רקע
שמואל יוסף פין
הרב ר' יוסף שלמה דילמידיג אל החכם ר' זרח

לעץ שתול על פלגי החכמות ומתערה כאזרח, הלא הוא החכם הכולל במוהר"ר זרח, צדיק כתמר יפרח.

אחוז בחבלי הבלי יושבי חלד, בין שיחים נוהק וגועה, תחת חרול יסופח ולתענוגי בני אדם לא לבי הלך, יברח כצבי נדמה וכנשר ידאה ואני בתוך הגולה, אויה לי כי גרתי משך עם אהלי קדר בקצה ארץ ליווניאה ירכתי צפון, הרחק מאד מאדם העיר אשכבה לוהטים ולחיי למורטים, השברתי קדרתי, דוה לבב ונכאה, כושל ברבים נעקש דרכים שודד בצהרים, בין תנור וכירים כי יתחמם, ועל כנף שקוצים משומם, כעצל טומן יד בצלחת להשיבה אל פיו נלאה, ילדִי הזמן סבוי סבבוני, כטיט חוצות ידקוני ירקיעוני, וירעצו וירוצצו סעיפי ועמודי שמי רעיוני ירופפו נמו שנתם פקו פלילה שגו ברואה, נבהל לתמורות הימים כתנים בימים, מתהולל באימים, ובולס שקמים, מלקט אורות, לוחך עפרות מורדף בלי חשך ממזרות, כנמר על דרך אשור אם אראה אור כי יהל מחריש משתאה.

ואשא עיני ואראה והנה שתי מגלות ועל ראשן גולות, כמראה זהר כעין החשמלות, בקנה אחד עולות בסופה ובסערה דרכו ודרך לחזיז קולות, ספירים מעולפות וברוח אלהים מרחפות על פני רפידתן זהב וכסף וחן רצופות, בפתחי עמדתי מרעיד ואשתומם על המראה, כי אלהים ראיתי עולים, אור גדול במושבותי בנות מלכים ביקרותי הבתולות היפות ולהן כנפים ככנפי החסידה כבני רשף יגביהו עוף כצפרים עפות…. וכנפיהם לארבע רוחות פרושות אבני נזר מתנוססות, עש כסיל וכימה מכסות, אצות רצות ולא חשות הוד והדר לבושות, ואשמע את קול כנפיהם כקול מים רבים, כלהט החרב המהפכת והכרובים, פלצות בעתתני לא ידעתי נפשי שמתני, שמה החזיקתני, זחלתי ואירא תסמר שערת בשרי כעין הקרח הנורא… ואפול על פני ואחבא בחגוי הסלע נאלמתי דומיה ותהי עלי סתרה.

והנה מגלה שלישיה תעור קשתה עריה ותאמר הך הכפתור וירעשו הספים, והיתה… מעוררת רעיוני הנרפים והגיוני לבי העטופים, ולא שוה לי עד כי ברשת המליצה נלכדה רגלי, כמו רועה אוילי, כי בין שורותם יצהירו ממזרח יאירו, יעירוני ויעוררוני, באהבה ואחות שלום דודים הרווני, ושביבי אִשָׁם (שאבוני) סבוני שאפוני, והעינים אשר הפחידוני המה הרהיבוני. והנה תסובינה אלומותיהם ותשתחוינה. השבעתי אתכן בנות ירושלים תור ויונה חנה ופנינה מה תבקשנה מי אלה־כעב תעופינה אשר באחו תרעינה וכדבורים תעשינה. ותאמרנה: איש מִשְׁרִי אשר מראהו עירא היאירי, שלחנו אליך, למשש ולראות כל בית כליך, ואת כל אשר נמצא באוצרות היכלך, יהי שלום בחילך. ותכהינה עיני מראות במראות הצובאות, ונפשי יצאה בדברן עמי ואהי משמים בתוכן. אשכול הכפר הנותן אמרי שפר, למי שיג ושיח יביע אף יצריח, למי נשמת חיים תפיח? הלמתים תעשה פלא? חרוץ עלי טיט תרפד? תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד? ואנכי איש שחוח רמה וגוש עפר, רקמתי בתחתיות ארץ, והזמן פָּרַץ עלי פָּרץ ונפשי שכונה בעלית עיר קטנה וביציע התחתונה והתנודדה כמלונה, ואיך תשאני על כנפי נשרים, ותביאני הר קדשך אל הר המור ואל גבעת הלבונה? אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה? איך נפלת משמים הילל בן שחר כי תכלול עלי מכלולים..? ועל עיר קטנה בנית מצודים גדולים? ובחרשים בירניות וּמגדלים? וסלעים מחסה לשפנים שמת כהרים הגדולים ליעלים? הכרע הכרעתני ותלעג ואין מכלים!… כי תהלותיך עברו ראשי, הפעם יזבלני אישי, דבקה לעפר נפשי. והשירים השלוחים אלי הרימו עטרתי, הסירו את מעילי נשאו את רדידי מעלי, העטית עלי בושהּ סלה, כי האמרתני ורוממתני על כל ברכה ותהלה וראיתני תור האדם המעלה, ותשים כליל על מזבחי ומזבחי קטון מהכיל את העולה….. ואם רוממות אל בגרונך ואין כל דבר נעלם מנגד עיניך, איש לא נעדר כלם יכתבו בנאדך הלא בספרתך, ארזים לא עממוך וארוזים במרכולתך יהיו נא לראשי אבות מטותיך, זרע ברוכי ה' המה, והעטרות תהיינה לחלם ולטוביה ולידעיה, ולחן בן צפניה, לזכרון בהיכל ה'….. הסר מעלי המון שיריך למען שורריך, וצוף דבש אמרי נעם יערך הביאהו המלך הדרך, אל תחשוף יערך ולא יכנף עוד מורך. כי איש לפי מהללו, ומשלוח מנות לאין נכון לו, לנצח יאבד בגללו, והיו כלא היו, כי לא לו.

כי קול שופר שמעת נפשי מנהמת כיונה מעלבונה לאמר מה יקחך לבך ומה לך איפה כי עלית כלך לגגות, כי תבהל את תמרוקי ותקשר את מעדני? שויתני כתבור בהרים הר אלהים זה סיני, והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו ה'? מה בצע כי תרבד לסרוחים על ערשותם מרבדים, כפרים עם נרדים, ותלבישני בגדי מחלצות וחמודות כאנשי מדות כאלו היו לי בחכמה עשר ידות, ואלה הבגדים מדי שאולים הם ולא יאותו לגמדים לא אוכל ללכת באלה כי לא נסיתי, גם כי קרתי ושתיתי מים מן הברכה העליונה, מראש שניר וחרמון מראש אמנה, לא התאבכתי בגאות עשן מיום היותי על ברכי אבי באמנה, קראתי לענוה קרית חנה, ברית כרתי עמה, וארשתיה לי באמונה, בחיקי תשכב והיתה לי אילת אהבים, כל עוד שגדלתי והוספתי חכמה לא גבה לבי ולא פניתי אל רהבים, ואף כי לא נכחד גלמי ממני כי ממעונות אריות אני ממשפחת רם… ומעיר גדולה של חכמים וסופרים, לא לזאת רם לבבי לקלקל את השורה לא התיחסתי לבכורה. לא ישבתי כתמר דבורה ולא שמתי באפי קטורה, מתרפס ברצי כסף שוכב בין שפתים, ישן במעגל בירכתים אֵרָדֵם, ותאבל בעפר רגלי חכמים, אוקיר אנוש מפז ואדם לוּמַד מכל אדם, אף כי מגן גבורהו מאדם.

ואני בטבעי אוהב הקבוץ המדיני, נוהג צאני אחר המדבר ההמוני, ושם חביון רועה גדיותי, בדרכי עמי אחר פרסום הרעיון בוקר בקרי אחרי הדמיון, זולת הדעות העמוקות אשר נאמר עליהם כבוד אלהים הסתר דבר, עשיתים כבשים ללבושי, והנם טמונים בתוך האהלי תחת מראשותי, אובילם לשרידים אשר ה' קורא לאוהבי אַחַי ורֵעַי שַׁי…..

שמעה אזני ותבן לה נאמנה כי נכספה וגם כלתה נפשך היקרה לירד לעמק החקירה, כנפי יונה נחפה ואברותיה בירקרק חרוץ, כספך בא אלי החרוץ.. לא יכהה ולֹא ירוץ, כגבור לרוץ אורח, וכבוד ה' עליך זרח. כי הנה השמים ושמי השמים לא יבלבלוך ומלין לצד עילאה תמלל, ובין כוכבים תשים קנך… גרסה נפשך לתאבה, אהבה רבה אהבת החכמה, אשר בשם פלסופיאה בפי חכמים מקדם היתה שומה. ורעיוניך יעלו אבר כנשרים יחפש עולות תמנו חפש מחפש, עברו משכיות לבב אנשי מצותך. כל אוכל למודי, טבעי, ואלהי, תתעב נפשם, עליצותם כמו לאכול עני במסתר, חוקר וסוקר עיניו לנקר, קורץ עין יתן עצבת בלבם יסובו עליו רבם… ואלו לכבוד ה' היו דורשים ולשמור משמרת התורה, לבלתי סור לבבות הלומדים מעיון הגמרא יצאו חלוצים חושים החרשתי…. אלא שאני רואה כי החשך יכסה ארץ, והן רבים עתה עם הארץ שגם כי מלוא רוחב ארצך ישיבות ומדרשים. הלא מצער הוא הלמוד בערך רבוי האישים וכלם כאחש רודפים אחרי המחיה והכלכלה הגשמית, משאות שוא ומדוחים, גם המסולתים שבהם השוקדים על דלתות ה' שערי ציון המצוינים בהלכה, הנה כל מגמתם להיות מלמדים ושופטים או ראשי ישיבה זו רעה חולה, נחלה מכתם להיות היקר לזולל והעיקר לטפל תכלית פעולתם נכריה עבודתם.

וגם אלה ביין שׁגו ובשכר תעו, ובעת הקציר בתקופת השנה המה ראו כן תמהו שהחפצים היקרים שנדמו בעיניהם מרגליות נהפכו בידיהם לזכוכיות, ואחר אשר כלו הזמנים היקרים במסעות לירידים ולמשתאות בעצה נבערה, ולא הבינו לא בחכמה חיצונית ולא בתורה, נעשו צוררים לתבונות, ומכעיסים ונוכלים לומדיהם ומחבלים כרמיהם….

וגם אמנה המכונה בשם חכמה חיצונית בת אבי היא לקח טוב ומתת אלהים החונן שכלנו־אשר בו נתעצם ועמו מקור חיים, באורו נראה אורים… אם ההגיון והנלוים אליו ממלאכת הדקדוק והמליצה והשיר להבין כ"ד הספרים הקדושים שמליצתם צרה ונתיב השיר שבכתובים לא ידעו עיט, ולהשיב למתחבלים כנגדנו… ואם החכמות הלמודיות המגביהי לשבת תכונת הגלגלים לא ידע אנוש ערכם ומצבם האמתי עד היום, וכל איש אשר נשאו לבו יבנה בנינים ויכין סולמות לפי דרכו בתחבולות נפלאות ועצומות אולי יוכל לבוא אל תכונתם וסבת תנועתם, הם המספרים כבוד אל ומראים על מעשה ה' כי נורא הוא. והשכלים הנבדלים ומציאותם, המשפיל לראות חכמת השעור מה רבו מעשה הגיאומיטריאה, הנותנת קצבה לארץ רבה לארכה ולרחבה תעלה לדעת גובה הרקיעים ומדור הכוכבים, תרד בעמקי הים ובמים עזים נתיבה, תמד אשורים במעגליותיה, ולא יבצר ממנה להוציא ארץ ממקומה, כל יקר ראתה עיני בה כי רבים בנים ילדה… ואם חכמת הנגון להבין שעורי הקולות והיחסים הרמוניים, לדת לעוף את יעף דבר הקול בקצה האיים כאשר נרמוז מה שבלבנו על ידי לשונות הגוים, והיא בהיכלי מלך תשכון, בהיות רוח אלהים רעה מבעְתָּם ישביחו על ידי הנגון והזמר גלי מרירותם. אמנם כי תכלית אחרת לחכמות הלמודיות נוסף על כל הטובות הנזכרות והתועליות להרגיל שכלנו לפשוט צורות הדברים מחמרם, היא דרך לחכמת האלהית… ואם חכמת הטבע היא אם כל חי מלפנו ההתחלות והסבות והצורות והאיכויות והסגולות ההוות הד' היסודות שבכללם רפואת הגויות תפרוש כנפיה עד רקיע השמים ובכל הנראה באויר תציע שאול לדעת המחצבים ומבטן מי יצאו המעינות, משוטטת בתבל לדעת תכונת הצמחים והדגים וכו' ותבנית חלקיהם ותועלות אבריהם, ולהורות נתן בלבה להרבות המינים בהרכבת עצמים שונים… ולהפשיט המרכבים הדוממים מצורתם להחיותם… ובכלל־עסקיה וחקירותיה רבו מספר הוא ידיעת הנפש הדברית וכחותיה ופעולותיה כפתוריה ופרחיה. ואם ההתבוננות בכל אחד ואחד מהנמצאים מביאה האדם להכרת הבורא יתעלה ולרומם אדון כל טוב מסבה, כל שכן מבשרנו נחזה אלוה עושנו ולהללו על כי כל משפטיו תהום רבה, ואם חכמת המדות בהלכות הנהגת עצמו וביתו ומדינתו, חיי ראשי זו היא דרך ישרה שיבור לו הרוצה להשלים נשמתו….

לפנים זאת בישראל כל חכמה ותבונה בסיני נתנה למשה היתה למנה, ובימי הנביאים אנשי אמונה מהלכי המאורות נשים באות מאירות, ומליצים ומשוררים ורופאים וטבעיים לרוב בין העבריים, גם חכמת האלהית הקבלה העיונית, הצפור החיה מצאה בית והיתה מסורה ליקירי ירושלים בני עליה, וחכמת הלמודים קן לה והניגון שתה אפרוחיה בין מזבחות ה' צבאות בחצרות אלהינו יפריחו בימי המלך שלמּה. והנה היום בעונותינו ועונות אבותינו כאורך הגלות והדלות נחשבו כוכבי נפשנו רפתה רוחנו ונסרחה חכמתנו, אותותינו לא ראינו ואין אתנו יודע לעשות למלאכת השמים כַוָנים ויסכרו מעינות החכמה וחשכו הרואים בארובות, הלא נכריות נחשבו החכמות בעיניהם, והפרה הלבנה ובושה החמה הלכו חשכים ואין נגה להם,… וכוכבי השמים וכסיליהם בדור הזה מי מנה, זולתי אחד מעיר ויניציאה שר וגדול ליהודים שמו נודע בשערים הרב הכולל במהר“ר שמחה לוצאטו יצ”ו ידע בכל חלקי החכמה הלמודית וכו' ושני לו ממדינת מצרים בעיר אלקהרא הכרתי איש נכבד וחכם גבר הוקם על השר האלוף המוהכ"ר יעקב אסכנדרי איש אשר רוח בו וכו‘, וכבודך השלישי נפלאתה חכמתך בעיני, ויקר תפארת כספך, ולא האמנתי לקול השמועה מארץ מרחק עד שראיתי דבריך, כי לחפור את ארצי הרזה באת ולנסותי בחדות, ולי אינך צריך שמכותלי ביתך ורצפת אגרתך נכר שלך בכל חכמה עשר ידות, וזולתך עם שני שני צנתרות הנזכרים, בי נשבעתי בכל המדינות שהלכתי בערים ובכפרים שמבחר ישראל פזורים, לא ידעתי מבני עמי חוקר ודורש בחכמות הלמודים…. והעדר ידיעתם עשה להם החיל הזה, את החיל הזה שיספרו בגנותם של למודים וחשבו יהי עליהם סתרה על האולת והחסרון… וכי אחפש בנרות בַחורים בְחורים נחבאים וזקניהם הוזים חולמים… ומה נעשה יקר וגדולה לבורא העולם מהנעדרים מכל חכמה ואיה איפה מורא עבודה או תפלה במקום שאין הכרת הפעולה? אכן כל פעל ה’ למעני! חי נשי אם אין אני כאן ובני עליה אשר בכילי, נמצא בכל מלאכתו אשר עשה יגע לריק ולבטלה!! —

וגם אני כמעט נטוי רגלי ורבי חכמתי שכחתי בגלותי וכל ספרי הוני ועשרי, עזבתי בבית אבי, כי במקלי עברתי, תרתי הצי הישוב ולא לקחתי בצאתי ממקומי אפילו שלשה סלי חרי, ומיום שבאתי למדינת פולין אזל הכסף בהשקות בכלי זהב, והאש תוקד בקרבי, מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה לדעת דברים יקרים חדשים לבקרים, ככה נתקררה דעתי וחומי חלף ועבר… ואיך אבוא בגבורות ואצא כפעם בפעם ואנער, כי עמי היתה ושלחתיה, וכחי סר מעלי ואיננו עמי כתמול שלשום בחכמה.

ויהי מה מפני שאין מסרבים לגדול שכמותך הנה אנכי בא אליך בעב הענן מרב העסקים הגשמיים המכתירים אותי, והחולים המקוים לישועת ה' ולרחמיו על ידי, והמה שרים וסגנים אשר נעריהם וזקניהם משכימים לפתחי בעגלות ומניעים אותי מעיר לעיר, כבוד והדר יעטרוני בחלק שפתם ובהרבות מתנתם ימשכוני בחבלי אהבתם ולסבתם, אי כבוד! נפסקים העיונים האלהיים ובלים הזמנים היקרים ויפרעו כל עצותי הנכבדות. שהן אמת דעתי היתה לחבר ספרים בלשון העברים כוללים כל למוד ומדע ללמד לבני יהודה קשת ומלחמה ולא יבושו כי ידברו את אויבים בשער בכל תושיה ומזימה. והנה הבלי זמני הרפוני מנוחה ומחשבותי ספו תמו היו לשמה, ואמר הפלוסוף בשמע הטבעי שהחכמה נקנית בישוב ובהשקט כי רבים חללים הפילה הטלטלה, ויצומים כל הרוגי הטרוף… ידעתי אדוני ידעתי אך חכמתי לא עמדה לי לרפאות את המחלה הזאת, ולא מצאתי בכל ספרי תעלתי, צרי לטלטלתי, כי כל עוד היותי על אדמתי צרכי גויתי עלי והחמר העכור שבננו חרפה היא לנו, ישיגוהו מקרים הכרחיים, ומי יחיש עליו חוץ ממני כי אין לו גואל זולתי, אף כי אישון כמוני בלי אח וקרוב כי גר אנכי בארץ לא לי, וכל רואי ומכירי יעידון יגידון כי אם נכנסתי מימי באכסניא כדרך ההולכים למרחקי ארץ כי לא נהניתי ממלחמת מצוה רשות או חובה… תהלה לאל שגמלני, אני מכניס אורחים ותלמידים אוכלים על שולחני, אסיף אאסיף יעקב ההולכים מעיר לעיר נדחים וביתי פתוח לרוחה, פזרתי נתתי לאביונים ולחולי עמי לחמי נתן מימי נאמנים, ואם אין אני לי מי לי?… אפס כי הפלגת רבוי הקנינים הם ממניעי השלימות ששב העבר להיות לרב, ושמירת שלום הצאן כל תכלית הרועה ואין זולתו. ועל זה אמר החכם עושר שמור לבעליו לרעתו, אמנם ההעדר החלוטי מהקנינים הנכבדים המתכותיים, אין ספק יביא האדם לקצר רוח ותלאה וסכלות, וחכמת המסכן בזויה. סוף דבר הכסף יענה את הכל, הוא משפיל אף מרומם, אשרי מלא כפו מהם להיות לו מעיר לעזור להשגת החכמה ואת היותר ירדפהו עד חרמה. ועתה אחר בקשת המחילה, אכנס עם כבודך בדבי עם ותוכחת מגולה, למה לא הלכת אלי מאה או מאתים פרסאות בעגלה, והלא אני עברתי ימים ונהרות ומדברות לראות כל יושבי תבל ושוכני ארץ, בחסרון ממוני ובסגוף גופי, אם כח אבנים כחי? ואלו החכמות אינן נקנות לבד בדמים, אלא באימות מות עצומית האח לבי ובשרי! כמה היינו מרבים ללמוד ולחקור בסתרי תורה והמפרשים והמחברים והייתי מחדד שכלי הנפגם ונרצם במשחזת ספיר אבניך, וכפטיש יפוצץ סלע הייתי מוציא אש דת כל חמדת ישראל בראות פניך והיינו חוזרים לחקור בכל ספרי אפלטון ואריסטוטילוס וכו' וכן בחכמת התכונה ספר האלמגסטי ותלמי וכו' והיינו מעיינים בכוכבים על ידי כלים גדולים ומשם היינו יורדים לארץ לדעת כל פרטי מקומות הישוב וכו' וכל הנכלל בגיאוגרפיא וחכמת עושי מלאכה במים רבים יורדי הים באניות, ומשם בחכמת התחבולות הנעשות במים ובשטים עליהם וכו' ומשם היינו פורשים בים חכמת ההבטה והמראות וכו' והיינו חוקרים באיכות והויות הגיונים וכו' והיינו מעיינים בחכמת הצללים וכו' ובכללות חכמת השיעור וכל המלאכות המיכאניקית האמונות עליה וכו‘, ושם יחדיו נמתיק סוד בחכמת האליקימיאה ועבודת האדמה ובכמה מאה סגולות נפלאות הנמצאות בגשמים וכו’ וברפואות ובמרקחות, ובכלי ואברי האדם והבהמה, צורתם ותועלתם כי מלאך מליץ בינותם ושֶׂכֶל בלתי תועה מנגינתם. ומשם נעלה במעלות בחכמת האלהות והיא תפרד לשני ראשים, קצתם בנויה על החכמה הטבעית בצרוף האמונה וקצתה מקובלת מעולפת ספירים וכו', והנה בשמים עדי בהגיגי לבי יתר ממקומו, ומי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה עמך ותוציאני לרויה, כי לא נתנו דברים אלו להכתב כי אם בלחישה בין הצנועים.. ויפה שעה אחת של דבור פה אל פה מכל יריעות שלמה. ואיך אעלה על ספר כל הצריך להפיק רצונך כרצוני, ואיה סופר באלו הערים אפסי ארץ היודע להעתיק חבורי, ולרשום התמונות כתבניתם והמספרים במתכונתם, ולא יעות דרכו, יעור עיני פקחים ויסלף דברי צדיקים. הלא גליתי לכבודך סבת שהייתי עד היום שמצאתי סופר בחור משכיל מעדת בני מקרא איש מהיר במלאכתו. אמרתי פן דודי בשדי יָלִין, בעברי בבל תאחר ובל תלין. הנני הנני לעבדך, את שכמי נטיתי ומכל עסקי פניתי, ולעשות רצונך חפצתי ומצותך, ולקחתי מלוא קומצי מהזמן יקר הנבראים, ועמך אדוני הסליחה אם אין הקומץ משביע את הארי שכמותך.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 50108 יצירות מאת 2767 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21350 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!