בימינו, לא מעשיך עומדים לך אלא הקצין ליחסי־ציבור. אם אין לך קצונה שלמה ליחסי־ציבור לספר פלאי מעשיך או להשיב מלחמתך שערה – מוטב התכנס בקונכיתך ואל תצא לשוק הציבור. אין לך קט בדמותך שאי־אפשר לעקם אותו בלי להיענש. וברבות הימים אפשר גם לשלח כל רסן ולעוות דמותך לחלוטין.
מעטות הדמויות שניחנו במידה כזאת של הגינות שוֹרשית ונאמנות מתמכרת לענייני הציבור כדמותו של שרגא נצר. אך באחרונה אתה מרגיש כמעט מאמץ לעוות דמות זאת בעיני הציבור. את פשטות חייו ונחבאותו אל הכלים –מציירים כרקימת משימות במסתרים. את לִבו הפתוח ונכונותו התמידית לעזור לאדם במצוקתו בלי גינונים – כתכסיס ללכוֹד ידידים. וגם בנים לתפארת שגידל לתנועה החלוצית לא גידל, כמובן, אלא כדי לחזק את שורות עצמו.
אין טענה אל הכותבים, זה הרגלם של כתבים בימינו לכתוב כעולה על רוּחם – או כעל רוּח המכתיבים. אבל יש לפעמים רגשה של כפיות־טובה מצד תנועה שאינה מתייצבת לימין אדם שחלקו גדול בעשיית התנועה הזאת לתנועת העם – בפרבר, בשכונות העוני ובעדות – ובקשירת המונים לדרכה של התנועה, ומוֹתר מכל – לאהבת ארצם.
כאשר יכתבו פרק זה בתולדותיה של התנועה, יהיה ל“איש המסתורין” הזה, שרגא נצר, דף יפה שלא יבייש או גוש או פלג אחר בתנועה כדי להוקיר משרת נאמן זה של הציבור.
10 ביולי 1963
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.