ישראלי הפוגש בישראלי אחר בחוץ־לארץ סבור תמיד שההו – הישראלי השני – מיותר. עוד ישראלי אחד. מה הוא עושה כאן? הכול וכולם נוהרים לחוץ־לארץ. תחילה קפריסין ועכשיו שוויץ. המבלי אין מקום בארץ להינפש, לטייל, לבלות, לערוך קניות? הרהורים אלה תוקפים ישראלי בחוץ־לארץ תמיד לגבי זולתו. את עצמו איננו רואה.
בישראלי אחד שפגשנו אתמול בציריך לא היתה עיננו צרה. זו הפעם הראשונה שעלתה בדעתנו המחשבה: מילא הוא אולי נחוץ כאן, אבל אנחנו?
לוח־האירועים השבועי של העיר ציריך הצביע על שתי הופעות של פרנק פלג: אחד בשירות השידור, בקונצרט הבוקר של יום ראשון, ואחד בקונגרס־האוז, קונצרט יחיד לצ’מבלו.
אהבנו במיוחד את הצ’מבלו, זה אביו של הפסנתר, שנמזגו בו גם פריטה וכאילו גם נקישה, גם המצייה של עוגב. אוֹזננו היתה קשובה לשלושים הוואריאציות של באך ועיננו רתוקה אל ידיו של פרנק פלג, שכלי זה הוא כליו, כאילו ניגרו הצלילים מן האצבעות. עם זאת הטינו אוזן גם עין אל הקהל: לשמוע סערת התשואות שאינן נרגעות אלא לאחר הדרן שביעי ולראות הבעת פניהם של המאזינים, תושבי ציריך: הבעה של התרוממות רוח והכרת תודה. מובן: לכולנו. לישראל כולה. כן, מכל מקום, היה נעים לנו לפרש.
המארח שלנו, תושב ציריך, ליווה אותנו בחיוך של הערכה. רוּממנו קצת בעיניו. “שילמתי אמנם שנים־עשר פרנק מחיר הכרטיס. אבל כל הפרנקים האלה אינם שקולים כנגד הפרנק שלכם –פרנק פלג.”
12 באוקטובר 1965
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.