וַיְהִי כַּאֲשֶר שָב לָבָן לְאַרְצוֹ וַיִשְלַח אֶת בְּעוֹר בְּנוֹ וְעִמוֹ עוֹד עֲשָׂרָה אֲנָשִים, וַיְמַהֲרוּ וַיַעַבְרוּ אֶת הַדֶרֶךְ לִפְנֵי יַעֲקֹב וַיָבֹאוּ אֶל עֵשָׂו אַרְצָה שֵׂעִיר וַיֹאמְרוּ לוֹ: כֹּה אָמַר אֲחִי אִמְךָ לָבָן בֶּן־בְּתוּאֵל: הֲשָמַעְתָּ אֶת אֲשֶר עָשָׂה לִי יַעֲקֹב אָחִיךָ אֲשֶר בָּא אֶל בֵּיתִי בְּעֵרוֹם וּבְחֹסֶר־כֹּל, וָאֲגַדְלֵהוּ כְבֵן לִי וָאֶתֵּן לוֹ אֶת שְתֵּי בְנוֹתַי וְאֶת שְתֵּי שִפְחוֹתַי לְנָשִים. וַיְהִי כִּרְאוֹתוֹ כִי עָשָׂה עֶֹשר בְּבֵיתִי, וַיִגְנֹב אֶת לְבָבִי וַיַעַזְבֵנִי חֶרֶש בְּלֶכְתִּי לִגְזֹז אֶת צֹאנִי, וַיִנְהַג אֶת בְּנוֹתַי כִּשְבוּיוֹת חֶרֶב, וַיִגְנֹב גַם אֶת אֱלֹהַי וַיִבְרָח. וְעַתָּה הִנֵה עֲזַבְתִּיו אֵצֶל נַחַל יַבּוֹק, אוֹתוֹ וְאֶת כָּל הָרְכוּש אֲשֶר גָזַל מִמֶנִי, וְאִם יֵש אֶת נַפְשְךָ – צֵא לִקְרָאתוֹ וְעָשִׂיתָ לוֹ כְּכֹל אֲשֶר תַּאֲוֶה נַפְשֶךָ. – כִּשְמֹעַ עֵשָׂו אֶת דִבְרֵי מַלְאֲכֵי לָבָן, וַיִזְכֹּר אֶת שִׂנְאָתוֹ לְיַעֲקֹב אָחִיו וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ. וַיִקַח מֵאֲנָשָיו שִשִים אִיש, וַיִשְׂכֹּר נַם מִבְּנֵי שֵׂעִיר שְלֹש מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים אִיש שוֹלֵף חֶרֶב, וַיֵצְאוּ לִקְרַאת יַעֲקֹב לְהִלָחֵם בּוֹ. וּמַלְאֲכֵי לָבָן יָצְאוּ מֵאֵת פְּנֵי עֵשָׂו וַיֵלְכוּ אַרְצָה כְּנַעַן וַיָבֹאוּ בֵּיתָה רִבְקָה וַיַגִידוּ לָהּ לֵאמֹר: הִנֵה עֵשָׂו יָצָא עִם מַחֲנֶה רַב לְהִלָחֵם בְּיַעֲקֹב בְּנֵךְ הַשָב מֵחָרָן. וַתְּמַהֵר רִבְקָה וַתִּשְלַח מֵעֲבָדֶיהָ הַנֶאֱמָנִים לָהּ שִבְעִים אִיש לַעֲזֹר לְיַעֲקֹב אִם יִתְנַפֵּל עָלָיו עֵשָׂו. וַיֵלְכוּ הָאֲנָשִים הָאֵלֶה לִקְרַאת יַעֲקֹב וַיִפְגְשוּהוּ אֵצֶל נַחַל יַבּוֹק. וַיַכֵּר יַעֲקֹב אֶת עַבְדֵי אָבִיו וַיְחַבֵּק לָהֶם וַיִשַק לָהֶם וַיִשְאָלֵם לִשְלוֹם אָבִיו וְאִמוֹ. וַיֹאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶר רָאָם: “מַחֲנֶה אֱלֹהִים זֶה” – וַיִקְרָא אֶת שֵם הַמָקוֹם מַחֲנָיִם. – וַיֹאמְרוּ מַלְאֲכֵי רִבְקָה אֶל יַעֲקֹב: אִמְךָ שָלְחָה אוֹתָנוּ אֵלֶיךָ לֵאמֹר לְךָ, כִּי עֵשָׂו אָחִיךָ יָצָא לִקְרָאתְךָ עִם מַחֲנֶה רַב מִבְּנֵי שֵׂעִיר; וְעַתָּה בְּבוֹאוֹ אֵלֶיךָ – אַל נָא תְדַבֵּר עִמוֹ קָשוֹת, הִתְחַנֵן לוֹ וְתֶן לוֹ בְרָכָה לְכַפֵּר אֶת פָּנָיו לְמַעַן אֲשֶר יִסְלַח לְךָ וְהִצַלְתָּ אֶת נַפְשְךָ מִמָוֶת. וַיַעַשׂ יַעֲקֹב כַּאֲשֶר צִוַתּוּ אִמוֹ וַיִשְלַח מַלְאָכִים אֶל עֵשָׂו אָחִיו שֵׂעִירָה לְדַבֵּר אִתּוֹ תַּחֲנוּנִים וּלְהִתְנַצֵל לְפָנָיו. וַיַעַן עֵשָׂו אֶת מַלְאֲכֵי יַעֲקֹב קָשוֹת וַיֹאמֶר אֲלֵיהֶם: הֲלֹא הֻגַד לִי אֶת אֲשֶר עָשָׂה יַעֲקֹב לְלָבָן דוֹדֵנוּ, אֲשֶר גִדְלוֹ בְּבֵיתוֹ כְבֵן לוֹ וַיִתֵּן לוֹ אֶת שְתֵּי בְנוֹתָיו וְשִפְחוֹתָיו לְנָשִים – וַיְשַלֵם לוֹ יַעֲקֹב רָעָה תַּחַת טוֹבָה וַיִגְנֹב אֶת לְבָבוֹ כַּאֲשֶר עָשָׂה לִי פַּעֲמָיִם. וְעַתָּה אֶתְרָאֶה אִתּוֹ פָנִים וְעָשִׂיתִי לוֹ כַּאֲשֶר עִם לְבָבִי. – וַיָשוּבוּ הַמַלְאָכִים וַיַגִידוּ לְיַעֲקֹב אֶת דִבְרֵי עֵשָׂו אָחִיו. וַיִירָא יַעֲקֹב מְאד וַיִתְפַּלֵל אֶל ה' כִּי יַצִילֵהוּ מִכַּף עֵשָׂו אָחִיו. וַיְכַל מֵהִתְפַּלֵל וַיַחַץ אֶת אֲנָשָיו וְאֶת עֲדָרָיו לִשְתֵּי מַחֲנוֹת, וַיִתֵּן אֶת הַמַחֲנֶה הָרִאשוֹנָה בְּיַד דַמֶשֶׂק בֶּן אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם, וְאֶת הַשֵנִי נָתַן בְּיַד אֲלִינוֹס אָחִיו.
וַיִשְמַע ה' אֶת תְּפִלַת יַעֲקֹב וַיִשְלַח בַּלַיְלָה הַהוּא אַרְבָּעָה מַלְאָכִים לִקְרַאת עֶשָׂו, וַיִהְיוּ בְעֵינָיו כְּאַרְבַּע מַחֲנוֹת פָּרָשִים. וַיָרָץ הַמַלְאָךְ הָאֶחָד וַיַבְהֵל אֶת מַחֲנֵה עֵשָׂו, וַיִפּוֹל עֵשָׂו מֵעַל סוּסוֹ אַרְצָה, וַיָפוּצוּ אֲנָשָיו מֵעָלָיו. וַיֹאמֶר עֵשָׂו אֶל הַמַלְאָכִים: הֵן יַעֲקֹב אָחִי הוּא וְזֶה עֶשְׂרִים שָנָה אֲשֶר לֹא רְאִיתִיו וָאֵצֵא לִקְרָאתוֹ הַיוֹם לְקַבֵּל אֶת פָּנָיו בְּשִׂמְחָה – וְלָמָה עֲשִׂיתֶם לִי כַּמַעֲשֶׂה הַזֶה?!… וַיַעֲנוּהוּ הַמַלְאָכִים לַאמֹר: חַי ה', כִּי לוּלֵי אָמַרְתָּ כִּי אָחִיךָ הוּא, אִם הִשְאַרְנוּ מִמְךָ וּמֵאֲנָשֶיךָ עַד אוֹר הַבֹּקֶר שָׂרִיד וּפָלִיט. – וְיַעֲקֹב לָן בַּלַיְלָה הַהוּא עִם אֲנָשָיו וַיִתְיָעֵץ עִמָם עַל הַמִנְחָה אֲשֶר יַגִיש לְעֵשָׂו. וַיְהִי כַּאֲשֶר הֶעֱבִיר אֶת כָּל אֲשֶר לוֹ אֶת נַחַל יַבּוֹק וַיִשָאֵר לְבַדוֹ בְּעֵבֶר הַנָהָר, כִּי הָלַךְ לָקַחַת פַּכִּים קְטַנִים, וַיֵאָבֵק עִמוֹ מַלְאָכוֹ שֶל עֵשָׂו וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמוֹ. וַיְהִי כַּעֲלוֹת הַשַחַר וַיַרְא הַמַלְאָךְ כִּי לֹא יוּכַל לְיַעֲקֹב, וַיְבָרְכֵהוּ לְשָלוֹם וַיֵלֶךְ לוֹ.
וּבַחֲצוֹת הַיוֹם נִפְגְשוּ אַנְשֵי עֵשָׂו עִם אַנְשֵי יַעֲקֹב. וַיְהִי כִּרְאוֹת עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב וַתֵּהָפֵךְ שִׂנְאָתוֹ אֵלָיו לְאַהֲבָה, וַיִפּוֹל עַל צַוָארָיו וַיְחַבֵּק לוֹ וַיְנַשֵק לוֹ, וַיִבְכּוּ אִיש עַל צַוְארֵי אָחִיו. וְגַם אֱלִיפַז בֶּן עֵשָׂו הַבְּכוֹר וְאַרְבַּעַת אֶחָיו וְכָל הָאֲנָשִים אֲשֶר הָלְכוּ עִם עַשָׂו שָׂמְחוּ מְאֹד בְּיַעֲקֹב וַיַשְלִימוּ לוֹ, כִּי נָפַל פַּחַד אֱלֹהִים עֲלֵיהֶם. וַיִשָׂא עֵשָׂו אֶת עֵינָיו וַיַרְא אֶת הַיְלָדִים, בְּנֵי יַעֲקֹב, הוֹלְכִים וּמִשְתַּחֲוִים לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה, וַיִשְאַל אֶת יַעֲקֹב: מִי אֵלֶה לְךָ, הֲבָנֶיךָ אִם עֲבָדֶיךָ הֵם? וַיַעַן יַעֲקֹב: בָּנַי הֵם אֲשֶר חָנַנִי ה' וַיוֹסֶף עֵשָׂו לִשְאָלֵהוּ: וּמָה הוּא הַמַחֲנֶה אֲשֶר פָּגָשְתִּי אָמֶש? וַיַעַן יַעֲקֹב: לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ, וְלָקַחְתָּ מִיָדִי אֶת מִנְחָתִי זֹאת. וַיְמָאֵן עֵשָׂו לָקַחַת אֶת הַמִנְחָה, וַיִפְצֹר בּוֹ יַעֲקֹב וַיִקָח. וַיִתֵּן אֶת חֶצְיָהּ לַאֲנָשָיו אֲשֶר הָלְכוּ אִתּוֹ, וְאֶת חֶצְיָהּ הַשֵנִי נָתַן בְּיַד אַרְבַּעַת בָּנָיו, וְאֶת הַכֶּסֶף וְהַזָהָב נָתַן בְּיַד אֱלִיפַז בְּנוֹ בְכוֹרוֹ. וַיָשָב עֵשָׂו עִם אֲנָשָיו שֵׂעִירָה, וְיַעֲקֹב וּבֵיתוֹ נָסְעוּ אֶל גְבוּל אֶרֶץ כְּנָעַן.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות