רקע
אברהם משה קולר
בשולי הקונגרס

עתה ראינו: אסון הפילוג במפלגת פועלי ארץ־ישראל לפני שנתיים נתן את אותותיו גם בתנועה הציונית, ובקונגרס הרגשנוהו בכל כבדו.

תוהים וכואבים עקבנו כולנו אחר המתרחש בקונגרס יום יום, וראינו למגינת לבנו כיצד ירד כוחה של תנועת הפועלים בציונות ומה פירושו של דבר זה לגבי עצם מעמדו ודמותו של הקונגרס ולגבי עתיד הפעולה הציונית וכושרה של ההסתדרות הציונית לשאת בתפקידים המכריעים המוטלים עליה בזמן הזה.

ויותר מהכל הודהמנו לסיומו של הקונגרס. הדהים כל חוסר־האונים הזה. כל אותה פרשת ההיאבקות על ההנהלה, שבעטיה הסתלק ממנה חיים וייצמן, זה האיש שסימל באישיותו את אחדותו של העם החותר לגאולה ולתקומה במולדתו, זה האיש אשר זכויותיו מרובות כה ואשר עוד נכונו לו הרבה גם לקראת הימים הבאים. ההיה הכרח כי כזאת תהיה דמותו של הקונגרס הזה, כי ככה יסתיים, כי כה ירד כוח־הכרעתה של תנועת הפועלים בו?

ברור: מצב זה לא בא, אילו היה קיים בתוך הקונגרס, ובציונות בכלל, כוח אחראי בעל רוב שהיה מטביע את חותמו על מהלך הקונגרס, דיוניו ותוצאותיו. כוח כזה היה צריך ויכול להיות גוש העבודה, בברית עם הקרובים לו בציונות הפרוגרסיבית. אילו היה הוא מאוחד ומלוכד בתוכו, ובעיקר – אילולא נפרד ממפלגת פועלי ארץ ישראל והאיחוד העולמי חלק זה, אשר היה בקונגרס מפלגה נבדלת ומנוגדת בשאלות העיקריות ל“איחוד”.

היתה זו “בשורה גדולה מבאזל” לכל אויבי הפועלים בציונות ובישוב – וחזות קשה ואות־אזהרה חמור לתנועת הפועלים הציונית לעתיד לבא.

ועתה – שנים הם התפקידים המוטלים עלינו מכאן ולהבא:

א) לעמוד בכל כוחנו לימין ההנהלה שנבחרה זה עתה, בעבודה הקשה והאחראית מאוד העומדת לפניה ולעמוד מאחריה בכל נסיבות הימים הבאים עלינו.

ב) ללמוד את כל הלקח הראוי לנו מפרשת הקונגרס הציוני הכ"ב ולהתכונן מעתה לקראת הקונגרס הבא, אם במוקדם ואם במאוחר, כדי שימצא את תנועת הפועלים הציונית מאוחדת ומחוזקת יותר ומוכשרה יותר לנהל את ספינת ישראל אל חוף המבטחים.

בל ייקר כל מאמץ כדי להביא אחדות פוליטית בתנועת הפועלים בארץ־ישראל, ובראש וראשונה – כדי לשוב ולאחות את הקרע במפלגת פועלי ארץ־ישראל, שהוא שורש פורה ראש ולענה בצבוריות הפועלית, הישובית והציונית.

אם את זאת נעשה – והיו שילומים לתבוסה שנחלה תנועת הפועלים בקונגרס הציוני העשרים ושנים.

י' טבת תש"ז


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 51477 יצירות מאת 2812 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21715 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!