וַיִסַע יַעֲקֹב עִם בְּנֵי בֵיתוֹ וַיָבֹאוּ עַד עִיר שְכֶם אֲשֶר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, וַיִחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר וַיִקֶן חֶלְקַת שָׂדֶה מֵאֵת בְּנֵי חֲמוֹר בְּמֵאָה קְשִׂיטָה, וַיִבֶן לוֹ שָם בַּיִת ולְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכּוֹת, עַל כֵּן קָרָא לַמָקוֹם הַהוּא סֻכּוֹת, וַיֵשֶב שָם שָנָה וְשִשָה חֳדָשִים. וְאֵלֶה בְּנֵי יַעֲקֹב: בְּנֵי לֵאָה – רְאוּבֵן, שִמְעוֹן, לֵוִי, יְהוּדָה, יִשָׂכָר וּזְבוּלֻן וְדִינָה אֲחוֹתָם; בְּנֵי רָחֵל – יוֹסֵף וּבִנְיָמִין; בְּנֵי בִלְהָה שִפְחַת רָחֵל – דָן וְנַפְתָּלִי, בְּנֵי זִלְפָּה שִפְחַת לֵאָה – גָד וְאָשֵר.
וּבָעֵת הַהִיא הִתְאַסְפוּ בְּנוֹת הָאָרֶץ מִכָּל הַסְבִיבָה עִירָה שְכֶם לָחוֹל בַּמְחוֹלוֹת בְּחַג־עָם. וַתֵּצֶאנָה גַם רָחֵל וְלֵאָה הֵן וְשִפְחוֹתֵיהֶן לִרְאוֹת בְּשִׂמְחַת בְּנוֹת־שְכֶם, וַתֵּצֵא גַם דִינָה בַּת לֵאָה עִמָהֶן. וְכָל תּוֹשְבֵי הָעִיר וְשָׂרֶיהָ וְגַם שְכֶם בֶּן חֲמוֹר נְשִׂיא הָאָרֶץ הָיוּ בֵּין קְהַל הַנֶאֱסָפִים הָרוֹאִים בַּמְחוֹלוֹת. וַיְהִי כַּאֲשֶר רָאָה שְכֶם אֶת דִינָה וַיִשְאַל אֶת מֵרֵעָיו לֵאמֹר: בַּת מִי הִיא הַנַעֲרָה הַהִיא, אֲשֶר לֹא רְאִיתִיהָ בֵּין בְּנוֹת הָעִיר בִּלְתִּי הַיוֹם? – וַיַעֲנוּהוּ הָאֲנָשִים: הֲלֹא זֹאת הִיא בַּת יַעֲקֹב בֶּן יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם הָעִבְרִי הַיוֹשֵב אִתָּנוּ מִחוּץ לָעִיר. וַתִּישַר דִינָה בְּעֵינֵי שְכֶם וַיִשְלַח אֶת עֲבָדָיו וַיַחֲזִיקוּ בָהּ, וַיְבִיאֶהָ אֶל בֵּיתוֹ וַיְעַנֶהָ1. כִּשְמֹעַ יַעֲקֹב כִּי טִמֵא שְכֶם אֶת דִינָה בִתּוֹ וַיִשְלַח שְנַיִם מֵעֲבָדָיו לַהֲשִיבָהּ. וַיֵצֵא שְכֶם אֲלֵיהֶם וַיְגָרְשֵם מִבֵּיתוֹ. וַיְהִי כַּאֲשֶר שָמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב אֶת אֲשֶר עָשָׂה שְכֶם בֶּן־חֲמוֹר לַאֲחוֹתָם וַיָבֹאוּ מִן הַשָׂדֶה טֶרֶם הֵאָסֵף הַמִקְנֶה וַיֵשְבוּ לִפְנֵי יַעֲקֹב אֲבִיהֶם וַיֹאמְרוּ בָּחֳרִי־אָף: הֲלֹא מִשְפַּט מָוֶת לָאִיש, אֲשֶר טִמֵא אֶת אֲחוֹתֵנוּ. הֵם עוֹדָם מְדַבְּרִים בֵּינֵיהֶם וַחֲמוֹר וּשְכֶם בְּנוֹ בָּאוּ לְדַבֵּר עַל לֵב יַעֲקֹב וּבָנָיו, כִּי יֵאוֹתוֹ לְהִתְחַתֵּן בָּהֶם. וַיַעֲנוּ שִמְעוֹן וְלֵוִי: הַרְפּוּ מִמֶנוּ עַד אֲשֶר נִשְלַח אֶל יִצְחָק אָבִינוּ וְשָאַלְנוּ אֶת פִּיו עַל הַדָבָר הַזֶה, כִּי הוּא יוֹדֵעַ אֶת דַרְכֵי אַבְרָהָם אָבִינוּ, וּכְכָל אֲשֶר יֹאמַר אֵלֵינוּ – נַעֲשֶׂה. וְשִמְעוֹן וְלֵוִי דִבְּרוּ אֶת הַדָבָרִים הָאֵלֶה לְמַעַן מְצֹא עֵצָה וְתַחְבֻּלָה לְהַצִיל אֶת דִינָה מִידֵי שְכֶם וְלִגְמוֹל לוֹ כְרִשְעָתוֹ. וַיְהִי בְּצֵאת חֲמוֹר וּשְכֶם לְבֵיתָם וַיְדַבְּרוּ בְּנֵי יַעֲקֹב אֶל אֲבִיהֶם לֵאמֹר: מִשְפַּט מָוֶת לָרָשָע הַזֶה, כִּי עָבַר אֶת מִצְוַת ה' אֲשֶר צִוָה גַם אֶת בְּנֵי נֹחַ עַל הַגְזֵלָה וְעַל הַזִמָה2. וַיְהִי מִמָחֳרָת וַיָבֹאוּ שְכֶם וַחֲמוֹר אָבִיו שֵנִית אֶל יַעֲקֹב וְאֶל בָּנָיו לְדַבֵּר עַל לִבָּם כִּי יִתְחַתְּנוּ בָהֶם, וְדִינָה עוֹדֶנָה כְּלוּאָה בְּבֵיתָם. וַיַעֲנוּ בְּנֵי יַעֲקֹב בְּמִרְמָה וַיֹאמֵרוּ: אַךְ בָּזאֹת נֵאוֹת לָכֶם אִם תִּמוֹלוּ לָכֶם כָּל זָכָר וִהְיִיתֶם כָּמוֹנוּ, וְהִתְחַתַּנוּ בָכֶם וְהָיִינוּ לְעַם אֶחָד. וַיִיטַב הַדָבָר בְּעֵינֵי חֲמוֹר וּשְכֶם בְּנוֹ וַיְמַהֲרוּ לְהִמוֹל כְּדִבְרֵי בְּנֵי יַעֲקֹב, וַיְדַבְּרוּ גַם עַל כָּל יוֹשְבֵי הָעִיר וַיִמוֹלוּ גַם הֵם. אַךְ חִדְקָם אֲבִי חֲמוֹר הוּא וְשֵשֶת אֶחָיו לֹא שָמְעוּ בְּקוֹל שְכֶם וַחֲמוֹר אָבִיו, וַיְחָרְפוּ אוֹתָם וַיְגַדְפוּם לֵאמֹר: מָה הַמַעֲשֶׂה הַזֶה אֲשֶר עֲשִׂיתֶם? הַאֵין בִּבְנוֹת כְּנַעַן אִשָה כִּי תִקְחוּ לָכֶם נָשִים מִבְּנוֹת הָעִבְרִים אֲשֶר לֹא יָדַעְנוּ מִתְּמוֹל שִלְשֹם, וַתַּעֲשׂוּ דָבָר אֲשֶר לֹא צִווּנוּ אֲבוֹתֵינוּ?! – וְאָנָה תוֹלִיכוּ אֶת חֶרְפַּתְכֶם לִפְנֵי כָּל יוֹשְבֵי אֶרֶץ כְּנָעַן?!.. כָּעֵת מָחָר נֶאֱסֹף אֶת כָּל אַחֵינוּ וּבְנֵי בְרִיתֵנוּ וְנַכֶּה אֶתְכֶם וְלֹא נַשְאִיר לָכֶם שָׂרִיד וּפָלִיט. –וַיְהִי כִשְמֹעַ שְכֶם וַחֲמוֹר אֶת דִבְרֵי אֲבִיהֶם־זְקֵנָם וְאֶחָיו הַגְדוֹלִים וַיִירְאוּ מְאֹד לְנַפְשָם וַיִנָחֲמוּ עַל כָּל אֲשֶר עָשׂוּ. וַיֹאמְרוּ לְחִדְקָם וְלַאֲנָשָיו: אַל תּאֹמְרוּ בִּלְבַבְכֶם כִּי מֵאַהֲבַת הָעִבְרִים עָשִׂינוּ אֶת הַדָבָר הַזֶה; חַכּוּ נָא עַד אֲשֶר יֵרָפֵא בְשָׂרֵנוּ וְעָשִׂינוּ לָהֶם כַּאֲשֶר עִם לְבָבֵנוּ וְעִם לְבַבְכֶם. – וְדִינָה בַת־יַעֲקֹב שָמְעָה אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה וַתִּשְלַח נַעֲרָה אַחַת מִשִפְחוֹתֶיהָ וַתַּגֵד אֶת דִבְרֵיהֶם לְיַעֲקֹב ולְבָנָיו לֵאמֹר: כָּזאֹת וְכָזאֹת אוֹמְרִים אַנְשֵי שְכֶם לַעֲשׂוֹת לָכֶם. כִּשְמֹעַ בְּנֵי יַעֲקֹב אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה וַיִמְלְאוּ חֵמָה וּנְקָמָה. וַיִשָבְעוּ שִמְעוֹן וְלֵוִי לֵאמֹר: חַי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וְיִצְחָק כִּי כָעֵת מָחָר לֹא נַשְאִיר מִכָּל יוֹשְבֵי הָעִיר שָׂרִיד וּפָלִיט. וַיְהִי בַּיוֹם הַשְלִישִי וַיִתְנַפְּלוּ שִמְעוֹן וְלֵוִי עַל יוֹשְבֵי שְכֶם וַיַהַרְגוּם לְפִי חַרְבָּם, וְגַם אֶת חֲמוֹר וְאֶת שְכֶם בְּנוֹ הָרָגוּ, וַיִקְחוּ אֶת אֲחוֹתָם וַיֵלֵכוּ. וַיָשוּבוּ בְּנֵי יַעֲקֹב הָעִירָה וַיָבוֹזוּ אֶת חֵילָהּ וַיִנְהֲגוּ צאֹן וּבָקָר, נָשִים וָטַף וַיָבֹאוּ אֶל יַעֲקֹב אֲבִיהֶם סֻכּוֹתָה. כִּשְמֹעַ יַעֲקב אֶת אֲשֶר עָשׂוּ בָנָיו לְיוֹשְבֵי שְכֶם וַיַרְא אֶת הַבִּזָה אֲשֶר בָּזְזוּ לָהֶם וַיִתְעַבֵּר בָּהֶם וַיוֹכִיחֵם קָשֶה לֵאמֹר: לָמָה עֲכַרְתֶּם אוֹתִי לְהַבְאִישֵנִי בְּעֵינֵי יוֹשְבֵי הָאָרֶץ וְנֶאֶסְפוּ עָלֵינוּ וְהִכָּוּנוּ, וְנִשְמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי. וַיַעֲנוּ בְּנֵי יַעֲקֹב אֶת אֲבִיהֶם וַיאֹמֵרוּ: הַכְּזוֹנָה יַעֲשׂוּ אֶת אֲחוֹתֵנוּ?!
וַיְהִי כַּאֲשֶר יָצְאוּ בְּנֵי יַעֲקֹב מִן הָעִיר שְכֶם עִם שְלָלָם, וּשְנֵי בַחוּרִים אֲשֶר הִתְחַבְּאוּ בִּבְאֵר מִפְּנֵיהֶם, יָצְאוּ מִמְקוֹם מַחֲבוֹאָם וַיִרְאוּ וְהִנֵה כָּל הָעִיר חֲרֵבָה וְאֵין אִיש, זוּלָתִי מְעַט נָשִים וִילָדִים. וַיֵלְכוּ הַבַּחוּרִים אֶל הָעִיר תַּפּוּחַ וַיַגִידוּ אֶת כָּל אֲשֶר עָשׂוּ בְּנֵי יַעֲקֹב לְיוֹשְבֵי שְכֶם. וַיִוָדַע הַדָבָר גַם לְיָשוּב מֶלֶךְ תַּפּוּחַ וַיִשְלַח מַלְאָכִים שְכֶמָה לַחְקוֹר וְלִדְרֹש הַאֶמֶת בְּפִי הַבַּחוּרִים, כִּי לֹא הֶאֱמִין לָהֶם, אֲשֶר שְנֵי אֲנָשִים יַחֲרִיבוּ עִיר גְדוֹלָה כִשְכֶם. וַיָשוּבוּ מַלְאֲכֵי יָשוּב וַיַגִידוּ לוֹ לֵאמֹר: בָּאנוּ אֶל שְכֶם הַחֲרֵבָה וְהִנֵה אֵין שָם אִיש, זוּלָתִי עוֹלָלִים וְנָשִים בּוֹכִיוֹת. וַיִחַר אַף מֶלֶךְ תַּפּוּחַ בִּבְנֵי יַעֲקֹב וַיִשְלַח מַלְאָכִים אֶל כָּל מַלְכֵי הָאֱמוֹרִי לֵאמֹר: עֲלוּ אֵלַי וְעִזְרוּנִי וְנַכֶּה אֶת יַעֲקֹב הָעִבְרִי וְאֶת בֵּיתוֹ וְנַשְמִידֵם מִן הָאָרֶץ, כִּי כָזֶה וְכָזֶה עָשׂוּ לָעִיר שְכֶם. וַיִתְקַבְּצוּ כֻלָם שִבְעָה מַלְכֵי הָאֱמוֹרִי עִם מַחֲנֵיהֶם הָרַבִּים, יַחַד כַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִיש, לְהִלָחֵם בִּבְנֵי יַעֲקֹב. כַּאֲשֶר נוֹדַע הַדָבָר לְיַעֲקֹב וּבֵיתוֹ, וַיִקְרָא יְהוּדָה אֶל אֶחָד מֵעַבְדֵי אָבִיו וַיאֹמֶר לוֹ: לֶךְ נָא וּרְאֵה אֵיפֹה הֵם הַמְלָכִים הַבָּאִים עָלֵינוּ עִם מַחֲנֵיהֶם. וַיֵלֶךְ הָעֶבֶד וַיַבֵּט מֵרָחוֹק וַיַרְא אֶת כָּל הַמְלָכִים עוֹמְדִים הָכֵן בַּשָׂדֶה עִם מַחֲנֵיהֶם. וַיָשָב אֶל יְהוּדָה וַיַגֵד לוֹ אֶת כָּל אֲשֶר רָאָה. וַיאֹמֶר יְהוּדָה אֶל שִמְעוֹן וְלֵוִי וְאֶל יֶתֶר אֶחָיו: הִתְחַזְקוּ וִהְיוּ לִבְנֵי חַיִל, כִּי ה' אֱלֹהֵינוּ אִתָּנוּ, וְאַל תִּירָאוּ. חִגְרוּ אִיש אִיש אֶת חַרְבּוֹ וְנַעֲמֹד עַל נַפְשוֹתֵינוּ, וְלֹא נִתֵּן אֶת כְּבוֹד אֲחוֹתֵנוּ לִכְלִמָה. וַיָקוּמוּ כָּל בְּנֵי יַעֲקֹב וְעַבְדֵיהֶם וַיַחְגְרוּ אֶת כְּלֵי נִשְקָם וַיִכּוֹנוּ לַמִלְחָמָה נֶגֶד מַלְכֵי הָאֱמוֹרִי. גַם עַבְדֵי יִצְחָק בָּאוּ מֵחֶבְרוֹן לְעֶזְרָתָם, כְּשָמְעָם אֶת הַדָבָר הַזֶה, וַיֵצְאוּ כֻלָם בְּמִסְפַּר מֵאָה וּשְנֵים עָשָׂר אִיש לִקְרַאת אוֹיְבֵיהֶם הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים מֵהֶם. וְגַם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם נִלְוָה אֲלֵיהֶם, וַיִתְפַּלֵל אֶל ה' וַיאֹמַר: ה' אֱלֹהַי, הָאֵל הַנִשְׂגָב וְהַנוֹרָא הַמְעוֹרֵר מִלְחָמָה וּמַשְבִּיתָהּ וּבְיָדְךָ הַכֹּחַ וְהַגְבוּרָה לְנַצֵחַ וּלְהַכְנִיעַ, – תֵּרָצֶה נָא תְחִנָתִי לְפָנֶיךָ לָתֵת פַּחַד בְּלֵב כָּל הַמְלָכִים הָאֵלֶה וְהֶחֱרַדְתָּ אוֹתָם וְאֶת מַחֲנֵיהֶם וְהִצַלְתָּ אֶת בָּנַי הַנִלְחָמִים בְּעַד כְּבוֹד אֲחוֹתָם אֲשֶר חֻלָל… וַיִשְמַע ה' לִתְפִלַת יַעֲקֹב וַיִתֵּן מֹרֶךְ וְיִרְאָה בְּלֵב יוֹעֲצֵי הַמְלָכִים וַיאֹמְרוּ פֶּה אֶחָד: אַל תִּלָחֲמוּ הַפַּעַם בָּעִבְרִים, הִנֵה שְנַיִם מֵהֶם הִשְמִידוּ עִיר גְדוֹלָה כִשְכֶם, וְלֹא עָמַד אִיש בִּפְנֵיהֶם וְאֵיךְ תּוּכְלוּ לְהִלָחֵם עִם כֻּלָם? – כִּשְמֹעַ הַמְלָכִים אֶת דִבְרֵי יוֹעֲצֵיהֶם וַיִמָלֵא לִבָּם פַּחַד וַיֶחְדְלוּ מֵהִלָחֵם בִּבְנֵי יַעֲקֹב, וַיָשוּבוּ אִיש אִיש לְעִירוֹ וּלְאַרְצוֹ.
וַיֵרָא ה' לְיַעֲקֹב וַיאֹמֶר לוֹ: קוּם עֲלֵה בֵּית־אֵל וְשֶב שָם וַעֲשֵׂה לִי שָם מִזְבֵּחַ לָאֵל הַמַצִיל אוֹתְךָ וְאֶת בָּנֶיךָ מִכַּף אוֹיְבֶיךָ. וַיָקָם יַעֲקֹב וְכָל בְּנֵי בֵיתוֹ וַיַעֲלוּ בֵּית־אֵל כִּדְבַר ה‘. בָּעֵת הַהִיא מֵתָה דְבוֹרָה בַּת עוּץ מֵינֶקֶת רִבְקָה וַיִקְבְּרֶהָ יַעֲקֹב תַּחַת הָאַלוֹן אֲשֶר אֵצֶל בֵּית־אֵל. וְגַם רִבְקָה בַּת בְּתוּאֵל אֵם יַעֲקֹב מֵתָה בַּיָמִים הָהֵם בְּחֶבְרוֹן, הִיא קִרְיַת־אַרְבַּע, וַתִּקָבֵר בִּמְעָרַת הַמַכְפֵּלָה אֲשֶר קָנָה אַבְרָהָם מֵאֵת בְּנֵי־חֵת; וַיִהְיוּ חַיֵי רִבְקָה מֵאָה וּשְלֹשִים וְשָלֹש שָנָה. וַיִשְמַע יַעֲקֹב כִּי מֵתָה אִמוֹ, וַיַעַשׂ מִסְפֵּד גָדוֹל לָהּ תַּחַת הָאַלוֹן אֲשֶר קָבַר שָם אֶת דְבוֹרָה מֵינִקְתָּהּ – וַיִקְרָא אֶת שְמוֹ אַלוֹן־בָּכוּת. וַיֵרָא ה’ עוֹד אֶל יַעֲקֹב וַיאֹמֶר לוֹ: לֹא יַעֲקֹב יִקָרֵא עוֹד שִמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל; וְאֶת הָאָרֶץ אֲשֶר נָתַתִּי לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק – אֶתְּנֶנָה לְךָ וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם.
וַיִסַע יַעֲקֹב מִבֵּית־אֵל לָבוֹא חֶבְרוֹנָה אֶל יִצְחָק אָבִיו. וַתְּהִי עוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה, וַתָּמָת רָחֵל, בְּהַקְשוֹתָהּ לָלֶדֶת אֶת בִּנְיָמִין, בִּשְנַת הָאַרְבָּעִים וְחָמֵש לִימֵי חַיֶיהָ. וַיִקְבְּרֶהָ יַעֲקֹב בַּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה אֲשֶר אֵצֶל בֵּית־לֶחֶם, וַיַצֵב מַצֵבָה עַל קִבְרָהּ הִיא מַצֶבֶת קְבוּרַת רָחֵל עַד הַיוֹם הַזֶה. וַיָבֹא יַעֲקֹב חֶבְרוֹנָה וַיֵשֶב הוּא וּבֵיתוֹ עִם יִצְחָק אָבִיו.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.