רָאִיתִי צְחוֹק לָבָן רוֹחֵף בַּעֲבִיבָיו,
נוֹצֵץ כְּנֵזֶר־בְּתוּלִים עַל שִׂפְתוֹתָם שֶׁל מַחְלִימִים.
רָאִיתִי בְּנֵי עַמִּי מֻכֵּי סַגְרִיר וּכְפוֹר,
מֻכֵּי סָפֵק וַחֲרָדָה, מֻכֵּי תִּקְוָה נַעֲלָמָה,
מֻכֵּי דְּרָכִים וֵאלֹהִים.
הָהּ, רְאִיתִים וַאֲמִתָּם פְּרוּשָׂה עֲלֵי בְּשָׂרָם כְּמוֹ בְּלוֹאֵי סְדִינִים.
עַתָּה הֵם מַחְלִימִים מִכָּל מַעֲמָסָה וּכְאֵב.
פְּרוּמִים וְנוֹהֲרִים, גְּלוּיֵי חָזֶה וַעֲצוּמֵי עֵינַיִם,
וּצְחוֹק לָבָן עַל שִׂפְתוֹתָם, בָּהִיר כַּעֲנָוָה.
בְּהִכָּנְסִי הַחַדְרָה אֲלֵיהֶם, נָשְׁבָה עָלַי עֲלֶטֶת־חֹם,
קָרְנָה אֵלַי הָאָח.
וּלְאוֹרָהּ הַחַכְלִילִי רָאִיתִי לִבְלוּבָם – לִבְלוּב בְּטֶרֶם חַי.
כֹּה יְלַבְלֵב, דּוֹמַנִי, רַק שֵׁישׁ־גְּלָמִים בְּטֶרֶם הֱיוֹתוֹ דְּיוֹקָן,
כֹּה יְלַבְלֵב הַזְּמַן בְּטֶרֶם הֱיוֹתוֹ דִמְעָה אוֹ גּוּשׁ מַתֶּכֶת עַלִּיזָה.
סְרוּחִים עַל מִשְׁכָּבָם, פְּנֵיהֶם אֶל הַתִּקְרָה,
כְּאִלּוּ מַלְאָכִים קְטַנִּים בֵּין עֲנָנִים יָעוּפוּ שָׁם.
וְאָז פָּרְחָה שַׁלְהֶבֶת מִן הָאָח
וַתִּזְדַּלֵּף רוֹתֶתֶת, רֵיחָנִית כְּגוּף הָעֵץ אֲשֶׁר אֻכָּל.
לֵאוּת – חָשַׁבְתִּי – זוֹ לֵאוּת קְדוֹשִׁים, עַל כֵּן צְחוֹקָם לָבָן,
עַל כֵּן נוֹצֵץ כְּנֵזֶר־בְּתוּלִים,
כֻּלּוֹ אֲבַק־פְּרָחִים, וְשֶׁלֶג, וְעָגְמָה.
עֲלֵי מֵיתְרֵי פְּלָדָה יֵלֵךְ הַזֶּמֶר, וּפֹה נִהְיֶה הוּא לֶהָגוּת.
כִּי מִי יָשִׁיר עַל מַחְלִימִים בְּעוֹד עַל בְּהוֹנוֹת יִפְסַע הַדְּמִי?
כִּי מִי יָשִׁיר עַל נַפְשׁוֹתָם בְּעוֹד הָאוֹר חוֹלֵם, וּמְהַסֵּס וּמְרַצֵּד
בֵּין כְּלִי, וְחֵפֶץ־חַי וְאֵפֶר הַשְּׂרוּפִים מִלַּהַט הַשַּׁלְוָה?
וּמִי יָשִׁיר עַל מַחְלִימִים בְּעוֹד נִיחוֹחַ הַסַּמִּים
נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים כְּסוֹד חָבוּי בְּהַכָּרָה לְשַׁעַשְׁעָהּ?
לֹא שִׁיר וְלֹא אוֹרָה וְלֹא דְּמוּתָם שֶׁל אֲהוּבִים,
כִּי אִם חֹם־הַבְּשָׂמִים הַמְרַחֵף גַּלִּים־גַּלִּים בַּחֲשֵׁכָה,
הַחֹם הַמַּאֲרִיךְ רוּחו וּמְהַלֵּךְ שָׁנִים עַל שַׁעַל אֲדָמָה,
הַחֹם שֶׁהוּא רַחְמָהּ שֶׁל הַבְּרִיאָה וְחֶמְלָתָה וּמַחְמַדֶּיהָ.
הַחֹם הַזֶּה נַקְרִיב לָהֶם, וְהוּא יְהִי גַּם אָב, גַּם שִׁיר!
עַל כֵּן נִמְלַטְתִּי לַחַלּוֹן. כּוֹכָב כָּבֵד טִפֵּס עַל זְגוּגִיתוֹ
וּשְׁקִיפוּתָה נִצְּבָה נֻקְשָּה כְּחַיִץ בֵּין דְּבָרִים מְרֻחָקִים וְהַתְּבוּנָה,
מֵעֵבֶר לַזְגוּגִית עָמְדָה צִנַּת הָעוֹלָמוֹת מִדּוֹר־דּוֹרִים,
מֵעֵבֶר לַזְגוּגִית מָלְכָה הַהַנְדָּסָה בְּסַכִּינָיהָ הַמְשֻׁלָּשִׁים,
וּבְרִבּוּעֵי הַבִּנְיָנִים אֲשֶׁר נוֹשְׂאִים אֶת מַשָּׂאָם עַד גְּבוּל.
מֵעֵבֶר לַזְּגוּגִית שָׁתַק הַלַּיְלָה.ֹ
וְהוּא שָׁתַק, כִּי עוֹד הָיָה לִבִּי חָמוּץ וָזָר לוֹ.
חָלָל שֶׁל חֹשֶׁךְ־אֵין־קוֹלוֹת, וְאֵין נִגּוּן לוֹ.
הָאַהֲבָה בְּהִוָּלְדָהּ קָרְאָה לוֹ רִאשׁוֹנָה בְּשֵׁם תִּפְאֶרֶת: לַיְלָה!
וְזוֹ זְכוּתוֹ מֵאָז, וְזוֹ רוֹמְמוּתוֹ,
אַךְ אִם נִשְׁכַּחַת אַגָּדָה זוֹ מִנִּי לֵב בְּשֶׁל דָּבָר שֶׁל מַה־בְּכָךְ,
וְאִם נוֹתַרְתָּ לְבַדְּךָ, כָּמוֹנִי שָׁם, בְּלַיְלָה זֶה,
לֹא תְּכַבְּדֵהוּ עוֹד, עַד אִם יִחְיֶה מָלֵא וּמְחֻדָּשׁ,
וְזֶה הַנֵּס לֹא יִתְרַחֵשׁ עַד אִם שָׁמַעְתָּ צְעָדִים שֶׁל אַלְמוֹנִי
עוֹבֵר בַּלָּאט וּמְאַכְלֵס בִּפְסִיעוֹתָיו אֶת שִׁמְמַת הַלַּיְלָה,
אוֹ אֲנָחָה, שֶׁנִּתְמַלְּטָה בְּאֵין־רוֹאִים מֵעֹמֶק הֶחָזֶה,
שֶׁל מִי הַמְשׁוֹטֵט לוֹ לְתֻמּוֹ,
וְכָל נִימֵי הַלַּיְלָה מַרְטִיטִים כְּהֵד שֶׁל גּונְג.
וּבְזוֹ הָעֵת עוֹד לֹא הָיוּ עוֹבְרֵי־דְּרָכִים, וְלֹא עֲטַלֵּפִים.
וְטוֹב לִי, כִּי יָדַעְתִּי אֶצְבְּעוֹת הַחֹם אֲשֶׁר זָחֲלוּ עָלַי,
וְגַם לִטְּפוּ עָרְפִּי, וְקֶרַח לֹא הִקְפִּיא עֵינַי.
אֲזַי, עָקְרוּ חוּשַׁי, הִסְתּוֹפְפוּ עֲלֵי גַּבִּי,
וְשׁוּב הִרְגַּשְׁתִּי בִּצְחוֹקָם הַזַּךְ שֶׁל מַחְלִימִים,
וְלִי נִדְמֶה עוֹד, כִּי עֵינַיִם אֲלָפִים עָמְדוּ מֵאֲחוֹרַי,
הִבִּיטוּ הַבָּטָה שֶׁל אוֹהֲבִים, אֲשֶׁר צִפּוּ, כִּי הֵמָּה יְקִיצוּן
לְמַעַן נִקְרָאֵם בְּשֵׁם בָּדוּי,
כִּי מִי יֵדַע אֶת שְׁמָם מִתְּמוֹל־שִׁלְשׁוֹם?
…וְכָךְ הִרְהַרְתִּי הִרְהוּרִים שֶׁל כְּלוּם בְּעַד זְגוּגִית קָרָה
עַד שֶׁיָדִי הַשְּׁעוּנָה עַל מַעֲקֵי הַחֲשֵׁכָה קִמְעָה נִמְעֲכָה
וָאֵרֶא שׁוּב אֲמִתִּי פְּצוּעָה, לְבוּשַׁת תְּמִימוּת קְרוּעָה,
וְשָׁם עֲלֵי גַּבּו הַמְחֻסְפָּס שֶׁל יָם נָפְלוּ זַהֲרוּרֵי בְּכוֹרָה,
נָטְפוּ אֶת וֶרֶד־כְּלִמָּתָם עַל רָאשֵׁיהֶם שֶׁל נִסְלָחִים,
חַפִּים מֵחֵטְא וְגַם חוֹטְאִים,
נָטְפוּ עַל הַהוֹלְכִים בִּמְסִלָּתָם הַמְיֻמָּמָה:
הַגַּנָּנִים, וְטוֹחֲנֵי הַקֶּמַח, דּוֹרְכֵי הַגַּת.
כֻּלָּם פְּנֵיהֶם יַחְדָּיו לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַלֹּבֶן וָאֶשְׁמַע:
כִּי לֹא יִבֹּל הַזְּמַן בְּתוֹךְ גְּבִיעֵי הַקֶּרַח,
כִּי לֹא יִשְּׁרוּ עֲלֵי הַשּׁוֹשַׁנִּים עַל דָּם,
כִּי לֹא יוֹפַע יָרֵחַ לְהָעִיר שְׁבִילִים לִמְרַצְּחִים,
כִּי לֹא תִּדְרֹס הָרֶגֶל בְּנִצָּנִים חַיִּים,
כִּי לֹא יוּעַם גִּמְגּוּם הַצֶּבַע וְהַצְּלִיל,
כִּי לֹא יֶחְדַּל הַלַּחַן לְחַלְחֵל בְּשִׁיר הַמְבַקֵּשׁ לְהִוָּלֵד…
מֵתִים וְגַם חַיִּים הָלְכוּ, חוֹטְאִים וּמַחֲטִיאִים וְגַם חַפִּים מֵחֵטְא
מִכּוֹס אַחַת שָׁתוּ יֵינָהּ שֶׁל גֶּפֶן בְּרוּכַת אֵל,
וְהִיא כֻּלָהּ רְוָיָה שֶׁל שֶׁמֶשׁ קַנְטְרָנִית וְטַל עֶלְיוֹן,
וְהִיא כֻּלָּהּ דָּמִים, שֶׁעֲלָמִים עַזֵּי כָּתֵף וּזְרוֹעַ
הִשְׁקוּהָ בְּנָפְלָם חָלָל, וְהֶחָלָל נִמְלָא נַפְשָׁם…
עַתָּה בִּרְאוֹת אֶת קוֹמָתָם עַל גּוּף אַרְצִי הוֹלֶכֶת,
אֶתְהֶה וְלֹא אֵדַע: אִם פֶּסֶל מְשׁוֹטֵט, אִם תֹּרֶן,
אִם עַמּוּדֵי הֵיכָל בָּרֵי־צוּרָה עָקְרוּ וְנָעוּ
וְאִם נֵרוֹת שֶׁל חַג
בְּהִתְקַדֵּשׁ אַרְצִי יָאִִירוּ…
ב.
אַל יָנוּחַ בֹּקֶר בְּעֵינַי וְאַל יִגְמַע מְלוֹא דֶּמַע,
וְאַל יַטְרִיף אוֹרוֹ אֶת עֵרוּתִי עַד יִפְצָעֶנָּה –
כִּי בְּלִי הָאוֹר רָאִיתִי הֶחָזוֹן, מִסּוֹף דָּמַי רָאִיתִי.
וְכָל אֲשֶׁר רָאָה אֶת הַשַּׁלְוָה בּוֹעֶרֶת עַל מִצְחָם כְּנֵזֶר,
וְכָל אֲשֶׁר נָגַע בִּכְלִיל־נְחֹשֶׁת רוֹנְנָה מֵעַל פְּנֵיהֶם,
וְכָל אֲשֶׁר יָדַע עַד מָה הִכְבִּיד עֹל־הַתִּקְוָה עַל צַוָּארָם, –
יָבִין:
אֵיכָה נָדְרוּ הֵם נֵדֶר, שֶׁלֹּא לִהְיוֹת רוֹעִים בַּחֲלוֹמוֹת,
אֵיכָה הֵמִירוּ נַפְשׁוֹתָם בְּסֶלַע, וְאֶת לִבָּם בִּצְלִיל,
אֵיכָה הִרְעִיבוּ מַבָּטָם לְלֹא כּוֹכָב, וְצֹאן, וָאָחוּ,
אֵיכָה הִשִּׁירוּ עַלְעֲלֵי הַשּׁוֹשַׁנִּים
וּמַצָּעָם פֵּרְשׂוּ עֲלֵי חוֹחִים.
עַתָּה חָזְקוּ מִמֶּלַח הַיִּסּוּרִים, שָׁקְטוּ מִדִּמְמַת זְרָעִים,
וְעַפְעַפֵּי הַזְמַן הַכַּבִּירִים חוֹפִים בְּצֵל אֶת שַׁלְוָתָם, אָמֵן!
עַל כֵּן אָנוּס אֲנִי עֲרֹךְ מִין טֶקֶס חֲלוֹמוֹת חָדָשׁ,
שֶׁלֹּא הָיָה עַד כֹּה בְּלֵב אֱנוֹשׁ, שֶׁלֹּא הָיָה בְּסֵמֶל וּדְבָרִים.
שֶׁלֹּא הָיָה בָּרְשׁוּמוֹת עַל סֵפֶר, וְלֹא חָרוּת בָּאֶבֶן,
מִין טֶקֶס חֲלוֹמוֹת כָּפוּת כֻּלּוֹ לְנֹסַח מְחֻשָּׁב וּמְחֻטָּב,
רָצוּף חֻקֵּי מַדָּע גְּזוּרִים דַּקּוֹת בִּתְבוּנָתוֹ שֶׁל תַּעַר,
רָקוּם בְּמִשְׁפְּטֵי הַמַּמָּשׁוּת, כְּמַרְבַדֵּי הַהַנְדָּסָה וְכֵנוּתָם שֶׁל מִסְפָּרִים,
דּוֹרֵךְ וּמְהַלֵּךְ כִּדְרֹךְ וּכְהַלֵּךְ הַתָּו עַל סֻלְמוֹת הַזֶּמֶר,
וּמִתְפַּתֵּל בֵּין חֵפֶץ וְצוּרָה, חוֹמֵק בֵּין גַּל וְרִבּוּעִים,
רוֹקֵד תְּנוּעַת נַפְשׁוֹ בְּהֶנֶף שֶׁל כָּנָף, סְנַפִּיר, דַּרְדַּר…
יִמְלֹךְ אֵפוֹא הַקַּו, שִׂבְטוֹ יַכֶּה עַל גַּבְנוּנֵי דְּבָרִים,
יַבְכֶּה אֶת חֲשׂוּכֵי הַבְּכִי, יַצְחִיק אֶת עַתִּירֵי הַזַּעַם,
יַנְמִיךְ צַוְּארֵי הַצְּעָקָה, יַזְקִיף הָעֲנָוָה לִנְשֹׁם אֲוִיר גְּבָהִים,
יַצְמִיק כְּרֵסָם שֶׁלְּקוֹטְלֵי יְבוּל, יַבְטִין גּוּפֵי הַסַּגְּפָנִים.
יִמְלֹךְ אֵפוֹא הַקַּו! וְאֵשֶׁת חֵיק תִּהְיֶה לוֹ הַמִּדָּה, אָמֵן!
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות