הלא כתבתי לך שלישים להודיעך קושט אמרי אמת יראת ה' ודעת קדושים, ואבנה לך בית מדות, קומתיו ארזים רהיטיו ברותים ארזי שכל דברותיו מוסר ישנים גם חדשים, גגותיו ועליותיו מאה ושלשים. קמתי לערוך שלחן במדבר נאוה, ברוב צחותיו תתגבר, ועליו לחם פנים מן הזך לקחם ומדבר, כמספר כמשקל קערת נשיאי המדבר, מלאתי הקערה שמן ושמתיה לפניך שמן זית שכל זך, לתוך רעיוניך, הקפתיה פתילות מוסר דולקות להאיר אל עבר פניך. ואביך עביד גרמיה רוכל רִכְלָה, טוב סחרהּ מסחר כסף ומכל רוכלת, סגולות כוללת כמה מיני מוסרים, כולם נכוחים למבין וישרים, מהם מיני מוסר כִּתִּיִים, ומהם על הנהגה מדינית סוחרים מדינים, אלו ואלו דברי אלהים חיים, מגלה עפה יפה וטובת שכל לעיני כל שוחר, היתה כרניות סוחר, וכתגר הזה המחזר מעיר לעיר ומממלכה אל עם אחר. ובידו כל מיני סחורות, שש ורקמה וראש כל בושם, ואבנים יקרות.
בני מה אודיעך ולא הודעתי? או מה אשמיעך ולא השמעתי, הודעתיך נצורות וגדולות, בני ראה גם ראה, שירה יקרה לרוב שכלה, שירת מוסר יקרה, כל אשר תאמר אליך שמע בקולה (להיותה לנפש גוֹמֵר והחומר לברר וללבן ולהתימר בכבוד ולהתאמר, מכל אשר אמרתי אל האשה תִשָמר) ואתה בני אם שפע המוסר השפעתי, ותבונה לרוב נטעתי, ודעתי בני ידעתי כי אינך צריך להרחיב לך אהל מוסר ומיתריו להאריך, ידעתיך מבין ובך תֵחת גערה, ודי לך מן המוסר במעט הערה, מעט צרי ומעט דבש לא למלא קערה.
אבל ראיתי כי הזמן האכזר נדוד ביני ובינך גזר, הניע בן מעל אביהו ויניעהו להסתר איש מעל רעהו, וָאוֹמַר מי הוא הצדיק בארץ ולא יחטא, ואיך אשר בילדותו אחרי המלך מלך זקן וכסיל לא נטה [ואמַר] אכתוב אל בני ספר מוסר זך ובהיר, והיה עמו וקרא בו להזכיר ולא להזהיר, ואולי יזכו בו רבים ללכת דרך ישרה, בקחתם מפי השירה הזאת תורה, יקראנה הקורא ולמי שתספיק לו הזכירה, תהיה לו לאזכרה, ולמי שטעון אזהרה, תהיה לאזהרה, כחנוני המקיף בכל מיני תבלין ועשבים חֲנוּתוֹ, ולא לצורך איש ידוע לבד כונתו, אך לצורך רבים איש איש כפי מכאוביו ועצביו, ובין זה ובין זה יהיו לרצון כל אבריו בשמיו ועשביו. ועד כמה פעמים אני משביעך בני ותלמידי, אם רבך אני במוראי, ואם אביך אני בכבודי, להיות אל דברי מוסר אלו קשובות אזניך, כאלו גלמי ראו עיניך, והיתה השירה הזאת לעד ביני ובינך, קחנה וקראנה בימי חרפך אל תרפנה, גם כי תזקין לא תסור ממנה, סלסלה ותרוממך תכבדך כי תחבקנה, וקבע לך מסמרות לשום עליך זמן קבוע, לקראה בכל שבוע ושבוע, פעם אחת, ואם הרוב ביום הענג הוא יום החדש, ואם באולי יעבור יום השבת אל יעבור החדש, חדש ושבת קרוא מקרא, לא ימושו מפיך ומלבבך דברי השירה, כי לוית חן הם לראשך ולגרגרותיך ענק תפארה.
שמע בני שמע אל אב על פרידתך מֵהִים, שמעני וישמע אליך אלהים.
ומה אוסיף עוד ולמשול משלים? והנה אשלים לך דברי בדברי אדוננו שלמה המלך ע"ה שאמר בראש משליו, כיד שכלו הטובה עליו, בני תורתי אל תשכח ומצותי יצר לבך וכו' ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם.
-
כרם חמד מחברת רביעית מכתב ד'. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.