ההסתדרות נכנסת לשנת הארבעים וארבע לקיוּמה ברוּח שונה מאוד מזו שמנסים לצייר שוחרי־טובתה המדוּמים מחוץ למחנה־העובדים המאורגן. מהר יותר תתפּורר חזוּתם של מתנבאים אלה משייפגע אותו בניין רב־עוצמה שהיה ויישאר עוד ימים רבים ציר חברתנו המתחדשת וראש־החץ של התקדמוֹתה – ההסתדרוּת.
והיא תיכּוֹן עוד ימים רבים לא רק בזכוּת הישגיה, שאין רבים דוגמתם בתנוּעות פועלים אחרות, ולא רק משום שהיא ארוּגה כמעט בכל תא מתאי החיים המשקיים, החברתיים והתרבותיים של הארץ. היא תיכּוֹן ותתגבּר משוּם שהעקרונות שעל־פיהם נוסדה והמדריכים אותה כל הימים: כּוֹללות המקצועות המאוּגדים בתוכה, פעילוּת משקית עצמאית ועזרה הדדית, ורעיון אידיאי מַנחה – כל אלה לא זו בלבד שהוכיחו עצמם נכונים במציאותנו, אלא שהם מאוּמצים יותר ויותר כדרך־מופת על־ידי תנועת הפועלים החוֹפשית בעולם, כולל הארצות המפוּתחות ביותר. עקרונות אלה הוּכחו וחוּזקוּ בימי עצמאוּתנוּ כבימים שלפני קום המדינה, ובימינו אלה ממש כמו בשנים הראשונות לרִבונותנו.
כּוללוּת המקצועות ואַחדוּת המדיניוּת המקצועית סייעוּ למדינה להתוות את קווי הפּיתוּח של המשק ולעצב מדיניוּת כּלכּלית. במחיר סיכּוּן לא מבוּטל של הפּופּולריוּת, אך מתוך אחריוּת לגורל המשק שימשה ההסתדרות ביודעים כּלי־רעם עיקרי ללחצים שהיו מכוונים נגד המדיניוּת הכלכלית של הממשלה. היא קיבלה עליה סיכון חולף זה מתוך הכרה שיציבות וביטחון משקי של הארץ הם קודם כל מעניינו ומטובתו של העובד עצמו.
פיתוח המשק העצמי של הפועלים, מלבד מה שהוא משרת את צוֹרכי הפיתוח של הארץ באזורים החיוּניים ביותר, הוכיח עצמו כמשענת־כוח לעובד במאבקו על תנאי העבודה במשק הפרטי. והרעיון האידיאי המנחה של חברת־העובדים בנוּיה על צדק חברתי, נוטל מן ההסתדרות כל צביון צאֶכיסטי ומעמיד אותה עד היום ככוהן־חברתי מתקדם, הנושא גם משׂא גם דגל – כּוֹח־ראשון במעלה שהוא גם מקוֹר להנהגה הפרוגרסיבית של המדינה, גם מעוזה.
ואוּלם הבעיה, שהדינמיקה של חיינוּ מעמידה לפני ההסתדרות, מלפני כל ארגון ציבּוּרי, אינה בעיית העקרונות שעמדוּ במבחן, אלא בעיית הסיגול של דרכי הגשמתם לתמוּרות בחיינוּ ולמציאוּת החברתית והכּלכּלית המשתנה בקצב מסחרר.
לכן יש לקדם בברכה כמה מהלכים של הנהגת ההסתדרות המכוונים להחיש את קצב הסיגוּל הזה. אחד החשובים בהם הוא בלי ספק ההתקדמות, שעליה הודיע מזכיר ההסתדרות, לקראת הקמתן של הסתדרויות מקצועיות גדולות בתוך ההסתדרות. המגמה היא שבתוך מסגרת כוללת של מדיניוּת שכר אחידה, תינתן יתר־יכולת לעובדים, לענפיהם השונים, לסגל עצמם על־פי תנאיהם המיוחדים אל המדיניוּת הכללית, ומצד שני לתרגם את קוויה המרכזיים של מדיניוּת זאת לצרכיהם הספציפיים. הקמת הסתדרות פועלי תעשייה, אחת או שתיים, לפי הענפים, בחינת האפשרוּיות של הקמת הסתדרות אקדמאים ופיתוּח שיטה זו לגבי גוּשי מקצועות אחרים, עשויה לגוון את הפעילות המקצועית של ההסתדרות ולתת לעובדים לענפיהם השונים במסגרת המדיניוּת הכללית אפשרוּת־תמרוּן והכרעה רחבות יותר במערכה המקצועית.
בתמוּרה זאת, בהתחדשוּת חברתית במשק הפועלים, בהעמקת ההסבּרה לכל שכבות העובדים, טמוּן אוּלי המפתח לסילוּק הרבה מן הקשיים שפקדוּ את ההסתדרות באחרונה – שלא היו מעולם חיזיון נדיר בחיי ארגון תוסס ודינמי כהסתדרות, וכאז, כן עתה, הם לוואי להישגים גדולים.
וייאָמר עוד זאת: גם הניסיון לצייר פּירוּד בין ההסתדרות לבין הנהגת המדינה נדון, ככל הנבוּאות האחרות, לכישלון חרוּץ. הנהגת המדינה, שתנוּעת הפועלים עומדת בראשה, יודעת היטב, כי היציבוּת החברתית היא חלק בלתי נפרד מן היציבוּת הכּלכּלית ואוּלי אף תנאי נכבד לה. קיוּם מדיניוּת שכר מוּצדקת מבחינה סוציאלית וחיזוקה של ההסתדרות, שהיא גורם רב־משקל ביציבוּת החברתית הזאת הוא, איפוא, עניינה של הנהגת המדינה לא פחות משהוא עניינה של ההסתדרות. באותה מידה יודעת הנהגת ההסתדרות היום כשם שידעה תמיד מהי מידת אחריוּתה שלה לסייע לייצוּב כּלכּלי של המדינה ולהבטיח למשק תנאי התעצמוּת ושׂגשׂוג, שרק בּהם ערוּבּה לרמת־חייו של העובד, לעמידתנו בחזית הקליטה והפיתוח ובכל החזיתות החמורות האחרות.
בדאגה עּפוּלה והדדית זאת טמון סוד התקדמותה של הארץ עד כה, כשם שטמון בה, סוד הישגיו של הפועל. תוך שיתוף נאמן זה ומתוך אחריוּת לשליחוּתה – עוברת ההסתדרות בתקוות מחוּדשות ובביטחה את מִפתן השנה הארבעים וארבע לקיוּמה.
28 בדצמבר 1963
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.