אבנר טריינין

חָתוּל בַּשֹּׁבֶךְ

עָלָה, טָרַף. בְּפִיהָ

לֹא יִהְיֶה עוֹד דָּבָר,

וְלֹא תּוֹסִיף לָשׁוּב אֶל הַתֵּבָה.


הִשְׁלִים וּבְשָׁלוֹם

יַחְלִיק עַל קְטִיפוֹתָיו,

סַכִּינָיו מְרֻפָּדוֹת,

עַד יִמָּצֵא מָנוֹחַ לְרַגְלָיו,

וִיגָרֵם.


זַרְזִיף.

זַרְזִיף בִּלְבָד.

מַבּוּל לֹא יִהְיֶה עוֹד.


עַתָּה צִפּוֹר רוֹגְעָה.

כַּף־הַדְּמָמָה עַל מֵצַח.

עָלֶה נוֹשֵׁר, נוֹשֵׁר.

עָלֶה בִּלְבָד.

מֵיתְרֵי־הָאוֹר זָעִים,

כְּמוֹ הַדְּמָמָה פּוֹרֶטֶת:

לֹא יָשׁוּב,

לֹא יִקְרֶה הַדָּבָר לְעוֹלָם…


וְעֵת חוֹזֵר־נוֹשֵׁר־נוֹשֵׁר,

בְּיוֹם אֲשֶׁר פּוֹרֵט דּוּמָם,

אַף הַשְּׂפָתַיִם מִתְלַוּוֹת,

בְּלֹא הַבְחֵן,

כִּי שׁוּב קָרָה –

שׁוּב נָשְׁרָה

נוֹצָה זוֹעֶקֶת דָּם.


וְלֹא קִנְאוּ בּוֹ הָאַחִים

עַל כְּתֹנֶת הַפַּסִּים,

שֶׁבָּהּ הִלְבִּישׁוּ גַּם אוֹתָם

כְּשֶׁהוּרְדוּ מִן הַפַּסִּים.


וְלֹא חָלַם וְלֹא פָּתַר

וּמִן הָאֲלֻמָּה לֹא קָם,

וְלֹא נִגְרַע שְׂעִיר־עִזִּים

בְּהִטָּבְלָהּ בְּדָם.


וַאֲבִיהֶם לֹא הִכִּירָהּ,

כִּי רַבּוּ בְּנֵי־זְקוּנָיו,

וְרַק מִלְמֵל חַיָּה רָעָה

וְלִרְאוֹתָם לֹא שָׁב.


זָכַרְתִּי רַק אֶחָת:

שִׁקְשׁוּק הַגַּלְגַּלִּים,

פַּסֵּי־בַּרְזֶל מְמֹרָטִים,

מְמֹרָטִים,

מְמֹרָטִים…


יָדַעְתִּי רַק אֶחָת:

לֹא אָמוּת

עַד שׁוּב אֶרְאֵם:

שְׁקֵטִים,

חֲלוּדִים,

מַעֲשִׂיבִים, מַעֲשִׂיבִים…


וּבָאתִי:

שְׁקֵטִים

וַחֲלוּדִים,

מַעֲשִׂיבִים – – –

הוֹ, כַּמָּה פְּרָחִים!


1

שָׁרָה הַשְּׂדֵרָה, הַסּוֹכֵךְ וְהַגַּן

קַדִּישׁ־יְתוֹמִים עַל חֻרְבָּן וּתְמוּרָה.

טשׁרניחובסקי, קטמון, 1937


בֵּין כָּל הָאִילָנוֹת אֲשֶׁר מָנִיתָ

עוֹד לֹא הָיוּ פֹּה אֵלֶּה הַשְּׁתִילִים,

וְנִגּוּנָם עוֹד לֹא לָאַט בְּאָזְנְךָ;

הֵן כְּמוֹ חָזוּת פָּרְטָה עַל נִבְלְךָ

אֶת גּוֹרָלָם הַמְשֹׂרָג בְּעִקּוּלֵי־גֵּוָם,

אֶת חֻרְבָּנָם אֲשֶׁר מוּקָע בְּלֹא תְּמוּרָה –

נִגּוּן שְׂרִידֵי הַיַּעַר שֶׁבֹּרָא.


הַיּוֹם אוֹתוֹ שָׁמַעְתִּי כֹּה בָּרוּר

בְּצִיּוּצֵי קְפִיצִים, בְּנִקּוּשֵׁי הַקַּב,

כְּנִסּוּרֵי נַקָּר בְּעֵץ אֲכוּל רָקָב,

כְּצַעֲדֵי הַדּוֹר עַל הַכַּדּוּר.



  1. מוֹסָד לִילָדִים נָכִים, מֵהֶם מִשְּׂרִידֵי–הַשּׁוֹאָה.  ↩

הַנְּזִירָה, מַחֲרֹזֶת לְיָדָהּ:

הַשּׁוּרָה בְּכָתְנוֹת־הַפַּסִּים

(וְאֵין אֲשֶׁר יֹאמַר

טָרֹף טֹרְפוּ!)

וּבְחֹרֶשׁ שֶׁנּוֹפוֹ מָכְסָף

(לְפַעֲמוֹן הַמִּגְדָּל

צְלִיל־כֶּסֶף

כִּצְחוֹק הַיֶּלֶד אֶל אָבִיו)

נִפְזְרוּ כְּאַבְנֵי־הַשָּׂדֶה,

אֲשֶׁר בַּחוּץ –

מִסְתּוֹר לְעַקְרַבִּים,

וּבַבַּיִת –

אַבְנֵי־בִּנְיָן.


לְאוֹר הַיּוֹם,

בְּיוֹם בְּלִי אוֹר,

דָּפַק בַּדֶּלֶת אִישׁ אָפֹר

(מַמָּשׁ אָפֹר כְּיוֹרֵד־בּוֹר),

וְלֹא יָדַעְתִּי אִם מִכְּפוֹר

אוֹ מֵרָעָב אוֹ מִמַּחְסוֹר,

כִּי בֵּין הַחֹרֶף וְהָעוֹר –

רַק קֶרַע־בַּד, שֵׂעָר שָׁחוֹר.


פָּרְעוּ רוּחוֹת, וְהוּא מִלְמֵל,

וְלֹא אֵדַע עַל מָה גִּלְגֵּל

אֶת תַּחֲנוּנָיו. אֶפְשָׁר קִלֵּל

הָאֲנָשִׁים בְּאֵין חוֹמֵל.

וְרַק אֶרְאֶה, לֹא בְּנָקֵל

הוּא יַעֲמֹד; וְזוֹ הַיָּד

אֲשֶׁר דִּלְדֵּל

הֵסֵבָּה עֵינַי מֵהִסְתַּכֵּל,

כִּי כֹה עָגֹם וְכֹה תָּפֵל

הָיָה הַכֹּל בְּלִי אוֹר יָהֵל.


אַךְ אָז שָׁמַעְתִּי בְּצִדִּי,

כִּי לֹא הַכֹּל הָיָה בִּכְדִי:

בַּת־הַשְּׁנָתַיִם, זוֹ בִּתִּי,

פָּרְצָה בִּצְחוֹק כֹּה לְבָבִי:

הֵן בָּא אָדָם בְּיוֹם פִּרְאִי,

מִשְׂחָק לְרוּחַ מַעֲרָבִי,

וּרְאוּ אֶת זֶה הַחוֹר

אֲשֶׁר יֶחֱשֹׂף כְּרֵסוֹ לַקֹּר,

וְרַעֲדוֹ לְלֹא עֲצֹר,

וּמִלְמוּלָיו שֶׁלֹּא יִגְמֹר,

וְהֵן דָּבָר הוּא לֹא יִמְכֹּר…

מַמָּשׁ לֵיצָן

בְּיוֹם בְּלִי אוֹר.



א. קַבְּצָן

אֶבֶן תּוֹמֶכֶת רִישׁוֹ

וְלֹא תִּזְעַק מִקִּיר,

וְאֵין יוֹדֵעַ בְּהַחֲרִישׁוֹ

אִם אֶבֶן הוּא בַּקִּיר.


וְאֵין שׁוֹעֶה אֶל לַחֲשׁוֹ

וְאֵין קָרֵב לַקִּיר,

וְאֵין יוֹדֵעַ אִם יְמִישׁוֹ

הַלַּיְלָה עַל הָעִיר.


וְאֵין מֻצָּב סֻלָּם בַּחֲלוֹמוֹ,

כִּי נוֹרָא זֶה מְקוֹמוֹ.


ב. אֲזוֹבֵי־קִיר

נִבְעוּ נִגְעֵי הַקִּיר,

וְרַב בּוֹ הַפָּרוּץ,

כִּי אֶל חֻרְבָּנוֹ יָרוּץ;

וְעֵת כִּלְיוֹנוֹ חָרוּץ,

וּבֵית־אֲבָנָיו נָתוּץ –

מַה יַּעֲשׂוּ אֲזוֹבֵי־קִיר?


הֲיֵשׁ תִּקְוָה לַקִּיר?

וְאִם בָּאֵזוֹב יְחַטְּאוּהוּ –

בַּדָּם עַל הַסַּף יִטְבְּלוּהוּ

וְאֶל הַמַּשְׁקוֹף יַגִּיעוּהוּ –

הֲיֵצֵא בּוֹ בַּבֹּקֶר אִישׁ

כְּצֵאת הָאֵזוֹב בַּקִּיר?


א. הַבַּיְתָה

אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בָּיְתָה,

וְהַמַּחֲנוֹת חֲמוּשִׁים עַל עָמְדָם.

וְאֵין יוֹדֵעַ הֲיָשׁוּב הַבַּיְתָה

לְאַחַר הִסָּפֵג הַדָּם.


וְהַשָּׁב אֶל בֵּיתוֹ לְבַדּוֹ

יָגִיף אֶת דַּלְתּוֹ בַּעֲדָם,

עַד שׁוּב יִקָּרֵא אֶל גְּדוּדוֹ,

שֶׁנִּקָּה אֶת מַדָּיו מִן הַדָּם.


ב. מִנֶּגֶד

הֹרַס הַצֵּל מֵעַל יָמָיו,

וְשֶׁמֶשׁ תַּךְ אֶת צָהֳרָיו,

אַךְ טוֹבִים חַיָּיו מִמּוֹתוֹ,

עַל־כֵּן יְפַלֵּל לְבֵיתוֹ;


שֶׁהוּא גִּדְּלוֹ וּבוֹ גָּדַל,

וְלֹא נִחַם שְׁמוֹ־יִתְגַּדַּל,

כִּי בִּן לַיְלָה הִצְמִיתוֹ –

וַיֵּשֶׁב מִנֶּגֶד בֵּיתוֹ.


ג. חֲנֻכָּה

לֹא יָשׁוּב עוֹד לְבֵיתוֹ,

כִּי הָאַחֵר כְּבָר חֲנָכוֹ,

וּבִתּוֹ לֹא תֵּצֵא בְּפִתְחוֹ,

כִּי הֵן לֹא דַּלְתֵי בֵּיתוֹ.


הַחוֹנֵךְ נָקִי לְבֵיתוֹ –

לוּ יָבֹא אֶל מִבְטָחוֹ –

אַךְ אֵין דֶּרֶךְ לְהַשְׁכִּיחוֹ

אֶת הָאִישׁ הַנָּקִי מִבֵּיתוֹ.


ד. מַאֲמָר

אִם לֹא יִשָּׁעֵן עַל בֵּיתוֹ,

וּבְאַהֲבָתוֹ לֹא יִתֵּן כָּל הוֹנוֹ,

רוֹפֵף יִהְיֶה מִשְׁעָנוֹ

מִקּוּרֵי עַכָּבִישׁ בְּבֵיתוֹ.


כִּי גְּדוֹלָה הָעִיר מִמֶּךָ,

וְהָרְחוֹב מוֹלִיךְ אֶל הַשּׁוּק,

עַל־כֵּן יֵאָמֵר בַּשּׁוּק:

אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵּיתֶךָ.


מֵעֵבֶר לַגְּבוּל –

הַקַּו שֶׁחָתַךְ בַּשָּׂדֶה, פִּלֵּג חֻרְשׁוֹת,

בִּתֵּר שְׁבִיל כְּתוֹלַעַת חֲצוּיָה,

לַשָּׁוְא מִתְפַּתְּלִים חֲצָאֶיהָ הִפָּגֵשׁ –

הַזַּיִת;

עַל שְׁטִיחַ הַפַּעֲמוֹנִיּוֹת הַכְּחֻלּוֹת לְרַגְלָיו,

קוֹלֵט פַּעֲמוֹנֵי־הַמִּגְדָּלִים הַצְּהֻבִּים,

אַחֲרוֹנֵי הַקּוֹצְרִים הָאֲפֹרִים,

אַחֲרוֹנֵי הַחֲמוֹרִים הַשְּׁחוֹרִים בְּדַרְכָּם עֲמוּסַת הַקָּמָה,

שְׂדֵה־הָאֲפוּנִים הַגּוֹאֶה,

שְׂדֵה־הַתֻּרְמוֹס הֶחָצוּי בִּשְׁבִיל כְּתִסְרֹקֶת

(הַשְּׁבִיל אֵינוֹ גְּבוּל,

הַשְּׁבִיל הַקּוֹשֵׁר אֶת הַתְּבוּאָה עִם הַבָּתִּים הַלְּבָנִים,

שָׁם נִבְצָע הַפַּת וּמְבֹרָךְ…

מְלֹא הֶחָלָל אֵין גְּבוּל!) –

הַזַּיִת,

לְרַגְלָיו שָׁכַבְתִּי מְדַמֶּה,

כִּי לְעוֹלָם יֵלְכוּ הַחֲמוֹרִים בַּשְּׁבִיל הֶעָפֹר

מִן הַתְּבוּאָה אֶל הַבָּתִּים הַלְּבָנִים…


כְּחֻלִּים־לְבָנִים הַדְּגָלִים לַתְּרָנִים,

נִכְרַת הַשְּׁבִיל,

הַזַּיִת מֵעֵבֶר לַגְּבוּל.


מֵעֵבֶר לַגְּבוּל –

הַקַּו שֶׁשִּׁסַּע זִכְרוֹנוֹת, גָּזַר תְּמוּנוֹת הַיַּלְדוּת,

חִלֵּק אֶת עֲרוּץ־הַוָּאדִי כְּתוֹלַעַת חֲצוּיָה,

לַשָּׁוְא מִתְפַּתְּלִים חֲצָאֶיהָ הִפָּגֵשׁ –

הָאֹרֶן;

חֵלֶק מֵאֲחֻזָּתִי הַגְּדוֹלָה, בִּנְיַן נְעָרִים,

נוֹשְׂאִים צְרוֹרוֹת אֲבָנִים לְהַתְווֹת גְּבוּלוֹתֶיהָ,

עֲשִׁירִים בְּקַרְקַע, בְּדִמְיוֹן,

הָלֹךְ וָשֹׁב נוֹשְׂאִים צְרוֹרוֹתֵינוּ,

מְטֻאטָאוֹת חֻלְצוֹתֵינוּ בָּרוּחַ כְּמַרְבַדֵּי־הַשִּׂכִּים,

הָלֹךְ וָשֹׁב מִן הַוָּאדִי, לְטוּשִׁים חַלּוּקָיו,

בַּחֹרֶף יִזְרְמוּ הַמַּיִם מִן הֶהָרִים

(הַוָּאדִי אֵינוֹ גְּבוּל,

רְצִיפוּת הָרִקְמָה מְלֹא־הַקֵּף־הָעַיִן:

מִשְׁבְּצוֹת־הַנּוּרִיּוֹת הַצְּהֻבּוֹת,

שְׂדֵה־הָאֲפוּנִים הַגּוֹאֶה,

כַּר־הַכַּלָּנִיּוֹת מֵעֵבֶר לוֹ…

מְלֹא הֶחָלָל אֵין גְּבוּל!)

הָלֹךְ וָשֹׁב הַנּוֹשְׂאִים בֶּעָרוּץ

אֶת הַתְּבוּאָה אֶל הַבָּתִּים הַלְּבָנִים,

שָׁם נִבְצָע הַפַּת וּמְבֹרָךְ –

הָאֹרֶן,

לְרַגְלָיו שָׁכַבְתִּי מְדַמֶּה,

כִּי לְעוֹלָם יֵלְכוּ הַפַּלָּחִים בֶּעָרוּץ

מִן הַתְּבוּאָה אֶל הַבָּתִּים הַלְּבָנִים…


כְּחֻלִּים־לְבָנִים הַדְּגָלִים לַתְּרָנִים,

נִכְרַת הֶעָרוּץ (רַק מֵימָיו צוֹחֲקִים

כְּמוֹ אָז בְּשֵׂאתֵנוּ צְרוֹרוֹת אֲבָנִים

לְהַתְווֹת הַגְּבוּלוֹת)

הָאֹרֶן מֵעֵבֶר לַגְּבוּל.


מֵעֵבֶר לַגְּבוּל –

הַקַּו שֶׁנִּתַּח אֶת הָעִיר, בִּתֵּק חֲצֵרוֹת,

שִׁסֵּף רְחוֹב, סִמְטָאוֹת, כְּתוֹלַעַת חֲצוּיָה,

לַשָּׁוְא מִתְפַּתְּלִים חֲצָאֶיהָ הִפָּגֵשׁ –

הַבְּרוֹשׁ;

בְּמִסְגַּד דַּלַּת־הָעָם לְיַד רְחוֹב הַשּׁוּק,

מַדְרְגוֹת הַשּׁוּק הַכּוֹרְעוֹת תַּחַת מַרְכֹּלֶת,

עָמָל טְרוּף זְבוּבִים בִּקְלָתוֹת, חָבִיּוֹת, שַׂק פָּרוּשׂ

(רֵיחוֹת, רֵיחוֹת),

מַשְׁקָאוֹת

(צְבָעִים, צְבָעִים),

עַבְּדוּל וַהַבּ בִּגְרַמּוֹפוֹן

(קוֹלוֹת, קוֹלוֹת)

רִבּוֹאוֹת דֶּרֶךְ שַׁעַר הַחוֹמָה

(הַחוֹמָה אֵינָהּ גְּבוּל,

הַחוֹמָה הַפְּרוּצָה לָעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָהּ

כְּעוֹלָל צָמוּד…

מְלֹא הֶחָלָל אֵין גְּבוּלוֹת!)–

הַבְּרוֹשׁ,

לְרַגְלָיו שָׁכַבְתִּי מְדַמֶּה,

כִּי לְעוֹלָם הַרִבּוֹאוֹת דֶּרֶךְ שַׁעַר הַחוֹמָה

מִן הָרַךְ אֶל הַשָּׁדַיִם הַבָּלִים…


כְּחֻלִּים־לְבָנִים הַדְּגָלִים לַתְּרָנִים,

נֶאֶטְמוּ הַחוֹמוֹת,

הַבְּרוֹשׁ מֵעֵבֶר לַגְּבוּל.


מְלֹא הֶחָלָל גְּבוּלוֹת.


מוּל הַסְּלָעִים וְטַחַב הַיָּם,

הַסְּלָעִים בְּתוֹךְ הַמַּיִם,

עֲגֻלִּים כְּאֶגְרוֹפִים, בָּהֶם לָפְתוּ הָאֲנָשִׁים,

אֶגְרוֹפִים עַזִּים, עֲלֵיהֶם תָּנוּעַ הָאַצָּה,

תְּפִלַּת זְרוֹעוֹתֶיהָ הַפְּרִיכוֹת עַל הָאֶבֶן,

לִסְקֹר מֵעָלֶיהָ אֶת הַיָּם –

עִתִּים מַלְחִית, עִתִּים מַשְׁחִית –

עָלָיו תָּנוּעַ הַדּוּגִית, פּוֹרְשִׂים הַמִּכְמֹרֶת,

תְּפִלַּת זְרוֹעוֹת הַדַּיָּגִים, פְּרִיכוֹת עַל הַיָּם הָעַז,

מְבַקְּשִׁים דָּגִים מֵאַלְלָה –

עִתִּים נוֹתֵן, עִתִּים מַסְתִּיר פָּנָיו בָּעָב

* * *

וְשָׁבִים אֶל הַסְּלָעִים, אֶגְרוֹפִים עַזִּים,

פּוֹרְשִׂים כֶּסֶף־סְנַפִּירִים (כֶּסֶף חַמְקָן),

פְּעוּרֵי עֵינַיִם, נוֹאָשִׁים…


הַחוֹף הַיָּבֵשׁ אַחֲרֵי הַחוֹף הָרָטֹב,

הָעֲקֵבוֹת שֶׁאֻבְּנוּ בְּתוֹכוֹ,

הַחוֹל הַמִּתְנַכֵּל לְמָחֳקָם וּמַעֲלֶה חֶרֶס:

פִּלְחֵי כַּדִּים בַּמְּבוֹאוֹת;

כִּי הַדְּמָמָה כְּבֵדָה, רַק רַעַשׁ הַיָּם –

הַיָּם מְבַקֵּשׁ פּוֹעֲלָיו, חוֹשְׂפֵי מַטְמוֹנוֹת מִקִּרְבּוֹ –

וְהַחֲתוּלִים הַנּוֹבְרִים בָּאַשְׁפּוֹת

זְלִיגַת־עֵינֵיהֶם דְּלוּחָה,

כִּי הָלְכוּ בַּעֲלֵיהֶם, נָסוּ מְנוּסַת עַכְבָּרִים,

וְנוֹתְרוּ רַק עַכְבָּרִים בֶּחֳרָבוֹת, מַאֲכָל לַחֲתוּלִים,

וְהַחֲתוּלִים עֲצוּבִים.


וְאֶל הַמַּעְיָן – צְפַרְדְּעֵי הַסְּלָעִים,

עֲזוּבוֹת, פּוֹקְחוֹת עַיִן, זוֹעֲקוֹת וְקוֹפְצוֹת לַמַּיִם,

וְהַמַּיִם עַצְמָם קוֹלְחִים בְּלִי חֵפֶץ וְתַכְלִית,

נִכְנָסִים לְאָן שֶׁנִּכְנָסִים וְיוֹצְאִים מֵאָן

שֶׁיּוֹצְאִים,

וְאֵין כַּד לִטְבֹּל בָּהֶם,

כִּי מִתְגּוֹלְלִים הַכַּדִּים בַּמְּבוֹאוֹת,

וְאֵין קוֹלוֹת לְהַרְעִיף עֲלֵיהֶם.


וְהַלֵּילוֹת,

אֵין יוֹדֵעַ מִי שָׁחוֹר מִמִּי,

וְאֵין יוֹדֵעַ מִי שׁוֹכֵן בֶּחֳרָבוֹת,

וְאֵין יוֹדֵעַ אִם כְּפָר חֲלוֹם אוֹ מְצִיאוּת –

* * *


הוֹ מְצִיאוּת!


אֲשֶׁר עִזֵּק וְסִקֵּל וְנָטַע.

וַיְקַו.


הִצְמִיחַ מַחְסוֹרוֹ עָלִים וְגִבְעוֹלִים

(עַל הֶעָבִים צֻוָּה לְהַמְטִיר).

עָלוּ הַסַּנְסִנִּים.

אֶבֶן אֲפֹרָה לָפְתוּ הַקְּנוֹקָנוֹת.

נִצָּה פָּרְחָה.

דְּבוֹרִים עָבְרוּ אֶת הַגָּדֵר

לָמֹץ הַצּוּף (מָשׂוֹשׂ נָטוּף),

דְּבוֹרִים עָזְבוּ אֶת הַשָּׂדוֹת הָרְחוֹקִים.

רָאוּן שִׂיחִים כְּלוּאִים מִגֶּשֶׁת,

קוֹצִים כְּלוּאִים מֵרֶשֶׁת,

רָאָן הָאִישׁ בַּשּׁוֹמֵרָה:

עָשָׂה פְּרִי־הִלּוּלִים.


שִׁיר הַצּוֹמֵחַ הֶעָזוּב,

שִׂיחֵי־פֶּרֶא עִם עֵצִים, קוֹצִים עִם צִיצִים,

פּוֹרְחִים הַפְּרָחִים בַּקּוֹצִים, בּוֹקְעִים חֳטָרִים לָעֵצִים,

מַבְשִׁיל הַפְּרִי בַּקּוֹצִים, מַבְאִישׁ תּוֹלָע,

הוֹלֵךְ שָׁם הֵלֶךְ, עוֹשֶׂה מַקְלוֹ בַּשַּׁיִת,

פָּרֹץ גְּדֵרוֹ וְרָמֹס, בַּשּׁוֹמֵרָה שָׂם מוֹשָׁבוֹ.

צְרָעוֹת עוֹבְרוֹת אֶת הַגָּדֵר

לִרְבֹּץ בַּצּוּף (מְסוֹס נָטוּף),

צְרָעוֹת פּוֹשְׁטוֹת מִן הַשָּׂדוֹת הָרְחוֹקִים.

רוֹאִים

שִׂיחֵי־קוֹצִים קְלוּעִים כָּרֶשֶׁת,

הַזָּר בַּשּׁוֹמֵרָה:

עוֹשֶׂה פְּרִי־חִלּוּלִים

אֲשֶׁר קִוָּה כִּי יַעַשׂ־עֲנָבִים.


1

הַשֵּׁם, נוּרוֹת־חַשְׁמַל, הַטִּיחַ –

הַכֹּל כֹּה מְבַקֵּשׁ

כַּסּוֹת אֶת אֹפֶל הַבּוֹרוֹת

(הַנְּתָחִים בְּאֹפֶל הַבּוֹרוֹת)

כְּשָׁרָךְ, קוּרֵי־הָעַכָּבִישׁ;


אֲשֶׁר אִם הַדְּמָמָה

תָּשִׂים בָּם צַעֲדָהּ –

שְׁכוֹל הַמִּסְגָּדִים,

נְהִי הַחֹרֶף בֶּהָרִים –

לֹא יִקָּרְעוּ,

אַךְ חַיֵּי אָדָם כְּבֵדִים,

וְהַתְּהוֹם תִּפְעַר פִּיהָ…

הוֹ, כִּי יִצְטַיֵּד בְּחֶבֶל,

אֲשֶׁר פְּתִילָיו:

הָאֱמוּנָה וְיֵצֶר הַקִּיּוּם.



  1. הוּא דִּיר–יָסִין.  ↩

א. קֹר

בַּבֹּקֶר קָרַב אֶל חַלּוֹנִי –

אֲשֶׁר לַיְלָה שֵׂרַךְ בֶּהָרִים

עַל רַגְלֵי הָעֲרָפֶל הַקּוֹפְאוֹת –

וְשִׁנָּיו נָקְשׁוּ עַל הַשִּׁמְשָׁה.


וְרָאִיתִי אֶת הָעוֹלָם נֹכַח יוֹמוֹ

וְאֶת אִילָנָיו מְחַנְּנֵי זְרוֹעוֹת

לְהָשִׁיב הַצִּפֳּרִים הָאֲבוּדוֹת,

וְיָדַעְתִּי כִּי אֵין טוֹב מֵהִטָּמֵן

בִּשְׂמִיכַת הַחֲלוֹמוֹת הַצַּמְּרִית,

שֶׁעֵין הָאֵפֶר לָהּ כַּעֲנָנִים,

הַנִּשְׁקָפִים אֶל הָעֵבֶר מִזֶּה –

אֶל הַשֶּׁמֶשׁ.


ב. גֶּשֶׁם

אִם שׁוּב הָרְחוֹב רָחוּץ עַד סַנְוֵרִים,

וְרַב הַנִּגְרָף אֶל הַבִּיבִים,

וְאַף אִם בְּעָנָן קַשְׁתּוֹ נָתַן,

אֵין זֶה אוֹמֵר דָּבָר.

תַּרְמִית זְקֵנָה

עַל בְּרִית

וְעַל בָּשָׂר שֶׁלֹּא יַשְׁחִית.


הַאִם יָכְלוּ כָּל הַיַּמִּים

רְחֹץ כַּפָּיו שֶׁל אִישׁ אֶחָד,

אֲשֶׁר רָצַח רַק אִישׁ אֶחָד?


ג. מִקְלָט

הַשֶּׁטֶף הִדְבִּיקָנוּ אֶל כְּסוּתֵנוּ הַקָּרָה

(וְהִיא דַּלָּה כִּי לֹא יָרֵאנוּ אֶת הַדִּין),

וְשׁוּב חָזַרְנוּ אֶל הַמְּעָרָה –

מִסְתָּר מִן הֶחָזִיז הַמִּשְׁתַּלֵּחַ;

וְהִיא הָיְתָה לַחָה וַאֲפֵלָה,

רַק הַטְּחָבִים זָרְחוּ כִּשְׁבִיב תִּקְוָה,

וְשָׁם נִצְמַדְנוּ אֶל הַגִּיר הַמִּתְמַקְמֵק,

שְׁחוּחִים מִן הֶעָלִים הַמְטַפְּסִים בַּגִּבְעוֹלִים

אֶל הַשֶּׁמֶשׁ, אֶל הַשֶּׁמֶשׁ הַכְּבוּיָה…

שְׁכוּחִים בְּכַף־הָאֶבֶן הַקְּמוּצָה

שָׁמַעְנוּ צַעֲדֵי הַשֶּׁטֶף מֵעָלֶיהָ

וְאֶת גִּחוּךְ הַקַּרְקַע הַתּוֹסֶסֶת

עַל גַּאֲוָתֵנוּ הַקְּטוּמָה.


אָז כַּאֲשֶׁר חָצַבְנוּ בּוֹ בַּסֶּלַע,

וּבַכּוּכִים טָמַנּוּ אֶת מֵתֵינוּ,

לֹא כָּךְ יָרֵאנוּ אֶת הָרַעַם: –

הֵן עוֹד תִּנְהַר הַשֶּׁמֶשׁ צוֹחֲקָה

וּתְאַדֶּה עַד יֹבֶשׁ אֶת פָּנֵינוּ…

עַתָּה מִכּוּךְ אֶל כּוּךְ נֵרֵד –

אֶל הַמִּקְלָט, אֶל הַמִּקְלָט –

הַרְחֵק מִפָּעֳלֵנוּ:

פְּסִיעוֹת הַגֹּלֶם הַמִּשְׁתַּלֵּחַ.


מָחָר אֶחְיֶה וְלֹא אֶרְאֶה.


בְּכִי הָעוֹלָלִים נִחַר. הַחֹם שָׂרוּעַ עַרְסַל־אֲדִישׁוּתוֹ.


אָחוּשׁ כַּנְפֵי־דְּלָתוֹת סַבּוֹת עֲלֵי צִירִים חוֹרְקִים,

כִּבְכִי הָעוֹלָלִים אַכְזָר,

לַחְסֹם חֶרֶג הָאוֹר בְּאִישׁוֹנַי.

בְּלֹא כֹּחַ לְעָצְרָן אֶשְׁמַע קוֹלִי,

אַף בּוֹ צְלִילִים קָשִׁים הֵנִיסוּ יִבְבוֹת־הַתַּחֲנוּנִים:

אֵין עוֹד תַּחֲנוּנִים לָאוֹר,

אֲשֶׁר אוֹתוֹ לֹא עוֹד אֶרְאֶה. מָחָר אֶחְיֶה.


צָנוּף סָדִין לָבָן כְּעוֹר פָּנָיו, כִּשְׁבִיס אָחוֹת נִרְכָּן.


עֵינֵי הַחֲתוּלִים זוֹרְחוֹת. זוֹ תַּאֲוַת־הָאוֹר

אֲשֶׁר תִּיקַד בְּיִחְמַת דָּמָם.

עִם עֲלוֹת הַיּוֹם יִקָּבְצוּ עַל סִפֵּי־עִוְרוֹנִי

שְׁקָתוֹת צְהֻבּוֹת, לָבֹא לִשְׁתּוֹת מֵהֶן

כָּל בַּהֲמוֹת־הָרַחֲמִים,

וְעַד תֻּמָּן יָלֹקּוּ.

אֶשְׁמַע נַעֲרָתָן מְלֹא הַחֶדֶר,

תָּבֹא תִּגְלשׁ בְּעַד הַחַלּוֹנִים

כַּחֹם אֲשֶׁר יָעוּט עַל כַּנְפֵי הָרְמָשִׂים:

אַף הֵם הֲמוּמֵי הָאוֹר,

זָבֵי תַּאֲוָה לָאוֹר –

לִרְאוֹת וְלִבְעֹר.


מְנוֹד הַכּוֹכָבִים עוֹטֵי שַׂלְמַת־שְׁחוֹרִים.

בַּמְּבוֹאוֹת יַכּוּ פַּעֲמֵי הָעִוְרִים.


גַּרְמֵי־שָׁמַיִם יִסְפְּדוּנִי,

עוֹטִים שַׂלְמָתָם הַשְּׁחוֹרָה…

צְלוּלִים הָיוּ מִטַּל הַבֹּקֶר,

עוֹדֵי שַׂלְמַת־כְּלוּלוֹת בְּגוֹן הַסִּגָּלִית,

פּוֹרְחִים בִּזְהַב־עָלִים בָּאָחוּ הַסָּגֹל,

וּכְמוֹ דְּלָיֵי־זְהָבָם

כֹּה הִתְאַוּוּ הַזֵּל מְלֹא הַפָּז

בְּהִטַּלְטֵל עַנְפֵי שָׁמַיִם,

בְּבֹא הָרוּחַ בַּצַּמֶּרֶת,

עֵת עַל צַמּוֹת שְׁחוֹרוֹת

נָפְלוּ טְרָפִים מְעַט

וּצְחוֹק מְעַט

וְהַרְבֵּה תְּשׁוּקָה…


הֶרֶף! הֵן מוּטָב כִּי אֶצְטַיֵּד בְּאוֹר,

כְּהֵלֶךְ לִבְאֵר צָמוּד בְּטֶרֶם יִפֶן הַמִּדְבָּרָה.

אֶת כָּל צְבָעָיו אֶשָּׂא בְּתַרְמִילִי,

גְּלוּלִים בִּירִיעַת הַחֲשֵׁכָה

(גַּם אוֹתָהּ אֶקַּח לְשָׁם

כִּי לֹא אוּכַל עוֹד לִרְאוֹתָהּ):

בַּכָּחֹל אֶמְשַׁח אֶת הַלֵּילוֹת

וּבְעָמְקָם אֶנְעַץ נִצְנוּץ־כּוֹכָב

גָּזוּר מִמְּלַאי נְיָר־הַצִּבְעוֹנִין;

וְהַיָּרֹק יְהֵא שָׁמוּר בִּמְדוֹרוֹ,

שֶׁהַגְּשָׁמִים יַנְבִּיטוּ בִּי צִיצַת הָעֲשָׂבִים

אוֹ שֹׁבֶל הָאַצּוֹת לְסַעֲרַת הַגַּל,

שֶׁעַל הַחוֹף יִפְשֹׁט גַּאֲוָתוֹ;

וְהַצָּהֹב יִסֹּךְ בַּקַּיִץ אֶת חֻמּוֹ

וְעַל הַחוֹל יוֹלִיךְ אֶת גְּמַלָּיו,

שֶׁסַּנְוֵרִים יְדַנְדְּנוּ לְצַוָּארָם;

וְהַלָּבָן יְכַס עַל הַכְּתָמִים

כְּמַעֲטֵה הַשֶּׁלֶג עַל בִּיבִים…


כְּמוֹ עַל־גַּבֵּי קֻפְסַת הַמַּמְתַּקִּים

לְרַוְחָתִי אֶצְבַּע לִי אֶת חַיַּי:

עִם בַּרְוְזֵי־הָאַשְׁלָיָה הַלְּבָנִים

וַאֲגַמֵּי־הָאֹשֶׁר שֶׁל שׁוֹטִים,

הַגַּגּוֹת הָאֲדֻמִּים שֶׁל הַזְּקֵנִים

וּפִרְחֵי־פְּתַיּוּת שֶׁל אוֹהֲבִים,

עִם שְׁמָשׁוֹת בְּצוּף מְמֻלָּאוֹת

וּפָרוֹת בְּאָחוּ־הַבְּדָיוֹת – – –

אוֹ בַּשָּׁחֹר יָבוֹאוּ הַיָּמִים

כַּחֲלָלִים בְּמוֹדָעוֹת הָעִתּוֹנִים

(שֶׁלַּפְּצוּעִים עֲדַיִן אֵין סוֹפְדִים),

וְהַשְּׁמָשׁוֹת יָזִיבוּ מֵעֵינָם

אֶת קִלּוּחֵי הַגָּוֶן הָאָדֹם

כְּצִיּוּנֵי שְׁגִיאוֹת בְּגִלָּיוֹן,

שֶׁמְּתֻקָּן כְּבָר לֹא יִהְיֶה לְעוֹלָמִים.


פִּתּוּל צְלָלִים עַל קִיר כְּעִוּוּת שִׂפְתֵי־חוֹלֶה בַּחֶדֶר.

גַּם הַפְּרָחִים נָעִים בָּאֲגַרְטֵל.


וּמָה אִם אַעֲרִים עַל הַמַּבְרִיחַ שַׁעֲרֵי הָאוֹר,

אֶקֹּב פֶּתַח אַחֵר, דַּרְכּוֹ יִזַּל סִילוֹן

אֱלֵי גֻּלְגֹּלֶת מוּגֶפֶת,

כְּגַנָּבִים אֱלֵי מַרְתֵּף וְעִידָתָם יֵרְדוּ בַּסֵּתֶר?

אוּלַי דֶּרֶךְ אָזְנַי אֲשֶׁר יָבִיאוּ הַמַּרְאוֹת

עִם הַצְּלִילִים:

פֶּזֶז הַקּוֹלוֹת וְדַקִּיקוּת הַצְּחוֹק –

צֹהַב הַשֵּׂעָר כְּחַמָּנִית לַשֶּׁמֶשׁ,

זֵרְעוֹנֶיהָ מְפַצְּחִים שִׁנַּיִם;

רֶצֶן הַבִּטּוּי וְעַמְקוּת הַצְּלִיל –

אֹפֶל הַשֵּׂעָר כִּדְמִי־הַמְּבוֹאוֹת,

הַמֻּכֶּה עַד הֵד בַּמַּקְלוֹת;

נֵפֶץ הַכַּדּוּר שְׁלִיחַ־גּוֹרָלִי

יְבִיאֵנִי בְּסוֹד צִבְעֵי הַדָּם וְהַשְּׁקִיעָה…

יֹאמְרוּ: “לִפְתָּן אָדֹם”

אֵדַע: נֵפֶץ הַכַּדּוּר שְׁלִיחַ־גּוֹרָלִי;

"נַעֲרָה שְׁחוֹרָה " –

רַעַשׁ הַמַּקְלוֹת בַּמְּבוֹאוֹת;

"תַּלְתַּלֵּי־זָהָב " –

פֶּצַח זֵרְעוֹנֵי־שַׁבָּת בַּשַּׁחֲרִית.


מִשּׁוּשׁ צְלָלִים בַּקִּיר כַּיָּד עַל הַסָּדִין.

כְּתָמִים נָעִים בָּאֲגַרְטֵל.


תֵּן וַאֲטַפֵּס בַּחֲוָקֵי הַחֶרֶג

אֶל שֶׁאָמַר יְהִי אוֹר.

רָאָהוּ כִּי טוֹב הוּא לִי

וְאַף לַחֹשֶׁךְ אֶקְרָא לֵיל־כּוֹכָב

לֵיל־אַהַב.

קַנַּאי הוּא אֶת נוֹפָיו,

כִּי הָלַךְ לִבִּי עִם מִפְרָשׂ בַּיָּם,

חֹרְשָׁה מָשְׁלֶגֶת,

וְלֹא שָׁעִיתִי אֶל הָרִיק הַנֶּעֱלָם.

וְלֹא הוֹאִיל כַּבּוֹת הַכֹּל…

הוֹ, תֵּן וַאֲטַפֵּס, תֵּן וַאֲמַהֵר,

כִּי הַסֻּלָּם יִמּוֹט עִם בֹּקֶר

וּמִשְּׁחָקִים אֶפֹּל.


קְרִיאַת הַתַּרְנְגֹל כְּמִי אֲשֶׁר עָיֵף לִבְכּוֹת.


הַתַּרְנְגֹל קוֹרֵא, וְכַרְבָּלְתוֹ כְּנֶפֶץ הַכַּדּוּר שְׁלִיחַ־גּוֹרָלִי.


חַמָּה נְִשִׁימָתָהּ שְׂעִירָה,

וּבַחוּץ נוֹשְׁמִים הַכְּלָבִים לִקְרָאתָהּ

חַמִּים וְעַזֵּי־חֲלָצַיִם.

אַךְ בְּכִיס מְעִילִי הַמַּפְתֵּחַ…


הוֹ חַמַּת־הַקְּטִיפָה,

יְחִידָה מִלְּבַדִּי הַנּוֹשֶׁמֶת בַּחֶדֶר,

הַנּוֹשֶׁמֶת בָּשְׂמֵי־הָאָבִיב

מִתְגַּנְּבִים אֶל הַחֶדֶר –

אַוִּיר הָאָבִיב הַנַּעוּל…


הוֹ יְפַת־הַקַּוִּים,

הֵן הַחֹרֶף יָבֹא וְנַסִּיק הַתַּנּוּר,

וּבַחוּץ יָפוּצוּ הַכְּלָבִים,

יָפוּצוּ אֲנָשִׁים רוֹעֲדִים,

הֵן חַמָּה וְאוֹהֶבֶת תִּהְיִי,

יְחִידָה מִלְּבַדִּי הַנּוֹשֶׁמֶת בַּחֶדֶר

אֶת אַוִּיר רֵאוֹתַי הַפְּתוּחוֹת.


תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.