חתול בשובך

מאת

אבנר טריינין

---

חָתוּל בַּשֹּׁבֶךְ

מאת

אבנר טריינין

חָתוּל בַּשֹּׁבֶךְ

עָלָה, טָרַף. בְּפִיהָ

לֹא יִהְיֶה עוֹד דָּבָר,

וְלֹא תּוֹסִיף לָשׁוּב אֶל הַתֵּבָה.

הִשְׁלִים וּבְשָׁלוֹם

יַחְלִיק עַל קְטִיפוֹתָיו,

סַכִּינָיו מְרֻפָּדוֹת,

עַד יִמָּצֵא מָנוֹחַ לְרַגְלָיו,

וִיגָרֵם.

זַרְזִיף.

זַרְזִיף בִּלְבָד.

מַבּוּל לֹא יִהְיֶה עוֹד.

---

שׁוֹלָל

מאת

אבנר טריינין

עַתָּה צִפּוֹר רוֹגְעָה.

כַּף־הַדְּמָמָה עַל מֵצַח.

עָלֶה נוֹשֵׁר, נוֹשֵׁר.

עָלֶה בִּלְבָד.

מֵיתְרֵי־הָאוֹר זָעִים,

כְּמוֹ הַדְּמָמָה פּוֹרֶטֶת:

לֹא יָשׁוּב,

לֹא יִקְרֶה הַדָּבָר לְעוֹלָם…

וְעֵת חוֹזֵר־נוֹשֵׁר־נוֹשֵׁר,

בְּיוֹם אֲשֶׁר פּוֹרֵט דּוּמָם,

אַף הַשְּׂפָתַיִם מִתְלַוּוֹת,

בְּלֹא הַבְחֵן,

כִּי שׁוּב קָרָה –

שׁוּב נָשְׁרָה

נוֹצָה זוֹעֶקֶת דָּם.

---

כְּתֹנֶת אִישׁ־הַמַּחֲנוֹת

מאת

אבנר טריינין

וְלֹא קִנְאוּ בּוֹ הָאַחִים

עַל כְּתֹנֶת הַפַּסִּים,

שֶׁבָּהּ הִלְבִּישׁוּ גַּם אוֹתָם

כְּשֶׁהוּרְדוּ מִן הַפַּסִּים.

וְלֹא חָלַם וְלֹא פָּתַר

וּמִן הָאֲלֻמָּה לֹא קָם,

וְלֹא נִגְרַע שְׂעִיר־עִזִּים

בְּהִטָּבְלָהּ בְּדָם.

וַאֲבִיהֶם לֹא הִכִּירָהּ,

כִּי רַבּוּ בְּנֵי־זְקוּנָיו,

וְרַק מִלְמֵל חַיָּה רָעָה

וְלִרְאוֹתָם לֹא שָׁב.

---

בַּחֲזָרָה לְאוֹשְׁבִיץ

מאת

אבנר טריינין

זָכַרְתִּי רַק אֶחָת:

שִׁקְשׁוּק הַגַּלְגַּלִּים,

פַּסֵּי־בַּרְזֶל מְמֹרָטִים,

מְמֹרָטִים,

מְמֹרָטִים…

יָדַעְתִּי רַק אֶחָת:

לֹא אָמוּת

עַד שׁוּב אֶרְאֵם:

שְׁקֵטִים,

חֲלוּדִים,

מַעֲשִׂיבִים, מַעֲשִׂיבִים…

וּבָאתִי:

שְׁקֵטִים

וַחֲלוּדִים,

מַעֲשִׂיבִים – – –

הוֹ, כַּמָּה פְּרָחִים!

---

מִנְזַר קַטָּמוֹן 1954

מאת

אבנר טריינין

¹

שָׁרָה הַשְּׂדֵרָה, הַסּוֹכֵךְ וְהַגַּן

קַדִּישׁ־יְתוֹמִים עַל חֻרְבָּן וּתְמוּרָה.

טשׁרניחובסקי, קטמון, 1937

בֵּין כָּל הָאִילָנוֹת אֲשֶׁר מָנִיתָ

עוֹד לֹא הָיוּ פֹּה אֵלֶּה הַשְּׁתִילִים,

וְנִגּוּנָם עוֹד לֹא לָאַט בְּאָזְנְךָ;

הֵן כְּמוֹ חָזוּת פָּרְטָה עַל נִבְלְךָ

אֶת גּוֹרָלָם הַמְשֹׂרָג בְּעִקּוּלֵי־גֵּוָם,

אֶת חֻרְבָּנָם אֲשֶׁר מוּקָע בְּלֹא תְּמוּרָה –

נִגּוּן שְׂרִידֵי הַיַּעַר שֶׁבֹּרָא.

הַיּוֹם אוֹתוֹ שָׁמַעְתִּי כֹּה בָּרוּר

בְּצִיּוּצֵי קְפִיצִים, בְּנִקּוּשֵׁי הַקַּב,

כְּנִסּוּרֵי נַקָּר בְּעֵץ אֲכוּל רָקָב,

כְּצַעֲדֵי הַדּוֹר עַל הַכַּדּוּר.

---

טִיּוּל הַיְתוֹמִים

מאת

אבנר טריינין

הַנְּזִירָה, מַחֲרֹזֶת לְיָדָהּ:

הַשּׁוּרָה בְּכָתְנוֹת־הַפַּסִּים

(וְאֵין אֲשֶׁר יֹאמַר

טָרֹף טֹרְפוּ!)

וּבְחֹרֶשׁ שֶׁנּוֹפוֹ מָכְסָף

(לְפַעֲמוֹן הַמִּגְדָּל

צְלִיל־כֶּסֶף

כִּצְחוֹק הַיֶּלֶד אֶל אָבִיו)

נִפְזְרוּ כְּאַבְנֵי־הַשָּׂדֶה,

אֲשֶׁר בַּחוּץ –

מִסְתּוֹר לְעַקְרַבִּים,

וּבַבַּיִת –

אַבְנֵי־בִּנְיָן.

---

לְאוֹר הַיּוֹם

מאת

אבנר טריינין

לְאוֹר הַיּוֹם,

בְּיוֹם בְּלִי אוֹר,

דָּפַק בַּדֶּלֶת אִישׁ אָפֹר

(מַמָּשׁ אָפֹר כְּיוֹרֵד־בּוֹר),

וְלֹא יָדַעְתִּי אִם מִכְּפוֹר

אוֹ מֵרָעָב אוֹ מִמַּחְסוֹר,

כִּי בֵּין הַחֹרֶף וְהָעוֹר –

רַק קֶרַע־בַּד, שֵׂעָר שָׁחוֹר.

פָּרְעוּ רוּחוֹת, וְהוּא מִלְמֵל,

וְלֹא אֵדַע עַל מָה גִּלְגֵּל

אֶת תַּחֲנוּנָיו. אֶפְשָׁר קִלֵּל

הָאֲנָשִׁים בְּאֵין חוֹמֵל.

וְרַק אֶרְאֶה, לֹא בְּנָקֵל

הוּא יַעֲמֹד; וְזוֹ הַיָּד

אֲשֶׁר דִּלְדֵּל

הֵסֵבָּה עֵינַי מֵהִסְתַּכֵּל,

כִּי כֹה עָגֹם וְכֹה תָּפֵל

הָיָה הַכֹּל בְּלִי אוֹר יָהֵל.

אַךְ אָז שָׁמַעְתִּי בְּצִדִּי,

כִּי לֹא הַכֹּל הָיָה בִּכְדִי:

בַּת־הַשְּׁנָתַיִם, זוֹ בִּתִּי,

פָּרְצָה בִּצְחוֹק כֹּה לְבָבִי:

הֵן בָּא אָדָם בְּיוֹם פִּרְאִי,

מִשְׂחָק לְרוּחַ מַעֲרָבִי,

וּרְאוּ אֶת זֶה הַחוֹר

אֲשֶׁר יֶחֱשֹׂף כְּרֵסוֹ לַקֹּר,

וְרַעֲדוֹ לְלֹא עֲצֹר,

וּמִלְמוּלָיו שֶׁלֹּא יִגְמֹר,

וְהֵן דָּבָר הוּא לֹא יִמְכֹּר…

מַמָּשׁ לֵיצָן

בְּיוֹם בְּלִי אוֹר.

---

שִׁירֵי קִיר

מאת

אבנר טריינין

א. קַבְּצָן

אֶבֶן תּוֹמֶכֶת רִישׁוֹ

וְלֹא תִּזְעַק מִקִּיר,

וְאֵין יוֹדֵעַ בְּהַחֲרִישׁוֹ

אִם אֶבֶן הוּא בַּקִּיר.

וְאֵין שׁוֹעֶה אֶל לַחֲשׁוֹ

וְאֵין קָרֵב לַקִּיר,

וְאֵין יוֹדֵעַ אִם יְמִישׁוֹ

הַלַּיְלָה עַל הָעִיר.

וְאֵין מֻצָּב סֻלָּם בַּחֲלוֹמוֹ,

כִּי נוֹרָא זֶה מְקוֹמוֹ.

ב. אֲזוֹבֵי־קִיר

נִבְעוּ נִגְעֵי הַקִּיר,

וְרַב בּוֹ הַפָּרוּץ,

כִּי אֶל חֻרְבָּנוֹ יָרוּץ;

וְעֵת כִּלְיוֹנוֹ חָרוּץ,

וּבֵית־אֲבָנָיו נָתוּץ –

מַה יַּעֲשׂוּ אֲזוֹבֵי־קִיר?

הֲיֵשׁ תִּקְוָה לַקִּיר?

וְאִם בָּאֵזוֹב יְחַטְּאוּהוּ –

בַּדָּם עַל הַסַּף יִטְבְּלוּהוּ

וְאֶל הַמַּשְׁקוֹף יַגִּיעוּהוּ –

הֲיֵצֵא בּוֹ בַּבֹּקֶר אִישׁ

כְּצֵאת הָאֵזוֹב בַּקִּיר?

---

שִׁירֵי בַּיִת

מאת

אבנר טריינין

א. הַבַּיְתָה

אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בָּיְתָה,

וְהַמַּחֲנוֹת חֲמוּשִׁים עַל עָמְדָם.

וְאֵין יוֹדֵעַ הֲיָשׁוּב הַבַּיְתָה

לְאַחַר הִסָּפֵג הַדָּם.

וְהַשָּׁב אֶל בֵּיתוֹ לְבַדּוֹ

יָגִיף אֶת דַּלְתּוֹ בַּעֲדָם,

עַד שׁוּב יִקָּרֵא אֶל גְּדוּדוֹ,

שֶׁנִּקָּה אֶת מַדָּיו מִן הַדָּם.

ב. מִנֶּגֶד

הֹרַס הַצֵּל מֵעַל יָמָיו,

וְשֶׁמֶשׁ תַּךְ אֶת צָהֳרָיו,

אַךְ טוֹבִים חַיָּיו מִמּוֹתוֹ,

עַל־כֵּן יְפַלֵּל לְבֵיתוֹ;

שֶׁהוּא גִּדְּלוֹ וּבוֹ גָּדַל,

וְלֹא נִחַם שְׁמוֹ־יִתְגַּדַּל,

כִּי בִּן לַיְלָה הִצְמִיתוֹ –

וַיֵּשֶׁב מִנֶּגֶד בֵּיתוֹ.

ג. חֲנֻכָּה

לֹא יָשׁוּב עוֹד לְבֵיתוֹ,

כִּי הָאַחֵר כְּבָר חֲנָכוֹ,

וּבִתּוֹ לֹא תֵּצֵא בְּפִתְחוֹ,

כִּי הֵן לֹא דַּלְתֵי בֵּיתוֹ.

הַחוֹנֵךְ נָקִי לְבֵיתוֹ –

לוּ יָבֹא אֶל מִבְטָחוֹ –

אַךְ אֵין דֶּרֶךְ לְהַשְׁכִּיחוֹ

אֶת הָאִישׁ הַנָּקִי מִבֵּיתוֹ.

ד. מַאֲמָר

אִם לֹא יִשָּׁעֵן עַל בֵּיתוֹ,

וּבְאַהֲבָתוֹ לֹא יִתֵּן כָּל הוֹנוֹ,

רוֹפֵף יִהְיֶה מִשְׁעָנוֹ

מִקּוּרֵי עַכָּבִישׁ בְּבֵיתוֹ.

כִּי גְּדוֹלָה הָעִיר מִמֶּךָ,

וְהָרְחוֹב מוֹלִיךְ אֶל הַשּׁוּק,

עַל־כֵּן יֵאָמֵר בַּשּׁוּק:

אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵּיתֶךָ.

---

גְּבוּלוֹת

מאת

אבנר טריינין

מֵעֵבֶר לַגְּבוּל –

הַקַּו שֶׁחָתַךְ בַּשָּׂדֶה, פִּלֵּג חֻרְשׁוֹת,

בִּתֵּר שְׁבִיל כְּתוֹלַעַת חֲצוּיָה,

לַשָּׁוְא מִתְפַּתְּלִים חֲצָאֶיהָ הִפָּגֵשׁ –

הַזַּיִת;

עַל שְׁטִיחַ הַפַּעֲמוֹנִיּוֹת הַכְּחֻלּוֹת לְרַגְלָיו,

קוֹלֵט פַּעֲמוֹנֵי־הַמִּגְדָּלִים הַצְּהֻבִּים,

אַחֲרוֹנֵי הַקּוֹצְרִים הָאֲפֹרִים,

אַחֲרוֹנֵי הַחֲמוֹרִים הַשְּׁחוֹרִים בְּדַרְכָּם עֲמוּסַת הַקָּמָה,

שְׂדֵה־הָאֲפוּנִים הַגּוֹאֶה,

שְׂדֵה־הַתֻּרְמוֹס הֶחָצוּי בִּשְׁבִיל כְּתִסְרֹקֶת

(הַשְּׁבִיל אֵינוֹ גְּבוּל,

הַשְּׁבִיל הַקּוֹשֵׁר אֶת הַתְּבוּאָה עִם הַבָּתִּים הַלְּבָנִים,

שָׁם נִבְצָע הַפַּת וּמְבֹרָךְ…

מְלֹא הֶחָלָל אֵין גְּבוּל!) –

הַזַּיִת,

לְרַגְלָיו שָׁכַבְתִּי מְדַמֶּה,

כִּי לְעוֹלָם יֵלְכוּ הַחֲמוֹרִים בַּשְּׁבִיל הֶעָפֹר

מִן הַתְּבוּאָה אֶל הַבָּתִּים הַלְּבָנִים…

כְּחֻלִּים־לְבָנִים הַדְּגָלִים לַתְּרָנִים,

נִכְרַת הַשְּׁבִיל,

הַזַּיִת מֵעֵבֶר לַגְּבוּל.

מֵעֵבֶר לַגְּבוּל –

הַקַּו שֶׁשִּׁסַּע זִכְרוֹנוֹת, גָּזַר תְּמוּנוֹת הַיַּלְדוּת,

חִלֵּק אֶת עֲרוּץ־הַוָּאדִי כְּתוֹלַעַת חֲצוּיָה,

לַשָּׁוְא מִתְפַּתְּלִים חֲצָאֶיהָ הִפָּגֵשׁ –

הָאֹרֶן;

חֵלֶק מֵאֲחֻזָּתִי הַגְּדוֹלָה, בִּנְיַן נְעָרִים,

נוֹשְׂאִים צְרוֹרוֹת אֲבָנִים לְהַתְווֹת גְּבוּלוֹתֶיהָ,

עֲשִׁירִים בְּקַרְקַע, בְּדִמְיוֹן,

הָלֹךְ וָשֹׁב נוֹשְׂאִים צְרוֹרוֹתֵינוּ,

מְטֻאטָאוֹת חֻלְצוֹתֵינוּ בָּרוּחַ כְּמַרְבַדֵּי־הַשִּׂכִּים,

הָלֹךְ וָשֹׁב מִן הַוָּאדִי, לְטוּשִׁים חַלּוּקָיו,

בַּחֹרֶף יִזְרְמוּ הַמַּיִם מִן הֶהָרִים

(הַוָּאדִי אֵינוֹ גְּבוּל,

רְצִיפוּת הָרִקְמָה מְלֹא־הַקֵּף־הָעַיִן:

מִשְׁבְּצוֹת־הַנּוּרִיּוֹת הַצְּהֻבּוֹת,

שְׂדֵה־הָאֲפוּנִים הַגּוֹאֶה,

כַּר־הַכַּלָּנִיּוֹת מֵעֵבֶר לוֹ…

מְלֹא הֶחָלָל אֵין גְּבוּל!)

הָלֹךְ וָשֹׁב הַנּוֹשְׂאִים בֶּעָרוּץ

אֶת הַתְּבוּאָה אֶל הַבָּתִּים הַלְּבָנִים,

שָׁם נִבְצָע הַפַּת וּמְבֹרָךְ –

הָאֹרֶן,

לְרַגְלָיו שָׁכַבְתִּי מְדַמֶּה,

כִּי לְעוֹלָם יֵלְכוּ הַפַּלָּחִים בֶּעָרוּץ

מִן הַתְּבוּאָה אֶל הַבָּתִּים הַלְּבָנִים…

כְּחֻלִּים־לְבָנִים הַדְּגָלִים לַתְּרָנִים,

נִכְרַת הֶעָרוּץ (רַק מֵימָיו צוֹחֲקִים

כְּמוֹ אָז בְּשֵׂאתֵנוּ צְרוֹרוֹת אֲבָנִים

לְהַתְווֹת הַגְּבוּלוֹת)

הָאֹרֶן מֵעֵבֶר לַגְּבוּל.

מֵעֵבֶר לַגְּבוּל –

הַקַּו שֶׁנִּתַּח אֶת הָעִיר, בִּתֵּק חֲצֵרוֹת,

שִׁסֵּף רְחוֹב, סִמְטָאוֹת, כְּתוֹלַעַת חֲצוּיָה,

לַשָּׁוְא מִתְפַּתְּלִים חֲצָאֶיהָ הִפָּגֵשׁ –

הַבְּרוֹשׁ;

בְּמִסְגַּד דַּלַּת־הָעָם לְיַד רְחוֹב הַשּׁוּק,

מַדְרְגוֹת הַשּׁוּק הַכּוֹרְעוֹת תַּחַת מַרְכֹּלֶת,

עָמָל טְרוּף זְבוּבִים בִּקְלָתוֹת, חָבִיּוֹת, שַׂק פָּרוּשׂ

(רֵיחוֹת, רֵיחוֹת),

מַשְׁקָאוֹת

(צְבָעִים, צְבָעִים),

עַבְּדוּל וַהַבּ בִּגְרַמּוֹפוֹן

(קוֹלוֹת, קוֹלוֹת)

רִבּוֹאוֹת דֶּרֶךְ שַׁעַר הַחוֹמָה

(הַחוֹמָה אֵינָהּ גְּבוּל,

הַחוֹמָה הַפְּרוּצָה לָעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָהּ

כְּעוֹלָל צָמוּד…

מְלֹא הֶחָלָל אֵין גְּבוּלוֹת!)–

הַבְּרוֹשׁ,

לְרַגְלָיו שָׁכַבְתִּי מְדַמֶּה,

כִּי לְעוֹלָם הַרִבּוֹאוֹת דֶּרֶךְ שַׁעַר הַחוֹמָה

מִן הָרַךְ אֶל הַשָּׁדַיִם הַבָּלִים…

כְּחֻלִּים־לְבָנִים הַדְּגָלִים לַתְּרָנִים,

נֶאֶטְמוּ הַחוֹמוֹת,

הַבְּרוֹשׁ מֵעֵבֶר לַגְּבוּל.

מְלֹא הֶחָלָל גְּבוּלוֹת.

---

כְּפָר נָטוּשׁ

מאת

אבנר טריינין

מוּל הַסְּלָעִים וְטַחַב הַיָּם,

הַסְּלָעִים בְּתוֹךְ הַמַּיִם,

עֲגֻלִּים כְּאֶגְרוֹפִים, בָּהֶם לָפְתוּ הָאֲנָשִׁים,

אֶגְרוֹפִים עַזִּים, עֲלֵיהֶם תָּנוּעַ הָאַצָּה,

תְּפִלַּת זְרוֹעוֹתֶיהָ הַפְּרִיכוֹת עַל הָאֶבֶן,

לִסְקֹר מֵעָלֶיהָ אֶת הַיָּם –

עִתִּים מַלְחִית, עִתִּים מַשְׁחִית –

עָלָיו תָּנוּעַ הַדּוּגִית, פּוֹרְשִׂים הַמִּכְמֹרֶת,

תְּפִלַּת זְרוֹעוֹת הַדַּיָּגִים, פְּרִיכוֹת עַל הַיָּם הָעַז,

מְבַקְּשִׁים דָּגִים מֵאַלְלָה –

עִתִּים נוֹתֵן, עִתִּים מַסְתִּיר פָּנָיו בָּעָב

* * *

וְשָׁבִים אֶל הַסְּלָעִים, אֶגְרוֹפִים עַזִּים,

פּוֹרְשִׂים כֶּסֶף־סְנַפִּירִים (כֶּסֶף חַמְקָן),

פְּעוּרֵי עֵינַיִם, נוֹאָשִׁים…

הַחוֹף הַיָּבֵשׁ אַחֲרֵי הַחוֹף הָרָטֹב,

הָעֲקֵבוֹת שֶׁאֻבְּנוּ בְּתוֹכוֹ,

הַחוֹל הַמִּתְנַכֵּל לְמָחֳקָם וּמַעֲלֶה חֶרֶס:

פִּלְחֵי כַּדִּים בַּמְּבוֹאוֹת;

כִּי הַדְּמָמָה כְּבֵדָה, רַק רַעַשׁ הַיָּם –

הַיָּם מְבַקֵּשׁ פּוֹעֲלָיו, חוֹשְׂפֵי מַטְמוֹנוֹת מִקִּרְבּוֹ –

וְהַחֲתוּלִים הַנּוֹבְרִים בָּאַשְׁפּוֹת

זְלִיגַת־עֵינֵיהֶם דְּלוּחָה,

כִּי הָלְכוּ בַּעֲלֵיהֶם, נָסוּ מְנוּסַת עַכְבָּרִים,

וְנוֹתְרוּ רַק עַכְבָּרִים בֶּחֳרָבוֹת, מַאֲכָל לַחֲתוּלִים,

וְהַחֲתוּלִים עֲצוּבִים.

וְאֶל הַמַּעְיָן – צְפַרְדְּעֵי הַסְּלָעִים,

עֲזוּבוֹת, פּוֹקְחוֹת עַיִן, זוֹעֲקוֹת וְקוֹפְצוֹת לַמַּיִם,

וְהַמַּיִם עַצְמָם קוֹלְחִים בְּלִי חֵפֶץ וְתַכְלִית,

נִכְנָסִים לְאָן שֶׁנִּכְנָסִים וְיוֹצְאִים מֵאָן

שֶׁיּוֹצְאִים,

וְאֵין כַּד לִטְבֹּל בָּהֶם,

כִּי מִתְגּוֹלְלִים הַכַּדִּים בַּמְּבוֹאוֹת,

וְאֵין קוֹלוֹת לְהַרְעִיף עֲלֵיהֶם.

וְהַלֵּילוֹת,

אֵין יוֹדֵעַ מִי שָׁחוֹר מִמִּי,

וְאֵין יוֹדֵעַ מִי שׁוֹכֵן בֶּחֳרָבוֹת,

וְאֵין יוֹדֵעַ אִם כְּפָר חֲלוֹם אוֹ מְצִיאוּת –

* * *

הוֹ מְצִיאוּת!

---

הַכֶּרֶם הֶעָזוּב

מאת

אבנר טריינין

אֲשֶׁר עִזֵּק וְסִקֵּל וְנָטַע.

וַיְקַו.

הִצְמִיחַ מַחְסוֹרוֹ עָלִים וְגִבְעוֹלִים

(עַל הֶעָבִים צֻוָּה לְהַמְטִיר).

עָלוּ הַסַּנְסִנִּים.

אֶבֶן אֲפֹרָה לָפְתוּ הַקְּנוֹקָנוֹת.

נִצָּה פָּרְחָה.

דְּבוֹרִים עָבְרוּ אֶת הַגָּדֵר

לָמֹץ הַצּוּף (מָשׂוֹשׂ נָטוּף),

דְּבוֹרִים עָזְבוּ אֶת הַשָּׂדוֹת הָרְחוֹקִים.

רָאוּן שִׂיחִים כְּלוּאִים מִגֶּשֶׁת,

קוֹצִים כְּלוּאִים מֵרֶשֶׁת,

רָאָן הָאִישׁ בַּשּׁוֹמֵרָה:

עָשָׂה פְּרִי־הִלּוּלִים.

שִׁיר הַצּוֹמֵחַ הֶעָזוּב,

שִׂיחֵי־פֶּרֶא עִם עֵצִים, קוֹצִים עִם צִיצִים,

פּוֹרְחִים הַפְּרָחִים בַּקּוֹצִים, בּוֹקְעִים חֳטָרִים לָעֵצִים,

מַבְשִׁיל הַפְּרִי בַּקּוֹצִים, מַבְאִישׁ תּוֹלָע,

הוֹלֵךְ שָׁם הֵלֶךְ, עוֹשֶׂה מַקְלוֹ בַּשַּׁיִת,

פָּרֹץ גְּדֵרוֹ וְרָמֹס, בַּשּׁוֹמֵרָה שָׂם מוֹשָׁבוֹ.

צְרָעוֹת עוֹבְרוֹת אֶת הַגָּדֵר

לִרְבֹּץ בַּצּוּף (מְסוֹס נָטוּף),

צְרָעוֹת פּוֹשְׁטוֹת מִן הַשָּׂדוֹת הָרְחוֹקִים.

רוֹאִים

שִׂיחֵי־קוֹצִים קְלוּעִים כָּרֶשֶׁת,

הַזָּר בַּשּׁוֹמֵרָה:

עוֹשֶׂה פְּרִי־חִלּוּלִים

אֲשֶׁר קִוָּה כִּי יַעַשׂ־עֲנָבִים.

---

כְּפָר־שָׁאוּל

מאת

אבנר טריינין

¹

הַשֵּׁם, נוּרוֹת־חַשְׁמַל, הַטִּיחַ –

הַכֹּל כֹּה מְבַקֵּשׁ

כַּסּוֹת אֶת אֹפֶל הַבּוֹרוֹת

(הַנְּתָחִים בְּאֹפֶל הַבּוֹרוֹת)

כְּשָׁרָךְ, קוּרֵי־הָעַכָּבִישׁ;

אֲשֶׁר אִם הַדְּמָמָה

תָּשִׂים בָּם צַעֲדָהּ –

שְׁכוֹל הַמִּסְגָּדִים,

נְהִי הַחֹרֶף בֶּהָרִים –

לֹא יִקָּרְעוּ,

אַךְ חַיֵּי אָדָם כְּבֵדִים,

וְהַתְּהוֹם תִּפְעַר פִּיהָ…

הוֹ, כִּי יִצְטַיֵּד בְּחֶבֶל,

אֲשֶׁר פְּתִילָיו:

הָאֱמוּנָה וְיֵצֶר הַקִּיּוּם.

---

שִׁירֵי חֹרֶף

מאת

אבנר טריינין

א. קֹר

בַּבֹּקֶר קָרַב אֶל חַלּוֹנִי –

אֲשֶׁר לַיְלָה שֵׂרַךְ בֶּהָרִים

עַל רַגְלֵי הָעֲרָפֶל הַקּוֹפְאוֹת –

וְשִׁנָּיו נָקְשׁוּ עַל הַשִּׁמְשָׁה.

וְרָאִיתִי אֶת הָעוֹלָם נֹכַח יוֹמוֹ

וְאֶת אִילָנָיו מְחַנְּנֵי זְרוֹעוֹת

לְהָשִׁיב הַצִּפֳּרִים הָאֲבוּדוֹת,

וְיָדַעְתִּי כִּי אֵין טוֹב מֵהִטָּמֵן

בִּשְׂמִיכַת הַחֲלוֹמוֹת הַצַּמְּרִית,

שֶׁעֵין הָאֵפֶר לָהּ כַּעֲנָנִים,

הַנִּשְׁקָפִים אֶל הָעֵבֶר מִזֶּה –

אֶל הַשֶּׁמֶשׁ.

ב. גֶּשֶׁם

אִם שׁוּב הָרְחוֹב רָחוּץ עַד סַנְוֵרִים,

וְרַב הַנִּגְרָף אֶל הַבִּיבִים,

וְאַף אִם בְּעָנָן קַשְׁתּוֹ נָתַן,

אֵין זֶה אוֹמֵר דָּבָר.

תַּרְמִית זְקֵנָה

עַל בְּרִית

וְעַל בָּשָׂר שֶׁלֹּא יַשְׁחִית.

הַאִם יָכְלוּ כָּל הַיַּמִּים

רְחֹץ כַּפָּיו שֶׁל אִישׁ אֶחָד,

אֲשֶׁר רָצַח רַק אִישׁ אֶחָד?

ג. מִקְלָט

הַשֶּׁטֶף הִדְבִּיקָנוּ אֶל כְּסוּתֵנוּ הַקָּרָה

(וְהִיא דַּלָּה כִּי לֹא יָרֵאנוּ אֶת הַדִּין),

וְשׁוּב חָזַרְנוּ אֶל הַמְּעָרָה –

מִסְתָּר מִן הֶחָזִיז הַמִּשְׁתַּלֵּחַ;

וְהִיא הָיְתָה לַחָה וַאֲפֵלָה,

רַק הַטְּחָבִים זָרְחוּ כִּשְׁבִיב תִּקְוָה,

וְשָׁם נִצְמַדְנוּ אֶל הַגִּיר הַמִּתְמַקְמֵק,

שְׁחוּחִים מִן הֶעָלִים הַמְטַפְּסִים בַּגִּבְעוֹלִים

אֶל הַשֶּׁמֶשׁ, אֶל הַשֶּׁמֶשׁ הַכְּבוּיָה…

שְׁכוּחִים בְּכַף־הָאֶבֶן הַקְּמוּצָה

שָׁמַעְנוּ צַעֲדֵי הַשֶּׁטֶף מֵעָלֶיהָ

וְאֶת גִּחוּךְ הַקַּרְקַע הַתּוֹסֶסֶת

עַל גַּאֲוָתֵנוּ הַקְּטוּמָה.

אָז כַּאֲשֶׁר חָצַבְנוּ בּוֹ בַּסֶּלַע,

וּבַכּוּכִים טָמַנּוּ אֶת מֵתֵינוּ,

לֹא כָּךְ יָרֵאנוּ אֶת הָרַעַם: –

הֵן עוֹד תִּנְהַר הַשֶּׁמֶשׁ צוֹחֲקָה

וּתְאַדֶּה עַד יֹבֶשׁ אֶת פָּנֵינוּ…

עַתָּה מִכּוּךְ אֶל כּוּךְ נֵרֵד –

אֶל הַמִּקְלָט, אֶל הַמִּקְלָט –

הַרְחֵק מִפָּעֳלֵנוּ:

פְּסִיעוֹת הַגֹּלֶם הַמִּשְׁתַּלֵּחַ.

---

גְּסִיסַת הָעֵינַיִם

מאת

אבנר טריינין

מָחָר אֶחְיֶה וְלֹא אֶרְאֶה.

בְּכִי הָעוֹלָלִים נִחַר. הַחֹם שָׂרוּעַ עַרְסַל־אֲדִישׁוּתוֹ.

אָחוּשׁ כַּנְפֵי־דְּלָתוֹת סַבּוֹת עֲלֵי צִירִים חוֹרְקִים,

כִּבְכִי הָעוֹלָלִים אַכְזָר,

לַחְסֹם חֶרֶג הָאוֹר בְּאִישׁוֹנַי.

בְּלֹא כֹּחַ לְעָצְרָן אֶשְׁמַע קוֹלִי,

אַף בּוֹ צְלִילִים קָשִׁים הֵנִיסוּ יִבְבוֹת־הַתַּחֲנוּנִים:

אֵין עוֹד תַּחֲנוּנִים לָאוֹר,

אֲשֶׁר אוֹתוֹ לֹא עוֹד אֶרְאֶה. מָחָר אֶחְיֶה.

צָנוּף סָדִין לָבָן כְּעוֹר פָּנָיו, כִּשְׁבִיס אָחוֹת נִרְכָּן.

עֵינֵי הַחֲתוּלִים זוֹרְחוֹת. זוֹ תַּאֲוַת־הָאוֹר

אֲשֶׁר תִּיקַד בְּיִחְמַת דָּמָם.

עִם עֲלוֹת הַיּוֹם יִקָּבְצוּ עַל סִפֵּי־עִוְרוֹנִי

שְׁקָתוֹת צְהֻבּוֹת, לָבֹא לִשְׁתּוֹת מֵהֶן

כָּל בַּהֲמוֹת־הָרַחֲמִים,

וְעַד תֻּמָּן יָלֹקּוּ.

אֶשְׁמַע נַעֲרָתָן מְלֹא הַחֶדֶר,

תָּבֹא תִּגְלשׁ בְּעַד הַחַלּוֹנִים

כַּחֹם אֲשֶׁר יָעוּט עַל כַּנְפֵי הָרְמָשִׂים:

אַף הֵם הֲמוּמֵי הָאוֹר,

זָבֵי תַּאֲוָה לָאוֹר –

לִרְאוֹת וְלִבְעֹר.

מְנוֹד הַכּוֹכָבִים עוֹטֵי שַׂלְמַת־שְׁחוֹרִים.

בַּמְּבוֹאוֹת יַכּוּ פַּעֲמֵי הָעִוְרִים.

גַּרְמֵי־שָׁמַיִם יִסְפְּדוּנִי,

עוֹטִים שַׂלְמָתָם הַשְּׁחוֹרָה…

צְלוּלִים הָיוּ מִטַּל הַבֹּקֶר,

עוֹדֵי שַׂלְמַת־כְּלוּלוֹת בְּגוֹן הַסִּגָּלִית,

פּוֹרְחִים בִּזְהַב־עָלִים בָּאָחוּ הַסָּגֹל,

וּכְמוֹ דְּלָיֵי־זְהָבָם

כֹּה הִתְאַוּוּ הַזֵּל מְלֹא הַפָּז

בְּהִטַּלְטֵל עַנְפֵי שָׁמַיִם,

בְּבֹא הָרוּחַ בַּצַּמֶּרֶת,

עֵת עַל צַמּוֹת שְׁחוֹרוֹת

נָפְלוּ טְרָפִים מְעַט

וּצְחוֹק מְעַט

וְהַרְבֵּה תְּשׁוּקָה…

הֶרֶף! הֵן מוּטָב כִּי אֶצְטַיֵּד בְּאוֹר,

כְּהֵלֶךְ לִבְאֵר צָמוּד בְּטֶרֶם יִפֶן הַמִּדְבָּרָה.

אֶת כָּל צְבָעָיו אֶשָּׂא בְּתַרְמִילִי,

גְּלוּלִים בִּירִיעַת הַחֲשֵׁכָה

(גַּם אוֹתָהּ אֶקַּח לְשָׁם

כִּי לֹא אוּכַל עוֹד לִרְאוֹתָהּ):

בַּכָּחֹל אֶמְשַׁח אֶת הַלֵּילוֹת

וּבְעָמְקָם אֶנְעַץ נִצְנוּץ־כּוֹכָב

גָּזוּר מִמְּלַאי נְיָר־הַצִּבְעוֹנִין;

וְהַיָּרֹק יְהֵא שָׁמוּר בִּמְדוֹרוֹ,

שֶׁהַגְּשָׁמִים יַנְבִּיטוּ בִּי צִיצַת הָעֲשָׂבִים

אוֹ שֹׁבֶל הָאַצּוֹת לְסַעֲרַת הַגַּל,

שֶׁעַל הַחוֹף יִפְשֹׁט גַּאֲוָתוֹ;

וְהַצָּהֹב יִסֹּךְ בַּקַּיִץ אֶת חֻמּוֹ

וְעַל הַחוֹל יוֹלִיךְ אֶת גְּמַלָּיו,

שֶׁסַּנְוֵרִים יְדַנְדְּנוּ לְצַוָּארָם;

וְהַלָּבָן יְכַס עַל הַכְּתָמִים

כְּמַעֲטֵה הַשֶּׁלֶג עַל בִּיבִים…

כְּמוֹ עַל־גַּבֵּי קֻפְסַת הַמַּמְתַּקִּים

לְרַוְחָתִי אֶצְבַּע לִי אֶת חַיַּי:

עִם בַּרְוְזֵי־הָאַשְׁלָיָה הַלְּבָנִים

וַאֲגַמֵּי־הָאֹשֶׁר שֶׁל שׁוֹטִים,

הַגַּגּוֹת הָאֲדֻמִּים שֶׁל הַזְּקֵנִים

וּפִרְחֵי־פְּתַיּוּת שֶׁל אוֹהֲבִים,

עִם שְׁמָשׁוֹת בְּצוּף מְמֻלָּאוֹת

וּפָרוֹת בְּאָחוּ־הַבְּדָיוֹת – – –

אוֹ בַּשָּׁחֹר יָבוֹאוּ הַיָּמִים

כַּחֲלָלִים בְּמוֹדָעוֹת הָעִתּוֹנִים

(שֶׁלַּפְּצוּעִים עֲדַיִן אֵין סוֹפְדִים),

וְהַשְּׁמָשׁוֹת יָזִיבוּ מֵעֵינָם

אֶת קִלּוּחֵי הַגָּוֶן הָאָדֹם

כְּצִיּוּנֵי שְׁגִיאוֹת בְּגִלָּיוֹן,

שֶׁמְּתֻקָּן כְּבָר לֹא יִהְיֶה לְעוֹלָמִים.

פִּתּוּל צְלָלִים עַל קִיר כְּעִוּוּת שִׂפְתֵי־חוֹלֶה בַּחֶדֶר.

גַּם הַפְּרָחִים נָעִים בָּאֲגַרְטֵל.

וּמָה אִם אַעֲרִים עַל הַמַּבְרִיחַ שַׁעֲרֵי הָאוֹר,

אֶקֹּב פֶּתַח אַחֵר, דַּרְכּוֹ יִזַּל סִילוֹן

אֱלֵי גֻּלְגֹּלֶת מוּגֶפֶת,

כְּגַנָּבִים אֱלֵי מַרְתֵּף וְעִידָתָם יֵרְדוּ בַּסֵּתֶר?

אוּלַי דֶּרֶךְ אָזְנַי אֲשֶׁר יָבִיאוּ הַמַּרְאוֹת

עִם הַצְּלִילִים:

פֶּזֶז הַקּוֹלוֹת וְדַקִּיקוּת הַצְּחוֹק –

צֹהַב הַשֵּׂעָר כְּחַמָּנִית לַשֶּׁמֶשׁ,

זֵרְעוֹנֶיהָ מְפַצְּחִים שִׁנַּיִם;

רֶצֶן הַבִּטּוּי וְעַמְקוּת הַצְּלִיל –

אֹפֶל הַשֵּׂעָר כִּדְמִי־הַמְּבוֹאוֹת,

הַמֻּכֶּה עַד הֵד בַּמַּקְלוֹת;

נֵפֶץ הַכַּדּוּר שְׁלִיחַ־גּוֹרָלִי

יְבִיאֵנִי בְּסוֹד צִבְעֵי הַדָּם וְהַשְּׁקִיעָה…

יֹאמְרוּ: “לִפְתָּן אָדֹם”

אֵדַע: נֵפֶץ הַכַּדּוּר שְׁלִיחַ־גּוֹרָלִי;

"נַעֲרָה שְׁחוֹרָה " –

רַעַשׁ הַמַּקְלוֹת בַּמְּבוֹאוֹת;

"תַּלְתַּלֵּי־זָהָב " –

פֶּצַח זֵרְעוֹנֵי־שַׁבָּת בַּשַּׁחֲרִית.

מִשּׁוּשׁ צְלָלִים בַּקִּיר כַּיָּד עַל הַסָּדִין.

כְּתָמִים נָעִים בָּאֲגַרְטֵל.

תֵּן וַאֲטַפֵּס בַּחֲוָקֵי הַחֶרֶג

אֶל שֶׁאָמַר יְהִי אוֹר.

רָאָהוּ כִּי טוֹב הוּא לִי

וְאַף לַחֹשֶׁךְ אֶקְרָא לֵיל־כּוֹכָב

לֵיל־אַהַב.

קַנַּאי הוּא אֶת נוֹפָיו,

כִּי הָלַךְ לִבִּי עִם מִפְרָשׂ בַּיָּם,

חֹרְשָׁה מָשְׁלֶגֶת,

וְלֹא שָׁעִיתִי אֶל הָרִיק הַנֶּעֱלָם.

וְלֹא הוֹאִיל כַּבּוֹת הַכֹּל…

הוֹ, תֵּן וַאֲטַפֵּס, תֵּן וַאֲמַהֵר,

כִּי הַסֻּלָּם יִמּוֹט עִם בֹּקֶר

וּמִשְּׁחָקִים אֶפֹּל.

קְרִיאַת הַתַּרְנְגֹל כְּמִי אֲשֶׁר עָיֵף לִבְכּוֹת.

הַתַּרְנְגֹל קוֹרֵא, וְכַרְבָּלְתוֹ כְּנֶפֶץ הַכַּדּוּר שְׁלִיחַ־גּוֹרָלִי.

---

כַּלְבַּת הָעִוֵּר

מאת

אבנר טריינין

חַמָּה נְִשִׁימָתָהּ שְׂעִירָה,

וּבַחוּץ נוֹשְׁמִים הַכְּלָבִים לִקְרָאתָהּ

חַמִּים וְעַזֵּי־חֲלָצַיִם.

אַךְ בְּכִיס מְעִילִי הַמַּפְתֵּחַ…

הוֹ חַמַּת־הַקְּטִיפָה,

יְחִידָה מִלְּבַדִּי הַנּוֹשֶׁמֶת בַּחֶדֶר,

הַנּוֹשֶׁמֶת בָּשְׂמֵי־הָאָבִיב

מִתְגַּנְּבִים אֶל הַחֶדֶר –

אַוִּיר הָאָבִיב הַנַּעוּל…

הוֹ יְפַת־הַקַּוִּים,

הֵן הַחֹרֶף יָבֹא וְנַסִּיק הַתַּנּוּר,

וּבַחוּץ יָפוּצוּ הַכְּלָבִים,

יָפוּצוּ אֲנָשִׁים רוֹעֲדִים,

הֵן חַמָּה וְאוֹהֶבֶת תִּהְיִי,

יְחִידָה מִלְּבַדִּי הַנּוֹשֶׁמֶת בַּחֶדֶר

אֶת אַוִּיר רֵאוֹתַי הַפְּתוּחוֹת.

יום

מאת

אבנר טריינין

---

אוֹר הַבִּצּוֹת

מאת

אבנר טריינין

אוֹר כּוֹזֵב עַל הַבִּצּוֹת,

וְכוֹכָבִים נָפְלוּ בְּטֶרֶם מִשְׁאָלָה,

כִּי רַק אֱמֶת אַחַת לָאֲפֵלָה:

כַּנְפֵי־הָעֲטַלֵּף בֶּחֳרָבוֹת.

הַנְבוֹסֵס בָּהּ לְאֹרֶךְ כָּל יָמֵינוּ

עַד מִפְתָּנוֹ שֶל חֹשֶךְ אַחֲרוֹן?

הֵן לְסוּרָם יָשוּבוּ אִישׁוֹנֵינוּ,

וְלֹא תּוֹעִיל חָכְמַת הַזִּכָּרוֹן.

---

כִּי טוֹב

מאת

אבנר טריינין

חשֶׁךְ בַּבַּיִת יַחְתֹּר,

וּלְאוֹר הַחִצִּים נֵלֵךְ

וְנִשְׁאַל לְמִשְׁכַּן הָאוֹר,

שֶׁהֻדַּח וְעוֹדוֹ מוֹלֵךְ.

פֶּן נָשִׂים אֶת הַחשֶׁךְ לְאוֹר,

וְעָלָיו יֵאָמֵר כִּי־טוֹב,

כְּלִילִית הַשּׁוֹכֶנֶת בּוֹר

הַרְחֵק מִן הָאוֹר הַטּוֹב.

---

פִּרְחֵי־בָּר

מאת

אבנר טריינין

הֵם יָבוֹאוּ.

גַם אִם יְאַחְרוּ יָבוֹאוּ.

לֹא עִנְיָנָם אֲשֶר קָרָה –

חַגִּים שֶלֹּא קֻיְּמוּ,

פְּחָדִים שֶׁנִּתְקַיְּמוּ –

וְשׁוּב יַבְקִיעוּ לַעֲלוֹת

בְּסֻלְמוֹת הַמַּיִם וְהָאוֹר.

כְּתֹנֶת־שְׁלָפִים לָאֲדָמָה

לַשָּׁוְא תָּלִיט הֶרְיוֹנָהּ.

הָרוּח הַמּוֹחֶה אֶת עֲקֵבֵינוּ

הֶחֱדִיר רְסִיס פִּרְיוֹן,

וְאֵין עוֹצֵר. אֵין עוֹצֵר.

הַקַּיִץ שֶׁהִזְרִיק בָּה נַסְיוּבָיו

בְּכָל גּוֹנֵי הַקֶּטֶל –

אַף הוּא לֹא יִמְנְעֵם מִבֹּא,

וְגַם אִם יְאַחְרוּ יָבוֹאוּ.

---

אַכְזָב

מאת

אבנר טריינין

שֵׁנִית אֶל הַוָּאדִי,

אֶל בְּהוֹנוֹת־הֶהָרִים.

אַךְ עַתָּה יָבֵשׁ הַכֹּל כַּאֲחִיזַת־עֵינַיִם,

כְּרִטּוּן־הַנַּקָּר עַל בְּגִידַת הֶהָרִים.

הַנַּקָּר בּוֹנֶה קִנּוֹ בְּגֶזַע,

דָּבֵק לְחָרוּב הַדָּבֵק אֶל הַסֶּלַע,

יְרֵאִים פֶּן יִפְּלוּ לִתְהוֹם אַדִּירָה –

אַדִּיר עֶלְבּוֹנָהּ הַאֲזֵן לַנַּקָּר

וְלֹא לַאֲשָׁדוֹת מְנַפְּצֵי אֶגְרוֹפֵי־מַיִם.

שֵנִית אֶל הַוָּאדִי,

אֶל חוֹמוֹת‏‏‏־הַמַּיִם,

אַךְ עַתָּה – בְּלִיטָתַיִם,

כְּמוֹ מֵעוֹלָם נוֹעֲדוּ לְמַסְלוּל נְמָלִים,

נְתִיב חִפּוּשִׁית לְגַלְגֵּל גִּלְלָהּ,

כְּמוֹ מֵעוֹלָם לֹא גֹּרְפָה נִבְלַת־הַצָּבוֹעַ

בְּצִפָּרְנֵי הַזֶּרֶם, שֶנָּדַף,

וְנוֹתְרָה רַק נִבְלַת־הֶעָרוּץ

סְחוּטָה מִלֵּחָהּ,

מִדַּלְדְּלוֹת כַּפּוֹתֶיהָ עִם עִקְּבוֹת הָאֶשֶׁד

לָבוֹא לַחְלִיק עֲלֵיהֶן זִלְזוּל הַנְּעָרִים.

שֵׁנִית אֶל הַוָּאדִי,

אֶל צִמְחֵי־הַגָּדוֹת,

אַךְ עַתָּה –

כְּמוֹ מֵעוֹלָם שָׁרְשֵׁי הָעֵצִים כְּפַרְגוֹלִים

קְלוּפִים מֵהַצְלָפוֹת חַמָּה,

כְּמוֹ מֵעוֹלָם יִרְחַץ הַגֶּזַע בְּשַׁלֶּכֶת

וְלֹא בַּמַּיִם הַנוֹשְׂאִים כָּל עָלֶה בְּשִׁטְפָּם – – –

הַסְּבָךְ שׁוֹמֵר אֱמוּנִים

כִּי קֻשְּׁרוּ שָׁרָשָׁיו,

כְּאִכָּרִים לְשָׂדָם בְּבַצֹּרֶת.

הַנַּחַל יָשׁוּב עִם הַסְּתָו

וְיָשִׁיב גְּמוּל לְאוֹהֲבָיו –

זִרְמֵי הֶהָרִים הַחוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה.

---

מַפָּה

מאת

אבנר טריינין

לוּ תֵּרָשֵׁם מַפַּת אֶחָד־עַל־אֶחָד,

וְהַקַּוִּים יָחֵלּוּ הֱיוֹת אֶת אֲשֶׁר הֵם בֶּאֱמֶת:

וּדְרָכִים מִסּוּג אָלֶף וּבֵית,

סִמָּנִים, כְּתָמִים בְּכָל גּוֹנֵיהֶם,

הָעֲקֻמּוֹת הַמִּצְטַפְּפוֹת אֶל שִׂיאָן –

הַכֹּל אֶת אֲשֶׁר הוּא בֶּאֱמֶת:

שְׁבִיל עָמוּס בְּצֹאן,

מוֹבִיל אֶל הַשְּׁקָתוֹת,

עָפָר כָּבוּל אֶל הַמִּדְרוֹן,

בְּחִשּׁוּקֵי טֶרָסוֹת מַדְרִיגוֹת…

לוּ יַעַל הַנְּיָר חֶלְקַת אַסְפֶּסֶת מוֹרִיקָה,

וְאִישׁ בְּחֶרְמֵשׁוֹ צוֹעֵד וּמְרִיקָהּ,

וְסֵבֶר פְּנֵי הָאֵם הַמֵּינִיקָה,

וְאֵת עֶגְלַת־הַתְּאוֹמִים הַמְּעִיקָה.

וְהָרֵיחוֹת לוּ יַדִּיף,

בְּהַקְטֵר פִּרְחֵי־הַבָּר,

וְעַל פָּנֶיךָ מֶשִׁי הַשֵּׁעָר.

וּבְקוֹלוֹת לוּ יָצִיף:

קְדִיחַת בְּאֵר מִבֹּקֶר־אוֹר,

קִילוֹן חוֹרֵק עַל פִּי־הַבּוֹר,

וּבַכָּחֹל סִירַת־מוֹטוֹר,

שִׁכְשׁוּךְ הַנְּעָרוֹת עִם שַׁחַר…

וְהַבָּתִּים לוּ יִזָּרְעוּ בִּמְקוֹמָם,

סִכְכוֹת־הַפַּח הַצּוֹחֲקוֹת בַּשֶׁמֶשׁ,

וַאֲלֻמּוֹת־הַמַּיִם מוּבָסוֹת בָּרוּחַ,

וְהַגֶּרָנִיוּם עַל הָאֶדֶן,

וְהָאִישׁ הַמַּחְזִיק בָּעִתּוֹן,

וְהָאִשָּׁה מִבַּעַד חַלּוֹנָהּ

רוֹאָה אֶת יְלָדֶיהָ בִּשְׂדֵרָה

גּוֹבֶלֶת בֵּית־עָלְמִין צְבָאִי

לְיַד הַדֶּרֶךְ הָרָאשִׁית…

הוֹ, לוּ תְּהֵא זוֹ הַמַּפָּה לִפְנֵי הַקְּבַרְנִיט

וְלִפְנֵי הַמַּצְבִּיא הָרָכוּן עַל דִּגְלוֹנָיו

* * *

שְׁיִּנְעָצֵם, שְׁיִּנְעָצֵם עַד זוֹב

בַּבָּשָׂר הַחַי.

---

שִׁירֵי יוֹם

מאת

אבנר טריינין

א. סַתָּת

סֻנְוַר הַיּוֹם.

הֶנֶף הַיָּד.

הֶנֶף רְסִיס –

רָפֶה יִצְנַח.

קָצוּב נוֹשֵׁם הַשַּׁחַק –

בֵּינָם אַךְ טְלַאי הַפַּח…

וְאִם יָזוּב הַדָּם,

הַאִם מְאֹד הֶחֱטִיא פַּטִּישׁ,

כִי לֹא הִבְדִּיל

בֵּין אֶבֶן לְאָדָם?

ב. גַּן

פִּזּוּז הַיּוֹם עַל חֲרָקָיו.

פְּרוּעָה, בְּלֹא פִּרְכּוּס,

מַשַּׁב יְתַלְתְּלָהּ.

וְהֵם בָּאִים,

פְּשׁוּטֵי אֶבְרָה,

וְהִיא בְּשֵׁלָה –

חַרְצִית…

הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר תִּזְמֹר –

עַל־מָה הִדְפִּיסוּ שִׂמְלָתָהּ

פְּרָחִים?

 

ג. חַכַּאי

זִיעֵי בָּבוּאָתוֹ קַלִּים

כְּרַחַשׁ הַקָּנִים,

כְּהִבְהוּבֵי יֵּאוּש,

כִּי לְחַכּוֹת יֵדַע.

אִם לֹא עַתָּה,

הֵן לֹא תִּרְחַק סְעֻדָּתו;

וְהִיא תִשְׂחֶה אֶל אַנְקוֹלוֹ

(חַד כְּלֶטֶשׁ סְנַפִּירָהּ)

בְּלֹא יִרְאַת מָרוֹם.

וּפַס שֶׁל צֵל,

וּדְגֵי־רְקָק שֶׁהָזְעֲקוּ,

וְנִיעַ בַּקָּנִים,

וְהוּא יָעוּט,

וְלֹא יָחוּס עַד שׂבַע –

הַשַּׁלְדָּג.

וְהַדַּיָּג אֲשֶׁר נִלְאָה לָרִיק

אוֹסֵף אֶת חַכָּתוֹ.

ד. חוֹרֵשׁ הַזַּיִת

חוֹרֵשׁ הַזַּיִת נָח

עַד אֵפֶר נִשְׂרַף הַיּוֹם.

מָכְסַף שֵׂיבָה,

נוֹעֵץ גֵּווֹ בַּחֲרוּלִים,

וְעָצְמָתוֹ לֵאָה

פּוֹשְׁטָה בְּסִקּוּסֵי זְרוֹעָיו.

וְכֹה יִכְסֹף

לִרְאוֹת בְּשֶׁמֶן יְבוּלָיו.

תַּחְתָּיו יֵשֵׁב

בְּתֹם הַיּוֹם –

מָכְסֶפֶת צַמַּרְתּוֹ,

גִּזְעוֹ בַּחֲרוּלִים,

פּוֹרִיּוּתוֹ לֵאָה

פּוֹשְׁטָה בְּסִקּוּסָיו –

עַד יִפָּרְדוּ.

---

אֲנָשִׁים עַל הָרֶכֶס

מאת

אבנר טריינין

הָאֲנָשִׁים הַהוֹלְכִים עַל הָרֶכֶס

יָפִים הֵם,

לֹא כָּהֶם מֵאֲחוֹרֵי הָאֶשְׁנַבִּים,

הֵם תְּמִירִים כִּבְרוֹשִׁים בָּרְכָסִים –

יָפִים הֵם.

הָאֲנָשִׁים בַּזְּרִיחָה עַל הָאֹפֶק

עַזִּים הֵם,

לֹא כָּהֶם הַמְאַזְּנִים פֵּרוּרִים,

הֵם חַדִּים כְּסַכִּין בָּאֹפֶק –

עַזִּים הֵם.

---

דֶּשֶׁא

מאת

אבנר טריינין

כְּסֵמֶל שָׁלוֹם

לוּ תְּצֻּיַּר מַמְטֵרָה עַל דֶּשֶׁא:

כַּר רָטֹב,

זוֹרְחוֹת הַטִּפּוֹת בָּעֵשֶׂב

כְּעֵינֵי פְּעוּטָה מְנַתֶּרֶת

סְבִיב הַמַּמְטֶרֶת.

כִּי תָּמִיד,

מוּל מְנִיפוֹת הַמַּיִם מְשִׁיבוֹת הָאוֹר

בִּשְׁעַת צָהֳרַיִם כְּחֻלָּה, גְּבוֹהָה,

אֵדַע לָבֶטַח,

כִּי שָׁלוֹם בָּעוֹלָם,

כִּי יָשׁוּב אִישׁ מִן הַנִּיר,

יִצְנַח עִם בִּתּוֹ עַל הַכַּר

וְיָשִׁיר.

---

קַרְנַיִם

מאת

אבנר טריינין

אַל תִּתֵּן לַשֶׁמֶש לִכְבּוֹת.

מִנְּיָר, מֵאַחְוָה, חִיוּכִים,

גְּזֹר שְׁמָשׁוֹת לָרֹב

בְּפִי הַכּוֹס, כְּמַעֲשֵׂה עוּגוֹת.

תֵּן לָה לִהְיוֹת עִגּוּל,

וְקַוִּים יוֹצְאִים מִמֶּנוּ

(יֹאמְרוּ: בְּדָיָה!):

שְׁנֵי קַוִים כִּשְׁתֵּי יָדַיִם

פְּשׁוּטוֹת עִם חֹפֶן הַזֶּרַע,

שְׁנֵי קַוִים כִּשְׁתֵּי רַגְלַיִם

הַכּוֹתְבוֹת אַהֲבָה לָאָרֶץ,

וְתֵן לָהּ הַרְבֵּה קַוִּים –

אַל תַּחְסֹךְ –

כַּמִּסְפָּר הַנִּתָּן לְהִמָּתַח

מִמְּךָ אֶל הָאֲנָשִׁים סָבִיב.

מקל שקד

מאת

אבנר טריינין

---

עִשְׂבֵי יַלְדוּתִי

מאת

אבנר טריינין

יֵשׁ יָמִים בָּהֶם הָעֵשֶׂב יַעַר,

וְנֵטֶֶף שֶׁל טַל כְּקוֹנְכִית־הַמַּרְאוֹֹת,

וְיָמִים בָּהֶם הַיַּעַר כְּעֵשֶׂב,

וְעוֹלָם שֶׁל מַרְאוֹת נֵטֶף פּוֹרֵח.

עִשְׂבֵי יַלְדוּתִי –

נְסוּכִים נִטְפֵי־טַל.

---

חֲלוֹם לֵיל־קַיִץ

מאת

אבנר טריינין

בְּמוֹצָאָיו נִצָּב חָצָב,

נָעוּץ בֵּין אַבְנֵי מְקוֹמוֹ,

וַאֲבִיבִים עֲצוּמֵי־עֵינַיִם

עוֹלִים בִּשְׁלַבֵּי חֲלוֹמוֹ.

עַד זִכְרוֹ יְכֻסֶּה בְּאֵפֶר

שֶׁל סְתָו בְּאֵין רָקִיעַ,

וְיֵרְדוּ שְׁמוּטֵי־כְּנָפַיִם

בַּסֻּלָּם שְׁלֹּא הִגִּיעַ.

---

מַקֵּל שָׁקֵד

מאת

אבנר טריינין

וְיֵשׁ אֲשֶׁר הִטְעוּנִי:

אַךְ בִּי הַכֹּל,

אַךְ בִּי צוֹמֵחַ הַפִּשְׁתָּן

(אֵי הַפֶּרַח הַכָּחֹל?)

מִמֶנּוּ עוֹלָמִי אֶטְוֶה,

אַךְ בִּי נִפְרָשׁ הַקּוּר

(אֵי עֶלֶז הַפַּרְפָּר?)

מִמֶּנּוּ אֶת נוֹפַי אֶרְקֹם.

הֵן כָּל חוּטַי שְׁחוֹרִים!

וְאֵיךְ בְּיוֹם שֶׁל חֹרֶף,

בּוֹסֵס בְּעֶצֶב מִשְׁעוֹלִים,

עַל גָּדֵר דְּחוּיָה –

בְּלֹא מִלִּים,

בִּמְלֹא הַמֶּשִׁי הַלָּבָן

כֻּסוּ הָעֲנָפִים?

---

שָׁקֵד בַּגֶּשֶׁם

מאת

אבנר טריינין

וְהוּא נִלְעָג כִּי הוּא עִלֵּג,

כִּי מִלָּיו זוֹלְגוֹת לָרֶפֶשׁ,

כִּי הוּא מְאֹד רָצָה לֵאמֹר

מִשְׁפָּט יָפֶה, לָבָן,

בְּטֶרֶם אִילָנוֹת כֻּלָּם

פָּרְצוּ בִּצְעָקָה.

הֵן הוּא יָדַע כִּי הַסּוּפָה

בְּאֶצְבְּעוֹת גְּשָׁמִים וָרוּחַ

תִּשָּׂא אֶת תִּפְרַחְתּוֹ הָעֲרוּפָה

(כַּחֹק הִכְפִּישָׁה לַבְנוּתוֹ);

הַיְכֻפַּר אִם יְסֻפַּר

כִּי בְּיוֹם שֶל “טוּ” חִוֵּר,

עֵת הַבְּגִידָה הִזִּילָה שַׁלַּכְתָּהּ

כַּעַרֵמָה שֶׁל קֻנְטְרָסֵי־בְּחִירוֹת,

רַק הוּא פָּרַח

בְּתוֹךְ הַפְּעוּטוֹת?

---

אֳרָנִים

מאת

אבנר טריינין

וּבְפָרְצָהּ לַחֹרֶשׁ –

סִיעַת כְּנָפַיִם הוֹלְלוֹת –

גָּעַר עוֹרֵב מֵאֲמִירוֹ,

כְּשַׁמָּשוֹ שֶׁל בֵּי־תְּפִלָּה,

הַמְאַוֵּשׁ בַּאֲבֵלָיו,

מַרְעִיד נֵרוֹת־הַזִּכָּרוֹן:

סִרְטֵי חַמָּה

בְּאֵפֶר הָאֵזוֹב.

וְלֹא הִגִּיד

עַל מָה אָבְלוּ.

וְכִי עַל־כִּי

לַשָּׁוְא נָשַׁב –

זָהֹב כְּחֶרֶג שַׁחֲרִית –

מֵיטָב שֶׁל נֶשֶׁם־

פִּרְיוֹנָם?

---

עֵץ לְסֻכּוֹת

מאת

אבנר טריינין

מִדֵּי שָׁנָה, בְּיוֹם־הַסְּכָךְ,

אֶל שׁוּק־הַמּוֹעֲדִים נִסְחָב –

לִהְיוֹת סֻכָּה,

לִהְיוֹת חָג,

וְלֹא אִילָן חוֹתֵר בַּחוֹל

עִם שָׁרָשִׁים מַכִּים,

וַעֲנָפִים בּוֹקְעִים,

וְצִיּוּצִים קוֹרְאֵי־שְׁחָקִים

בְּשַׁחֲרִית יְמוֹת־הַחוֹל.

---

גֹּלֶם בָּעַלְוָה

מאת

אבנר טריינין

הוּא פֶּגֶר מְצֻמָּק בִּלְבַד

שֶׁל שְׁבוּעַת אֵמוּן הַבַּד

לְעַלְוָתוֹ,

אוֹ נֶגַע הוּא אֲשֶׁר פָּרַח

בְּגוּף הָעֵץ שֶׁכְּבָר שָׁכַח

אֶת עַלְוָתוֹ.

הוּא גִּלְגּוּלָהּ שֶׁל הַבְּגִידָה

הַמְגַלְגֶּלֶת בִּשְׁקִידָה

אֶת עַלְוָתוֹ,

אוֹ פְּרִי רָקֵב בְּטֶרֶם עֵת

שֶׁל הַפְּרִיחָה שֶׁבָּהּ קִשֵׁט

אֶת עַלְוָתוֹ – – –

פִּרְפּוּר כָּנָף. פַּרְפַּר־כָּנָף.

הוּא לֹא מִכָּאן. הוּא לֹא מִכָּאן.

מִמֶּרְחַקִּים הוּא בָּא לְכָאן.

מִמֶּרְחַקִּים נִתְעָה וְעָף

וּמְרַחֵף עַל זֵכֶר עַלְוָתוֹ.

---

שׁוֹבֵר-גַּלִּים

מאת

אבנר טריינין

צֵל הַסִּירָה נִבְלָע

בְּתוֹךְ שַׁלְוַת הָאוֹר.

נִדְנוּד רָפֶה מַקְהֶה בָּהּ

זֵכֶר הַגַּלִּים.

כְּכַבְלֵי אָסִיר יָשִׁישׁ

נִגְרָר הַחֶבֶל אֶל הַמֵּזַח,

כּוֹבֵש פָּנָיו בַּמַּיִם.

עַל אֲדָווֹת כְּנוּעוֹת

נִשֵּׁאת קְלִפַּת תַּפּוּז,

וְאֵין מִמֶּנָּה רָם

עַד מָקוֹם בּוֹ הַיָּם

מוּטָח עַל הַמַּחְסוֹם;

לַשָּׁוְא יִנְהֹם בְּעֹצֶם זַעֲמוֹ

בְּכַחֲשׁוֹ קִרְבַת הַדָּם:

הֵן אַף סִילוֹן הַבּוּז

אֲשֵֶׁר גָּבַה מִכֹּל –

בּוֹגֵד יִצְנַח בָּעֵבֶר הַשֵּׁנִי.

---

עֲלוֹת הַסַּהַר

מאת

אבנר טריינין

מֵטִיל מִכְמֹרֶת עַל דוּגִית,

וְהַדַּיָּג אֲשֶׁר נִלְכָּד

פּוֹרֵשׂ אֶת מִכְמַרְתּוֹ.

יַגִּיהַּ אֶשְׁנַב הַנִּדּוֹנִים,

יַרְטִיט נִצַּת־עָנָף

כְּמִלְמוּל אַשְׁמֹרֶת אַחֲרוֹנָה.

זוֹרֶה אֶת זֵרְעוֹנָיו

בְּעֵינֵי הָאוֹהֲבִים הַפּוֹרִיּוֹת

לְהַפְרִיחָן בַּהֲזָיוֹת.

וְאָז עוֹלָה אִתּוֹ הַהַכָּרָה,

כִּי יֵשׁ פְּגִישָׁה בֵּין כָּל הַנִּלְכָּדִים,

כִּי לֹא רַק אֶת הָאוֹר

יָשִׁיטוּ הַקּוּרִים –

הֵם יְקַשְּׁרוּ אֶת כָּל הַמִּתְמַכְּרִים

בְּחוּט הַחֲלוֹמוֹת הָרוֹטְטִים.

---

מִקְדָּשׁ שָׁמֵם

מאת

אבנר טריינין

לְבַדּוֹ שׁוֹכֵן הָאֵל,

וְחַלּוֹנָיו פְּרוּצִים.

בַּקִמְרוֹנוֹת

הַשֶׁקֶט מִתְגַּבֵּן,

וְהַתְּפִלוֹת אִלְּמוֹת.

נָכוֹן לְהִתְגַּלּוּת.

הָעַכָּבִישׁ אוֹרֵג סְבִיבוֹ

קוּרֵי הַצִּפִּיָּה.

בַּמִּשְׁעוֹלִים שֶׁנִּמְחֲקוּ

יָשׁוּבוּ צַעֲדֵי הַיּוֹם

וַחֲמִימוּת כַּפּוֹ…

וְהַכֹּהֵן עוֹד לֹא נִגְלָה.

 

---

מִזְמוֹר עַתִּיק

מאת

אבנר טריינין

הַכֹּל הֻגַּד,

הַכֹּל הוּשַׁר,

וְלוּ עָשִׂיתִי הַיָּשָׁר –

עָלַי לָדֹם.

אַךְ לַדְּמָמָה שִׁירָה

שֶׁיֵּשׁ לְהַסְתִּירָהּ.

עַל־כֵּן צִיְּצָה צִפּוֹר –

נָדוֹשׁ הוּא הַמִּזְמוֹר –

עַל שֶׁלֶד שֶׁל אִילָן

שׁוֹמֵם בְּבֵית־עוֹלָם.

הַכֹּל תֹּאַר

הַכֹּל צֻיַּר,

וְלוּ עִיַּנְתִּי בַּדָּבָר –

רֵיקָן הַדַּף.

אַך לָרֵיקוּת דְּמוּתָהּ

שֶׁיֵּשׁ לְכַסּוֹתָהּ.

עַל‏־כֵּן שִׂרְטֵט הַסְּתָו –

עַתִּיק הוּא זֶה הַקַּו –

אֶת שֶׁלֶד הָאִילָן,

עָלָיו צִיְּצָה צִפּוֹר –

עַתִּיק הוּא הַמִּזְמוֹר –

עַל בַּיִת בָּעוֹלָם.