רקע
אפרים די־זהב
דָּנִי נַעֲשָׂה גָּדוֹל

אורי ורותי היו עסוקים מאוד. בעוד ימים אחדים יהיה חג הסוכות ועליהם הוטל התפקיד לקשט את הסוכה. כל הימים ישבו השנים והתקינו סלסלות ושרשרות מניר צבעוני. ל“מזרחים” עשו מסגרות של ניר כחול ולבן ואת בקבוקי היין ושמן הזית הקטנים עטפו בניר מזהב.

ודני, אחיהם הקטן, עמד מרחוק והסתכל במעשיהם בקנאה. על אף כל הפצרותיו לשתף גם אותו במלאכת המחשבת לא ניתנה לו דריסת רגל.

– עודך קטן, דני – אמרו לו אורי ורותי – עדיין אין לך שכל לעסוק במלאכה זו.

הצטער דני צער רב ובסתר ניסה להדביק כמה שרשרות מן הניר המקולקל שאורי ורותי השליכו. אך כל נסיונותיו לא עלו.

ועד שלמד דני לעשות שרשרת נאה כבר הגיע חג הסוכות והסוכה עמדה בתוך החצר מושלמת ומקושטת כולה.

וכשנכנס דני לסוכה הנפלאה פג צערו ולא ידע נפשו משמחה. הקשוטים המרהיבים בשלל צבעיהם הפליאוהו כל־כך עד שחדל מלהצטער על שאין גם לו חלק במלאכה הזאת.

ועוד מישהו שמח על הסוכה הנחמדה שהוקמה בחצר בין העצים. היתה זו חתולת הבית “אפורה”.

ולמה שמחה “אפורה”? ידוע ידעה כי מגג הסכך תהא קרובה יותר לקן הצפרים שבין ענפי האילן הזקן. ומאז נבנתה הסוכה ישבה החתולה שעות על שעות ושחרה לטרף.

באחד מימי חול המועד, בצהרי היום, ישבה לה החתולה על גג הסכך ונמנמה. והנה עלה באפה ריח. היה זה ריח המרק שהועלה על השולחן בסוכה לארוחת הצהרים.

אמרה החתולה בלבה:

– ריח זה מזכיר לי את ריח הבשר, אך אין זה ריח של בשר ממש, ובאמת, מה ראו בני האדם על כך לבשל את הבשר הטוב והאדום שעות רבות במים עד שיפוג טעמו? אכן סכלים הם בני האדם שאינם יודעים להעריך טעמו של עכבר חי ומפרפר.

ברגע זה הועלה על השולחן צלי בשר. שינתה החתולה את טעמה ואמרה בלבה:

– טעה טעיתי במשפטי על בני האדם: אין הם סכלים כאשר חשבתי. ריחו של צלי הבשר אינו רע כלל וכלל. הלואי ויכולתי לטעום ממנו!

בינתים חולקו מנות הבשר לבני המשפחה שהיו מסובים לשולחן בסוכה ובחלקו של דני עלתה מנה גדולה מן הרגיל. שמח דני, תקע מזלגו בנתח הבשר אשר בצלחתו, הרים ידו כלפי מעלה וקרא:

– ראו נא, ראו איזה נתח גדול קבלתי!

אולם החתולים אינם מבינים בלשון בני אדם. וסבורה היתה החתולה “אפורה” שכוונתו של דני היתה לכבד אותה בנתח צלי הבשר. מיד התפרצה “אפורה” דרך הסכך, קפצה, על כתפו של דני, חטפה את נתח הבשר וחזרה למקומה על גג הסוכה וערכה לה סעודה. ובהתפרצותה פזרה בכמה מקומות את הסכך שעל הגג וקלקלה כמה מקשוטי הסוכה.

כל המסובים נבהלו ודני בכה תמרורים על נתח הצלי שנגזל ממנו. וצער הוסיפו על צערו אחיו ואחותו בהתלוצצם עליו ובאמרם:

– ובכן, דני, היכן המנה הגדולה שלך?

אך אמא לא יכלה לראות בצערו של דני, הוציאה מקערת הבשר נתח גדול יותר מן הראשון ונתנה אותו לו.

– ומי יתקן את שרשרות הניר שנקרעו בינתים? – שאלו אורי ורותי.

– אני! – קרא דני.

וזו היתה הזדמנות לדני להראות את כחו. בעצם ידיו תקן את כל הפגמים שפגמה החתולה. הוא הכין כמה שרשרות וסלסלות חדשות ותלה אותן במקום הנכון.

הכל השתוממו על מעשה ידיו של דני ופזרו לו תהלות ותשבחות. מאותו יום ראוהו אורי ורותי כ“גדול” והרשו לו לקחת חלק בכל משחקיהם.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
קישוריוֹת חיצוניות

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 49714 יצירות מאת 2747 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21199 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!