ציונים ביוגרפיים    🔗

ט״ז באדר תר״ם — 15/28.2.1880 נולד באוֹרשה, פלך מוהילוב, רוסיה הלבנה.

תרס״א — מגיע לורשה עם כתב־היד של חמשת סיפוריו הראשונים.

חורף תרס״ב — נלקח לשרת בצבא הצאר הרוסי בעיר הוֹמל.

קיץ תרס״ב — מופיע הקובץ “סיפורים וציורים” בהוצאת “תושיה”, בעריכת בן־אביגדור.

אביב תרס״ד — מבריח את גבול גאליציה ומשתקע בלבוב. סיפוריו מתפרסמים ב“השלח”

וב“המעורר”.

תרס״ח — ברנר מגיע אליו ללבוב. שיתוף־פעולה ספרותי ביניהם, כולל עריכת “רביבים”.

תרע״א — הופעת הקובץ הספרותי “שלכת” בעריכתו. השתתפות בעריכת “סנונית”.

קיץ תרע״ג — מעבר מלבוב לוינה. בוינה בילה את שנות מלחמת־העולם הראשונה כפליט

יהודי בעל נתינות זרה.

תרע״ס — מופיע הירחון “גבולות” בעריכתו ובעריכת צבי דיזנדרוק.

תרפ״א — נושא לאשה את אנני־רות בת אלכס פלאנק. מתישב עמה לזמן קצר בבאדן ואחר־כך בכפר וצלסדוֹרף שליד גראץ שבאזור שטיריה, אוסטריה, שם ישב עד עלייתו לארץ־ישראל ושם נולדו לו בן ובת. שם כתב את סיפוריו ורשימותיו והשתתף בכתבי־העת שהופיעו בארץ־ישראל, בארצות־הברית ובמקומות אחרים.

תרפ״ד — ערך את הקובץ הספרותי “פרט”.

קיץ תרצ״ח — עלה עם משפחתו לארץ־ישראל והתישב בתל־אביב.

תש״ז — עריכת המאסף הספרותי “מעט מהרבה”. פרס ביאליק.

תשי״ג — פרס רופין.

תשי״ד — עבר לגור בחיפה.

תשי״ז — פרס ישראל.

תש״ך — אזרחות כבוד של העיר חיפה.

תשכ״ט — פרס על שם ישראל וברטה ניומן מטעם המכון ללימודי היהדות באוניברסיטת ניו יורק.

ל׳ תמוז תשל״ב — 12.6.1972 — נפטר בגדרה.

 

מקורות:    🔗

ג. קרסל, “לכסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים”.

דוד תדהר, ״אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו״, כרך ד׳, עמודים 1893־1892. הערך נכתב בגוף שלישי בידי ג. שופמן עצמו.

הערה: שמו הפרטי הוא גרשם, ולא גרשון.

 

ספרי ג. שופמן    🔗

1 ״סיפורים וציורים״. הוצאת “תושיה”, ורשה, תרס״ב, 63 עמוד.

1א מהדורה נוספת של 1. דפוס האחים לוין אפשטיין, ורשה, תר״ף. זהה בכל לקודמתה.

2 “רשימות”. הוצאת י. ח. ברנר, לונדון, תרס״ח (דצמבר) (לחותמי “המעורר”), 117 עמוד.

3 ״מאידך גיסא״. הוצאת ש. ז. סיראטע, לבוב, תרס״ט (ינואר 1909), 23 עמוד.

4 ״כתבי ג. שופמן: סיפורים וציורים״. הוצאת מוריה, אודסה, תרע״ד, 228 עמוד.

4א כנ״ל, אודסה, תרע״ט (ללא שינוי מן המהדורה הראשונה, פרט להשמטת תמונתו של המחבר

ולשינוי מקומו של תוכן הענינים).

5 “כתבי ג. שופמן”. הוצאת א. י. שטיבל, תל־אביב. ספר ראשון, תרפ״ז, רט״ז עמוד; ספר שני,

תרפ״ט, 216 עמוד; ספר שלישי, תרפ״ט, 216 עמוד; ספר רביעי, תרצ״ה, 208 עמוד.

6 ״בטרם ארגעה: רשימות״. הוצאת ״עם עובד״, ספריה לדור, תש״ב, 230 עמוד.

7 ״מתוך כתבי ג. שופמן: רשימות״. הוצאת ״עדי״, תל־אביב, תש״ב, 147 עמוד.

8 ״במלקחים: דברים חדשים״. הוצאת ״ספרית השעות״, תל־אביב, תש״ד, 45 עמוד.

9 ״סיפורים״. הוצאת ״עם עובד״ (״גאולים״, ספריה מנוקדת לעם), [חש״ד], 63 עמוד.

10 ״כל כתבי ג. שופמן״. הוצאת ״עם עובד״, תל־אביב. כרך ראשון, תש״ו, 325 עמוד; כרך שני,

תשי״ב, 346 עמוד; כרך שלישי, תשי״ב, 348 עמוד; כרך רביעי, תשי״ב 290 עמוד.

11 “כל כתבי ג. שופמן”. הוצאת “דביר” ו״עם עובד", תל־אביב, תש״ך. ארבעת הכרכים ללא שינוי;

כרך חמישי: 223 עמוד.

12 “ילקוט סיפורים”. ליקט והוסיף מבוא והסברים שלום קרמר. הוצאת “יחדיו” ו״אגודת הסופרים״,

כסלו תשכ״ז, 168 עמוד.

פירוט הסיפורים הכלולים בכל ספר בתוספת הסיפורים שלא כונסו למהדורת “עם עובד” ו“דביר” מצוי בנספח א׳ למאמר “ראשית הביקורת על יצירתו של ג. שופמן”, ״הספרות״ כרך ד', מספר 4, 1974, עמודים 747־746 [39].

 

ביבליוגרפיה נבחרת    🔗

ברשימה זו נכללו גם מאמרים שנזכרו במבוא.

1 אבינור, גיטה. “יהודי ונכרי ביצירת גרשון שופמן”, “כרמלית”, כרך י׳, תשכ״ד, עמודים 124־118.

2 — “קוים ביצירתו של גרשון שופמן (במלאות לו שמונים וחמש שנה)”, ״מאזנים״, כרך כ׳, חוברת ה׳, אדר ב׳ — ניסן תשכ״ה (אפריל 1965), עמודים 366־362. נכלל בספרה: ״השקף אחורה בעצב — מאמרים בביקורת הספרות העברית״, הוצאת המחברת, 1974, עמודים 87־80.

3 אבישי, מרדכי. “סוד התמציתיות הפיוטית. ג. שופמן כאמן הסיפור הקצר”, ״שרשים בצמרת — יוצרים בספרות העברית", הוצאת “אל״ף”, תל־אביב, תשכ״ט, עמודים 59־51.

4 אבן, יוסף. (על הדיבור הסמוי בסיפוריו של שופמן) בתוך מאמרו: “הדיבור הסמוי, מושג בתורת הפרוזה וגילוייו בסיפורת העברית”, “הספרות”, כרך א׳ מספר 1, אביב 1968, עמודים 150—151.

5 ¹—, “סיפוריו הארוכים של ג. שופמן”, “מאזנים”, כרך ל׳, חוברת ג׳, שבט תש״ל (פברואר 1970), עמודים 206־201.

6 אוירבך, שלמה. “גרשום שופמן (פרקים)”, “מצודה”, כרך א׳, תש״ג, עמודים 136־147.

7 אונגרפלד, משה. ״ג. שופמן לגבורות״, ״חרות״ 18.3.1960. חתום: אג״ף. נדפס שנית בקיצורים ב“חרות” 26.3.1965.

8 —, “גרשון שופמן”, “ביאליק וסופרי דורו”, הוצאת “עם הספר”, תל־אביב, תשל״ד, עמודים 301־297. חליפת מכתבים בין שופמן לביאליק. נדפס קודם ב“דבר” 19.3.1965, ב“הארץ” 19.3.1965 וב״הפועל הצעיר״ 16.3.1965. (ראה גם מספר 22.)

9 אלישבע (ביחובסקי). “סיפורי שופמן”, “מאזנים” (שבועון), שנה ב׳, גליון כ״ב־כ״ג, י״ג בתשרי תרצ״א, עמודים 5־4.

10 —, ״יצירתו של ג. שופמן (רשמים בשעת קריאה)״, ״הארץ״, 23.9.1938.

11 אלישיב, ישראל (בעל־מחשבות). “מחוץ למחנה”, “העולם”, כרך ב׳, גליון ח׳, כ״ג באדר א׳ תרס״ח (25.2.1908), עמודים 113־112.

12 —, “׳רשימות׳ ג. שופמן, הוצאת ׳המעורר׳”, “ספרות” (בעריכת דוד פרישמן), כרך א׳, קובץ ב׳, חרס״ח (יולי 1908), עמודים 136־131.

13 —, “התקופה האחרונה בספרותנו (מסה)”, “העולם”, כרך ז׳. תרע״ג, גליונות ו״־י׳ (חמישה המשכים).

14 אלעד, פנחס (פ. לנדר). “כרך א׳ של כתבי ג. שופמן”, “מאזנים”, כרך כ״ב, חוברת ה׳, אב תש״ו, עמודים 306־303.

15 אפרת, ישראל. “שתים־שלוש שורות”, “מאזנים”, כרך ל׳, חוברת ג׳, שבט תש״ל (פברואר 1970), עמודים 178־175.

16 ארנפרייז, מרדכי (עהרנפרייז). ״השקפה ספרותית, VIl. (מספרים: ג) י. ברשדסקי, ג. שופמן, ליפמן לוין״, ״השלח״ כרך י״ב, חשון תרס״ד, עמודים 455־448. על ״סיפורים וציורים״, עמודים 455־454.

17 באדר, גרשום. ״זוהמה ספרותית״, ״המצפה״, שנה ה׳ גליון 30, ג׳ באב תרס״ה.

הערת המערכת: גליון 32, י״ז באב תרס״ח. מקץ שנים (עם יובל התשעים של שופמן) — תגובת דוד לאזר, בנו שלהכותב ב“מסה ומריבה”, הוצאת “המנורה”,1971, עמודים 54־50.

18 בהט, יעקב. ״עיצוב המציאות בידי שופמן״, ״מולד״, כרך כ״א, חוברת 176־175, אדר־אייר תשכ״ג (ינואר־אפריל 1963), עמודים 73־71.

19 בורלא, יהודה. “חותמו של שופמן”, “הפועל הצעיר”, כרך כ״א, גליון כ״ד, 14.3.1950, עמוד 9.

20 ביאליק, חיים נחמן. “טעות נעימה — לצאת ה׳רביבים׳”, “דברי ספרות”, הוצאת ״דביר לעם״, עמודים רצ״ב־ש׳. לראשונה: “השלח”, כרך י״ס, חשון תרס״ט, עמודים 384־380 בחתימת נון.

21 —, “על ג. שופמן (ליובל הכ״ה ליצירתו)”, “דברים שבעל־פה”, ספר שני, הוצאת “דביר”, תל־אביב, תרצ״ה, עמוד קפ״ח.

22 —, “אגרות חיים נחמן ביאליק”, הוצאת “דביר”, תרצ״ט, לפי מפתח השמות. (ראה גם מספר 8.)

23 בן־אור, אהרן (אורינובסקי). “גרשון שופמן”, “תולדות הספרות העברית החדשה”, כרך ג׳, הוצאת ״יזרעאל״, תשי״א, עמודים 158־142 (כולל ביבליוגרפיה של כתביו ועליו).

24 בנארי, נחום. “נושאים בכתבי ג. שופמן”, “יד לקורא”, כרך א׳, תש״י־תשי״א, עמודים 109־105.

25 בן־גריון, עמנואל. “בטרם ארגעה”, “מאזנים”, כרך ט״ו, חוברת א׳, תשרי תש״ג, עמודים 41־37.

26 בן־דוד, סילביה. “אידיאליזם וריאליזם ביצירת ג. שופמן (עיון בסיפור ‘טיול’)”, ״גזית״, כרך כ״ו, חוברות ט’־י״ב, כסלו־אדר תש״ל (דצמבר 1969־מרס 1970), עמודים 9־7.

27 בן־מנחם, משה (שלנגר). “כאיש־גבורתו (על ג. שופמן)”, “בנתיב האור — מסות, רשימות ודברי ביקורת”, הוצאת ״יבנה״, תל־אביב, תשכ״ט. מאמר א׳: "למהות יצירתו״, עמודים 169־154. לראשונה ב״דברי סופרים־מאסף סופרי ארץ־ישראל״, ערוך בידי ברש ולמדן, תש״ד, עמודים 230־217. מאמר ב,: "ליד הדרך״, עמודים 170־169. לראשונה ב״דבר״, ח׳ בטבת תרצ״ט (30.12.1938). מאמר ג׳: ״בלי כחל ושרק״, עמודים 172־170.

*28 ברדיצ׳בסקי, מיכה יוסף. “שירה חדשה”, “היום”, חורף תרס״ה (שני המשכים). העיתון נערך בלבוב בידי משה קליינמן ויונה קרפל. זהו הרחבת מאמרו הלועזי "Der Weg״, שנתפרסם סמוך לאותו זמן.

29 —, ״על־אודות משורר״, “כתבי מיכה יוסף בן־גריון (ברדיצ׳בסקי): מאמרים”, הוצאת “דביר”, תשי״ב, עמודים רס״ז־רס״ח. בשינויים מן הנוסח הראשון שב״רביבים — קובץ ספרותי״, א', לבוב, תרס״ח (אוגוסט 1908), עמודים 86־85.

30 ברזילי, יצחק. “עם חמשת כרכיו של גרשון שופמן (למלאות לו שמונים וחמש)”, ״הדואר״, כרך מ״ו גליון י״א, ט׳ בשבט תשכ״ז (20.1.1967), עמודים 193־191.

31 ברזל, הלל. “הסיפור הראשון של שופמן”, “כרמלית”, כרך ט״ז, תש״ל, עמודים 48־38. על הסיפור “הערדל”.

32 מבוא לסיפורי ג. שופמן, “חתני פרס ישראל — מבחר סיפורים”. הוצאת ״יחדיו״, תש״ל, עמודים 108־101. על הסיפורים “מחיצה”, “יונה”. כולל ביבליוגרפיה. נדפס גם ב״הפועל הצעיר", י׳ בשבט תש״ל.

*33 —, “בין סיפור לתמונה ביצירת שופמן”, “מאזנים”, כרך ל׳, חוברת ג׳, שבט תש״ל (פברואר 1970), עמודים 215־209.

34 בר־טוביה (שרגא פייבוש פרנקל). “עולם בפני עצמו (ביקורת)”, “כתבים נבחרים” בעריכת ג. אלקושי, כרך שני, הוצאת “אגודת הסופרים” על־ידי “מחברות לספרות״, תשכ״ד, עמודים 573־564. לראשונה ב”השלח", כרך י״ח, שבט־תמוז תרס״ה, עמודים 570־564. על “רשימות”.

35 ברנר, יוסף חיים. מתוך מכתב פרטי לז. י. אנכי מאוֹריוֹל, חורף תרס״ג, “כתבים” ג׳, עמוד 226, מספר 29.

36 —, ״דפים מפנקס ספרותי״, ״כתבים״ ב׳, עמודים 280־278. לראשונה ב״הד הזמן״, תרס״ח. על ״רשימות״ ועל מאמרו של בעל־מחשבות ״מחוץ למחנה״ (11).

37 —, ״מהרהורי סופר״, ״כתבים״, ב׳, 246. לראשונה ב״רביבים“, ב׳, כסלו תרס״ט, עמוד 78. “רשימות” ועל הסיפורים “הניה” ו״באמצע”.

38 —, ״בעיתונות ובספרות (הערות וציונים)״, ״כתבים״, ב׳, עמוד 296. לראשונה ב״הפועל הצעיר״, ח׳ בכסלו תרע״א, עמוד 13. על המאסף “שלכת” ועל הסיפור “אהבה”. עוד בכתבי ברנר על שופמן ראה לפי המפתח.

*39 גוברין, נורית. “ג. שופמן”, “מעגלים”, הוצאת “מסדה” ו״אגודת הסופרים“, 1975, עמודים 241־89. הפרקים: “ראשיתו של שופמן (תרס״ב־תרע״ג)”, עמודים 136־89. לראשונה ב״מאזנים״, תשל״ג (3 המשכים), כרך ל״ו חוברת 6, כרך ל״ז חוברות 1, 2. ״ראשית הביקורת על יצירתו״, עמודים 184־137. לראשונה ב״הספרות”, כרך ד׳, מספר 4, 1974. ״הלכה ומעשה ביצירתו״, עמודים 204־185. לראשונה ב“מאזנים”, כרך ל׳ חוברת ג', שבט תש״ל. “זיקת יצירתו של שיפמן למקרא”, עמודים 228־205. לראשונה ב“כרמלית”, ט״ז, תש״ל. “על שנים מסיפורי ג. שופמן: ׳השנים׳, ׳ילד זר׳״, עמודים 235־229. לראשונה ב”מאזנים",

כרך כ״ט, חוברת ב׳, תמוז תשכ״ט.* “אל התהום (משהו על אמנות הסיפור של ג. שופמן)״, עמודים 241־236. לראשונה ב”הפועל הצעיר", כ״ד באלול תשכ״ח. לחלק מן המאמרים מצורפים נספחים ביבליוגרפיים.

40 —, “שופמן וברנר”, “מחברות לחקר יצירתו ופעלו של י. ח. ברנר”, בעריכת ישראל לוין, הוצאת אוניברסיטת תל־אביב וההסתדרות הכללית על־ידי “עקד”, מאי 1975, עמודים 145־106. בתוספת נספח ביבליוגרפי.

41 —, “ג. שופמן: ׳במצור ובמצוק׳”, “מאזנים”, (שני המשכים, כרך מ׳, חוברת 6־5, ניסן־אייר תשל״ה, עמודים 419־409; כרך מ״א, חוברת 1, סיון תשל״ה, עמודים 63־55.

42 —, ״׳גבולות׳ — דיוקנו של כתב־עת״, ״סימן־קריאה״, מספר 7, מאי 1977, עם׳ 418־407.

43 —, ״׳פרט׳ — קובץ ספרותי ׳טהור׳״, ״סימן־קריאה״, מספר 8.

44 גורליק, שמריהו. “ג. שופמן על הספרות האירופית”. "מסות׳, הוצאת ש. גורליק, תל־אביב, תרצ״ז, עמודים 87־83.

45 גורן, נתן (גרינבלאט). “ג. שופמן”, “התקופה”, כרך ב׳, ניסן־סיון תרע״ח, עמודים 589־587. על “סיפורים וציורים”.

46 גורפיין, רבקה. ״עם קריאת שופמן", ״דבר״, ח׳ בטבת תרצ״ט (30.12.1938).

47 גיל, משה. “פרקי ג. שופמן”, “כתבים נבחרים”, בעריכת ג. אלקושי, ירושלים, תש״ל, עמודים 63־49. פרק א׳: ״אדם בארץ״, עמודים 52־49. לראשונה ב“גליונות”, כרך כ״ז, חוברת ח‘, אייר תשי״ב. פרק ב׳: “היהודי והאדם בכתביו”, עמודים 63־52. לראשונה ב“מאזנים”, כרך י’, חוברת ד׳, אדר תש״ך, עמודים 261־267.

48 גלבוע, יהושע. “בעקבי ג. שופמן — עם קריאה בארבעת הכרכים”, “מולד”, כרך י״א, חוברת 64, אוקטובר 1953, עמודים 209־202.

48א הזז, חיים. ״גרשון שופמן"; “סופר כפשוטו”; “הוא אחרון הוא ראשון”, "משפט הגאולה״, ״עם עובד״, תשל״ז, עם׳ 343־334. [שם, ציון מקום הדפסה ראשון.]

49 הילנער, ד. “ביקורת. ׳בין החומות', ציור מאת ג. שופמן”, ״השלח״, סיון תרס״ד; ״הדור״, ב', חוברת כ״ג, ז׳ באב תרס״ד, עמודים 17־14.

50 הלקין, שמעון. “מבוא לסיפורת העברית”, רשימות לפי הרצאותיו בשנת תשי״ב מאת צופיה חלל, הוצאת ״מפעל השכפול״, ירושלים, תשי״ח, עמודים 337־336.

51 —, “ג. שופמן”, “דרכים וצדי דרכים בספרות”, כרך ב׳: “סופרים עברים”, הוצאת ״אקדמון״, ירושלים, תש״ל, עמודים 149־144. לראשונה ב“מולד”, כרך כ״א, חוברת 176־175, אדר־אייר תשכ״ג, (ינואר־אפריל 1963), עמודים 71־68.

52 הנעמי, משה. “שופמן כיום”, “בצרון”, כרך נ״ח, חוברת ה', אייר תשכ״ח, עמודים 26־20.

*53 זמורה, ישראל. ״יצירתו של ג. שופמן״, ״טורים״, שנה ב', גליון כ״ח, 26.10.1938, עמודים 3־2.

54 —, “יצירתו של ג. שופמן”, “ספרות על פרשת דורות”, ספר שלישי, הוצאת ״מחברות לספרות״, תל־אביב, תש״י, עמודים 53־45.

55 —, “המספר את לב הדברים”, “מאזנים”, כרך י‘, חוברת ד’, אדר תש״ך, עמודים 246־244.

56 חנוך, גרשון. ״ג. שופמן“, ״בדמי הסער, הוצאת הסוכנות, ירושלים, תשכ״ב, עמודים 222־219. לראשונה ב״הפועל הצעיר״, 15.4.1927, בשינויים, וב”בצרון", כרך ט׳ שנה ה‘, חוברת ג’, כסלו תש״ד. על כרך כתביו הראשון בהוצאת “שטיבל”.

57 טרנור, נחום. ״עולם בזעיר־אנפין״, ״כרמלית״, כרך ט״ז, תש״ל, עמודים 61־49.

58 יציב, יצחק. “ג. שופמן”, “בין עין לנפש”, הוצאת “דבר”, תל־אביב, תשי״ג, עמודים 272־264. הפרקים: ״שרטוטי פחם״, עמודים 265־264. לראשונה ב״דבר“, כ״ד בכסלו תרפ״ד. ״קוים לדמותו״, עמודים 269־266. לראשונה ב״דבר”, י״ד בתשרי תרצ״א. ״בטרם ארגעה״, עמודים 271־269; “אמן הנובלה הקצרה”, עמודים 272־271. לראשונה ב״דבר״ 10.1.1947.

59 ירושלמי, אליעזר. “אמן הנובלה (ג. שופמן)”, “באהלי ספרות”, הוצאת “ממעמקים”, תשכ״ו, עמודים 16־9. הפרקים: “אמן הנובלה”, “מאחורי המחיצה׳, “הכפר של שופמן”, “הסמל”, “האהבה”, “אהבת ילדים”. לראשונה ב״מבואות”, שנה ב׳, גליון 10, 8.6.1955, עמודים 15־13, וב״דבר", 18.3.1960.

*60 לובצקי, י. א. ״מעולם האמנות והספרות היפה א׳ — ג. שופמן", “העולם”, כרך ב, (שני המשכים), גליון כ״ו, ב׳ בתמוז תרס״ח, עמודים 353־352; גליון כ״ז, ט׳ בתמוז הרס״ח, עמודים 363־362. על “סיפורים וציורים” ועל “רשימות”.

61 —, “משוק הספרים”. “השלח”, כרך י״ט, אב תרס״ה־טבת תרס״ט, עמודים 279־269. על “ספרות” א׳ וב׳ בעריכת ד. פרישמן, על מאמרו של לחובר על שופמן ועל מאמרו של שופמן “תולעים ספרותיים”. (תגובת שופמן ב“ספרות” ג׳ בשם: "על־אודות ׳השכל המבאר׳״, עמודים 150־145.)

62 לחובר, פישל. “כשרונותינו הצעירים (מסות ספרותיות) ב׳ — ג. שופמן”, “ספרות”, כרך א׳, קובץ א׳, ורשה, תרס״ח (אפריל 1908), עמודים 60־56. על סיפוריו הראשונים ועל אלה שנדפסו ב“המעורר”.

63 —, ״ג. שופמן״, ״ראשונים ואחרונים״, הוצאת ״דביר״, תשכ״ו, עמודים 334־328 (מהדורה שניה מורחבת), מאמר א׳, עמודים 330־328. לראשונה ב“דבר”, ה׳ באלול תרפ״ז, וב״מאזנים״, י״ג בתשרי תרצ״א. מאמר ב׳, עמודים 334־331. לראשונה ב״כנסת״ כרך ח׳, תש״ג־תש״ד, עמודים 266־264. על “בטרם ארגעה”.

64 ליכטנבום, יוסף. “ג. שופמן”, "ספרותנו החדשה: התפתחות השירה והפרוזה בספרות העברית״, הוצאת ״ניב״, תל־אביב תשכ״ג, עמודים 202־195.

65 —, “גרשון שופמן”, ״מאסף״, ה׳־ו׳, תשכ״ה־תשכ״ו, עמודים 398־390. מאמר זה כולל בתוכו רשימות שנכתבו בזמנים שונים בכתבי־עת ובספריו של המחבר.

66 מושקט, ח. “אדם בארץ (ליובל העשרים ליצירתו הספרותית של ג. שופמן)”, ״היום״ (ורשה), שנה ב׳, גליון 342, 19.2.1926, עמוד 3.

67 מיכלי, ב. י. (דוחובני). “בטרם ארגעה”, “גליונות”, כרך י״ד, חוברת ז׳, תשרי־חשון תש״ג, עמודים 47־45.

68 —, ״צללי המלחמה ברשימות שופמן״, ״בסער (מאסף)״, תש״ג, עמודים 354־349.

69 —, “הארץ ביצירת ג. שופמן”, “גליונות”, כרך כ״ד, חוברת ב׳, אדר־ניסן תש״י, עמודים 62־60.

70 מירון, דן. ״על סיפורי שופמן", ״משא״, 1.4.1960.

71 מלץ, דוד. ״יצירת שופמן בארץ״, ״מבפנים״, כרך י״ד, חוברת ד׳, אוגוסט 1950, עמודים 591־587.

72 —, ״על הסיפור ׳ליד הדרך׳״, ״דבר״ 28.3.1970.

73 נדב, לילי. “הקמרטון ותיבת־הזמרה: לענין הטיפוסי והאפיני לעומת האינדיבידואלי־היחודי ביצירת שופמן”, “מאזנים”, כרך ל׳, חוברת ג׳, שבט תש״ל, עמודים 250־246.

74 נומברג, הירש דוד. “בחיים ובספרות. שירת הכליון”, “הד הזמן”, שנה ב׳. גליון 8, וילנה, י״ט בשבט תרס״ה (9/22.1.1908), עמודים 2־1. על “רשימות”.

*75 סדן, דב. “פנס ביער — על ג. שופמן”, “בין דין לחשבון”, הוצאת “דביר”, תל־ אביב, תשכ״ג, עמודים 162־155. מאמר א׳: ״בין חושך לאור״, עמודים 155־160. לראשונה ב“דבר” ח׳ בטבת תרצ״ח (30.12.1938), וגם ב“אבני בוחן” הוצאת ״מחברות לספרות״, תשי״א, עמודים 171־164. מאמר ב׳: “לחתן הגבורות”, עמודים 162־160. לראשונה ב“מאזנים”, כרך י׳, חוברת ד׳, אדר תש״ך.

76 —,“שלושה סיפורים וסביביהם — על סיפורי ברדיצ׳בסקי, שופמן, עגנון”, “אבני גדר”, הוצאת ״מסדה״ ו״אגודת הסופרים״, 1970, עמודים 100־98. על הסיפור ״צדיק הדור״, עמוד 97־96. לראשונה ב“מאזנים”, כרך כ״א, חוברת ד׳־ה׳. אלול תשכ״ה־תשרי תשכ״ו.

77 —, “במפולש”, “אורחות ושבילים, מסה, עיון, חקר, כרך האישים”, הוצאת עם עובד, 1977, עמודים 97־92. לראשונה ב״מבפנים״, כרך ל״ד, חוברת 4, סתיו תשל״ג, עמודים 424־421. דברי אזכרה לג. שופמן בבית הסופר בירושלים.

78 העברי, יעקב (שם בדוי?). ״בשבילים״, ״כתובים״, שנה ה׳, גליון ו׳־ז׳, 30.10.1930, עמוד 4. על חגיגות יובל החמישים של שופמן.

79 עובדיהו, מרדכי. ״פרקי ג. שופמן — תגים לדמותו ויצירתו", הוצאת “גלים”, תל־אביב, תש״ך, 31 עמוד. בחוברת כונסו רשימות רבות שנתפרסמו בכתבי־עת שונים במשך שנים רבות.

80 פוגל, דוד. ״לשון וסגנון בספרותנו הצעירה״, “סימן־קריאה”, מספר 4־3, מאי 1974, עמודים 391־87. הפיסקה על שופמן — עמוד 389. בתוספת הקדמת משה הנעמי, המביא לבית־הדפוס. נדפס קודם ב“בצרון”, כרך נ״א, תשרי־חשון תשכ״ה.

81 פוזננסקי, מנחם. “על שופמן”, “דמויות מלוות”, הוצאת “הקיבוץ המאוחד”, תשי״ח, עמודים 257־253. לראשונה ב״כנסת", כרך א׳, תרפ״ח, עמודים 386־383.

82 —, ״אגרות ־ תרע״ט־תשט״ז", הוצאת “הקיבוץ המאוחד”, תש״ך, לפי מפתח השמות.

83 פיכמן, יעקב. “שרטוטים ספרותיים, ג. ׳המעורר׳, חוברות א״־ט׳, לונדון”, “היום”, שנה א׳, גליון 96, ורשה, ח׳ בכסלו תרס״ז (25.11.1906). על “תלוי” ו“עייפים”. תגובות נוספות של פיכמן על סיפורים בודדים של שופמן נתפרסמו במסגרת סקירותיו על כתבי־עת וסיכומיו הספרותיים השנתיים. רשימת תגובותיו עד תרע״ט — ראה מספר 39 במאמר: “ראשית הביקורת על יצירתו”.

*84 —, “גרשון שופמן”, “בני דור. מספרים”, הוצאת “עם עובד”, תל־אביב, תשי״ב. עמודים 184־122. הדברים מצורפים מרשימות שנכתבו בתקופות שונות ונתפרסמו בכתבי־עת שונים לרגל מאורעות שונים בחיי שופמן. עמודים 127־122 — לראשונה ב״מאזנים״, כרך ז׳ חוברת ד׳, תמוז־אב תרצ״ח; עמודים 134־127 — לראשונה ב״דבר״ 10.3.1951; עמודים 139־134 — ב״הפועל הצעיר״ 24.3.1950; עמודים 162־139 — ב״מולד״, כרך ה׳, חוברת 25, אפריל 1950; עמודים 163־168 —ב״דבר״ 21.10.1951; עמודים 172־168 — ב״דבר״ 30.9.1951; * עמודים 172־178 — ב״דבר״ 7.8.1942; * עמודים 184־178 — ב״דבר״ 14.8.1942.

85 פנואלי, שמואל יוסף. “ג. שופמן”, “דמויות בספרותנו החדשה”, הוצאת “ביומן”, תל־אביב תש״ו, עמודים 61־56. לראשונה ב“מאזנים” כרך כ״א, תש״ו.

86 צימרמן, דוד. “קריאה בסיפורי ג. שופמן”, “ניב הקבוצה”, כרך ט״ו, חוברת ב׳, עמודים 353־349; חוברת ג׳, עמודים 549־545, תשכ״ו. על הסיפורים: “הניר.”, “לא!”, “נקודת זהב”. על הסיפור: “לא” גם ב“שדמות”, גליון נ״ב, סתיו תשל״ד, עמודים 111־109.

87 צמח, שלמה. “גרשון שופמן”, “מסה וביקורת”, הוצאת “אגודת הסופרים” ליד ״דביר״, תשי״ד, עמודים 71־53. לראשונה, בשינויים, ב“השלח”, כרך ל״א, אודסה, 1914. על “סיפורים וציורים”.

*88 ״שופמן ב׳תקופות״׳, ״בארצות נוד״, תרפ״ה עמודים 129־124. חזר ונדפס ב״מאזנים“, כרך ל׳, חוברת ג׳, שבט תש״ל, עמודים 181־179. לראשונה ב”הארץ", י׳ באדר תרפ״ג (26.2.1923).

*89 קלוזנר, יוסף. ״ג. שופמן״, ״יוצרים ובונים: מאמרי ביקורת“, חלק ב׳, הוצאת ״דביר״, ירושלים, תרפ״ט, עמודים 221־208. לראשונה, בשינויים, ב״השלח”, כרך ל״ג אודסה, אלול תרע״ו, עמודים 86־75.

*90 קצנלסון, גדעון. “הבית השוקע בסיפורי שופמן”, “מאזנים”, כרך י׳, חוברת ד', אדר תש״ך, עמודים 255־246.

91 קצנלסון, חיים יעקב. ״הספרות העברית בשנת תרס״ב״, ״ספר השנה: מאסף ספרותי״, כרך ד', בעריכת נחום סוקולוב, ורשה, תרס״ג, עמודים 260־258.

92 קריב, אברהם. ״פרקים על שופמן״, ״דבר״ 20.1.1939, 17.3.1939.

*93 קריץ, ראובן. “על תבניות המבנה בסיפורי שופמן”, “תבניות הסיפור”, הוצאת ״פורה״, תשל״ו, עמודים 229־157. הפרקים: ״סקירה כללית״, עמודים 162־157. לראשונה כהרצאה בקונגרס העולמי הששי למדעי היהדות, ירושלים, קיץ 1973.

*93 ״על תפקידיה של הפואנטה בסיפורי התקבולת הניגודית״, עמודים 175־162. לראשונה ב“כרמלית”, י״ד־ט״ו, תשכ״ט. “אסוציאציה, הסבר וקישור מפתיעים בסיומי־סיפוריו של שופמן”, עמודים 183־175. לראשונה ב“מאזנים”, כרך ל׳, חוברת ג', שבט תש״ל, עמודים 245־239. “הדגמת הפרדוקס כמוטיב מבני בסיפורי שופמן״, עמודים 189־183. לראשונה ב”כרמלית" ט״ז, תש״ל, עמודים 92־85. ״נספח מפתח לסיפורי שופמן", עמודים 229־189.

*94 קרמר, שלום. “גרשון שופמן — דרכו באמנות הסיפור”, “ריאליזם ושבירתו”, הוצאת ״מסדה״ ו״אגודת הסופרים״, 1968, עמודים 62־50. זהו סיכום המאמרים שהתפרסמו קודם בהזדמנויות שונות: ב״ידיעות אחרונות״ 11.3.1960 ב״מאסף“, ב', תשכ״א, עמודים 508־499; כמבוא ל”ילקוט סיפורים", הוצאת “יחדיו” ו״אגודת הסופרים״, תשכ״ז, עמודים 26־7.

95 —, ״מסתכל־מחוקק״, ״מאזנים״, כרך ל׳, חוברת ג', שבט תש״ל, עמודים 195־200.

96 —, ״סיפוריו הקטנים של ג. שופמן״, ״כרמלית״, ט״ז, תש״ל, עמודים 38־29.

97 קשת, ישורון (יעקב קופליביץ). “יצירה וחיקוי”, “הדואר”, שנה ג׳, גליון ב׳, 14.12.1923, עמוד 7. על סיפוריו בתקופת אוסטריה הראשונה.

*98 —, “על שופמן”, “בדורו של ביאליק”, הוצאת “מוסד ביאליק” על־ידי “דביר”, תש״ג, עמודים 228־197. לראשונה בשינויים ב“דבר” ח׳ בטבת תרצ״ט (30.12.1938).

99 —, “על ג. שופמן”, “משכיות־מסות ביקורת”, הוצאת “אגודת הסופרים”, ליד ״דביר״, תשי״ד, עמודים 129־122. לראשונה ב״הפועל הצעיר״ 24.9.1942. על “בטרם ארגעה”.

*100 רבינוביץ, יעקב. ״חללים וחלשים״, ״הצופה״ (עיתון יומי), גליונות 126, 127, 128, סיון תרס״ג ושלושה המשכים). על “סיפורים וציורים”.

*101 רבינוביץ, ישעיה. “האדם ביקום – ג. שופמן”, “הסיפורת העברית מחפשת גיבור”, הוצאת ״מסדה״ ו״אגודת הסופרים״, 1967, עמודים 100־91. לראשונה ב״בצרון", כרך נ״ב חוברת ז', אב־אלול תשכ״ה, עמודים 202־192.

102 ריבולוב, מנחם. “רשימות ביבליוגרפיות” (על “התקופה”, כרך י', תרפ״א), ״התורן״, שנה ח׳, חוברת 4, אלול תרס״א, עמודים 53־52.

103 —, “ג. שופמן, “ספר המסות”, הוצאת “עוגן”, ניו יורק, תרפ״ח, עמודים ק״ה־קכ״ט. לראשונה ב״העולם”, שנה ט״ז, 1928 (חמישה המשכים). גליונות ט׳־י״ג. קדמה לזה רשימה קצרה ב“הדואר” 18.2.1927 (ליובל החמישים).

104 שאנן, אברהם. “מעולם סיפוריו של ג. שופמן — עם ההוצאה החדשה של כתביו”, “גליונות”, כרך כ׳, חוברת ז׳, תשרי־חשון תש״ז, עמודים 19־15.

105 —, “דרכו של שופמן”, “הספרות העברית החדשה לזרמיה”, כרך ד׳, הוצאת ״מסדה״, 1967, עמודים 234־227.

106 —, ״היסודות האוטוביוגרפיים״, ״דבר״, כ״ט בסיון תש״ך (24.6.1960).

107 שטרייט, שלום. “ג. שופמן”, “פני הספרות ־ מסות”, ספר שני, הוצאת “דביר”, תרצ״ט, עמודים 244־233. ״רשימה א׳״, עמודים 238־233. לראשונה ב“הדים”, כרך ד׳ חוברת ה׳־ו׳, אדר ב׳ תרפ״ז, עמודים 240־238. לראשונה ב״דבר" י״ב בטבת תרפ״ז. ״רשימה ב׳״, עמודים 244־240. לראשונה ב“מאזנים” (שבועון), שנה ב׳, גליונות כ״ב־כ״ג, י״ג בתשרי תרצ״א.

108 שמואלי, שמואל. ״רשימות ביקורת — 'אדם בארץ׳ מאת ג. שופמן (׳התקופה׳ ספר שמונה עשר)״, ״הפועל הצעיר״, כרך ט״ז, חוברת 45־44, 10.9.1923, עמודים 13־12. רשימות קצרות נוספות ראה לפי המפתח ל״הפועל הצעיר".

109 שמעוני, דוד (שמעונוביץ. בן־מלכה). “על העיקר שאיננו (לתכונתו האמנותית של ג. שופמן)”, “הפועל הצעיר”, כרך ו׳, תרע״ג (שלושה המשכים), גליונות 14, 21,19, טבת־אדר א׳ תרע״ג.

*110 שקד, גרשון. “ג. שופמן”, “ללא מוצא”, הוצאת “הקיבוץ המאוחד”, תשל״ג, עמודים 151־121. הפרקים: “ארבעה מדורים והחוף השקט (על דרכי ארגון המרי המציאות ביצירתו של ג. שופמן)”, עמודים 122־121, לראשונה ב“כרמלית”, ט״ז, תש״ל, עמודים 24־14.* "על חוד המעשה (על שלושה טיפוסים של ׳סיפור קצר׳ ביצירתו של ג. שופמן)״, עמודים 146־134; ראשיתו במאמר מוקדם בשם: ״צורות וראיית־עולם ביצירתו של ג. שופמן״, ״מבואות״, (שני המשכים) 17.6.1953, 20.7.1953; ולאחר־מכן ב״מאזנים״, כרך ל׳, חוברת ג׳, עמודים 189־182. “וכי מה יש עוד בעולם זה? (שופמן הניאורומנטיקן — כיסופים ומפח־נפש)”, עמודים 151־147, לראשונה בשינויים בשם “בין חזון להגשמה”, “מאזנים”, כרך י׳, חוברת ד׳, אדר תש״ך, עמודים 261־259.

111 —, “בני דור — עיונים ביצירות בני דורם של ברנר, שופמן וגנסין”, “הספרות”, מספר 21, אוקטובר 1975, עמודים 143־135.

112 —, ״ג. שופמן״, “הסיפורת העברית 1970־1880. א. בגולה”, הוצאת הקיבוץ המאוחד והוצאת כתר, תשל״ח, עמודים 403־385.

Taror, Norman. “Gershon Shofman and the Symbolist Strain”, “A Quarterly

Journal of \113 Jewish Life and Thought”, Vol. 15, No. 4, Fall Issue 1966, p. 450—457.

114 The Idea of Man in Gershon Shofman’s Art”, “The Journal Of Hebraic Studies!", " ———

Vol. 1, No. 2, 1970, p. 85־94.

 

זכרונות על ג. שופמן (מבחר)    🔗

1 ביילין, אשר. ״לדור ולדורות״, ״על המשמר״ 18.3.1960. הועתק בהשמטות מ״דבר", 1946.

2 ברוידס, אברהם. “פגישות ודברים”, “מאזנים”, כרך ל׳, חוברת ג׳, שבט תש״ל (פברואר 1970), עמודים 221־216.

3 “פגישות עם ג. שופמן”, ״משא״, ג׳ באב תשל״ב (14.7.1972). הזכרונות הללו [3,2] כונסו ב״פגישות ודברים עם סופרי הדור״, הוצאת ״מסדה״ 1976, עמודים 178־191.

4 ברקוביץ, י. ד. “שלום עליכם בקרב משפחתו”, “כתבי י. ד. ברקוביץ, כרך שני, סיפורי זכרונות”, הוצאת “דביר”, תשי״ט, עמוד פ״ט.

5 הורוביץ, יעקב. “ג. שופמן ז״ל”, ״הארץ״ 23.6.1972.

6 המנחם, עזרא. “ג. שופמן”, “האנתולוגיה שלי — סיפורים על סופרים”, הוצאת ״עקד״, 1969, עמודים 62־59.

7 זמורה, ישראל. ״יומן״, ״מאזנים״, כרך כ״ט, חוברת ב׳, תמוז תשכ״ט (יולי 1969), עמוד 126 (על פגישה עם שופמן ב־27.3.1939).

8 חיוג, משה. ״י. ח. ברנר — פרקי זכרונות״, ״מאזנים״, כרך ל״ט, חוברת 4־3, אב־אלול תשל״ד (אוגוסט־ספטמבר 1974), עמודים 199־187.

9 —, ״באבל, באגריצקי וספרות עברית״, ״משא״, כ״ט באלול תשל״ד (16.9.1974).

10 מאיר, מאיר. ״עם קריאת כתבי שופמן״, ״כרמלית״ ב׳, תשס״ו, עמודים 297־295.

11 מלץ, דוד. ״מה הוא ג. שופמן בשבילנו״, “כרמלית” ט״ז, הש״ל, עמודים 101־93.

12 נעמן, ח. ״פגישה עם ג. שופמן״, ״בצרוף׳, שנה כ,, חוברת ג׳, סבת־שבט תשי״ט, עמודים 166־165.

13 סלע, יצחק. ״גרשום שופמן", ״בסודם באה נפשי״, הוצאת ״אלף״ 1969, עמודים 98־87.

14 עגנון, ש״י. “יוסף חיים ברנר בחייו ובמותו”, “מעצמי אל עצמי”, הוצאת “שוקן”, 1976, עמודים 141־111. לראשונה ב״מולד״, כרך י״ט, חוברת 156, יוני 1961.

15 פוזננסקי, מנחם. “דמויות מלוות”, הוצאת “הקיבוץ המאוחד”, תשי״ח, עמודים 296־297.

16 פרסקי, דניאל. ״ג. שופמן בגראץ״, ״הדואר״, כרך יז, גליון י״ט, 18.3.1938, עמוד 298.

17 קוה, אהרן. ״ג. שופמן בשיחו״, ״הפועל הצעיר״, כרך מ״א, גליון 26, 10.3.1970, עמוד 25.

18 קולטאץ־שופמן, אסתר. ״אבי כפי שהכרתיו״, ״מאזנים״, כרך מ׳, חוברת 6־5, ניסן־אייר תשל״ה (אפריל־מאי 1975), עמודים 408־404.

19 קליינמן, משה. “גליציה מלפני שלושים וחמש שנה — פרקי זכרונות”, “מאזנים”, כרך י״א, אייר ת״ש ־ תשרי תש״א, עמודים 231־227.

20 ראוויטש, מלך. “ספר המעשיות של חיי”, הוצאת "החברה האמריקנית־ישראלית למו״לות בע״מ״, תשל״ו, עמודים 369־363 ועוד.

21 רזניק, שלמה. “ברשות היחיד”, הוצאת “אביבים”, תל־אביב, תשל״ג, עמודים 25־19.

22 רייזין, אברהם. “בספרות ובאמנות”, “דבר” י״ח באייר תרפ״ז.

23 —, "עפיזאָדן פון מיין לעבן״, חלק ב׳, וילנה, 1929, עמודים 54—56.

24 שלום, ש. ״סח לי גרשון שופמן", ״מאזנים״, כרך ל״ה, חוברת 1, סיון תשל״ב (יוני 1972), עמודים 7־5.

25 שרפשטיין, צבי. "בוקר אביב עם גרשון שופמן, “הדואר”׳ כרך מ״ו גליון כ״ח 2.6.1967 (במדור “במערכות החיים”).

 

ראיונות עם שופמן (מבחר)    🔗

1 בונדי, רות. “ג. שופמן — לא בשתים־שלוש שורות. ליובל השבעים וחמש”, ״דבר השבוע״ א׳ בניסן תשט״ו (24.3.1955).

2 — ״המקצר יאריך ימים״, ״דבר השבוע״ 3.3.1960.

3 בסר, יעקב. ״גרשון שופמן בן תשעים. ברגע זה…״, ״למרחב״ 22.5.1970. חזר ונדפס גם ב״הדואר", שנה 49, גליון כ״ח, א׳ בסיון תש״ל (יוני 1970/ עמוד 505 בשם: “ראיון עם ג. שופמן (ליום־הולדתו התשעים)”.

4 ירדני, גליה. ״בוקר אחד עם שופמן", ״משא״, ד׳ בניסן תש״ך (1.4.1960).

5 כהן, מ. ״שיחה חטופה עם ג. שופמן״, ״הבוקר״, י״ט באדר תש״ך (18.3.1960).

6 נדבה, יוסף. “שעה קלה עם גרשון שופמן”, “בצרון”, שנה כ׳ חוברת ג׳, טבת־שבט תשי״ט, עמודים 161—164.

7 נהור, אשר. “שיחה חטופה עם בעל היובל. ׳ג. שופמן: הרומן – זמנו עבר׳”, ״ידיעות אחרונות״ 10.3.1950; חתום: ד. נחום. באותו גליון גם רשימה ביוגרפית בשם ״משוזר חבלים — לאמן גדול", לפי תדהר.

8 רמבה, אייזיק. ״גרשון שופמן בן התשעים בבדידותו״, ״מעריב״, 9.5.1969. בסדרה ״סופרים בנעלי־בית״. נכלל בספרו: “בנים אכלו בוסר”, הוצאת הועד הציבורי להוצאת כתבי אייזיק רמבה, תשל״ג, עמוד 239־229.

 

כתבי־עת ועיתונים, שהקדישו גליונות מיוחדים לג. שופמן (מבחר)    🔗

ליובל החמישים    🔗

1 “מאזנים”, “שבועון לספרות, לביקורת ולדברי אמנות”, שנה שניה, גליון כ״ב־כ״ג (ע״ב—ע״ג), י״ג בתשרי תרצ״א. משתתפים: יוסף קלוזנר, פ. לחובר, שלום שטריים, ש. הרברג, אלישבע. כולל רשימה ביבליוגרפית של מאמרי ביקורת על שופמן מאת ב. שוחטמן, (43 ערכים).

2 ״דבר״, ״מוסף לשבתות ולמועדים״, י״ד בתשרי תרצ״א. משתתפים: מ. ז. ולפובסקי, מ. סתר, י. ג., י. בורלא, יציב. ההמשך ב״דבר״ כ״א תשרי תרצ״א. המשתתף: ז. י.

עם עלייתו לארץ־ישראל    🔗

3 ״דבר״, ״מוסף לשבתות ולמועדים״, ח׳ בטבת תרצ״ט (30.12.1938). המשתתפים: ד. ש. (דב סדן), רבקה גורפיין, משה שלאנגר (בן־מנחם), מרדכי עובדיהו, יעקב קופליביץ (ישורון קשת). ההמשך ב“דבר”, “מוסף לשבתות ולמועדים”, כ״ט בטבת תרצ״ט (20.1.1939) וכ״ו באדר תרצ״ט (17.3.1939). המשתתף: אברהם קריב.

ליובל השבעים    🔗

4 ״דבר״, ״מוסף לשבתות ולמועדים״, כ״א באדר תש״י (10.3.1950). המשתתפים: יעקב פיכמן, ד. שמעוני, ד. זכאי, עמנואל בן־גריון, ש. א. הורודצקי, אהרן קוה, נתן גורן.

5 ״ידיעות אחרונות״, ״דברי ספרות ואמנות״, כ״א באדר תש״י (10.3.1950). כולל ראיון, ביוגרפיה מיצירותיו ורשימה עליו מאת אשר נהור.

6 ״הפועל הצעיר״, שנת 43, כרך כ״א, חוברת 23, כ״ה באדר תש״י (14.3.1950). משתתפים: יעקב פיכמן, יהודה בורלא, מאיר מוהר.

ליובל השמונים    🔗

7 ״הפועל הצעיר״, שנת 53, כרך ל״א, חוברת 22, ב׳ באדר תש״ך (1.34960). משתתפים: ש. שלום, יוחנן טברסקי, אברהם ברוידס.

8 ״ידיעות אחרונות״, י״ב באדר תש״ך (11.3.1960). משתתפים: שלום קרמר, אפרים שמואלי, יוסף ליכטנבום.

9 ״מאזנים״, כרך י׳, חוברת ד׳, אדר תש״ך (מרס 1960). משתתפים: דב סדן, י. זמורה, גדעון קצנלסון, י. ליכטנבום, מרדכי עובדיהו, גרשון שקד, משה גיל.

10 ״משא״, ״לספרות וביקורת״, ד׳ בניסן תש״ך (1.4.1960). משתתפים: דן מירון, גליה ירדני.

11 ״מולד״, כרך כ״א, חוברת 176־175, אדר־אייר תשכ״ג (ינואר־אפריל 1963). משתתפים: ש. הלקין, יעקב בהט.

ליובל השמונים וחמש    🔗

12 ״הפועל הצעיר״, שנת 58, חוברת 27, י״ב באדר ב׳ תשכ״ה (16.3.1965). משתתפים: אברהם ברוידס, מ. אונגרפלד (חליפת מכתבים בין ביאליק לשופמן), י. ליכטנבום (שיר המוקדש לשופמן).

ליובל התשעים    🔗

13 ״על המשמר״, ״דף לספרות ולאמנות״, ו׳ בשבט תש״ל (6.3.1970). משתתפים: דניאל בן־נחום, מרדכי עובדיהו, מ. אבישי.

14 ״הפועל הצעיר״, שנת 63, כרך מ״א, חוברת 26, י׳ בשבט תש״ל (10.3.1970). משתתפים: הלל ברזל, מאיר בוסאק, אהרן קוה, יהודה געש.

15 ״מאזנים״, כרך ל׳, חוברת ג׳, שבט תש״ל (פברואר 1970). משתתפים: ישראל אפרת, שלמה צמח, גרשון שקד, שלום קרמר, יוסף אבן, הלל ברזל, אברהם ברוידס, נורית גוברין, י. זמורה, ראובן קריץ, לילי נדב.

6! ״כרמלית״, כרך ט״ז, תש״ל. משתתפים: חיים הזז, גרשון שקד, אפרים שמואלי, שלום קרמר, הלל ברזל, נחום טרנור, נורית גוברין, ראובן קריץ, דוד מלץ, שלמה רזניק.

עם פטירתו    🔗

17 ״מאזנים״, כרך ל״ה, חוברת 1, סיון תשל״ב (יוני 1972). המשתתפים: מ. מ. (עורך ״מאזנים״, שלום קרמר), ש. שלום. המשך ב״מאזנים״ כרך ל״ה, חוברת 2, תמוז תשל״ב (יולי 1972). המשתתפים: חיים הזז, חיים באר.

18 ״הדואר״, שנת 51, גליון ל׳, י״א בתמוז תשל״ב (3.8.1972). משתתפים: י.ע. (יצחק עברי), מ. אונגרפלד. המשך בגליון ל״ב, כ״ה בתמוז תשל״ב. משתתפים: צבי שרפשטיין, הלל ברזל.

19 ״ידיעות גנזים״, כרך ה', שנה עשירית, מספר 79, תשרי תשל״ג. כולל: תמונות; מכתבים לברנר, לבנו משה, לברנר ולאשר ביילין, לדבורה בארון, לאשר ברש, לבורלא, לפיכמן, להורודצקי, לש. שלום ועוד; כתב־יד של סיפורו “על הגג” וצילומי שערי ספרים וקבצים שלו ובעריכתו.

 

המשתתפים בקובץ    🔗

יוסף אבן

נולד במינכן ב־1922 ועלה ארצה ב־1939. מפרסם מאמרים ומחקרים בעניני ספרות עברית וכללית. מרצה בכיר בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית שבירושלים מספריו: ״אמנות הסיפור של י.ח. ברנר״ (1977), ״מילון מונחי הסיפורת״ (1978) ההדיר והוסיף מבוא ל״באין מטרה״ מאת ישעיהו ברשדסקי (1967), לקובץ הסיפורים של עזרא גולדין, (1970), ולקובץ ״ניצני הריאליזם בסיפורת העברית״ (1972).

הלל ברזל

נולד בצפת ב־1925. מפרסם מאמרים ומסות בעניני ספרות. פרופסור לספרות עברית ולספרות עולם באוניברסיטת “בר־אילן”. מספריו: ״משוררים על שירה״ (א״־ב׳, 1970), ״שירה ומורשה״ (א׳־ב׳, 1971), ״בין עגנון לקפקא״ (1972), "סיפורת עברית מיטאריאליסטית״ (1974), ״סיפורי אהבה של שמואל יוסף עגנון״ (1975), ״השיר החדש: סגירות ופתיחות״ (1976).

מיכה יוסף ברדיצ׳בסקי (בן־גריון)

נולד במז׳יבוז׳ פודוליה, ב־1865. נפטר בברלין ב־1921. היה מספר. מבקר, חוקר והוגה־דעות מקורי ופורה. מאמריו ומסותיו בביקורת העברית ובאסתטיקה מרוכזים במדורים: “דברי ספרות”, “דור וסופריו” ו“דברי ביקורת” ונכללו בכרך המאמרים של כתביו (תשי״ב).

נורית גוברין

נולדה בתל־אביב ב־1935. מרצה בכירה בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל־אביב. מפרסמת מאמרים ומחקרים בספרות עברית. בחרה והקדימה מבוא ונספחים ביבליוגרפיים לשני ילקוטי ביקורת בסדרה זו: ״יעקב פיכמן״ (1971) ו״מיכה יוסף ברדיצ׳בסקי״ (1973) וכן לספרים: ״ראובן פאהן — מבחר כתבים״ (1969), “שי של ספרות” (1973). ספרה: ״מעגלים״ (על מ.י. ברדיצ׳בסקי, ג. שופמן ודבורה בארון) (1975). ערכה: ״ערוגות״ (קובץ לזכרו של יעקב פיכמן) (1976).

ישראל זמורה

נולד בבסראביה ב־1899. עלה ב־1925. ערך את “מחברות לספרות” וייסד את הוצאת’ הספרים בשם הזה. כותב שירים, מסות, דברי ביקורת ומתרגם. מספריו בביקורת: ״ריינר מריה רילקה״ (1933), ״אברהם שלונסקי״ (1938), “שני מספרים — חיים הזז ויעקב הורוביץ״ (1940), ״ספרות על פרשת־דרכים” (שלושה כרכים: “בחינות והבחנות”, “בחבלי השיר”, “המספרים כל עצמותיהם”) (תש״ס-תש״י), “המספר קו לקו — אורי ניסן גנסין” (תשי״א), ״נביאים אחרונים״ (1953), ״מסות על חמש מגילות״ (1973).

י. א. לובצקי נולד בטורץ, פלך מינסק, ב־1872. נפטר בוינה ב־1921. מן הפעילים שבמבקרים העברים בסוף המאה הי״ט ובעשור הראשון של המאה העשרים. פירסם גם סיפורים ומאמרים פובליציסטיים. כתביו טרם כונסו.

דב סדן

נולד בברודי, גליציה, ב־1902. עלה לארץ ב־1925. היה עורך המוסף הספרותי של “דבר” במשך שנים רבות, שימש כפרופסור לספרויות עברית ואידיש באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל־אביב. תחומי כתיבתו מרובים ומגוונים ביותר. מספרי הביקורת שלו בספרות העברית החדשה: ״אבני בוחן״ (1951), ״על ש״י עגנון״ (1959), ״אבני בדק״ (1962), ״בין דין לחשבון״ (1963), ״אבני גבול״ (1964), “בצאתך ובאהלך” (1966), ״בין שאילה לקנין״ (1968), ״אבני גדר״ (1970), ״אלכה ואשובה״ (1971), ״אלופי ומיודעי״ (1972), ״פולמוס ושוד, פולמוס״ (1972), ״בלשון מדבר בעדו״ (1972). ״מכוחו של מקרא״ (1977), “אורחות ושבילים, מסה, עיון, חקר, כרך האישים” ו1977). ערך, תירגם והקדים מבואות לעשרות רבות של ספרים בתחומי העיון, המדע והספרות היפה.

יעקב פיכמן

נולד בבלצי, בסראביה, ב־1881. עלה ב־1911 והשתקע ב־1919. נפטר בתל־אביב ב־1958. מגדולי המשוררים הליריים העברים ומן המבקרים והמסאים הפוריים ביותר. כתב כמעט על כל יוצר עברי חשוב מרמח״ל ועד לבני דורו, ואף צעירים מהם. ספריו העיקריים בביקורת הם: ״בבואות״ (1919), ״אנשי בשורה״ (1938), “שירת ביאליק” (1946), ״אמת הבנין" (1951), ״בבית היוצר״ (1951), ״בני דור״ (1952), "רוחות מנגנות״ (1953), ״בטרם אביב״ (1959).

שלמה צמח

נולד בפלונסק, פולין, ב־1886. עלה ב־1904, והיה מפותחי העליה השניה. נפטר בירושלים ב־1974. כתב סיפורים, רומן, מחזה ובעיקר מאמרים, מסות ומחקרים בתחום הספרות, ההגות והאסתטיקה. בין כתבי־העת שערך: “בחינות בביקורת הספרות” (א׳-י״א) (תשי״ב-תשי״ז). מספרי מסותיו: “בארצות נוד” (1952), “אדם עם אחרים” (1953), ״מסה וביקורת״ (1954), ״שתי וערב״ (1959), ״עירובין״ (1964), “שתי המזוזות” (1965), ״מסות ורשימות״ (1968), בערוב הימים״ (1971), ״דפי פנקס״ (1972), "על ביאליק, עשרה מאמרים״, בצירוף מבוא מאת עדה צמח (1978). מספריו בתחום האסתטיקה: ״רעיונות על היפה ועל האמנות״ (1927), ״על היפה״ (1939), “השחוק” (1948).

יוסף קלוזנר

נולד באולקניקי, פלך וילנה, ב־1874. עלה ב־1919. נפטר בתל־אביב ב־1958. במשך עשרות שנים היה מראשי העושים בביקורת העברית ובחקר תולדות הספרות העברית וההיסטוריה הישראלית. עסק בפעילות ציבורית ענפה ופירסם מאמרים רבים בפובליציסטיקה ובעניני הלשון העברית. ב־1926 נתמנה לפרופסור לספרות עברית חדשה. באוניברסיטה העברית וב־1943 — גם לתולדות ישראל בימי בית שני. משנת 1903 עד 1927 היה מעורכי “השילוח”. ערך כתבי־עת וספרים רבים. מספריו בביקורת הספרות העברית ובמחקרה: ״רוחות מנשבות״ (1896), “תולדות הספרות העברית החדשה” (1920), ״יוצרים ובונים״ (א׳-ג׳) (1930–1925), “היסטוריה של הספרות העברית החדשה” (א׳-ו׳) (1950–1930), ״ש. טשרניחובסקי — האדם והמשורר״ (1947), "זלמן שניאור״ (1947), ״דוד שמעוני״ (1951), ״ח. נ. ביאליק ושירת חייו״ (1951), "מגדולי הספרות העולמית״ (1954), ״יוצרי תקופה וממשיכי תקופה״ (1956), “משוררי דורנו” (1956) ועוד הרבה.

גדעון קצנלסון

נולד בבאראנוביץ, פולין, ב־1914. עלה ב־1934. עוסק בהוראת ספרות בבתי־ספר תיכונים ולימד באוניברסיטת תל־אביב. מפרסם מאמרים ומסות בעניני ספרות, וביחוד על שירתו של א. צ. גרינברג. ספריו: “המלחמה הספרותית בין החרדים והמשכילים” (1954), ״לאן הם הולכים״ (1968).

ראובן קריץ

נולד בוינה, אוסטריה, ב־1928. עלה ב־1938. מפרסם סיפורים, רומנים ומחקרים בעניני ספרות עברית וכללית. מרצה בכיר בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל־אביב. מספריו בביקורת ובמחקר הספרות: ״על מבנה הסיפור ׳מאחורי הגדר׳״ (1968), "על שירת רחל״ (1970), ״איך לנתח יצירת ספרות?״ (1972), “המחר שבסיפור המוזר” (1975), ״תבניות הסיפור״ (1976).

שלום קרמר

נולד בסאנוק, גליציה, ב־1912. עלה ב־1934. מפרסם מאמרים ומסות בעניני ספרות. מספריו: ״המבקר הנידח״ (על א. א. קובנר) (1946), “חילופי משמרות בספרותנו” (1959), ״ריאליזם ושבירתו״ (1968), ״פנים ואופן״ (1976). הקדים מבוא והוסיף הערות לסיפורי ג. שופמן (1966), למסותיו של דוד פרישמן (1974) ועוד הרבה.

ישורון קשת (יעקב קופליביץ)

נולד במינסק־מאזובייצקי, ליד ורשה, בשנת 1893. עלה ב־1911. נפטר בירושלים ב־1977. משנת 1913 כתב שירים, מסות על ספרות עברית וכללית ומאמרים בעניני תרבות וציבור. מספרי מסותיו ומחקריו: ״הדרך הנעלמה״ (עלי יומן, 1939–1919), ״הגיונות״ (1941), ״בדורו של ביאליק״ (1943), ״בדור עולה״ (1950), ״משכיות״ (1954), ״שירת המקרא״ (1955), ״מ. י. ברדיצ׳בסקי — בן־גריון — חייו ופעלו״ (1958), "רוחות המערב — על סופרי אירופה״ (1960), ״הבדלות״ (1962), "קרן חזות — פרקי ביקורת לאומית״ (1966), ״מחרוזות — פרקי הגות״ (1967), "רשויות — מסות הערכה על סופרי ישראל״ (1968), ״אסדות — הערכות ביקרתיות״ (1969).

יעקב רבינוביץ

נולד בוולקוביסק, פולין, ב־1875. עלה ב־1910. נפטר בתל־אביב ב־1948. פירסם סיפורים מאז 1901. כתב בתחומים רבים: סיפורת, ביקורת, פובליציסטיקה, שירה ומחזות. קובץ רשימותיו: ״השגות״ (1935). אסופה של מבחר מאמרי הביקורת שלו ומסותיו הופיעה בשני כרכים: ״מסלולי ספרות״ (1971). רבים ממאמריו טרם כונסו.

ישעיה רבינוביץ

נולד בחודורקוב, פלך קיוב, אוקראינה ב־1904. נפטר בקנדה ב־1972. כיהן כפרופסור לספרות עברית חדשה במדרשה למדעי היהדות בשיקגו. מספריו: "הספרות במשבר הדור (1947), ״יצר ויצירה״ (1952), ״בחבלי דורם״ (1959), ״שרשים ומגמות״ (1967), ׳׳הסיפורת העברית מחפשת גיבור״ (1967), ״אדם מול נופו״ (1976).

גרשון שקד

נולד בוינה ב־1929. עלה ב־1939. מפרסם מאמרים ומחקרים על ספרות ותיאטרון. פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית שבירושלים. ספריו: "על ארבעה סיפורים״ (1963), “בין שחוק לדמע” (על מנדלי) (1965), ״על שלושה מחזות״ (1968), “המחזה העברי ההיסטורי בתקופת התחיה” (1970), ״גל חדש בסיפורת העברית״ (1971, 1976)5 ״אם תשכח אי־פעם — עיונים בספרות יהודית־אמריקנית״ (1972), "אמנות הסיפור של עגנון״ (1973), ״ללא מוצא״ (על ברנר, שופמן, גנסין וברדיצ׳בסקי) (1973), ״הסיפורת העברית 1970־1880, א. בגולה״ (1978). הקדים מבוא והוסיף הערות לסיפורי יעקב שטיינברג (1966); ״מלוכת שאול״ (1968), ״הדת והחיים״ (1974), "יצחק שמי — נקמת האבות״ (1975) ועוד.