הוא היה רדיקל ונקרא בשם פרדיננד – לאסאל – מרקס – קאוטסקי.
חוץ מהשם היפה הזה היה לו, לרדיקל, זוג מכנסים עם מקומות־ישיבה שנשחקו באופן רדיקלי, זוג נעלים עם כפתורים צהובים רדיקליים, ואת ערפו גילח באופן עגול־רדיקלי.
רדיקל – אש שלהבת ובעל הכרה מעמדית, שאין למעלה הימנה.
פעם קרא פרדיננד לאסאל־מארקס־קאוטסקי שלנו קונטרס על אהבה חפשית, ובו הוטף הרעיון הנעלה, כי בני־האדם צריכים להתחתן מזמן לזמן באופן חפשי, כמו צפרים קנריים ודובונים – איזויניטיה זה וירז’ניה1 וגם זאת הטיף הקונטרס, שנשים חוקיות הן חרפה ובושה לציביליזציה ומשום כך – דולוי2 השיטה הישנה!
כשנודע הדבר לרדיקל שלנו (מתוך הקונטרס), הלך הביתה לאשתו, שנקראה בשם חשה־גיטל והיתה נעבעך, יהודיה כשרה, צדקת אמיתית, ואמר אליה ככה:
– חשה־גיטל אשתי! חיינו למדי כקניבלים, קלריקלים, אורתודוקסלים! די לנו בנשואים חוקיים! אתגרש ממך ואז אוכל לחיות עמך כמו עם אשת־איש, וזה יהיה כל כך מהוגן, חשה־גיטלה היקרה שלי.
ממחרת היום נתגרשו (אף על פי שחשה־גיטל התנגדה מאוד לכך) ועכשיו הם חיים חי־אושר כשני מאהבים חוטאים בני ששים ושתים.
*
מוסר ההשכל: אדם אינו בהמה – אין לו כל כך הרבה שכל.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.