רקע
מאיר הלוי לטריס
mנחלת הכלל [?]
tשירה

השושנה / מאיר הלוי לטריס

Metamorphose 1


שׁוֹשַׁנָּה חֲמוּדָה חַכְלִילַת עֵינָיִם!

לָךְ חֶמְדָּה לָךְ עֶדְנָה עֲדִי עֲדָיִים;

אַךְ מֵעַי מֵעַי יֶהֱמוּ אֵלָיִךְ

אוֹר חַיִּים לֹא עוֹד יִגַּהּ עָלָיִךְ!

כְּמוֹ קוֹץ כְּמוֹ חָרוּל יִשְׂגֶּה דֻּמִיָּה

כָּכָה יִפְעָתֵךְ דּוּמָה פּוֹרִיָּה.


לְפָנִים נַעֲרָה הָיִית חֶלְקֵךְ בַּחַיִּים

עַל מַרְאֵךְ יָלִין הוֹד חֵן עַל עֵינָיִם

וּכְבֵין כּוֹכְבֵי אוֹר שַׁחַר וּצְפִירָה

בֵּין יְפוֹת עַיִן יִפְעָתֵךְ הֵאִירָה

אָז לִבֵּךְ אֶבֶן לְשַׁוְעַת עֲנָוִים

כְּאֵשׁ עָצוּר בָּם שַׁלְהֶבֶת אֲהָבִים.


“הוֹי תַּאֲוַת עָיִן!” דּוֹדִים הֵלִילוּ

קֶרֶב וָלֵב שַׁי לָךְ הוֹבִילוּ –

"מֶה תִּירָאִנִי כַּנָּמֵר עַל דֶּרֶךְ?

מֶה תִפְחֲדִי מּכּוֹרֵעַ לָךְ בֶּרֶךְ?" –

כֹּה נֶאֱנָחוּ כֹּה שָׁפְכוּ שִׂיחַ

וּגְאוֹנֵךְ מֵאַהֲבָה לִבֵּךְ הִקְשִׁיחַ.


שָׁם בֵּין חַיְתוֹ יַעַר אַהֲבָה תַרְגִּיעַ

אֲרָיוֹת וּנְמֵרִים בְּעֻלָּהּ תַּכְנִיעַ

גַּם דּוֹב גַּם שַׁחַל כִּי יְשַׁחֵר לַטֶּרֶף

אַהֲבָה תִּתְקְפֵהוּ וַתֹּאמֶר הֶרֶף!

אַךְ גְאוֹנֵךְ נִצָּב אֵין מִי יְנִיֵעהוּ

כְּמוֹ צוּר אַמִּיץ אֵין מָה יְשַׂעֲרֵהוּ.


אֵל קַנָּא הִשְׁקִיף מִמְּכוֹן שָׁמַיִם

הִשְׁפִּיל רְאוֹת עֲלֵי גַבְהוּת עֵינַיִם

וַיִּתֵּן קוֹל עֻזּוֹ: "עַפְעַפֵּי שָׁחַר

וְחֶמְדַּת יָדַיִם כִגְלִילֵי שֵׁן צָחַר

לֹא לִכְלֵי מַשְׁחִית לְחַבֵּל לָךְ שַׂמְתִּי!

בָּךְ יַכְתִּיר דּוֹד נֶאֱמָן בְּלִבִּי יָזַמְתִּי!"


"כִּי יָרוּם לִבֵּךְ, לְהָרַע שָׂמַחַת!

חַיִּים נָתַתִּי אָשׁוּב לָקַחַת;

אָכֵן לֹא עֵת עוֹד כִּי תִשְׁכְּנִי דוּמָה

יוֹמֵךְ עוֹד גָּדוֹל לֹא אֶתֵּן לָךְ תְּנוּמָה

רְאִי אוֹר יוֹמָם גַּם תִרְאִי הַשּׁחַת –

אֶבְרְאֵךְ חֲדָשָׁה שׁוֹשַׁנָּה פֹּרָחַת!"


אָז – בָּאָה חֲלִיפָתֵךְ עֲדִינָה

נָשָׂאת נֶהִי וְלֹא נָתַן חֲנִינָה

רַגְלַיִךְ הֻגַּשׁוּ בְּמַעֲבֵה אֲדָמָה

וַתַּעְטִי יָרָק לֹא נוֹתְרָה בָךְ נְשָׁמָה

מַחְלְפוֹת רֹאשֵׁךְ לֶעָלִים נֶהְפָּכוּ

וּשְׂפָתַיִךְ כְּמוֹ שָׁנִי נָעוּ – וְנָחוּ.


עוֹד הַיּוֹם בֵּין שְׁדֵי עַלְמָהָ תָלִינִי

אַף כִּי תִדּוֹם הֲגִיגָהּ תָּבִינִי

תֶּחֱזִי בָהּ וַתִּזְכְּרִי חַטַּאת נְעוּרָיְכִי

וְיִפְעָתֵךְ אֲמֻלָה אָז בַּעֲוֹנָיְכִי.

וָהִיא תִזְכּוֹר כִּי אֵלַיִךְ נִמְשָׁלָה

וְתִתֵּן דּוֹדֶיהָ בְּטֶרֶם נָבָלָה.


שׁוֹשַׁנָּה חֲמוּדָה חַכְלִילַת עֵינָיִם!

לָךְ חֶמְדָּה לָךְ עֶדְנָה עֲדִי עֲדָיִים

אַךְ מֵעַי מֵעַי יֶהֱמוּ אֵלָיִךְ

אוֹר חַיִּים לֹא עוֹד יִגַּהּ עָלָיִךְ!

אוּלָם גַּם דּוּמָם תְּהִי מוֹפֵת נֶצַח

לְעַלְמָה כִּי תִתְחַמֵּק בּחֹזֶק מֶצַח.



  1. ) השירה הזאת איננה העתקה מהמשורר הרומי Ovidius מחבר שירי החליפות (metamorphoses) כי אם מעשה ידי והגיון לבי על פי דרכי.  ↩

המלצות קוראים
תגיות