ע 1. [לגרשון סטבסקי] 🔗
[אודיסה] 1900, ד' תשרי תרס"א.
ידיד יקר ונכבד ה' גרשון סטבסקי נ"י.
מכתבך האחרון קבלתי במועדו. המקחים של פּחם שכתבת לי לא יכשרו לי ואין כל חשבון לשלם 18־17 ק'2 הפוד, כמו שאתה כותב. הנני כותב פה, באודיסה, על הוואגזאַל3 פחם טוב אֵ 23 קו“פ הפוד. כפי הנראה מעטה התקוה שאוכל לקחת פחם בסו”ס. ואעפי“כ אם יזדמן לך מקח טוב אבקשך להודיעני. — לע”ע מתנהל מסחרי זה בקטנות ובעצלתים ואיני מרויח כלום, אדרבה! אולם אקוה כי בחורף יביא לי רבית טובה בעד הכסף4 שאניח בעסק קטן זה ולא יותר, כי כפי שהודעתיך במכתבי הקודם לא נכנסתי לכתחילה בעסק זה לשם פרנסה, כי אם לתיאבון ולשם מסחר בעלמא, הואיל והיתה פרנסתי מצויה לי מעבודת הוראה: אולם עתה, כשבטלה החברה ועמה משמרתי בבה“ס5 – אני מבקש לי איזו פרנסה אחרת, או אפשר שאגדיל את מסחר הפחם ואעשנו לעסקי הקבוע. לע”ע אני אוכל מן המזומן.
חביבי! מדוע לא כתבת לי מהנשמע במחנכם ע“ד הציונות וכדומה. מה ספר שליחכם קמפּינסקי6? הגברה אם רפתה הציונות בסו”ס? אם פודים שם המניות7? איך עברו ימי ר“ה? איה התפללתם? והנשים? הכל הכל תודיעני, כי תאב אני לדעת הכל – הודיעני ג”כ, אם כבר הוקם בית הת"ת החדש? ומה משפטו?
הנני שולח רצוף בזה תמונתי. הנני לבוש שם בגד לבן של קיץ, מה שמקלקל מעט את הדמות, אבל בכללה עשויה התמונה נאמנה ומדויקת. שלום וברכה, לשנה טובה ומבורכת לך ולכל אשר לך. מה שלומך ושלום בכורך ר’ זאב?
לתשובה אחכה. באהבה וידידות
ח. נ. ביאליק
זוגתי דורשת לשלומך ולשלום רעיתך הכבודה וגם היא ואני מבקשים את תמונתה ושלחנו גם את תמונת אשתי לכם ואז תהיינה אצלי תמונות כל בני ביתך. אנא, עשה נא.
פ. ס. אולי יהיה לך דבר מסחר באודיסה והקרית אותו לי. הודיעני את האדרס של פלדשטיין8.
עא 9. [לה' סטבסקי] 🔗
אודיסה, 25 אוקטובר 1900 [ט“ו מרחשון תרס”א].
ידידי היקר ה' סטבסקי.
נפלאתי, מדוע לא עניתני עד היום על מכתבי האחרון ששלחתי לך בצרוף תמונתי. האמנם שכחתני? הקרה לך ח"ו איזה אסון? בי, הודיעני וענני מהר.
מויינברג קבלתי שני מכתבים ועדין לא עניתי עליהם, מפני שתשובתם דורשת ישוב הדעת ועיון רב. לכשאחליט דבר מה, אענה ואז אכתב גם לך דברים אחדים בענין זה.
מה שלומך יקירי, מה שלום זוגתך ובנך הנחמד, הכל הכל הודיעני.
ענה, ענה, ענה!
אוהבך המצפה לתשובה
ח. נ. ביאליק
זוגתי דורשת בשלום כלכם בחבה.
עב. [לדוד פרישמן] 🔗
26/10 1900 [ט“ז מרחשון תרס”א] אודיסה.
אדֹני הנכבד!
מודה אני לך על הכבוד שחלקת לי לקרא לי לעוזר לך10. הנני עושה בקשתך ושולח לך בזה שיר המתנדבים בעם11 לשימו, כדבריך, בגליון הראשון של “הדור”12.
והרשני נא, אדני, להביע לך שמחתי אל צאת “הדור” ואת ברכתי לך, עורכו, לתחלת מעשיך. וברוכה גם אחיאסף וברוך טעמה על בחרה בך לפרנס “הדור”.
ושלום לאדני כברכת מוקירו
ח. נ. ביאליק
נ. ב. סח לי ר' מנדלי סבא13 את צערו שהגיעתו הזמנתך בשעה שהוא עסוק ומטופל בעבודה מרובה, ואינו יכֹל, אעפ"י שהוא רוצה; להפנות ולעשות רצונך. לחדש דבר מעתה אי אפשר, שהזמן קצר; ליתן מן המוכן – אין לו עכשיו בעין ולא כלום, לפיכך השאתיו אני עצה הוגנת, ששמעה ונתקבלה על לבו14. ודאי הודיעך אותו זקן דבר זה והגיעך. בבקשה ממך, השמיעני מה דעתך על זה?
הנ"ל
עג. [לד. פרישמן] 🔗
Одесса, 23 мая 1901.
[אודיסה, י“ח סיון תרס”א].
אדוני היקר והנחמד ה' ד. פרישמַן.
לא עמדתי בדבורי ואעכב בידי את שני הפרקים של התרגום פישקה15 עד הנה. מובן מאליו, כי ה“סבות השונות” גרמו לזה והֵן עוֹני תשאנה. לעתיד לבוא אהיה דיקני ביותר. ואתה סלח לי לעבדך.
בדבר שנוי השם16 – החליט הזקן17 לקרא לתרגומי זה בשם “נ' כפופה”18. אמנם משונה מעט שם זה, אבל גם עולה יפה. טעמו ופירושו של השם יתבאר אל הקוראים מתוך גוף הספור בפרקים הבאים: כנוי הוא זה ל“פישקה החִגר”, שכך כינוהו הכסלונים.
הודיעני בטובך תיכף (הרואה אתה מה זריז אני!) למתי תאמר לתת התרגום לקוראיך בהדור. הסבא משתוקק לדעת זאת ועשה למענו, אם לא למעני, וענני תיכף ומיד.
אני אומר “תרגום, תרגום” – וכפי שאתה רואה אין זה תרגום כמשמעו בכל מקום. יושב אני על כל טפת דיו שבעה נקיים ואחר כך אני מראה אל הזקן והוא חוזר ויושב שבעה נקיים. יש שהוא מבקש את המלה הנכונה שתים ושלש שעות רצופות. אין זה תרגום אלא מעשה בראשית.
אנא אדוני! אמור לאחיאסף לשלוח לי על חשבון עבודתי 50 רו"כ. שעתי דחוקה מאד. וגם זה תיכף.
כותב אני עתה ספור מעין “אריה בעל גוף” שבא בהשלוח19. אם לא יפול גם הפעם בגורלו – אשלחנו אליך.
שירים חדשים לא כתבתי עדין. לכשאכתֹב אשלח. התקח מידי אל “הדור” תרגום פרקים אחדים מן הספר “קדמוניות העברים” לנובק20? אם רוצה אתה אשלח לך מן המשובחים שבפרקים (קדמוניות משפטי העברים21). – אתה החלות להדפיס ב“הדור” מכתביך ע"ד הספרות22 – יישר כחך! עוד בטרם בואם חכיתי להם שיבאו. נער נא את קופת השרצים ונפלו מתוכה, פן יגדלו והבאישו ארץ.
מכבדך ואוהבך בלב נאמן
ח. נ. ביאליק
-
עפ"י העתקה של מקבל האגרת. ↩
-
קופיקות. ↩
-
בתחנת הרכבת. ↩
-
צ"ל: על הכסף (רבית בעד הכסף – רגיל בלשון סוחרים). ↩
-
חברת “החנוך” בטלה זמן לא־רב אחרי בואו של ביאליק לאודיסה וש. בן־ציון וח. נ. ביאליק החזיקו איזה זמן במוסד על חשבון עצמם. ראה י. ח. רבניצקי: “ח. נ. ביאליק קטעי זכרונות” – “ספר ביאליק”, ע' 127–128. ↩
-
קמפינסקי – מציוני סוסנוביצי – היה השליח של האגודה הציונית בעיר לקונגרס הציוני הרביעי בלונדון (ראה דברי ביאליק בסוף אגרת ס“ח: ”בדבר ציר לקונגרס, אם לא יסע קמפינסקי" וכו'). ↩
-
מניות “אוצר התישבות היהודים”. ↩
-
משה גרשם פלדשטיין – מידידיו של ביאליק בסוסנוביצי, אחר־כך עתונאי, כותב פילטונים קטנים בעתון “היונט” בוַרשה – בחתימת שם ר' משה – ב“היום” (וַרשה 1925) וב“הצפירה” בתקופתה האחרונה. ↩
-
עפ"י העתקה של מקבל האגרת. ↩
-
פרישמן קרא את ביאליק להיות לעוזר לו בשבועון “הדור” שערך (יצא בהוצאת “אחיאסף”). ↩
-
השיר “למתנדבים בעם”, שנקרא, כנראה, קודם “המתנדבים בעם” עפ“י ”המתנדבים בעם ברכו ה'" (שופטים ה‘, ט’). ↩
-
אכן נדפס השיר בגליון א' של “הדור” (מיום י“ח כסלו תרס”א). ↩
-
ר' מנדלי מו"ס. ↩
-
ה“עצה ההוגנת” היתה לכתוב עברית את “ספר הקבצנים” (“פישקה החגר” – ביידיש נשלם בשנת 1888), שתחלת הדפסתו היתה ב“הדור” שנה א' (גליונות: 25, 26, 27, 30, 31, 44), וביאליק השתתף עם מנדלי מו"ס בעבוד העברי של התחלה זו. ↩
-
תרגום “פישקה החגר” – “ספר הקבצנים” – של מנדלי מו“ס, שנעשה בידי ביאליק והוצע לפרישמן להדפיסו ב”הדור" (ראה למעלה, אגרת ע"ב, וכן הערה קודמת). ↩
-
פרישמן הציע באגרת לביאליק לשנות בעברית את שם הספור, כדי שלא יעשה את הרושם הראשון כמעשה תרגום. ↩
-
מנדלי מו"ס. ↩
-
אחר־כך בא שנוי גם בשם הזה והספור נדפס ב“הדור” בשם “ספר הקבצנים (נ' כפופה)”. ↩
-
הכונה, כנראה, לאחד הספורים של ביאליק שלא השלימם ולא הדפיסם ונדפסו – מתוך העזבון – אחר מותו. ↩
-
ח. נ. ביאליק, יחד עם א. זליצ'נקו, עסקו באותה שעה בתרגום ספר הארכיאולוגיה העברית – מגרמנית – של חוקר התנ"ך ותקופתו וילהלם נוֹבַק. ↩
-
הפרקים הללו, שלא נדפסו ב“הדור”, יצאו אחר־כך בספר מיוחד ע“י הוצאת ”אחיאסף“ בשם ”הליכות המדינה של העברים בימי קדם". ↩
-
פרישמן הדפיס בגליונות כ‘, כ“ד (כ“ז אייר, כ”ו סוין תרס"א) של ”הדור" שנה א’ שנים ממכתביו ע"ד הספרות, שהיו מכוונים נגד הצעירים בספרות של אותה שעה. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.