זה למעלה מ־15 שנה קיימת תנועת הנוער העובד במסגרת הסתדרות העובדים, תנועה כללית, המקיפה את כל הנערים והנערות העובדים אשר בעיר, במושבה ובישובי־העובדים, הנמנים על ארץ־ישראל העובדת. לא סוגה בשושנים היתה דרכה של הסתדרות זו מאז היותה; לא קלה היתה המלאכה לקיים הסתדרות נוער כללית, ללא השתייכות למפלגות או לזרמים שבתנועת העבודה, בתוך המציאות של היות כלל ציבור הפועלים מפולג למפלגות, סיעות וגושים, וביחוד בשנים האחרונות, כשהעמיק הפילוג וגבהו המחיצות ביניהם. רק העקשנות של אבותיה ומטפחיה של הסתדרות הנוער העובד, מסירותם לבלי קץ של עסקניה ואהבתם הנפלאה של אלפי הנערים והנערות להסתדרותם־אמם – הן אשר עמדו לה לעבור על כל החתחתים שעמדו ועומדים על דרכה, לפלס את נתיבה, בכבוד ובתפארת, בתוך תנועת־העבודה, להאדירה ולהביאה עד הלום. אכן, עוד היום, 15 שנה לקיומה ולנוכח אקטיבה גדולה של הישגים ונכסים בידה, ישנם בצבורנו מתנקשים לקיומה, השואפים להכשילה מדרכה, דרך של הסתדרות כללית לנוער העובד, ולהפכה לפדרציה של של תנועות־נוער מפלגתיות וגושיות; אך חזקה על הנוער העובד עצמו ועל ההסתדרות כולה, שלא יתנו לשבור את הכלי היקר הזה, אלא יתנו את לבם לנשא ולהגביר את הסתדרות הנוער העובד בעתיד, אף לשתף בה את כל חלקי תנועתנו ולתקן את הטעון תיקון במהותה ובדרך פעולתה.
אך, אם בנוער העובד הפליא שׂרה של תנועתנו ליצור מחנה ממשיך ומסונף להסתדרות העובדים – אזלת ידו ואפס כוחו בנוער הלומד: עד היום אין תנועת נוער לומד כללית במסגרת הסתדרות העובדים. עד היום נמצא המחנה הגדול של נערים ונערות לומדים, ובתוכם רבים מאד מבניהם של חברי ההסתדרות, מחוץ למסגרתה והשפעתה וצנורות חינוכה של הסתדרות העובדים. האם לא הגיעה השעה לתקן את המעוּות הגדול הזה? האומנם נטיל על ההסתדרות להוסיף ולהעלים עיניה ממחנה נוער זה, שחלקים גדולים ממנו עתידים להיות עובדים ושדרכם היא לתנועת העבודה המאורגנת בהסתדרות? האומנם לאורך ימים תזניח ההסתדרות את הנוער הלומד ולא תחיש להשלים את המפעל של ארגון כל הנוער, אשר דרכו לתנועת־העבודה, במסגרתה, כדמותה וכצלמה? עד אימתי תתקיים הפליה זאת בין הנוער העובד והלומד?
זה שנים רבות קיימות תנועות נוער לומד, מיסודם ובזכותם של המפלגות והזרמים בתוכנו, אשר השקיעו בכך ממיטב מרצם וכוחם, מגמתם העיקרית – להקים לעצמם מחנה־מילואים, דור המשך, נוער מחונך ברוחם, אשר יזרים דם רענן לשורותיהם וישמש צבא הגשמה ליצירתם. הרבה יש לזקוף לזכותם של הזרמים מטפחי תנועות הנוער, כי מצאו לפניהם שדה בור והם הצליחו להצמיח גרעינים טובים ומפוארים של נוער חלוצי מושרש בקרקע גידולו ומוכשר בכל כוח גופו ונפשו להגשמת היעוּדים הציוניים והמעמדיים, המונחים ביסוד תנועת העבודה. כבר הבשילו יבולים ראשונים לברכה, על שדה ההתישבות ועל שדות אחרים בתחומי הפעולה והחיים של תנועתנו.
אולם אליה זו קוץ מכאיב בה: מראשיתן גידלו תנועות אלה בתוכן גרעיני התבדלות מפלגתית וכתתית, אף התפתחו והגבירו חיילים על יסוד של מחיצה עבה ביניהן. נוער זה, אשר נולד וגדל על ברכי הזרמים הנפרדים, יונק את הוי הפירוד מראשית צעדיו ובדמו נמסכה זיקתו החיה ביותר, הנפשית ביותר, אל הזרם מחוללו, ורק זיקה ממדרגה שניה אל הכלל, אל ההסתדרות. מכאן המקור לגילויים שליליים קשים, המטביעים את חותמם על דמות התנועה בכללה ועתידה. השתרשות הוי הפירוד והעמקת תהומות בין אחים לחזון ולהגשמה, התחרות בחוץ ונכר בפנים. והרע מכל – השתלטות הדעה של “זו הדרך ואחרת איננה” והדבקת מעטה של קדושה למציאות זו, האסורה בנגיעה. לא פעם שומעים אנו קולות, כי אין דבר זה שייך להסתדרות, כי להסתדרות אסור לגעת בזה, כי טיפולו וחינוכו של הנוער־הלומד אך מונופולין של הזרמים הם. ואמנם, מסורת זו שנשתרשה והוגנה בעקשנות ע"י הזרמים היא, כנראה שמנעה עד עתה את הסתדרות העובדים מלפעול בענין הנוער הלומד.
הגיע הזמן לשנות את המצב מיסודו. תהיה כתנועת הנוער העובד תנועת הנוער הלומד: כללית ומסונפת להסתדרות העובדים!
יודע אני: לא קל יהיה הדבר. הזרמים לא ירצו לוותר על אחד התכנים החיוניים ביותר ואחד המשענים העיקריים של קיומם ופעלם כזרם עצמאי ונפרד בתוך תנועת העבודה. ויודע אני: לא מרוע לב ולא מקנאות מפלגתית יילחמו על שמירת הצורה הנוכחית של תנועות הנוער הלומד ועל שלימות הנכס המפלגתי החשוב, בצורת מחנה נוער דבק ומצומד לזרם ולדרכו, אשר כל־כך הרבה כוחות השקיעו בו; כי זהו צורך חיוני לכל זרם, כל עוד קיימים זרמים בתנועה. אך גם יודע אני: נעלה מעל כל ונוקב עד התהום הוא הצורך החיוני להסתדרות הכללית לאַמץ לה בעצמה את הנוער שלה, האמון על דרכה ויסודותיה, הגדל ומתחנך על ברכה, דבק בה וקשור אליה בזיק־ראשונות בלתי אמצעית.
הזרמים ודאי יילחמו בתוקף על נפש מסגרות הנוער אשר טיפחו וריבו, אך סוף־סוף יצטרכו לוותר על כך לטובת התנועה הכללית, כמו שויתרו עד כה – מרצון או מאונס – על אימוץ פלגים לעצמם מתוך הנוער העובד (פרט להשומר הצעיר) וכמו שבכלל ויתרו המפלגות בעבר על כמה מעיקרי פעולותיהן (“תרבות”, “החלוץ” ועוד), אשר היווּ לפנים אבני פינה ביסוד קיומן. ואם גם נניח כי התוכן היחיד המהווה את הדיפרנציאציה של תנועת הנוער הוא החינוך לקראת צורת ההתישבות של הזרם, שאליו היא מסונפת, הרי נשאלת השאלה: המצדיק דבר זה בלבד את היות תנועת הנוער קרועה ומפולגת ועומדת מחוץ למסגרת של הסתדרות העובדים הכללית?
למעלה הוא מכל ספק, כי עצם חינוך הנוער והנוער בעצמו יתעלו במידה מרובה אם לא יתחנך כל פלג מאביב שנותיו לצורה מסויימת ובתוך השפופרת הצרה של הזרם מחנכו, אלא יתחנכו כולם כאחד לדעת ולהכיר את כל הצורות הנהוגות בתנועת העבודה וילמדו לכבד את כל הזרמים הפועלים בה, ומתוך השפופרת הרחבה של התנועה בכללותה ילמדו לדעת את ההסתדרות, תוכנה ומגמותיה – ואז, מתוך הכרה ומחשבה עצמית, יברור לו כל אחד את דרכו, לכשיתבגר ויצא לחיים. ההפיכה הזו, לכשתקום, תשמש גורם ראשוני להעמקתו והעשרתו של חינוך הנוער ותשיב רוח מרענן ומטהר בקרב הדור הצעיר שלנו, אף תגביר במידה מרובה את השפעתו כלפי חוץ, כלפי אלפי בני הנוער שעדיין הם מחוץ למחננו ושלמחנה המפולג אין גישה אליהם. ומזה גם יתד ופינה לחיזוק ההסתדרות והכנסת זרם חי מרענן ומטהר לתוכה. אין על ההסתדרות אלא ללכת לקראת מאַוויים נאמנים אלא לאיחוד ולכלליות הפורצים משורות הנוער, ולקראת מילוי הצורך העמוק של ההסתדרות עצמה על כל חלקיה ויושלם המפעל של ארגון הנוער ברשות ההסתדרות, אשר תחילתו בהסתדרות הנוער העובד וסיומו בהסתדרות הכללית של הנוער הלומד.
כ“ג חשוון תש”ב.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.