א    🔗

לְמַטָּה מִסַּנְדּוֹמִיר, הַיּוֹשֶׁבֶת עַל הַר, / זוֹרֵם בְּבִטְחָה וִיסְלָא הַנָּהָר – / מוֹשֵׁךְ בַּאֲפִיקוֹ בְּרֹחַב וּבַעֲיָם, / וְעִם כָּל הַנְּהָרוֹת הוּא הוֹלֵךְ אֶל הַיָּם.

בְּדַרְכּוֹ יַעֲבֹר יְעָרוֹת חֲשֻׁכִּים, / נוֹשֵׂא בְּחֻבּוֹ סוֹד מַיִם עֲמֻקִּים, / וּבְזִרְמוֹ כִּי עַז, יִשָּׂא וְיִסְחֹף, / מֵעִיר לְעִיר וּמֵחוֹף אֶל חוֹף: / סִירוֹת וּסְפִינוֹת, אֲסָדוֹת וְרַפְסוֹדוֹת; / וְקוֹל פֶּלִאי לַמַּיִם – מֶלֶל רַב־סוֹדוֹת; / כְּמוֹ אֶרֶץ אַחֶרֶת נִרְאוֹת הַדּוֹבְרוֹת… / הַס! אַגָּדוֹת קֶדֶם שִׂפְתוֹתֵיהֶן דּוֹבְרוֹת: / עַל בְּנוֹת גַּלִּים יְפֵה־פִיּוֹת – נִימְפוֹת, רוּסַלְקוֹת, / הָעוֹלוֹת מִן הַמַּיִם, מְצִיצוֹת וּמִסְתַּלְּקוֹת.

וְהַנָּהָר הַגָּדוֹל – נִים וְלֹא נִים / הוֹלֵךְ לְדַרְכּוֹ וְשִׁירוֹ יַנְעִים, / בְּאָזְנֵי הָאֲדָמָה מִשְּׁתֵי גְדוֹתָיו… / כַּךְ יוֹמָם וָלַיְלָה יְדַבֵּר עַל אוֹדוֹתָיו! / כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַגְּדוֹלִים מֵאָז וּמֵעוֹלָם: / רוֹצִים שֶׁיַּקְשִׁיבוּ אַךְ וְרַק לְקוֹלָם.

וִיהוּדֵי סַנְדּוֹמִיר הָעִיר שׁוֹלְחִים עֵצִים מֵאָז, / עַל פְּנֵי הַמַּיִם הָאַדִּירִים, הַזֶּרֶם הֶעָז, / לְדַנְצִיג הָעִיר בִּמְדִינַת אַשְׁכְּנַז. / וּבָרוּךְ הַשֵּׁם לוֹ הַתְּהִלָּה וְהַשֶּׁבַח, / לַחְמָם נִתָּן בְּשֶׁפַע וּפַרְנָסָתָם בְּרֶוַח.

 

ב    🔗

בְּאַחַד הָרְחוֹבוֹת הַנָּאִים, שָׁם בְּמַעֲלֵה הַתֵּל, / שְׁנֵי יְהוּדִים גָּרִים – רַבִּי גָד וְרַבִּי בְּצַלְאֵל: / הָרִאשׁוֹן אִישׁ עָנָו וְתָם, הַשֵּׁנִי גֵא וְיָהִיר, / אַךְ כָּזֶה כֵּן הָאַחֵר בַּמִּסְחָר מָהִיר: / עֲצֵי יַעַר יָשִׁיטוּ לְדַנְצִיג הָעִיר.

וְלִשְׁנֵי הַגְּבִירִים הַנַּ"ל, שְׁנֵי בָּנִים נָאִים: / יוֹחָנָן וּבִנְיָמִין הֵם בְּשֵׁם נִקְרָאִים, / חֲבֵרִים נֶאֱמָנִים וְלוֹמְדִים בְּצֶוֶת, / נַפְשׁוֹתֵיהֶם קְשׁוּרוֹת וְאַהֲבָתָם נִצֶּבֶת.

וּרְאֵה פֶּלֶא: הַבּוֹרֵא יִתְבָּרֵךְ בַּמְּרוֹמִים, / אֶת שְׁנֵי הָרֵעִים לֹא עָשָׂה דוֹמִים, / נִבְדְּלוּ הַשְּׁנַיִם בַּשֵּׂכֶל וּבַתְּבוּנָה – / הָאֶחָד תָּם וְיָשָׁר, הַשֵּׁנִי פִּקֵּחַ וְעַז־תְּכוּנָה; / בַּעַל שֵׂכֶל קָט וְנָמוּךְ יוֹחָנָן בֶּן גָּד, / וּבִנְיָמִין בֶּן בְּצַלְאֵל – מֹחַ חָרִיף וָחַד.

אַךְ עַזָּה אַהֲבָתָם וְנֶאֱמָנָה מְאֹד, / וַיַּאֲמִינוּ כִּי לְעוֹלָם הָרֵעוּת תַּעֲמֹד.

 

ג    🔗

לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן, עשֶׁר וְתִפְאֶרֶת! / לְרַגְלֵי הָאָדָם תְּהוֹם נִפְעֶרֶת, / לֹא שָׁווֹת הָעִתִּים זוֹ לָאַחֶרֶת, / וְלֹא יֵדַע אֱנוֹש־אָנוּשׁ אֶת יוֹמוֹ וְעִתּוֹ, / וּמַה יוֹם מָחָר יָבִיא אִתּוֹ: / אִם יִפְשַׁע עַל פַּת לֶחֶם, אוֹ יֹאכַל בְּשַׁלְוָה אֶת פִּתּוֹ, / אִם רָעָה אוֹ טוֹבָה תְהִי אַחֲרִיתוֹ.

הָיְתָה שָׁנָה גְשׁוּמָה, אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ, / נִסְתַּחֲפוּ שָׂדוֹת. אֲפָרִים וָאָחוּ: / עַל כָּל הָאָרֶץ יָצָא הַשֶּׁטֶף, וְגָאָה וְגָבַר! / וּוִיסְלָא הַנָּהָר עַל גְּדוֹתָיו עָבַר: / כָּל הַדּוֹבְרוֹת וְהָרַפְסוֹדוֹת, הוֹי, שֹׁד וָשֶׁבֶר! / נִגְרְפוּ וְנִפְזְרוּ לְכָל צַד וָעֵבֶר, / לֹא נִשְׁאֲרוּ שְׁנַיִם עֵצִים יַחַד, – / וְהוֹן הָרַפְסוֹדָאִים יָרַד לַשַּׁחַת.

יָרְדוּ גַם שְׁנֵי עֲשִׁירֵינוּ מַטָּה מַטָּה, / תַּחַת רַגְלֵיהֶם כְּמוֹ הָאֲדָמָה חַתָּה: / עוֹד תְּמוֹל – בְּנֵי עֲלִיָּה, בַּעֲלֵי רְכוּשׁ גְּאֵיוֹנִים, / הַיּוֹם – פּוֹשְׁטֵי רֶגֶל עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים! / רְאוּ נָא, אֵיךְ בִּדְאָגָה פְּנֵיהֶם נִבָּטִים, / וְהָיָה הַיָּשָׁר בְּעוֹרָם לִקְמָטִים… / וּמִכָּל קִנְיָנָם וְעִנְיָנָם שָׁאֲרוּ אַךְ הַבָּתִּים.

אַךְ הַבַּיִת בִּלְבַד, עִם כָּל הַטּוֹבוֹת וְהַמַּעֲלוֹת, / לֹא יַאֲכִילֵם בָּשָׂר וְדָגִים וְחַלּוֹת! / נִתְרוֹקְנוּ הַחֲדָרִים בְּשַׁבָּת וּבְחֹל, / אֵין בֶּגֶד לִלְבּשׁ, אֵין לֶחֶם לֶאֱכֹל, / וְהַדַּלּוּת מְצַפְצֶפֶת מִכָּל פִּנָּה וָסֶדֶק – – –

צַדִּיק אֱלֹהִים, וּמִשְׁפָּטוֹ צֶדֶק.

אָמַר לוֹ רַבִּי גָד לִבְנוֹ הַתָּם: / “יוֹחָנָן בְּנִי, כַּסְפִּי אָפֵס וָתַם, / כִּי כַּךְ בַּשָּׁמַיִם נִגְזַר מִן הַסְּתָם! / נַפְשִׁי לְךָ, בְּנִי, מְאֹד מְאֹד דּוֹאֶגֶּת, / אַךְ יָדִי תִקְצַר וְאֵינָהּ מַשֶּׂגֶת… / עַל כֵּן אִיעָצְךָ: לְמַד מְלָאכָה! / וֵאלֹהִים בְּמַעֲשֵׂה־יָדֶיךָ יִשְׁלַח הַבְּרָכָה”.

וּבְדַבְּרוֹ נֶאֱנַח, וְעֵינָיו זָלְגוּ דְמָעוֹת, / הַלֵּב מָלֵא, וְהַכִּיס רֵיק, אֵין בּוֹ מָעוֹת.

וּמַמָּשׁ אוֹתָם הַדְּבָרִים רַבִּי בְּצַלְאֵל שׂוֹחֵחַ, / בְּאָזְנֵי בִּנְיָמִין בְּנוֹ הַפִּקֵּחַ: / “בְּנִי, בְּעִנְיָן רַע כָּל הוֹנִי אָבַד, / לֹא אוּכַל הוֹשִׁיעֲךָ, – מְצָא דַרְכְּךָ לְבַד! / עֲצָתִי הִיא: לְמַד אוּמָנוּת הַמְחַיָּה אֶת בְּעָלֶיהָ, / וּבִרְכַּת אֱלֹהִים תָּבוֹא מֵאֵלֶיהָ”.

 

ד    🔗

הֵבִין הַבֵּן הַתָּם כִּי אָבִיו לֹא יַחְמֹד לוֹ לָצוֹן, / הָלַךְ וְלָמַד מְלָאכָה בְּחֵשֶׁק וּבְרָצוֹן; / כִּי אָמַר: "בְּקוֹל אָב לְהַקְשִׁיב וְלִשְׁמֹעַ – / מִצְוָה גְדוֹלָה הִיא, מֵאֵין כָּמוֹהָ! / ‘אֱהַב אֶת הַמְּלָאכָה’, לִמְּדַנִי הָרַב; / הַלּוֹמֵד אוּמָנוּת לְעוֹלָם לֹא יִרְעָב! / ‘מְלָאכָה – מְלוּכָה’, – הָיְתָה סַבְתָּא אוֹמֶרֶת, / וְ’הַמַּתְחִיל בַּעֲבוֹדָה אַל יַשְׁאִירָהּ לֹא־נִגְמֶרֶת!' / וְהַזְּקֵנָה, עָלֶיהָ הַשָּׁלוֹם, הָיְתָה אִשָּׁה כְּשֵׁרָה וַחֲכֶמֶת, / אוֹהֶבֶת כָּל אָדָם וְעַל כָּל בְּרִיָּה מְרַחֶמֶת.

וְהִיא, מְנוּחָתָהּ עֵדֶן, אָכְלָה לֶחֶם בְּזֵעַת אַפֶּיהָ, / וְגַם לְעֵת זִקְנָה הִתְפַּרְנְסָה מִיגִיעַ כַּפֶּיהָ: / סָרְגָה גַרְבַּיִם וַתִּמְכֹּר, גַּם מָרְטָה נוֹצוֹת, / וְאֶת נֵרָהּ כִּבְּתָה רַק לְאַחַר חֲצוֹת.

סַבְתָּא תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה בְּגַן־עֵדֶן נָחָה – – / אֶעֱשֶׂה לָהּ נַחַת רוּחַ וְאֶלְמַד מְלָאכָה".

בְּסָמוּךְ לְבֵית רַבִּי גָד, בְּאֹהֶל דַּל, הָיָה גָר / בַּעַל־מְלָאכָה עָנִי – סֶנְדֶּר הַסַּנְדְּלָר, / יְהוּדִי כָּשֵׁר וְיָשָׁר, אִישׁ פָּשׁוּט וְתָמִים, / מְכַבֵּד עֲשִׁירִים וּמוֹקִיר תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים; / נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עַל יוֹחָנָן בֶּן גָּד, / וַיַּאַסְפֵהוּ אֶל בֵּיתוֹ הַדַּל וְהַקָּט. / יָשַׁב לוֹ הַנַּעַר עַל הַדֶּלְפַּק בַּצַּד, / מְזַפֵּת מְשִׁיחָה, אוֹ בַּפַּטִּישׁ דּוֹפֵק, / וְתוֹרַת רַבּוֹ לְאַט הוּא סוֹפֵג.

אַךְ לֹא כֵן בֶּן בְּצַלְאֵל, זֶה בַּר־הַדַּעַת וְהַהֲבָנָה! / הוּא לֹא שָׁמַע בְּקוֹל אָבִיו וְהִתְנַגֵּד לוֹ בְכַוָּנָה; / בִּמְלֶאכֶת עֲבוֹדָה לַעֲסוֹק לֹא רָצָה, / כָּל עִנְיָן וְטַעַם בָּהּ לֹא מָצָא; / אָמַר בְּגָלוּי: “נַפְשִׁי בְּזֹאת קָצָה! / הֶאָנֹכִי אֶעֱסֹק בְּמַעֲשֵׂה לְבוּשׁ אוֹ נְעָלִים? / וְיֵשׁ בָּעוֹלָם הַגָּדוֹל דְּבָרִים כֹּה נַעֲלִים! / כְּגוֹן: צִיּוּר וְכִיּוּר, חָכְמָה וָשִׁיר! / אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת אָמָּן, חָכָם וְעָשִׁיר! / יַעֲשֶׂה יוֹחָנָן הַפֶּתִי בְּזֶפֶת וּמַרְצֵעַ… / אֲנִי לִגְדוֹלוֹת נוֹצַרְתִּי! אֶל הָעוֹלָם אֵצֵאָה, / עַד יַקְרֶה הַמִּקְרֶה לִי כִּלְבָבִי עִנְיָן – / אֶנְחַל עשֶׁר וְכָבוֹד, וְטוּב הָאָרֶץ לִי קִנְיָן!”

 

ה    🔗

וְהָיָה מְשׁוֹטֵט כָּל הַיָּמִים בַּשְּׁקָקִים וּבַחוּצוֹת, / וּבְעוֹבְרִים וְשָׁבִים עֵינָיו נְעוּצוֹת. / וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּרְא מֶרְכָּבָה לִשְׁנֵי סוּסִים רְתוּמָה, / וַיִּגַּשׁ אֵלֶיהָ, וּתְשׁוּקָה עֲצוּמָה / בָּאָה בְּלִבּוֹ בָּה לָשֶׁבֶת וְלִנְסֹעַ / לְמֶרְחַקֵּי אָרֶץ, הַרְחֵק, גָּבֹהַּ: / לִמְדִינָה, שָׁם אָבִיב יִנְוֶה עוֹלָמִים, / וְהַזָּהָב וְהַכֶּסֶף בְּחוּצוֹתֶיהָ נֶעֱרָמִים.

וְהִנֵּה סוֹחֲרִים שְׁנַיִם, אֲנָשִׁים גְּבוֹהִים וְרָזִים, / בָּאִים לִקְרָאתוֹ – דְּמוּת אַשְׁכְּנַזִּים: / לְבוּשִׁים קְצָרוֹת, מְגֻלָּחִים, וּשְׂפָמָם מְגֻדָּל, / כְּמִין “קַדְמָא וְאַזְלָא” מְכֻדָּן אֶל עָל! / אָמַר: “שָׁלוֹם, רַבּוֹתַי, מֵאַיִן וּלְאָן?!” / גָּעֲרוּ בּוֹ: “גֶּשׁ הָלְאָה! מַה לְּךָ פֹּה, פְּלָן? / בְּרַח לְךָ יַנִּיק, זְעִירָא וּפַטִּיט, / לִמְקוֹם שָׁם הַפִּלְפֵּל הַשָּׁחוֹר יַנְבִּיט! / מַה פּוּם סָכוּר מְמַלֵּל וּמְשׂוֹחֵחַ? / מַה חֶפְצְךָ, יַחֲפָן, בַּעַל פִּילִיפּוּס, פּוֹחֵחַ?!”

וַיִּשָּׂא בִּנְיָמִין אֶת קוֹלוֹ וַיַּעַן: / "דְּבָרְךָ, אֲדוֹנִי, מַר הוּא כְּלַעַן! / עַל מַה תַּלְעִינֵנִי, וּתְעַנֵּנִי, וְלֹא תַעֲנֵנִי, / וְאָנֹכִי לְשָׁרֶתְךָ מוּכָן הִנֵּנִי! / מָה רַע וְעַוְלָה בִּי מָצָאתָ, הַגֵּד, / תַּלְבִּין פָּנַי עַל לֹא עָווֹן וָחֵטְא? / מַדּוּעַ וְלָמָּה, תַּגָּר גֵּר, בִּי תָרִיב? / וְדִבְרֵי נִמּוּס וּנְכוֹחָה לִי לֹא תָשִׁיב? / וְאִם עִנְיָנִי מִלִּבְּךָ רָחוֹק, אִישׁ תָּמוּהַּ, / שִׁקּוּצִים וְעִקּוּצִים עַל שׁוּם מָה וּמַדּוּעַ?

אַל נָא עָלַי תַּשְׁלִיכוּ נַעַל, / וְאַל תִּתְּנוּנִי לְבֶן־בְּלִיַּעַל! / בֶּן טוֹבִים אָנֹכִי, וְזֶה לֹא כְּבָר, / אָבִי הַסּוֹחֵר אָרְחוֹת יַמִּים עָבַר, / עַד דַּנְצִיג וּפּוֹזִין מִסְחָרוֹ פָּרַץ; / אַךְ אֱלֹהִים לַשֵּׁבֶט אֶת דִּינוֹ חָרַץ: / גֵּאוּת הַנָּהָר אֶת גַּאֲוָתוֹ הִשְׁפִּילָה, / יַד הַגּוֹרָל הָרַע אוֹתוֹ לָאָרֶץ הִפִּילָה, / לַשָּׁוְא אָמַר אָבִי: שׁוּב אֶסַּק וְאַעְפִּילָה! מַטָּה מַטָּה שָׁפַל וְיָרַד, / וּמִכָּל עָשְׁרוֹ וּכְבוֹדוֹ מְאוּם לֹא שָׂרַד.

וַאֲדוֹנִי אָבִי לִי אָמַר: ‘בְּנִי, / יָרַדְתִּי מִנְּכָסַי, הָיִיתִי אֶבְיוֹן וְעָנִי, / הַקֵּץ לַמַּטְעַמִּים, לָעֲדָנִים עִם שָׁנִי… / לֵב חָכְמָה לְךָ, רְאֵה, עַל בִּינָתְךָ הִשָּׁעֵן, / שְׁמַע לַעֲצָתִי וְאַל תְּמָאֵן: / קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לָרֹחַב וְלָאֹרֶךְ, / חֲזַק וְהִתְחַזֵּק, אַל פַּחַד וּמֹרֶךְ; / כִּי אֱלֹהִים מִצְעֲדֵי גֶבֶר יְאַשֵּׁר וְיָכִין, / אִם הוּא לִצְעֹד אַךְ יֹאבֶה וְיָהִין’".

וּבְדַבֵּר זֹאת הַנַּעַר שְׁתֵּי עֵינָיו הִדְמִיעוּ, / וְאֶת לִבּוֹת הַסּוֹחֲרִים אֲמָרָיו הִתְמִיהוּ.

אָכֵן, דִּבְרֵי אִישׁ הַנֶּאֱמָרִים בְּחֵן, / כְּ“יָכִין וּבֹעַז” יַעַמְדוּ הָכֵן! / אֶל הַלֵּב יִכָּנְסוּ וְאֶל הַנֶּפֶשׁ עָמֹק, / וְגַם לֵב קָשֶׁה כְּאֶבֶן לְשִׁמְעָם נָמוֹג.

 

ו    🔗

הֵשִׁיב לוֹ הָאַשְׁכְּנַזִּי מַר רַב־גָּאוֹן: / "חֲתֹם קִינָתְךָ, הוֹמָם־בֶּן־שָׁאוֹן! / אַל תַּרְבֶּה צְרִיחָה, תַּגְבִּיהַּ דִּבּוּרִים כְּהַר, / אַל תְּשַׁלַּח אֲמָרִים כְּרַפְסוֹדוֹת בַּנָּהָר! / אָבִיךָ פָּשַׁט אֶת הָרֶגֶל וְאַתָּה פּוֹשֵׁט יָד… / מוּטָב שֶׁתִּלְמַד מְלֶאכֶת הַחַיָּט – / בְּלוֹאֵי מִכְנָסֶיךָ לְהַטְלִיא טְלַאי! / לָמָּה זֶה, טַלְיָא, נִטְפַּלְתָּ אֵלַי? / לְשָׁרְתֵנִי תֹאמַר וְלִהְיוֹת עֶבֶד?! / יְהִי כֵן, עֲלֵה וְיָשַׁבְתָּ בַּמִּרְכֶּבֶת!

וְיָדַעְתָּ: שָׁלשׁ שָׁנִים, כִּשְׁנֵי הַשָּׂכִיר, / תַּעֲבֹד אוֹתָנוּ בְּלִי תַגְמוּל וּמְחִיר, / כִּי מָמוֹן הַרְבֵּה, דַּע, לָנוּ חָב / אָבִיךָ הָרַמַּאי; צְלַח וּרְכַב!"

וּבִנְיָמִין עָנָה בְּעָרְמָה: “מַה טּוֹב! / אֶעֱבָדְךָ בֶּאֱמוּנָה שָׁלשׁ שָׁנִים בַּחוֹב; / עַד הַפְּרוּטָה הָאַחֲרוֹנָה לְךָ תְשֻׁלַּם!” / וּבְלִבּוֹ חָשַׁב: אָשִׁיב לָהֶם בִּגְמוּלָם… / עַל כִּי גִנּוּ אֶת אָבִי וְקָרְאוּ לוֹ “גַנָּב”.

וַיַּעַל וַיֵּשֶׁב בִּקְצֵה הָרֶכֶב כֶּעָנָו, / צִמְצֵם אֶת יְשִׁיבָתוֹ כְּצִפּוֹר חוֹלָה בַּקֵּן, / הֶחֱרִישׁ, וּפִיו מִכָּל דִּבּוּר הִתְרוֹקֵן.

וְהַסּוּסִים מְהִירֵי מֵרוֹץ וְקַלֵּי רַגְלַיִם, / אַךְ שָׁרַק לָהֶם רַב־גָּאוֹן בְּמִצּוּץ שְׂפָתַיִם – / וַיִּשְׂאוּ אֶת הָרֶכֶב בִּיעָף וּבְדַהַר, / כְּמוֹ צְרָרָם בִּכְנָפָיו רוּחַ סַעַר: / עִקְּבֵי הַבַּרְזֶל הוֹלְמִים בְּקֶצֶב, / הָרֹאשׁ מוּרָם גֵּאוּת, הַפֶּה יֵז קֶצֶף: / הָאָרֶץ קוֹפֶצֶת לִקְרַאת הַמִּרְכֶּבֶת! / וּמַה טּוֹב וּמַה נָּעִים בְּחֵיקָהּ לָשֶׁבֶת, / לִשְׁאֹף אֲוִיר צַח וְהַבֵּט לַשָּׁמַיִם, / לִנְסֹעַ, לְהִנָּשֵׂא כְּמוֹ עַל כְּנָפַיִם!

נִרְדַּם הַנַּעַר מֵרֹב עֹנֶג וָרֹךְ, / וַיַּחֲלֹם: יַעַר עָבֹת, אָרֹךְ־אָרֹךְ… / עָמֹק, רַב־חשֶׁךְ, וְאֵין סוֹף לוֹ, וְאֵין קֵץ, / וּפֶלֶא: אֵין יֶרֶק בּוֹ, אֵין שִׂיחַ וָעֵץ; / רַק רִבְוֹת בְּנֵי אָדָם – – – / נִקְבְּצוּ יַחַד וְעוֹמְדִים עַל עָמְדָם, / וְכָל אֶחָד בִּמְקוֹמוֹ כַּמַּסְמֵר תָּקוּעַ! / וַיְהִי הַדָּבָר בְּעֵינָיו תָּמוּהַּ: / לָמָּה יַעַמְדוּ כֻּלָּם כְּעֵצִים וּבוּלִים, / וְאֵין הֵם אֲסוּרִים, וְאֵין הֵם כְּבוּלִים?! / וַיֹּאמַר לָגֶשֶׁת אֲלֵיהֶם וְלִשְׁאֹל – – – / וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ יָשָׁר בַּמִּשְׁעוֹל, / אַךְ כֹּה כְּבֵדוֹת רַגְלָיו, כִּנְתוּנוֹת בַּסַּד – / לֹא נִיעַ וְזִיעַ, לֹא פְּסִיעָה וּמִצְעָד!

…וְיַעַר־הָאָדָם הַמֻּבְלָע בַּצֵּל, / מִתְפַּלֵּל בְּלַחַשׁ: “אֱלֹהַּ, הַצֵּל! / הוֹשִׁיעֵנוּ וּפְדֵנוּ מִכַּבְלֵי הַכֶּשֶׁף!”

וְקוֹל בַּדְּמָמָה נִשְׁמַע, וַיַּקְשֵׁב רַב קֶשֶׁב: / “פֹּה יַעַר הַיִּסּוּרִים, פֹּה שְׂדֵה הַדְּוָי; / פֹּה תְהִי קְבוּרָתְךָ, לֹא תֵצֵא מִכָּאן חַי! / בּוֹא אֵלֵינוּ, הֱיֵה אִתָּנוּ, אַל תַּעֲמֹד מֵרָחוֹק!”

וַיִּפְעַר הַיַּעַר אֶת לֹעוֹ לִבְלִי חֹק, / וַיֹּאמֶר לִבְלֹעַ אוֹתוֹ בְּזַעַם! / וַיִּיקַץ… וְלִבּוֹ כְּהֹלֶם פַּעַם.

 

ז    🔗

חָלַף הַחֲלוֹם, אַךְ הַפַּחַד לֹא גָז! / וַיַּבֵּט סְבִיבוֹ נִרְעָשׁ וְנִרְגָּז: / יַעַר קְדוּמִים מִכָּאן וּמִכָּאן… / וְהָעוֹלָם דּוֹמֵם, שׁוֹמֵם וְרֵיקָן, / וּמַרְאֵה הָאֵימִים מִמֶּנּוּ לֹא יֶרֶף: / שׁוֹדְדִים מִסָּבִיב וְכָל מִינֵי חַיּוֹת טֶרֶף! / וְחֵפֶץ אֶל לִבּוֹ הִתְגַּנֵּב – לִבְרֹחַ! / וְעִם הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ לֹא לֶאֱרֹחַ, / כִּי מִי יוֹדֵעַ וּמִי יַגִּיד, / מַהוּ הַדָּבָר שֶׁבְּלִבּוֹ יָזִיד / הָאַשְׁכְּנַזִּי הַקִּפֵּחַ, אֲדֹם־הָאַף? / זֶה אֲשֶׁר קַבְּצָן וְרַמַּאי קָרָא לָאָב?! / וּבַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּלִבּוֹ חָשַׁב: / “אֵין זֹאת כִּי נָפַלְתִּי בִּידֵי אַנָּסִים וּנְבָלִים!” / אָמַר לִקְפֹּץ לְמַטָּה – וְהִנֵּה הוּא כָּבוּל בַּכְּבָלִים!

אָז יָדַע אֶל נָכוֹן כִּי נָפַל בַּפָּח! / אַךְ מָשַׁל בְּרוּחוֹ וְלֹא הִתְיַפַּח, / וְהָאָסוֹן לְשָׂשׂוֹן לוֹ נֶהְפַּךְ: / כִּי בְּרַגְלָיו אַךְ לֹא בְּיָדָיו אֻסַּר. / וַיְקַו כִּי הָאֵסוּר בַּיָּד יוּסַר. / וַיְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ: “בִּנְיָמִין, אַל תִּפְחַד!” / וַיּוֹצֵא מִכִּיסוֹ אֶת הָאוֹלָר הַחַד, / וּבְיָד חֲזָקָה, אַךְ לְאַט לְאַט, / בָּעֳבִי הַחֶבֶל גָּזַר וְחָתַךְ – / הִצְלִיחַ! וְהַמּוֹסֵרוֹת מֵרַגְלָיו פִּתַּח.

וְקַל כָּאַיָּלָה, בְּאֵין שֵׁמַע, בְּלִי טֹרַח, / קָפַץ לַדֶּשֶׁא בְּאֶמְצַע הָאֹרַח!

וּבְצֵאתוֹ לַחָפְשִׁי לֹא שָׁכַח לָקַחַת, / צֵידָה לַדֶּרֶך – הוֹן הַסּוֹחֲרִים בָּאַמְתַּחַת, / אֲשֶׁר שָׂמוּ בְּהֵחָבֵא בְּחֵיק הַמֶּרְכָּבָה מִתַּחַת.

וְהָאַשְׁכְּנַזִּים שֶׁלָּנוּ לִבָּם סָמוּךְ וּבָטוּחַ, / כִּי אִתָּם בָּעֲגָלָה הַנַּעַר סָרוּחַ, / יָשֵׁן שְׁנַת יְשָׁרִים וַחֲלוֹמוֹ לוֹ יֶעֱרַב!… / וַיִּשְׂמְחוּ הַחוֹטְפִים עַל הָעשֶׁר הָרַב, / שֶׁנָּפַל בְּחֶלְקָם דֶּרֶך אַגַּב. / אָמְרוּ: “הַבָּחוּר הוּא יְקַר הַמְּצִיאוּת: / נֶחְמָד וּמַשְׂכִּיל, וּלְגוּפוֹ יֵשׁ בְּרִיאוּת; / לִפְנֵי שָׂרִים וּנְסִיכִים יִתְיַצֵּב בְּגָאוֹן, / וּבִמְחִירוֹ נְקַבֵּל אַלְפַּיִם דַּרְכְּמוֹן!”

וַיִּקְרָא הָאָרֹךְ: "הוֹמָם בֶּן־שָׁאוֹן! / אַיֶּכָּה? קוּם נָא וַעֲלֵה אֵלֵינוּ! / עַד מָתַי אַתָּה נֶחְבָּא שָׁם אֶל כֵּלֵינוּ? – " / אֵין קוֹל וּמַעֲנֶה! וַיִּקְרָא בַּשְּׁנִיָּה: / “הוֹי, יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים, הִגִּיעָה שְׁעַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה! / צֵא מֵחֹרְךָ, עַכְבָּרוֹן חַד הַשִּׁנַּיִם, / אֱכֹל מִשְׁמַנֵּי אֶרֶץ וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם!”

דְּמָמָה מִסָּבִיב. רַק בַּעֲלֵי הַכְּנָפַיִם, / הֵנָּה וְהֵנָּה בָּאֲוִיר חָגִים, / מְשׁוֹרְרִים בְּשִׂמְחָה וּבְגִיל מַהְגִּים: / “צְוִיץ־צְוִיץ, טְרִילִי־לִיל, הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ, / עָף מִכְּלוּבוֹ, לַשָּׁוְא תְּחַפְּשֶׂנּוּ!”

וְרוּחַ בָּאִילָנוֹת הוֹמָה וּמְהַמָּה, / וְקוֹל דַּק עוֹלֶה מִתּוֹךְ הַדְּמָמָה – / לַחַשׁ עֳפָאִים… צַמֶּרֶת מוּנַעַת… / הַצְחוֹק הוּא, אוֹ בֶּכִי? – אֵין לָדַעַת.

 

ח    🔗

וַיְהִי כִּרְאוֹת הַחַמְסָנִים הַשְּׁנַיִם, / כִּי הַנַּעַר אֵינֶנּוּ וְעִמּוֹ הָרַגְלַיִם, / וַיִּמָּלְאוּ זַעַם וְחֵמָה כַּיָּם! / שָׁכְחוּ מְקוֹמָם וְלֹא יָדְעוּ אַיָּם, – / הֵנָּה וְהֵנָּה הִתְרוֹצְצוּ כִּמְטֹרָפִים, / נִתְקְלוּ בְּעֵצִים, נִסְתַּבְּכוּ בַּעֲנָפִים, / נָפְלוּ וְקָמוּ וְהִתְגַּלְגְּלוּ שִׁבְעָה, / יָרְדוּ לַבִּקְעָה וְעָלוּ לַגִּבְעָה, / קוֹרְאִים בַּגָּרוֹן וּבְחָרוֹן: “אַיֶּכָּה?! / מַהֵר שׁוּב אֵלֵינוּ פֶּן נֶפֶשׁ נַכֶּכָּה! / בְּנֵי מֵעֶיךָ נִשְׁפֹּךְ, אֶת שִׁנֶּיךָ נְעַקֵּר, / נִצְלְךָ חַי וְאֶת עֵינֶיךָ נְנַקֵּר! / מֶה עָשִׂיתָ, דַּרְדָּק מְפֻרְנָק, עָרִיק! / כַּסְפֵּנוּ גָזַלְתָּ, הִצַּגְתָּנוּ כְּלִי רִיק!… / אָנָה נָבוֹא? אוֹי, אֵין בָּנוּ מְתוֹם!”

וְקוֹל בַּיַּעַר צוֹחֵק: “אֱמֹר קַדִּישׁ־יָתוֹם!”

סוֹף סוֹף אָמְרוּ נוֹאָשׁ לִמְצֹא אֶת הָאֲבֵדָה. / וַיָּשׁוּבוּ לִמְקוֹמָם וְרוּחָם כְּבֵדָה, / חָשְׁבוּ: מוּטָב שֶׁנַּגִּיעַ לְמָקוֹם שֶׁל יִשּׁוּב, / נִבְרַח מִן הַיַּעַר הַמָּלֵא כִּשּׁוּף!

וַיֵּלְכוּ וַיִּתְעוּ וְרוּחָם נֶעְכָּרָה, / וַיִּלְאוּ לִמְצֹא אֶת הַסּוּסִים וְהַכִּרְכָּרָה. / וַתְּהִי מְרִיבָה בֵּינֵיהֶם, כִּי אַפָּם חָרָה: / אָמַר אֶחָד שְׂמֹאל – אָמַר הַשֵּׁנִי יָמִין, / וְאִישׁ בְּאָחִיו לֹא בָּטַח וְלֹא הֶאֱמִין.

וּבֵין כֹּה וָכֹה וְהָעֶרֶב הִגִּיעַ; / הַיַּעַר הִשְׁחִיר, הֶאֱפִיל הָרָקִיעַ, / וְצִפּוֹר לְצִפּוֹר שִׁיר־עֶצֶב יַבִּיעַ: / “בָּא לַיְלָה, אָתָה חשֶׁךְ, הוֹי, אֵימָה וָפַחַד, / אֵין סוּס וָרֶכֶב, וְאֵין כֶּסֶף בָּאַמְתַּחַת!”

וַיֵּשְׁבוּ לָאָרֶץ וַיִּבְכּוּ גַם יָחַד.

 

ט    🔗

וּבִנְיָמִין הַזָּרִיז אֶת צְרוֹר הַכֶּסֶף אָחַז, / וַיִּשָּׂא אֶת רַגְלָיו וְלִבְרֹחַ פָּחַז, / וַיָּרָץ וַיִּתְחַבֵּא בְּלֵב הַיַּעַר, / לֹא הַרְחֵק מִן הַדֶּרֶךְ; כִּי אָמַר הַנַּעַר: / “בְּיָדוּעַ שֶׁטִּפְּשִׁים הֵם כָּל הָאַשְׁכְּנָזִים, / וּשְׁטוּת עַל שְׁטוּת הֵם מוֹסִיפִים שָׁעָה שֶׁהֵם נִרְגָּזִים… / עוֹד מְעַט וְיַעַזְבוּ אֶת הַסּוּסִים וְהָרֶכֶב, / וְיִרְדְּפוּ אַחֲרַי לְהַשִּׂיגֵנִי תֵכֶף! / אֵשֵׁב לִי בַּסְּבָךְ פֹּה, יָשֹׁב וְאָרֹב” – – –

וַיְהִי בְּעָבְרָם עַל פָּנָיו מִקָּרוֹב – / יָצָא מִמַּחֲבוֹאוֹ חֶרֶשׁ וּבְשֶׁקֶט, / בָּא לוֹ לַסּוּסִים וּלְשׁוֹנוֹ לָהֶם שׁוֹרֶקֶת: / "אָפֹר וָחוּם, קוּמוּ נָא קוּם! / מַה לָּכֶם פֹּה עוֹמְדִים בַּיַּעַר הֶעָגוּם? / נֵצֵא לַמֶּרְחָב, לָרוּץ אֹרַח נָשׂוּשׂ, / שִׁבֹּלֶת־שׁוּעָל וְאַסְפֶּסֶת מְלֹא הָאֵבוּס, / שְׂכַר הֲלִיכָה וּבְרִיחָה יְקַבֵּל כָּל סוּס! / אַל תִּרְאוּנִי, שׁוֹשְׁבִינַי, שֶׁאֲנִי צָעִיר וְשָׁוָל, / אִישׁ יָשָׁר אָנֹכִי, לֹא תַחְשׁוֹן וְעַוָּל. / אָמְנָם בַּעֲלֵי נִסָּיוֹן אַתֶּם וְאָנֹכִי צְעִירוֹן, / אַךְ בְּהִלְכוֹת סוּסִים אֵינֶנִּי טִירוֹן: / אֲמַרְכָּל הָיִיתִי בְּאֻרְווֹת שְׁלֹמֹה בְּתַדְמוֹר, / עוֹר הָרַמָּכִים מָרַחְתִּי בְּשֶׁמֶן הַמֹּר, / רֹאשׁ הָרַכָּבִים שָׂמַנִי וְהָלַכְתִּי בְּעִקְּבֵי / הַסּוּסָה שֶׁל בַּת פַּרְעֹה הַבָּאָה מִקְּוֵה!

אֲנִי הָיִיתִי שׁוֹשָׁט לַפִּרְדָּה שֶׁל מַלְכַּת שְׁבָא – ‘רְאֵמָה’, / מֵאֵבוּס פָּז אֶחָד אָכַלְנוּ שַׁ“שׁ בְּחֶמְאָה, / עַל כֵּן יְכַבְּדוּנִי אָדָם וּבְהֵמָה!”

וּלְסִיּוּם הִפְעָה פְּעִיָּה שֶׁל טַעַם, / כְּמוֹצִיא מִפִּי צְלוֹחִית פְּקָק שֶׁל שַׁעַם, / פָּעֹה וּבָעֹה: “נָא, הַעֲלוּ אֵבֶר!”

אָז יִזְקְפוּ הָרְכָשִׁים אָזְנַיִם שֶׁל סֵבֶר: / “יָפֶה שָׁרַקְתָּ! אַךְ מַה בְּעִנְיַן צֵידָה וָשֶׁבֶר? / הַלְעִיטֵנוּ נָא קֹדֶם, בָּחוּר רַב־תַּכְסִיסִים, / כִּי סוּסִים עֲבָדֶיךָ, וְלֹא סִיסִים… / הַתְדַמֶּה בְּנַפְשְׁךָ כִּי חִנָּם, בְּלִי פְּרָס קַל, / נֵצֵא לַדֶּרֶךְ? – הַב לָנוּ הַטְּרַסְקָל – / שַׂק מָלֵא מִסְפּוֹא, מְזֻמָּן וּמוּכָן! / זוּנֵנוּ אַל תִּדְחֵנוּ, וְתַעֲלֶה לַדּוּכָן!”

אָמַר בִּנְיָמִין: “לוּ שְׁמָעוּנִי, אֲדוֹנַי! / לִסְעֻדַּת שְׁלֹמֹה בִּשְׁעָתוֹ אֵין לִי פְּנָאי! / אָץ לִי דַרְכִּי וְאָנֹכִי אָנוּס, / מִפְּנֵי רוֹדְפַי עַל נַפְשִׁי לָנוּס!”

עָלָה לַדוּכָן וְלָקַח הַמַּגְלֵב, / וְעַל גַּבֵּי הַבְּהֵמוֹת – צְלִיף וְהַצְלֵף! / “שֵׁבֶט לְגֵו סוּסִים!” – נָהַם וְרָטַן, / וְלַחוּם גַּם לָאָפֹר אֶת חֶלְקָם נָתַן.

הִרְטִיטוּ עַכּוּזִים וְקָפְצוּ אָז קַל, / שָׁכְחוּ אֵבוּס וּמִסְפּוֹא, וְכָל חֶמְדַּת טְרַסְקָל; / עוֹד שְׁרִיק וְעוֹד דְּחִיק – וְהַסּוּס הַיָּהִיר, / מוֹשֵׁךְ בִּדְהָרָה וְהַשְּׁבִיל לוֹ נָהִיר; / הָעַיִן הַחַדַָּה כְּבָר תָּרָה מֶרְחַקִּים! / כִּי אֵין כְּסוּס רָעֵב נָבוֹן וְחַכִּים, / וּבְעֵת צָרָה וְצוּקָה נֶאֱמָן הוּא כְּאָח! / וְגַם אַבִּירֵינוּ הַטּוֹבִים נָהֲגוּ כָּךְ: / מְגַמְּאִים אֶרֶץ כָּרוּח, וּבְזֵעָה מִתְכַּסִּים, / וְקָדִימָה, קָדִימָה שׁוֹטְפִים וְטָסִים.

הַשַּׁחַר כִּי עָלָה בְּשִׁפּוּלֵי הָרָקִיעַ – / וּבִנְיָמִין לִקְרָקָא, מְחוֹז חֶפְצוֹ, הִגִּיעַ.

 

י    🔗

וּקְרָקָא עִיר גְּדוֹלָה, יִקְרַת הַמְּדִינָה, / אֵין כָּמוֹהָ לְתוֹרָה, חָכְמָה וּבִינָה, / וּמַרְאֶהָ – כְּמַרְאֵה אֵשֶׁת־חֵן עֲדִינָה. / בֵּית מִדְרָשׁ עֶלְיוֹן בָּהּ לְחָכְמוֹת שֶׁבַע, / אֲקָדֶמְיָה לִרְפוּאָה, וְאֻלְפָּן לִידִיעוֹת הַטֶּבַע; / אַךְ בִּנְיָמִין גָּמַר אֹמֶר, כִּי לְפִי שָׁעָה, / יִלְמַד אֵיזוֹ חָכְמָה מוֹעִילָה וְנָאָה.

טוֹבָה תוֹרָה, אָמַר, עִם דֶּרֶךְ־אֶרֶץ בְּצִדָּה; / כִּי חָכְמָה בִּלְבַד – מִדָּה וְאֵינָהּ מִדָּה.

בָּא לְזֶהָב וְאָמַר: “לַמְּדֵנִי מְלָאכָה, / הַכֹּל בַּכֹּל – הַמַּעֲשֶׂה עִם הַהֲלָכָה!” / עָנוהוּ: “לְהוֹרוֹתְךָ אֲנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן, / כִּי נִכָּר מֵעֵינֶיךָ שֶׁתִּהְיֶה אֻמָּן, / אַךְ הַקְדֵּם וְשַׁלֵּם לִי מָאתַיִם זְקוּקִים בִּמְזֻמָּן!”

שִׁלֵּם לוֹ, לָמַד רַק שְׁלשָׁה יְרָחִים, / וּפִי הַצּוֹרֵף מָלֵא קִלּוּסִים וּשְׁבָחִים: / רֹב חָכְמָתוֹ יְתַנֶּה וְרֹחַב לִבֵּהוּ / וּבְיָד אוֹהֶבֶת: “חֲזָק!” טָפַח עַל גַּבֵּהוּ: / “יִרְבּוּ כְּמוֹתְךָ אֻמָּנִים מְשְׁלָמִים, / לְעֻמָּתְךָ כָּל הַצּוֹרְפִים – קְלִפַּת שׁוּם וּגְלָמִים!” / וּכְתָב הַמְלָצָה נִמְלָץ בְּיַד בִּנְיָמִין נָתַן: “זֶה הַזָּעִיר יַזְהִיר כְּזֹהַר הָרָקִיעַ,/ זֶה הַצָּעִיר יַצְהִיר וְעַד לַכּוֹכָבִים יַרְקִיעַ, / מֻמְחֶה, בַּר־סַמְכָא גָדוֹל וְלֹא קָטָן, / אַשְׁרֵי הַבַּת לָהּ יִהְיֶה לְחָתָן!”

אָמַר בִּנְיָמִין: “אִם לָמַדְתִּי מְלָאכָה מֻבְחֶרֶת – / לֹא דַי לִי! אֶלְמַד עוֹד אֻמָּנוּת אַחֶרֶת: / כִּי מַה שֶׁנֶּחְשָׁב הַיּוֹם לְ’כַפְתּוֹר וָפֶרַח‘, / אֶפְשָׁר וּמָחָר הוּא סְרִיק וָסֶרַח. / הַיּוֹם חֲשׁוּבָה צָרְפִית שֶׁל זֶהָבִים, / מָחָר הַצּוֹרְפִים הֵם קַבְּצָנִים נֶעֱזָבִים, / וְ’צֵא, צֵא!’ יֵאָמֵר לָהֶם כְּלִמְצֹרָעִים וְזָבִים”

הָלַךְ וְלָמַד מַעֲשֵׂה לִטּוּשׁ יַהֲלֻמִּים, / וַיַּרְא בְּרָכָה בַּעֲמָלוֹ וַיִּמְצָא שִׁלּוּמִים: / בִּזְמַן קָצָר מְאֹד, – בִּשְׁלשָׁה חֳדָשִׁים, / יָצְאוּ לוֹ מוֹנִיטִין כַּטּוֹב שֶׁבַּלַּטָּשִׁים.

שְׁנֵי מִינֵי מְלָאכָה הוּא כְּבָר יוֹדֵעַ, / אַךְ לִבּוֹ לֹא יָנוּחַ, וְהוּא עוֹד תּוֹבֵעַ, / וּרְצוֹנוֹ לְהוֹסִיף דַּעַת עָלָיו הוּא כּוֹפֶה. / אָמַר: “אֶלְמַד רְפוּאָה וְאֶהְיֶה לְרוֹפֵא!”

וְחָכְמַת הַמֶּדִיצִינָה מְאִירָה כָּאֲבוּקָה, / הִיא כְּלִיל הַמַּדָּע, הִיא כַּיָּם עֲמֻקָּה; / לְשׁוֹן רוֹמָא, אֵם הַלְּשׁוֹנוֹת, לָּהּ מַסַּד וִיסוֹד, / וּבְחָכְמָה יְוָנִית הִיא מְשֻׁבֶּצֶת בְּהוֹד. / וּבַחוּרֵנוּ אִישׁ־הַשֵּׂכֶל וְרַב־הַהֲבָנָה, / לָמַד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ בְּחֹדֶשׁ וְשָׁנָה: / הֻכְתַּר לְ“מֶדִיקוּס” וְגַם לְדוֹקְטוֹר פִּילוֹסוֹף, / וְכָל הַפְּרוֹפֶסּוֹרִים הִלְלוּהוּ וַיְשַׁבְּחוּהוּ בְּלִי סוֹף.

אֵלָיו יָבוֹאוּ חוֹלִים מְסֻכָּנִים, / וְיָצְאוּ מִתַּחַת יָדוֹ שְׁלֵמִים וּמְתֻקָּנִים, / וַיְהִי שִׁמְעוֹ בְּכָל הָאָרֶץ כְּאֶחָד גָּדוֹל וְגָאוֹן, / מִי פִּלֵּל שֶׁכָּךְ יַגִּיעַ לְ“הוֹמָם בֶּן שָׁאוֹן”.

וּבִנְיָמִין יוֹם יוֹם חֶשְׁבּוֹן נַפְשׁוֹ יַעַשׂ… / וּרְאֵה, זֶה מָצָא: כָּל יָמָיו מַכְאוֹבִים וָכַעַס! / לֹא קָרוֹב לוֹ וְגוֹאֵל, לֹא אִשָּׁה וְיֶלֶד! / וַיֵּבְךְּ וַיֹּאמֶר: "לְמִי אֲנִי עָמֵל בַּחֶלֶד? / אָמְּנָם, עוֹד גֶּבֶר צָעִיר אָנֹכִי, / אַךְ מַה יִּקְרֵנִי לְעֵת־זִקְנָה, כִּכְלוֹת כֹּחִי? / לֹא יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם זִקְנָה וְשֵׂיבָה… / וּבְבוֹא הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן וְאֶשְׁכַּב לְמַעֲצֵבָה – / מִי יַעֲצֹם עֵינַי בְּיוֹם הַמָּוֶת הַמַּר? / וּלְתִקּוּן נִשְׁמָתִי ‘קַדִּישׁ’ מִי יֹאמַר? / וְאִם אֶשָּׂא אִשָּׁה פֹּה, בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה – / לֹא ‘טוֹב’ אֶמְצָא, כִּי אִם מַכָּה טְרִיָּה! / כִּי כָּאן שׁוּם אָדָם אוֹתִי לֹא יַכִּיר! / אָשׁוּב לְבֵית אָבִי, שָׁם הָיִיתִי בֵּן יַקִּיר; / בַּת טוֹבִים לִי אֶקַּח, עֲנַף עֵץ־אָבוֹת, / שָׁם הַכֹּל יַכִּירוּנִי וְיִתְּנוּ לִי כָּבוֹד, / הַבְּרִיּוֹת יִגְמְרוּ עָלַי אֶת הַהַלֵּל: / ‘רְאוּ מֶה הָיָה לִבְנוֹ שֶׁל בְּצַלְאֵל! / נַעַר קָטָן וּמִסְכֵּן אֶת בֵּיתוֹ עָזַב, / וּבִרְכוּשׁ גָּדוֹל, גָּאוֹן, אֵלֵינוּ שָׁב. / מִי הֶאֱמִין לַשְּׁמוּעָה כִּי כֹה יַעֲשֶׂה נִפְלָאוֹת?! / גַּם דּוֹקְטוֹר, פִּילוֹסוֹף, וְרוֹפֵא לְמוֹשָׁעוֹת!’

וְהַכֹּל יֶאֱהָבוּנִי וִירוֹמְמוּנִי עַל הַכֹּל, / וּבְוַדַּאי יְשִׂימוּנִי קָצִין וַאֲמַרְכֹּל! / וּכְבוֹד בֵּית אָבִי שׁוּב אָרִים אֶל עָל, / וְיָדַע הָעוֹלָם בֵּן חָכָם מַה פָּעַל!"

צָרַר בִּנְיָמִין צְרוֹר הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב, / וַיָּשֶׂם בְּחֵיקוֹ וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו – / הָלֹךְ וְנָסֹעַ לְעִיר הַמּוֹלֶַדֶת! / וַיִּרְגַּז בַּדֶּרֶךְ וְנַפְשׁוֹ סוֹלֶדֶת; / כִּי מֵרֹב הַחָכְמָה וְעֹצֶם הַדֵּעַ, / לֹא מָצָא לוֹ אָדָם שֶׁעִמּוֹ יִתְרוֹעֵעַ… / וַיִּשְׁתֹּק בְּגַאֲוָתוֹ וּמְאוּם לֹא יְדַבֵּר, / וְאֵין אִישׁ שֶׁיִּרְצֶה אֵלָיו לְהִתְחַבֵּר. / וַיִּסְבֹּל מְרִי וְצַּעַר וְעֶלְבּוֹן לָרֹב; / כִּי לֹא טוֹב לוֹ לְאָדָם בְּאֵין רֵעַ וְקָרוֹב, / הַכֹּל כִּנּוּהוּ: אִסְטְנִיס וּבָא בִּטְרוּנְיָה, / טַרְזָן, גַּנְדְּרָן, מְבַקֵּשׁ כַּלָּה עִם נְדוּנְיָה! / “רְאוּ נָא טְקָסָיו שֶׁל בַּעַל הָאָסוּתָא! / חָכְמָתוֹ כֻּלָּהּ אֵינָהּ שׁוֹוָה פְּרוּטָה”.

עַל כָּל זֶה לֹא שָׂמַח בִּנְיָמִין מִן הַסְּתָם!

נַעַזְבֶנּוּ, וּנְסַפֵּר מַעֲשֵׂה יוֹחָנָן הַתָּם.

 

יא    🔗

יוֹחָנָן, שֶׁלֹּא יָדַע חָכְמוֹת וְלֵיצָנוּת, / לָמַד מִנְּעוּרָיו מְלֶאכֶת הָרַצְעָנוּת – / אִמֵּן אֶת יָדָיו בְּעָמָל וִיגִיעָה, / וְלֹא בָּא לִכְלָל הַשְּׁלֵמוּת וּלְתַכְלִית הַיְדִיעָה.

נָשָׂא אִשָּׁה, הוֹלִיד בָּנִים, וְעָסַק בַּמְּלָאכָה, / הִתפַּרְנֵס בְּדֹחַק וְלֹא רָאָה סִימַן בְּרָכָה. / עָמַל וְעָבַד מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב, / וְלֹא מָצָא דַי מִחְיָה לְבֵיתוֹ וָטֶרֶף.

גַּם לַחְמוֹ לֹא אָכַל בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת, / כִּי הָיְתָה הָעֲבוֹדָה אוֹתוֹ בּוֹלַעַת, / וְ“הַב־הַב”, מִמֶּנּוּ תָּמִיד תּוֹבַעַת. / כִּי אֲשֶׁר לֹא נִתְמַחָה בִּמְלֶאכֶת כַּפַּיִם – / יַעֲבֹד כָּל יָמָיו כֵּפֶל־כִּפְלַיִם.

וּמִנְהָגוֹ בַּעֲבוֹדָה: רוֹצֵעַ בַּמַּרְצֵעַ, / וְנוֹגֵס מִפִּתּוֹ וּמְמַהֵר וּבוֹלֵעַ: / מְפַטֵּשׁ וּמְיַתֵּד בֵּין נְגִיסָה לִנְגִיסָה, / מְחָרֵר וְתוֹפֵר – וְלוֹעֵס לְעִיסָה! / מְנַקֵּשׁ בַּסֻּלְיָה וּמְזַמְזֵם לוֹ בְּקֶצֶב… / וַיְהִי אַךְ שָׂמֵחַ וְלֹא יָדַע עֶצֶב. / כָּל מַאֲכָל, כָּל מַשְׁקֶה, וְכָל לְבוּשׁ שֶׁרָצָה, / לֹא נִמְנַע מִמֶּנּוּ, לֹא יָגַע – וּמָצָא! / כֵּיצַד? – אוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ בִּמְתִינוּת וּבִמְנוּחָה: / “הָכִינִי לִי, רָחֵלָה, אֶת הָאֲרוּחָה!” / הֵבִיאָה פַּת קִבָּר וְאָכַל בְּתֵאָבוֹן.

אַחַר יֹאמַר לָהּ מִתּוֹךְ הָרְעָבוֹן: / “יַקִּירָתִי, לִבָּתִי, הָבִיאִי נָא אֶצְלִי, / אֶת הָאֲפוּנָה וְהַזּוּם, וּמַעֲשֵׂה הַצָּלִי!” / וְהָאִשָּׁה פַּת־לֶחֶם מְמַהֶרֶת וּמַגֶּשֶׁת, / וְהוּא מְהַלֵּל וּמְשַׁבֵּחַ: “אַי, מִנְחַת מַרְחֶשֶׁת! / טַעַם־גַּן־עֵדֶן, וְהָרֹטֶב בִּפְרָט! – / מֵאֵין כָּמוֹהוּ גַּם בֵּין חִדֶּקֶל וּפְרָת, / בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן וְעַל הַרְרֵי אֲרָרָט!” / “חֵן, חֵן, עַל הַפַּשְׁטִידָה, הַלֶּפֶד, וְכָל הַשְּׁאָר!” / הִיא לֶחֶם נוֹתֶנֶת וְהוּא לָהּ שָׁר / מִזְמוֹר לְתוֹדָה בְּרֹב תְּהִלּוֹת וּשְׁבָחִים: / “צַפִּיחִית בִּדְבָשׁ, פַּסְיוֹנִים, צְלוֹפָחִים, / תַּרְנְגוֹלֵי הֹדּוּ, יֵין הָרֶקַח וּמַעֲדַנֵּי מְלָכִים!”

וְאַף עַל פִּי שֶׁאָכַל רַק פַּת שְׂעוֹרִים בְּזָמִית, / לֹא יָדַע עָגְמַת נֶפֶשׁ, וַיְהִי שָׂמֵחַ תָּמִיד: / “זוּגָתִי הַיְקָרָה, כּוֹס יַיִן תְּנִי לִי!” – / וְהִיא מְבִיאָה בְּרָב־עֵסֶק מַיִם בִּכְלִי, / וְהוּא מְלַקְלֵק בַּלָּשׁוֹן וְקוֹרֵץ בָּעַיִן: / “אָה, כָּמָּה מְשֻׁבָּח הוּא וְטוֹב זֶה הַיַּיִן!”

“הָבִיאִי נָא דְבַשׁ!” – וַתַּשְׁקֵהוּ שׁוּב מַיִם… / וְהוּא מֵנִיעַ רֹאשׁוֹ וּמוֹצֵץ בַּשְּׂפָתַיִם: / “מַה נָּעִים, מַה מָּתוֹק! מֻבְלָע בָּאֲבָרִים!” / וְכֵן יַעֲשֶׂה תָמִיד בְּכָל שְׁאָר הַדְּבָרִים.

לְבוּשׁ אֶחָד הָיָה בַּבַּיִת – פַּרְוָה שֶׁל כְּבָשִׂים. / וְכָל מִינֵי לְבוּשִׁים מִמֶּנָּה יָשִׂים: / עֲטִיפָה שֶׁל מֶשִׁי, אֶדֶר הַיְקָר, / מִקְטֹרֶן, מַעֲפֹרֶת, סָגִין שֶׁל אִכָּר; / קַפְטָן, חֲלַאטִי"ל, בּוּרְנוּס וַחֲמִילָה, / ז’וּפִּיצָה, וּמְעִיל שִׁירָאִין לְבֵית הַתְּפִלָּה.

“אִשְׁתִּי, הוֹצִיאִי נָא מִן הָאָרוֹן אֶת הַיֻּפָּה, / וְלִבְשִׁי גַם אַתְּ אֶת שִׂמְלַת הַחֻפָּה, / הָרְקוּמָה בְּכֶסֶף וּבְזָהָב מְצֻפָּה, / וְנֵלֵךְ לְשַׂמֵּחַ חָתָן עִם כַּלָּה! / מַהֲרִי, רַעְיָתִי, וּבְרֶגֶל קַלָּה!”

וְהִיא בְּאַהֲבָה אֵלָיו מַבֶּטֶת – / וּמְבִיאָה לְפָנָיו אֶת הַפַּרְוָה הַמְרֻפֶּטֶת. / וְאֶת הַבֶּגֶד הַמְשֻׁנֶּה הוּא עוֹטֵף כְּמִין חָלוּק – / וּמְהַלֵּל וּמְשַׁבֵּחַ אֶת הַסָּגוֹס הַבָּלוּק.

הַיָה עוֹבֵד לְאִטּוֹ, כִּי לֹא הָיָה מִן הַזְּרִיזִים. / בְּגָמְרוֹ נַעַל עִם קְצָווֹת וְזִיזִים – / אֶת מַעֲשֵׂה יָדָיו אָז יָרִים אֶל עָל, / יְעַלֶּה וִיקַלֵּס בְּשִׂמְחָה אֶת הַמִּנְעָל: / “רָחֵלִי, הִסְתַּכְּלִי נָא בַּצּוּרָה וּבַדְּגָם! / מַעֲשֵׂה אָמָּן לְהִתְפָּאֵר, בְּלִי פְּחָת וּפְגָם! / רָאוּי לִהְיוֹת צָרוּר לְדוֹרֵי־דוֹרוֹת, / לְמַעַן יֵדַע כָּל סַנְדְּלָר וְכָל יוֹצֵר מֵעוֹרוֹת, / מֶה עָקֵב וְחַרְטוֹם, גִּלְדָּה וּפֶנֶת, / מַה כְּלִיל הַשְּׁלֵמוּת, מַעֲשֵׂה יָד מְחוֹנֶנֶת!”

וְכָאן הָאִשָּׁה שׁוֹאֶלֶת וּפָנֶיהָ עֲצוּבִים: / “אִישִׁי הַיָּקָר! מַדּוּעַ שְׁלשָׁה זְהוּבִים / שְׁאָר הַסַּנְדְּלָרִים נוֹטְלִים בִּשְׁבִיל זוּג נְעָלִים, / וְאַתָּה, אַלּוּפִי, אִישׁ רַב־פְּעָלִים, / יָדַיִם שֶׁל זָהָב, מֻמְחֶה וְאֻמָּן, / רַק מַחֲצִית הַטַּאלִי”ר נוֹטֵל בִּמְזֻמָּן? / הַיְנוּ, בַּחוּרִי הַנֶּחְמָד וְהָאָהוּב: / זָהוּב אֶחָד וּמַחֲצִית הַזָּהוּב?"

אָז יָשִׁיב אֲמָרִים לָהּ בְּנַחַת הַבַּעַל: / “אֵינָהּ דּוֹמָה, יַקִּירָתִי, נַעַל לְנַעַל!…/ בְּיָדוּעַ, וּלְמשֶׁה מִסִּינַי הִיא הֲלָכָה: / אֵין הַהֶדְיוֹטוֹת יוֹדְעִים בְּטִיב הַמְּלָאכָה, / כִּי לֹא הָאֵיכוּת לָהֶם עִקָּר, וְלֹא עֶצֶם הַמַּהוּת, / אֶלָּא דַוְקָא הַשֶּׁקֶר וּמַעֲשֵׂה הָרַמָּאוּת… / וְהָעוֹשֶׂה מְלַאכְתּוֹ רְמִיָּה וְכָזָב – / חָכָם יִקָּרֵא! וְלוֹ הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב! / אַךְ לָמָּה עַל אֲחֵרִים אַרְבֶּה שִׂיחַ? – / נַחְשֹׁב נָא יַחַד כַּמָּה אֲנִי מַרְוִיחַ: / הָעוֹר, הַגֶּלֶד, הַזֶּפֶת, וְכָל הַשְּׁאָר – / חֲצִי הַזָּהוּב! וּבְיָדִי נִשְׁאָר: / זָהוּב אֶחָד שָׁלֵם, עוֹבֵר לַסּוֹחֵר, / וְלָמָּה אֶת רוּחִי אֶהְיֶה עוֹכֵר? / הָעִקָּר, זוּגָתִי, שֶׁבְּסַלִּי יֵשׁ פַּת! / וְעִסְקֵי אֲחֵרִים – לִי לֹא אִכְפַּת, / כְּמוֹהֶם כָּמוֹנִי – עַכּוּז מְזֻפָּת”.

 

יב    🔗

בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת הָיָה יוֹחָנָן לְלַעַג וּלְקֶלֶס, / הִתְקַלְּסוּ בּוֹ הַלֵּצִים אַנְשֵׁי שְׂחוֹק וָעֶלֶז. / “סַנְדַּלְפוֹן, דַּלְפוֹן, מַפִּיל סַנְדָּל, פּוֹחְלָץ”, / כִּנּוּהוּ גַם בְּפָנָיו, וְהוּא צָחַק וְעָלַץ.

“מָשׁוּל אֲנִי לַיַּיִן” – הָיָה הוֹלֵךְ וּמִשְׁתַּבֵּחַ, / “אֶת לֵב הָאֲנָשִׁים אָנֹכִי מְשַׂמֵּחַ! / כֻּלָּם לְמוֹצָא פִי עוֹמְדִים וּמְחַכִּים, / נְמוֹגִים מֵעֹנֶג וּמִצְּחוֹק מִתְפַּקְּעִים”.

וּבְשָׁמְעוֹ חֶרְפָּתוֹ, הָיָה מֵשִׁיב וּבוֹטֶה: / “כָּל הֶחָכָם מִמֶּנִּי – אֵינוֹ אֶלָּא שׁוֹטֶה”.

וְעִם הַלֵּצִים הָיָה מַתְנֶה בְּפֵרוּשׁ זֶה הַתְּנַאי: / “רַק בְּלִי לֵיצָנוּת! כִּי אֵין לִי פְּנַאי”. / וְנַעֲשָׂה זֶה פִּתְּגָם בְּפִי גָדוֹל וְקָטָן: / “רַק בְּלִי לֵיצָנוּת”, – כְּמַאֲמַר יוֹחָנָן.

אַךְ נַעֲזֹב נָא אֶת הַסַּנְדְּלָר עַל יַד הָאִמּוּם וְהַמַּרְצֵעַ, / וּבְעִקְּבוֹת הֶחָכָם הָבָה וְנֵצֵאָה.

 

יג    🔗

וַיְהִי הַיּוֹם וּבְכָל הָאִפַּרְכִיָּא עָבְרָה הָרִנָּה: / “בָּא בֶּן בְּצַלְאֵל הֶחָכָם לַמְּדִינָה!” / וַתְּהִי סַנְדּוֹמִיר הָעִיר כְּסִיר נָפוּחַ! – / מִתְמוֹגֶגֶת מִנַּחַת וּמִקֹּרַת רוּחַ, / מִלְּתָא זוֹטַרְתָּא, כָּזֶה אוֹרֵחַ!

וְרֹאשׁ הַקָּהָל עָמֵל וְטוֹרֵחַ, / וּפְקֻדּוֹת יוֹצִיא, צַו לָצָו: / לַשַּׁמָּשׁ, לַבַּלָּן, לַשּׁוֹחֵט, לַקַּצָּב! / לְמַעַן בִּנְיָמִין לֹא יֶחֱשֶׁה וְלֹא יִשְׁתֹּק; / אֶת הַמֶּרְחָץ יְשַׁפֵּץ וְאֶת הַהֶקְדֵּשׁ יִבְדֹּק, / עַל יַד בֵּית הַכְּנֶסֶת יְנֻקֶּה הַבֹּץ, / וְעַל תַּישׁ הַקָּהָל נֶאֱסַר לִקְפֹּץ, / הַקְּלוֹיז הַגָּדוֹל סֻיַּד בְּסִיד, / וְגָר מַשְׂכִּיל עִם כְּסִיל, וּמִתְנַגֵּד עִם חָסִיד.

וּבְבֵית הֶעָלְמִין הַיָּשָׁן תִּקְּנוּ אֶת הַגְּדֶרֶת, / וְאֶת מְשֻׁגַּע הָעִיר הִלְבִּישׁוּ אַדֶּרֶת, / וְשַׁעַר־כָּבוֹד, כָּתוּב: “בָּרוּךְ הַבָּא!” / בָּנוּ לְתַלְפִּיּוֹת לְהַאי גַּבְרָא רַבָּא.

וְשִׁבְעָה טוֹבֵי הָעִיר, עִם הַנָּשִׂיא וְהָרַב – / יָצְאוּ לְקַבֵּל פְּנֵי בִּנְיָמִין הַשָּׁב, / וְגַם יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר הָיָה בֵּין הַבָּאִים! / וְהוּא עוֹטֵף פַּרְוָתוֹ – הַבֶּגֶד הַנָּעִים; / וַיְהִי לִצְחוֹק בְּעֵינֵי כָּל הָעִיר וְתָמוּהַּ, / וְכֻלָּם הִבִּיטוּ עַל הַלְּבוּשׁ הַמָּהוּהַּ, / שֶׁלָּבַשׁ הָאֻשְׁכָּף, מַטְלִיא הַטְּלָאִים, / לִכְבוֹד הֶחָכָם הַגָּדוֹל וְאִישׁ הַפְּלָאִים.

וּבִנְיָמִין הוֹפִיעַ בְּמֶרְכָּבָה מְרַקֵּדָה, / בְּהוֹד שָׂרִים לְעֵינֵי כָּל הָעֵדָה, / וַיְקַבְּלוּ פָּנָיו בִּתְרוּעַת גִּיל: / “יְחִי הֶחָכָם הַבָּקִי וְהָרָגִיל! / הֲדַר זִיו דּוֹרֵנוּ, פְּאֵר הָעִיר, / לַפִּיד הַחָכְמָה, נֵר הָרְפוּאָה הַמֵּאִיר!”

וּבֵין הָרוֹקְדִים כְּנֶגֶד הֶחָכָם הַנֶּהְדָּר, / גַּם יוֹחָנָן מוֹדָעֵנוּ לֹא נֶעְדַּר, / וְהוּא הִגְדִּיל – יָצָא מַמָּשׁ מִכֵּלָיו! / רִפֵּק לוֹ דֶרֶךְ וַיִּגַּשׁ אֵלָיו, / נָפַל עַל צַוָּארוֹ וְאֶל לִבּוֹ יְאַמְּצֶנּוּ, / חַבֵּק וְנַשֵּׁק, וְלֹא יַרְפֶּה מִמֶּנּוּ; / סִנֵּק הַצִּדָּה אֶת רֹאשׁ הַקָּהָל הַמְיֻחָס, / וְאַף עַל כְּבוֹד הַמָּרָא דְאַתְרָא לֹא חָס, / רַק הוּא לְבַדוֹ בּוֹ הֶחֱזִיק כָּל הַזְּמָן, / כָּרָאוּי לְחָבֵר מָסוּר וְנֶאֱמָן.

אַךְ בְּעֵינֵי הַדּוֹקְטוֹר, הָאוֹצָר הַבָּלוּם, / יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר לֹא נֶחְשַׁב לִכְלוּם: / אַךְ נִגַּשׁ – אָמַר לְהָדְפוֹ אָחוֹר – / לְהִתְרַחֵק מִן הָאָדָם הַזֶּה הַשָּׁחוֹר! / וּבְלִבּוֹ חָשַׁב: הוֹי, צָרָה וְתוּגָה! / מָה רוֹצֶה מִמֶּנִּי הַהֶדְיוֹט וְהַמְּשֻׁגָּע? / אַךְ פִּתְאֹם זָכַר לוֹ חֶסֶד נְעוּרִים – – / וַיַּעֲצֹר בַּמִּלִּים וּבָרְגָשִׁים הָעֲכוּרִים, / שְׂמֹאלוֹ דוֹחָה וִימִינוֹ מְקָרֶבֶת – / וַיִּשָּׁקֵהוּ… וַיַּעֲלֵהוּ אֵלָיו לַמִּרְכֶּבֶת.

וְכָל הָעֵדָה רוֹאָה אֶת הַמַּעֲשֶׂה וּמִתְפַּלְּאָה: / מֶה הָיָה לֶחָכָם, אָדָם הַמַּעֲלָה, / כִּי כֹּה יִתְרַפֵּק עַל בַּעַל הַמַּרְצֵעַ? / אִי, תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵין בּוֹ דֵעַ! / מָצָא מִין אֶת מִינוֹ… אִישׁ רֵעִים לְהִתְרוֹעֵעַ!

נִפְגְּעָה גַאֲוָתָם וּבְלִבָּם הִבְזוּהוּ, / וַיִּפֶן אִישׁ לְבֵיתוֹ, וְהַכֹּל עֲזָבוּהוּ.

 

יד    🔗

בִּמְקוֹם רֶגֶל אָדָם אֵינָהּ דּוֹרֶכֶת / שָׁם הָעֲזוּבָה וְהַשְּׁמָמָה דַּרְכָּהּ מְשָׂרֶכֶת / בֵּית בְּצַלְאֵל, מֵאֵין יוֹשֵׁב בּוֹ יְשִׁיבָה שֶׁל קֶבַע, / נֶחֱרַב. חַלּוֹן וְדֶלֶת, הַטִּיחַ וְהַצֶּבַע, / כְּמוֹ יֶאֶבְלוּ יַחַד וְיִפְּלוּ שֶׁבַע: / הַכֹּל פָּרוּץ וְסָדוּק, כָּל הַבִּנְיָן רָעוּעַ, / שְׁבִילֵי הֶחָצֵר דָּשְׁאוּ, נֶעֱקַר כָּל נָטוּעַ, / וְהַגַּן הַנָּאֶה קוֹץ וְדַרְדַּר זָרוּעַ.

וּבְדִמְמַת הַלַּיְלָה, בַּעֲטוֹף הַכֹּל צֵל, / מִן הַחֲדָרִים – אֵימָה: בְּכִי וִילֵל, / בּוֹכָה נִשְׁמָתוֹ שֶׁל רַבִּי בְּצַלְאֵל: / “אוֹי לִי כִּי בֵּיתִי שָׁמֵם וְחָרֵב, / וְלֹא יִשָּׁמַע בּוֹ קוֹל בְּנִי הַנָּעִים וְהֶעָרֵב”.

וְהִנֵּה בָּא בִּנְיָמִין לָגוּר בָּעִיר! / אַךְ אֶת בֵּית אָבִיו הַגָּדוֹל כִּמְעַט לֹא הִכִּיר… / אֵימָה חֲשֵׁכָה מְצִיצָה מֵחֲדָרָיו! / הָעַכְבָּר וְהָעֲטַלֵּף הֵמָּה דַיָּרָיו… / בְּעֵינַיִם נְקוּרוֹת מַבִּיט בּוֹ כָּל חַלּוֹן, / וְכָל חָזוּתוֹ – עֶצֶב, שִׁפְלוּת וְקָלוֹן.

הָלַךְ בִּנְיָמִין לָגוּר בְּבֵית מָלוֹן, / וְאֶת בֵּית יַלְדוּתוֹ עָזַב בַּאֲנָחָה – – – / אַךְ לִבּוֹ לֹא שָׁלֵו וְנַפְשׁוֹ לֹא נָחָה! / וְכָךְ אַכְסַנְיָה בְּאַכְסַנְיָה כַּמָּה פְּעָמִים הֵמִיר, / אַךְ מְנוּחָה לֹא מָצָא בְּכָל סַנְדּוֹמִיר.

וַיְהִי כִּרְאוֹת יוֹחָנָן, כִּי רֵעַ נְעוּרָיו / שָׁרוּי בְּצַעַר וְרַבִּים יִסּוּרָיו – / אָמַר לוֹ: "בִּנְיָמִין, בֵּיתִי לְפָנֶיךָ פָּתוּחַ, / בּוֹא אֵלַי, וּבְבֵיתִי תָגוּר וְתָנוּחַ! / לִי דַי בְּפִנַּת חֶדֶר, וְאַתָּה, רֵעַ, / כָּל מְעוֹנִי לְפָנֶיךָ, בְּכָל חֲלָלוֹ הִשְׂתָּרֵעַ! / לְאשֶׁר וּלְכָבוֹד לִי יֵחָשֵׁב, / אִם תּוֹאִיל בְּטוּבְךָ אִתִּי לֵשֵׁב.

הִסְכִּים בִּנְיָמִין וַיַּעַשׂ כֵּן, / עָבַר לְבֵיתוֹ שֶׁל הַסַּנְדְּלָר הַמִּסְכֵּן. / אַךְ גַּם שָׁם הָעֶצֶב לֹא עֲזָבוֹ אַף לְרֶגַע, / כָּל יוֹם לוֹ הֵבִיא צַעַר וָפֶגַע, / וְגַם כָּאן בַּבַּיִת פָּשָׂה הַנֶּגַע.

יוֹם אֶחָד בָּא אֶצְלוֹ שַׂר הַנָּפָה, / וְהִזְמִין טַבַּעַת זָהָב יָפָה; / עֲשָׂאָה כְּלוּלָה בְּיָפְיָהּ וַהֲדוּרָה, / וְאִילָן בָּהּ חָקַק וּשְׁאָר מִינֵי צוּרָה, / וְלֹא יָשְׁרָה בְּעֵינֵי הַשַּׂר זוֹ הַטַּבַּעַת, / כִּי מָצָא חִסָּרוֹן בַּמְּלָאכָה הַמְבֻצַּעַת! / וַיִּתְהַלֵּךְ הָאֻמָּן בַּחֲלִישַׁת הַדַּעַת – / הִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ עַל רֹב הַיָּגִיעַ; / אָמַר: “לוּ לְאִיטַלְיָא זוֹ הַטַּבַּעַת הִגִּיעָה – / הָיוּ הַכֹּל אוֹמְרִים שֶׁזּוֹ מְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת, / וּלְפֶלֶא בְּעֵינֵי כֹּל הָיְתָה נֶחְשֶׁבֶת”.

וְדֻכָּסִית אַחַת, לַמַּלְכוּת קְרוֹבָה, / בָּאָה וְהֵבִיאָה אֶבֶן טוֹבָה, / וְאֶבֶן שְׁנִיָּה לְדֻגְמָה הֶרְאֲתָה לוֹ הַגְּבֶרֶת, / וַתֹּאמֶר: “כָּזוֹ רְאֵה וַעֲשֵׂה הָאַחֶרֶת!”

וַיַּעַשׂ בִּנְיָמִין בַּמִּדָּה וּבַמַּתְכֹּנֶת,/ וַיִּשְׂמַח לִבָּהּ שֶׁל הַמַּטְרוֹנֶת! / אַךְ שָׁגָה בִּנְקֻדָּה אַחַת קְטַנְטֹנֶת… / וְאִישׁ מִלְּבַדּוֹ לֹא הֵבִין אֶת הַשְּׁגִיאָה – / כִּי עֵין אִישׁ פָּשׁוּט לְסוֹד הַיְצִירָה לֹא מַגִּיעָה… / אַךְ בְּלֵב הָאֻמָּן מַה גָּדְלָה הַדְּאָגָה, / מִפְּנֵי שֶׁיָּדַע כִּי לֹא דָק וְשָׁגָה.

גַּם בִּרְפוּאָה עָסַק, כִּי אָהַב אֶת הַמִּקְצוֹעַ, / אַךְ נַחַת לֹא יָדַע וְלֹא מָצָא מַרְגּוֹעַ: / יֵשׁ וּמֵת הַחוֹלֶה, הַסַּם לֹא עָזַר! / כִּי בּוֹרֵא הָרְפוּאוֹת כָּכָה גָזַר; / הָרוֹפֵא פָּעַל כְּחֹק הָרְפוּאָה!… / אַךְ בָּעִיר פָּשְׁטָה מַהֵר הַשְּׁמוּעָה: / “הָרוֹפֵא אֶת הַתְּרוּפָה הַנְּכוֹנָה לֹא רָשַׁם”; / וּבְמוֹת הַמֵּת אַךְ הוּא נֶאֱשַׁם.

וְאִם קָרָה וְהַחוֹלֶה הֶחֱלִים מִיָּד – / אָמְרוּ: “מַה פֶּלֶא? – הֲלֹא מִקְרֶה הוּא בִּלְבָד!”

פַּעַם הִזְמִין בֶּגֶד אֵצֶל חַיָּט, / וְהוּא מְקֻבָּל וְיָדוּעַ בְּכָל הַסְּבִיבָה! – / וְגַם עִמּוֹ הִסְתַּכְסֵךְ וּבָא בִּמְרִיבָה! / חֲמִשָּׁה יָמִים הַמֻּמְחֶה טָרַח וְיָגַע, / וְלִבְסוֹף, מַעֲשֵׂה־שָׂטָן, טָעָה וְשָׁגָה: / דַּשׁ יָמִין לְדַשׁ שְׂמֹאל לֹא הָיָה מְכֻוָּן! / וְכָעַס וְרָגַז בִּנְיָמִין, כַּמּוּבָן. / אָמַר: “לוּ הָלַכְתִּי בְּדַשׁ כָּזֶה לִסְפָרַד, / פָּריז, סְטַמְבּוּל, קְרָקָא, אוֹ בַּגְדַּד, / אֶל וַרְשָׁה, אֶל לוֹנְדוֹן, וְכֵן יֶתֶר הַקְּרִיּוֹת – / לְלַעַג הָיִיתִי בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת”.

וְהָיָה דָשׁ בַּעֲקֵבוֹ אֶת הַחַיָּט בַּעַל הַדַּשׁ, / כִּי מָצָא אֶת חֶטְאוֹ גָדוּשׁ וּמְגֻדָּשׁ, / וְאֶת כַּסְפּוֹ דָרַשׁ מִמֶּנּוּ בַּחֲזָרָה, / כִּי הַבֶּגֶד כֻּלּוֹ הָיָה לוֹ לְזָרָא.

קָם עָלָיו הַחַיָּט בְּמַגְהֵץ וּמִסְפָּרַיִם, / וַיִּבְעַט בּוֹ אַחַת וְאַחַת בָּאֲחוֹרַיִם, / אַחַר תְּפָסוֹ בְּדַשָּׁיו וַיַּשְׁלִיכֵהוּ לֵחוּץ: / “הִנֵּה דַשְׁתִּיךָ, שַׁפְתִּיךָ, וְאַתָּה גַם גָּהוּץ!” / וַיֵּלֶּךְ בִּנְיָמִין דָּחוּק וְלָחוּץ – – – / וַיִּצְעַק, וַיֵּבְךְּ, וַיְקַלֵּל אֶת יוֹמוֹ: / “אוֹי לוֹ לָאִישׁ לֹא יַכִּירֶנּוּ מְקוֹמוֹ”.

 

טו    🔗

וְהַתָּם, כְּמִנְהָגוֹ, בְּשִׂמְחָה נוֹהֵג, / וְלֹא הֵבִין מַדּוּעַ הֶחָכָם דּוֹאֵג. / שְׁאֵלוֹ: “חָכָם כִּשְׁלֹמֹה וְעָשִׁיר כְּקֹרַח – / מִפְּנֵי מָה הַחַיִּים עָלֶיךָ לָטֹרַח? / נַפְשְׁךָ עֲגוּמָה וְאַתָּה חַי עַל כֹּרַח? / כְּאִלּוּ, חָלִילָה, כְּפָאֲךָ הַשֵּׁד?!”

וַיִּגְעַר בּוֹ בִּנְיָמִין: "דֹּם, חֲשׂוּף־שֵׁת! / אֶת מִי תּוֹרֶה דֵעָה, בֶּן־בְּלִי־דַעַת, / רֹאשׁ רֵיק וּבוֹקֵק, נוֹצַר רַק לַמִּגְבַּעַת! / אֲנִי חָכְמָה קָנִיתִי עֲשָׂרָה קַבִּים, / שְׁמִי נוֹדָע לִתְהִלָּה בְּשַׁעַר בַּת רַבִּים, / אֲנִי אֲרָצוֹת עָבַרְתִּי בְּרֶכֶב וּבְצַבִּים! / אֲנִי בִּגְוִילִים עַתִּיקִים עִלְעַלְתִּי, / וְאַחַר דִּבְרֵי תוֹרָה וְחָכְמָה אִלַּלְתִּי, / וְכָבוֹד לִי יִתְּנוּ גָּדוֹל וְקָטָן.

אֲנִי רוֹפֵא, פִּילוֹסוֹף, אֻמָּן וּפַתָּן! / הַאַתָּה עַל פָּנַי תּוֹכִיחֵנִי, דַּרְדָּק? / הַאֶלְמַד מִפִּי רַב־מוֹק וְאִישׁ קוּרְדָק? / וְאֵין דַּעְתִּי מִשְׁתַּוֵּית עִם הֶעָנִי בְּדֵעַ! / כַּלֵּךְ לְךָ לְאִמּוּמְךָ, לְזֶפֶת וּמַרְמֵעַ! / אָכֵן, טוֹב עִם חָכָם אֲבָנִים הַסֵּעַ / מִשְּׁתוֹת יֵין קוֹנְדִיטוֹן עִם טִפֵּשׁ וּמְתַעְתֵּעַ! / הַאִם יִקָּווּ מַיִם בְּאֵין אֲדָמָה? / הֲתָעוּף בְּלִי כָּנָף צִפּוֹר בְּרָמָה? / אוֹ אִם כַּשֶּׁלֶג הָעוֹרֵב הַשָּחוֹר יַלְבִּין? – / כֵּן גַּם אַתָּה, הַכְּסִיל, תָּבוֹא בְּשַׁעֲרֵי הַבִּין".

וַיּוֹסֶף בַּחֲרוֹנוֹ: “מַה נִּמְלְצוּ אִמְרֵי ישֶׁר וְדֵעָה: / ‘יַהֲלָמְךָ, חָכָם, עֶשְׂרִים וּמֵאָה, / וּכְסִיל אֵין־לֵב, רֹאשׁ כֶּלֶב וַחֲמוֹר – / אַל יָסוּךְ רֹאשְׁךָ בְּשֶׁמֶן הַמֹּר!’ / הוֹי, עַקְרָב, לַעֲקֹץ אֶת הַמַּחַט חָפַצְתָּ? / עֹקֶץ חַד מֵעֻקְצְךָ בֶּן שַׁחַץ, עָקַצְתָּ! / הָיִיתָ בְּעֵינַי כַּחֹלֶד אֵין־עֵינַיִם, / וְאָנֹכִי – נֶשֶׁר אַדִּיר־כְּנָפַיִם! / אָכֵן, צָדְקוּ דִבְרֵי הַמָּשָׁל הַמְפֻקָּח: / ‘גַּם כִּי יִגְדַּל זְנַב הַחֲזִיר – תַּחַת הַסּוּס לֹא יְלֻקַּח!’ / סַנְדְּלָר! יַעַן בְּבֵיתְךָ לִמְגוֹרִי אָגוּר, / בְּחֻצְפָּה בִּי תִשְׁלַח אֶת אַפְּךָ כֶּעָגוּר? / דַּע, מַה לְּךָ אָסוּר – לִי הוּא מֻתָּר! / כִּי אָנֹכִי גָאוֹן, וְאַתָּה – סְמַרְטוּטָר!”

וְהָיָה הוֹלֵךְ וְסוֹנֵט בּוֹ עַד בְּלִי סוֹף. / וְיוֹחָנָן שׁוֹמֵעַ עֶלְבּוֹנוֹ וְשׁוֹתֵק כְּפִילוֹסוֹף; / רַק אַפּוֹ יַרְתִּית, רַק שִׁנָּיו יַחֲשֹׁף; / הַאִם מִפַּחַד? מֵאַהֲבָה? מִבּוּז? – מִי יוֹדֵעַ!! / כָּךְ עָמַד בְּשֶׁקֶט, וְחֶרְפָּתוֹ שׁוֹמֵעַ.

אַךְ בְּהַחֲרִישׁ הֶחָכָם, פָּתַח פִּיו הָאֱוִיל: / “וְאִם חָכַמְתָּ מִמֶּנִּי – אֵינְךָ אֶלָּא כְּסִיל!”

וַיּוֹסֶף בְּנַחַת: “מִי יִתֵּן, אָחִי, / וְתַגִּיעַ לַמָּקוֹם בּוֹ עוֹמֵד אָנֹכִי!”

הֵשִׁיב לוֹ בִּנְיָמִין: “זֶה יִקְרֶה רַק אָז, / אִם יוּעַם שִׂכְלִי הַטּוֹב וְהָעָז, / אוֹ אֶחֱלֶה – יִשְׁמְרֵנִי הַשֵּׁם מִתּוּגָה – / וְהָפַכְתִּי, חָלִילָה, לְבַעַר וּמְשֻׁגָּע! / אַךְ אַתָּה עָדַי לֹא תוּכַל לְהַגִּיעַ, / כְּמוֹ לֹא יִקְרַב לְעוֹלָם לָאֲדָמָה הָרָקִיעַ”.

וַיַּעֲנֵהוּ יוֹחָנָן וּבְמִלִּים לֹא עָצַר: / “שִׁנְנָא! הֲיַד אֱלֹהִים תִּקְצַר? / בִּרְצוֹתוֹ אָנֹכִי בִּמְקוֹמְךָ אֶעֱמֹד!” / וַיִּשְׁתֹּק בִּנְיָמִין כִּי חָרָה לוֹ מְאֹד.

 

טז    🔗

בְּסָמוּךְ לְסַנְדּוֹמִיר, בְּצַד מַעֲרָב מֵאָחוֹר, / יַעַר־עַד מִשְׂתָּרֵעַ – הוּא “הַיַּעַר הַשָּׁחוֹר”, / כָּל מִינֵי חַיָּה וְעוֹף בְּתוֹכוֹ מְצוּיִים, / בְּצֵל אַלּוֹנָיו הֵמָּה חֲבוּיִים: / בּוֹ חֲזִירֵי בָּר, אַרְנָבוֹת, אַיָּלוֹת וּצְבָאִים – / וְהַפְּרִיצִים מִכָּל הָאָרֶץ לָצוּד צַיִד בּוֹ בָּאִים: / הַמַּגְנָטִים וְהַנְּסִיכִים נוֹשְׂאֵי הַהוֹד – / לְיוּבּוֹמִירְסְקִי, קוֹנְצִיפּוֹלְסְקִי, טַרְנוֹבְסְקִי, וְעוֹד, – / כָּל גְּדוֹלֵי הַמַּלְכוּת הַמְדַבְּרִים בַּשַּׁעַר, / אַנְשֵׁי שֵׁם שֶׁבִּשְׁבִילָם נִבְרָא הַיַּעַר.

וַיְהִי הַיּוֹם וּמִן הַצַּיִד חָזַר הַמֶּלֶךְ,/ וְנִתְאַכְסֵן בְּסַנְדּוֹמִיר עִיר הַפֶּלֶךְ; / אָז כֵּרָה גְדוֹלָה רֹאשׁ הָעִיר לוֹ עָרַךְ, / וְיוֹם וְלַיְלָה הַמִּשְׁתֶּה אָרַךְ.

וּכְטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו בְּיֵין הַסְּעֻדָּה – / צִוָּה לְהָבִיא לְפָנָיו כָּל דִּפְתָּר וּתְעוּדָה, / וּמִפְקָד לָאֻכְלוֹסִיָּה פָּקַד לַעֲשׂוֹת: / לָדַעַת כַּמָּה לִגְיוֹנוֹת וְכַמָּה גְיָסוֹת, / יוּכַל לֶאֱסֹף בִּזְמַן מִלְחָמָה. – –

נִפְתְּחוּ הַסְּפָרִים וַתְּהִי הַדְּמָמָה… / וְסוֹפֵר הַמֶּלֶךְ סָפַר, וּמִסְפָּרִים סִכֵּם! / פִּתְאֹם וְהַמֶּלֶךְ אֶת אַפּוֹ עִקֵּם, / וְלַלִּבְלָר הַמְבֹהָל נָתַן רֶמֶז וָאוֹת! / הִפְסִיק הַקַּרְיָן וְלֹא קָרָא עוֹד.

וַיְהִי כִּי אָרְכָה הַדּוּמִיָּה – קָם נְצִיב הַפֶּלֶךְ, / וְאַפַּיִם אַרְצָה הִשְׁתַּחֲוָה לַמֶּלֶךְ, / וַיֹּאמֶר: “מַלְכִּי הַגָּדוֹל וְהָרָם! / מָה הַדָּבָר אֲשֶׁר הִרְגִּיזְךָ וּלְזַעַמְךָ גָּרַם? / מַה דֹּפִי מָצָאתָ בַּדִּפְתְּרָאוֹת שֶׁל הַמָּחוֹז?! / הוֹי, חִיל וּפַחַד אוֹתִי יֶאֱחֹז! / שֶׁמָּא הָרְשִׁימָה אֵינָהּ כַּדָּת וְכַדִּין, / וּבְנֶאֱמָנוּת עַבְדְּךָ אֵינְךָ מַאֲמִין? / וַאֲנִי, אֱלֹהִים עֵדִי, לֹא הֶעֱלַמְתִּי כְּלוּם, / וּמֵחָכְמַת הַמֶּלֶךְ דָּבָר לֹא עָלוּם!”

וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ: "נֶאֱמָן אַתָּה עָלַי, הַמְמֻנֶּה! / אַךְ, רְאֵה, דָּבָר אֶחָד מָצָאתִי מְשֻׁנֶּה: / אֶחָד ‘בֶּן־חָם’ וְאֶחָד ‘חָכָם’ בָּרְשִׁימָה מְכֻנֶּה! / הֲיִתָּכֵן כַּדָּבָר הַזֶּה בִּמְדִינָה נְאוֹרָה?! / וְהֵיכָן לָמַדְתָּ אֶת זֹאת הַתּוֹרָה – / לְהַפְלוֹת בִּכְתָב בֵּין אָדָם לַעֲמִיתוֹ?! / וּמִנַּיִן לְךָ אִם אֱמֶת הַדָּבָר לַאֲמִתּוֹ?! / אָמְנָם כֵּנִים אַתֶּם, בְּלִבִּי אֲנִי מַאֲמִין! / אֲבָל בִּדְבַר הָאֲנָשִׁים יוֹחָנָן וּבִנְיָמִין, / אֵינֶנִּי תוֹפֵס מַה פֹּה רְשַׁמְתֶּם, / וְלָמָּה אֶת שְׁמוֹ הַטּוֹב הִכְתַּמְתֶּם!

לֹא כֵן יֵעָשֶׂה, וְלֹא כָּךְ יֵרָשֵׁם! / עַתָּה הַגִּידוּ לִי הֵם ‘אַנְשֵׁי הַשֵּׁם’?!"

וַיְסַפְּרוּ לַמֶּלֶךְ אֶת כָּל קוֹרוֹתָם: / עַל עשֶׁר אֲבוֹתֵיהֶם וּדְבַר מוֹתָם; – / נִתְאַוָּה הַמֶּלֶךְ מְאֹד לִרְאוֹתָם! / וּתְשׁוּקָתוֹ בְּלִבּוֹ כָּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת; / כִּי הָיָה הַמֶּלֶךְ בַּעַל נֶפֶשׁ סוֹעֶרֶת – / שׁוֹחֵר דַּעַת, אוֹהֵב חָכְמָה, וְשׁוֹאֵף נְצוּרוֹת, / וְרַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת בְּלִבּוֹ אֲצוּרוֹת.

כָּל יָמָיו עַל קַנְקַן הָאֲנָשִׁים תָּהָה, / אִזֵּן וְחִקֵּר וְלַלֵּב רָאָה, / בְּחֹנֶף וּבְמִרְמָה נַפְשׁוֹ קָצָה, / וְחָכָם אֲמִתִּי אַף בְּאֶלֶף לֹא מָצָא.

וַיְצַו הַמֶּלֶךְ לְהָבִיא לְפָנָיו / אֶת הֶחָכָם הַיָּהִיר וְאֶת הַתָּם הֶעָנָו.

אָמַר לַמֶּלֶךְ יוֹעֲצוֹ, הַוָּזִיר: / "אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, הֱיֵה נָא זָהִיר! / אִם פִּתְאֹם לְכָאן יָבוֹאוּ הַשְּׁנַיִם יַחַד – / תַּפִּיל עֲלֵיהֶם אֵימָה וָפַחַד: / הֶחָכָם – חָכְמָתוֹ מְאֹד תִּפָּגַע, / וְהַתָּמִים – סַכָּנָה שֶׁמָּא יִשְׁתַּגַּע.

עַל כֵּן עֲצָתִי לַעֲשׂוֹת כָּךְ: / אֶל הֶחָכָם לְחוּד אִישׁ חָכָם תִּשְׁלַח, / וּבְדִבְרֵי חָכְמָה וּמָשָׁל אֶת לִבּוֹ יִקַּח. / וְהַתָּם – תְּשַׁגֵּר אִישׁ תָּם אַחֲרָיו, / וּבְתֹם וּבְנֹעַם אֵלָיו יִקְרַב, / וּדְבַר הַמֶּלֶךְ כִּדְבַשׁ לוֹ יֶעֱרַב".

וַיִּמְצְאוּ דִבְרֵי הַוָּזִיר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ חֵן – / וַיִּשְׁמַע לַעֲצָתוֹ וַיַּעַשׂ כֵּן.

וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם, וּבְאוֹתוֹ מַעֲמָד, / נִמְצָא אִישׁ חָכָם, נָעִים וְנֶחְמָד, / וְהוּא אִישׁ חָרוּץ וּבַעַל בְּעַמָּיו.

אַךְ אִישׁ תָּם מִי יִמְצָא בֵּין שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ וַחֲכָמָיו? / הֵן יוֹעֲצָיו כֻּלָּם, שָׂרֵי הַמְּדִינָה, / כֻּלָּם חֲכָמִים, כֻּלָּם בְּנֵי בִּינָה!… / וַיַּחְפְּשׂוּ אַחֲרֵי תָם בְּכָל בַּיִת, בְּכָל פִּנָּה, / וְלֹא נִמְצָא כָּזֶה אִישׁ, תַּמּוּ הַתַּמִּים! / כָּל טִפֵּשׁ הוֹכִיחַ בְּקַ"ן טְעָמִים: / כִּי חָכָם הוּא כִּשְׁלֹמֹה וּפִקֵּחַ כַּאֲחִיתֹפֶל! / וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: “יִקָּחֲכֶם אֹפֶל! / אִם אֵין בֵּינֵיכֶם אַף אֶחָד תָּם – / כֻּלְּכֶם כַּת שַׁקָּרִים וְרַמָּאִים מִן הַסְּתָם”.

נִזְכַּר הַוָּזִיר, כִּי שַׂר הָאוֹצָר – / אִישׁ תָּם הִנֵּהוּ וּמֹחַ לוֹ צַר, / כָּמוֹהוּ לֹא הָיָה עוֹד וְלֹא נוֹצַר; / כִּי חָכָם מַה הוּא אוֹמֵר: – “הַב, הָב!” / וּבְרָב חָכְמָתוֹ יְאַבֵּד הוֹן רָב… / עַל כֵּן הַמֶּלֶךְ עַל אוֹצַר הַמְּדִינָה / אִישׁ תָּם וְיָשָׁר הִפְקִיד וּמִנָּה.

וַיָּבוֹאוּ הַשָּׂרִים – הֶחָכָם וְהַתָּם: / וְהַמֶּלֶךְ אֶת הַתְּעוּדוֹת כָּתַב וְחָתַם, / וּבְיַד כָּל אֶחָד מֵהֶם אֶת הַמִּכְתָּב מָסַר: / לַשַּׂר הֶחָכָם, וְלַתָּם הַשָּׂר; / וְגַם בְּעַל־פֶּה אוֹתָם צִוָּה בְּמַפְגִּיעַ, / לִמְחוֹז חֶפְצָם מַהֵר לְהַגִּיעַ!

וַיֵּצְאוּ הַשְּׁלִיחִים וּבְיָדָם הָאִגֶּרֶת, / וַיֵּלֶךְ כָּל אֶחָד בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת, / וְלָעִיר סַנְדּוֹמִיר בְּשָׁלוֹם הִגִּיעוּ, / וּלְיוֹחָנָן וּלְבִנְיָמִין אֶת דְּבַר הַמֶּלֶךְ הֵבִיאוּ.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קִבֵּל הַתָּם אֶת הַסֵּפֶר הֶחָתוּם, / אָמַר: “מַה זֹּאת? לֹא אָבִין בּוֹ מְאוּם!”

וַיַּעַן הַצִּיר: “עַל כֵּן אֲנִי לְךָ אַשְׁמִיעַ: / קָרוּא אַתָּה אֶל הַמֶּלֶךְ, זֶה הַכְּתָב מוֹדִיעַ; / רְאוֹת פָּנֶיךָ אֲדוֹנֵנוּ מְבַקֵּשׁ! אָכֵן, / בִּרְצוֹתְךָ תַּסְכִּים, בִּרְצוֹתְךָ תְּמָאֵן”. / תָּמַהּ הַתָּם: “בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ אֶמְצָא חֵן? / הַאֱמֶת דִּבַּרְתָּ? בְּלִי לֵיצָנוּת? אֱמֹר!”

הֱשִׁיבוֹ: “בְּלִי לֵיצָנוּת! אֲנִי פִּי מֶלֶךְ אֶשְׁמֹר!”

נִתְמַלֵּא יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר שִׂמְחָה אֵין־קֵץ… / "אִשְׁתִּי, קָרָא, “הַמֶּלֶךְ בִּיקָרִי חָפֵץ!” / וַתִּתְפַּלֵּא הָאִשָּׁה: “מַדּוּעַ, בְּשֵׁם אֲדֹנָי?!” / אַךְ לַעֲנוֹת לָאִשָּׁה לֹא הָיָה פְּנָאי.

וַיְמַהֵר וַיִּלְבַּשׁ אֶת הַפֶּלְצִי"ל, וְאֶת רַגְלָיו נָשָׂא, / וְעִם שְׁלִיחַ הַמֶּלֶךְ הָלַךְ וְנָסַע, / נִכְנַס פְּנִימָה לְעֶגְלַת הַצָּב, / וַיִּלְבַּשׁ אֶת הַמַּחֲלָצוֹת – כַּכָּתוּב בַּצָּו. / וּכְרֶגַע רָאָה אֶת עַצְמוֹ כְּגַבְרָא רַבָּא! / וּמִי יְתָאֵר אֶת אָשְׁרוֹ וְשִׂמְחָתוֹ הָרַבָּה!

 

יז    🔗

בַּיָּמִים הָהֵם וּלְאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ הִגִּיעָה דִבַּת רַבִּים, / כִּי נְצִיב הַמָּחוֹז עוֹכֵר אֶת הָעָם וּמְיַסְּרוֹ בְּעַקְרַבִּים: / מַצְדִּיק רָשָׁע עֵקֶב שֹׁחַד, וְאֶת הַצַּדִּיק יַרְשִׁיעַ, / וְיָתוֹם וְאַלְמָנָה לֹא יְרַחֵם וְלֹא יוֹשִׁיעַ… / וַיְסִירוֹ הַמֶּלֶךְ מִכַּנּוֹ, כִּי עֲווֹנוֹ נִכְתַּם! / אָמַר: אֲמַנֶּה בִּמְקוֹמוֹ אִישׁ יָשָׁר וָתָם, / וְהוּא יִנְהַג בָּעָם בְּצֶדֶק וּבְישֶׁר! / וְהִנֵּה גַם בָּאָה שְׁעַת הַכּשֶׁר – / הוֹפִיעַ הַתָּם דְּקַ"ק סַנְדּוֹמִיר! / וְהַמֶּלֶךְ אוֹתוֹ לְשַׂר הַגָּלִיל הֶאֱמִיר.

וּמִטַּעַם הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל יָצָא הַכָּרוֹז, / וַיִּקְרָא: "יוֹחָנָן בֶּן גָּד הָפְקַד לְשַׂר הַמָּחוֹז! / וְהוּא הַשַּׁלִּיט בְּכָל הָאִפַּרְכִיָּא וְרֹאשׁ הַשָּׂרִים, / וְאֶל מִשְׁמַעְתּוֹ הַכֹּל סָרִים, / וְהָיָה כִּי יָבוֹא אֶל הָעִיר יִפְתְּחוּ לְפָנָיו כָּל הַשְּׁעָרִים, / יְגַדְּלוּהוּ וִינַשְׂאוּהוּ בִּיקָר וְכָלִיל, / וְיִקְרְאוּ לְפָנָיו: “יְחִי שַׂר הַגָּלִיל!”

וַיְהִי בְּהַגִּיעַ יוֹחָנָן עַד לַשַּׁעַר – / יָצְאוּ לִקְרָאתוֹ זָקֵן וָנַעַר, / וְהִשְׁתַּחֲווּ לְפָנָיו אַפַּיִם אַרְצָה, / וּקְרִיאָה גְדוֹלָה מִפִּי כָּל הָעָם פָּרְצָה: / “יְחִי אֲדוֹנֵנוּ שַׂר הַמָּחוֹז! / הוּא הֶגֶה הַשִּׁלְטוֹן בְּיָדוֹ יֶאֱחֹז, / בְּיַד אֱמוּנִים, בְּצֶדֶק וָעֹז!”

וַיִּתְחַלְחַל הַסַּנְדְּלָר, וַיִּקְרָא בֶּעֱנוּת: / “הוֹי, כּוֹס שֶׁל חֵמָה, וְכוֹס שֶׁל פֻּרְעָנוּת! / הַאֻמְנָם אָנֹכִי? וּבְלִי לֵיצָנוּת?” / וַיַּעֲנוּ: “בְּוַדַּאי! בְּלִי לֵצוּת וּצְחוֹק! / מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא, דְּבַר מִשְׁפָּט וָחֹק!”

וַיִּשְׂמַח מְאֹד, וַיֹּאמֶר: “אִם כֵּן, / אֵינֶנִּי עוֹד יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר הַמִּסְכֵּן, / וּנְעָלוֹת בָּלוֹת לֹא עוֹד אֲתַקֵּן, / וְעִם אִשְׁתִּי וִילָדַי בְּאַרְמוֹן אֶשְׁתַּכֵּן, / טוֹב מְאֹד, שַׁפִּיר, הֶאָח, אַדְּרַבָּא! / יֵדַע נָא בִּנְיָמִין מִי הוּא גַבְרָא רַבָּא: / אָנֹכִי אוֹ הוּא, הַלֵּץ הַיָּהִיר!”

וּבְרֹב פְּאֵר וּבְכָבוֹד גָּדוֹל נִכְנַס לָעִיר!

אָכֵן, נִתְמַזֵּל מַזָּלוֹ וְעָלָה פְּלָאִים! / וּמַזָּל, כַּיָּדוּעַ, מַחְכִּים פְּתָאִים… / וַיִּמְשֹׁל בְּיָד רָמָה בָּעִיר וּמְתִים, / אַךְ לֹא הִשְׁתַּמֵּשׁ, חָלִילָה, בְּכֹחוֹ לְרָעָה; / לְכָל דָּבָר וְחֵפֶץ כִּוֵּן אֶת הַשָּׁעָה, / לֹא רָדַף תַּעֲנוּגוֹת, לֹא עָשָׂה הוֹן וָעשֶׁר, / נָהַג שְׂרָרָה בִּצְדָקָה, בְּתֹם וּבְישֶׁר; / וַיְהִי מַשְׂכִּיל בְּכָל דְּרָכָיו וְלֹא אֵרַע בּוֹ פְּסוּל, / שָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים, תָּמַךְ עָשׁוּק וְגָזוּל, / לֹא נָשָׂא פָּנִים לִגְדוֹלִים, תַּקִּיפִים לֹא נִקָּה, / חִיֵּב אֶת הַחַיָּב וְאֶת הַזַּכַּאי זִכָּה. / הַכֹּל עָשָׂה בֶּאֱמֶת, בְּשִׁקּוּל־דַּעַת וּבְתָמִים, / בְּלִי עָרְמָה וּמִרְמָה וְיֶתֶר הַטְּעָמִים.

וּפֶלֶא: לֹא שָׁגָה בָּרוֹאֶה אַף פַּעַם; / דְּבָרָיו הִשְׁמִיעַ בְּנַחַת וּבְטַעַם / הִבְלִיג עַל כַּעְסוֹ וְלֹא הִפְלִיג בְּזַעַם; / וַיְכַבְּדוּהוּ, וַיֶּאֱהָבוּהוּ כָּל בְּנֵי הַמְּדִינָה, / וַיְהַלְלוּ בַּשְּׁעָרִים אֶת נַפְשׁוֹ הָעֲדִינָה.

וּלְיוֹחָנָן יוֹעֵץ פֶּלֶא, מֵלִיץ מַבִּיעַ חִידוֹת, / חוֹזֶה בַּכּוֹכָבִים וּמַגִּיד עֲתִידוֹת, / וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמֶר אִישׁ הַמִּדּוֹת: / "כְּתִפְאֶרֶת הָעֵץ בָּעֲנָפִים וּבַפְּרִי, / וּבְרַעְמַת הוֹדוֹ גְּדֻלַּת הָאֲרִי – / כֵּן חָכְמָה עִם בִּינָה לַשַּׁלִּיט תִּפְאֶרֶת, / מִכָּל צָרָה וְצוּקָה הִיא אוֹתוֹ שׁוֹמֶרֶת.

בְּנִי, אַל תֵּלֵךְ בַּדֶּרֶךְ וְזֵינְךָ בַּל עָלֶיךָ, / כִּי לֹא תֵדַע מָתַי יִפְגָּעֲךָ אוֹיְבֶךָ! / אִם יִפְגָּשְׁךָ שׂוֹנַאֲךָ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ רֶשַׁע – / פְּגָעֵהוּ בְּחָכְמָה וּמָצָאתָ יֶשַׁע! / שְׂבַע תּוֹרָה כַּלֶּחֶם וְכַמַּיִם אוֹתָהּ רְוֵה, / וּבְצֵל הַדַּעַת בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה הֵחָבֵא! / הַשֵּׂכֶל מָשׁוּל לַתּוּת הַמֵּנֵץ לָאַחֲרוֹנָה, / אַךְ פִּרְיוֹ הַמָּתוֹק יֵאָכֵל לָרִאשׁוֹנָה. / בְּנִי, פִּי חָכָם שְׁמֹר, כִּי דָבָר טוֹב בּוֹ נָב! / דַּע, הַמֶּלֶךְ יִקְרָאֲךָ לָבוֹא לְפָנָיו, / וְאִם גַּם יָשָׁר אַתָּה, רוֹדֵף צֶדֶק וְעָנָו, / וְאֵין בְּךָ חֵטְא וְעֶרְוַת דָּבָר, – / לֹא דַי לְךָ בָּזֶה, בְּנִי הַטּוֹב וְהַנָּבָר! / כִּי הַמֶּלֶךְ בְּשִׂיחוֹ אֶל הַחָכְמָה יֵט, / אֶל הַמָּשָׁל וְהַמְּלִיצָה וּמָה הַפַּיְטָן מְפַיֵּט, / לְדִבְרֵי הַיָּמִים, אִצְטַגְנִינוּת וָטֶבַע; / וּמִן הָרָאוּי כִּי תַעֲנֵהוּ עַל אַחַת שֶׁבַע.

עַל כֵּן אֲלַמֶּדְךָ כְּתָב וּלְשׁוֹנוֹת, / אַשְׂכִּילְךָ בְּדֶרֶךְ הַחָכְמוֹת הַשּׁוֹנוֹת, / וְאִם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ תַּעֲמֹד וְתִתְיַצֵּב – / לֹא יִפֹּל רוּחֲךָ, וְלֹא תִתְעַצֵּב".

נִתְקַבְּלָה הָעֵצָה עַל דַּעְתּוֹ וַיִּפָּת, / אָמַר: “אִם חָכְמָה אֶקְנֶה – מָה אִכְפַּת!” / וְהִנֵּה נִזְכַּר בְּבִנְיָמִין הַמִּתְפָּאֵר לָרִיק: / “לְעוֹלָם אֶת מַעֲלָתִי אַתָּה לֹא תַשִּׂיג!” / וּרְאֵה, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם, לְמַעֲלָה רָמָה הִגִּיעַ, / וּמַזָּלוֹ כַּשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרַיִם מַגִּיהַּ.

לָמַד יוֹחָנָן וַיַּעַשׂ חַיִל וַיַּצְלִיחַ!

וַיְהִי הַיּוֹם וּמֵאֵת הַמֶּלֶךְ בָּא רָץ, שָׁלִיחַ, / וַיִּקְרָאֵהוּ מַהֵר לְפָנָיו לַעֲמֹד! / וַיִּשְׂמַח הַתָּם בְּלִבּוֹ מְאֹד, / כִּי חָכְמָה וּמַדָּע קָנָה וּבָן, / מִן הָאֵזוֹב אֲשֶׁר בַּקִּיר עַד לָאוֹלִימְפּוּס בְּיָוָן… / וַיְדַבֵּר עִמּוֹ הַמֶּלֶךְ בְּרָב־עִנְיָן / עַל הַנְהָגַת הַמְּדִינָה, עַל מִסְחָר וְקִנְיָן, / עַל מִסֵּי הַמֶּלֶךְ, גְּבוּלוֹת וּבִטָּחוֹן, / תַּכְסִיסֵי מִלְחָמָה, מַפָּלָה וְנִצָּחוֹן! / גַּם בְּעִנְיְנֵי חֹק וּמִשְׁפָּט הֵמָּה מְשִׂיחִים – / וְיוֹחָנָן מְדַבֵּר כְּאַחַד הַנְּסִיכִים.

וַיִּשְׁתָּאֶה הַקֵּיסָר מְאֹד, כִּי לְזֹאת לֹא פִּלֵּל!… / אָז שִׁבַּח אֶת נְצִיבוֹ, גַּם קִלֵּס וְהִלֵּל: / “בָּרוּךְ טַעַמְךָ הַטּוֹב, הַיָּשָׁר וְהַפָּשׁוּט! / יִרְבּוּ כְּמוֹתְךָ בֵּין גְּדוֹלֵי הָרָשׁוּת!” / וְלֹא אָמַר הַמֶּלֶךְ דַּי, וַיָּחֶל לְשׂוֹחֵחַ / בְּעִנְיְנֵי חָכְמָה עֲמֻקָּה עִם הָאוֹרֵחַ: / עַל “פְּרוֹמֵתֵאוּס” שֶׁל אַיְסְכִילוֹס, וְעַל אַנְטִיגוֹנָה לְסוֹפוֹקְלֶס, / וְעַל “תּוֹרַת הָאֵלִים” שֶׁל אֶמְפֵּידוֹקְלֶס.

אָמְנָם טָעָה יוֹחָנָן בְּשֵׁמוֹת, כְּגוֹן: “מַגְנָא חַרְטָא” וְ“אַנְדַּרְטָא”, / וְלֹא זָכַר בְּדִיּוּק מַה בֵּין אַתּוּנָא לְאַסְפַּרְטָא, / גַּם נִתְחַלֵּף לוֹ בֵּין הוֹרְדוֹס וּבֵין אַדְרִיָּנוּס, / וְשָׁכַח כַּמָּה רָאשִׁים הָיוּ לָאֵל יָנוּס… / וְעוֹד דָּבָר חָשׁוּב אֶחָד מֵרֹאשׁוֹ פָּרַח, / וְלַשָּׁוְא לְהִזָּכֵר בּוֹ בְּמֹחוֹ טָרַח: / מָתַי אֲלֶכְּסַנְדֶּר מֻקְדּוֹן בָּרַח / מִן הָאִי הַנִּדָּח “סַנְט־בּוֹנַפַּרְטָה”… / אַךְ הַמֶּלֶךְ לֹא הִקְפִּיד אִם לֹא דָק פּוּרְתָא, / כִּי הֵשִׁיב עַל הַכֹּל כָּרָאוּי וְכַנָּכוֹן: / עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן; / אֵין שְׁאֵלָה וְחִידָה שֶׁאֵינֶנּוּ פּוֹתֵר!

וַיִּשְׂמַח הַמֶּלֶךְ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, / אָמַר: “לֹא רָאִיתִי עוֹד אִישׁ כָּזֶה – / חָכָם כִּשְׁלֹמֹה וְתָמִים כַּשֶּׂה, / כְּלָל כָּל הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת כְּמוֹ לַאוֹטְסֶה. / אֶת לִבִּי לָנֶצַח בְּחָכְמָתְךָ קָנִיתָ – / אַשְׁרֵי הַסְּפִינָה שֶׁאַתָּה קַבַּרְנִיטָהּ!”

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַמֶּלֶךְ אוֹתוֹ מִנָּה / לִנְצִיב עֶלְיוֹן עַל כָּל הַמְּדִינָה, / וַיְצַו לִבְנוֹת לוֹ אַרְמוֹן הָדוּר, / וְשָׁמָּה בְּכָבוֹד גָּדוֹל יָדוּר! / וּתְעוּדָה חֲדָשָׁה לוֹ כָּתַב וְחָתַם: / “מִשְׁנֶה לְמֶלֶךְ, יוֹחָנָן הַתָּם”.

 

יח    🔗

אֲבָל בִּנְיָמִין הֶחָכָם לֹא קִבֵּל אֶת דְּבַר הַמֶּלֶךְ כִּפְשׁוּטוֹ: / חָקַר אֶת מַשְׁמָעוֹ, בָּדַק אֶת מַהוּתוֹ: / “מָה רָאָה הַמֶּלֶךְ אוֹתִי לְהַזְמִין? / וְאוּלַי פַּח וּמוֹקֵשׁ לְרַגְלַי יַטְמִין?!” / וַיַּהֲפֹךְ בָּאִגֶּרֶת שְׂמֹאל וְיָמִין, / וַיִּתְהַלֵּךְ בַּחֶדֶר הֵנָּה וַהֲלוֹם, / מְשַׁפְשֵׁף אֶת עֵינָיו כְּנֵעוֹר מֵחֲלוֹם, / וְהוּא רוֹטֵן: “מָה הַסִּבָּה לְאִגֶּרֶת הַמֶּלֶךְ? – / וְאָנֹכִי לֹא טִפְסָר וְלֹא שַׂר הַפֶּלֶךְ; / אָמְנָם אָדָם חָשׁוּב אֲנִי וְלֹא דַל וְהֵלֶךְ, אַךְ הַחֲסַר־חֲכָמִים הוּא? וְלָמָּה וּמַדּוּעַ / שָׁלַח דַּוְקָא אֵלַי? אָכֵן, הַדָּבָר תָּמוּהַּ!”

וְאֶל הַשָּׁלִיחַ הֶחָכָם אָמַר וְעָנָה: / “אֶשְׂמַח כִּי הַמֶּלֶךְ אֵלַי פָּנָה, / הוֹאִיל וְהָעִנְיָן מְאֹד חָשׁוּב וְרַב־עֵרֶךְ – / אֲבַקֶּשְׁךָ לָנוּחַ מֵעֲמַל הַדֶּרֶךְ, / כִּי עַל כֵּן בְּצֵל קוֹרָתִי בָּאתָ, / וּמִמֶּרְחָק רַב הֵנָּה נָסַעְתָּ; / חָכָם אַתָּה כָּמוֹנִי, אִישׁ שֵׂכֶל וָדַעַת, / וְתָבִין: בְּאֵין עֵצָה אֵין לָלֶכֶת אַף צַעַד! / לִין פֹּה הַלַּיְלָה וְלַבֹּקֶר הַמְתֵּן, / וּתְשׁוּבָה בְּרוּרָה לְךָ מָחָר אֶתֵּן”.

וַיַּעַשׂ לוֹ סְעֻדָּה וַיִּכְרֶה לוֹ כֵּרָה, / מִכָּל מַעֲשֵׂה אִלְפָּס וְצִיקֵי קְדֵרָה: / צְלִי יוֹן וּפַסְיוֹן, ג' לְשׁוֹנוֹת בְּחַרְדָּל, / כָּבֵד צָלוּי, עַל שַׁפּוּד, צַלְעִית עִם קָדָל, / צְלוֹפָח וְכִלְכִּית, אִלְתִּית וְשִׁבּוּטָא, / וְיֵין קַפְרִיסִין וְאַפְסִנְתִּין לֹא בְּיָד מְעוּטָה.

וְהַשָּׁלִיחַ הֶחָכָם אָכַל וְשָׁתָה, / פִּיו לֹא הִכְשִׁילוֹ וּבִשְׂפָתָיו לֹא חָטָא, / מַה שֶּׁאָמַר בַּעַל הַבַּיִת עָשָׂה וְלֹא מָחָה – / כָּל הַכּוֹסוֹת הֵרִיק וְכָל הַצַּלָּחוֹת מָחָה, / וּכְמֻמְחֶה בִּסְעֻדָּה מְמֻחָיָה נִתְמַחָה, / לְשׁוֹנוֹ – קִלְשׁוֹנוֹ, וּגְרוֹנוֹ מְפֻלָּשׁ, וַיָּגִיחַ אֶל תּוֹכוֹ אַיִל מְשֻׁלָּשׁ / לֹא אָנִין, לֹא אִסְטְנִיס וְלֹא בִּישׁ תֵּאָבוֹן, / שׁוֹתֶה מְלֹא לֻגְמוֹ וְטוֹחֵן בִּרְעָבוֹן; / לֹא אִצְטוֹמְכָא כִּי בֵּית־דֶּשֶׁן גָּדוֹל לוֹ בַּקֶּרֶב, / וַיִּבְלַע בַּלַּיְלָה הַהוּא בְּלִי הֶרֶף, / פַּגָּה וּבְשׁוּלָה וְכָל דָּבָר שֶׁל בֶּלַע, / בַּלְעָן מְלֻבָּן וְגַרְגְּרָן כִּקְנֵה־קֶלַע, / נִשְׁעָן עַל כְּרֵסוֹ וְעוֹמֵד כַּסֶּלַע; / נוֹטֵל הַסַּכִּין הַחַד, יוֹרֵד וְחוֹתֵךְ, / שׁוֹבֵר הַקָּשֶׁה וְאֶת הָרַךְ פּוֹתֵךְ, / בָּא לוֹ בַּיָּד וּבָאֶצְבַּע וּמְחַלֵּק, / הַטָּעוּן הֶפְרֵשׁ – מַפְרִישׁ וּמְפַלֵּג, / מְפַיֵּס בְּכוּתָח וּבְיַיִן מֵדִיחַ, / וְחָטְמוֹ הַתַּרְתָּן מַרְתִּית וּמַרְתִּיחַ.

וּכְטוֹב לֵב הַחֲכָמִים הַשְּׁנַיִם בָּאֲכִילָה וּבַשְּׁתִיָה, / אָמַר בַּעַל־הַבַּיִת: "בְּעֵינַי הִיא פְּלִיאָה, / מִי אָנֹכִי כִּי אָבוֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַכַּבִּיר? / וַאֲנִי לֹא מִמִּשְׁפַּחַת רָם וְאַבִּיר! / עַל כֵּן אָמַרְתִּי, יְדִידִי הַיָּקָר: / טָעוּת כָּאן! – אֵין מֶלֶךְ כְּלָל וְעִקָּר, / וְהַכֹּל טוֹעִים בְּזוֹ הַשְּׁטוּת… / כְּאִלּוּ יֵשׁ מֶלֶךְ וְיֶשְׁנָהּ מַלְכוּת.

וּרְאֵה וְהָבֵן, אוֹהֵב וְיָדִיד: / הֲיִתָּכֵן שֶׁהָרַבִּים יִסְמְכוּ עַל יָחִיד? / וַאֲנִי נָתַתִּי אֶל לִבִּי, וּבָרִי לִי וּוַדַּאי: / אֵין מֶלֶךְ בְּנִמְצָא, כִּי בְּדָאוֹ בַּדָּאי!"

הֵשִׁיב לוֹ הַשָּׁלִיחַ הֶחָכָם הַנַּ"ל: / “מַה נּוֹאַלְתָּ, יְדִידִי, לְהַגִּיד שֶׁאֵין מֶלֶךְ כְּלָל! / יָצָא מִפִּיךָ עַזּוֹת וְעָתָק! / וַאֲנִי מִן הַמֶּלֶךְ לְךָ הֵבֵאתִי הַפְּתֶק!”

אָמַר לוֹ בִּנְיָמִין: “הֲמִיַּד הַמֶּלֶךְ מַמָּשׁ לְךָ הַכְּתָב נִמְסַר? / וְאוּלַי זֶה בָּא לְךָ מֵעִם אִישׁ זָר?”

וַיַּעַן הַשָּׁלִיחַ: “אָמְנָם, אִישׁ אַחֵר בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ לִי נָתַן אֶת הַכְּתָב!”

“אָכֵן, צָדַקְתִּי”, קָרָא בִּנְיָמִין, “הַמֶּלֶךְ – שֶׁקֶר וְכָזָב!” / וַיּוֹסֶף: “הֲלֹא בְּעִיר הַמְּלוּכָה הָיִיתָ, / אֱמֹר: הַבְּעֵינֶיךָ אֶת הַמֶּלֶךְ רָאִיתָ?”

הֵשִׁיב לוֹ בְּנַחַת: “לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה, / שֶׁבְּעֵינָיו יְהֵא אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ שׂוֹכֶה! / כִּי רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת הוּא לִפְנֵי הָעָם מוֹפִיעַ, / וּבְרֹב גִּנּוּנִים וּטְקָסִים אֶת נְתִינָיו יַפְתִּיעַ!”

אָמַר בִּנְיָמִין: “אִם לֹא רָאִיתָ עַיִן בְּעַיִן – / אוֹת הוּא כִּי הַמֶּלֶךְ אֶפֶס וָאָיִן”.

וְהַשָּׁלִיחַ הֶחָכָם כּוֹס אַחַר כּוֹס מֵרִיק… / וַיִּקְרָא: “כָּל דְּבָרֶיךָ הֵם הֶבֶל וָרִיק! / כִּי מִי, לְדַעְתְּךָ, אֶת הַמְּדִינָה מַנְהִיג?”

אָמַר בִּנְיָמִין: “תֵּדַע לְךָ כִּי בְּכָל אֲתַר וַאֲתַר, / מוֹשֵׁל בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ אֵיזֶה שַׂר, / וְהַכֹּל מַאֲמִינִים כִּי הוּא הַמֶּלֶךְ בֶּאֱמֶת וּבְתֹם – / וְאֵין הוּא אֶלָּא מְמַלֵּא מָקוֹם”.

נִכְנְסוּ הַדְּבָרִים עִם הַיַּיִן בְּלֵב הַמְשֻׁלָּח; / וְאַף־עַל־פִּי שֶׁחָרִיף הָיָה וּמְמֻלָּח, / נִרְאוּ לוֹ דִּבְרֵי הֶחָכָם הַמְאָרֵחַ, / כִּדְבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם טַעַם וָרֵיחַ… / וַיַּרְא אֶת הַמֶּלֶךְ כְּאָבָק פּוֹרֵחַ.

וְהַחֲכָמִים הַשְּׁנַיִם, שְׁנֵי צָפְנַת פַּעְנֵחַ, / הִסְכִּימוּ: אֵין מֶלֶךְ בְּנִמְצָא כְּלָל! / לֹא הָיָה וְלֹא נִבְרָא – אֶלָּא מָשָׁל.

 

יט    🔗

לַמָּחֳרָת יָצְאוּ לִרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, / וּבִנְיָמִין לַשָּׁלִיחַ הֶחָכָם הֵעִיר: / “בּוֹא וְאַרְאֲךָ דָבָר בָּרוּר, / כִּי אַחֲרֵי הַכָּזָב הָעוֹלָם גָּרוּר, / וְהַשֶּׁקֶר הַמֻּסְכָּם הוּא רָעָה חוֹלָה, / וְעִנְיַן הַמֶּלֶךְ – טָעוּת גְּדוֹלָה”.

וַיְהִי בְּלֶכְתָּם וְהִנֵּה מִנֶּגֶד, בָּרְחָבָה, / מִתְהַלֵּךְ וּבָא לִקְרָאתָם אִישׁ־צָבָא; / נִגְּשׁוּ וַיִּשְׁאָלוּהוּ: “לְמִי אַתָּה עוֹבֵד, עֲנֵנוּ!” / וַיַּעַן: “אֲנִי עוֹבֵד אֶת הַמֶּלֶךְ אֲדוֹנֵנוּ!” / וַיִּשְׁאַל עוֹד הָרוֹפֵא: “הֲרָאִיתָ אֶת הַמֶּלֶךְ, בֶּן חַיִל?” / אָמַר: “רְאִיתִיו בַּחֲלוֹם הַלָּיִל!”

וַיּוֹסִיפוּ לִשְׁאֹל כָּל חַיָּל שֶׁעַל פְּנֵיהֶם חָלַף, / וְכֻלָּם עָנוּ פֶּה אֶחָד: “לָאו!”

וַיַּחְלִיטוּ הַחֲכָמִים לְפִי זוֹ הָעֵדוּת: / מְצִיאוּת הַמֶּלֶךְ הִיא כָּזָב וּבְדוּת!

אָז אָמַר בִּנְיָמִין אֶל בַּקְבֻּקְיָה הַשָּׁלִיחַ: / “הָבָה וְנִסַּע בְּכָל הָאָרֶץ וְאֶת הָאֱמֶת נוֹכִיחַ! / מַה בֶּצַע אִם רַק שְׁנֵינוּ אֶת הָאֱמֶת יוֹדְעִים, / וְלַמֶּלֶךְ הַבָּדוּי הַכֹּל מִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים!… / תְּעוּדַת הַמַּשְׂכִּיל הִיא, יְדִידִי הֶחָכָם: / בִּינָה וְדַעַת לְלַמֵּד אֶת הָעָם”.

וַיִּסְעוּ לְדַרְכָּם הַשְּׁנַיִם יַחַד, / וַיּוֹכִיחוּ לַטּוֹעִים אֶת הַטָּעוּת הַנִּצַחַת! / וּבְשָׁמְעָם דִּבְרֵי הֲבַאי יוֹצְאִים מִפִּי אָדָם – / אָמְרוּ: “זֶה שֶׁקֶר כְּמוֹ הַמֶּלֶךְ, לַהֲדָ”ם!" / וְכֹה יָמִים רַבִּים הֵם נָדְדוּ בַּדֶּרֶךְ, / נַעֲלָם בָּלְתָה וּלְבִגְדָם אֵין עֵרֶךְ, / וְהָיוּ סוֹבְלִים חֶרְפַּת רָעָב וְקוֹפְאִים בַּקֹּר, / וְסוּס אֶחָד מִן הַצֶּמֶד נֶאֶלְצוּ לִמְכֹּר. / לְבַסּוֹף גַּם אֶת הַנִּשְׁאָר מָכְרוּ בְּזוֹל, / כִּי אָפֵס כַּסְפָּם, וּפַת לֶחֶם אֵין לֶאֱכֹל; / וַיֵּלְכוּ בְּרֶגֶל וְגוּפָם חוֹלֶה וְנָגוּעַ… / וַיִּרְאוּ אֶת הָעוֹלָם בַּבַּעֲרוּת שָׁקוּעַ – – / וּמִהְיוֹתָם עֲנִיִּים וּלְבוּשָׁם קָרוּעַ – / בָּטֵל סִכּוּיָם וְעֶרְכָּם לֹא נֶחְשַׁב, / חָכְמָתָם בְּזוּיָה וּבִינָתָם לַשָּׁוְא, / וְאֵין רוֹאֶה, וְאֵין שׁוֹמֵעַ, וְאֵין מַשְׁגִּיחַ / בִּשְׁנֵי הַמִּסְכֵּנִים – הָרוֹפֵא וְהַשָּׁלִיחַ.

וַיִּקֶר הַמִּקְרֶה וּבְדֶרֶךְ לֶכְתָּם, / נִקְלְעוּ לָעִיר הַשַּׁלִּיט הַתָּם, / וַיָּנוּחוּ שָׁם מִן הַנְּדוּדִים וְהַתְּלָאוֹת.

וּבָעִיר אִישׁ קָדוֹשׁ, “בַּעַל־שֵׁם”, עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, / אִישׁ תָּם וְיָשָׁר, צַדִּיק הַדּוֹר, / הַמֵּאִיר בַּחשֶׁךְ כְּמוֹ מִגְדַּלּוֹר… / וְגַם שָׂרֵי הַמְדִינוֹת וְחַכְמֵי הָאֻמּוֹת / יִתְּנוּ יְקָר וְכָבוֹד לְאִישׁ הַתְּרוּמוֹת.

וַיִּקְרְבוּ וַיַּעַמְדוּ חֲכָמֵינוּ אֵלֶּה / לִפְנֵי הַבַּיִת שֶׁל אִישׁ הַפֶּלֶא.

וַעַל יַד אוֹתוֹ הַבַּיִת צוֹבְאִים וּמַמְתִּינִים, / הֲמוֹן עָם, קַבְּצָנִים, גַּם שָׂרִים וּקְצִינִים, / כֻּלָּם יַחַד בֶּחָצֵר נָחִים, / מֵהֶם מְדַבְּרִים, מֵהֶם בּוֹכִים, וּמֵהֶם שׁוֹתְקִים וְנֶאֱנָחִים; / סָבַר בִּנְיָמִין: בְּוַדַּאי גָּר כָּאן דּוֹקְטוֹר, / וְהָעָם מִסָּבִיב מְחַכֶּה לוֹ בַּתּוֹר. / אָמַר: גַּם אֲנִי רוֹפֵא, – אֶכָּנֵס אֵלָיו כְּרֵעַ, / וּבְתוֹרַת הָרְפוּאָה אִתּוֹ אֶשְׁתַּעְשֵׁעַ, / וּבְעֵת צָרָתִי מִמֶּנוּ אֶוָּשֵׁעַ.

פָּנָה לְאֶחָד וּשְׁאַלוֹ: “מִי גָר כָּאן?” / עָנָהוּ: “שַׁמְגַּר ‘בַּעַל־שֵׁם’ אִוָּה לוֹ פֹּה מִשְׁכָּן!” / צָחַק בִּנְיָמִין וַיִּקְרָא: “הוֹי, רֵיקָן! / הֲמֵהֶדְיוֹט וּפָגָן יָקוּם פֻּרְקָן?! / שֶׁקֶר תְּדַבֵּר, הֲרֵי זֶה מִקְסַם כָּזָב! / אֵין ‘בַּעַל שֵׁם’, כְּמוֹ שֶׁאֵין מֶלֶךְ!” וְאֶת הַבַּיִת עָזַב.

וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו וַיִּקְרְאוּ בְּקוֹל רָם: / “הַמֶּלֶךְ וְכֵן הַ’בַּעַל־שֵׁם' – שֶׁקֶר!” וַיִּשְׁמַע הָעָם.

וּמִפְּנֵי שֶׁלֹּא סָעֲדוּ מִיּוֹם אֶתְמוֹל מְאוּם, / נִכְנְסוּ לְפֻנְדָּק לִסְעֻדָּה שֶׁל כְּלוּם, / וְהָיוּ מְשִׂיחִין בַּסְּעֻדָּה וְלוֹעֲגִים בְּמַר, / לְ“בַעַל הַשֵּׁם” הַבּוּר, שֶׁלֹּא סָבַר וְלֹא גָמַר… / וּרְאָיוֹת הֵבִיאוּ וְגַם הֶרְאוּ בַּעֲלִיל, / שֶׁאוֹתוֹ הַ“צַּדִּיק” הוּא רוֹפֵא אֱלִיל, / וְכֹחוֹ אֵינוֹ עָדִיף מִכֹּחַ דַּחְלִיל! / וּלְבַסּוֹף כִּנּוּהוּ “רוֹפֵא בְּהֵמוֹת” – – –

וְהַפֻּנְדָּקִי, אִישׁ זְרוֹעַ וּבַעַל חֵמוֹת – / כְּבַד בָּשָׂר כְּשׁוֹר הַבָּר וּבָרִיא אוּלָם, / אוֹי מֵאֶגְרוֹפוֹ!… וְהִנֵּה הוּא נִצָּב מוּלָם, / נוֹשֵׁף וְנוֹשֵׁם כַּפָּר בַּמַּקּוּלִין, / כֻּלּוֹ חֵלֶב וּפֶדֶר וְחֻלֵּי חֻלִּין; / פָּעַר פִּיו כַּגָּמָל, מְחַרְחֵר וּפוֹצֵחַ / מְגַמְגֵּם וּמְעַמְעֵם הַרְבֵּה וְרוֹתֵחַ: / "עָפָר לְפִיכֶם עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים, / הִנֵּה אֲגַיֵּד גִּידֵיכֶם וַאֲשַׁבֵּר הָעֲצָמִים; / מַה לָּכֶם, אָרְחֵי־פָּרְחֵי לֵצִים, / כִּי תְפַתְפְּתוּ בְּאָזְנַי פֹּה פִּתְפּוּתֵי בֵּיצִים?! / הַאַתֶּם בְּאִישׁ קָדוֹשׁ וְצַדִּיק נִפְלָא / תְּדַבְּרוּ נְבָלָה וְתִתְּנוּ תִּפְלָה?! / הוֹי, פֶּה צָאוּי וְגָרוֹן מַסְרִיחַ, / מַה לַּעַז וְלַעַג עָלַי תַּטְרִיחַ?! / תֹּאכַל מְעַט וְהַרְבֵּה תַצְרִיחַ!

כַּלֵּךְ לְךָ וּבְרַח לְךָ, סוּס בַּטְלָן!"

וּבְטֶרֶם יִתְבּוֹנְנוּ – וְאֶגְרוֹף קַטְלָן / פָּגַע בְּגוּפָם פְּגִיעָה רָעָה! / וְהֶחָכָם בְּעֵינָיו כְּמוֹ גִצִּים רָאָה; / וְהַהוּא, הָאַלִּים, מוֹסִיף לָדוּשׁ אֶת בְּשָׂרָם, / וְנֶאֱמָן הוּא בַּעַל הַבַּיִת וּמְשַׁלֵּם שְׂכָרָם.

יָצְאוּ מִלְּפָנָיו בְּאָזְנַיִם מְקֻטָּפוֹת, / וְהוּא עוֹד שׁוֹלֵחַ אַחֲרֵיהֶם קְלָלוֹת וַחֲרָפוֹת, / פָּרָשַׁת “הַתּוֹכֵחָה” וְקִלְלַת הַר עֵיבָל, / וַיֵּרַע לַחֲכָמִים וְנַפְשָׁם תֶּאֱבַל.

אָמַר בִּנְיָמִין הַמֻּכֶּה וְהַפָּצוּעַ בִּלְבָבוֹ: / “אַרְמִילוּס רָשָׁע זֶה עַל עָנְשׁוֹ לֹא יָבוֹא? / אֶמְשֹׁךְ לַדִּין אֶת הַמְנֻוָּל וְהָאַנָּס! / אִם בְּעֵינָיו הוּא עֲנָק – בְּעֵינַי הוּא נַנָּס! / הַאֶמְסֹר אֶת הָעוֹלָם בִּידֵי הַשּׁוֹטִים, / וְלֹא אֶטֹּל הַקּוֹרָה מֵעֵינֵי הֶדְיוֹטִים? / וְהַדָּבָר הֵן בָּרוּר כַּשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרַיִם: / כִּי הַמֶּלֶךְ וּ’בַעַל הַנֵּס' – אֲחִיזַת עֵינַיִם! / לֹא אַפְקִיר דָּמִי לַכֶּלֶב הַמְנַבֵּחַ, / הַלִּסְטִים נִתְלֶה בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא מְקַפֵּחַ! / יֵשׁ דִּין וְיֵשׁ דַּיָּן! אֵין הָעוֹלָם כִּסְדוֹם, / אֶת הָאֱמֶת אֲגַלֶּה וּפִי הַשֶּׁקֶר אֶסְתֹּם”.

הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם אֶל הָרַב וַיְסַפְּרוּ לוֹ מַה שֶּׁקָּרָה, / וּבִקְשׁוּ מִמֶּנוּ עֶזְרָה בַּצָּרָה.

אָמַר הַזָּקֵן בְּקוֹל מָתוּן וְנָעִים: / "בְוַדַּאי אָסוּר לְהַכּוֹת אַכְסְנָאִים! / ‘כָּל הַמֵּרִים יָד – נִקְרָא רָשָׁע!’ – / כָּךְ קִבַּלְנוּ מִתּוֹרַת משֶׁה מוֹרָשָׁה… / אַךְ אַתֶּם, רַבּוֹתַי, לֹא צְדַקְתֶּם כָּל עִקָּר! / לְעַגְתֶּם לְאִישׁ צַדִּיק, אָדָם בִּיקָר, / הַאִם לֹא יְדַעְתֶּם, לֹא שְׁמַעְתֶּם מִימֵיכֶם, יְדִידַי, / כִּי שַׁמְגַּר ‘בַּעַל הַשֵּׁם’ גָּדוֹל הוּא עַד בְּלִי דַי?! / וְגַם עַל הַמֶּלֶךְ טְפַלְתֶּם שֶׁקֶר וּגְנוּת – – / וְאֵין פֶּלֶא כִּי הֲבֵאתֶם עַל עַצְמְכֶם פֻּרְעָנוּת!

‘כַּבֵּד אֶת הָאִישׁ’, הַמָּשָׁל מַטִּיף, / ‘אֲשֶׁר אֱלֹהִים עִמּוֹ מֵיטִיב!’ / לֹא אוּכַל לַעֲזָרְכֶם בְּזֶה הַמִּשְׁפָּט; / גָּדוֹל עֲווֹנְכֶם – שְׂאוּ הַחַטָּאת!"

רָאוּ שֶׁגַּם הָרַב חַי בְּטָעוּת, / וְאֵינוֹ אֶלָּא פַּחְדָּן וְאָדָם פָּעוּט; / וַיֵּלְכוּ וַיָּבוֹאוּ לִפְנֵי שׁוֹפֵט עַכּוּ"ם, / וְהִרְצוּ לְפָנָיו אֶת הָעִנְיָן הֶעָגוּם. / שְׁאֵלָם: “עַל מַה הֻכֵּיתֶם?” הֵשִׁיבוּ בִּקְצָרָה: / “יַעַן כִּי בְּ’בַעַל־הַשֵּׁם' הָאַשְׁמַאי דִּבַּרְנוּ סָרָה!” / וַיָּקָם עֲלֵיהֶם בַּחֲמָתוֹ הַשּׁוֹפֵט / וְהוּא דוֹחָם בְּאַמַּת הַבִּנְיָן וְשׁוֹבֵט / עַל גַּבָּם וּפְנֵיהֶם, מַכֶּה וְצוֹבֵט, / וּמֵרֹב הַכַּעַס וְהַחֵמָה הָרוֹתַחַת / נִשְׁמַט קַפְלֵטוֹ מִן הַקָּרַחַת – / וַתֵּרָאֶה גֻלְגָּלְתּוֹ עֲרֻמָּה וּמִתְבּוֹשֶׁשֶׁת… / תָּשַׁשׁ כֹּחוֹ, פָּנָה זִיווֹ וְהוֹדוֹ, / וַיְהִי כְּשִׁמְשׁוֹן הַגָּזוּז אַחֲרֵי הִוָּדַע סוֹדוֹ, / וְהוּא מַבִּיט סְבִיבוֹ בְּעַיִן נוֹאֶשֶׁת! / רִחֵם עָלָיו בִּנְיָמִין הָאוֹרֵחַ, / וַיָּשֶׂם אֶת הַקַּפְלֵט עַל רֹאשׁוֹ הַקֵּרֵחַ, / וּבַקְבֻּקְיָה יִשֵּׁר עָלָיו אֶת הַתַּלְתַּלִּים, / וַיִּקְרָא: “הוֹשִׁיעָה נָא, עוֹזֵר דַּלִּים!”

וְלִפְנֵי לֶכְתּוֹ אָמַר בִּנְיָמִין לְשׁוֹפֵט הַמְּדִינָה: / “נֶאֱמַר: ‘דִּינָא דְמַלְכוּתָא דִינָא!’ / וּבֶאֱמֶת אֵין מֶלֶךְ, דִּין וְדַיָּן, / וֶאֱמֶת וּצְדָקָה מִי יוֹדֵעַ אַיָּן?.. / הִכִּיתָ אוֹתָנוּ, שׁוֹפֵט שֻׁפְטָנָא! / כִּי הֶדְיוֹט אַתָּה, לֹא חָכָם וְתַנָּא! / אַף אַתָּה, עָנִי בְּדַעַת, קַבֵּל מִמֶּנִּי מַתָּנָה: / אֶצְבַּע מְשֻׁלֶּשֶׁת, שֶׁקּוֹרִין ‘תְּאֵנָה’ – / לְזֵכֶר עוֹלָם לְךָ אֶתֵּנָה!” / וּבְדַבְּרוֹ, אֶת הָאוֹת הַזֶּה עָשָׂה בְּכַפּוֹ, / וְהִגִּישׁוֹ לַשּׁוֹפֵט מִתַּחַת לְאַפּוֹ: / “קָחֶהָ, קֵרֵחַ מְקֻפְלָט וּמַפְאֶה, – / בַּעַל יָד חֲזָקָה וּמֹח רָפֶה.. / לֹא שֵׂכֶל בְּקָדְקָדְךָ, כִּי אִם פֵּאָה נָכְרִית, / אִי לְךָ, שׁוֹפֵט, לֹא תִשְּׂגֶּה בְּאַחֲרִית!”

וַיִּדֹּם הַשַּׂר, אַף מִלָּה לֹא יַפְלֵט, / רַק מְמַשְׁמֵשׁ בִּשְׂעָרוֹ וּמְסַלְסֵל בַּקַּפְּלֵט, / רַק עֵינָיו מְדַבְּרוֹת בַּעֲדוֹ תַחֲנוּנִים: / “עִזְבוּנִי לְנַפְשִׁי, קַבְּצָנִים שְׁנוּנִים!”

חָזַר בִּנְיָמִין עַל פֶּתַח כָּל שַׂר וּמוֹשֶׁל, / לִבּוֹ דַוָּי וְגוּפוֹ כּוֹשֵׁל, / לֹא נָתַן דֳּמִי לוֹ וְלֹא הִרְגִּיעַ, / עַד אֲשֶׁר אֶל הַמִּשְׁנֶה לְמֶלֶךְ הִגִּיעַ.

 

כ    🔗

וְלִפְנֵי אַרְמוֹן הַמִּשְׁנֶה יִתְהַלְּכוּ יוֹמָם וָלָיִל, / סָבִיב סָבִיב אַנְשֵׁי חָיִל – / חַרְבָּם עַל יְרֵכָם וְכִידוֹנָם בַּכַּף, / וְעֹז רוּחָם מִפְּנֵיהֶם נִשְׁקָף.

אַךְ רָאָם בִּנְיָמִין וְחִיל אוֹתוֹ תָקַף! – / וְעֵת עַיִן זוֹעֶמֶת נָתַן בּוֹ הַזָּקִיף, / נָשְׁתָה גְבוּרָתוֹ שֶׁל הֶחָכָם הַתַּקִּיף; / וַיְדַבֵּר תַּחֲנוּנִים: “אָנָּא, אָדוֹן!” / וְהַחַיָּל כִּוֵּן אֶל לִבּוֹ הַכִּידוֹן: / “עֲמֹד!” וַיִּתְחַלְחַל, כְּמוֹ לַמָּוֶת נִדּוֹן, / שִׁנָּיו נוֹקְשׁוֹת דָּא לְדָא, / סְחַרְחֹרֶת בְּרֹאשׁוֹ וּבְנַפְשׁוֹ רְעָדָה: / “אָנָּא, אֲדוֹנִי, אֲנִי רַק אִישׁ אֶחָד – / וְאִם תִּדְקְרֵנִי בַּדֶּקֶר הַחַד – / אָמוּת וְלֹא אֶחְיֶה וְאֶל הַמִּשְׁנֶה לֹא אָבוֹא, / וְסוֹדִי הַגָּדוֹל לֹא יִכָּנֵס לִלְבָבוֹ!” / הֵשִׁיב שׁוֹמֵר הַסַּף מֵעָלָיו כִּידוֹנוֹ, / וַיִּתֵּן לוֹ לַעֲבוֹר לְבֵית אֲדוֹנוֹ, / כִּי לֹא יָכֹל לַעֲמֹד מִפְּנֵי חֶרֶב לְשׁוֹנוֹ.

וַיְהִי כִּי נוֹדַע לְיוֹחָנָן מִפִּי נוֹשֵׂא כֵּלָיו, / כִּי אֶחָד, דּוֹרֵשׁ מִשְׁפָּט, צוֹעֵק אֵלָיו – / וַיִּתֵּן צַו לְהַכְנִיסוֹ. וְאַךְ רָאָהוּ – / בִּטְבִיעַת עַיִן רִאשׁוֹנָה הִכִּירָהוּ – / בִּנְיָמִין… הָרוֹפֵא, חֲכַם־הַחֲכָמִים! / וּבְלִבּוֹ נִכְמְרוּ רְגָשָׁיו הַחַמִּים, / וַיִּזְכֹּר לוֹ חֶסֶד יָמִים קְדוּמִים, / הִתְעוֹרְרוּ בַּנְּשָׁמָה זִכְרוֹנוֹת רְדוּמִים: / סַנְדּוֹמִיר, הַוִּיסְלָא, יַלְדוּת מְאֻשֶּׁרֶת… / עֵת נַפְשׁוֹ בְּנַפְשׁוֹ הָיְתָה מְקֻשֶּׁרֶת… / אַךְ הֶחָכָם הַמִּסְכֵּן לֹא יָדַע וְלֹא הִרְגִּישׁ, עִם מִי הַגּוֹרָל אוֹתוֹ הִפְגִּישׁ!

וַיִּתְוַדַּע אֵלָיו יוֹחָנָן חִישׁ – / אָמַר לְפִי תֻמּוֹ: “אֲנִי יוֹחָנָן הָרַצְעָן!” / וַיָּפָג לֵב בִּנְיָמִין וְדָמוֹ הֻצַּן – / פָּעַר פִּיו כְּמִין דָּג וְאֶת שְׂפָתָיו רִפָּה, / מִצְמֵץ בְּעֵינָיו וּבְיָדָיו פִּפָּה, / וְהוּא לוֹחֵשׁ בְּתִמָּהוֹן: “מִי פִּלֵּל, מִי צִפָּה! / הוֹי, פִּלְאֵי־פְּלָאִים, אוֹת וּמוֹפֵת!”

וַיִּתְאוֹשֵׁשׁ בִּנְיָמִין וַיִּקְרָא בִּרְתֵת: / “אֲדוֹנִי הַשַּׁלִּיט, הֱיֵה לִי לְשׁוֹפֵט!”

וּבְלִבּוֹ אָמַר: רֵיק זֶה וָבַעַר, / בְּוַדַּאי יְדַבֵּר אֶת אוֹיְבִי בַּשַּׁעַר, / הֲלֹא הוּא חֲבֵרִי וְאוֹהֲבִי מִנֹּעַר! / אֶת הָרָשָׁע כְּהֶרֶף עַיִן יַשְׁלִיךְ לְבֵית הַסֹּהַר, / וְאוֹתִי, הֶאָח, יַעֲשִׁיר עשֶׁר רָב! / כִּי לְכָבוֹד יֵחָשֵׁב לוֹ לִהְיוֹת אֵלַי מְקֹרָב! / וּבְנַפְשׁוֹ פְּנִימָה שָׂמַח, כִּי חָשַׁב: / אָכֵן, צָדַקְתִּי – הַכֹּל הֶבֶל וְשָׁוְא: / הַמֶּלֶךְ, “בַּעַל הַשֵּׁם”, וְזֶה הַוָּזִיר הַפָּעוּט, / הָעוֹלָם כֻּלּוֹ – יְסוֹדוֹ בְּטָעוּת!

אַךְ לִבּוֹ לְפִיו לֹא גִלָּה דָבָר.

וַיְסַפֵּר לִידִידוֹ מֶה עָלָיו עָבַר, / מֵעֵת לֶכְתּוֹ מֵאֶרֶץ אֶל אֶרֶץ וּמִגּוֹי אֶל גּוֹי, / וְהַמִּקְרֶה הָאַחֲרוֹן פֹּה, בְּבֵית הַתַּמְחוֹי, / וּדְבַר הָעֶלְבּוֹנוֹת, הַמַּכּוֹת וְהַנְּגָעִים! / וַיֹּאמֶר יוֹחָנָן: “הוֹי, רֵעִי הַנָּעִים! / שָׁמַעְתִּי כִּי תֶהְגֶּה אַך נְכָאִים; / גַּם בְּמוֹ עֵינַי אֶרְאֶה אֶת מַרְאוֹת הַנְּגָעִים, / אַךְ הַסִּבָּה לֹא שָׁמַעְתִּי: לָמָּה וּמַדּוּעַ?!”

וַיַּעַן הֶחָכָם הַמֻּכֶּה וְהַפָּצוּעַ: / “יַעַן כִּי חֶרֶב לְשׁוֹנִי עַל הַשֶּׁקֶר אָרִיק – / וּ’לְבַעַל הַשֵּׁם' קָרָאתִי נוֹכֵל וְאִישׁ רִיק! / עַל כֵּן עָלַי גָּבְרָה חֲמַת הַמֵּצִיק”.

אָמַר יוֹחָנָן: "אָכֵן, מֵאָז רַק לְעַצְמְךָ אַתָּה מַזִּיק, / כִּי בְּגַאֲוָתְךָ הָרֵיקָה עוֹדְךָ מַחֲזִיק! / וּמִיּוֹם יְדַעְתִּיךָ – / מוֹדֶה עַל הָאֱמֶת לֹא שְׁמַעְתִּיךָ, / וְהַגַּאֲוָה וְהָעַקְשָׁנוּת – / מְבִיאוֹת עָלֶיךָ יָגוֹן וּפֻרְעָנוּת!

זְכֹר מָה אָמַרְתָּ לִי בִּימֵי הַשֵּׁפֶל וְהַדַּלּוּת: / כִּי לַמַּדְרֵגָה שֶׁלִּי תּוּכַל לְהַגִּיעַ בְּקַלּוּת… / וְאִלּוּ אֲנִי מַעֲלָתְךָ לֹא אַשִּׂיג בְּוַדַּאי! / וְהִנֵּה יֵשׁ לִי רַב, וְעוֹד יוֹתֵר מִדַּי! / וְאַתָּה כְּעָנִי בַּפֶּתַח לְעֶזְרָתִי צוֹוֵחַ, / וַעֲמִידָתְךָ – עֲמִידָה שֶׁל קבְּצָן וּפוֹחֵחַ".

הִתְחִיל בִּנְיָמִין אִתּוֹ לְהִתְוַכֵּחַ, / וַיְדַבֵּר רְתֵת, וַיּוֹכִיחַ בְּוַדָּאוּת: / אֵין מֶלֶךְ וְאֵין מִשְׁנֶה, וְהָעוֹלָם בְּטָעוּת!

גָּעַר בּוֹ הַשַּׂר: “הוֹי, עַקְמָן וּפַתְלָן! / כָּל הָאוֹמֵר ‘אֵין מֶלֶךְ’ – הוּא כְּסִיל וּבַטְלָן! / בְּעֵינַי אֶת הַמֶּלֶךְ רָאִיתִי הַשָּׁבוּעַ, / וּדְיוֹקְנוֹ הַנֶּאֱצָל בְּלִבִּי טָבוּעַ”.

הֵשִׁיב הֶחָכָם בִּצְחוֹק מַר כַּלַּעַן: / “הֲבֶאֱמֶת וּבְתָמִים תָּעִיד וְתַעַן?! / כִּי זֶהוּ הַמֶּלֶךְ מֵאַיִן יָדַעְתָּ? / הֲלֹא כַּתֻּכִּי תָּקִיא מַה שֶּׁמִּפִּי אֲחֵרִים בָּלַעְתָּ! / וּבֶאֱמֶת אֵינְךָ אֶלָּא טוֹעֶה מְתַעְתֵּעַ, / אֵין מַמָּשׁ שֶׁל כְּלוּם בִּדְבָרֶיךָ, מִי כָּמוֹנִי יוֹדֵעַ”.

אָמַר הַמִּשְׁנֶה לְמֶלֶךְ: “דְּבָרִים שֶׁל שְׁטוּת! / שׁוֹטֶה אַתָּה, בִּמְחִילָה, וְחַי בְּטָעוּת… / וּמִן הַשּׁוֹטִים, כַּיָּדוּעַ, אֵין מְבִיאִים רְאָיָה – – / עוֹד תִּוָּכַח כִּי הַ’מֶּלֶךְ' אֵינוֹ בְּדָיָה!” / וַיּוֹסֶף יוֹחָנָן בְּרֶגֶשׁ שֶׁל הֲנָיָה: / “בְּצֶדֶק אָמְרוּ: ‘דַּל גֵּאֶה אֵין הַדַּעַת סוֹבֶלֶת’… / אָכֵן דְּרָכֶיךָ – רְעוּת רוּחַ, גַּאֲוָה עִם אִוֶּלֶת! / עַל כֵּן עֲצָתִי לְךָ, יְדִידִי, הֱיֵה זָהִיר וּשְׁתֹק! / כִּי לֹא יָאֶה לַמַּשְׂכִּיל לִפְרֹעַ חֹק, / וְאוֹי לוֹ לְאָדָם עֹל מַלְכוּת יִפְרֹק!”

אָמַר הֶחָכָם: “אִי לְךָ, שׁוֹר מוֹשֵׁךְ בָּעֹל! / הֲתֹאמַר בִּפְנֵי הָאֱמֶת דֶּלֶת לִנְעֹל? / סוֹפְךָ עַל תְּחִלָּתְךָ מוֹכִיחַ, חָבֵר, / כִּי בְּעוֹלַם הַמַּדָע תְּגַשֵּׁשׁ כְּעִוֵּר, / עֵינְךָ לֹא רוֹאָה, לִבְּךָ לֹא חוֹקֵר – – – / לֹא כֵן עִמָּדִי! אֲנִי הָרִים עוֹקֵר, / לֹא תַחַת נַפְשִׁי וְלֹא תֵרָתֵעַ, / מִן הַשֶּׁקֶר הַגַּס, מִן הַכָּזָב הַמְתַעְתֵּעַ! / אוֹי לְחָכְמָתְךָ – חָכְמַת אִשָּׁה בַּפֶּלֶךְ! / לֹא אַתָּה הֶגְמוֹן וְלֹא הוּא מֶלֶךְ!”

וַיִּצְעַק: “הוֹי, טָעוּת מָרָה וּמַמְאֶרֶת, / הַסִּכְלוּת אֶת פִּיהָ כִּתְהוֹם פּוֹעֶרֶת, / הַצֶּדֶק כַּחֶדֶק, וְהָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת, / וְכֻלָּם יִבְעֲרוּ, כַּגָּדוֹל כַּקָּטָן, / עוֹלָם מְרֻמֶּה, – יִקָּחֵהוּ בְּכוֹר שָׂטָן!”

– – – – –

עוֹד אֲרִירָתוֹ בְּפִיו כְּלַפֵּי הָעוֹלָם מוּטַחַת – / וּבַפֶּתַח הוֹפִיעָה דְּמוּת שֵׁד מִשַּׁחַת: / לְעֵינֵיהֶם הִתְהַפֵּךְ לְכַמָּה וְכַמָּה גְוָנִים, / וּפָנָיו אֶל מוּל פְּנֵי הֶחָכָם מְכֻוָּנִים.

וְהַתָּם רוֹאֶה וְלִבּוֹ חָרֵד, / וְנִשְׁמָתוֹ חִשְׁבָה מִגּוּפוֹ לְהִפָּרֵד, / וַיִּקְרָא: “הוֹי, אָבִי, הַצִּילֵנִי מִן הַשֵּׁד!”

וַיִּצְחַק הֶחָכָם: “הוֹי, טִפֵּשׁ וָבַעַר! / הֲתַאֲמִין בַּשֵּׁדִים כְּמוֹ יֶלֶד וָנַעַר?!”

וַיַּעַן: “אַאֲמִינָה גַם בַּטּוֹב וְגַם בָּרָע, / כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה אֱלֹהִים בָּרָא!”

וּמֵאֵימָה וְיִרְאָה לָאָרֶץ כָּרַע.

וְהַדְּמוּת קְרֵבָה וְהוֹלֶכֶת וְהִיא אוֹמֶרֶת בְּנַחַת: / “בּוֹא אִתִּי, חָכָם, לִמְקוֹם הָאֱמֶת הַנִּצַחַת! / הֵן אוֹתָהּ תְּבַקֵּשׁ בְּלִי מוֹרָא וָפַחַד… / הֲתֵלֵךְ אִתִּי? – אֲנִי הַשֵּׁד מִשַּׁחַת!”

“הִנְנִי וְהָלַכְתִּי!” – קָרָא הֶחָכָם בְּעֹז… / וַיִּשְׁלַח אֶת יָדוֹ וּבְיַד הַזָּר יֶאֱחֹז, / כֶּאֱחֹז בְּעֹגֶן הַצָּלָה וּמָעוֹז.

“אַל תֵּלֵךְ!” יוֹחָנָן מִתְחַנֵּן, אַךְ לַשָּׁוְא – – –

וַיֵּלֶךְ הֶחָכָם וְעַד הַיּוֹם לֹא שָׁב.

– – – – –

*

אָמַר הַמְחַבֵּר: לִכְאוֹרָה פֹּה תַּם, / מַעֲשֵׂה הַחֲבֵרִים, הֶחָכָם וְהַתָּם: / יוֹחָנָן נִשְׁאַר הָכָא, וּבִנְיָמִין הָלַךְ לְהָתָם, / וְהַמִּסְכֵּן אָבַד מֵעֵינֵינוּ וְנֶעְלַם… / אַךְ בֶּאֱמֶת הָעִנְיָן עוֹד טֶרֶם נִשְׁלַם, / וְאִם גַּם פִּי הֶחָכָם דּוּמִיָּה נֶאֱלַם!… / שָׁמַעְנוּ כִּי עַד הַיּוֹם הוּא תוֹעֶה בָּעוֹלָם, / וְאֶת הָאֱמֶת יְחַפֵּשׂ בִּשְׁבִילִים נַעֲלָמִים! / הַלְוַאי וְיִמְצֶאֶנָּה בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, –

וְנִשְׂמַח גַּם אָנוּ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים. – – –