נולד: פברואר 1889, יז’ראן, גליציה; ניספה בשואה, 1942

ראשון לשירת יידיש המודרנית בגליציה, פילס דרך להוציאה מתחומיה הרגיונליים ולקירובה אל ספרות יידיש שבמטרופולין. עשיר תרבות שירית שקד, במאספים שערך ובבמות שהקים, על כיווּנה האמנוּתי והאידיאי של שירת יידיש בארץ־גידולו. ליריקן נלבב, ראייתו – רומאנטית, ושירו – חלומי ועורג. הפרוזה שלו, ביידיש ובפולנית, מיעוטה – ביקורת ומחקר ספרותי, ורובה – פולמוס, עזת־נשימה, רבת־תנופה ופאתוס, ובסגנונה חוברו מרירות והומור, ליעוג והגיון. בפובליציסטיקה כבשיר תחושתו נאמנה וחריפה מן הכוח לנגד את הרצון: ממבשרי המודרנה – ויריב לזרמיה בבואם; שר שירי־מכורה – וחוזר לתעות בדרכים; רואה עמידת היהודים בלהבות של שנאת ישראל – ומוציא רוב־כוח באשליות של פולמוס; בא בחבורה – וסופו עמידת יחיד, שכוּח ונעזב.

יליד יז’ראן שבגליציה. בנו של הסופר שמריה אימבר ודודן לנ.ה. אימבר. ראשית חינוכו – מסרתית, לאחר־מכן – בי’ס תיכון, אוניברסיטה של למברג (ספרות משווה). ניסויים ספרותיים ראשונים – בפולנית; תרגומים מיידיש, גרמנית ואוקראינית. שיר שלו ראה אור ב’רביבים' בעריכת י.ח. ברנר. ספרו הראשון ביידיש ‘וואָס איך זינג אין זאָג’ (אשר אשיר ואדבר), 1909, וכן הפואימה ‘אסתרקה’, 1921, עוררו הדים בשעתו. ב־1912 עלה לארץ, ופרי מסע זה הוא ספרו ‘אין יידישן לאנד’, הקרוי במהדורתו המורחבת ‘היים־לידער’ (שירי־מכורה). משלהי 1915 עד סוף מלחה"ע א' שירת בצבא האוסטרי. עושה זמן־מה בווינה, וב־1921 מפליג לאמריקה. שוהה בה, בהפסקה אחת, כחמש שנים, ומוציא לאור אנתולוגיה של שירת יידיש, אחד מקור בטרנסקריפציה לטינית ואחר תרגום, אנגלית, בפרוזה. בחזירתו לפולין מתגורר בלמברג ובקראקוב, מקים במות־יחיד לפולמוס ספרותי עם הזרמים הקיצוניים בשירה. אך עיקר כוחו נתון למלחמה במשמיצי ישראל. מבחר שיריו מכונסים בספרו ‘גאקליבענע לידער’ (שירים נבחרים), ווינה, 1921.