֶךְ, כִּי הַנָּסִיךְ בְּנוֹ יָצָא אֶל אֲהוּבַת לִבּוֹ וּמַטֵּה הַקְּסָמִים אֵין עִמּוֹ, מִיָּד נֶעְכְּרָה עָלָיו רוּחוֹ. נָטַל אֶת מַטֵּהוּ וְחָבַט בּוֹ אַחַת וּשְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ. נִזְדַּעַזְעָה הָאֲדָמָה תַּ"ק פַּרְסָה וּמֵעֹצֶם הַזַּעֲזוּעַ נִתְעוֹרֵר נְהַאמוֹיֶק, רַעֲנָן וְזוֹרֵחַ. בּוֹ בָּרֶגַע זָכַר אֶת הַפִּקָּדוֹן הַיָּקָר אֲשֶׁר הוּא נוֹשֵׂא בְּקִרְבּוֹ וְנֶחְפַּז לִפֱלֹט אֶת מִין־נַנְדָא מִתּוֹךְ פִּיו. אֲבָל הַנָּסִיךְ הַמִּסְכֵּן הָיָה כְּבָר לְלֹא רוּחַ חַיִּים בְּאַפּוֹ. הֵעֱמִיס נְהַאמוֹיֶק אֶת הַגְּוִיָּה עַל גַּבּוֹ וְהֵבִיא אֶת הַמַּשָּׂא הַיָּקָר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ דַגוֹן.
וּמֵעֵבֶר לָאֲגַם, שָׁם שִׁין־מְבֵי־לוּן יוֹשֶׁבֶת מְצַפָּה. מַדּוּעַ בּוֹשֵׁשׁ אֲהוּב לִבָּה לָבוֹא? מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פְעָמָיו? וְכַאֲשֶׁר נוֹדַע לָהּ דְּבַר הָאָסוֹן הַמָּר, נִפְתְּחוּ מַעְיְנוֹת דִּמְעָתָהּ וַיֵּרְדוּ עַל לְחָיֶיהָ כְּפַלְגֵי מַיִם. שָׁכְבָה עַל יְצוּעָהּ וְלֹא אָכְלָה וְלֹא שָׁתְתָה וַתִּתְעַטֵּף עָלֶיהָ נַפְשָׁהּ וַתָּמָת גַּם הִיא בִּדְמִי יָמֶיהָ. וְזוּג הַנֶּאֱהָבִים נִשְׂרְפוּ לְאֵפֶר בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם וּבְאוֹתָה הַשָּׁעָה.
לֹא הָיָה עָנָן בִּשְׁמֵי הַתְּכֵלֶת. לֹא הָיָה גַּל עַל פְּנֵי הָאֲגַם. וּשְׁנֵי תִימְרוֹת הֶעָשָׁן מִן הַגּוּפוֹת הַשְׁרוּפוֹת עָלוּ מַעְלָה מַעְלָה וּפָשְׁטוּ לַמֶּרְחַקִּים.
וְהִתְאַבְּכוּ תִּימְרוֹת הֶעָשָׁן וְנָמוֹגוּ וְשָׁבוּ וְנִפְגְּשׁוּ וְנִתְאַחֲדוּ בַּמְּרוֹמִים.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.