עוד בקונגרס1 הרגשנו, כי בשיטת עבודתנו הממשית הציונית בארץ מתערערים יסודות ידועים ובחרדה הבטנו לתוצאות החידושים המתחדשים. ידענו, כי כל חמת החידושים הללו תשפך על עבודתנו, עבודת יום יום היגעה והקשה. אכן את אשר יגורנו – בא לנו. הניצנים הראשונים כבר נראים בארץ, אם כי לא לעיני הקהל הרחב.
נתחיל ב“קרן הקיימת לישראל”, אחד ממוסדותינו היותר חשובים בארץ. מוסד זה נוצר כידוע, על יסודות לאומיים וסוציאלייים ידועים – ותפקידו העיקרי – גאולת הארץ ברשות כל העם ומסירת הקרקע לעובדים החיים על עבודתם מבלי להשתמש בעבודת זולתם. עיקר זה, המונח ביסודה של הקה“ק, הוא הכרח של מציאות חיינו כאן בארץ. עיקר זה היה מקובל ומקויים בתוכנו להלכה ולמעשה מבלי שיכול היה מי שהוא ממתנגדיו לערער עליו. וכך היינו חפשיים בעבודתנו ההתישבותית ומבלי כל התחרות יכלו העובדים לעלות על קרקעות הקה”ק הפנויים.
אולם כיום אנחנו כבר עומדים בתקופת החידושים. הנטיות המתנגדות לעיקרים המסורתיים של הקה“ק, מצאו להן מוצא בצורה משונה קצת והן נתמכות על ידי מנהלי הקה”ק כאן ומבחוץ. הנטיות החדשות האלה מתבטאות במה שקוראים שיטת ה“לאנדמאנשאפטים”.
קרה המקרה, שבהקשר עם התישבות במזרח נוריס, איסוף הכספים של ה“לאנדסמאנשאפט” הצ’יכוסלובקי נתן פרי. הפעולה הזאת הצליחה להקיף הרבה חוגים בצ’יכוסלובקיה והכנסות הקה“ק בארץ זו גדלו בהרבה לעומת השנה שלפני האחרונה. איך קרה הדבר? קבוצת צעירים בני צ’יכוסלובאקיה שהתמחו בעבודה בארץ והכשירו את עצמם במשך שנים אחדות בארץ הצליחו לעורר תנועה בצ’יכוסלובאקיה לטובת ההתישבות של בני ארץ זו, והכנסות הקה”ק גדלו על חשבון התישבות זו. למעשה היתה הסכמה קודמת מצד מוסדות ההסתדרות והמחלקה להתישבות, שהקיבוץ הזה מתאים לתפקיד התישבותי וצריך לעזור לו להגשמת רצונו להאחז במקום הזה וע“י כך נוצר הלוזונג של “לאנדסמאנשאפט”, זה מיישב את בני ארצו. מה עשתה הקה”ק מן הנסיון המוצלח הזה? נסיון בלתי מוצלח לעומתו. מכיון שנוצר הלוזונג של “לאנדסמאנשאפט” התחילו להפוך את הקערה על פיה.
והנה דוגמא שניה. עוד לפני שנתים נזדרזה הקה“ק וחתמה חוזה עם בני טראנסילבאניה – שהיא נותנת להם את הקרקעות ושמהם יבואו המתישבים מזוינים בכל האינוונטר הדרוש למשק – ההתחלה צריכה להעשות ע”י 50 משפחות בבת אחת. המועמדים להתישבות היו כולם בחו“ל. כידוע באו אל הארץ רק כ־14 משפחות ובמשך השנה אחרי סכסוכים וחיכוכים ביניהם לבין עצמם עזבו אחד אחד את המקום, מי לעיר ומי לחו”ל, ואלה שרצו להשאר בחקלאות סודרו ע“י מחלקת ההתישבות במקומות אחרים. מן הנסיון הזה היה, איפוא, קל להוציא את המסקנות המתאימות, שדרושה זהירות יתרה ביחס להתישבות ממין זה. הד”ר רופין, בשיחתו עם המתישבים הטראנסילבאניים בתל־עדשים, הביע את דעתו שלהבא אסור ללכת בדרך התישבות כזאת, כי היא עלולה לסַכּן כל פעולה ציונית בטראנסילבאניה במשך הימים הקרובים ודרש מהם שיפרסמו בטראנסילבאניה את תוצאות “התישבותם” בעוד מועד. אולם הנהלת הקה“ק לא כן עשתה ו”טראנסילבאניה" מתישבת שנית. בינה ובין הד“ר ויסברג נכרת הסכם חדש בדבר התישבות טראנסילבאנית חדשה בתל־עדשים וברוב־אל־נצרה. ברור, שבשנת תרפ”ד ההתישבות הזאת לא תצא לפועל – שטחי אדמתה של תל־עדשים ישארו שמורים לטראנסילבאנים ואלה החלוצים שהכשירו את עצמם להתישבות יִמַקו לעת עתה בחוסר עבודה בערים.
וגם תנאי ההסכמה שבין הקה“ק וה”לאנדסמאנשאפט" גם הם ראויים לבקורת. באי־כוח ה“לאנדסמאנשאפטים” מרגישים את עצמם תקיפים בכוח הקנין שלהם והם בוחרים להם את השטחים כראות עיניהם, מבלי להתחשב עם הקיבוצים השכנים ועם כל השטח כולו; מכיוון שבא־הכוח צריך להביא לארצו “קניה טובה” אין הוא מתחשב עם שום דבר והקה“ק מוכרחה למלא אחרי “דרישותיו”, כי אם תסרב – הוא וארצו יסתלקו מכל עבודה בעד הקה”ק. וכך מסדרת הקה“ק למעשה את ההתישבות גם מבלי לקחת בחשבון את הגורמים העיקריים – הקרקע, המים והאנשים. זהו הדף החדש שבתקופת החידושים. דרך המדרון פתוחה, כיום הננו כבר עדים להתחרות בין ארצות שונות בדבר שטחי אדמה ידועים שבזמן אחד באים עליהם תובעים שונים בהבטחות מצד מנהלי הקה”ק לארצותיהם.
נקל לתאר איזה ערבוביה תכניס הפוליטיקה ההתישבותית הזאת בקרב עבודת הקה“ק וכמה משפטים ותביעות תגרור אחריה שיטה זו וכמה תפחית את הכנסות הקה”ק בארצות “המנוצחות”. מנהלי הקה“ק, במקום לעמוד בפרץ, תומכים ברעיון ה”לאנדסמאנשאפטים" למען הגדיל את ההכנסות ע“י איסוף כספים למטרות ארציות מסויימות ולשם זה משאירות רזרבה של קרקע כדי שארץ זו או אחרת תוכל להניח את ידה עליה. ואנו עומדים ותמהים. האומנם עיני מנהלי הקה”ק פה רואים את המטבע רק מצד אחד? האומנם אינם רואים כבר את התוצאה הישרה והבולטת עוד טרם יראו לפניהם את מתכונת ההכנסות הראשונות?
והנה קיבוצים לעשרות מתכוננים ומכשירים את עצמם מדי שנה בשנה לבוא תורם להתישבות על הקרקע, זה אדיר חפצם וזו גם נחמתם היחידה. בתוך אותו גל היסורים העובר עליהם בארץ. האומנם בדעת מנהלי הקה“ק לגדע אף תקווה זו בשיטתם החדשה? החושבים הם בזה להאדיר את הכנסות הקה”ק?
על הנהלת הקרן־הקיימת לעמוד בעוד מועד על התקלה הזאת ועל חשבון־השווא שבשיטתה החדשה.
ואל לה להחמיץ.
כסליו, תרפ"ד (קונטרס ק"ג)
-
בקונגרס הי"ג ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.