מָחָר אֶחְיֶה וְלֹא אֶרְאֶה.
בְּכִי הָעוֹלָלִים נִחַר. הַחֹם שָׂרוּעַ עַרְסַל־אֲדִישׁוּתוֹ.
אָחוּשׁ כַּנְפֵי־דְּלָתוֹת סַבּוֹת עֲלֵי צִירִים חוֹרְקִים,
כִּבְכִי הָעוֹלָלִים אַכְזָר,
לַחְסֹם חֶרֶג הָאוֹר בְּאִישׁוֹנַי.
בְּלֹא כֹּחַ לְעָצְרָן אֶשְׁמַע קוֹלִי,
אַף בּוֹ צְלִילִים קָשִׁים הֵנִיסוּ יִבְבוֹת־הַתַּחֲנוּנִים:
אֵין עוֹד תַּחֲנוּנִים לָאוֹר,
אֲשֶׁר אוֹתוֹ לֹא עוֹד אֶרְאֶה. מָחָר אֶחְיֶה.
צָנוּף סָדִין לָבָן כְּעוֹר פָּנָיו, כִּשְׁבִיס אָחוֹת נִרְכָּן.
עֵינֵי הַחֲתוּלִים זוֹרְחוֹת. זוֹ תַּאֲוַת־הָאוֹר
אֲשֶׁר תִּיקַד בְּיִחְמַת דָּמָם.
עִם עֲלוֹת הַיּוֹם יִקָּבְצוּ עַל סִפֵּי־עִוְרוֹנִי
שְׁקָתוֹת צְהֻבּוֹת, לָבֹא לִשְׁתּוֹת מֵהֶן
כָּל בַּהֲמוֹת־הָרַחֲמִים,
וְעַד תֻּמָּן יָלֹקּוּ.
אֶשְׁמַע נַעֲרָתָן מְלֹא הַחֶדֶר,
תָּבֹא תִּגְלשׁ בְּעַד הַחַלּוֹנִים
כַּחֹם אֲשֶׁר יָעוּט עַל כַּנְפֵי הָרְמָשִׂים:
אַף הֵם הֲמוּמֵי הָאוֹר,
זָבֵי תַּאֲוָה לָאוֹר –
לִרְאוֹת וְלִבְעֹר.
מְנוֹד הַכּוֹכָבִים עוֹטֵי שַׂלְמַת־שְׁחוֹרִים.
בַּמְּבוֹאוֹת יַכּוּ פַּעֲמֵי הָעִוְרִים.
גַּרְמֵי־שָׁמַיִם יִסְפְּדוּנִי,
עוֹטִים שַׂלְמָתָם הַשְּׁחוֹרָה…
צְלוּלִים הָיוּ מִטַּל הַבֹּקֶר,
עוֹדֵי שַׂלְמַת־כְּלוּלוֹת בְּגוֹן הַסִּגָּלִית,
פּוֹרְחִים בִּזְהַב־עָלִים בָּאָחוּ הַסָּגֹל,
וּכְמוֹ דְּלָיֵי־זְהָבָם
כֹּה הִתְאַוּוּ הַזֵּל מְלֹא הַפָּז
בְּהִטַּלְטֵל עַנְפֵי שָׁמַיִם,
בְּבֹא הָרוּחַ בַּצַּמֶּרֶת,
עֵת עַל צַמּוֹת שְׁחוֹרוֹת
נָפְלוּ טְרָפִים מְעַט
וּצְחוֹק מְעַט
וְהַרְבֵּה תְּשׁוּקָה…
הֶרֶף! הֵן מוּטָב כִּי אֶצְטַיֵּד בְּאוֹר,
כְּהֵלֶךְ לִבְאֵר צָמוּד בְּטֶרֶם יִפֶן הַמִּדְבָּרָה.
אֶת כָּל צְבָעָיו אֶשָּׂא בְּתַרְמִילִי,
גְּלוּלִים בִּירִיעַת הַחֲשֵׁכָה
(גַּם אוֹתָהּ אֶקַּח לְשָׁם
כִּי לֹא אוּכַל עוֹד לִרְאוֹתָהּ):
בַּכָּחֹל אֶמְשַׁח אֶת הַלֵּילוֹת
וּבְעָמְקָם אֶנְעַץ נִצְנוּץ־כּוֹכָב
גָּזוּר מִמְּלַאי נְיָר־הַצִּבְעוֹנִין;
וְהַיָּרֹק יְהֵא שָׁמוּר בִּמְדוֹרוֹ,
שֶׁהַגְּשָׁמִים יַנְבִּיטוּ בִּי צִיצַת הָעֲשָׂבִים
אוֹ שֹׁבֶל הָאַצּוֹת לְסַעֲרַת הַגַּל,
שֶׁעַל הַחוֹף יִפְשֹׁט גַּאֲוָתוֹ;
וְהַצָּהֹב יִסֹּךְ בַּקַּיִץ אֶת חֻמּוֹ
וְעַל הַחוֹל יוֹלִיךְ אֶת גְּמַלָּיו,
שֶׁסַּנְוֵרִים יְדַנְדְּנוּ לְצַוָּארָם;
וְהַלָּבָן יְכַס עַל הַכְּתָמִים
כְּמַעֲטֵה הַשֶּׁלֶג עַל בִּיבִים…
כְּמוֹ עַל־גַּבֵּי קֻפְסַת הַמַּמְתַּקִּים
לְרַוְחָתִי אֶצְבַּע לִי אֶת חַיַּי:
עִם בַּרְוְזֵי־הָאַשְׁלָיָה הַלְּבָנִים
וַאֲגַמֵּי־הָאֹשֶׁר שֶׁל שׁוֹטִים,
הַגַּגּוֹת הָאֲדֻמִּים שֶׁל הַזְּקֵנִים
וּפִרְחֵי־פְּתַיּוּת שֶׁל אוֹהֲבִים,
עִם שְׁמָשׁוֹת בְּצוּף מְמֻלָּאוֹת
וּפָרוֹת בְּאָחוּ־הַבְּדָיוֹת – – –
אוֹ בַּשָּׁחֹר יָבוֹאוּ הַיָּמִים
כַּחֲלָלִים בְּמוֹדָעוֹת הָעִתּוֹנִים
(שֶׁלַּפְּצוּעִים עֲדַיִן אֵין סוֹפְדִים),
וְהַשְּׁמָשׁוֹת יָזִיבוּ מֵעֵינָם
אֶת קִלּוּחֵי הַגָּוֶן הָאָדֹם
כְּצִיּוּנֵי שְׁגִיאוֹת בְּגִלָּיוֹן,
שֶׁמְּתֻקָּן כְּבָר לֹא יִהְיֶה לְעוֹלָמִים.
פִּתּוּל צְלָלִים עַל קִיר כְּעִוּוּת שִׂפְתֵי־חוֹלֶה בַּחֶדֶר.
גַּם הַפְּרָחִים נָעִים בָּאֲגַרְטֵל.
וּמָה אִם אַעֲרִים עַל הַמַּבְרִיחַ שַׁעֲרֵי הָאוֹר,
אֶקֹּב פֶּתַח אַחֵר, דַּרְכּוֹ יִזַּל סִילוֹן
אֱלֵי גֻּלְגֹּלֶת מוּגֶפֶת,
כְּגַנָּבִים אֱלֵי מַרְתֵּף וְעִידָתָם יֵרְדוּ בַּסֵּתֶר?
אוּלַי דֶּרֶךְ אָזְנַי אֲשֶׁר יָבִיאוּ הַמַּרְאוֹת
עִם הַצְּלִילִים:
פֶּזֶז הַקּוֹלוֹת וְדַקִּיקוּת הַצְּחוֹק –
צֹהַב הַשֵּׂעָר כְּחַמָּנִית לַשֶּׁמֶשׁ,
זֵרְעוֹנֶיהָ מְפַצְּחִים שִׁנַּיִם;
רֶצֶן הַבִּטּוּי וְעַמְקוּת הַצְּלִיל –
אֹפֶל הַשֵּׂעָר כִּדְמִי־הַמְּבוֹאוֹת,
הַמֻּכֶּה עַד הֵד בַּמַּקְלוֹת;
נֵפֶץ הַכַּדּוּר שְׁלִיחַ־גּוֹרָלִי
יְבִיאֵנִי בְּסוֹד צִבְעֵי הַדָּם וְהַשְּׁקִיעָה…
יֹאמְרוּ: “לִפְתָּן אָדֹם”
אֵדַע: נֵפֶץ הַכַּדּוּר שְׁלִיחַ־גּוֹרָלִי;
"נַעֲרָה שְׁחוֹרָה " –
רַעַשׁ הַמַּקְלוֹת בַּמְּבוֹאוֹת;
"תַּלְתַּלֵּי־זָהָב " –
פֶּצַח זֵרְעוֹנֵי־שַׁבָּת בַּשַּׁחֲרִית.
מִשּׁוּשׁ צְלָלִים בַּקִּיר כַּיָּד עַל הַסָּדִין.
כְּתָמִים נָעִים בָּאֲגַרְטֵל.
תֵּן וַאֲטַפֵּס בַּחֲוָקֵי הַחֶרֶג
אֶל שֶׁאָמַר יְהִי אוֹר.
רָאָהוּ כִּי טוֹב הוּא לִי
וְאַף לַחֹשֶׁךְ אֶקְרָא לֵיל־כּוֹכָב
לֵיל־אַהַב.
קַנַּאי הוּא אֶת נוֹפָיו,
כִּי הָלַךְ לִבִּי עִם מִפְרָשׂ בַּיָּם,
חֹרְשָׁה מָשְׁלֶגֶת,
וְלֹא שָׁעִיתִי אֶל הָרִיק הַנֶּעֱלָם.
וְלֹא הוֹאִיל כַּבּוֹת הַכֹּל…
הוֹ, תֵּן וַאֲטַפֵּס, תֵּן וַאֲמַהֵר,
כִּי הַסֻּלָּם יִמּוֹט עִם בֹּקֶר
וּמִשְּׁחָקִים אֶפֹּל.
קְרִיאַת הַתַּרְנְגֹל כְּמִי אֲשֶׁר עָיֵף לִבְכּוֹת.
הַתַּרְנְגֹל קוֹרֵא, וְכַרְבָּלְתוֹ כְּנֶפֶץ הַכַּדּוּר שְׁלִיחַ־גּוֹרָלִי.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות