רקע
אברהם משה קולר
לשנת היובל של הקרן הקיימת

בתקופה זו של הגשמת הציוניות, של הכרח הגשמת הציוניות, מתייצבת לפנינו הקרן הקיימת בכל מלוא קומתה הנהדרה. אך כיום הזה אנחנו משיגים לכל עמקם את ערכה ואת תעודתה במפעל הבנין שלנו. דוקא בימי מבוכה אלו, עת אשר כולנו רתומים לצו ההתאמצות ל“שבירת המשבר”, להחזקת המעמד, ליצירת עבודה לאלפינו – עתה יותר מאשר בכל זמן אחר, אנו מרגישים בהרגשה בהירה מה בשבילנו כל כברת אדמה נרכשת, שעליה יוצרו נכסי צאן ברזל לבנין הממלכתי שלנו בעתיד. כל שטח אדמה חדש, הנעדר ונחרש, הרוה זעת עובד יהודי, הריהו שובר מיסוד ולעולמים חתיכה מ“המשבר” העולמי הגדול שלנו, עוקר מן השורש חלק מהתלישות האיומה שלנו ומשמש פתח לתשובת־נצחים על שאלת “חוסר־העבודה” הכרוני של המוני ישראל.

בבהירות יתירה נשקף עתה שיא־גדלה של הקרן־הקיימת במרכז חיי העם לתפוצותיו. היא כיום הזה נושאת התקוה והגאולה של כל החי ושואף חיים בעם, בטוי לערגת היצירה והתקומה וההתחדשות, המפעמת בלבות רבבות חלוצי־עם ברחבי גולה, ומעוז לאלפי נדחי משפחות ישראל, המבקשים להם מפלט ומקלט בחיק קרקע מוצק במולדת.

קרקע־מולדת – אך זהו שמושך הלום בחבלי קסם מחנות חלוצים מקצוי ארץ, אך זהו שכינס לאלפיהם צעירות וצעירים, אשר עזבו בית הורים, זנחו ספסלי לימודים וינהרו הנה. אך הצפיה לקרקע היא המלכדת היום הזה את כל המון הקבוצים, הגדולים והקטנים, הקבוצות, החבורות, הפלוגות, הארגונים – במושבה ובעיר; היא המאַזרת אותם כוח לשאת כל תלאה, חוסר עבודה, רעב, צפיפות ודלות.

בימים האלה – עשרת מונים גדולה וקשה תעודתה של הקרן־הקימת, גדולים לאין שיעור תפקידיה, וגדולה אחריותה כלפי כל צמאי־קרקע, הצועקים לקרקע ורואים בו חזות הכל. בידה המפתח לכל התנועה הזו, תנועת ההתישבות העובדת, שהיא היא מגשימת הציוניות. בימים אלה, עת גברה הזעקה לקרקע בתוך שלשים אלף פועלים ואלפי משפחות עמלות בפנות שונות בארץ, קרקע למשקים חקלאיים, לשכונות עובדים, להתישבות אינטנסיבית, למשקי פועלות, למחנות ומשקי־עזר לפועלי המושבות; עת רומזים לנו המונים מעבר לים המתפרצים לעלות, המוכרחים לעלות – בימים אלה איננו יכולים להסתפק יותר בצעדי־צב אלה של הקרן־הקיימת. ניטל עליה בצו התקופה, לחרוג ממפגרותיה הצרות, להתנער וללכת לפני המחנה, לקראת המחנה, ללכת עם החיים הפועמים והרוגשים מסביב!

תפרוץ נא הכרה ברורה זו, תפוץ בעם ותכה גלים חזקים בלבבו, להפעילו ולהגדיל מאמציו לשם הגברת כוחה ויכלתה של הקרן הקיימת.

ביום הגדול הזה, יום מלאת עשרים וחמש שנה ליסוד הקרן הקיימת – נגביר את תביעתנו ממנה, נאדיר את עזרתנו לה, נחמש לשמה כוחות מקרב צבורנו בארץ ובגולה. ביום חג זה – אף נשנן לה את טענותינו ותביעותינו מימים ימימה; נזכיר להם את עותת מנהלתה ביחס לקרקע לשכונות עובדים, ביחס לקרקע לפועלי המושבות, נזכיר כי ישנה בתוך הנהלת הקה"ק התעלמות מצרכים חיוניים עמוקים של צבורנו בארץ, שאין הקשבה מספיקה לכל הנעשה ומתרחש בחיי המציאות שלנו.

נברך את הקרן הקיימת, בפתח תקופתה החדשה, שתתקרב יותר להבנת מפעלי הצבור העובד וצרכיו בכפר ובעיר ושתהיה לה היכולת למלא את תביעותינו לקרקע, המרובות כה ביום הזה!

כסליו תרפ"ז.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 51426 יצירות מאת 2812 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21715 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!