רקע
מנחם בורישו
הקדמה – מנחם בורישו
מנחם בורישו
תרגום: משה בסוק (מיידיש)
בורישו.jpg

נולד: ינואר 1888, בריסק־דליטא; נפטר: פברואר 1949, ניו־יורק, ארה"ב.


משורר ופובליציסטן רב־תהיות־והגות. מעורה במציאות היהודית בפולין ובאמריקה, בשנות החירום של שתי מלחמות־עולם ובהפוגה שביניהן, קושב כבד־אחריות לבעיות הקיום האקטואליות, לא פסקו כל הימים נדודי־רוחו. בוחן ובודק את נפשו ונפש שירו לאורו של העם, מבקש טעם עמידתו ההיסטורית וייחוד עתידו; שרוי בעולמות המחשבה היהודית, הפילוסופית והדתית, מפולש לספיקות – ונושא אמונה. תלמיד מובהק לי.ל. פרץ, מקורץ מן החומר הרומאנטי והחלומי, חתר, כרבו, אל השלימות הרוחנית ואל התיקון המוסרי, ולא מצאם בקיים ובמוגמר אלא בסעוּר ובמחלחל; צעד עם הרבים, – ועם זאת פרוש לעצמו, בעמידת־יחיד ובצעידת־יחיד אל ה’שבת הנצחית‘; כמוֹתו ביקש קו־החיבור בין הייחודי־היהודי ובין האוניברסאלי, את הברית הקיימת בין היחיד והרבים תוך נפתולים של סתירות וכורח. עולם־פנים זה מעלה המשורר בתנופה אידיאית ובססגוניות צורנית בספרו הגדול ‘דער גייער’ (ההלך). נתפש, מרצונו ומכרחו, ברשת המעשים, מתבונן בנעשה ובעושים וצופה דרכם בגלגולים הרוחניים של חיי העם ומעליהם אל העומד להתארע, מבקש לפענח חזוּת הבאות. ההלך אף מפליג לארץ־ישראל אך חוזר בו, מחוסר אמונה כי ‘דורות עשויים לעשות קפיצת־הדרך’ ומתוך אמונה ב’עם עולם’, אשר רק מכיתה ממנו עשויה למצוא תיקון וגאולה בארץ־אבות, שעל־כן ‘תיקון־אדם יקדש כל אדמה וכל נכר יביית’.

מנחם בוריישוֹ – שמו מעיקרו: מנחם גולדברג; בוריישו – כינויו הספרותי על־שם משפחת אמו. ראשית חינוכו אצל אביו, מורה עברי, כן בביה’ס הרוסי במקום. 1905 יצא לווארשה, וכאן, בכפיפתו של י.ל. פרץ, תחילת עבודתו הספרותית. למן 1915 בארה’ב, משתתף בעתונות היומית ובכתבי־עת בדברי שירה, ביקורת ספרותית ותיאטרלית ובמאמרים בעניני השעה. מטעמי פרנסה שינה כמה פעמים מקום־מגוריו ועסוקיו. בכור־ספריו ‘א רינג אין דער קייט’ (חוליה בשרשרת) ניו־יורק, 1916. אך ייחד את מקומו ואת שמו ‘זאוול רימער’ (זאוול הרצען), 1923, ‘כרוניקה פיוטית’, מחורזת, סיפורית־לירית, מימי מלחמת העולם, והנפש הראשית – איש־עם מגושם־גוף ואציל־רוח. כעשר שנים היה שקוד על ספרו ‘ההלך’, 1945, בו, כמו בספריו האחרים, ביקש למצוֹת חשבונו עם נפשו וטיב שליחותו בעם – חשבון דורות ודור ‘עלי־אפר’.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 49984 יצירות מאת 2762 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21301 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!