הוועד הפועל של ההסתדרות מתכנס היום לקבל החלטה בעניין הקמת שלוש הסתדרויות של פועלי תעשייה, ויש לקוות כי יאשר אותה תוך הכרת חשיבותו של צעד זה הן לפועלי התעשייה והן להסתדרות כולה.
המגמה עצמה איננה חדשה. קווים להקמת מסגרות ארציות לענפי המשק השונים נסתמנו כבר בהחלטות ההסתדרות מאמצע שנות הארבעים. ברוח מגמה זו הוקמו בשלהי העשור ההוא איגודים מקצועיים ארציים כמעט בכל ענפי התעשייה, איגודים שמילאו תפקיד חשוב בעיצוב תנאי העבודה והשכר בהסכמים קיבוציים ארציים. הם גם הניחו את היסוד לגיבוש המבנה הארגוני של פועלי התעשייה עד שעלה הצורך ביציקת מסגרות חדשות בצורת הסתדרויות ארציות.
והצורך הזה החריף באחרונה ונעשה חיוּני משלושה טעמים עיקריים: המשק הלאומי שלנו קיבל בשנים האחרונות צביון תעשייתי יותר ויותר. יכולתנו לעמוד כגורם כלכלי עצמאי בחלק זה של העולם תלוּיה במידה גדולה והולכת בפיתוח תעשייה מודרנית ובאימון כוח־עבודה מעולה שיבטיח יעילותה של תעשייה וכושר־התחרות שלה בשווקים. מאתיים אלף העובדים בתעשייה הם, איפוא, גורם בעל־משקל לקידום ענף חיוּני זה במשק הישראלי. צורת ארגונם של עובדים אלה ויעילות ארגונם אי־אפשר לה שלא תהיה להם השפעה על מעמדה והתפתחותה של התעשייה כולה.
ואולם הקמת גוּשים ארציים לטיפול בקבוצת מקצוֹעות בתעשייה חשובה קודם כל ולפני הכל לעובדים עצמם. רק בדרך זו ניתן במשק מסועף ומתפתח להכיר ביסודיות את צרכיהם המיוחדים של פועלים בענפי תעשייה מסוימים, למצוא את נקודת הקִרבה שבין ענף לענף, לעקוב באופן שיטתי אחרי התפתחותו ואחרי האפשרויות הגנוזות בו ולמצות מהן את כל שניתן למצות לרווחתו של העובד – מובן, במסגרת של מדיניות שכר כללית.
אך לא פחות מכך חשובה הקמת המסגרות האלו להסתדרות כולה. ומבחינה זאת נודעת לה חשיבות חברתית לא פחות מאשר ארגונית. המגמה להעמיק את תחושת האחריות של העובדים לענפיהם, לתת להם חופש גדול יותר בקביעת מדיניות השכר הכללית של ההסתדרות בענף שבו הם עובדים – מגמה זו יש בה יסוד חברתי רב־ערך של העמקת הדמוקרטיה ושל מניעת התקלות שבריכוז מופרז.
הקמת שלוש הסתדרויות לפועלי תעשייה היא צעד מעשי בתכנית מקפת של הנהגת ההסתדרות לשינויים המכוונים להתאים מסגרות ותכני־פעולה למציאות של ימינו. יש לקוות כי לא יהיה רווח מיותר של זמן בין אישור ההחלטה לבין ביצועה הלכה למעשה. לא רק העיקרון של דה־צנטרליזציה מוכתב עתה על־ידי המציאות. גם קצב הגשמתו מוכתב על ידי ההתפתחות הדינמית של הארץ, של משקה ואוכלוסייתה.
הטלת אחריות ישירה יותר על העובדים, בצורה של מסגרות מקצועיות רבות סמכות, היא אולי גם הדרך הארוכה־אך־הקצרה להחזרת המשמעת הפנימית ולהגברת מרות הכלל – עד כדי העברת השיבושים שחלו פה ושם מיחסי העבודה בארץ. כוחה של אחריות ישירה עשוי להוכיח עצמו כגדול יותר מכוחם של תקנות וחוקים מגבילים.
אם לא תיעצר ההסתדרות באמצע הדרך; אם תמשיך לבצע בכל השטחים את השינויים שהתוותה לעצמה, בקצב ובנחרצות שמצווה עליה הזמן, קרוב לוודאי שתעמוד לפני פרק חדש של שגשוג ארגוני וחברתי העשוי להיות מתמרורי־הדרך החשובים בתולדותיה.
11 במארס 1965
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.