¹

קול ה' לעיר יקרא, קול ה' חוצב להבות קול אומר קרא, קרא נא באזני העם: מי שם שמות בארץ?, מי פרץ גדרה, מי בז ליקהת אם ויסירה מגבירה, מי בעל בת אל נכר ועל כל ראש דרך מקורה הערה? להשכיח את עמי שמי, ונכרים באו שעריו והרחיקו גדרי… לעיני משה ולעיני כל העדה הושיבו נשים נכריות ושלחו לנפשם בת יהודה… איש מקטרתו בידו לקטר לבשת, הציבו למטרה הטהורה מושכי קשת? השמע עם קול ארץ קדושים ראשי בני ישראל כלם אנשים, מימיהם ומימי אבותם אנו שותים, צמרתם מימים עלתה בין עבותים, ועתה לעיניהם שנים ושלשה ירדו מאד ובנו במות מטולאות, למרות עיני התורה תורת ה' צבאות.

אמנם כי אתם עם ועמכם תמות חכמה, אתם ואבותיכם מעולם למודי ה' ללמד דעת את העם כלו, גלוי לכל לא נעלם, ולא סר שבט מכם ומחוקק מבין רגליכם, מי יתפאר לאמר אליכם, זו חובתם? האם קדרתכם חסרה מלח ותבלין עד ארוץ ואגיד לכם הא לכם למתק את הבשר הקדיחו תבשילכם?… אמנם עתה ראינו חדשה בארץ, מי נתן מקום למשחיתים, האומרים להשחית האשכול, ולא ישאירו עוללות, ועל התורה מעלילים עלילות, והמעמיק על ה' לסתור עצה ימים ולילות, נשיא הוא בישראל. חלל רשע נשיא ישראל, המעותים ארחות צדיקים קראו להם מטיבי צעד, הלאלה יכפר להם אלהים בעד מחשבתם נכרת מתוך מעשיהם למשוך הדד מיונקי תורתנו, ולחתום תורה בלמודי אלהינו. האמנם אומרים אמור למנאצים, לחלק את עם ישראל לשנים, ולמחר יאמרו בניהם אין התורה מן השמים. הלא נכלם כי נשמע באזנינו אחינו בני עמנו יקרא לפלסופיא עגלה יפהפיה, ונדחת תושיה, עשוה התורה כלה משל, וחכם יחשב כי ישב לסתור את כל המצוה…

עם אלהי אברהם, נביט אל צור חוצבנו ואל מקבת בור נוקרנו נשא לבבנו אל כפים אל אל שבשמים, וצור תעודה לצור עליה לוח ארז ובחכמה נבנה טירת כסף, טרם ינגפו רגליהם על הרי נשף ולא יצא הקצף, פן יחטיאו אלה את העם הקדוש לאלהינו,,, ואחרי עמדנו על מה שעמדנו כי נתעוררנו מן קהלתכם הקדושה ועוררנו הרבה ממקום אחר, כי הקימו בארץ אישים קשים כאַחֵר, ולא טובה השמועה חלילה פן ירבו כמו רבו, אם לא נסגור לפניהם דלתים לשעה, הטרם נדע כי אבדה האמונה ונכרתה מפיהם וחטאו ויחטיאו אחרים אחריהם כהם. לא ידענו על מה המה נשענים? כי עברו נא איי כתים אשר עד כנענים [האם לא] יענישו הגוים [את] הכופרים, אף על אחד מהדברים וחקקי און אשר כתבו למו בספרים? האם האומר על אברהם ושרה שהם חומר וצורה לא יקיפון זמורות וישרפון כסיד? שכל האומות מתיחסים בהם. ואלה יאמרו שאינם רק משלים להם ולבניהם כאלה רבים, ועשו בספריהם ובדרשותיהם לנו כעקרבים. ולוּ עתה ראיתם לנדות ולהחרים, כל הלומד בספרי היונים עד היותו בן שלשים, ויעמיק (תחלה) בתורת אלהים אשר קבלו אבותינו על ידי אדון הנביאים, ואלה יעמדו על הקללה אם ילמדו לאדם מעתה ואף על דרך שאלה, אז נכתוב ידינו לה' ונהיה בעלי ברית לאלהים, ותשוב עטרת הארץ ליושנה כי יקחו אויבי התורה בשנה. ומי יחוש לתורת אלהינו יותר מכם ומי מכל עם אלהים יעבור לפניכם? אם תעברו חלוצים הננו אחריכם חשים ורצים לא נשוב עד התנחל בניכם ובנינו נחלת אבותינו… ודעו כי גערתכם תֵחַת כאשר בארצנו, כאשר בארצכם, ואולת קשורה בלב איש ירחיקנה שבט מוסרכם, מוסר ה' תיסרו את העם להביא ברכה עליכם ועל זרעכם, ושכר רב תטלו בנפשות על מזבחות לרצון תעלו, תעלה מעלתכם מעלה מעלה, וכסא כבודכם ירום לשם ולתהלה.