למועד הזה בשנה האחרת, ראשי ראשי, נשוא פנים הוא הראש יצ"ו הגיעתני אגרת שלומך, ושמעה אזני ותבן לה את כל התרגזך בתוך עם טמא שפתים, תואנה הם מבקשים להתעולל עלילות ברשע להתגולל עליך ולהתנפל עליך לשלול שלל ולבוז בז על לא חמס בכפיך, וכי ראיתי חמס וריב בעיר ההיא מקום המשפט, כי אראה כי אזלת יד המשקל והמשורה ותהי האמת נעדרת, נבהלתי מראות כי שמעתי ותרגז בטני, בהתאסף ראשי עם נגדך סאון סואן ברעש להטות משפט גבר ירא ה' וסר מרע כמוך, לענות אדם בריבו איש לבצעו בוצע בצע, נעויתי משמוע דאגתי מנהמת לבי, להיות היהודים עתידים בכל המקום אשר תדרוך כף רגליהם לבוא בנקרת הצרות ובנקיקי המצוקות, להיות כל איש צורר משתרר גם השתרר עליהם ועל זרעם. כי הרשע מכתיר את הצדיק אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שלל, על כן יצא משפט מעוקל, והנוגשים אצים שמו זהב כסלם לקחת אותנו לעבדים, לתת למשיסה יעקב וישראל לבוזזים.
מסתכל הוית ההולכים בתורת ה' החרדים אל דברו, עוברי בעמק הבכא מרוח סועה וסער, נפשם מחלה ונועה, האנשים האלה שלמים הם אתנו, ה' עליהם יראה, המה יבואו אל מקדשו, המה יקרוב אליו ועליהם תבוא ברכת טוב, גם אתה כאחד מהם ירא ה' במצותיו חפץ מאד, תמים אתה בדרכך גם כי תלך בגיא צלמות, עמל וכעס תביט, בכל אשר תעמול תחת השמש על ה' ועל משיחו. שכרך הרבה מאד, ותחת הנחשת אשר לקחו מאתך זהב וכסף יבוא. ברכת ה' היא תעשיר ותחת און אשר עשו נגדך שעמלת בו ששון ושמחה ישיגוך צדק לפניך יהלך לאור באור החיים, באור פני מלך, וזורעי עמל יקצרוהו.
גם אני לא אחשוך פי, הואלתי לדבר אל אדוני על דברת בני האדם, את עמלנו ואת לחצנו, מנהיגי הקהל הזה שוכני סנה התלאות כמטרה לחץ, הט אזנך ושמע, שומע אל אביונים, התלאה אשר מצא עם ה‘…. קהלת ארזילה ממלכות ישמעאלים. פקח עיניך, פוקח עורים נשיא אלהים, והאזינה עדי ושמע, ראה עניי ועמלי יום ולילה רבים עמל ואון, לא שלותי ולא שקטתי זה ששה חדשים הנה אדונינו המלך יאריך ה’ ימיו על ממלכתו, עמד וימודד ארץ המון עמים רבים, נשא נס לגוים, ופשו פרשיו ופרשיו מרחוק יבואו ויקבוץ אניות הים ומלחיה. כל תופשי משוט כל חובל ויעבור ארץ אפריקאה, לרשת משכנות לא לו ויחן שם על עיר ארזילה עיר מלוכה רבתי בגוים ויורה שם חץ וישפוך עליה סוללה, ואיש לא עמד בפניהם ויעלו העם העירה אִיש נגדו וילכדו את העיר, ואת הכל שללו, כסף וזהב אשר עמהם משה עד שלמה בזזו להם, אם כי המלך והקרובים אליו היושבים ראשונה במלכות בביזה לא שלחו את ידם, ראה ויתר גוים לעשות כרצון איש ואיש, ויחרימו את כל אשר בעיר מאיש ועד אשה, עשרת אלפים במכסת נפשות, אשר למות למות ואשר לשבי לשבי, אחרי כן לקח לו מדינת טאנגיר שרתי במדינות מפחדו תרעש הארץ, ועם היות קהל היהודים האומללים היושבים בארזילה מפוזר ומפורד בתוך העיר מזה אחד ומזה אחד, ורבים היו חללי חרב מבני קדר אשר הלכו שבי לפני צר, הנה בחמלת ה' הפלא חסיד לו ממכון שבתו השגיח על גוזליו ורחף, ומבני ישראל אל מת אחד… ויהי כל נפש יוצאי העיר בשביה נער וזקן בנות ציון ואנשים מבני ישראל, חמשים ומאתים העטופים ברעב ובצמא בעירם ובחסר כל, וכי ראינו בני ציון היקרים עם אלהי אברהם המסולאים מפז לעבדים ולשפחות נמכרו בכור עוני וברזל באה נפשם, וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים ובכל מלאכה נמבזה….. הסכמנו יחידי הקהל, לקרוא לשבויים דרור ולאסירים פקח קוח, ולתת כופר נפשם מכספנו וזהבנו אם מעט ואם הרבה.
ולי אני עבדך עם יתר המנהיגים צדיקים וטובים ממני הרימו מתוך העדה שנים עשר נשיאים כמספר שבטי ישראל לעשות מעשה הצדקה להוציא ממסגר אסיר, וישלחו אותי ואיש אחד מהמנהיגים מעיר אל עיר אנשים תמיד עוברים בארץ להוציא את בני ישראל ממצרים לתת פדיון נפשם, וכה אמרו אלינו השרידים ברוח נדיבה הרבו עלינו מאד מוהר ומתן, ואתם כתבו על היהודים האלה כטוב בעיניכם להוציא כל איש ואשה מיד עושקו, עני ואביון מגוזלו לא תשאר פרסה, וכסף משנה קחו בידכם והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה' בכסף יגאלו.
שנינו אנחנו בדרך נחנו ה' על דבר כבוד שמו ויתן אותנו לרחמים לפני כל שוביהם, ובכסף מלא בימים או עשור פדינו מאה וחמישים איש, גם פה העירה ובשאר המדינות הן רבים עתה עם הארץ פדויי ה' על ידינו, כיד ה' הטובה עלינו מאתים ועשרים נפשות, ויקר פדיון נפשם, עשרת אלפים כפולות זהב… ויען וביען העניים המרודים האלה לא נדבק בידם מאומה מן החרם, ערום הלכו מבלי לבוש, ואין להם לאכול, וכלם גוי אשר לא תשמע לשונו, הוצרכנו לבקש מפה ומפה איש ואשתו הבנות בנותיו, והבנים בניו, להושיב כל יחידים ביתה להשיב לב אבות על בנים, ולעשות להם בתים וכלים מכלים שונים ובגד ללבוש, ולתת לפניהם דבר יום ביומו בר ולחם וככה יהיה שנתים ימים עד אשר ידעו משפט (אלהי?) [עם] הארץ ואף בניהם ילמדו שפה אחת ודברים אחדים מעם לועז.
והלילה הזה ליל שמורים הוא כולם בחצריהם ובטירותם, יודו לה' כי טוב יחד ישאו קולם ויריעו כל בני אלהים, עבדים היינו זה ימים מועטים ויוצאנו ה' אלהים מעבדות לחירות ומשעבוד לגאולה. ועתה הננו אנחנו ככל המון ישראל בני חורין, מוציא אסירים בכושרות יוציא מכור הברזל העניים והאביונים הנשארים מהם בשבי והמה כשלשים איש ה' צבאות יגן עליהם והנה לא נפדו עד הנה כי נפלו ביד אדונים קשים…. הלכו בדרך רחוקה מעבר לים ואינם פה עמנו היום והיה כבואם בא יבא ולא יאחר פדותם בע"ה המוציא אותם מתחת סבלות מצרים, יבא נפוצות יהודה יקבץ ממוצא וממערב, ולא ישמע עוד חמס בארצנו שוד ושבר בגבולנו ולא יתן המשחית לבוא אל בתנו לנגוף.
הן אלה קצות הדברים היו עלי לטורח, טרחם ומשאם כל היום וכל הלילה לא יחשו ומה שמץ דבר הגדתי לפניך, יודע דעת עליון! סוף דבר בכל ממלכות הארץ הלזו לא שמענו ולא האזננו, עין לא ראתה עם רב מישראל כזה עבד עבדים יהיה ביום שבות זרים חילו ונשים רבות מיהודה כאלה שבויות חרב. ועל כן כל השומע בשם ישראל יכנה תצלינה שתי אזניו, ספקו כפים ויניעו ראשם, יהי שם ה' מבורך! —
גדול העצה ירא אלהים! הנה אדונינו המלך ישמח בה', שולח אל מעלת האפיפיור מלאכים לפקוד לבוא להשתחות לו לשמו ועפר רגליו ילחכו כפעם בפעם בהמשח הגדול, שישתחוו לו כל מלאכים. ומלאכיו המה השר מאד נעלה לופו די אלמידה והחכם עיניו בראשו איש טוב זה הדוקטור גואן שיזירה, המוביל כתבי אליך, והמה רואי פני המלך הקרובים אליו, ויען הדוקטור בטוב לבבו, בין דין לדין בין נגע לנגע דובר שלום לכל זרענו תמיד ידרוש שלומם וטובתם כי יש לאל ידו, נפלאתה אהבתו אלי אענדו עטרת לי, ובעבור שיהיה שם לפה הוא ידבר אל האפיפיור, חלינו פניו שידבר בעניני הקהלות, ישמרם שומר ישראל ויוכיח לפניו על פי התורה לתת את שאלתנו ובקשתנו, והיה בעבור כבודו גזר אמר וידר נדר לדבר טוב על ישראל, וצרור שאלותיו ובקשתינו לקח בידו להיות לו לזכרון. אם נא מצאתי חן בעיניך אדוני, דבר נא באזני האנשים האלה, מדברך נאוה דברי שלום ואמת, ואמרת שמכנף הארץ זמירות שמעת שיר למעלות למלך אדונינו והיותו עושה משפט וצדקה לכל עמו, אוהב את היהודים, מלך במשפט יעמיד ארץ, ובשכר מצוה זו כל גוים יעבדוהו יהיה שמו לעולם, וירד מים עד ים ותנשא מלכותו למען ידעו כי יש אלהים בישראל ויש אתנו יודע עד מה, ובכל מקום אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת מבני ישראל המה. ולדוקטור לבדו אתה תדבר דברים טובים דברים נחומים ישא מדברותיך חן וכבוד כי הוא רוחי ונשמתי אוהב טהר לב גדול ליהודים, ואשר ידרוש מאתך תהלתי אותה אבקש שבטובתך תנחהו, תעשה לו עזר כנגדו, האם אין עזרתי בי? ועשית עמדי חסד ואמת והוא יגיד לך בסתר את בקשתנו אשר אתו ואת הקורות אותנו ואיש אל ידע בכל אלה.
רב העליליה! אתה צוית פקודיך שאשלח לכבודך פירוש הכתובים לרד“ק זלה”ה והצגתי לפניך עטרת זקנים אשר עשיתי, ופירוש ספר אלה הדברים אשר אני עושה, והנה לבד זה מצאתי מפירושי הכתובים מלבד ספר תהלות אשר הוא אצלכם וכו' ופירוש ספר אלה הדברים לא נשלם עדנה בסבת שבתי הבית מעט, ומסעי יסערו להפיצני מדלתות העיון ולא יכולתי, והיה בהניח ה' לי, לא אתן שנת לעיני עד הקימו ועד עשותו, ואביא את אשמי לאדוני, וכל הדבר הקשה יעלה על מזבחך לרצון לכפר עליו וסמכת את ידך עליו. והנה מאמר עטרת זקנים הלא מצער הוא… אבל מה אעשה ותשורה אין להביא מיגיע כפי לפניך איש האלהים, על כן קדמתי לשלוח לך תשורה המאמר הקטן, עיניך תחזינה משרים.. וממנו תראה הדרך אשר באתי בו בפירוש התורה, האם אני הולך בדרך כל הארץ או הייתי עוקש דרכים. ואולי הגיון לבי לפניך לא הדריכוהו בני שחץ ימצא חן בעיני אדוני. והספר הזה מנחה היא שלוחה לאדוני קח נא את ברכתי אשר הובאת לך, עמך ישב במקום אשר יבחר אדוני, המדרש הוא העקר, עוד כל ימי הארץ, למען תזכור עבדך בן אמתך, השולח אמרתו ארץ מרחקים הי אהבתי את אדוני, והנה הבאתי את פרי ראשית האדמה אשר נתן לי ה'.
אדוני צדק! בוחן לבות וכליות יודע, הן בָנַי עצם מעצמי ובשר מבשרי ישרתונך, והאשה אשר הוכיח ה' לעבדך ליצחק היא גם היא אמרה: אחי! האלהים אנה לידך ספר ולשון כשרים מעשה אצבעותך להקריב קרבן לאדוני לקשר מעדנות אהבתו, למה יגרע שמי מדלתי ביתו בית ועד לחכמים, אלהים יכוננהו עליון לבלתי הקרב קרבן לאדוני במועדו מנחת זכרון, ויען לא ידעתי ספר הנה נא לי נערה בתולה שחורה היא ונאוה, והיא שפחה מלומדת לעבוד, דברה לשונה בחכה כאחד ממנו אקריבה נא אותה אל הגבירה אשתו כגפן פוריה בירכתי ביתה, תזכור אהבתי אהבת נשים לפני מעלתו כאשר בא זכרך אל פני האדון! ואשמע בקולה, והנה הדוקטור גבירי יוליכה לכבודך כי היתה נאמנת בביתו כל הימים והלכה עמו כאשר היתה באמונה אתו.
הבן יקיר לך מבני הנביאים בנך בכורך, שמי בקרבו ר' יצחק י"א, ברך ה' חילו, הרבה עליו מהר פקודותיו שבע שמחות את פניו, מפיל אני תחנתי לפני המלך ה' יאר פניו אליך ויחונך, חנון יחנך לקול זעקך רוח חן ותחנונים, כנפשך ונפש עמל זרזיר מתנים ירוץ אל המערכה לעִבוד עבודתך, לבי רודה ורוצה את אבניך, וכי ירחק ממך ענוש יענש לחזות בנעם אדוני ולבקר בהיכלו כלו אומר כבוד.
כותב בפרשת ה' נראה אליכם שנת לר"ב תרבה נחלתו. יצחק בן לאדוני דון יהודה אבארבאנאל זלה"ה בלישבונה.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.