שאלות גדולות וחשובות עומדות כרגע לפני תנועת הפועלים, הישוב והמפעל הציוני, אשר תועלינה ודאי לדיון ולהכרעה בועידה הקרובה של המפלגה, – אך בשורה הראשונה עומדת שאלת המפלגה עצמה והכשרתה למלא את התפקידים הגדולים שנועדו לה בשעה גדולה ואיומה זו. יש ערך לדיון, להתוית־דרך ולהחלטה בכל שאלות־היסוד שלנו – רק אז כשתהיה המפלגה בעלת יכולת של פעולה ובעלת סמכות מלאה, הנשענת על כוחם, אימונם ומסירותם של המוני חבריה ואשר שרשים חיים לה בכל רחבי ציבור הפועלים והישוב בארץ.

כדי להשיב את המפלגה לאיתנה – מן ההכרח לחשוף את שורש הרע ולעקרו ללא־שריד. הסיבה העיקרית לחולשתה של המפלגה הוא משטר הסיעות והגושים שהתבצר והתעצם בתנועתנו בשנים האחרונות. בשורה הראשונה נופלת האַשמה על הסקטור ההתישבותי שלנו, אשר התפלג לגושים מפורדים וטיפח בהתמדה רבה את משטר ההתבדלות בתוך חומות המבצרים שהוקמו מסביב לכל גוש וגוש. ומכאן פשטו גרעיני הפירוד והדביקו גופי פועלים רבים בעיר ובכפר, עד שהגענו למצב העגום מאד של “דור הפלגה” בתוך התנועה, בסניפי המפלגה הגדולים בתל־אביב ובחיפה. ואם לכל חטאת הוא – החטא הקדמון של פירוד התנועה הקיבוצית, אשר הקים מחיצות בין אחים לדרך ולמטרה, ליצירה ולמשאַת־נפש, פירוד אשר אין לו הצדקה ויסוד, זולת עצם קיום החומות המבדילות והאידיאולוגיות המלאכותיות, אשר שורש אין להן במציאות חיינו ובמפעל חיינו, בהם מאוחדת כל התנועה הקיבוצית על גווניה השונים.

גושי ההתישבות, אשר בתחילתם היו לפניהם מטרות ארגוניות וחינוכיות בלבד, חרגו לאט־לאט ממסורתם והעבירו לעצמם סמכויות ותפקידים עיקריים של ההסתדרות והמפלגה, עד שברבות הימים הקיפו את כל עניני החיים והפעולה של החברים הנמנים עליהם והפכו להיות הסתדרויות בתוך ההסתדרות, מפלגות בתוך המפלגה. לאט־לאט ניטלה הסמכות מהמפלגה – והוא הדין מההסתדרות – לפעול ולהכריע בכל שטחי הפעולה ונתרוקנה מתוכנה, בעוד שעיקר התוכן והפעולה החיה עברו אל המוסדות והמפעלים אשר הקים לו כל גוש וגוש. כיום הזה כל גוש מהווה גוף הסתדרותי־מפלגתי בפני עצמו, בהקימו מתוכו מוסדות מרכזיים להתישבות, לעליה, לחינוך, לחברות, עתונות, קרנות. ומי פילל לכך, שגם ענינים כלליים בהחלט, כגון עזרה הדדית בשעת מצוקה, גיוס צבאי וכדומה יעסקו בהם מזכירויות הגושים. כמובן, עם התפתחות זו חדלה ביאת־הכוח היחידה והאַחידה של צבור־הפועלים כלפי המוסדות הלאומיים־הישוביים והיא נתפצלה ונתחלקה בין מוסדות ההסתדרות המרכזיים לבין נציגי הגושים, אשר פתחו מוסדות מקבילים במרכזי הפעולה של ההסתדרות. עם ההתפתחות הזאת רחב ונתעצם הטיפוח של תנועת־נוער במסגרת כל גוש (פרט לתנועת המושבים), המתחנכת על ברכיו, קשורה אליו מבחינה רעיונית וארגונית ומשמשת לו דור המשך, צבא־מילואים ההולך בדרכיו וממשיך במסורת ההתבדלות. ולבסוף, בשנים האחרונות לקחו הגושים לעצמם גם את הסמכות לעסוק בענינים מדיניים ולהוות גופים בעלי עמדה מיוחדת ומאוחדת בשאלות פוליטיות חשובות ועקרוניות בעלות ערך מכריע בשעה זו. אחרי כל זה – מה נשאר עוד במפלגה מתכנה וסמכותה בעבר? ולא זה בלבד, אלא שהמפלגה הופקעה גם ממגעה הישר והבלתי־אמצעי עם קהל החברים, אשר מחיצות מבדילות ביניהם, ונתקפחה בכושר פעולתה. והחברים אשר נענו לעבודת המזכירות של המפלגה מצאו את עצמם מחוסרי אונים לפתח פעולה עצמאית של המפלגה, במלוא המסגרת והסמכות והתפקידים אשר בידה. ומזה – אי־היציבות והמשברים במזכירות המפלגה בשנים האחרונות.

כתוצאה מהתפתחות זו באה התרופפות רבה בקשרי קהל החברים למפלגה, וביחוד באותו החלק הקשור לגושים. ולא ייפלא דבר. במצב הענינים הנוכחי אין מה שיקשר את החבר במשק אל המפלגה ואין מה שימשוך את לבו ואת התענינותו בה, כי את כל סיפוקו הצבורי הוא מוצא בגוש שלו, והגוש הוא הנושא של מסירותו, ולו הוא נותן את אימונו המלא ואת אשר הוא יכול להפריש מכוח מחשבתו ופעולתו, להגבירו ולהאדירו. והוא, החבר אשר חונך בתוך שדה־הראיה הצר של הגוש, אינו מרגיש בעצמו ובבשרו את הצורך במפלגה ואת הצורך בקשרו הוא אל המפלגה, ואין לפניו שדה־ראיה מקיף החובק את כלל התנועה והמפעל.

היו שחלמו לפנים על ביטול החברות הכפולה, המוטלת על כל פועל, והיא החברות להסתדרות לחוד ולמפלגה לחוד, ושאפו לכלול את כל עניני תנועת העבודה בצורת ארגון אחת. החלום הזה לא נתגשם. אך איש לא פילל כי יבוא זמן, ועל כל חבר בהתישבות תוטל חברות משולשת: בגוש, בהסתדרות ובמפלגה. הדבר הזה, שהוא מעל ליכולת טבע של האדם מן השורה, מתנקם קשה בתנועה הכללית, במעמדה וכוחה.

ומן ההתישבות, בצנורות סמויים וגלויים, הועברו זרעי הפירוד וההתפוררות גם אל העיר, גרמו להתפלגות לסיעות בתוך הסניף המפלגתי, סיעות הנלחמות ביניהם בשצף־קצף. יתכן שיש חילוקי דעות בשאלות ההסתדרות – אך האמנם צריכים היו אלה להביא לידי המצב הפרוע הקיים ולגרור אחריהם מלחמה אישית ושנאה הדדית, המספקות חומר־דלק לריב־דברים בלתי פוסק? המצב הזה של התגודדות לסיעות, הנלחמות ביניהן, גרם לכך, שכל המוני החברים שמחוץ לסיעות – והם הרוב – התרחקו כליל מעניני המפלגה וגברה בהם יד האדישות כלפיה.

בחדשים האחרונים קמה התעוררות בקרב חברים רבים ברחבי תנועתנו, אשר מלאו חרדה לגורל המפלגה ואשר התאַזרו לפעול להבראתה, להחזרת אחדותה וכוחה וכושר פעולתה. כל ההתעוררות הזאת, הנראית במרכז המפלגה ובקרב חבריה הפעילים במחוזות ובסניפים תביא פרי ישוה לה אך אם יחוסל הגורם הראשוני לפירוד והתפוררות, הלא הוא משטר הגושים והסיעות הקיים בתנועתנו. זהו איפוא תפקידה הראשון של המפלגה, בהתאזרה לקום ולהחזיר לעצמה את כבודה הראשון, – לחסל בתוכה כל גוש וסיעה ולהוות מפלגה אחידה ומלוכדת, הקשורה במגע חי ובלתי־אמצעי עם המוני חבריה והנושאת את אימונם וסמכותם, ללא כל חיץ מבדיל ביניהם. בדרך זו יש לפעול במרץ וללא־רתיעה.

על התנועה להפקיע מגושי ההתישבות את הסמכות אשר לקחו לעצמם ולהחזירה בשלימות להסתדרות ולמפלגה. אין כל רשות וזכות למוסדות הגושים לעסוק בעניני התישבות, חינוך וכו', שהם נחלת ההסתדרות בלבד, ואין הם יכולים להיות קובעים בשאלות מדיניות וחברתיות־צבוריות, שהן נחלת המפלגה בלבד. כמובן, יש חופש דעה ומחשבה גמורה לכל חבר במפלגה, אך הן באות לידי ביטוי במסגרת המפלגה וההסתדרות ואין הגוש יכול לחייב את חבריו לעמדה קולקטיבית בענינים שהם מחוץ לסמכותו.

ותפקיד שני למפלגה: לתקן מעוות גדול בעבר ולקחת בידיה את חינוכו והדרכתו של הדור הצעיר המתבגר ועובר לחיי העבודה. אין קיום למפלגה ואין לה עתיד באין לה משמרת צעירה, הגדלה ומתחנכת על ברכיה. כיום הזה – הנוער שלנו מפולג לתנועותיו והוא מכיר מעט מאד את ההסתדרות, ופחות מזה את המפלגה, מבלי לעמוד בזה על עצם המצב, שהוא טרגי ומלאכותי ביסודו, של טיפוח זרע הפירוד בין הילדים והנוער הלומד, כתוצאה מן הוי הפירוד הקיים בין הגושים – הרי אין להשלים עם העובדה של הזנחת הנוער המתבגר ע"י המפלגה והפקרתה לכל מיני השפעות, שאין למפלגה שליטה עליהן. הקמת תנועת נוער מאוחדת ברשות המפלגה – ערך גדול יהיה לה לגבי עיצוב דמות התנועה, הזרמת דם חדש ומרענן לתוכה והגברת האחדות והליכוד בתוכה.

ושלישית: על המפלגה להניח יסוד נאמן ויציב לחיים דימוקרטיים בתוכה: ועידות ומועצות וכינוסים לעתים קבועות, מגע אמיץ ומתמיד עם קהל החברים בכל פינות הארץ ומתן אפשרות לחות דעה ולהשפעה לכל חבר וחבר במפלגה.

אם את אלה תקבל ותקיים המפלגה: ביטול הסיעות והגושים ואימוץ האחדות והליכוד בתוכה, הקמת תנועת נוער רחבה וייצוב משטר דימוקרטי בתוכה – ויצאה למרחב, מחודשת בכוחה וכושר־פעולתה, למען תוכל למלא את התפקידים היעודים לה בתנועה, בישוב ובעם בכל זמן ועידן, ובמיוחד בשעה חמורה והרת גורל זו.

י“ב אייר תש”א.