פֶּרֶק רִאשׁוֹן: לְאֹרֶךְ הַיְאוֹר    🔗

עוֹנַת הַגְּשָׁמִים הִגִּיעָה אֶל קִצָּהּ, וּבְאַחַד הַיָּמִים בַּבֹּקֶר עָבְרָה שַׁיָּרָה כְּבוּדָה בִּפְאַת צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית שֶׁל הַיְאוֹר אַלְבֶּרְט־אֶדְוַרְד אֶת נַחַל סֶמְלִיקִי עַל פְּנֵי גֶשֶׁר בָּנוּי עַל יְתֵדוֹת־עֵץ.

עַל הַשַּׁיָּרָה נִלְווּ שְׁלֹשִׁים סַבָּלִים שְׁחוֹרִים מִילִידֵי הָאָרֶץ, כָּל אֶחָד וּמַשָּׂאוֹ עַל רֹאשׁוֹ, סוּאֲהֶלִי אֶחָד, הֲמִסִּי שְׁמוֹ – טַבַּח הַשַּׁיָּרָה, וּשְׁנֵים־עָשָׂר אַסְכָּרִיִּים אוֹ חַיָּלִים הָעוֹמְדִים תַּחַת יַד סוֹמָלִי אֶחָד וּשְׁמוֹ הַסַּן.

הַלְּבָנִים, עוֹרְכֵי הַמַּסָּע, הָיוּ: הַפְּרוֹפֵסוֹר הֵינְרִיךְ שׁוּלְץ, אוֹטוֹ לֵיזוֹן – דָּקְטוֹר לִרְפוּאָה, לוֹרְד שַׁרְל פְלִיטְמוֹר וּמְשָׁרְתוֹ יוֹחָנָן רִיגֶר, וְגַם הֶנְדְּרִיק רִיְן, בּוּרִי צָעִיר לְיָמִים.

מִלְּבַד אֵלֶּה נִסְפְּחוּ עוֹד אֶל הָאֹרְחָה אַרְבַּע נָשִׁים וְהֵן: סַנָּה רִיְן – אֲחוֹת הֶנְדְּרִיק, הֵילֵינִי לֵיזוֹן – אֲחוֹת הָרוֹפֵא, מְשָׁרֶתֶת הֵילֵינִי, אֲמִינָה – אֲחוֹת הַסּוּמָלִי הַסַּן בֶּן מֻחֲמֶד, הַמְּפַקֵּד עַל הָאַסְכָּרִיִּים הַחַיָּלִים, וְגַמֶּדֶת אַחַת יָפָה וְנֶחְמָדָה – טִפֵּקִיטַנְגָּה בַּת־הַמֶּלֶךְ הַוַּמְבּוּטִית.

לְלַוּוֹת אֶת הַנּוֹסְעִים וּלְבַרְכָם בְּשָׁלוֹם בְּטֶרֶם צֵאתָם בָּאוּ: הַבּוּרִי פִּיט רִיְן – אֲבִי הֶנְדְּרִיק וְסַנָּה, אִישׁ גְּבַהּ־קוֹמָה וּבַעַל זָקָן לָבָן, וּשְׁנֵי בָנָיו דָנָי וּקְלַאַס, גְבֹהִים וִיפֵי תֹּאַר. כֻּלָּם הָלְכוּ לְלַוּוֹת אֶת הַשַּׁיָּרָה עַד גְּבוּל אֲחֻזָּתָם הַמִּשְׂתָּרַעַת לִשְׁנֵי עֶבְרֵי סֶמְלִיקִי.

בְּהַגִּיעַ הַנּוֹסְעִים עַד גְּבוּל הָאֲחֻזָּה אֲשֶׁר מֵעֵבֶר הַנָּהָר מִשְּׂמֹאל נִפְרְדוּ הַבּוּרִי הַזָּקֵן וּבָנָיו מְעִם הֶנְדְּרִיק וּמְעִם סַנָּה אֲחוֹתוֹ וְגַם מֵעִם יֶתֶר הַלְּבָנִים וַיְבָרְכוּם בְּבִרְכַּת הַצְלָחָה בְּהַבִּיעָם אֶת תִּקְוָתָם כִּי יִזְכּוּ לִרְאוֹתָם בְּשׁוּבָם מִדַּרְכָּם בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים.

עוֹד פַּעַם הִבִּיטוּ הַנִּפְרָדִים אַחֲרֵיהֶם אֶל הָהָר רוֹנְזוֹרוֹ וְאֶל הַיְּעָרוֹת וְהַשִּׂיחִים הַצּוֹמְחִים לְרַגְלָיו, אֶל עִיר הַמֶּלַח קַטְוֶה וְאֶל תַּחֲנַת־הַמַּצָּב הַקְּטַנָּה קָסִינְדִי אֲשֶׁר בָּעֲרָבָה לִפְאַת צָפוֹן, וְאַחַר שָׂמָה הַשַּׁיָּרָה הָאֲרֻכָּה פָּנֶיהָ הַנֶּגְבָּה, אֶל שְׂפַת הַיְאוֹר אַלְבֶּרְט־אֶדְוַרְד.

שׁוּלְץ וְלֵיזוֹן יָשְׁבוּ עַל שׁוֹרֵי־רִכְבָּה אַבִּירִים. בְּנֵי בָּקָר אֵלֶּה, גִּדְלֵי קַרְנַיִם, כֵּיוָן שֶׁלִּמְּדוּם וְהִרְגִּילוּם לִרְכִיבָה אֵין לְךָ טוֹבִים וּמְשֻׁבָּחִים מֵהֶם בְּכָל בֶּהֱמַת־הָרִכְבָּה אֲשֶׁר בְּאַפְרִיקָה. הֵם נִכְנָעִים לָרוֹכְבִים, נֶאֱמָנִים לַסֵּבֶל, וְלֹא יֵחַתּוּ מִפְּנֵי כָּל מִכְשׁוֹל וָפֶגַע בַּדֶּרֶךְ, כְּגוֹן בִּצּוֹת, נְחָלִים, וְכַדּוֹמֶה.

הֵילֵינִי וְסַנָּה רָכְבוּ עַל חֲמוֹרִים. גַּם בְּהֵמָה זוֹ נוֹדְעָה לִתְהִלָּה בְּאַדְמַת הַשְּׁחוֹרִים בְּכֹחָהּ הָרַב לָשֵׂאת כָּל עָמָל וּתְלָאָה.

אָמְנָם רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת, אַחֲרֵי אֲשֶׁר כָּשַׁל כֹּחָהּ, עָלְתָה סַנָּה עַל חֲמוֹרָהּ; עַל פִּי רֹב מָסְרָה אוֹתוֹ לְבַת־הַמֶּלֶךְ הַגַּמֶּדֶת, אֲשֶׁר מִפְּנֵי קוֹמָתָהּ הַקְּטַנָּה בְּיוֹתֵר קָשֶה הָיָה לָהּ לֶאֱחֹז דַּרְכָּהּ עִם יֶתֶר הַנּוֹסְעִים וַתְּפַגֵּר אַחֲרֵיהֶם, אַף כִּי הָלְכָה בְּצַעֲדֵי אוֹן וּבְאֹמֶץ רוּחַ.

הַלּוֹרְד וְהַבּוּרִי הַצָּעִיר לְיָמִים הָלְכוּ בָּרֶגֶל. הַבּוּרִי – בְּכֹחַ הַהֶרְגֵל, כִּי כֵן הִסְכִּין מִנְּעוּרָיו, וְהַלּוֹרְד – לִרְצוֹנוֹ, בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה. רָגִיל הָיָה לֵאמֹר: “כְּבָר נִסִּיתִי כַּמָּה וְכַמָּה מַעֲשֵׂי־מֶרְכָּבָה בְּאַפְרִיקָה וְלֹא מָצָאתִי טוֹב לָאָדָם מִן הָרַגְלָיִם”.

“כְּבָר רָכַבְתִּי עַל סוּסִים, עַל חֲמוֹרִים וְעַל שְׁוָרִים,” הָיָה מוֹסִיף הַלּוֹרְד, "וְעָלַי לְהוֹדִיעַ, כִּי מִכֻּלָּם הִצְטַיְּנוּ הַשְּׁוָרִים. גַּם בְּכִסֵּא וּבְעַרְסָל הָיִיתִי נִשָּׂא בַדֶּרֶךְ, בִּידֵי הַשְּׁחוֹרִים, כְּאַחַד בַּעֲלֵי הַמַּטָּעוֹת הַעֲצֵלִים. וְאָמְנָם טוֹבָה מְאֹד נְסִיעָה כָּזוֹ, כִּי נָעִים לְאָדָם לִהְיוֹת מִתְנַדְנֵד לוֹ בְנַחַת וְעוֹבֵר בְּלִי כָּל עָמָל וִיגִיעָה בְּאֶרֶץ זוֹ, אֲשֶׁר כָּל נְתִיבוֹתֶיהָ חַתְחַתִּים.

"לְעֻמַּת זֶה אוֹדֶה וְאֹמַר, כִּי אִם גַּם נוֹחָה הָיְתָה נְסִיעָה כָּזֹאת לַגּוּף, הִנֵּה קָשָׁה הָיְתָה לַנֶּפֶשׁ: תָּמִיד בּוֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי כִּי הֶעֱמַסְתִּי אֶת עַצְמִי וְאֶת מַשָּׂאִי עַל הַכּוּשִׁי וַאֲנִי יוֹשֵׁב בָּטֵל וָרֵיק וְכָל עָמָל לֹא אֵדָע.

“וְאוּלָם דָּבָר אֶחָד בְּעִקָּר הֱנִיעַנִי לְוַתֵּר עַל הַעַרְסָל הַנָּעִים וְלַעֲשׂוֹת דַּרְכִּי בָּרֶגֶל, – סִבָּה אַחַת שֶׁהִיא שְׁתָּיִם: רֵאשִׁית, אָדָם שֶׁהוֹלֵךְ בָּרֶגֶל יֵדַע מִגּוּפוֹ, עַל פִּי עֲיֵפוּתוֹ הוּא, כַּמָּה רַשַּׁאי הוּא לְהַעֲמִיס עַל הַכּוּשִׁי, עַל הַסַּבָּל בְּיִחוּד, וְלֹא יַכְבִּיד עֲלֵיהֶם לְמַעְלָה מִכֹּחָם, וְשֵׁנִית, – וְגַם זֹאת מִן הַנִּסָּיוֹן לָמַדְתִּי, – כִּי תְּנוּעוֹת הַגּוּף הֵן הַסְּגֻלָּה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר לַקַּדַּחַת וְלִשְׁאָר הַמַּחֲלוֹת הַמְּצוּיוֹת בַּאֲרָצוֹת הַחַמּוֹת. מֵעוֹלָם לֹא הִרְגַּשְׁתִּי אֶת עַצְמִי בָּרִיא וְחָזָק בְּאֶרֶץ זוֹ כְּשָׁעָה שֶׁהָלַכְתִּי בָּרֶגֶל; וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁגַּם הַשָּׁרָב אֵינוֹ מְצַעֵר כָּל כָּךְ אֶת גּוּפֵנוּ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא נָע וְנָד – כַּמּוּבָן, לֹא בְּמִדָּה נִפְרָזָה יוֹתֵר מִדָּי; כִּי בְּדֶרֶךְ כְּלָל, קָשֶׁה הַחֹם לְמִי שֶׁיּוֹשֵׁב בָּטֵל תַּחַת לַהַט קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְאָדָם עוֹסֵק בִּמְלָאכָה.”

גַּם יֶתֶר הַלְּבָנִים מָצְאוּ כִי הֶעָרוֹתָיו שֶׁל הַלּוֹרְד טוֹבוֹת וּנְכֹחוֹת, וְלָכֵן בָּחֲרוּ גַם שׁוּלְץ גַּם לֵיזוֹן וַאֲחוֹתוֹ לָלֶכֶת בְּרֶגֶל וְאֶת בְּהֶמְתָּן שִׁלְּחוּ חָפְשִׁי אוֹ מָסְרוּ אוֹתָהּ לַשְּׁחוֹרִים הָעֲיֵפִים וְהַיְגֵעִים. אָמְנָם לֹא פַּעַם שָׁבוּ בְשִׂמְחָה, אַחֲרֵי עָיְפָם בַּדֶּרֶךְ, אֶל הַבְּהֵמָה הַטּוֹבָה, וּבְיִחוּד בִּהְיוֹת הַדֶּרֶךְ קָשָׁה וּמְיַגָּעַת.

עֹנֶג רָב הִתְעַנְּגוּ בְּנֵי הַשַּׁיָּרָה בְּדַרְכָּם בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר הָרִאשׁוֹנוֹת, הַצַּחוֹת וְהַבְּהִירוֹת, שֶׁל תְּקוּפַת הַחֹרֶב בְּאַפְרִיקָה. מַה קַלּוֹת וּזְרִיזוֹת הָרַגְלַיִם, מַה נֶחְמָד מַרְאֵה הַמֶּרְחַקִּים הַבְּהִירִים, לֹא תִשְׂבַּע הָעַיִן, וּמַה תִּרְוַח הַנְּשִׁימָה בָּאֲוִיר־הַבֹּשֶם הַסָּפוּג רֵיחַ נִיחוֹחַ שֶׁל נִצָּנֵי הַמִּימוֹזָה וּשְׁאָר צְמָחִים נוֹתְנֵי רֵיחַ.

“בְּשׁוּם מָקוֹם לֹא יָדַעְתִּי שָׁעוֹת שֶׁל עֹנֶג,” הוֹסִיף פְלִיטְמוֹר לְדַבֵּר, “כְּמוֹ בְּמַסַּע הַבֹּקֶר בְּעַרְבוֹת אַפְרִיקָה; הַלֵּב פּוֹרֵץ וּמִשְׁתּוֹקֵק לָעוּף לְגָבְהֵי מְרוֹמִים. כָּל הַעוֹלָם כְּאִלּוּ פָּתוּחַ וְעוֹמֵד לְפָנֶיךָ, וְרַק אַחַת תְּבַקֵּשׁ נַפְשְׁךָ – כִּי כֵן יִהְיֶה וְכֵן יוֹסִיף עַד קְצֵה תֵבֵל.”

“בֶּאֱמֶת לֹא רַע, לוֹרְד יָקָר,” עָנָה שׁוּלְץ, “אוּלָם לְעֻמַּת זֶה לֹא יָדַעְתִּי בְשׁוּם מָקוֹם שָעוֹת שֶׁל עִנּוּיִים כְּמוֹ מַסַּע־צָהֳרַיִם בְעַרְבוֹת אַפְרִיקָה: הַלֵּב מִשְׁתּוֹקֵק לִצְלוֹל תְּהוֹמָה, כָּל הַעוֹלָם כְּאִלּוּ נִסְגַּר בְּפָנֶיךָ, וְרַק אַחַת תְּבַקֵּשׁ נַפְשְׁךָ – כִּי לֹא תִהְיֶה כָזֹאת עוֹד אַף צַעַד אֶחָד.”

הַלּוֹרְד צָחַק וְאָמַר:

“אָמְנָם כֵּן, גַּם דְּבָרֶיךָ נְכוֹנִים. אֵין עֹנֶג מָחְלָט בָּעוֹלָם וּלְכָל מַטְבֵּעַ שְׁנֵי פָּנִים. וְאוּלָם מִי שֶׁאֵין הַדֶּרֶךְ אָצָה לוֹ יוּכַל לִנְסֹעַ בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב וְלָנוּחַ בַּצָּהֳרַיִם – וְהַכֹּל עַל מְקוֹמוֹ יָבֹא בְּשָׁלוֹם.”

“אַף כֵּן עָשׂה נַעֲשֶׂה,” הִצִּיעַ לֵיזוֹן וְכִוֵּן גַּם לָדַעַת יֶתֶר הַנּוֹסְעִים.

וְאַף כִּי הִרְבָּה הַלּוֹרְד פְלִיטְמוֹר לְהַלֵּל אֶת מַסַּע הַבֹּקֶר, לֹא שִׂמְּחָה הָעֲרָבָה, אֲשֶׁר בָּהּ עָּבְרוּ הַפַּעַם, אֶת עֵין הָרוֹאִים. אַדְרַבָּה, הִיא עָכְרָה אֶת רוּחָם בְּשִׁמְמוּתָהּ. קְבֻצּוֹת צִמְחֵי חַלְבֵּץ בּוֹדְדוֹת וּנְטִיעֵי סוֹרְגְהוּם דַּלִּים, אֲשֶׁר הֵעִידוּ כִי הָיְתָה מוֹשָׁבָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה לְפָנִים, סֻכּוֹת בּוֹדְדוֹת וְשָׂדוֹת זְרוּעִים צִמְחֵי סוֹרְגְהוּם וּפוֹלִים, – הִנֵּה כָּל מַה שֶׁרָאֲתָה עֵינָם!

מֵעַל קַסּוֹדְשׁוֹ נִרְאוּ לַנּוֹסְעִים עוֹד פַּעַם פְּנֵי הַכֶּסֶף אֲשֶׁר לַנָּהָר אִסַּנְגּוֹ. מִשָּׁם עָבְרוּ דֶרֶךְ חֹרֶשׁ עָבֹת, עֲצֵי שִׁטִּים, אֶל קַסָּבוֹ. אַחַר אָחֲזוּ דַּרְכָּם בַּמִּישׁוֹר וּבוֹ עֲצֵי־עָלִים מְעַטִּים וּדְקָלִים. וְדֶרֶךְ קְנֵי סוּף גָבֹהַּ וְחָרְשֵׁי עֲצֵי מוזִים דַּלִּים הִגִּיעוּ בָּעֶרֶב הַשֵּׁנִי אַחֲרֵי צֵאתָם אֶל שְׂפַת הַיְאוֹר, מִשָּׁם עָשׂוּ דַרְכָּם עַל פְּנֵי אַבְנֵי חָצָץ דַּקּוֹת עַד קִירִימָה.

פֹּה תָּקְעוּ אָהֳלָם וַיַּחֲנוּ עַל יַד אֶשֶׁד מַיִם נֶהְדָּר, הַיּוֹרֵד וְשׁוֹטֵף מֵעַל הָרִים גְבֹהִים וְנִשָּׂאִים.

הַנּוֹף הָיָה יָפֶה וְנֶהְדָּר, כְּאֶחָד מִנּוֹפֵי נוֹרְוֶגְיָה. בָּאֲוִיר הַזַּךְ רָאוּ מְיֻדָּעֵינוּ מֵעַל מְקוֹם חֲנוֹתָם בְּעֵבֶר הַנָּהָר מִמִּזְרָח אֶת צֵלַע הָהָר נְקוֹלֶה הַגָּבֹהַּ; מִשְׂמֹאל צָפוֹנָה – אֶת פִסְגּוֹת הַשֶּׁלֶג שֶׁל הַר רוּנְזוֹרוֹ, וּמִיָמִין, לִפְאַת נֶגֶב הַרְחֵק מְאֹד – אֶת הֶחָרוּט שֶׁל הַר־הַגַּעַשׁ בְּרֻכְסֵי וִירוּנְגָה, אֲשֶׁר אֲלֵיהֶם הָיוּ פְנֵיהֶם מוּעָדוֹת.

בְּיוֹם הַמָּחֳרָת נָסְעוּ לְאֹרֶךְ שְׂפַת הַיְאוֹר הַתְּלוּלָה. עַל הַכֵּפִים מִלְמַעְלָה רָעֲשׁוּ הַפַּוְיָנִים וְהִבִּיטוּ בְעֵינַיִם סוֹקְרוֹת לְמָטָּה; עוֹרְבֵי־יָם, צַוְּארֵי־נָחָשׁ, שְׁחָפִים וְיֶתֶר עוֹפוֹת הַמַּיִם מִלְאוּ חַיִּים אֶת הָאֲוִיר, אֶת הַיְאוֹר וְאֶת שְׂפָתוֹ; נְקָעִים עוֹטֵי יְעָרוֹת נִרְאוּ מִצַּד יָמִין וַאֲשָׁדִים מַתִּיזֵי קֶצֶף הִשְׁמִיעוּ קוֹל שָׁאוֹן וַהֲמֻלָּה רַבָּה.

קָשָׁה וּמְיַגַּעַת הָיְתָה הַדֶּרֶךְ, בְּיִחוּד לַסַּבָּלִים וּלְבַהֲמוֹת־הָרִכְבָּה, בְּעָבְרָם עַל פְּנֵי שָׂדֶה שׁוֹמֵם מְכֻסֶּה גוּשֵׁי צִפְחָה.

כָּכָה עָבְרוּ דֶּרֶךְ קִישַׁקָּה וַיָּבוֹאוּ אֶל קִיקֶרֶה.

יֵשׁ שֶׁהָיְתָה דַרְכָּם עוֹבֶרֶת בַּמַּיִם, אַף כִּי, לִכְאוֹרָה, אֶפְשָׁר הָיָה לְהַטּוֹתָהּ הַצִּדָּה בְּמָקוֹם גָּבֹהַּ יוֹתֵר.

“מוּזָר הַדָּבָר,” אָמְרָה הֵילֵינִי, “לָמָּה בָּחֲרוּ בְנֵי הָאָדָם לְפַלֵּס לָהֶם דֶּרֶךְ בַּמַּיִם תַּחַת לֶכְתָּם עַל שְׂפַת הַיְאוֹר בַּיַּבָּשָׁה, לְשֵׁם מַה יַעֲשׂוּ כָּזֹאת?”

“בְּלִי סָפֵק,” קָרָא שׁוּלְץ, “עָלוּ מֵי הַיְאוֹר בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים וְהֵצִיפוּ אֶת הַמְּסִלָּה אֲשֶׁר הִתְקִינוּ בִּתְקוּפַת יָמִים קַדְמוֹנִים לְאֹרֶךְ הַשָּׂפָה.”

הֶהָרִים יָרְדוּ תְלוּלִים אֶל הַיְאוֹר וְרַק רְצוּעָה צָרָה כְּאַמָּה אַחַת, מְכֻסָּה אַבְנֵי חָצָץ, נִשְאֲרָה פְּנוּיָה. יֵשׁ שֶׁהָיָה עֲלֵיהֶם לַעֲבֹר עַל פְּנֵי כֵּפִים צוֹמְחֵי שִׂיחִים עֲבֻתִּים, וְהַדָּבָר עָלָה בְּיָדָם בְּעָמָל רָב.

בְּבוֹאָם לְוַלִּיָּה קִבְּלוּם הַכּוּשִׁים בְּנֵי הַמָּקוֹם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת: שָׁם הֵכִינוּ לָהֶם פְּרִי מוֹז, תִּירָס וּפוֹלִים שֶׁקָּנוּ מִילִידֵי הָאָרֶץ.

“הַיְדַעְתֶּם מָה הַדָּבָר אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַשְּׁבָטִים הָאֵלֶּה לְאוֹהֲבֵי שָׁלוֹם וּמַכְנִיסֵי אוֹרְחִים?” שָׁאַל הַלּוֹרְד פְלִיטְמוֹר.

“אַךְ אֵין זֹאת כִּי אִם מִדָּה טוֹבָה אֲשֶׁר חֲנָנָם הַטֶּבַע,” עָנָה שׁוּלְץ בְּפַשְׁטוּת.

“הֲאִם לֹא הִתְבּוֹנַנְתֶּם לִרְאוֹת כַּמָּה יַרְבּוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה לְעַשֵּׁן אֶת הַקַּנְבּוּס?” שָׁאַל הַלּוֹרְד.

“כָּל הַכּוּשִׁים שְׁטוּפֵי־עִשּׁוּן הֵם.” קָרָא הֶנְדְּרִיק בְּבִטְחָה.

“אָמְנָם כֵּן. אוּלָם עִשּׁוּן הַקַּנְבּוּס, שֶׁנִּתְפַּשֵּט פֹּה בְמִדָּה רַבָּה כָּל כָּךְ, פּוֹעֵל פְּעֻלָּה מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ,” הֵשִׁיב פְלִיטְמוֹר.

“עַל כָּל פָּנִים, פְעֻלָה מַזֶּקֶת, כְּאָפְּיוּם,” הִבִּיעַ לֵיזוֹן אֶת דַּעְתּוֹ, “מְשַׁכֵּר הוּא וּמַדְהִים, כְּפִי שֶׁהִתְבּוֹנַנְתִּי פְעָמִים¹ רַבּוֹת.” “אֵין דָּבָר,” סָתַר הָאַנְגְּלִי אֶת דִּבְרֵיהֶם, “הַתּוֹצָאוֹת אֵינָן רָעוֹת כָּל כָּךְ, עַל כָּל פָּנִים לֹא כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְשַׁעֲרִים. אוּלָם לְעֻמַּת זֶה יַכְנִיעָ הַקַּנְבּוּס אֶת רוּחוֹ שֶׁל הַפֶּרֶא וְיַעֲשֵׂהוּ נוֹחַ יוֹתֵר לַבְּרִיּוֹת. כָּכָה, לְמָשָׁל, הָיוּ הַבָּשִׁילַנְגִּים פְּרָאִים וּצְמֵאִים לְדָם מִכָּל הַכּוּשִׁים, וּכְהַיּוֹם הַזֶּה רוֹדְפֵי שָׁלוֹם כֻּלָּם. מַדּוּעַ? כִּי הִתְמַכְּרוּ לְעִשּׁוּן הַקַּנְבּוּס. מַה דַּעַת אֲדוֹנִי בִּכְלָל עַל דְּבַר הַעִשּׁוּן?” הוֹסִיף הַלּוֹרְד לִקְרוֹא בַהַעֲלוֹתוֹ עַרְפִּלֵּי עָשָׁן עָב מִתּוֹךְ מִקְטַרְתּוֹ.

“כֵּיוָן שֶׁכֻּלָּנוּ מְעַשְּׁנִים,” קָרָא לֵיזוֹן בִּצְחוֹק, “חָלִילָה לָנוּ לְנָאֵץ יוֹתֵר מִדַּי אֶת הַהֶרְגֵּל הַנִּתְעָב הַזֶּה וּלְסַפֵּר בִּגְנוּתוֹ.”

“אֲנִי, עַל כָּל פָּנִים,” נַעֲנָה שׁוּלְץ, “לֹא הָיִיתִי מוֹנֵעַ אֶת עַצְמִי פֹּה, בִּמְדִינָה זוֹ, מִן הַעִשּׁוּן; תַּשְׁלוּמִים הוּא לִי עַל כַּמָּה וְכַמָּה דְּבָרִים שֶׁאֲנִי מֻכְרָח לְהַזִּיר עַצְמִי מֵהֶם; אַף הוּא מַשְׁרֶה עָלַי רוּחַ טוֹבָה.”

“כָּל זְמָן שֶׁטַּבַּק נִמְצָא תַּחַת יָדִי לֹא אָבוֹא לִידֵי יֵאוּשׁ,” עָנָה הַלּוֹרְד. "אָמְנָם גַּם בְּאֵין טַבַּק עִמִּי לֹא אָבוֹא לִידֵי יֵאוּשׁ, וְאוּלָם דְּבָרֶיךָ עַל הָרוּחַ הַטּוֹבָה הַבָּאָה לְאָדָם עַל יְדֵי עִשּׁוּן הַטַּבַּק יֵשׁ בָּהֶם קְצָת אֱמֶת. אֲפִילוּ הַטַּבַּק הַכּוּשִׁי הֶחָרִיף בְּיוֹתֵר פְּעָמִים מַרְגִּיעַ אֶת נַפְשְׁךָ וּמְזַכֵּךְ אֶת רוּחֶךָ. אַף מְעוֹרֵר אֶת הַמַּחֲשָׁבָה.

“יוֹדֵעַ אֲנִי אֶת אֱדִיסוֹן; כָּל מַה שֶׁהוּא מַרְבֶּה לַחֲשֹׁב הוּא מַרְבֶּה לְעַשֵּׁן, פְּעָמִים גַּם עֶשְׂרִים סִיגָרוֹת לְיוֹם, וְדַוְקָא חָרִיפוֹת, וּמֵעוֹלָם לֹא חָשׁ כִּי הָעִשּׁוּן מַזִּיק לְגוּפוֹ. אָבִיו זְקֵנוֹ גַם הוּא שָׁטוּף בְּעִשִּׁוּן הָיָה כָמוֹהוּ, וְאַף גַּם הָיָה לוֹעֵס טַבַּק, וְהֶאֱרִיךְ יָמִים עַד מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה.”

“הֶאָח! מִי יִתֵּן וְנַאֲרִיךְ גַּם אָנוּ לְעַשֵּׁן כָּמוֹהוּ,” קָרָא שׁוּלְץ.

“אָמְנָם כֵּן,” קָרָא לֵיזוֹן הָרוֹפֵא, "מִשֶּׁהִגִּיעַ אָדָם לְמֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה מֻתָּר לוֹ לְעַשֵּׁן… "אַף זֹאת עֲצָתִי לַצְּעִירִים תָמִיד: חַכּוּ עַד מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, אַל תִּקְצַר רוּחֲכֶם, וְאָז עַשְּׁנוּ לָכֶם כְּכֹל אַוַּת נַפְשְׁכֶם. אִם כֵן תַּעֲשׂוּ, – אַשְׁרֵיכֶם וְטוֹב לָכֶם, כִּי תַאֲרִיכוּ יָמִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְאוּלָם כֵּיוָן שֶׁהִגַּעְנוּ לאוֹתוֹ דָבָר אֲסַפֵּר לָכֶם מַעֲשֶׂה מִן הָעִנְיָן.

"מַעֲשֶׂה בִּסְטוּדֶנְט צָעִיר לְיָמִים שֶׁבָּא אֶל בֵּית דּוֹד אָבִיו לְבַקְּרוֹ. דּוֹדוֹ זֶה זָקֵן הָיָה, בֶּן שִׁבְעִים וְשָׁלֹשׁ, וְהָיָה מְעַשֵּׁן כָּל הַיּוֹם. פָּתַח הַזָּקֵן וְנָשָׂא מַשָּׂא בְּאָזְנֵי קְרוֹבוֹ הַצָּעִיר עַל הַעִשּׁוּן וְעַל הַקַּלְקָלָה הַגְּדוֹלָה הַבָּאָה לָאָדָם מִמִנְהָג מְגֻנֶּה זֶה וְהִזְהִיר אוֹתוֹ שֶׁלֹא יֹאבֶה וְלֹא יְנַסֶּה, וְחָלִילָה לוֹ, וְחַס וְשָׁלוֹם. הָיָה הַזָּקֵן עוֹמֵד וּמַפְלִיג בְּדִבְרֵי אַזְהָרָה וְאִסּוּר, וּסְבִיבוֹתָיו עַנְנֵי עָשָן הַסִּיגָרָה.

"‘אֲבָל,’ קָרָא הַסְּטוּדֶנְט הַצָּעִיר בְּהַגִּיעַ תּוֹרוֹ, ‘אֵחַרְתִּי קְצָת לָבוֹא, דּוֹדִי הַזָּקֵן, הִנֵּה הָיָה לִי כְּבָר הָעִשּׁוּן לְטֶבַע שֵׁנִי.’

"‘אִם כֵּן,’ קָרָא אֵלָיו הַזָּקֵן מִתְרַעֵם, ‘לָמָּה הֶחֱרַשְׁתָּ עַד כֹּה וְלָמָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִי, כִּי עַתָּה כִבַּדְתִּיךָ בְּסִיגָרָה טוֹבָה!’ וְתוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר הִגִּישׁ לְפָנָיו אֶת קֻפְסַת הַסִּיגָרוֹת.

"עַד שֶׁהֵם מְדַבְּרִים נִכְנְסָה הַדּוֹדָה הַזְּקֵנָה לַחֶדֶר. מִשֶּׁרָאֲתָה אֶת קְרוֹבָהּ הַצָּעִיר וְסִיגָרָה בְּפִיו פָּתְחָה אַף הִיא בְאוֹתוֹ דָּבָר וְהָיְתָה מְגַנָּה בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁל גְּנַאי אֶת הַמִּדָּה הָרָעָה שֶל הַעִשּׁוּן, שֶׁקַּלְקָלָה גְדוֹלָה הִיא וְסַכָּנָה לַגּוּף.

“'וְאוּלָם” עָנָה הַסְּטוּדֶנְט, "רְאִי נָא דּוֹדָתִי, וְהַבִּיטִי אֶל הַדּוֹד הַזָּקֵן, שֶׁעָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבוֹ וְסִיגָרָה לֹא פָּסְקָה מִפִּיו עֶרֶב וּבֹקֶר וְצָהֳרַיִם, וּכְבָר הִגִּיעַ לְשִׁבְעִים וְשָׁלֹשׁ, ד' יִשְׁמְרֵהוּ וִיחַיֵּהוּ לְאֹרֶךְ יָמִים!'

“‘הַחֲרֵשׁ, אַל תְּדַבֵּר,’ קָרְאָה הַזְּקֵנָה בְּכַעַס, ‘לוּלֵא מְעַשֵּׁן הוּא, כִּי עַתָּה הִגִּיעַ כְּבָר לִשְׁמוֹנִים לְכָל הַפָּחוֹת’”

צְחוֹק גָּדוֹל פָּרַץ מִפִּי כָּל הַחֲבוּרָה לְשֵׁמַע חָכְמָתָהּ שֶׁל הַדּוֹדָה הַזְּקֵנָה.

“וְאוּלָם הִנֵּה הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לָנוּחַ, מָחָר עָלֵינוּ לָצֵאת לַדֶּרֶךְ בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם,” קָרָא הַלּוֹרְד.

כַּאֲשֶׁר קָמוּ הַנּוֹסְעִים לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר מִשְּׁנָתָם רָאוּ, לְצַעֲרָם הָרַב, כִּי עֶשְׂרִים סַבָּלִים נֶעֶלְמוּ וְאֵינָם, וְרַק עֲשָׂרָה סַבָּלִים נִשְׁאֲרוּ עִמָּם.

הַבּוֹרְחִים הִשְׁאִירוּ אָמְנָם אֶת מַשָּׂאָם, וְאַךְ מְעַט מְאֹד גָּנְבוּ וְשָׂמוּ בִּכְלֵיהֶם, לְגֹדֶל תִּמְהוֹנָם שֶׁל הַנּוֹסְעִים. כַּנִּרְאֶה, מֵאֲנוּ הַסַּבָּלִים לָשֵׂאת עַל גַּבָּם אֶת הַמַּשָּׂא הַכָּבֵד בְּדֶרֶךְ הַסְּלָעִים וְהַצּוּרִים שֶׁעַל שְׂפַת הַיְאוֹר.

עַתָּה הָיָה עֲלֵיהֶם לְבַקֵּשׁ עֵצָה אֵיךְ לְהַצִּיל אֶת כָּל הַמַּשָּׂא הַזֶּה הַדָּרוּשׁ לָהֶם בַּדָּרֶךְ. \בֶּאֱמֶת לֹא הָיוּ כָּל שְׁלֹשִׁים הַחֲבִילוֹת מַסְפִּיקוֹת לָהֶם כָּל צָרְכָּם לְמַסָּע כָּזֶה, וְהָיוּ מֻכְרָחִים לְקַמֵּץ וְלַחְשֹׂךְ כְּכֹל אֲשֶׁר הִשִּׂיגָה יָדָם.

חוּץ מִזֶּה, הִנֵּה נִסְפְּחוּ אֶל הַשַּׁיָּרָה גַם הַלּוֹרְד פִלִיטְמוֹר וּמְשָרְתֹו, אֲשֶׁר רֻבֵּי חֲבִילוֹתָיו אָבְדוּ בְּאֶרֶץ הַגַּמָּדִים, וְרַק חֲבִילוֹת מִסְפָּר נִשְׁאֲרוּ בְּיָדוֹ.

“מַה נַעֲשֶׂה עַכְשָׁו?” שָׁאַל שׁוּלְץ, “עַל הָאַסְכָּרִיִּים לֹא נוּכַל לְהַעֲמִיס אֶת כָּל הַכְּבֻדָּה, כִּי תַעֵב יְתַעֲבוּ אֶת הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת, וְגַם לֹא לְכָךְ נוֹצְרוּ. וְאִם גַּם יַעֲלֶה בְּיָדֵנוּ לְפַתֹּותָם לָעֲבֹד עֲבוֹדַת־מַשָּׂא, הֲלֹא רַק כְּעֶשְׂרִים חֲבִילוֹת נִקַּח עִמָּנוּ, וְהַשְּׁאָר מַה תְּהֵא עֲלֵיהֶן?”

“חָלִילָה לָנוּ מֵהַעֲמִיס עַל הָאַסְכָּרִיִּים עֲבוֹדַת־מַשָּׂא, כִּי מִי יִשְׁמֹר עָלֵינוּ מִפְּנֵי אוֹיֵב,” הֵעִיר לֵיזוֹן, “אוּלָם יָכֹל נוּכַל לַעֲשׂוֹת כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ הָאֲחֵרִים שֶׁקִּדְמוּנוּ. עֶשֶׂר חֲבִילוֹת נִקַּח עִמָּנוּ, וְעַל יַד הָעֶשְׂרִים הַנִּשְאָרוֹת נַעֲמִיד אֶת הָאַסְכָּרִיִּים לִשְׁמֹר עֲלֵיהֶן, וּבְבוֹאֵנוּ אֶל הַתַּחֲנָה הַקְּרוֹבָה נִשְׁלַח אֶת הַסַּבָּלִים הֵנָּה, לְהָבִיא אֶל הַתַּחֲנָה עוֹד עֶשֶׂר חֲבִילוֹת, וְאַחֲרֵי כֵן בַּשְׁלִישִׁית – עַד אֲשֶׁר יָבִיאוּ אֶת כָּל הַחֲבִילוֹת.”

פְלִיטְמוֹר הֵנִיעַ רֹאשׁוֹ לְאוֹת מֵאוּן. “לֹא טוֹבָה עֲצָתְךָ,” אָמַר הַלּוֹרְד, “וְגַם סַכָּנָה בָּהּ לְכָל הַשַּׁיָּרָה. הֵן לֹא יוּכְלוּ הַסַּבָּלִים לָלֶכֶת הָלֹךְ וָשׁוֹב בְּלִי הֶפְסֵק. עֲלֵיהֶם גַּם לָנוּחַ זְמַן מַה, וְעַל יְדֵי כָּךְ נְבַטֵּל זְמָן רַב מְאֹד; שָׁבוּעַ תָּמִים תֶּאֱרַךְ לָנוּ דֶרֶךְ זוֹ, דֶּרֶךְ יוֹם אֶחָד בֶּאֱמֶת, וַעָלֵינוּ יְהִי גַם לִמְצֹא לָנוּ מָזוֹן שִׁבְעָתַיִם, וּסְכוּם הַכֶּסֶף אֲשֶׁר נוֹצִיא בְּדֶרֶךְ זוֹ יַעֲלֶה עַל מְחִיר כָּל הַחֲבִילוֹת יַחַד. לָכֵן אֵין טוֹב לָנוּ כִּי אִם לָעֲזֹב אֶת הַכֹּל הֶפְקֵר.”

“עַל דְבָרֶיךָ הַנְּכוֹנִים אֵין מַה לְהָשִׁיב,” אָמַר הַפְּרוֹפֵסוֹר בְּרוּחַ כֵּהָה, “וְאוּלָם הֵן בַּמְּעַט הַזֶּה לֹא נוּכַל לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַּרְכֵּנוּ, אֵין טוֹב לָנוּ אֵפוֹא כִּי אִם לָשׁוּב אֶל אוֹרַנְיֶנְהוֹף.”

“אַל נָא תִּדְאָג,” הִרְגִּיעוֹ הַלּוֹרְד, “לֹא רְחוֹקִים אֲנַחְנוּ מִוִּטְשֻמְבִּי, וְשָׁם, אֲנִי מַבְטִיחֲךָ, אֲדוֹנִי, נִמְצָא לָנוּ הַכֹּל מִכֹּל וְלֹא נֵדַע מַחֲסוֹר.”

וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹא הוֹסִיף הָאַנְגְּלִי שׁוּם נִמּוּקִים אֲחֵרִים לְחַזֵּק אֶת דַּעְתּוֹ, הֶחֱלִיטוּ כֻּלָּם, מֵרֹב בִּטְחוֹנָם וֶאֱמוּנָם בּוֹ, לַעֲזֹב פֹּה אֶת כָּל הַחֲבִילוֹת אֲשֶׁר לֹא נִמְצְאוּ לָהֶן סַבָּלִים.

“אִם כֵּן אֵפוֹא,” קָרָא לֵיזוֹן, “הָבָה נַחְפֹּר בּוֹר בַּאֲדָמָה וְנַטְמִין אֶת הַחֲבִילוֹת.”

“הַאֻמְנָם תֹּאמַר לָשׁוּב אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְלָקַחַת אֶת הַחֲבִילוֹת?” שָׁאַל הֶנְדְּרִיק.

“כָּזֹאת לֹא נַעֲשֶׂה,” עָנָה הָרוֹפֵא.

"וְלָמָּה אֵפוֹא נַטְמִין אֶת הַחֲבִילוֹת בָּאֲדָמָה? הֲמִפְּנֵי יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֶל נָכוֹן יִמְצָאוּן? זִכְרוּ נָא, כִּי אִם יִרְאוּ יְלִידֵי הָאָרֶץ, כִּי עָזֹב יַעַזְבוּ הָאֵרָפִּים אֶת מַשָּׂאָם וְאֶת קִנְיָנָם מֵאֶפֶס סַבָּלִים, הֲלֹא יַעֲשׂוּ כָּל אֲשֶׁר בְּיָדָם כְּדֵי לְהַכְרִיחַ אֶת סַבָּלֵי הַשַּׁיָּרוֹת הָעוֹבְרוֹת, אִם עַל יְדֵי פִּתּוּי וְאִם בְּאֹנֶס, כִּי יִבְרְחוּ וְיַעַזְבוּ אֶת הַמַּשָׂא בַּדֶּרֶךְ, לְמַעַן יִזְכּוּ הֵם בָּאוֹצָרוֹת הָאֵלֶּה בְּלִי כָּל עָמָל וָטֹרַח, כְּזוֹכִים מִן הַהֶפְקֵר.

“וְלֹא רַק יְלִידֵי הָאָרֶץ, כִּי גַם הַסַּבָּלִים עַצְמָם, הָעֲרוּמִים וְהַנּוֹכְלִים, יָשׁוּבוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ טָמְנוּ אֶת הַחֲבִילוֹת שֶׁל בְּנֵי־הַשַּׁיָּרָה וִיבִיאוּן אֶל מָקוֹם אֲשֶׁר מִשָּׁם לֹא יוֹסִיפוּ עוֹד בַּעֲלֵיהֶן לִרְאוֹתָן עַד הָעוֹלָם. וּבְכֵן רַק נְחַזֵּק אֶת רוּחָם לִבְגֹּד בַּלְּבָנִים וּנְלַמֵּד אֶת יָדָם לְחָמָס וָשֹׁד.”

“צָדַק הָאָדוֹן הַצָּעִיר בִּדְבָרָיו,” הִסְכִּים פְלִיטְמוֹר. “אֲנַחְנוּ בְּעַצְמֵנוּ נָבִיא עַל־יְדֵי זֶה לְחָרְבַּן הַשַּׁיָּרָה. הֶחָמָס וְהַשֹּׁד יִרְבֶּה בָּאָרֶץ וְאֵין קֵץ לָרָעָה אֲשֶׁר תָּבוֹא עַל הַנּוֹסְעִים אֲשֶׁר יָבוֹאוּ אַחֲרֵינוּ.”

“עָלֵינוּ לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הַכְּבֻדָּה הָרַבָּה וּלְכַלּוֹתָהּ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה!” הֶחֱלִיט הֶנְדְּרִיק.

אָמְנָם קָשֶׁה הָיָה לַנּוֹסְעִים, קָשֶׁה מְאֹד, לְאַבֵּד בַּיָּדַיִם אֶת כָּל רְכוּשָׁם, אַךְ כֻּלָּם הִכִּירוּ כִּי הַדָּבָר הֶכְרָחִי וְאֵין מוֹצָא אָחֵר.

וּבְכֵן נִשְׁמְדוּ כָּל עֶשְׂרִים הַחֲבִילוֹת עַד תֻּמָּן. כָּל אֲשֶׁר יִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ שָׁרָפוּ, וְאֶת אֲשֶׁר לֹא יִשָּרֵף הִשְׁקִיעוּ בִּמְצוּלוֹת הַיְאוֹר.

 

פֶּרֶק שֵׁנִי: עֵזֶר    🔗

מִשָּׁם הָלְכוּ הַנּוֹסְעִים וַיַּעַבְרוּ חֶבֶל־אֶרֶץ עוֹטֶה עֵצִים גְּבֹהִים וַעֲלֵיהֶם יִשְׁכְּנוּ תֻּכִּיִּים אֲפוֹרִים בְּמִסְפָּר רָב; לְאֹרֶךְ שְׂפַת הַיְאוֹר דֶּרֶךְ מַטָּעֵי מוֹז וְחָצִיר בָּאוּ דֶרֶךְ קָרֻמְבֶּה אֶל רוּמַנְדֶּה; אַחַר הִגִּיעוּ עַד נַחַל טָלֶהָ, שֶׁבִּתְקוּפַת הַחֹרֶב אֶפְשָׁר לַעֲבֹר בּוֹ בָּרֶגֶל, וַיָּבוֹאוּ אֶל אִיוֶמֶרֶה. שָׁם עָבְרוּ עַל פְּנֵי רְצוּעַת אֲדָמָה הַמִּתְנַשֵּׂאת בְּתוֹךְ הַיְאוֹר, עָלוּ וַיַּעַבְרוּ אֶת מְרוֹמֵי קָטָרֶנְגֶּה וַיָּשִׂימוּ פַּעֲמֵיהֶם עַד בִּצַּת הַגֹּמֶא וְאֶל הַכְּפָר קִירוּבֶה, מְקוֹם מוֹשַׁב בְּנֵי וָקוֹנְדִיוֹ לְשֵבֶט וָלֶנְגֶּה.

יְעָרוֹת גְּדוֹלִים שֶׁל עֲצֵי מוֹזִים נִרְאוּ לְעֵין הַנּוֹסְעִים, עֵצִים בַּעֲלֵי גְזָעִים כְּעֵין סָגֹל־שְׁחַרְחוֹר, אוֹ חוּם־בָּהִיר וּפִרְיָם גָּדוֹל לְהַפְלִיא.

אַחֲרֵי עָבְרָם אֶת הַנַּחַל רוּאֶנְדֶּה, נִגְלָה לְעֵינֵיהֶם מִשְּׂמֹאל מִפְרָץ וּבוֹ סִירוֹת־דּוּגָה רַבּוֹת מְשׁוֹטְטוֹת הֵנָּה וָהֵנָּה וּמְמַלְּאוֹת אֶת הַמָּקוֹם תְּנוּעָה וְחַיִּים.

לֹא הַרְחֵק מִשָּׁם הָיָה עֲלֵיהֶם לָעֲבֹר אֶת נַחַל מָגִינְגִירִי, וּמֵאַחֲרָיו, דֶּרֶךְ מִישׁוֹר גָּדוֹל מְעֻלָּף יְרַק דֶּשֶׁא הִגִּיעוּ אֶל כְּפָר מוּהֲגוּרָה.

הַשַּיָּרָה הָלְכָה הָלֹך וְקָרֹב אֶל הַמִּישׁוֹר אֲשֶׁר לִפְאַת נֶגֶב לִיאוֹר אַלְבֶּרְט־אֶדְוַרְד, שָׁם הָיְתָה שִׁכְבַת הָאֲדָמָה שְׁחַרְחֹרֶת וּמְלֵאָה שַׁבְּלוּלִים וְּרְכִיכוֹת הַשׁוֹכְנוֹת בְּמַיִם מְתוּקִים.

“שִׂימוּ לִבְּכֶם אֶל מַרְאֵה הַמָּקוֹם הַזֶּה,” אָמַר פְלִיטְמוֹר אֶל שׁוּלְץ וְלֵיזוֹן, “הִנֵּה לָנוּ פֹה הוֹכָחָה בְּרוּרָה, כִּי רָמַת הַמַּיִם שֶׁל מוּטָה־נְזִיגֶה הָיְתָה גְבֹהָה הַרְבֵּה יוֹתֵר בִּתְקוּפַת הַיָּמִים הַקַּדְמוֹנִים, וְכִי הַיְאוֹר הָיָה מִשְׂתָּרֵעַ הַרְחֵק לִפְאַת נֶגֶב. אָנוּ עוֹבְרִים עַכְשָׁו עַל פְּנֵי אֲדָמָה שֶׁהָיְתָה לְפָנִים קַרְקַע הַיְאוֹר. וּכְבָר הִכִּירוּ וּמָצְאוּ בִּכְלָל, שֶׁכָּל יְאוֹרֵי אַפְרִיקָה הַפְּנִימִית, אִם כִּי יִגְאוּ לְעִתִּים, הוֹלְכִים הָלֹךְ וְהִסּוֹג לְאַט לְאָט.”

“עַל כָּל פָּנִים, פֹּה הַדָּבָר גָּלוּי לָעָיִן,” קִיֵּם הַפְּרוֹפֵסוֹר.

מִפֹּה נִשְׁקַף כָּל הַיְאוֹר, אֲשֶׁר הַוָּנִיאוֹרִים קוֹרְאִים לוֹ בְּשֵׁמוֹת שׁוֹנִים: נִיאַנְזָה, מְבוּטָה־נְזִיגֶה, לְוֶרוּ אוֹ דְוֶרוּ, בְּעוֹד שֶׁבְּנֵי הַוָּקוֹנְדְיוֹ קוֹרְאִים לוֹ פָּשׁוּט נְגֶזִי, כְּלוֹמַר, יְאוֹר.

לִפְאַת צָפוֹן הִבְהִיק רֹאש הָהָר רוּנְזוֹרוֹ, אֲשֶׁר פֹּה יִקָּרֵא בְּשֵׁם רוּ־נְדיוּרוּ, כְּלוֹמַר, “בַּעַל הַגָּשֶם”.

בִּפְאַת נֶגֶב הִתְנַשְּׂאוּ שִׁשָּׁה חֲרוּטִים אֲשֶׁר לְרֻכְסֵי הַר־הַפְּרָצִים וִירוּנְגָה, וְאַף כִּי רְחוֹקִים הָיוּ, נִכָּר הָיָה כִּי גְדוֹלִים הֵם מְאֹד.

הַתַּיָּרִים שָׂמוּ פְּנֵיהֶם קָדִימָה, לָבוֹא אֶל הַכְּפָר הַגָּדוֹל וִטְשֻׁמְבִּי; רַבִּים מֵאָהֳלֵי הַכְּפָר אֲשֶׁר לִשְׂפַת הַיְאוֹר עָמְדוּ בַּמָּיִם – רַאֲיָה נוֹסֶפֶת, כִּי פְנֵי הַיְאוֹר, שֶׁבִּתְקוּפַת הַיָּמִים הַקַּדְמוֹנִים הָיוּ עָמֻקִּים יוֹתֵר, הָלְכוּ עַתָּה הָלֹךְ וְהִתְנַשֵּׁא בִּמְהִירוּת רַבָּה.

יוֹשְׁבֵי הַכְּפָר וִטְשֻׁמְבִּי עוֹסְקִים בִּסְחַר הַמֶּלַח, אֲשֶר פָּרַץ מְאֹד בַּמָּקוֹם הַהוּא. בָּתֵּי הַכְּפָר בְּנוּיִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי זְרוֹעַ־הַיְאוֹר, שֶׁרָחְבָּהּ מַגִּיעַ לַחֲמֵשׁ מֵאוֹת מֶטֶר. מִסְפַּר יוֹשְׁבֵי הַכְּפָר קָרוֹב לְאַלְפַּיִם, מַרְאֵה פְנֵיהֶם חוּם כְּעֵין הַשּׁוֹקוֹלַד, וּבְנֵי שְׁבָטִים שׁוֹנִים הֵם. בַּעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה לֹא יִשְׁלְחוּ יָדָם, רַק מְעַטִּים מֵהֶם עוֹסְקִים בְּגִדּוּל עִזִּים אוֹ מִתְפַּרְנְסִים מִצֵּיד דָּגִים וּמִסְּחַר הַמֶּלַח. בְּצִי הַסִּירֹות הַגָּדוֹל שֶׁלָּהֶם יַעֲבִירוּ אֶת הַמֶּלַח לְאֹרֶךְ הַשָּׂפָה הַמַּעֲרָבִית שֶׁל יְאוֹר קִיאֹו, עַד קְצֵה הַצָּפוֹן שֶׁל יְאוֹר אַלְבֶּרְט־אֶדְוַרְד.

אַחֲרֵי אֲשֶׁר זֶה יָמִים מִסְפָּר עָשׂוּ מְיֻדָּעֵינוּ אֶת דַּרְכָּם לְלֹא־מְנוּחָה, הֶחֱלִיטוּ לַחֲנוֹת בַּכְּפָר הַזֶּה כָּל יוֹם הַמָּחֳרָת, כֵּן הִצִּיעַ הַלּוֹרְד פְלִיטְמוֹר.

כָּל הַנּוֹסְעִים חִכּוּ לִרְאוֹת כֵּיצָד יָקִים הַלּוֹרְד אֶת הַבְטָחָתוֹ לְחַלְּצָם פֹּה מִן הַמֵּצַר; כִּי בָּאֶמְצָעִים הַדַּלִּים אֲשֶׁר נִמְצְאוּ עוֹד תַּחַת יָדָם וּבַסַּבָּלִים הַמְּעַטִּים אֲשֶׁר אִתָּם אִי אֶפְשָׁר הָיָה גַם לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת לַעֲשׂוֹת דַּרְכָּם הָלְאָה.

הַיּוֹם כְּבָר פָּנָה לַעֲרֹב בְּהַגִּיעַ הַנּוֹסְעִים אֶל כְּפָר וִטְשֻׁמְבִּי, לָכֵן תָּקְעוּ הַתַּיָּרִים אֶת אָהֳלֵיהֶם לְנֹכַח הַמָּקוֹם הַיָּפֶה הַזֶּה וְלֹא נִכְנְסוּ הַכְּפָרָה.

שִׁפְעַת צִפֳּרִים, הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים לְאֵין מִסְפָּר, קִנְנוּ בַּמָּקוֹם הַהוּא וּמִלְּאוּ אֶת הָאָרֶץ חַיִּים וּתְנוּעָה, בְּרַחֲפָן עַל פְּנֵי הַיְאוֹר וּבָאֲוִיר אוֹ בְּהִתְרוֹצְצָן עַל שְׂפַת הַיְאוֹר בְּתוֹךְ הַסּוּף. אֲנָפוֹת, אַנְפוֹת־כֶּסֶף, קְאָתִים, בַּרְוְזֵי־בַר וְאַוָּזֵי־בַר טָפְפוּ אוֹ שָׂחוּ הֵנָּה וָהֵנָּה. אֵין לְתָאֵר אֶת הַצְּפִיפוּת וְאֶת הַתְּנוּעָה הָרַבָּה שֶׁל תַּרְנְגֹלוֹת הַבִּצָּה וְתַרְנְגֹלוֹת הַמַּיִם, שֶׁהָיוּ מְדַדּוֹת בְּרֶגֶל קַלָּה מֵעָלֶה לְעָלֶה אוֹ מְמַהֲרוֹת לָרוּץ עַל פְּנֵי הַעֲשָׂבִים הַדַקִּים אֲשֶׁר בַּמָּיִם. שְחָפִים לְבָנִים וַאֲפוֹרִים עוֹפְפוּ לְהָקוֹת לְהָקֹות בַּחֲלָל הָאֲוִיר, וּמִמַּעַל לָהֶם בַּמְּרוֹמִים חָגוּ הַנְּשָׁרִים, נִשְׁרֵי־יְאוֹר; גַּם תַּחְמָסִים, עוֹרְבִים וּסְנוּנִיּוֹת נִרְאוּ פֹּה וְפֹה.

בַּבִּצָּה אֲשֶׁר עַל יַד שְפַת הַיְאוֹר נִרְאוּ חַרְטֻמּוֹנִים וְצַבִּים. לֹא הָיָה אֵפוֹא לִמְיֻדָּעֵינוּ מַחֲסוֹר בְּבַעֲלֵי כָנָף לַעֲשׂוֹת מֵהֶם מַעֲדַנִּים לִסְעֻדַּת הָעָרֶב. אוּלָם לֹא זֶה הָיָה הָעִקָּר בְּעֵינֵי הַנּוֹסְעִים; הַמַּרְאֶה הַנֶּחְמָד אֲשֶׁר שִׁוּוּ לְעֵינֵיהֶם הַיְּצוּרִים הַפְּזִיזִים רַבֵּי־הַגְּוָנִים הֵבִיא בְּלִבָּם שִׂמְחָה יְתֵרָה וְעֹנֶג רָב.

בְּיוֹם הַמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, בְּשָׁעָה שֶׁכָּל בְּנֵי הַמַחֲנֶה נָמוּ עוֹד שְׁנָתָם, הֵעִיר הַלּוֹרְד פְלִיטְמוֹר אֶת מְשָרְתוֹ וַיְצַוֵּהוּ דָבָר הַכְּפָרָה, בְּקָצֵהוּ מִזְרָחָה.

מְעַט מְעַט נִתְעוֹרְרוּ כָּל בְּנֵי הַמַּחֲנֶה. הַשְּׁחוֹרִים הֵקִיצוּ רִאשׁוֹנָה.

פִּתְאֹם נִשְׁמַע קוֹל שָׁאוֹן, וּתְנוּעָה רַבָּה קָמָה מִסָּבִיב בַּמַּחֲנֶה.

“יַמְבּוֹ! יַמְבּוֹ!” נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת קוֹרְאִים.

שׁוּלְץ וְלֵיזוֹן מִהֲרוּ לִלְבֹּשׁ אֶת בִּגְדֵּיהֶם.

“מַה קוֹל הַקְּרִיאוֹת הָאֵלֶּה? אֵין זֶה קוֹל עֲנוֹת רָעָה, כִּי הַמִּלָּה ‘יַמְבּוֹ’, פֵּרוּשָׁהּ,בְּרוּכִים הֵבָּאִים'!”

וְאוּלָם מִי הֵם הַקְּרֵבִים אֲלֵיהֶם וּמְבָרְכִים אוֹתָם בְּשָׁלוֹם בְּקוֹל רָם וּבְשִׂמְחָה? אֵין זֹאת כִּי אִם אֲנָשִׁים מִיּוֹשְׁבֵי שְׂפַת הַיְאוֹר. הֲאֻמְנָם בָּאָה הֵנָּה חֲבוּרַת נוֹסְעִים מֵאֵרָפָּה וְגַם הִיא הִגִּיעָה עַד הַמָּקוֹם הָרָחוֹק הַזֶּה?

“כַּנִּרְאֶה, קָרָה דָבָר, אַךְ מַה הוּא?” מֵעוֹלָם לֹא יָדְעוּ שׁוּלְץ וְלֵיזוֹן סַקְרָנוּת רַבָּה כְּשָׁעָה זוֹ; הֵם מִהֲרוּ לִלְבֹּשׁ בִּגְדֵיהֶם וְלָצֵאת הַחוּצָה, לִרְאוֹת מַה הָרַעַשׁ הַזֶּה.

“יַמְבּוֹ!” הֵרִיעַ גַּם קוֹל מִתּוֹךְ הַמַּחֲנֶה לְעֻמַּת הַקּוֹל הַקּוֹרֵא.

וּבָרֶגַע שֶׁיָּצְאוּ שְׁנֵיהֶם מִתּוֹךְ הָאֹהֶל קָפַץ הֲמִסִּי לִקְרָאתָם בְּפָנִים צוֹהֲלִים וְשׂוֹחֲקִים.

“הֶאָח, בְּבָנַה דַקְטָה, הֶאָח, בְּבָנַה בָּבֶסַּה!” קָרָא הֲמִסִּי, “קַשְוַלָּה בָּא הֵנָּה, יָדִיד זָקֵן שֶׁל הֲמִסִּי.”

“כֵּיצַד בָּא הֵנָּה?” שָׁאַל הַפְּרוֹפֵסוֹר, “וְלִכְבוֹדֹו שֶׁל קַשְוַלָּה זֶה גָדַל כָּל כָּךְ הַשָּׁאוֹן וְהָרַעַשׁ? וּמִי הוּא בִכְלָל קַשְׁוַלָּה זֶה?”

“הָהּ, בְּבָנַה בָּבֶסַּה לֹא יוֹדֵעַ קַשְׁוַלָּה? כָּל יוֹשְׁבֵי זַנְזִבַּר, כָּל בְּנֵי הַסּוּאֲהֶלִים יוֹדְעִים אֶת קַשְׁוַלָּה. הֲמֵעוֹלָם לֹא שָׁמַע עַל קַשְׁוַלָּה, בְּבָנַה? קַשְׁוַלָּה, סוּס־הַיְאוֹר הֶעָבֶה, הַכּוּשִׁי הֶעָבֶה בְּכָל אֶרֶץ אַפְרִיקָה!” וּצְחוֹק אַדִּיר² פָּרַץ מִפִּי הֲמִסִּי עַד כִּי זָעוּ כָּל אֶבְרֵי גוּפוֹ. “אַךְ הֲלֹא תַגִּיד לִי, מַה הִמְרִיץ אֶת קַשְׁוַלָּה לָבוֹא הֵנָּה? וְהִנֵּה עוֹד אֲנָשִׁים רַבִּים בָּאִים, כַּאֲשֶׁר יָעֲנוּ הַקּוֹלוֹת הַקּוֹרְאִים, הַמַּגִּיעִים לְאָזְנֵינוּ.”

“הָהּ, אֶלֶף סַבָּלִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת אַסְכָּרִיִּים הוֹלְכִים וּבָאִים, וְכֻלָּם אֵלֵינוּ.”

שׁוּלְץ יָדַע, כִּי דֶרֶךְ הַכּוּשִׁים לְהַפְרִיז, וְלֹא מֵחֶפְצָם לְשַׁקֵּר, כִּי אִם מֵרֹב תְּמִימוּת הַמְּבִיאָה אוֹתָם בִּשְׁעַת הַפְתָּעָה פִּתְאֹמִית לִרְאוֹת צֵל הָרִים כְּהָרִים; אוּלָם לֹא הָיָה כָּל סָפֵק כִּי שַׁיָּרָה גְּדוֹלָה הוֹלֶכֶת וּבָאָה. הוּא דָחָה הַצִּדָּה אֶת הַסּוּאֲהֶלִי, אֲשֶׁר עָמַד בְּפֶתַח הָאֹהֶל, וַיַּעֲבֹר בֵּין אָהֳלֵי הֶנְדְּרִיק וּפְלִיטְמוֹר וְאָהֳלֵי הַעֲלָמוֹת עַד לִפְנֵי הַמַּחֲנֶה; לֵיזוֹן הָלַךְ עַל יָדוֹ.

וְהִנֵּה נִגְלָה לְעֵינֵיהֶם מַחֲזֶה מַפְתִּיעַ: כְּמֵאָה סַבָּלִים, – כְּמוֹהֶן גַּם מִסְפַּר הַחֲבִילוֹת אֲשֶר נֶעֶרְמוּ לַעֲרֵמָה – מִתְרוֹצְצִים הֵנָּה וָהֵנָּה וְעִמָּם כִּשְׁלֹשִׁים אַסְכָּרִיִּים.

הֶנְדְּרִיק, הֵילֵינִי וְסַנָּה כְּבָר עָמְדוּ גַם הֵם שָׁם וַיִּשְתּוֹמְמוּ לַמַּחֲזֶה הַזֶּה אֲשֶׁר נִגְלָה לְעֵינֵיהֶם פִּתְאֹם.

וְהִנֵּה נִגַּש הַלּוֹרְד פְלִיטְמוֹר בְּלִוְיַת שְׁנֵי עַרְבִים לְבוּשִׁים חֲלוּקִים לְבָנִים.

“הַרְשׁוּנִי, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים,” קָרָא הָאַנְגְּלִי, “לְהַצִּיג לִפְנֵיכֶם אֶת אַבּוּ אִבְּרַהִים, מַנְהִיג הַשַּׁיָּרָה, וְאֶת אַחְמֶד, הַמְּפַקֵּחַ עַל הָאַסְכָּרִיִּים, אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל וּנְבוֹן דָּבָר.”

הַלְּבָנִים הִשְׁתַּחֲווּ לִקְרָאתָם, וְאוּלָם הַדָּבָר טֶרֶם הֻבְרַר לָהֶם גַּם עָתָּה. מִי הוּא אַבּוּ אִבְּרָהִים? מַה חֶפְצוֹ? וּמֵאַיִן יָדַע אוֹתוֹ הַלּוֹרְד פְלִיטְמוֹר?

“אֵין זֹאת כִּי אִם מְנַהֵל שַׁיָּרָה אִבְּרָהִים זֶה, והוֹלֵךְ אֶל פְּנִים אַפְרִיקָה לִקְנוֹת שֵׁן אוֹ אוּלַי גַּם עֲבָדִים,” חָשְבוּ הַלְּבָנִים, כִּי לָמָּה יַרְחִיקוּ הָעַרְבִים לָבוֹא עַד אַפְרִיקָה הַמֶּרְכָּזִית?

אוּלָם מַה לָאִישׁ הַזֶּה וְלָהֶם?

וְאַבּוּ אִבְּרַהִים, אִישׁ שֵׂיבָה, בַּעַל זָקָן אָרֹךְ וּמְתֻלְתָּל, הִשְׁתַּחֲוָה בִּירְאַת הַכָּבוֹד לִפְנֵי שׁוּלְץ וַיִּדַבֵּר אֵלָיו כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה: “אַבּוּ אַרְבַּע, שַׂר הַמַּלְאָכוּת הַגְּדוֹלָה, הִנְנִי מוֹסֵר לְךָ בָּזֶה אֶת הַשַּׁיָּרָה. הִיא שְׁלֵמָה כְּשֶׁהָיְתָה, לְבַד מֵאַסְכָּרִי אֶחָד, אֲשֶר מֵת בַּדֶּרֶךְ מוֹת גִּבּוֹרִים בְּמִלְחַמְתּוֹ עִם הַפְּרָאִים, וּלְבַד מִסַּבָּלִים שְׁנַיִם אֲשֶׁר בָּרְחוּ וְאֵינָם. עוֹד בַּשַּׁיָּרָה תִּשְׁעִים וּשְׁלֹשָׁה סַבָּלִים וְעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה אַסְכָּרִיִּים, וְאַחְמֶד מְפַקְּדָם. אֶת שְכָרָם שִׁלַּמְתִּי לָהֶם עַד עַתָּה עַל פִּי הַפְּקֻדָּה אֲשֶׁר נִתְּנָה לִי, וּמֵהַיֹּום וְהָלְאָה אַתָּה תְשַׁלֵּם לָהֶם אֶת שְׂכָרָם. מַחֲצִית שְׂכָרִי בְּיַחַד עִם הַמַּשְׂכֹּרֶת אֲשֶׁר שִלַּמְתִּי הוּשַׁב לִי מֵרֹאשׁ, וְאֶת הַמַּחֲצִית הַשְּׁנִיָה קִבַּלְתִּי זֶה עָתָּה. אֲנֹכִי מִלֵּאתִי אֶת חוֹבָתִי בֶּאֱמוּנָה וְעַתָּה אָשׁוּבָה לְדַרְכִּי, הֲיֵשׁ עוֹד לַאֲדוֹנִי מַה לְצַוּוֹת?”

הַפְּרוֹפֵסוֹר עָמַד נָבוֹךְ, כְּאִלּוּ נָפַל מִשָּׁמַיִם אָרְצָה.

“טוֹעֶה אַתָּה,” קָרָא שׁוּלְץ, “אֵין אֲנִי אוֹתוֹ אַבּוּ אַרְבַּע שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשֹ.”

עַל פְּנֵי פְלִיטְמוֹר נִרְאֲתָה בַּת־צְחוֹק קַלָּה וְהָעַרְבִי הוֹסִיף לְדַבֵּר בְּנַחַת: “סְלַח נָא לִי, כִּי לֹא אוּכַל לְבַטֵּא בִּשְׂפָתַי כָּרָאוּי אֶת שִׁמְךָ אֲשֶׁר בּוֹ יִקְרָאוּךָ הָאֵרָפִּים: ‘קוּלְץ’ קָשֶׁה לִי לַהֲגוֹת בִּלְשֹׁונִי. קְרָאתִיךָ בְּשֵם אַבּוּ אַרְבַּע, עַל כִּי אַרְבַּע עֵינַיִם לְךָ, שְׁתַּיִם מֵאֵת אַלְלַהּ וּשְׁתַּיִם אֲשֶׁר אַתָּה מוֹסִיף עֲלֵיהֶן וַאֲשֶׁר תּוּכַל לָשׁוּב וּלְהֲסִירָן.”

עַכְשָׁו יָדַע שׁוּלְץ וְהִכִּיר כִּי הָעַרְבִים יִקְרְאוּ לָאֵרָפִּים עַל פִּי הָאוֹתוֹת שֶׁהֵם, הָאֵרָפִּים, מְצֻיָּנִים בָּהֶם. הוּא גַם יָדַע אֶת לְשׁוֹן עֲרָב עַד כְּדֵי לְהָבִין כִּי פֵּשֶׁר הַמִּלִּים אַבּוּ אַרְבַּע הוּא “אֲבִי הָאַרְבַּע”, כְּלוֹמַר, אַרְבַּע הָעֵינַיִם. וּבְכֵן, בָּרוּר אֵפוֹא, כִּי אֵלָיו כִּוֵּן אִבְּרָהִים בְּאָמְרוֹ “אַבּוּ אַרְבַּע”, וְאוּלָם יֶתֶר דְּבָרָיו כְּחִידָה סְתוּמָה הָיוּ בְּעֵינָיו.

אַךְ הַלּוֹרְד פְלִיטְמוֹר מִהֵר לְהוֹצִיא אוֹתוֹ מִמְּבוּכָתוֹ.

“אָנֹכִי הוּא,” פָּתַח הַלּוֹרְד, "אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אַבּוּ יִשְׁמָעֵאל אֵלֶיךָ בְּאָמְרִי לוֹ כִּי אַתָּה הוּא הַשָּׁלִיט וְהָאָדוֹן עַל הַשַּׁיָּרָה. הֲלֹא הִבְטַחְתִּיכֶם לְהוֹצִיא אֶתְכֶם, בְּבוֹאֲכֶם לוִטְשֻׁמְבִּי, מִכָּל מְצוּקוֹתֵיכֶם.

"בְּדַעְתִּי הָיָה לִשְׁלֹחַ מִקּוֹנְגוֹ אֶת הַסַּבָּלִים וְאֶת הָאַסְכָּרִיִּים שֶׁלִּי לָשׁוּב אֶל בֵּיתָם, אַחֲרֵי בּוֹאִי הֵנָּה, וְלָקַחַת מִזֶּה אֲנָשִׁים מִיּוֹשְׁבֵי מִזְרַח הַיְאוֹר, אֲשֶׁר אֵלָיו אָשִׂים פְּעָמַי אַחֲרֵי כְּלוֹתִי אֶת תִּיּוּר־הַמַּדָּע שֶׁלִּי. יָדַעְתִּי מֵרֹאשׁ, כִּי אַנְשֵׁי הַמַּעֲרָב לֹא יִלַוּוּנִי עַל דַּרְכִּי יָמִים רַבִּים וְלֹא יֹאבוּ לָלֶכֶת אַחֲרַי אֶל הַשָּׂפָה הַמִּזְרָחִית.

“מִטַּעַם זֶה הָלַכְתִּי רִאשׁוֹנָה אֶל זַנְזִבַּר וּמִלֵּאתִי אֶת יְדֵי אִבְּרַהִים, אֲשֶׁר יְדַעְתִּיו מֵאָז כִּי אִישׁ אֱמוּנִים הוּא, לְהָבִיא הֵנָּה שַׁיָּרָה עֲרוּכָה בַּכֹּל. וּמוֹעֵד קָבַעְתִּי לְבוֹאוֹ – הַשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר, וְיֶרַח יָמִים עָלָיו לְחַכּוֹת לִי. אַךְ הִנֵּה עֲזָבוּנִי אַנְשֵׁי קוֹנְגוֹ לְנַפְשִׁי בְּטֶרֶם זְמַנָּם; הַסַּבָּלִים הַסּוּאֲהֶלִים הָאֵלֶּה אֲשֶר בָּאוּ אֵלֵינוּ נֶאֶמְנֵי רוּחַ הֵם יוֹתֵר, וְגַם בָּטוּחַ אֲנִי בְּאִבְּרַהִים כִּי יוֹדֵעַ הוּא אֶת אֲנָשָׁיו וּמַכִּיר אֶת תְּכוּנַת רוּחָם, וְהוּא בָּחַר אֶת הַמְעֻלִּים שֶׁבָּהֶם. הָאַסְכָּרִיִּים כֻּלָּם סוֹמָלִים הֵם. עִנְיַן הַכֶּסֶף כְּבָר נִגְמַר כָּרָאוּי.”

“אֲנִי מְבָרֵךְ אוֹתְךָ בְּהַצְלָחָה רַבָּה, אֲדוֹנִי הַלּוֹרְד,” קָרָא שׁוּלְץ, “בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ. אַךְ לָמָּה חָמַדְתָּ לְךָ לָצוֹן לְהוֹלִיךְ תּוֹעֶה אֶת אִבְּרַהִים וְלָתֵת אוֹתִי מְנַהֵל הַשַּׁיָּרָה וּמְפַקְּדָהּ?”

“סְלַח נָא, אֲדוֹנִי הַפְּרוֹפֵסוֹר, לֹא לָצוֹן חָמַדְתִּי לִי. אַתָּה הָיִיתָ עַד עַתָּה רֹאשׁ הַמַּלְאָכוּת, וְכֵן גַּם תִּהְיֶה, כַּמּוּבָן מֵאֵלָיו, וַאֲנִי מְאֹד אֶשְׂמַח לִהְיוֹת לְחָבֵר לָהּ וְלַעֲמֹד תַּחַת פְּקֻדָּתֶךָ, וּבְכֵן הִנְנִי מַעֲמִיד תַּחַת פְּקֻדָּתְךָ אֶת כָּל בְּנֵי הַשַּׁיָּרָה.”

“לֹא, אֲדוֹנִי הַלּוֹרְד,” אָמַר שׁוּלְץ, “כָּזֹאת לֹא יִתָּכֵן. אַסִּירֵי תּוֹדָה נִהְיֶה לְךָ, כִּי נָתַתָּ לָנוּ רְשׁוּת לְהִסְתַּפֵּחַ אֶל הַשַּׁיָּרָה שֶׁלְּךָ, וְאוּלָם מוּבָן הַדָּבָר מֵאֵלָיו, כִּי רַק אַתָּה, אֲדוֹנִי הַנִּכְבָּד, אַתָּה אֲשֶׁר רָכַשְתָּ לְךָ אֶת כָּל הַנְּפָשׁוֹת הָאֵלֶּה וַתְּשַׁלֵּם אֶת שְׂכַר הַסַּבָּלִים, רַק אַתָּה הוּא רֹאשׁ הַשַּׁיָּרָה וּמְפַקְּדָהּ.”

“לֹא, אֲדוֹנִי הַפְּרוֹפֵסוֹר!” עָנָה פְלִיטְמוֹר בְּהֶחְלֵט. “אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת אֲשֶׁר קָרָנִי. אֵין אֲנִי רָאוּי לְנַהֵל אֲסַפְסוּף כָּזֶה. טוֹב לִי כִּי אֶהְיֶה חָפְשִׁי לְנַפְשִׁי וְלֹא אֶדְאַג לְאָדָם, זוּלָתִי אֲנִי וְיוֹחָנָן מְשָׁרְתִי. בָּטוּחַ אֲנִי בְּךָ, כִּי תָסִיר מֵעָלַי אֶת הַמַּשָּׂא הַכָּבֵד הַזֶּה.”

“אִם רַק זֶה חֶפְצֶךָ.” הֶחֱלִיט הַפְּרוֹפֵסוֹר, “אֵין לִי כִּי אִם לְקַבֵּל בְּתוֹדָה אֶת הָעֲבוֹדָה אֲשֶׁר תָּשִׂים עָלָי. יְהִי רָצוֹן וְהַמִּשְׂרָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לַהֲשִׁיבָהּ לְךָ, כִּי רַק כִּמְמַלֵּא מָקוֹם אֲנִי בְּעֵינַי – יְהִי רָצוֹן שֶׁתָּבִיא נַחַת־רוּחַ לְךָ וּבְרָכָה לַשַּׁיָּרָה כֻּלָּהּ.”

עַתָּה הִכִּירוּ הַלְּבָנִים לָדַעַת גַּם אֶת קַשְׁוַלָּה הַמְּפֻרְסָם, אֲשֶׁר עַל זְרִיזוּתוֹ הָרַבָּה לְהָרִיק אֶל קִרְבּוֹ מַשְׁקֵה־שֵׁכָר לְאֵין מִדָּה קָרְאוּ לוֹ הָעַרְבִים בְּשֵׁם “אַבּוּ מֵרִיסָה”, וְהַסּוּאֲהֶלִים תִּרְגְּמוּ אֶת הַשֵּׁם הַזֶּה לִלְשׁוֹנָם וַיִּקְרְאוּ לוֹ “בַּבַּה פָּמְבֶּה”; פֵּרוּשָׁם שֶׁל שְׁנֵי הַשֵּׁמוֹת בִּשְׁתֵּי הַלְּשׁוֹנוֹת הוּא “אֲבִי הַשֵּׁכָר”.

בֶּן־אַפְרִיקָה זֶה, מִשֶּׁרָאָה אוֹתוֹ בֶּן אָדָם פַּעַם אַחַת שׁוּב לֹא יִשְׁכָּחֵהוּ לְעוֹלָם. בְּשָׂרוֹ דָמָה לְנֹאד מָלֵא שֵׁכָר, נָע וּמִזְדַּעֲזֵעַ תָּמִיד. גֻּלְגָּלְתּוֹ הַגְּדוֹלָה נִרְאֲתָה כִּמְצֻמֶּדֶת לִכְתֵפָיו בְּאֵין צַוָּאר בֵּינֵיהֶן. כָּל רוֹאָיו תָּמְהוּ וְלֹא הֵבִינוּ אֵיךְ יָכְלוּ הָרַגְלַיִם הַקְּצָרוֹת לָשֵׂאת אֶת הֶחָבִית הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת.

קַשְׁוַלָּה הָיָה סֵמֶל הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר וּבְאֹרֶךְ רוּחַ נָשָׂא אֶת לַעַג חֲבֵרָיו וּמַהֲתַלּוֹתֵיהֶם הָרַבּוֹת, – מִתּוֹךְ נְהִימַת צְחוֹק וְשִׁוְיוֹן רוּחַ קַלָּה, אֲשֶׁר הוֹסִיפוּ לְפָנָיו הַמְּכֻעָרִים מַשֶּׁהוּ מִן הַנָּאֶה וְהַטּוֹב.

הוּא הִצְטַיֵּן בְּמֹרֶךְ־לֵב וּבְלָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדוֹלוֹת. אוּלָם אַחֲרֵי שֶׁהָיָה מֵרִיק אֶל גְּרוֹנוֹ כּוֹסוֹת שֵׁכָר בְּמִסְפָּר רַב, עָבְרָה אוֹתוֹ רוּחַ גְּבוּרָה וּבְכֹחוֹ הָיָה לִמְשֹׁךְ אֲנָשִׁים אַחֲרָיו וּלְהַלְהִיב אֶת רוּחָם לְמַעֲשֵׂה אַבִּירִים, עַד כִּי הוּא עַצְמוֹ הָיָה תָּמֵהַּ וּמִשְׁתּוֹמֵם לְאַחַר מַעֲשֶׂה עַל גְּבוּרָתוֹ הָרַבָּה וְאֹמֶץ רוּחוֹ.

וְעַל כָּל אֵלֶּה הָיָה אִישׁ יָשָׁר וְנֶאֱמָן, מִדָּה שֶׁאֵינָה מְצוּיָה בֵּין הַכּוּשִׁים. מִלְבַד זֶה הָיָה כֹּחוֹ גָדוֹל בִּבְדִיחָה וְחִדּוּד וְלָכֵן לֹא הִרְגִּיזוּהוּ לִגְלוּגֵי חֲבֵרָיו וְהִתּוּלֵיהֶם אַף מְעָט, כִּי הָיָה מְקַפֵּחַ אֶת כֻּלָּם בִּתְשׁוּבוֹתָיו וּמוֹשֵׁךְ אֶת הַמְּחַיְּכִים עַל צִדּוֹ.

בֵּין³ הַסַּבָּלִים הִצְטַיֵּן בִּתְכוּנוֹת רוּחוֹ, מִלְבַד קַשְׁוַלָּה, עוֹד כּוּשִׁי אֶחָד. הוּא הָיָה קְטַן־קוֹמָה אַךְ בַּעַל כֹּחַ וּגְבוּרָה נִפְלָאָה, וּשְׁמוֹ יוּקוּ.

פָּנָיו הָיוּ מְלֵאִים סִמָּנֵי אֲבַעְבּוּעוֹת וְעֵינָיו הַמַּבְרִיקוֹת הִבִּיעוּ עֹז וּתְשׁוּקָה לְמִפְעָלִים כַּבִּירִים. רוּחוֹ הָיָה עָשׂוּי לִבְלִי חָת וְכָל מִכְשׁוֹל וַעֲיֵפוּת לֹא יָדָע. כְּשֶׁהָיָה צֹרֶךְ בַּדָּבָר הָיָה נוֹשֵׂא גַם שְׁתֵּי חֲבִילוֹת עַל רֹאשׁוֹ וַחֲבִילָה שְׁלִישִׁית עַל גַּבּוֹ. עַל תְּכוּנוֹת רוּחוֹ אֵלּוּ נִתַּן לוֹ שֵׁם “יוּקוּ הָאַמִּיץ”.

מִלְבַד שְׁנַיִם אֵלֶּה הָיָה בֵּין הַסַּבָּלִים עוֹד אֶחָד אֲשֶׁר הִצְטַיֵּן בְּקוֹמָתוֹ הַגְּבֹהָה וְהָיָּפֶה עַד לְהַפְלִיא; זֶה הָיָה בֶּן שֵׁבֶט הַסּוּלוּ, אֲשֶׁר קָרָא לְעַצְמוֹ בְּשֵׁם אַנְגְּלִי – “פַּרְקֶר”. הוּא חוֹנַן כָּל סְגֻלּוֹת בְּנֵי שִׁבְטוֹ וּמִדּוֹתֵיהֶם הַטּוֹבוֹת: כֹּחַ רַב מְאֹד וּזְרִיזוּת נִפְלָאָה, אֵמוּן־רוּחַ שֶׁאֵין דֻּגְמָתוֹ, אֹמֶץ לֵב כָּאֲרִי וְיַחַד עִם זֶה תֻמַּת יַלְדוּת וַעֲנָוָה, שֶׁבָּהֶם רָכַשׁ לוֹ חִבַּת כָּל רוֹאָיו. שׁוּלְץ שִׁתֵּף אוֹתוֹ, בִּזְכוּת יִתְרוֹנוֹתָיו אֵלֶּה, אֶל הָאַסְכָּרִיִּים, בְּעוֹד שֶׁיּוּקוּ הָאַמִּיץ הָיָה מְשַׁמֵּשׁ סַבָּל אוֹ אַסְכָּרִי, הַכֹּל לְפִי צֹרֶךְ הַשָּׁעָה.

כָּל הַבָּא לְאַפְרִיקָה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה יִטְעֶה לַחֲשֹׁב, כִּי כָּל הַכּוּשִׁים דּוֹמִים זֶה לָזֶה בְּמַרְאֵיהֶם; אוּלָם מִקֵּץ זְמָן יִלְמָד לָדַעַת וּלְהַבְחִין אֶת תָּוֵי הַפָּנִים הַשּׁוֹנִים, הַמֻּבְלָטִים אוּלַי מֵאֲשֶׁר אֵצֶל הָאֵרָפִּים, וּמִתּוֹךְ מֵאָה יַכִּיר אֶת הָאֶחָד הַמְיֻחָד בִּטְבִיעַת עַיִן רִאשׁוֹנָה.

וְעוֹד אֶחָד הָיָה בֵּין הַסַּבָּלִים, אֲשֶׁר בְּשֵׁם “אַלְמָן לִכְשֶׁיִּרְצֶה” כִּנּוּהוּ. הוּא נִלְוָה אֶל הַשַּׁיָּרָה בִהְיוֹתָהּ כְּבָר בַּדֶּרֶךְ אַחֲרֵי בָרְחוֹ מִפְּנֵי גְבִרְתּוֹ הַתַּקִּיפָה. לְאֹשֶׁר אֵין קֵץ הָיָה בְעֵינָיו כִּי נִפְטַר מִפָּנֶיהָ, וּשְׁבוּעָה נִשְׁבַּע כִּי לֹא יַעֲזֹב אֶת הַשַּׁיָּרָה אִם גַּם יִבְרְחוּ כָּל יֶתֶר הַנִּלְוִים אֵלֶיהָ, כִּי שׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ כְּמוֹ הָרַעְיוֹן עַל דְּבַר אִשְׁתּוֹ הָאֲרוּרָה.

רֹב הַסַּבָּלִים לָקְחוּ עִמָּם אֶת נְשֵׁיהֶם וְאֶת טַפָּם. בַּדֶּרֶךְ נִצְמְדוּ אֲלֵיהֶם עוֹד נָשִׁים וַעֲלָמוֹת הַרְבֵּה, כַּנָּהוּג לָרֹב אֵצֶל הַכּוּשִׁים. הַנִּסְפָּחוֹת הָאֵלֶּה נֶאֶסְפוּ אֶל הַשַּׁיָּרָה בְּרָצוֹן, כִּי תֹועֶלֶת רַבָּה הָיְתָה בָּהֶן: לֹא רַק מַשָּׂא כָּבֵד הָיוּ נוֹשְׂאוֹת בְּלִי תְּלוּנָה, יוֹתֵר מִן הַסַּבָּלִים הַגְּבָרִים, כִּי גַם עוֹבְדוֹת הָיוּ כָּל עֲבוֹדָה בְתוֹךְ הַמַּחֲנֶה, דָּכוֹת קֶמַח וּמְכִינוֹת מָזוֹן לְאַנְשֵׁי הַשַּׁיָּרָה.

מִשְקַל כָּל חֲבִילָה הִגִּיעַ לִשְׁלֹשִׁים קִילוֹ בְּעֶרֶךְ. יוֹתֵר מִכֵּן אָסוּר לְהַעֲמִיס עַל הַסַּבָּלִים אִם אֵין הֶכְרַח בַּדָּבָר. אוּלָם הַנָּשִׁים נָשְׂאוּ עַל גַּבָּן כָּל מִינֵי מְזוֹנוֹת וּמַאֲכָלִים וּמַכְשִׁירֵי בִּשּׁוּל, וּפְעָמִים גַּם תִּינוֹק. הַיְלָדִים שֶׁכְּבָר גָּדְלוּ קְצָת הָיוּ רָצִים אַחֲרֵי הַגְּדוֹלִים בִּזְרִיזוּת; הָאָב הָיָה נוֹשֵׂא אֶת הַתִּינוֹק רַק בְּמִקְרֶה יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, – אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר עָיְפָה הָאֵם וְכָשַׁל כֹּחָהּ.

בְּוִטְשֻמְבִּי רָאוּ מְיֻדָּעֵינוּ אֲחָדוֹת מִנְשֵׁי וַקוֹנְדְיוֹ, וְהֵן הִפְלִיאוּ אוֹתָם בִּכְתֹבֶת הַקַּעֲקַע אֲשֶׁר בִּבְשָׂרָן, בְּיִחוּד עַל גַּבָּן.

“הֲיָדַעְתְּ, גְּבֶרֶת הֵילֵינִי, כֵּיצַד יִשְׂרְטוּ אֶת הַשְּׂרִיטוֹת הַיָּפוֹת הָאֵלֶּה?” שָׁאַל שׁוּלְץ אֶת אֲחוֹת הָרוֹפֵא.

“לֹא,” עָנְתָה הָעַלְמָה, “אַךְ חוֹשֶׁבֶת אֲנִי, כִּי לֹא עַל יְדֵי מִכְוַת אֵשׁ נַעֲשׂוּ, כִּי הַצַּלָּקוֹת מַרְאֵה שְׂאֵת לָהֶן וְהֵן גְּבֹהוֹת כִּשְׁנֵי סֶנְטִימֶטְרִים.”

“הַתַּבְנִית שֶׁהֵן רוֹצוֹת לְקַעֲקֵעַ,” בֵּאֵר הַפְּרוֹפֵסוֹר, “נִשְׂרֶטֶת בְּמַאֲכֶלֶת בָּעוֹר, אַחֲרֵי כֵן יְמַלְּאוּ אֶת מְקוֹם הַשְּרִיטוֹת בְּרֶפֶשׁ, בְּפִיחַ כִּבְשָׁן עִם מִינֵי מִיץ שֶׁל צְמָחִים וִימַעֲכוּן בַּפְּצָעִים עַד אֲשֶׁר יָבִיאוּ לִידֵי דַלֶּקֶת מַלְאֲכוּתִית וְהַשְּׂרִיטוֹת תִּצְבֶּינָה וְתִגְבַּהְנָה מְאֹד. נֶחְמָד וְנָעִים, הַאֵין זֹאת?”

“לֹא כְלָל! חֵן חֵן!” קָרְאָה הָעַלְמָה מִתּוֹךְ רֶגֶשׁ זְוָעָה, “הֵן מַכְאוֹבִים קָשִים תִּשֶּׂאנָה הַנָּשִים וְהָעֲלָמוֹת הָעֲלוּבוֹת הָאֵלֶּה.”

“הַמַּכְאוֹבִים עִנְיָן לְעַצְמָם וְהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה עִנְיָן לְעַצְמָם,” קָרָא שׁוּלְץ, “וּבְכָל דָּבָר שֶׁנּוֹי הוּא לָהּ חֲבִיבִים יִסּוּרִים עַל הָאִשָּה הַכּוּשִׁית, כְּמוֹ גַם עַל הָאִשָּׁה הָאֵרָפִּית. שֶׁבַע תִּשָּׂא וְתִסְבֹּל וּבִלְבָד שֶׁתְּהֵא יָפָה.”

 

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי: דְּלֵקָה בָּעֲרָבָה    🔗

בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם קָמוּ בְּנֵי הַשַּׁיָּרָה לָלֶכֶת לְדַרְכָּם.

הֵילֵינִי עָמְדָה יַחַד עִם סַנָּה עַל שְׂפַת הַיְאוֹר, בְּחֶפְצָן לְהַשְׂבִּיעַ עֵינֵיהֶן בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה בְּמַרְאֵה הַנּוֹף הַזֶּה, הַנֶּהְדָּר בִּשְׁלַל צְבָעָיו.

לִפְאַת דְּרוֹמִית־מַעֲרָבִית נִשְׁקְפָה הָעִיר קָטָנָה, וְהָלְאָה, לְצַד נֶגֶב, הַכְּפָר קָטַנְדָּה, הַצָּף עַל פְּנֵי הַמַּיִם; כְּפָר זֶה מִצְטַיֵּן בְּמַעֲשֵׂה בִנְיָנוֹ הַמְיֻחָד: סֻכּוֹתָיו הַקְּלוּעוֹת מִקָּנֶה וָסוּף תִּשְׁכֹּנָה עַל פְּנֵי נְחָלִים, עַד כִּי כָּל הַכְּפָר צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם בְּתוֹךְ מִפְרַץ הַקָּנִים, – תַחְבּוּלָה נֶאֱמָנָה לְהִנָּצֵל בִּשְׁעַת גֵּאוּת הַמָּיִם.

אַךְ הִנֵּה עָמְדָה הַשַּׁיָּרָה נְכוֹנָה בַּכֹּל, עוֹד מְעַט וְיָצְאָה לַדֶּרֶךְ. הָעֲלָמוֹת עָזְבוּ אֶת מְקוֹמָן עַל כָּרְחָן וְנִסְפְּחוּ אֶל הַשַּׁיָּרָה. רִאשׁוֹנָה עָבְרוּ אֶת נְהַר רוּטְשׁוּרוּ. רֹחַב הַנָּהָר אָמְנָם הִגִּיעַ עַד שִׁשִּׁים מֶטֶר, אַךְ עָמְקוֹ הָיָה רַק כְּמֶטֶר אֶחָד. אֶת הָרוּטְשׁוּרוּ אֶפְשָׁר לַחֲשֹׁב לְשִׁטְפּוֹ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַנָּהָר סֶמְלִיקִי, וְלָכֵן נִקְרָא גַם בְּשֵׁם “סֶמְלִיקִי”. כֵּן גַּם אֶפְשָׁר לִקְרֹא לוֹ בְּשֵׁם “נִילוּס”, כִּי בֶּאֱמֶת אֵינוֹ אֶלָּא פֶּלֶג הַנּוֹבֵעַ מִן הַנִּילוּס.

מִשָּׁם וְהָלְאָה נָסְעוּ הַנֶגְבָּה אֶל הַרְרֵי מְפֻמְבִּירוֹ, אוֹ נָכוֹן יוֹתֵר, אֶל הַרְרֵי הַגַּעַשׁ שֶׁל “וִירוּנְגָה”, הָרִים אֵלֶּה לֹא הָיוּ נִרְאִים לָעַיִן, כִּי כִפַּת עֲרָפֶל שָׁכְנָה עֲלֵיהֶם.

מִישׁוֹר רוּטְשׁוּרוּ הָיָה כֻּלּוֹ אַדְמַת בֹּץ שְׁחוֹרָה מְכֻסָּה צִדְפֵי יְאוֹר וְקֻנְכָאוֹת. עֶדְרֵי דִישׁוֹנִים הֵקִימוּ שָׁאוֹן וַהֲמֻלָּה בַּעֲרָבָה הַשּׁוֹמֵמָה. יְעָרוֹת רַבִּים שֶׁל עֲצֵי חַלְבֵּץ אוֹ עֲצֵי חֲלֵב־זְאֵבִים פָּגְמוּ קְצָת אֶת הַמַּרְאֶה הַמַּעֲצִיב שֶׁל הַנּוֹף הַשָּׁמֵם.

הַסַּבָּלִים בִּדְּחוּ אֶת דַּעְתָּם בַּהֲלָצוֹת וּבְדִיחוֹת. גַּם הֵם הָיוּ קוֹרְאִים בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם אֶת אֲדוֹנֵיהֶם הַלְּבָנִים כְּמִנְהַג הַכּוּשִׁים, בְּשֵׁמוֹת שֶׁל גְּנַאי וְהִתּוּל, הַכֹּל לְפִי הַתְּכוּנוֹת וְהַסְּגֻלּוֹת אֲשֶׁר נִגְלוּ לְעֵינֵיהֶם רִאשׁוֹנָה בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד.

וּמִשּׁוּם שֶׁאַחְמֶד, הַמְּפַקֵּד עַל הָאַסְכָּרִיִּים, קָרָא אֶת שׁוּלְץ רַק בְּשֵׁם “אַבּוּ אַרְבַּע”, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע מִפִּי אִבְּרַהִים, לָכֵן קָרְאוּ אוֹתוֹ גַם הַשְּׁחוֹרִים בְּשֵׁם זֶה; וְאוּלָם יֵשׁ גַּם אֲשֶׁר קָרְאוּ לוֹ כָּרִאשׁוֹנָה בְּשֵם בְּבָנַה בָּבֶסַּה, כְּלוֹמַר, “הָאָדוֹן הַפְּרוֹפֵסוֹר”.

הַלּוֹרְד פְלִיטְמוֹר נִקְרָא בְּפִיהֶם בְּשֵׁם בְּבָנַה כֵּלֵלָה, כְּלוֹמַר, “אֲדוֹן הַשַּׁלְוָה”, עַל שַׁלְוַת רוּחוֹ, אֲשֶׁר לֹא סָרָה מִמֶּנּוּ לְעוֹלָם. וְיֵשׁ גַּם אֲשֶׁר קָרְאוּ לוֹ “בְּבָנַה מְקֻבּוּאַ”, – הָאָדוֹן הַגָּדוֹל, וּבָזֶה נִתְכַּוְּנוּ יוֹתֵר לְכֹחוֹ מֵאֲשֶׁר לְקוֹמָתוֹ הַגְּבֹהָה.

לְלֵיזוֹן קָרְאוּ שֶׁלֹא בְּפָנָיו בְּשֵׁם “בְּבָנַה פִמְבּוֹ”, – “מַר חֻטְרָא”, עַל מִבְנֵה גוּפוֹ הַדַּק, וְאוּלָם בְּפָנָיו הָיוּ קוֹרְאִים לוֹ בְּשֵׁם: “בְּבָנַה דַקְטָה”, כְּלוֹמַר, הָאָדוֹן הָרוֹפֵא.

לְהֶנְדְּרִיק קָרְאוּ בְּשֵׁם “בְּבָנַה אַנְגָּדִיר” אוֹ “הָאָדוֹן דַּיָּה”, עַל שֵׁם עֵינָיו הַחוֹדְרוֹת. מִלְּבַד זֶה נִקְרָא גַם בְּשֵׁם “קָטֹן”, כְּלוֹמַר, “הָאָדוֹן הַצָּעִיר”, אוֹ בִּלְשׁוֹנָם – “בְּבָנַה מְדוֹגוֹ”. כָּל הַלְּבָנִים בִּכְלָל נִקְרְאוּ בְּשֵׁם “בְּבָנַה וָזוּרִי”, “אֲדוֹנִים טוֹבִים”.

בָּעֶרֶב, כַּאֲשֶׁר בָּאוּ הַסַּבָּלִים לְקַבֵּל אֶת שְׂכָרָם הָרִאשׁוֹן לְשָׁבוּעַ יָמִים מֵרֹאשׁ, נָפְלָה תִּגְרָה קְטַנָּה. הַסַּבָּלִים דָּרְשׁוּ כִּי יְשַׁלְּמוּ לְכֻלָּם בְּאֶרֶג לָבָן, אֶת אֶרֶג הַצִּבְעוֹנִים מֵאֲנוּ לְקַבֵּל.

אוּלָם מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בִּידֵי הַלְּבָנִים אֶרֶג לָבָן כְּכֹל הַדָּרוּשׁ לְתַשְׁלוּמֵי הַסַּבָּלִים כָּל הַזְּמָן, אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְמַלֵּא אֶת חֶפְצָם זֶה. לְסוֹף נֶעֶשְׂתָה פְּשָׁרָה: מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה.

בַּיָּמִים שֶׁלְּאַחֲרֵיהֶם עָבְרָה הַשַּׁיָּרָה דֶרֶךְ עֲרָבוֹת עוֹטְפוֹת דֶּשֶׁא. רְאֵמִים, דִּישׁוֹנִים וְגִ’ירָפִים רַבִּים מִלְּאוּ אוֹתָן תְּנוּעָה וְחַיִּים, וְאוּלָם הַגִּ’ירָפִים נִרְאוּ לְעֵינֵיהֶם אַךְ מֵרָחוֹק.

בֵּין שִׂיחֵי הַעֲרָבָה הָאֲפוֹרָה פְּעָמִים נִרְאוּ עִקְּבוֹת אֲרָיוֹת. רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת, כְּדֶרֶךְ מָאתַיִם, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת צְעָדִים, נִשְקְפָה מִבֵּין הָעֲשָׂבִים מִימוֹזָה אוֹ יַעַר קָטֹן שֶׁל עֲצֵי שִׁטִּים, פֹּה וָפֹה נִרְאוּ גַם חָרְשֵׁי תְּמָרִים.

וְיֵשׁ שֶׁיִּתְנַשֵּׂא לְנֶגְדָּם עֵץ בַּאוֹבַּב אוֹ – עֵץ־לֶחֶם־הַקּוֹפִים אֲשֶׁר לֹא תֹאַר וְלֹא הָדָר לוֹ, וּמַרְאֵהוּ כְּחֻרְבָּה חַסְרַת צֵל. הַקְּלִפָּה הַחֲלָקָה, עֵין אָפוֹר־כָּחֹל, אֲשֶׁר לַגֶּזַע הָאַדִּיר, הִזְהִירָה לְנֹגַהּ הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֶטֶת בְּזֹהַר אֲדַמְדַּם חִוֵּר וְהִשְׁרְתָה קְצָת חַיִּים עַל הָאֲפוֹר הַחַדְגּוֹנִי שֶׁל הָעֲרָבָה. מִשָּׁם עָבְרוּ עַל יַד מַיִי־יַ־מוֹטוֹ.

מַיִי־יַ־מוֹטוֹ פֵּרוּשׁוֹ: מַיִם חַיִּים. וְאָמְנָם מַעְיְנוֹת מַיִם חַמִּים פּוֹרְצִים וְעוֹלִים מִבֵּין הַצּוּרִים, וְחֻמָּם מַגִּיעַ עַד 96 מַעֲלוֹת צֶלְזְיוּס, כְּלוֹמַר, קָרוֹב לִנְקֻדַּת הָרְתִיחָה.

עִקְּבוֹת עֲרוֹדוֹת, קַרְנַפִּים וּפִילִים נִרְאוּ שָׁם לָרֹב.

כָּל בִּקְעַת הַנָּהָר רוּטְשוּרוּ בִּכְלָל מְלֵאָה חַיַּת־בָּר. דִּישׁוֹנִים שׁוֹנִים לְמִינֵיהֶם, עֲדָרִים עֲדָרִים שֶׁל רְאֵמִים מִלְּאוּ אֶת הַמָּקוֹם, גַּם חֲזִירֵי־הַשּׁוּמָא הַנִּתְעָבִים נִרְאוּ פֹּה לְעִתִּים קְרֹובֹות. חֲזִירִים אֵלֶּה מַאֲכָל תַּאֲוָה הֵם לָאֲרָיוֹת, לָכֵן גַּם יוֹפִיעַ מֶלֶךְ הָעֲרָבָה פַּעַם פַּעַם בַּמָּקוֹם הַהוּא וְיַפִּיל חִתִּיתוֹ עַל פְּנֵי כָל הַכִּכָּר.

מִפַּחַד מֶלֶךְ הָעֲרָבָה הָיוּ הַנּוֹסְעִים נוֹהֲגִים לְהַקִּיף אֶת אָהֳלֵיהֶם גָּדֵר שֶׂל קוֹצִים גְּבֹהָה כִּשְׁלֹשָה מֶטְרִים. וְאוּלָם הָאֲרָיוֹת לֹא נִרְתְּעוּ גַם מִפְּנֵי גָדֵר גְבוֹהָה זוֹ וְלֹא פִּקְפְּקוּ מֵעֲבֹר אוֹתָהּ בִּקְפִיצָה. וּפַעַם הָיָה מַעֲשֶׂה וְאַחַד הַשּׁוֹדְדִים הָאֵלֶּה עָבַר אֶת הַגָּדֵר בַּלַּיְלָה וַיִּתְפֹּשׂ אַחַד הַשּוֹמְרִים. וְרַק הַזְּעָקָה אֲשֶר הִקִּיפָה אֶת כָּל הַמַּחֲנֶה לְקוֹל צַעֲקַת הַשּוֹמֵר הֵנִיעָה אֶת הַחַיָּה הַטּוֹרֶפֶת לַעֲזֹב אֶת טַרְפָּהּ וּלְהִמָּלֵט מֵעֵבֶר לַגָּדֵר.

בַּמָּקוֹם הַזֶּה הָיָה הָרוּטְשׁוּרוּ עָמֹק הַרְבֵּה מֵאֲשֶׁר בְּרֵאשִׁיתוֹ.

וּבְעוֹד הַשַּׁיָּרָה הוֹלֶכֶת לְאֹרֶךְ שְפַת הַנָּהָר הוֹצִיא סוּס־יְאוֹר אֶחָד צָעִיר לְיָמִים אֶת רֹאשׁוֹ מִתּוֹךְ הַסּוּף. הַכּוּשִׁים חָשְׁבוּ אוֹתוֹ לְיוֹנֵק רַךְ וַיֹּאמְרוּ לְצוּדוֹ, וְעֶשְׂרִים אִישׁ מֵהֶם קָפְצוּ מִיָּד אֶל תֹּוךְ הַמָּיִם.

אוּלָם כָּאֲשֶׁר שָׁבָה הַחַיָּה פִּתְאֹם וְעָלְתָה מִמְּצוּלוֹת רָאוּ הָאֲנָשִׁים, כִּי גְדוֹלָה הִיא פִּי שְׁלֹשָׁה מֵאֲשֶׁר נִרְאֲתָה לָהֶם בָּרִאשׁוּנָה. הִיא כְּבָר הִגִּיעָה לַחֲצִי שִׁעוּר גָּדְלָהּ.

עַתָּה הִכִּירוּ הַשְּׁחוֹרִים, כִּי לֹא מֵחָכְמָה יַעֲשׂוּ אִם יִתְגָּרוּ בֹּו וַיִּחָפְזוּ כֻּלָּם בְּקוֹל זְעָקָה אֶל הַיָּבָּשָׁה; רַק יוּקוּ הָאַמִּיץ הוֹסִיף לָלֶכֶת לְפָנִים בְּלִי פַחַד וַיֹאחֶז בְּרֶגֶל הַחַיָּה הָאֲחוֹרִית. מַעֲשֵׂהוּ זֶה עוֹדֵד אֶת רוּחַ יֶתֶר חֲבֵרָיו וְסוּלוּ פַּרְקֶר בְּרֹאשָׁם, וְכֻלָּם קָפְצוּ לְעֶזְרַת חֲבֵרָם.

אָז קָמָה מְהוּמַת־תִּגְרָה רַבָּה בַּמַּיִם, אַךְ סוּס הַיְאוֹר הֶרְאָה הַפַּעַם אֶת כֹּחוֹ וּבְהִתְגַּבְּרוֹ עַל כֻּלָּם מָשַׁךְ אֶת לוֹחֲמָיו אֶל מוּל פְּנֵי הַנָּהָר.

וְאוּלָם הַלּוֹרְד⁴ פְלִיטְמוֹר שָׂם קֵץ לַמִּלְחָמָה, כִּי שָׁלַח כַּדּוּר בְּגֻלְגָּלְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הָעוֹר הֶעָבֶה וַיְמִיתֵהוּ.

בִּתְרוּעַת נִצָּחוֹן מָשׁוּ הַכּוּשִׁים אֶת צֵידָם מִתּוֹךְ הַמָּיִם. וְהִנֵּה נִגְלָה לְעֵינֵי הָרוֹאִים, כִּי כָל גוּפוֹ שֶׁל סוּס הַיְאוֹר מָלֵא חֲרִיצִים, מַעֲשֵׂה שִׁנָּיו הַחַדּוֹת שֶׁל סוּס־יְאוֹר אַחֵר.

“אֵין זֹאת כִּי אִם אַכְזָר הָיָה אֲבִי הֵגּוּר הַזֶּה!” קָרָא הַסַּן הַסּוֹמָלִי. “רְאוּ נָא, כֵּיצַד הִתְנַהֵג הָרָשָׁע הַזֶּה עִם בְּנוֹ יוֹצֵא חֲלָצָיו.”

“אַךְ אִמֹּו עָשְׂתָה זֹאת!” הִשְׁמִיעַ הָעַרְבִי אַחְמֶד אֶת דַּעְתּוֹ.

דַּרְכָּם שֶׁל הָעַרְבִים לָבוֹא בְּרִיב עַל עִנְיָנִים שֶׁל מַה בְּכָךְ. וְיֵשׁ שֶׁהֵם מִתְוַכְּחִים עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה וּלְמָחָר הַשְׁכֵּם יָשׁוּבוּ לְאוֹתוֹ עִנְיָן מֵרֵאשִׁיתוֹ. סוֹמָלִים אֲחָדִים וְסוּאֲהֶלִים, מִהְיוֹתָם תָּמִיד בְּחֶבְרַת הָעַרְבִים, סִגְּלוּ לָהֶם גַם אֶת הַתְּשׁוּקָה לְוִכּוּחִים. הֵם נִפְרְדוּ אֵפוֹא לִשְׁתֵּי כִּתּוֹת, אַחַת נָטְתָה אַחֲרֵי דַּעְתּוֹ שֶׁל אַחְמֶד וְאַחַת אַחֲרֵי הַסַּן בֶּן מֻחֲמֶד, וְכָל כַּת הֵגֵנָּה עַל דֵּעוֹתֶיהָ בְּכָל עֹז.

הַמִּלְחָמָה הִגִּיעָה לִמְרוֹם תָּקְפָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁנִּגַּש הַלּוֹרְד פְלִיטְמוֹר⁵ אֶל הַמִּתְוַכְּחִים הַנִּרְגָּזִים. מִיָּד בָּאוּ שְׁתֵּי הַכִּתּוֹת לִכְלָל דֵּעָה אַחַת – לְהָבִיא אֶת דִּבְרֵי רִיבוֹתָם לִפְנֵי הַמְּזוּנְגוֹּ, כְּלוֹמַר, “הַלָּבָן”, כִּי יִהְיֶה הַמַּכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם.

“מַה דַּעְתְּךָ, ‘שֵׁיךְ’?” שָׁאַל אַחְמֶד, “מִי הוּא אֲשֶׁר נָשַׁךְ אֶת סוּס הַיְאוֹר הָרַךְ, – הֶאָבִיו הוּא, כַּאֲשֶׁר יֹאמַר הַסַּן, אִם אִמּוֹ, כְּדַעְתִּי אָנִי.”

“דּוֹדוֹ הוּא אֲשֶׁר נְשָׁכוֹ!” פָּסַק הַלּוֹרְד בְּכֹבֶד־רֹאשׁ וּמִתּוֹךְ יִשּׁוּב הַדָּעַת.

“בְּשֵׁם אַלַּה!” קָרָא אַחְמֶד, אֱמֶת וְנָכוֹן!"

גַּם יֶתֶר הַמִתְוַכְּחִים קִדְּמוּ אֶת מִשְׁפַּט שְׁלֹמֹה זֶה בְּקוֹל צָהֳלָה: שְׁתֵּי הַכִּתּוֹת הִשְׁלִימוּ בֵּינֵיהֶן מִתּוֹךְ נַחַת־רוּחַ, כִּי לֹא הָיָה הַנִּצָּחוֹן לֹא לָזוֹ וְלֹא לָזוֹ, וּבְדֵעָה אַחַת נִגְּשׁוּ לְהַתְקִין לִסְּעֻדָּה אוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁגָּרַם לְמַחֲלֹקֶת בֵּינֵיהֶם.

אַחֲרֵי צָהֳרֵי־יוֹם לוֹהֵט, בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה הַשַּׁיָּרָה פּוֹסַעַת וְעוֹבֶרֶת עַל פְּנֵי מִישׁוֹר עוֹטֶה חָצִיר גָבֹהַּ יָבֵשׁ, שֶׁחָרְשֵׁי עֲצֵי שִׁטִּים הָיוּ חוֹצִים אוֹתוֹ פֹּה וָפֹה, קָרָא פִּתְאֹם הַסַּן קוֹל גָּדוֹל: “בְּבָנַה בְּבֶסַּה! אֵשׁ! הָעֲרָבָה בּוֹעֶרֶת בָּאֵשׁ!”

“אֵלֶּה הֵם מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם בְּעַרְבוֹת אַפְרִיקָה,” קָרָא שׁוּלְץ אֶל לֵיזוֹן בְּשַׁלְוַת נֶפֶשׁ. “בִּתְקוּפַת הַחֹרֶב נוֹחַ הָעֵשֶׂב לְהִתְלַהֵט. הַדָּבָר בָּא מֵאֵלָיו, וְאוּלָם יֵשׁ גַּם שֶׁיְּדֵי בְּנֵי אָדָם יַצִּיתוּ אֶת הָעֲרָבָה בָּאֵשׁ, אִם מֵחֹסֶר זְהִירוּת וְאִם בְּזָדוֹן, לְהָחִישׁ אֶת צְמִיחַת הֶחָצִיר הֶחָדָשׁ. הַדְּלֵקוֹת הַלָּלוּ, עַל פִּי רֹב, אֵין אֵימָתָן גְּדוֹלָה; הֶחָצִיר לֹא יְמַהֵר לְהִתְלַקֵּחַ כְּמוֹ בְּמִגְרְשֵׁי הַמִּרְעֶה שֶׁל אֲמֵרִיקָה, וְהָאֵשׁ תַּעֲשֶׂה דַּרְכָּהּ לְאַט לְאַט.”

“וְכִי אֵין סַכָּנָה מֵהֶן לָאָדָם?” שָׁאַל לֵיזוֹן.

“פְּעָמִים יֵשׁ גַּם סַכָּנָה,” קִיֵּם שׁוּלְץ, “הַתַּיָּר שְׁוֵינְפוּרְט אִבֵּד אֶת כָּל הוֹנוֹ, וְעַל הַכֹּל, – אֳסָפִים יִקְרֵי־עֶרֶךְ וּרְשִׁימוֹת חֲשׁוּבוֹת, עַל יְדֵי דְלֵקָה כָּזֹאת. וְלֹא אוֹתוֹ בִּלְבָד קָרָה אָסוֹן כָּזֶה; גַּם גּוֹרָלוֹ שֶׁל יוּנְקֶר לֹא הָיָה טוֹב מִגּוֹרָלוֹ שֶׁל שְׁוֵינְפוּרְט.”

“מִטֶּבַע הַדְּבָרִים, שֶׁאֳסָפִים וּרְשִׁימוֹת חֲשׁוּבִים בְּעֵינֶיךָ מֵחַיֵּי בְּנֵי אָדָם. וְאוּלָם אֱמָר נָא לִי, אֲדוֹנִי הַפְּרוֹפֵסוֹר, – הֵן הָאֵשׁ, כַּאֲשֶׁר תִּרְאֶינָה עֵינַי מְמַהֶרֶת לְהִתְפַּשֵּׁט, – הַאִם אֵין סַכָּנָה צְפוּיָה גַם לְחַיֵּינוּ?”

“בְּוַדַּאי!” קָרָא הֶנְדְּרִיק, אֲשֶׁר שָׁמַע אֶת הַמִּלִּים הָאַחֲרוֹנוֹת בְּהֵחָפְזוֹ לָגֶשֶׁת אֲלֵיהֶם. “עָלֵינוּ לְמַהֵר, כִּי אִם תַּשִּׂיג אוֹתָנוּ הַשַּלְהֶבֶת בֵּין הֶחָצִיר הַגָּבֹהַּ – אָבַדְנוּ כֻּלָּנוּ, אָבָדְנוּ!”

גַּם הַשְּׁחוֹרִים הִכִּירוּ בַּסַּכָּנָה הַקְּרוֹבָה לָבוֹא. זְעָקָה וְסַעֲרַת רוּחַ גְּדוֹלָה עָבְרָה בְּקֶרֶב כָּל הַמַּחֲנֶה.

“לְמַהֵר? אָמְנָם כֵּן, אוּלָם לְאָן נְמַהֵר? אֵיפֹה נִמְצָא לָנוּ מִפְלָט?” שָׁאַל שׁוּלְץ, אֲשֶׁר בְּהַכִּירוֹ לָדַעַת אֶת גֹּדֶל הַסַּכָּנָה הַצְּפוּיָה לָהֶם חָרַד חֲרָדָה גְדוֹלָה, לֹא לִשְׁלוֹמוֹ כִּי אִם לִשְׁלוֹם הַשַּׁיָּרָה כֻּלָּהּ.

“הַבִּיטָה נָא שָׁמָּה!” קָרָא הֶנְדְּרִיק, “הִנֵּה מִתְפַּתֶּלֶת דֶּרֶךְ הַמִּישׁוֹר רְצוּעָה יְרוֹקָה, אוֹת נֶאֱמָן הוּא, כִּי נָהָר עוֹבֵר בַּמָּקוֹם הַהוּא, שָׁם נִמְצָא לָנוּ מִפְלָט.”

רִבּוֹא רִבְבוֹת שִׁרְצֵי־עוֹף הֵעִיבוּ אֶת פְּנֵי הַשָּׁמַיִם כַּעֲנָנָה שְׁחוֹרָה. הֵם הִתְנַשְּׂאוּ לְמַעְלָה מִפְּנֵי הַשַּׁלְהֶבֶת וּלַהֲקוֹת צִפָּרִים יָרְדוּ מִמְּרוֹמֵי הָאֲוִיר לִשְׁלֹל שָׁלָל מִתֹּוךְ הֲמוֹנֵי הַחֲסִילִים וְהַחֲגָבִים הַצְּפוּפִים.

הֵילֵינִי וְסַנָּה רָכְבוּ עַל חֲמוֹרֵיהֶן; סַנָּה הוֹשִׁיבָה אֶת טִפֵּקִיטַנְגָּה עַל בְּהֶמְתָּהּ, בְּעוֹד אֲמִינָה טוֹפֶפֶת אַחֲרֶיהָ בְּרֶגֶל קַלָּה. הַנַּעֲרָה הַשְּׁחֹורָה אִמְּצָה אֶת כָּל שְׁרִירֶיהָ בְּחֶפְצָהּ לַעֲצֹר בַּחֲמוֹרִים, אֲשֶׁר חָשׁוּ אֶת הַסַּכָּנָה הַקְּרוֹבָה וְנֶחְפְּזוּ בִּמְרוּצַת דְּהָרָה אֶל הַמַּיִם אֲשֶׁר רֵיחָם הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם מֵרָחוֹק, וַאֲמִינָה נֶאֶחֲזָה בִּזְנַב הַחֲמוֹר אֲשֶׁר עָלָיו רָכְבָה הֵילֵינִי, וּבְמַהֲרָהּ אַחֲרָיו שֶׁלֹא לְפַגֵּר כִּמְעַט נֻפְּצָה גֻלְגָּלְתָּהּ.

גַּם שׁוֹרֵי הָרִכְבָּה אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם שָׁבוּ עָלוּ שׁוּלְץ וְלֵיזוֹן מִהֲרוּ וַיָּחוּשוּ לָרוּץ בְּחֶרְדַּת מָוֶת, וְרַק בְּרֹב עָמָל עָלָה בִּידֵי הָרוֹכְבִים לַעֲצֹר בָּהֶם, בְּחֶפְצָם לִהְיוֹת הַמְּאַסֵּף לַמַּחֲנֶה וּלְהַשְׁגִּיחַ עַל הַסַּבָּלִים הַשְּׁחֹורִים שֶׁלֹא יְפָרְקוּ אֶת מַשָּׂאָם מֵעַל שִׁכְמָם, בַּבֶּהָלָה הָרַבָּה אֲשֶׁר תָּקְפָה אֶת כֻּלָּם, כְּדֵי לְהַגִּיעַ מַהֵר אֶל הַנָּהָר. הָאַסְכָּרִים הֶרְאוּ הַפַּעַם אֵת אֵמוּן רוּחָם וְאֹמֶץ לִבָּם. הֵם לֹא נָתְנוּ דַעְתָּם לָנוּס מְנוּסַת בֶּהָלָה, כִּי הָלְכוּ כֻּלָּם, אִישׁ אִישׁ בִּמְקוֹמוֹ, בְּעִקְּבוֹת הַסּוֹאֲהֶלִים, וְיָדָם הָיְתָה נְטוּיָה עַל כָּל מִי אֲשֶׁר יֹאמַר לִפָרֵק אֶת חֲבִילָתוֹ מֵעָלָיו.

וְהִנֵּה עָלָה מֵאַחֲרֵי כָּל הַנֹּוסְעִים קוֹל נַאֲקַת קַשְׁוַלָּה הֶעָבֶה. “הָהּ אִמָּא, אִמָּא!” יִלֵּל קַשְׁוַלָּה וְהִתְיַפֵּחַ מָרָה. “הֶאָנֹכִי לְבַדִּי אֶהְיֶה לִצְלִי אֵשׁ? הָהּ אִמָּא, אִמָּא! לֹא אוּכַל לַהַשִּׂיגָם! הֵם נוֹשְׂאִים רַק חֲבִילָה אַחַת עַל רֹאשָׁם, וַאֲנִי – פִּי שְׁלֹשָׁה אֲנִי סוֹחֵב בִּכְרֵסִי. הָהּ אִמָּא, אִמָּא! הִנֵּה אֲנִי חָשׁ אֶת יַד הָאֵשׁ; מִי יוֹשִׁיעַ אֶת קַשְׁוַלָּה הָאֻמְלָל?”

בְּעֶזְרַת הֶנְדְּרִיק וְשׁוּלְץ עָלָה בִּידֵי הַדָּקְטוֹר לְהַעֲלוֹת אֶת קַשְׁוַלַּה עַל גַּב הַחַיָּה

רַחֲמֵי לֵיזוֹן נִכְמְרוּ עַל הָאֻמְלָל, שֶׁכְּרֵסוֹ הִתְנוֹעֲעָה הֵנָּה וָהֵנָּה בִּשְׁעַת מְרוּצָתוֹ. כָּל גֵּווֹ כֻּסָּה זֵעָה. וְאָמְנָם כְּבָר כָּשַׁל כֹּחוֹ וְלֵיזוֹן רָאָה כִּי אִם לֹא יָחוּשׁוּ לְעֶזְרָתוֹ יִהְיֶה לְמַאֲכֹלֶת אֵשׁ, וּמַה צַר הָיָה לָרוֹפֵא עַל קַשְׁוַלָּה הָעַלִּיז וְהַמְּבַדֵּחַ.

הָרוֹפֵא קָפַץ וְיָרַד מֵעַל שׁוֹרוֹ, וּבְעֶזְרַת הֶנְדְּרִיק וְשׁוּלְץ נָשְׂאוּ אֶת הָעֲנָק וַיַּרְכִּיבוּהוּ עַל גַּבֵּי הַבְּהֵמָה.

כִּמְעַט נִמְסַר הָרֶסֶן לְיַד הַשָּׁחוֹר, וְהַשּוֹר נֶחְפַּז שׁוּב לָרוּץ הָלְאָה; וְאוּלָם לֹא הַרְבֵּה רָץ, רוֹכְבוֹ הִכְבִּיד עָלָיו מְאֹד, הַבְּהֵמָה הֵצֵרָה צְעָדֶיהָ, וְהֶנְדְּרִיק וְלֵיזֹון הִדְבִּיקוּהָ מַהֵר.

הָרוּחַ מֵאָחוֹר כְּבָר הִשִּׁיב עֲלֵיהֶם רִשְׁפֵּי אֵשׁ, עוֹד מְעַט וְנֶחְרְכוּ בִּגְדֵיהֶם וּשְׂעַר רֹאשָׁם. אוּלָם עָבְרוּ רְגָעִים מְעַטִּים וְהֵם הִגִּיעוּ אֶל הַחֹרֶשׁ הַיָּרֹק אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַנָּהָר וַיִּקְפְּצוּ הַמַּיְמָה, בִּמְקוֹם כְּבָר חָצוּ בְּחִפָּזוֹן רַב כָּל בְּנֵי הַשַּׁיָּרָה עִם כָּל הַכְּבֻדָּה אֲשֶׁר עִמָּם.

וְאוּלָם גַּם שָׁמָּה הִשִּׁיב הָרוּחַ אֶת הָאֲוִיר הַלּוֹהֵט, וּרְשָׁפִים וַעֲשָׂבִים בּוֹעֲרִים יָרְדוּ עַל פְּנֵי הַנָּהָר כְּגֶשֶׁם. כָּל הַנּוֹסְעִים צָלְלוּ פַּעַם פַּעַם הַמַּיְמָה לְהִסָּתֵר מִפְּנֵי הָאֵשׁ.

וְקַשְׁוַלָּה מַה הָיָה לוֹ? הַרְבֵּה עָמְלוּ שׁוֹר וְרוֹכְבוֹ הַבָּרִיא לַעֲבֹר דֶּרֶךְ סִבְכֵי הָעֵצִים. בַּבַּה פָּמְבֶּה נֶאֱחַז בְּקַרְנֵי הַשּׁוֹר בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹּחוֹ לְבַל יִפֹּל אַרְצָה.

וְהִנֵּה הִגִּיעַ הַשּׁוֹר עָמוּס מַשָּׂאוֹ הַכָּבֵד אֶל שְפַת הַנָּהָר וַיִּצְנַח אֶל תּוֹכוֹ עָיֵף וְיָגֵעַ.

אוּלָם אוֹי וַאֲבֹוי! דַּוְקָא בַּמָּקוֹם הַזֶּה נִמְצְאָה מַהֲמוֹרָה, וּמִתַּחַת לַמַּיִם הִתְנַשְּׂאוּ סִבְכֵי קוֹצִים מַכְאִיבִים שֶׁל עֲצֵי שִׁטִּים.

הַשּׁוֹר וְרוֹכְבוֹ הִתְפַּלְּשׁוּ בֵּין הַקּוֹצִים. הַשּוֹר יָגַע מְעַט וְיָצָא לַמֶּרְחָב, אַךְ קַשְׁוַלָּה כְּבַד־הַגּוּף שָׁכַב סָבוּךְ וּמְסֻבָּךְ בֵּין הַקּוֹצִים הַנּוֹרָאִים וְלֹא יָכֹל לָקוּם.

“הָהּ, אִמָּא, אִמָּא!” צָוַח קַשְׁוַלָּה, כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַשְּׁחוֹרִים לִקְרֹא בִּשְׁעַת סַכָּנָה ופַחַד אֶל אִמָּם; “רָעִים הַמַּיִם מִן הָאֵשׁ, מְלֵאִים הֵם רְסִיסֵי זְכוּכִית וְחֻדֵּי חִצִּים; מַחֲצִית גּוּפִי תִּשָּׁאֵר עֲלֵיהֶם, רַק שְׁאֵרִית פְּלֵטָה תִּהְיֶה לְקַשְׁוַלָּה, כָּל גּוּפִי יֵעָשֶׂה כִּכְבָרָה, נְקָבִים נְקָבִים חֲלוּלִים חֲלוּלִים; אֶשְׁתֶּה שֵׁכָר, וְהוּא יָזוּב לוֹ וְיֵצֵא.”

הַכּוּשִׁים שָׁכְחוּ אֶת הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָבַר עֲלֵיהֶם וַיִמַלְּאוּ פִּיהֶם שְׂחֹוק לְשֵׁמַע קוֹל יִלְלָתוֹ שֶׁל סוּס־הַיְאוֹר הַזֶּה הַהוֹלֵךְ עַל שְׁתַּיִם, בְּהֵאָבְקוֹ לַשָּׁוְא עִם הַקּוֹצִים הַדּוֹקְרִים, וַיַּמְטִירוּ עָלָיו מַהֲתַלּוֹת וָלָעַג.

“הִשָּׁמְרוּ לְנַפְשְׁכֶם, הִנֵּה סוּס־יְאוֹר בַּמָּיִם! הֲלֹא תִשְׁמְעוּ אֶת נַחֲרָתוֹ! הִנֵּה הוּא מִתְפַּלֵּשׁ בְּרֹב עֹנֶג וָנָחַת. אַל תָּהִינוּ לָגֶשֶׁת אֵלָיו.”

“הוֹי אֱוִילִים,” קָרָא קַשְׁוַלָּה, “עֵינַיִם לָכֶם וְלֹא תִרְאוּ, כִּי קַרְנַפִּים אַתֶּם. הַלְּהַקְנִיטֵנִי אַתֶּם אוֹמְרִים, כִּי תִקְרְאוּ לִי בְּשֵׁם סוּס־יְאוֹר. הָהּ, מִי יִתֵּן וְהָיִיתִי סוּס־יְאוֹר, כִּי עַתָּה הָיִיתִי בָּז לְלַעְגְכֶם מִתּוֹךְ עוֹרוֹ הֶעָבֶה. וְאוּלָם עוֹרִי רַךְ וְעָנֹג כַּעֲלֵי הַמּוֹז.”

הַלְּבָנִים, שֶׁגַּם הֵם לֹא יָכְלוּ לִכְבֹּשׁ אֶת צְחוֹקָם, עָמְדוּ לְבַקֵּשׁ עֵצָה אֵיךְ לְחַלֵּץ אֶת קַשְׁוַלָּה הַטּוֹב מִמְּצוּקוֹתָיו.

סַנָּה הִצִּיעָה, כְּדַרְכָּהּ, אֶת הַתַּחְבּוּלָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר לְהַשִּׂיג אֶת חֶפְצָם, שֶׁלֹא הָיָה קַל וּפָשׁוּט כְּלָל.

עַל פִּי עֲצָתָהּ כָּרְתוּ שְנֵי עֵצִים רַכִּים וַיַּנִיחוּם לְרֹחַב הַנָּהָר. קַשְׁוַלָּה אָחַז בָּהֶם בִּשְּׁתֵּי יָדָיו. כּוּשִׁים אֲחָדִים עָמְדוּ מִשְׁנֵי עֶבְרֵי הַנָּהָר וַיִּהְיוּ מְרִימִים אֶת הָעֵצִים בִּקְצֵיהֶם. הַדָּבָר לֹא הָיָה קַל כְּלָל. אַךְ סוֹף סוֹף אַחֲרֵי רֹב עָמָל עָלָה בִּידֵי קַשְוַלָּה לְהֵחָלֵץ מִבֵּין הַקּוֹצִים הַנּוֹרָאִים.

בָּעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה הַזֹּאת הִצְטַיְּנוּ בִּיחוּד יוּקוּ הָאַמִּיץ וְהַסּוּלוּ פַּרְקֶר. בַּבַּה פָּמְבֶּה עָלָה פָּצוּעַ וְנָקוּב עַל הַיַּבָּשָׁה וְכָל הַיּוֹם הָיָה טָרוּד לְהוֹצִיא אֶת הַקּוֹצִים שֶׁנִּתְקְעוּ בִּבְשָׂרוֹ.

הַנּוֹסְעִים תָּקְעוּ אֶת אָהֳלֵיהֶם בִּקְצֵה הַיַּעַר הַקָּטֹן. אֶל הָעֵצִים הָרַעֲנַנִּים לֹא הִגִּיעָה הָאֵשׁ.

אַדְמַת הָעֲרָבָה הָעֲרֻמָּה וְהַאֲפוֹרָה הוֹסִיפָה עוֹד לְהַבְהֵב וּלְהַעֲלוֹת עָשָׁן, אַךְ מְעַט מְעַט כָּבְתָה הָאֵשׁ.

רַק עָבֵי עָשָׁן בּוֹדְדִים הִתְאַבְּכוּ אֶל מוּל פְּנֵי הַשָּׁמַיִם, וְצִלְלֵיהֶם פָּשְׁטוּ עַל פְּנֵי הָעֲרָבָה וַיְּהִי מַרְאֵיהֶם כִּיאוֹרֵי קֶסֶם, וְרוּחַ בָּאָה וַתְּפַזְּרֵם.

הַסַּבָּלִים בִּקְּשׁוּ וּמָצְאוּ קְלָחִים רְאוּיִים לַאֲכִילָה, תְּקוּעִים בָּאֲדָמָה וּצְלוּיִים לְמֶחֱצָה.

כָּל בְּנֵי הָעוֹף וְהָרֶמֶשׂ שֶׂנִּצְּלוּ מֵאֵשׁ הָעֲרָבָה מָצְאוּ לָהֶם מִפְלָט בִּרְצוּעַת הַיַּעַר הַצָּרָה עַל גְּדֹות הַנָּהָר: הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים שָׁרְצוּ עַל הָאֲדָמָה נְמֵלִים, חֲסִילִים, פִּשְׁפְּשִׁים וּמַרְבֵּי־רַגְלָיִם.

פַּרְפָּרִים בַּעֲלֵי גְוָנִים שׁוֹנִים עוֹפְפוּ הֵנָּה וָהֵנָּה, וְתֻכִּיִּים אֲפוֹרִים הֵקִימוּ שָׁאוֹן וּתְנוּעָה עַל סִבְכֵי הָעֵצִים. גַּם תַּרְנְגֹלוֹת־פְּנִינִים נִמְצְאוּ שָׁם בְּמִסְפָּר רַב, וְלֵיזוֹן וְהֶנְדְּרִיק בָּחֲרוּ אַחֲדוֹת מֵהֶן לְהוֹסִיף עַל הַצָּלִי אֲשֶׁר לִסְּעֻדַּת הָעָרֶב.

בָּא הַלָּיְלָה. עַל פְּנֵי הָרָקִיעַ הִזְהִירוּ הַכּוֹכָבִים; הַכּוּשִׁים עָשׂוּ לָהֶם לַפִּידִים מֵחֲבִילוֹת קְנֵי־הַסּוּף וְיָצְאוּ עַל פְּנֵי הַנָּהָר לָצוּד דָּגִים בַּחֲנִיתוֹתֵיהֶם.

הַלַּפִּידִים הַבּוֹעֲרִים אֲשֶׁר הִשְׁתַּקְפוּ בַּמַּיִם הָאֲפֵלִים שִׁוּוּ לְעֵינֵי הַנּוֹסְעִים מַחֲזֶה נֶהְדָּר.

מִסָּבִיב לַמְּדוּרָה אֲשֶׁר עָרְכוּ בְּנֵי הַמַּחֲנֶה עוֹפְפוּ צִפֳּרֵי לַיְלָה וְרֶמֶשׂ הָעוֹף. מִסָּבִיב שָׁלְטָה דוּמִיָּה. עוֹד זְמָן־מַה עָבַר וְכָל הַשַּׁיָּרָה שָׁקְעָה בְּשֵׁנָה מְתוּקָה. גַּם הַשְּחוֹרִים, שֶׁלֹּא כְּמִנְהָגָם, לֹא הִפְרִיעוּ הַפַּעַם אֶת שַׁלְוַת הַלָּיְלָה, כִּי הָיוּ כֻלָּם עֲיֵפִים.

 

פֶּרֶק רְבִיעִי: מְצוּקַת רָעָב    🔗

הַדְּלֵקָה עָשְׂתָה שַׁמּוֹת גַּם לִפְאַת הַנָּהָר נֶגְבָּה וּלְכָל מְלֹא עֵינֵי הַנּוֹסְעִים הִשְׂתָּרְעָה עֲרָבָה חֲרוּכָה וּשְׂרוּפָה.

שׁוּלְץ הָיָה נָכוֹן לֶאֱחֹז דַּרְכּוֹ אֶל רֻכְסֵי הַגַּעַשׁ שֶׁל וִירוּנְגָה: אוּלָם בְּהַבִּיטוֹ בַּמִּשְׁקֶפֶת וּבִרְאוֹתוֹ כִּי כָל הַמָּקוֹם הַהוּא כֻּלּוֹ עֲרָבָה שֹׁומֵמָה, עַד מָקוֹם שֶׁאֵין הָעַיִן יְכֹלָה עוֹד לִרְאוֹת, הֶחֱלִיט, כִּי אֵין לוֹ רְשׁוּת לְהַעֲמִיד בְּסַכָּנָה אֶת חַיֵּי הָאֲנָשִׁים שֶׁהָפְקְדוּ בְּיָדוֹ וַיִּפֶן לִפְאַת קֶדֶם, כִּי מִשָּׁם נִשְׁקַף לָהֶם נוֹף שֶׁל הָרִים וִיעָרוֹת וַאֲדָמָה פּוֹרִיָּה וּדְשֵׁנָה.

אוּלָם הַלּוֹרְד פְלִיטְמוֹר הֵעִיר, כִּי חָשׁוּב מְאֹד בְּעֵינָיו לַחֲקֹר לָדַעַת אֶל נָכוֹן אִם הַיְאוֹר אַלְבֶּרְט־אֶדְוַרְד יְחֻבַּר אֶל יְאוֹר קִיבוּ עַל יְדֵי נְהַר רוּטְשׁוּרוּ. לָכֵן בִּקֵּשׁ לָתֵת עַל יָדוֹ עֲשָׂרָה סַבָּלִים לָלֶכֶת עִמָּם מַעֲרָבָה.

“בָּרָעָב לֹא נִגְוַע,” הֵעִיר הַלּוֹרְד, “פֹּה תִמְצָא יָדִי לְהוֹשִׁיעַ לִי.”

וּתְנַאי הֻתְנָה בֵּינֵיהֶם, לָשׁוּב וּלְהִפָּגֵש בְּתַחְתִּית הַר־הַגַּעַשׁ וִירוּנְגָה; כִּי הָיְתָה בְּדַעַת שׁוּלְץ לְהַגִּיעַ שָׁמָּה בְּדֶרֶךְ קַלָּה וּנְעִימָה יוֹתֵר, אַחֲרֵי אֲשֶׁר יִצְטַיֵּד כָּל צָרְכּוֹ וְיָכִין מָזוֹן לְכָל הָאֲנָשִׁים בְּיַד רְחָבָה.

וּבְכֵן נִפְרְדוּ הַנּוֹסְעִים: הַלּוֹרְד פְלִיטְמוֹר וְיוֹחָנָן וְעִמָּם עֲשָׂרָה סַבָּלִים וְאַרְבָּעָה אַסְכָּרִים הָלְכוּ מַעֲרָבָה, וְהַפְּרוֹפֵסוֹר עִם מַחֲנֵהוּ הַגָּדוֹל – לִפְאַת דְּרוֹמִית־מִזְרָחִית.

וְאוּלָם אֶרֶץ הֶהָרִים מִזְרָחָה הָיְתָה רְחוֹקָה מְאֹד; כָּל הַיּוֹם הָלְכוּ הָאֲנָשִׁים וְעָבְרוּ דֶרֶךְ עֲרָבָה חֲרוּכָה; פֹּה וּפֹה נִקְרָה לִפְנֵיהֶם יַעַר שֶל דְּקָלִים, שֶׁעֲלֵיהֶם הַחֲרוּכִים בָּאֵשׁ יָרְדוּ עֲגוּמִים עַל הַגְּזָעִים שֶׁנִתְגֶּחָלוּ.

שׁוּלְץ הִתְחָרֵט מְאֹד עַל אֲשֶׁר לֹא נִשְׁאַר בְּקִרְבַת הַנָּהָר אֲשֶׁר עָבַר בּוֹ בַּבֹּקֶר. שָׁם נִמְצָא לָהֶם, לְכֹל הַפָּחוֹת, מַיִם, דָּגִים וְתַרְנְגֹלוֹת־פְּנִינִים דַּי וְהוֹתֵר.

שְׁנֵי יָמִים הָיוּ הַנּוֹסְעִים מֻכְרָחִים לְהִתְפַּרְנֵס בִּכְבוּשִׁים; אוּלָם לְצַעֲרָם נִמְצְאוּ הַמַּאֲכָלִים הָאֵלֶּה בֵּחֲבִילוֹתָיו שֶׁל פְלִיטְמוֹר בְּכַמּוּת מְצֻמְצָמָה מְאֹד, וְכֵיוָן שֶׁרַב הָיָה מִסְפַּר הָאֲנָשִׁים, הֵחֵל הָרָעָב לְהָצִיק לָהֶם עוֹד בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לִנְסִיעָתָם.

לְעֵת עֶרֶב נִרְאֲתָה לְעֵינֵיהֶם גִבְעַת נְמָלִים לְבָנוֹת.

“גִּבְעָה אַחַת לֹא תָבִיא לָנוּ בְּרָכָה רַבָּה,” קָרָא לֵיזוֹן בְּצַעַר, “אִלּוּ הָיָה מִסְפָּרָן רַב, כִּי אָז יָכֹלְנוּ כֻּלָּנוּ לִשְׁבֹּר רַעֲבוֹנֵנוּ בִּנְמָלִים לְבָנוֹת.”

“אָח!” קָרְאָה הֵילֵינִי, “הֲנָכוֹן אַתָּה לִבְלֹעַ גַּם נְמָלִים לְבָנוֹת, אוֹטוֹ? אַךְ לֹא בֶּאֱמֶת דִּבַּרְתָּ הַפָּעַם!”

“אֲחוֹתִי הַחֲבִיבָה, אָדָם שֶׁהָרָעָב מֵצִיק לוֹ, כָּל אֹכֶל יֶעֱרַב לוֹ. וְאָמְנָם טַעֲמָן שֶׁל הַנְּמָלִים הַלְּבָנוֹת יֶעֱרָב לַחֵךְ; הַכּוּשִׁים אִסְטְנִיסִים הֵם לְעִנְיַן אֲכִילָה, וְאוּלָם הַנְּמָלִים הַלְּבָנוֹת מַאֲכַל תַּאֲוָה הֵן בְּעֵינֵיהֶם. טוֹב לָאָדָם כִּי יַרְגִּיל עַצְמוֹ בִּמְזוֹנוֹת הַמָּקוֹם שֶׁהוּא נִמְצָא שָׁם וְיַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִכָּל מִשְׁפָּט קָדוּם, עַל יְדֵי כֵן יִזְכֶּה לִשְׂמֹחַ וְלֶאֱכֹל בְּתַאֲוָה כָּל אוֹתָם הַמְּזוֹנוֹת אֲשֶׁר תִּעֲבָה נַפְשׁוֹ קֹדֶם.”

“וְאָמְנָם אֵין כָּאן אֶלָּא מִשְׁפָּט קָדוּם, לֹא יוֹתֵר,” הֵעִיר שׁוּלְץ. “יֵשׁ מִינֵי מַאֲכָלִים שֶׁמַּעֲדַנִּים הֵם בְּפִינוּ, וְהַכּוּשִׁי לֹא יֹאבֶה לִרְאוֹתָם. נֶפֶשׁ הָחִינָאִי תְּתָעֵב בְּשַׂר חֲזִיר, בְּעוֹד שֶׁאֵין מַאֲכָל עָרֵב לְפִיו מִצְּלִי עַכְבָּרִים.”

“צְלִי עַכְבָּרִים? בְּר… חֲדַל, הֲלֹא רַק לְמִשְׁמַע אֹזֶן יֹאחֲזֵנִי גֹעַל־נֶפֶשׁ,” קָרְאָה הֵילֵינִי וַתִּתְנוֹדֵד.

“וַאֲנִי,” פָּתַח לֵיזוֹן שׁוּב, “הִנְּנִי נָכוֹן מֵעַתָּה לִטְעֹם מִכָּל מַטְעַמֵּי הַכּוּשִׁים וּמְזוֹנוֹתֵיהֶם, אַף כִּי רַבִּים מֵהֶם תְּזַהֵם נַפְשִׁי. רוֹצֶה אֲנִי לְהַרְגִּיל עַצְמִי בְּמַאֲכָלִים נִתְעָבִים גַּם שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַדְּחָק, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ עֲרֵבִים לְחִכִּי בִּשְׁעַת הַדְּחָק.”

“חֲדַל, אַל תּוֹסֶף לְדַבֵּר,” קָרְאָה הֵילֵינִי אֲשֶׁר לֹא יָכְלָה גַם לְהַעֲלוֹת עַל לִבָּהּ מַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלֶּה. “אִם כֵּן הֲלֹא עוֹד בָּלֹעַ תִּבְלַע אֶל קִרְבְּךָ גַּם חִפּוּשִׁיּוֹת מְיֻבָּשׁוֹת, תּוֹלָעִים שְמֵנוֹת, חֲסִילִים, עַקְרַבִּים, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם.”

“הָהּ!” נִכְנְסָה סַנָּה בְּשִׂיחָה שֶׁל מַטְעַמִּים זוֹ, “אָנֹכִי טָעַמְתִּי כְּבָר נְמָלִים לְבָנוֹת, בִּדְמוּת דַּיְסָה וְגַם קְלוּיוֹת, וְגַם חֲגָבִים אָכַלְתִּי, וַאֲנִי מַבְטִיחֵךְ, כִּי מַאֲכָלִים עֲרֵבִים הֵם לְמַדָּי, וְגַם עַכְבְּרֵי־סוּף כְּבָר לָעַסְתִּי בְּמַלְתְּעוֹתַי, אָמְנָם בְּלִי דַּעַת כִּי עַכְבָּרִים הֵם. וְאַךְ לְעִתִּים רְחוֹקוֹת מְאֹד עָרַב לְחִכִּי צָלִי כַּצָּלִי הַזֶּה.”

“הַרְפִּי, הַרְפִּי,” קָרְאָה הֵילֵינִי בְּפָנִים נִזְעָמִים וַתִּסְתֹּם בְּיָדֶיהָ אֶת אָזְנֶיהָ. “אוֹתִי לֹא תְפַתּוּ לְעוֹלָם לְהַגִּישׁ אֶל פִּי מִינֵי מַטְעַמִּים אַפְרִיקָנִיִּים כָּאֵלֶה.”

אוּלָם נְבוּאָתָהּ לֹא נִתְקַיְּמָה; אָמְנָם גַּם הַפַּעַם חָשָׁה הֵילֵינִי אֶת מְצוּקַת הָרָעָב, אַךְ הִיא לֹא יָדְעָה עוֹד, כִּי תְשׁוּקַת הַקֵּיבָה לִמְזוֹנוֹת תִּגְבַּר עָלֶיהָ כָּל כָּךְ, שֶׁלֹּא תְּשַׁקֵּץ כָּל מַאֲכָל נִתְעָב.

בַּלַּיְלָה הָהוּא עָלוּ כָּל הַנּוֹסְעִים עַל מִשְׁכָּבָם בְּקֵיבָה רֵיקָה, כִּי כַּאֲשֶׁר הָרְסוּ הַכּוּשִׁים אֶת הַבִּנְיָן הֶחָזָק שֶׁל הַנְּמָלִים הַלְּבָנוֹת בְּקַרְדֻּמוֹת, רָאוּ לְגֹדֶל תִּמְהוֹנָם וְהִנֵּה הוּא עָזוּב וָרֵיק.

בְּבֹקֶר יוֹם הַמָּחֳרָת הִתְנַהֲלָה הַשַּׁיָּרָה בַּעֲצַלְתָּיִם. כִּמְעַט כָּל הַסַּבָּלִים הָיוּ חַלָּשִׁים וַעֲיֵפִים מְאֹד וְרַק בְּרֹב עָמָל עָלָה בִּידֵי הַפְּרוֹפֵסוֹר לִמְנֹעַ אוֹתָם מֵהַשְׁלִיךְ אֶת מַשָּׂאָם אַרְצָה. וְעַל כָּל אֵלֶּה הָיוּ כִּמְעַט כֻּלָּם מֻכְרָחִים לָשֵׂאת אֶת הַיְּלָדִים עַל כְּתֵפָם, כִּי לֹא עָצְרוּ כֹּחַ לָלֶכֶת. נִדְמֶה הָיָה, כִּי עוֹד מְעַט וְהַחַלָּשִׁים בְּיוֹתֵר יִפְּלוּ אַרְצָה לִבְלִי קוּם.

הַלְּבָנִים גַּם הֵם עָיְפוּ מְאֹד, וְלוּלֵא שׁוֹרֵי הַרִכְבָּה לֹא יָכְלוּ גַם הֵם לַעֲשׂוֹת דַּרְכָּם הָלְאָה. לְבַת הַמֶּלֶךְ הַגַּמֶּדֶת, שֶׁאָמְנָם הֶרְאֲתָה רוּחַ עֹז וּגְבוּרָה, נִתְּנָה הָרְשׁוּת לִרְכֹּב עִם סַנָּה. הִיא לֹא הִכְבִּידָה עַל הַחֲמוֹר יוֹתֵר מִדַּי, אַחֲרֵי שֶׁגַּם הָעַלְמָה הַבּוּרִית לֹא הָיְתָה כְּבֵדָה בְּמִשְׁקָלָהּ.

רַק הֶנְדְּרִיק צָעַד קוֹמְמִיּוּת לְפָנִים. הוּא יָכֹל הָיָה לִסְבֹּל כָּל עָמָל וּתְלָאָה בְּלִי אֲשֶׁר תִּרְפֶינָה יָדָיו.

בִּשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם הִשְׁמִיעוּ הַכּוּשִׁים פִּתְאֹם קוֹל צָהֲלַת עַלִּיזִים וַיְּמַהֲרוּ לְפָנִים בִּצְעָדֵי אוֹן, כִּי מֵרָחוֹק הִכִּירוּ עֵינֵיהֶם עַל פְּנֵי הַמִּישׁוֹר מוֹשָׁבָה גְדוֹלָה שֶׁל נְמָלִים לְבָנוֹת.

מֵרָחוֹק דָּמְתָה הַמּוֹשָׁבָה לְשַׁרְשֶׁרֶת הָרִים וְלָהֶם רְכָסִים רַבִּים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, מִסְתַּעֲפִים עַד לְמֵרָחוֹק.

הַכּוּשִׁים מִהֲרוּ לְפָרֵק מֵעֲלֵיהֶם אֶת חֲבִילוֹת מַשָּׂאָם וַיַּטוּסוּ אֶל גִּבְעוֹת הַנְּמָלִים הַלְּבָנוֹת, חָצְבוּ מֵהֶן גְּזָרִים גְּזָרִים בְּקַרְדֻּמוֹתֵיהֶם, חָפְרוּ בְתוֹכָן וַיִּצְבְּרוּ עֲרֵמוֹת עֲרֵמוֹת מִן הָרְמָשִׂים הַלְּבָנִים הָאֵלֶּה.

הַנְּקֵבוֹת שֶׁבָּהֶן, בְּרִיאוֹת הַבָּשָׂר, מֹרְסוּ לְדַיְסָה וַתִּבָּלַעְנָה לַאֲלָפִים, כְּמוֹ שֶהֵן, בְּטֶרֶם תְּבֻשַּׁלְנָה בְּמַיִם אוֹ תִּצָּלֶינָה בָּאֵשׁ. כִּי אָפֵס כֹּחַ הָאֲנָשִׁים וְלֹא יָכְלוּ לְחַכּוֹת, מִפְּנֵי הָרָעָב. גַּם לֵב הֵילֵינִי נֶהְפַּךְ לֶאֱהֹב אֶת אֲשֶׁר תִּעֲבָה נַפְשָׁהּ. גַּם הִיא אָכְלָה מִן הַדַּיְסָה הַזֹּאת, מִתְּחִלָּה אָמְנָם מִתּוֹךְ רֶגֶשׁ שֶׁל גֹעַל, אַךְ לְאַחַר רֶגַע קָטֹן – בְּתַאֲוָה רַבָּה. בֶּאֱמֶת אָמְרוּ: “אֵין טַבָּח אֳמָן וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת כָּרָעָב.”

אַחֲרֵי אֲשֶׁר אָכְלוּ הַשְּׁחוֹרִים לָשׂבַע, אָסְפוּ עַנְפֵי עֵצִים וְסִבְכֵי שִׂיחִים בּוֹדְדִים אֲשֶׁר נִמְצְאוּ בְּמִסְפָּר רַב בֵּין גִּבְעוֹת הַנְּמָלִים וַיַּעֲלוּ אֵשׁ. עַתָּה בִּשְּׁלוּ אֶת דַּיְסַת הַנְּמָלִים וַיְמַלְּאוּ בָּהּ אֶת הַקֻּפְסָאוֹת אֲשֶׁר נִתְרוֹקְנוּ מִן הַכְּבוּשִׁים, לְפִקָּדוֹן לַיָּמִים הַבָּאִים.

גַּם רַבִּים מִן הַזְּכָרִים שֶׁל הַנְּמָלִים הַלְּבָנוֹת נִקְלוּ בָּאֵשׁ, וְכַנְפֵיהֶם נִשְׂרְפוּ בְּקוֹל שְׁרִיקָה.

עַל יַד גִּבְעוֹת הַנְּמָלִים הַלְּבָנוֹת רָאוּ הַתַּיָּרִים כְּמִין חֹמֶר נִגָּר, לָבָן־כָּתֹם, נוֹבֵעַ מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה, וּבְתוֹכוֹ גַּרְגְּרִים לְבָנִים הַרְבֵּה. הַגַּרְגְּרִים הָאֵלֶּה הָיוּ, כַּנִּרְאֶה, בֵּיצֵי הַנְּמָלִים הַלְּבָנוֹת.

הַכּוּשִׁים תָּקְעוּ מִסָּבִיב לַגְּבָעוֹת הַקְּטַנּוֹת הָאֵלֶּה קָנִים וַיְכַסּוּם, לְמַעְלָה בַּעֲנָפִים. מִקֵּץ שָׁעוֹת מִסְפָּר צָמְחוּ מִתּוֹךְ הַחֹמֶר פִּטְרִיּוֹת לְבָנוֹת עַל גִּבְעוֹלֵי תִפְאָרָה, וּבְיוֹם הַמָּחֳרָת גָּבְהָה קוֹמָתָם לְמַעְלָה בְּעוֹד שֶׁהַחֹמֶר הַנִּגָּר שֶׁמִּתּוֹכוֹ צָמְחוּ נִתְפּוֹרֵר וַיִּיבָשׁ.

הַפִּטְרִיּוֹת הַלָּלוּ שֶׁל הַנְּמָלִים הַלְּבָנוֹת נָעֲמוּ מְאֹד לְחֵךְ הַנּוֹסְעִים, גַּם הַלְּבָנִים גַּם הַכּוּשִׁים בְּלָעוּן בְּתַאֲוָה.

כָּל הַיּוֹם הָיוּ מְיֻדָּעֵינוּ נִזּוֹנִים מֵהַנְּמָלִים הַלְּבָנוֹת שֶׁצָּבְרוּ בְּיוֹם אֶתְמוֹל וַיֹּאכְלוּן קְלוּיִים אוֹ מַעֲשֵׂה דַיְסָה; אוּלָם הַפִּקָּדוֹן שֶׁהֵכִינוּ לָהֶם אָזַל חִישׁ מַהֵר וּבָעֶרֶב שָׁב הָרָעָב לְהָצִיק לָהֶם.

אָמְנָם סַכָּנָה לֹא הָיְתָה נִשְׁקֶפֶת לָהֶם עוֹד, כִּי הֵן בְּעוֹד שְׁתֵּי שָׁעוֹת יַגִּיעוּ אֶל הַיְּעָרוֹת אֲשֶׁר לִפְאַת מִזְרָח.

הֵם עָבְרוּ אֲפִיק נַחַל רָחָב וְיָבֵשׁ אֲשֶׁר שָׂם גְּבוּל לַבְּעֵרָה, בָּעֵבֶר הַשֵּׁנִי נִמְצָא שׁוּב עֵשֶׂב יָבֵשׁ מִסָּבִיב לְבִצָּה עֲמֻקָּה.

“הָהּ, בְּבָנַה בָּבֶסַּה! פֹּה יִמָּצְאוּ בְּוַדַּאי עַכְבְּרֵי־סוּף!” קָרָא הֲמִסִּי בְּצָהֳלָה וַיִשַׁקְשֵׁק בִּלְשׁוֹנוֹ לְאוֹת חֶדְוָה וְזִכְרוֹן מַעֲדַנִּים.

הַסַּבָּלִים שָׁלְחוּ יָדָם לְרָמְחֵיהֶם, הָאַסְכָּרִיִּים – לָרוֹבִים, וַאֲשֶׁר אֵין כְּלִי נֶשֶׁק בְּיָדָם, הַנָּשִׁים וְהַטַּף, לָקְחוּ מַגְלֵבִים וַאֲבָנִים גְּדוֹלוֹת וְאַחַר צָבְרוּ עֲרֵמַת עֵשֶׂב וַיַּצִּיתוּ בָּאֵשׁ.

הָעַכְבָּרִים הָאֵלֶּה דַרְכָּם לָשֶׁבֶת בְּחוֹרֵיהֶם וּבְמַחֲבוֹאֵיהֶם וְלֹא יָנוּעוּ אַף תְּנוּעָה קַלָּה, וְרַק כָּאֲשֶׁר יִגְדַּל הַחֹם עַד לְבִלְתִּי נְשׂוֹא וְהָאֵשׁ תֹּאחַז בָּהֶם יִבַקְּשׁוּ לָהֶם מִפְלָט וְיִבְרְחוּ עַל נַפְשָׁם.

זְמָן רַב לֹא רָאוּ הַלְּבָנִים כָּל תְּנוּעָה וְהֶאֱמִינוּ כִּי אֵין כָּל בַּעֲלֵי חַיִּים בַּמָּקוֹם הַזֶּה. אוּלָם הַכּוּשִׁים, הַיּוֹדְעִים הֵיטֵב אֶת דַּרְכֵי הַכַּרְסְמָנִים הָאֵלֶּה, חִכּוּ בְּאֹרֶךְ רוּחַ, בְּלִי גְרֹעַ עַיִן.

פִּתְאֹם קָמָה תְּנוּעָה עַזָּה וְעַכְבָּרִים גְּדוֹלִים, כִּשְׁלֹשִׁים אוֹ אַרְבָּעִים סֶנְטִימֶטֶר, הֵחֵלוּ לִקַפֵּץ וּלְדַלֵּג זֶה אַחַר זֶה מִתּוֹךְ הַשַׁלְהֶבֶת וַיִּבַקְּשׁוּ לִפְרֹץ אֶת הַחוּג אֲשֶׁר חָגוּ לָהֶם הַצַּיָּדִים. אַךְ הַחוּג הָיָה כָּפוּל שָׁלֹשׁ וְאַרְבַּע, וְכָל עַכְבָּר אֲשֶׁר לֹא נָפַל חָלָל מִכַּדּוּרֵי הָרוֹבִים וּמִן הָרְמָחִים הֻכָּה בַּמַּגְלֵבִים וּבַאֲבָנִים. רַק עַכְבָּרִים מִסְפָּר נִמְלְטוּ מִמָּוֶת. וּמִפְּנֵי שֶׁכָּל מַעֲשֵׂה הַצַּיִד לֹא אָרַךְ יוֹתֵר מֵרֶבַע שָׁעָה הִסְפִּיקוּ הַכּוּשִׁים לַעֲשׂוֹת כָּזֹאת עוֹד פְעָמִים אֲחָדוֹת בְּיֶתֶר מְקוֹמוֹת הַסּוּף.

עַתָּה לֹא יָדְעוּ הַצַּיָּדִים מַחְסוֹר.

עַכְבָּרִים אֵלֶּה צַוָּארָם, חַרְטֻמָּם, חָזָם וּבִטְנָם אֲפוֹרִים, אַךְ גַּבָּם חוּם, כִּי רָאשֵׁי הַשֵּׂעָר הַקָּשֶׁה שֶׁעַל גַּבָּם מַרְאֵיהֶם כְּמַרְאֶה עוֹר חוּם. בִּזְהִירוּת יְתֵרָה פָּשְׁטוּ הַצַּיָּדִים אֶת עוֹר הָעַכְבָּרִים, אֲשֶׁר אַף כִּי עָבֶה הוּא מֵחֲצִי סֶנְטִימֶטֶר, רַךְ וְעָנֹג הוּא וְנוֹחַ לְהִקָּרֵעַ מֵעַל שִׁכְבַת הַחֵלֶב הַמְכַסָּה אֶת גְּוִיָּתָם, וְאַחַר צָלוּ אוֹתָם בְּשִׁפּוּד אוֹ עַל גַבֵּי גֶחָלִים.

הַפַּעַם לֹא נָהֲגָה הֵילֵינִי בְּעַצְמָהּ מִדַּת פִּנּוּק יְתֵרָה, כִּי רֵיחַ בְּשַׂר הָעַכְבָּרִים הָיָה נָעִים וּמְגָרֶה אֶת הַתֵּאָבוֹן, וְטַעֲמוֹ כִּצְלִי עֵגֶל. וְאוּלָם עַל קִנּוּחַ הַסְּעֻדָּה, שֶׁהֵכִינוּ הַכּוּשִׁים מִבְּשַׂר עַקְרַבִּים וּמִן הַדַיָּרוֹת שֶׁל הַחֲסִילִים, הֶחֱלִיטָה הָעַלְמָה לְוַתֵּר בְּכָל לִבָּהּ.

 

פֶּרֶק חֲמִישִׁי: קַשְׁוַלָּה הֶעָלוּב    🔗

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ הַנּוֹסְעִים בְּיוֹם הַמָּחֳרָת אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם אֶל הַיַּעַר הָעַתִּיק חָשׁוּ שׁוּב מְצוּקַת רָעָב.

קַשְׁוַלָּה שֶׁהָיָה תָּמִיד רָעֵב מִכָּל חֲבֵרָיו, כְּאִלּוּ לֹא הִסְפִּיק הַחֵלֶב אֲשֶׁר עָלָיו לְפַרְנֵס אֶת גּוּפוֹ קְצָת, בִּקֵּשׁ וּמָצָא בְּתוֹךְ עֵץ נָבוּב יֲעַרת־דְּבָשׁ.

מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי רַבּוֹת שָׂבַע עָמָל וּתְלָאָה עַד אֲשֶׁר הִשִּׂיג אֶת הַדְּבַשׁ, כִּי הַדְּבוֹרִים אָפְפוּ אֶת בַּבַּה פָּמְבֶּה וְלֹא יָכֹל לַעֲמֹד בִּפְנֵיהֶן, אַף כִּי הִכָּה עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאל וְרַבִּים חֲלָלִים הִפִּיל בָּהֶן בְּמַעֲכוֹ אוֹתָן עַל עוֹר בְּשָׂרוֹ. וְרָעוֹת הָיוּ הַדְּבוֹרִים לְקַשְׁוַלָּה מִקּוֹצֵי הַשִּׁטִּים אֲשֶׁר טֶרֶם נִרְפָּא מֵהֶם, כִּי הַדְּבוֹרִים אֲפָפוּהוּ לְאֵין מִסְפָר וְלֹא הִרְפּוּ מִמֶּנּו.

גַּם שְׁאָר הַכּוּשִׁים וְהַלְּבָנִים לֹא נִקּוּ מֵחֲמַת הַדְּבוֹרִים הָאַכְזָרִיּוֹת.

אֲחָדִים מִבְּנֵי הַשַּׁיָּרָה נִסּוּ לְהַצִּיל נַפְשָׁם בִּמְנוּסָה, אַךְ לַשָּׁוְא: הַדְּבוֹרִים רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם וְלֹא הִרְפּוּ מֵהֶם.

רַק הַסַּן וּפַרְקֶר אֲשֶׁר חֲלוּקָם הָאָרֹךְ כִּסָּה אֶת כָּל בְּשָׂרָם רַק פְּנֵיהֶם וִידֵיהֶם הָיוּ חֲשׂוּפִים, הִשְׂכִּילוּ לַעֲשׂוֹת מִכָּל שְׁאָר חַבְרֵיהֶם וְהֶעֱלוּ אֵשׁ וְעָשָׁן רַב, הַדְּבוֹרִים קְצָתָן בָּרְחוּ וּקְצָתָן נִדְהָמוּ.

סוֹף סוֹף אֶפְשָׁר הָיָה לִרְדּוֹת אֶת הַדְּבַשׁ הָרַע וְ“הַמַּר” הַזֶּה. הַכּוּשִׁים בָּלְעוּ אוֹתוֹ עַל הַדּוֹנַג וְעַל הַדְּבוֹרִים הַשְּׁקוּעוֹת עוֹד בַּיַּעֲרָה. הֵם צָבְרוּ גַּם אֶת הָרְמָשִׂים הַנִּדְהָמִים וְהַמּוּמָתִים וַיְמַלְּאוּ גַּם בָּהֶם אֶת קֵיבָתָם בְּתַאֲוָה רַבָּה.

אוּלָם הַלְּבָנִים לֹא לָקְחוּ חֵלֶק בִּסְעֻדָּה שֶׁאֵינָהּ מַסְפֶּקֶת זוֹ, וַיָּתוּרוּ אַחֲרֵי מָזוֹן אַחֵר.

פִּתְאֹם נִשְׁמַע קוֹל צָהֳלַת חֶדְוָה מִפִּי שׁוּלְץ: “הִנֵּה לְפָנֵינוּ ‘סְטְרִיכִינוּס אֱדוּלִיס’!” וּבִדְבָרוֹ הֶרְאָה בְּאֶצְבָּעוֹ עַל אִילָן נָמוּךְ הַנּוֹשֵׂא פְּרִי בַּעַל־קְלִפָּה פְּרִיכָה, כְּרִמּוֹנִים.

הַתַּיָּרִים מִהֲרוּ אֶל הָעֵץ אֲשֶׁר הֶרְאָה לָהֶם הַפְּרוֹפֶסוֹר וַיֹּאכְלוּ מִן הַפְּרִי הָעֲסִיסִי וְהֶעָרֵב כְּכֹל חֶפְצָם, מִלְּבַד הַפְּרִי הַזֶּה מָצְאוּ שָׁם גַּם אֶת פְּרִי הַ“מְּלוֹכִיָּה”, אֲשֶׁר אִם יְבַשְּלוּ אוֹתוֹ בַּמַּיִם וְהָיָה טָעֲמוֹ כַּתֶּרֶד.

וְאָמְנָם מִן הַפְּרִי הַזֶּה הֵכִינוּ לָהֶם אֲרֻחַת צָהֳרַיִם עֲרֵבָה. אַף כִּי גַּם אַחֲרֵי אָכְלָם אֶת אֲרֻחָתָם הַדַּלָּה הַזֹּאת לֹא שָׂבְעוּ עוֹד דַיָּם.

בְּלֶכְתָּם הָלְאָה הִתְחִיל שׁוּלְץ פִּתְאֹם לִנְשֹׁם בִּנְחִירָיו.

“הָהּ, כְּסִימֶנְיָה, רֵיחֵךְ הַטּוֹב יְגַלֶּה מְקוֹם כְּבוֹדֵךְ,” קָרָא הַפְּרוֹפֶסוֹר בִּצְחוֹק־נַחַת בְּקָפְצוֹ מֵעַל שׁוֹרוֹ, וַיָּשֶּׂם פְּעָמָיו אֶל מוּל חֹרְשָׁה קְטַנָּה, אֲשֶׁר רֵיחַ צַח וְעָנֹג שֶׁל תַּפּוּחֵי־זָהָב עָלָה מִשָּׁם לְאַפָּם.

כָּל הַשִּׂיחִים הָיוּ מְכֻסִּים פֵּרוֹת כְּתֻמִּים, כְּגֹדֶל הַדֻּבְדְּבָן וּכְתַבְנִיתוֹ.

הַגַּרְגְּרִים הַמְּלֵאִים עָסִיס הָיָה טַעֲמָם כְּלִימוֹנִים. וְהַתַּיָּרִים בָּלְעוּ אוֹתָם יַחַד עִם הַגַּרְעִין בַּעַל הַקְּלִפָּה הַדַּקָּה, הַדּוֹמָה לֶאֱגוֹז.

הַיַּעַר הִשְׂתָּרַע עַל פְּנֵי גִּבְעָה רָמָה וְנִמְשַׁךְ עַד הַחֶבֶל מְפוֹרוֹרוֹ.

שָׁם עָבְרָה הַשַּׁיָרָה דֶּרֶךְ עֲרָבָה וַיָּבוֹאוּ שׁוּב אֶל תּוֹךְ יַעַר עַתִּיק יָמִים.

אַדְמַת הַיַּעַר הָיְתָה מְכֻסָּה אֵזוֹב וְשָׂרָךְ, עֲצֵי מוֹזִים וּתְמָרִים הִתְנַשְּׂאוּ כַּעֲנָקִים, דִּקְלֵי רָפִיָּה הֶאֱרִיכוּ עָלִים עַד שְׁמוֹנָה־עָשָׂר מֶטֶר, וּגְזָעִים אֲשֶׁר קוֹמָתָם, עַד עַנְפֵיהֶם, אַרְבָּעִים מֶטֶר לֹא הָיוּ מִקְרֶה יָקָר.

“הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָּאִים אֶל אֶרֶץ הָעֲנָקִים!” קָרְאָה הֵילֵינִי בִּרְאוֹתָהּ אֶת הַמַּחֲזֶה הַנִּפְלָא הַזֶּה. “רְאֵה נָא וְהִבִּיטָה, אֲדוֹנִי הַפְּרוֹפֶסוֹר, הִנֵּה עוֹד צֶמַח־פֶּלֶא אֶחָד, הִנֵּה נַקְנִיקֵי־כָּבֵד אַדִּירִים צוֹמְחִים עַל הָעֵצִים!”

“אַדְמַת חֲלוֹמוֹת קֶסֶם!” קָרָא לֵיזוֹן.

“אֵלֶּה הֵם הַקִּיגְלִיִּים,” בֵּאֵר שׁוּלְץ. “עֵץ הַפִּיל – Kigelia pinnata.”

וְאָמְנָם הָיָה מַרְאֶה הַפְּרִי הַזֶּה, עֵין אָפֹר־בָּהִיר, שֶׁצָּמַח עַל הָעֵצִים הַנִּפְלָאִים, דּוֹמִים בְּתַבְנִיתָם לְנַקְנִיקֵי־כָּבֵד גְּדוֹלִים, תְּלוּיִים בַּחֲבָלִים אֲרֻכִּים, וְאוּלָם הַפֵּרוֹת הַלָּלוּ לֹא נִתְּנוּ לְמַאֲכָל.

“עֵצִים כָּאֵלֶּה כְּבָר נִקְרוּ לְפָנֵינוּ בְּדַרְכֵּנוּ,” הִסְבִּיר שׁוּלְץ, "וְאוּלָם אָז עָמְדוּ הָעֵצִים בִּשְׁעַת פְּרִיחָתָם וְהַפֵּרוֹת הַנִּפְלָאִים, אֲשֶׁר אָרְכָּם מַגִּיעַ עַד כַּחֲצִי מֶטֶר לֹא נִרְאוּ עוֹד. הֲלֹא תִּזְכְּרִי, הַגְּבֶרֶת הֵילֵינִי, עֵצִים, אֲשֶׁר מָשְׁכוּ אֲלֵיהֶם אֶת לִבֵּךְ בְּנִצָּנֵי הָאַרְגָּמָן הַמְּאִירִים אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם.

“כֵּן, כֵּן! עַכְשָׁו מַכִּירָה אֲנִי אֶת מְיֻדָּעַי,” קִיְּמָה הָעַלְמָה.

קוֹפִים, תֻּכִּיִּים יְרוֹקִים, נִשְׁרֵי־בְלוֹרִית מִלְּאוּ אֶת הַיַּעַר תְּנוּעָה וְחַיִּים, וּמוּבָן מֵאֵלָיו שֶׁלֹּא נֶעֶדְרוּ גַּם תַּרְנְגֹלוֹת־הַפְּנִינִים הַמְּצוּיוֹת בְּכָל מָקוֹם.

עִקְּבוֹת רְאֵמִים וַחֲתִימַת רַגְלֵי פִּילִים נִמְשְׁכוּ לְאֹרֶךְ הַחֹרְשָׁה וּלְרָחְבָּהּ; צַרְצָרִים וַחֲסִילֵי־יַהֲלֹם דִּלְּגוּ וַינַתְּרוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְחַגְבֵי טֶרֶף יְרוֹקִים וַאֲפֹורִים אָרְבוּ כְּשֵׁדֵי בַלָּהוֹת לָרְמָשִים אֲשֶׁר גַּוְנֵיהֶם וְתָאֳרָם יְשַׁוּוּ לָהֶם מַרְאֶה עָלִים וַעֲנָפִים, וְהֵם מַגִנָּם וּמַחֲסָם מֵאוֹיֵב.

צִפֳּרֵי־שֶׁמֶשׁ מְקֻשָּׁטוֹת לְהַפְלִיא וּפַרְפָּרִים גְּדוֹלִים, נֶהֱדָרִים לְתִפְאֶרֶת, פִּזְּזוּ כְּבִמְחוֹל קְסָמִים בֵּין פְּרָחִים וְנִצָּנִים.

בַּנְקָעִים עַל יַד שְׁלוּלִיּוֹת הַמַּיִם הִתְנַשְּׂאוּ צִמְחֵי Senecio Johnstoni נְשׁוּפֵי־רוּחַ, – דְּמֻיּוֹת־צְמָחִים מוּזָרוֹת, מֵעֵין דְּמוּת בְּנֵי־אָדָם, וְהַצְּמָחִים עֲטוּפִים בְּאַדְרוֹתֵיהֶם הָאֲמֻצּוֹת שֶׁל עָלִים כְּמוּשִׁים, כְּאַדְרוֹת נְזִירִים נוֹדְדִים.

פִּתְאֹם נִשְׁמַע קוֹל צוֹהֵל וּצְחוֹק אַדִּיר. הַלְּבָנִים מִהֲרוּ לָגֶשֶׁת לִרְאוֹת אֶת הַנַּעֲשָׂה.

הַשְּׁחֹורִים עָמְדוּ מִסָּבִיב לְמַהֲמוֹרָה עֲמֻקָּה כְּשִׁשָּׂה מֶטְרִים, כְּאִלּוּ שָׂמוּ עָלֶיהָ מָצוֹר, וְכֻלָּם צָחֲקוּ אֶל פִּיהָ בְּקוֹל צָהֳלָה וְחֶדְוָה. כִּמְעַט נִגְּשׁוּ הַלְּבָנִים אֲלֵיהֶם מִהֲרוּ לִפְתֹּחַ אֶת הַ“חוּג” לְמַּעַן יוּכְלוּ הַנּוֹסְעִים לָגֶשֶׁת אֶל פִּי הַמַּהֲמוֹרָה.

מַהֲמוֹרָה זוֹ נֶחְפְּרָה לְשֵׁם צֵיד פִּילִים, אוּלָם הַפַּעַם נִלְכַּד בָּהּ “סוּס־יְאוֹר” – הֲלֹא הוּא קַשְׁוַלָּה מְיֻדָּעֵנוּ.

לְאָשְׁרוֹ לֹא נִמְצָא הַפַּעַם בַּמַּהֲמוֹרָה כְּלוֹנָס בַּעַל רֹאשׁ חַד, לוּלֵא כֵן, כִּי עַתָּה “שֻׁפַּד” הָאֻמְלָל וְלֹא שָׁב לִרְאוֹת אוֹר שֶׁמֶשׁ.

הַמַּהֲמוֹרוֹת הָרַבּוֹת הַמְּכֻסּוֹת עֲנָפִים וְצִמְחֵי שָׂרָךְ וַעֲשׂוּיוֹת לִלְכֹּד בָּהֶם פִּילִים הֵמִיטוּ אָסוֹן עַל נוֹסְעִים רַבִּים. כָּל הָעוֹבֵר בַּיְּעָרוֹת הָהֵם חַיָּב לִהְיוֹת זָהִיר מְאֹד, לְהַבִּיט בְּשֶׁבַע עֵינַיִם עַל כָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה; כִּי דֶּרֶךְ הַצַּיָּדִים לְכַסּוֹת אֶת הַמַּהֲמוֹרוֹת הַלָּלוּ בְּמִכְסֵה־עֲנָפִים דַּק, נוֹחַ לְהִשָּׁבֵר, וּמַרְאֵהוּ כְּאַדְמַת הַיַּעַר וְרַק עַיִן בּוֹחֶנֶת וּפְקוּחָה יְכֹלָה לְהַבְחִין וּלְהַכִּיר אוֹתָן.

וְאוּלָם קַשְׁוַלָּה שֶׁהָיָה רָגִיל לִשְׁתּוֹת שֵׁכַר־תְּמָרִים, מַעֲשֶׂה יְדֵי אִשְׁתּוֹ לְהִתְפָּאֵר, נִפְתָּה הַפַּעַם וְנָתַן לְאִשְתּוֹ לְבַשֵּׁל לוֹ שֵׁכָר שֶׁל דְּבַשׁ “וְנִתְבַּסֵּם”. מִיָּד נִמְלָא לִבּוֹ גְּבוּרָה כָּאֲרִי וְרַגְלָיו דָּרְכוּ עֹז וְלֹא יָדְעוּ לְהִזָּהֵר.

וְהִנֵּה רָבַץ הַגּוּף הַבָּרִיא וְהֶעָבֶה הַזֶּה כְּגוּשׁ כָּבֵד בְּתוֹךְ הַמַּהֲמוֹרָה הַצָּרָה מִלְּמַטָּה וְקוֹל אֶנְקָתוֹ עָלָה לַמָּרוֹם. לַשָּׁוְא חָגַר שְׁאֵרִית כֹּחוֹ וַיַּעֲמֹל לִמְצֹא יָדָיו וְרַגְלָיו בַּבּוֹר הֶעָמֹק וְהַצָּר.

וְהַיַּעַר הָמָה מִכָּל מִינֵי נְמָלִים. וּמֵעַל הָעֵצִים, אֲשֶׁר שָׁלְחוּ עֲנְפֵיהֶם עַל פְּנֵי הַמַּהֲמוֹרָה, נָפְלוּ הַבּוֹרָה נְמָלִים קְטַנּוֹת וַעֲלֵיהֶן יָרְדוּ כְּמָטָר נְמָלִים לְבָנוֹת.

אַךְ גַּם עַל פְּנֵי אַדְמַת הַיַּעַר זָחֲלוּ נְמָלִים הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים, שׁוֹנוֹת לְמִינֵיהֶן וּלְמַרְאֵיהֶן, כֻּלָּן עוֹבְרוֹת בַּמַּעֲרָכָה, בְּסֵדֶר וּבְמִשְׁטָר נִפְלָא. הַנְּמָלִים הַשְּׁחֹורוֹת וְהַטְּעוּנוֹת, הַזּוֹחֲלוֹת מִתּוֹךְ צִרְצוּר צוֹרֵם אֶת הָאֹזֶן, שֶׁנֶּחְשַׁב בְּאָזְנֵי הַכּוּשִׁים לְשִׁירַת הַנְּמָלִים הַסַּבָּלוֹת, הָלְכוּ הָלֹךְ וְנָשֹׂא אֶת הַדַּיָּרוֹת, וַעֲלֵיהֶן מִשְׁנֵי הָעֲבָרִים, “הָאַסְכָּרִיִּים” שֶׁלָּהֶן, בַּעֲלֵי הַשִּׁנַיִם הַחַדּוֹת, הַחָפְשִׁים מִכָּל עֲבוֹדַת מַשָּׂא, וְכָל תַּפְקִידָן הוּא לְהִתְנַפֵּל בַּחֲמַת קֶצֶף עַל כָּל מִכְשׁוֹל וָּפֶגַע חַי אֲשֶׁר יִקָּרֶה לִפְנֵיהֶן, וּלְפַנּוֹת דֶּרֶךְ לַנְּמָלִים הָעוֹבְדוֹת.

נְמָלִים אֲדֻמּוֹת, אֲפֹורוֹת, לְבָנוֹת וּבַעֲלוֹת שְׁנֵי צְבָעִים חָצוּ אֶת הַדֶּרֶךְ, וָחֳמָרִים חֳמָרִים מֵהֶן נָפְלוּ אֶל תּוֹךְ הַמַּהֲמוֹרָה אֲשֶׁר פָּעֲרָה אֶת פִּיהָ לִפְנֵיהֶם פִּתְאֹם.

“הָהּ, קַשְׁוַלָּה הַמִּסְכֵּן! כָּל צָרָה וְכָל פֶּגַע יָחוּלוּ עַל רֹאשׁ קַשְׁוַלָּה הָאֻמְלָל הַזֶּה אֲשֶׁר לֹא יִּגַע לְרָעָה בְּכָל נֶפֶשׁ חַיָּה,” צָוַח הָאֻמְלָל מָרָה, “אוֹתִי יִקְּבוּ קוֹצֵי הַשִּׁטָּה בַּנַּחַל, אוֹתִי תַּעֲקֹצְנָה הַדְּבוֹרִים בְּחֵמָה שְׁפוּכָה. וְאוּלָם הָהּ, אִמָּא! בַּמֶּה נֶחְשְׁבוּ כָּל אֵלֶּה לְעֻמַּת הַנְּמָלִים הָרָעוֹת, אֲשֶׁר רַק לִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי, כַּנִּרְאֶה, חָפְרוּ אֶת הַבּוֹר הַזֶּה, לְהַשְׂבִּיעַ נַפְשָׁן מִבְּשַר קַשְׁוַלָּה. הַלְּמַעַן הָרְמָשִׂים הָאֵלֶּה טִפַּחְתִּי וְרִבִּיתִי אֶת גּוּפִי הָאֻמְלָל! כְּמוֹ בִּצְבָתוֹת שֶׁל בַּרְזֶל צוֹבְטוֹת הֵן אֶת בְּשָׂרִי. הָהּ, הוֹשִׁיעוּ, הַצִּילוּ, פֶּן לֹא תּוֹסִיפוּ עוֹד לְמַלְאוֹת שְׁחוֹק פִּיכֶם עַל קַשְׁוַלָּה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.”

וְאָמְנָם סַכָּנָה רַבָּה הָיְתָה צְפוּיָה לְחַיֵּי קַשְׁוַלָּה, אַף כִּי לְמַרְאֵה עַיִן הָיָה הַדָּבָר מְעוֹרֵר צְחוֹק. עֲקִיצַת הַנְּמָלִים הַשְּׁחֹורוֹת צוֹרֶבֶת כְּבַרְזֶל מְלֻבָּן, אַךְ סַכָּנָה אֵין בָּהּ, אוּלָם עֲקִיצַת הַנְּמָלִים הָאֲדֻמּוֹת מְטִילָה אֶרֶס בַּגּוּף, וְהַפְּרָאִים יַעֲשׂוּ לָהֶם מִמִּיץ הַנְּמָלִים הָאֵלֶּה מִין רַעַל אֲשֶׁר יִמְשְׁחוּ בּוֹ אֶת חִיצֵהֶם. עֲקִיצַת הַנְּמָלִים הַלָּלוּ מַעֲלָה אֲבַעְבּוּעוֹת אֲשֶׁר כְּגֹדֶל מַטְבֵּעַ גָּדְלָן.

אַרְבָּעָה סַבָּלִים הוּרְדוּ בַּחֲבָלִים אֶל תּוֹךְ הַבּוֹר, וַעֲלֵיהֶם הָיָה לִקְשֹׁר אֶת הַחֲבָלִים הַחֲזָקִים בְּיוֹתֵר מִסָּבִיב לְגוּפוֹ שֶׁל קַשְוַלָּה, אֲשֶׁר לֹא יָכֹל בְּעַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת דָּבָר לְרַוְחָתוֹ. רַק אָז הִצְלִיחַ בִּיְדֵי הָעוֹמְדִים לְמַעֲלָה לְהוֹצִיא אֶת הַמִּסְכֵּן מִקִּבְרוֹ.

אוּלָם סְאַת צָרוֹתָיו שֶׁל קַשְוַלָּה לֹא מָלְאָה עוֹד. הַיּוֹם הַהוּא הָיָה לוֹ יוֹם מוּכָן לְפֻרְעָנוּת.

אַחֲרֵי עֲבֹר הַתַּיָּרִים רְצוּעַת עֲרָבָה בָּאוּ אֶל תּוֹךְ יַעַר־נִקְבָּה. כָּכָה יִקְרְאוּ לַיְּעָרוֹת הַצּוֹמְחִים לִשְׂפַת הַנְּחָלִים מִזֶּה וּמִזֶּה וּמַאֲהִילִים עֲלֵיהֶם בְּעַנְפֵיהֶם כִּדְמוּת כִּפָּה.

בַּיַּעַר הַנִּקְבָּה, אֲשֶׁר עַל אַדְמָתוֹ צָעֲדוּ עַתָּה רַגְלֵי הַנּוֹסְעִים, נִמְצְאוּ צִמְחִי מוֹז בְּמִסְפָּר רַב אֲשֶׁר הִסְפִּיקוּ לִמְיֻדָּעֵינוּ מָזוֹן הַרְבֵּה. מֵעַל עַנְפֵי הָעֵצִים לְמַעְלָה נִשְקְפוּ בִּנְיְנֵי הַנְּמָלִים הַלְּבָנוֹת, נִמְלֵי־הָעֵץ, וְהַבִּנְיָנִים כְּגֹדֶל הֶחָבִית גָּדְלָם. גִּזְעֵי עֵצִים הֲפוּכִים מִשֹּׁרֶשׁ, מְסֻבָּכִים וּמְלֻפָּפִים בִּצְמָחִים עֲבֻתִּים גָּדְרוּ אֶת הַדֶּרֶךְ לִפְנֵי הַתַּיָּרִים פַּעַם פָּעַם.

כִּפּוֹת מַאֲפִילוֹת וּשְׂדֵרוֹת עַמּוּדִים שִׁוּוּ לַיַּעַר פַּעַם דְּמוּת פַּרְדֵּס עָזוּב וּפָרוּעַ וּפַעַם דְּמוּת הֵיכָל מִצְרִי כַּבִּיר.

בְּסִבְכֵי הַיְּעָרוֹת הָאֵלֶּה מָצָא לוֹ מִשְׁכָּן הַשִּמְפַּנְזָה, וְאוּלָם רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת נִגְלָה לְעֵינֵי בְּנֵי הַשַּׁיָּרָה, כִּי בְּסֵתֶר מְרוֹמֵי הָעֲנָפִים יִשְׁכֹּן.

פְּרִי בָּר שֶׁל הַקֶּשֶׁט הִסְפִּיק לַנּוֹסְעִים מָזוֹן מֵשִׁיב נֶפֶשׁ; וְאוּלָם יוֹתֵר מִכֹּל שָׂמְחוּ בְּנֵי הַשַּׁיָּרָה לִקְרַאת עֲצֵי הָאֱגוֹזִים. הַפְּרִי הַזֶּה הֵשִׁיב אֶת נֶפֶשׁ הַנּוֹסְעִים הָעֲיֵפִים וַיֵּאַמֵּץ אֶת כֹּחָם.

כַּחֲצִי שָׁעָה אַחֲרֵי עָבְרָם אֶת הַיַּעַר, פָּגְעוּ הַנּוֹסְעִים בְּמִכְשׁוֹל קָשֶׁה. חָצִיר מָרִיאַנְקָה פָּרוּעַ אֲשֶׁר גֹּבַהּ עֵצִים לוֹ, גָּדַר לִפְנֵיהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ וְלֹא נְתָנָם לַעֲבֹר. הֵם הָיוּ מֻכְרָחִים לְהִתְפַּתֵּל, לְהִתְעַוֵּת, לִכְרֹעַ עַל בִּרְכֵּיהֶם, לִזְחֹל עַל יְדֵיהֶם וְעַל רַגְלֵיהֶם, לְהַטּוֹת אֶת הַקָּנִים הַצִּדָּה וּלְהָגֵן בִּידֵיהֶם עַל פְּנֵיהֶם מִפְּנֵי הַקָּנִים הַמַּכְאִיבִים, וְעַל כָּל אֵלֶּה הִמְטִיר עֲלֵיהֶם הֶחָצִיר הַבָּשֵׁל אֶת עָקְצֵי־הַזֶּרַע שֶׁלּוֹ, אֲשֶׁר צִעֲרָם עַד מְאֹד.

אֵין לְתָאֵר אֶת כָּל הָעִנּוּיִים אֲשֶׁר מָצְאוּ אֶת קַשְוַלָּה הַמִּסְכֵּן שֶׁגְוִיָּתוֹ הֶעָבָה הִתְגּוֹשְׁשָׁה גַּם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר שׁוֹרֵי הָרִכְבָּה עָבְרוּ בְּשָׁלוֹם.

מִקֵּץ זְמַן קָצָר הִגִּיעוּ הַנּוֹסְעִים אֶל בִּצַּת גֹּמֶא.

הַגִּבְעוֹלִים הַגְּבֹהִים הַמְּעֻטָּרִים נִצָּנִים כְּשׁוּתִים שִׂמְחוּ אָמְנָם שׁוּב אֶת עֵין הָרוֹאִים: וְאוּלָם יָדֹעַ יָדְעוּ הַנּוֹסְעִים מִפִּי הַנִּסָּיוֹן, כִּי דֶּרֶךְ קָשָׁה וּמְיַגַּעַת נְכוֹנָה לָהֶם.

לְעֵין הָרוֹאֶה מֵעַל הַגִּבְעָה יָפָה בִּקְעַת הַגֹּמֶא וּמְלֵאָה יִפְעַת קֶסֶם, לֹא תִּשְׂבַּע הָעַיִן מֵרְאוֹת.

וְיָפֶה מִכֹּל – חֲלִיפַת הַמַּרְאוֹת אֲשֶׁר לִפְנֵי הַנּוֹף, הַמַּעֲלֶה בְּזִכְרוֹנְךָ אֶת מַרְאֶה יָם הַתִּיכוֹן עַל גַּלָּיו וְעַל מִשְּׁבָּרָיו, אֲשֶׁר לְעוֹלָם לֹא יָטִיל שִׁמָּמוֹן בְּלֵב רוֹאָיו: אִם בְּשָׁעָה שֶׁשְּׁמֵי תְּכֵלֶת כֵּהָה נִשְׁקָפִים מִתּוֹכוֹ בְּשַׁלְוָה וְאִם בְּשָׁעָה שֶׁאַרְגְּמָן הַשַּׁחַר יְלַהֵט פָּנָיו; אִם יַבְרִיק בִּזְהַב שֶׁמֶשׁ אוֹ יַכְסִיף לְנֹגַהּ הַסַּהַר; יָפֶה הוּא בְּשָׁעָה שֶׁמַּרְאֶה אָפֹור לוֹ אוֹ שָׁחֹור, אוֹ חוּם, אוֹ סָגֹל, אוֹ כָּל גֶּוֶן וּבֶן־גֶּוֶן אֵיזֶה שֶׁהוּא, – כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אוֹ כֻלָּם יַחַד, בּוֹלְעִים וְנִבְלָעִים; יָפֶה הוּא בְּשָׁעָה שֶׁפָּנָיו שׂוֹחֲקִים בְּסִלְסוּל קַל וְגַם בְּשָׁעָה שֶהוּא נָע לוֹ מִתּוֹךְ הַדְּרַת מַלְכוּת; אוֹ בְּהִתְנַשֵּׂא גַלָּיו כְּחוֹמָה וְהוּא, נֶאְדָּר בַּחֲמַת גְּבוּרָה, יִסְתַּעֵר אֶל חוֹפָיו, וְאֶל נְצִיבֵי הַסְּלָעִים יְנַפֵּץ לִרְסִיסִים אֶת עֲטֶרֶת כַּסְפוֹ הַלְּבָנָה.

כָּכָה יֵרָאֶה גַּם יַם הַגֹּמֶא, וְהוּא מְחַדֵּשׁ פָּנָיו תָּמִיד. שׁוֹנֶה הוּא בִּתְקוּפַת הָאָבִיב מֵאֲשֶׁר בִּימוֹת הַסְּתָו אוֹ בְּעוֹנַת הַקַּיִץ, שׁוֹנֶה בְּדִמְדּוּמֵי שַׁחַר מֵאֲשֶׁר לְעֵת הַצָּהֳרַיִם – הַכֹּל לְפִי הָאוֹר אֲשֶׁר יָנוּחַ עָלָיו אוֹ לְפִי קַרְנֵי הַשָּׁמֶשׁ. לֹא מַרְאֵהוּ בְּיוֹם סַגְרִיר כְּמַרְאֵהוּ בְּיוֹם קַיִץ בָּהִיר. גַּם הָרוּחַ תְּשַׁנֶּה פָּנָיו, יֵשׁ אֲשֶׁר תְּגִיעֵהוּ אַט אַט, תְּסַלְסֵל פָּנָיו, אוֹ תְסַעֲרֵהוּ בְּכֹחַ. וּמָה נֶהְדָּר מַרְאֵהוּ בַּעֲבֹר עָלָיו סְעָרָה וַעֲרוּצָיו יִפָּתְחוּ וְיִסָּגְרוּ חֲלִיפוֹת, לֹא תִּשְׂבַּע עַיִן מֵרְאוֹת.

אוּלָם אַךְ יָרַד בֶּן־אָדָם הַיָּמָה וְיֶחֱצֶה גַלָּיו שָׁעוֹת רְצוּפוֹת – הִמּוֹג יִמּוֹג כָּל הַחֵן וְהַהוֹד וְהָיָה כְּלֹא הָיָה.

כָּכָה הָיָה גַּם הַפַּעַם.

פַּרְקֶר וְיוֹקוֹ הָאַמִּיץ הָיוּ מֻכְרָחִים לָסֹּל לָהֶם דֶּרֶךְ בְּמַאֲכֶלֶת בְּבֵין קְנֵי הַגֹּמֶא.

אַחֲרֵיהֶם יָרְדָה כָּל הַשַּׁיָּרָה.

אָמְנָם יָפִים הָיוּ גִּבְעוֹלֵי הַגֹּמֶא וּמַרְאֵיהֶם הַיָּרֹק וְנִצָּנֵיהֶם הַכְּשׁוּתִים – יָפִים עַד מְאֹד, אוּלָם הַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה בֵּין גִּזְעֵי הַקָּנִים הַמּוּזָרִים אֲשֶׁר גֹּבַהּ לָהֶם עַד אַרְבָּעָה מֶטְרִים וְעָבְיָם כִּזְרוֹעַ אִישׁ וְכַחֲצִי מֶטֶר רֹחַב הֶעָלִים, וְכֻלָּם מַרְאֶה אֶחָד לְאֵין חֲלִיפוֹת – הֵטִיל עֲלֵיהֶם שִׁמָּמוֹן; כִּי שָׁעָה תְּמִימָה אָרַך הַ“מַּסָּע הַלַּח” הַזֶּה, וְרַק פַּעַם אַחַת בָּא שִׁנּוּי בַּמַּרְאֶה הַחַדְגּוֹנִי הַזֶּה, וְאוּלָם שִׁנּוּי זֶה לֹא הָיָה נָעִים כְּלָל לִבְנֵי הַשַּׁיָּרָה.

“אֲהָהּ, קַשְׁוַלָּה, אָחִיךָ מֵת!” קָרָא יוּקוּ הָאַמִּיץ פִּתְאֹם.

“אָחִי?” שָׁאַל קַשְׁוַלָּה שֶׁהָיָה צוֹעֵד בְּרֹאשׁ הַלְּבָנִים, דּוֹרֵך עֹז מֵאַחֲרֵי סוֹלְלֵי הַמְּסִלָּה, לְהַרְאוֹתָם אֶת מִדַּת רֹחַב הַמְּסִלָּה אֲשֶׁר יָסֹלּוּ. “אֵיזוֹ הַדֶּרֶךְ בָּאָה אֵלֶיךָ הַשְּׁמוּעָה כִּי אָחִי מֵת? וְהֵן בָּרִיא וְחָזָק הָיָה בְּצֵאתִי מִזַּנְזִיבַּר.”

“הִנֵּה שָׁם צָפָה גְּוִיָתוֹ!” עָנָה יוּקוּ בְּקוֹל נוּגֶה, “אֵין זֹאת כִּי אִם אָחִיךָ הוּא, כִּי תָּאֳרוֹ כְּתָאָרְךָ וּפַרְצוּפוֹ כְּפַרְצוּפְךָ – חוֹנֶה עַל גּוּפוֹ בְּאֵין צַוָּאר בֵּינֵיהֶם.”

וּבְדַבְּרוֹ הֶרְאָה עַל פֶּגֶר סוּס־יְאוֹר, מוּטָל בֵּין הַשִּׂיחִים וּכְבָר הֶעֱלָה רִקָּבוֹן.

קוֹל צְחוֹק אַדִּיר פָּרַץ מִפִּי הַשְּׁחֹורִים אֲשֶׁר עָמְדוּ בְּקִרְבָתָם וְהֵם מִהֲרוּ לִמְסֹר אֶת הַיְּדִיעָה עַל דְּבַר גְּוִיַּת אֲחִי בַּבַּה פָּמְבֶּה לָעוֹמְדִים מֵאֲחוֹרֵיהֶם, וְהַצְּחוֹק הָלַךְ הָלֹךְ וְהִשָּׁנוֹת הָלֹךְ וְגָבֹר מִדֵּי הַגִּיעַ הַשְּׁמוּעָה אֶל קְבֻצַת שְׁחֹורִים חֲדָשָׁה הַבָּאָה מֵאַחֲרֵיהֶם.

וְהִנֵּה הִבְהִירָה הַבִּצָּה וַתְּהִי כְּמִפְרַץ מַיִם בּוֹקֵעַ הַיַּבָּשָׁה.

הַנּוֹסְעִים נֶחְפְּזוּ לַעֲבֹר, כִּי לְעֵינֵיהֶם נִרְאוּ פִּתְאֹם גַּבֵּי תַּנִּינִים, כְּמַרְאֵה גִּזְעֵי עֵץ נִשָּׂאִים עַל פְּנֵי הַמַּיִם.

הַתַּנִּינִים לֹא הָיוּ מְסָרְבִים, כַּנִּרְאֶה, לִמְשֹׁךְ אֲלֵיהֶם אֶחָד מִבְּנֵי הַשַּׁיָּרָה לִסְעֻדָּה.

לֵיזוֹן וְהֶנְדְּרִיק שֶׁהִגִּיעוּ עַד הַשָּׂפָה יָרוּ בַּתַּנִּינִים בְּרוֹבֵיהֶם.

הַיְּרִיָּה הָרִאשׁוֹנָה הִפְתִּיעָה אֶת הַתַּנִּינִים. דִּמְמַת שׁוֹכְנֵי הַמַּיִם הָפְרְעָה פִּתְאֹם. בַּרְוָזִים, אַוָּזִים, קְאָתִים, דַּיּוֹת, חֲסִידוֹת וְעוֹד מִינֵי עוֹפוֹת לְאֵין מִסְפָּר הִתְרוֹמְמוּ כְּעָנָן כָּבֵד מִתּוֹךְ הַשִּׂיחִים בְּקוֹל מַחֲרִישׁ אָזְנַיִם, – שְׁרִיקָה וַחֲרִיקָה וְשִׁקְשׁוּק וְצִפְצוּף.

אֲחָדִים מִן הַשְּׁחֹורִים אֲשֶׁר עָמְדוּ עַל הַיַּבָּשָׁה יָרוּ בְּגַרְגְּרֵי עוֹפֶרֶת בַּתַּנִּינִים.

גַּרְגְּרֵי עוֹפֶרֶת קְטַנִּים, שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ אֶל הַמַּטָּרָה, מָחֲצוּ כְנַף דַּיָּה גְּדוֹלָה וַתְּהִי עוֹמֶדֶת בְּמֵי אַפְסַיִם. וְהִנֵּה קַשְׁוַלָּה צוֹעֵד בִּכְבֵדוּת, הוֹלֵךְ וְקָרֵב אֶל הַמָּקוֹם הַהוּא. זֶה כְּבָר נֶחֱשַׁל קַשְׁוַלָּה וַיְהִי נִגְרָר מֵאַחֲרֵי חֵיל הַמְּאַסֵּף וְהוּא עָיֵף וְיָגֵעַ.

וְהִנֵּה נָתַן קַשְׁוַלָּה דַּעְתּוֹ לִלְכֹּד אֶת הָעוֹף הַפָּצוּעַ וְלַהֲבִיאוֹ אֶל שְׂפַת הַנַּחַל, לְמַעַן יִנְחַל גַּם הוּא כְּבוֹד צַיָּדִים, אֲשֶׁר מָנְעוּ מִמֶּנוּ עַד עָתָּה.

אֶפֶס כִּי לֹא הָיְתָה תִּפְאַרְתּוֹ עַל הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת. הַדַּיָּה נִלְחֲמָה עַל נַפְשָׁהּ מִלְחֶמֶת גְּבוּרָה בִּקְצֵה מַקֹּורָהּ, וּבַבָּה פָּמְבֶּה הָיָה אָנוּס לָשֵׂאת רַגְלָיו, וְהַצִּפּוֹר רוֹדֶפֶת אַחֲרָיו וּמְנַקֶּרֶת אוֹתוֹ בְּמַקּוֹרָהּ.

וְשׁוּב פָּרַץ צְחוֹק אַדִּיר מִפִּי כָּל הָרוֹאִים.

וְאָמְנָם נֶהְדָּר הָיָה מַרְאֶה קַשְׁוַלָּה כְבַד־הַבָּשָׂר אוֹתָהּ שָׁעָה. בְּכָל כֹּבֶד גּוּפוֹ הָיָה מוֹחֵץ בַּמַּיִם, מִתְעַקֵּם, מִתְעַוֵּת, מְנַדְנֵד גּוּפוֹ הֵנָּה וָהֵנָּה לְהַצִּיל אֶת בְּשָּׂרוֹ מִפְּנֵי מַקּוֹר הַבַּרְזֶל הַמַּמְטִיר עָלָיו מַהֲלוּמוֹת.

וְהִנֵּה נִתְקַל הַבּוֹרֵחַ הֶעָיֵף וְרַגְלָיו מָעֲדוּ בְּמֵימֵי הַבִּצָּה. וְאוֹיְבוֹ הַזּוֹעֵף עוֹשֶׂה מְלַאכְתּוֹ בֶּאֱמוּנָה וְחֹורֵשׁ עַל גַּבּוֹ בְּלִי הֶרֶף.

גַּם לֵיזוֹן גַּם הֶנְדְּרִיק לֹא מָצְאוּ לִבָּם לִירוֹת בַּצִּפּוֹר מִיִּרְאָתָם פֶּן יִפְגַּע הַכַּדּוּר בְּקַשְוַלָּה הַמִּתְאַמֵּץ לָקוּם.

הַצְּחוֹק נָדַם. הַכֹּל רָאוּ כִּי סַכָּנַת מָוֶת צְפוּיָה לְקַשְוַלָּה, אוּלָם אִישׁ לֹא נוֹעַז לָבוֹא לְעֶזְרַת הָאֻמְלָל.

אַךְ הִנֵּה בָּאָה סַנְגוּלָה אֵשֶׁת קַשְוַלָּה הַנֶּאֱמָנָה וַתָּחָשׁ לְעֶזְרַת בַּעֲלָהּ.

הִיא קָפְצָה אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם וּבְיָד מְהִירָה אָחֲזָה בְּצַוַּאר הַדַּיָּה. הִיא הֵסֵבָּה חִישׁ אֶת פָּנֶיהָ, וּמַהֲלוּמוֹת הַמַּקּוֹר אֲשֶׁר יָרְדוּ עַתָּה עָלֶיהָ פָּגְעוּ רַק בְּעָרְפָּהּ. אַךְ הִיא לֹא הִרְפְּתָה מִצַּוַּאר הָעוֹף וַתַּחְזֵק בּוֹ בְּכָל כֹּחַ. עַתָּה לֹא יָכְלָה הַדַּיָּה לַעֲמֹד עַל נַפְשָׁהּ עוֹד.

בֵּינְתַיִם עָמַד קַשְוַלָּה עַל רַגְלָיו וַיִּזְחַל וַיָּבוֹא עַד שְׂפַת הַיְּאוֹר.

וְסַנְגוּלָה אֵשֶׁת קַשְוַלָּה הֵבִיאָה אֶת הַדַּיָּה הַנֶחֱנָקָה לְמֶחֱצָה, אוֹת גְּבוּרָתָהּ וְאֹמֶץ רוּחָהּ, אֶל הַיַּבָּשָׁה; כָּל הָרוֹאִים פִּזְּרוּ לָהּ מְלֹא חָפְנַיִם כָּבוֹד וּתְהִלָּה, וְהִיא קִבְּלָה אֶת הַדְּבָרִים בַּעֲנָוָה אַךְ מִתּוֹךְ הַכָּרַת עֶרְכָּהּ.

גַּם הַפַּעַם הָיָה קַשְוַלָּה מַטָּרָה לְחִצֵּי לַעַג שְׁנוּנִים:

“אִם לָצוּד דַּיָּה הִתְאַוֵּיתָ,” קָרָא הֲמִסִּי, “בֹּוא אֵלֶיהָ מֵאַחֲרֶיהָ וְלֹא מִלְּפָנֶיהָ, כִּי אִם לֹא כֵן, תָּצוּד הִיא אוֹתְךָ.”

וְיוּקוּ הָאַמִּיץ לִגְלֵג עָלָיו לֵאמֹר: “הָהּ, בַּבַּה פָמְבֶּה, אַל נָא תִּתֵּן אֶת סַנְגוּלָה רַעְיָתְךָ לַעֲזֹב אוֹתְךָ אַף רֶגַע, כִּי עֶזְרָה בְּצָרָה הִיא לְךָ, כְּגֶבֶר, וּבִלְעָדֶיהָ מָרָה תְּהִי אַחֲרִיתֶךָ,”

“הַגִּידָה נָא, קַשְוַלָּה יַקִּירִי,” קָרָא הַסַּן, “מַה יִנְעַם יוֹתֵר: הֲקוֹצֵי הַשִּׁטָּה אִם עֲקִיצַת דְּבוֹרִים, הֲמַקּוֹר הַדַּיָּה אוֹ עֲקִיצַת הַנְּמָלִים? הֲלֹא אֵין חָכַם כְּבַעַל הַנִּסָּיוֹן.”

“הָהּ, הַסַּן,” עָנָה קַשְוַלָּה בְּנַחַת, “סַפֵּר סִפְּרוֹ לִי כִּי פַּעַם הָיָה מַעֲשֶׂה וְאַתָּה טָעַמְתָּ בְּיַעַר וַמְבּוּטִי מְעַט דְּבָשׁ – וַתֶּחֱשַׁכְנָה עֵינֶיךָ; סָבוּר אֲנִי, כִּי אַתָּה בַּעַל נִסָּיוֹן יוֹתֵר מִמֶּנִּי. וַאֲשֶׁר לַדַּיָּה, הִנֵּה אֲנִי עַצְמִי בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנָּה, כִּי תָּפִיס לִי אֶת הָאֲבַעְבּוּעוֹת אֲשֶׁר עָלוּ בִּבְשָׂרִי מֵעֲקִיצַת הַנְּמָלִים. הִיא מִלְאָה אֶת בַּקָּשָׁתִי בְּרָצוֹן וּבֶאֱמוּנָה רַבָּה, עַד אֲשֶׁר בָּאָה סַנְגוּלָה רַעְיָתִי וַתַּכֵּר כִּי עָשְׂתָה הַדַּיָּה דַיָּהּ וַתְּצַו אוֹתָהּ לַחְדֹּל, אַחֲרֵי רְאוֹתָהּ כִּי אֵין בֵּין הַגְּבָרִים אַף אֶחָד אֲשֶׁר תָּקוּם בּוֹ רוּחַ לָגֶשֶׁת אֶל הָרוֹפֵא בַּעַל הַמַּקּוֹר.”

רֶמֶז זֶה, שֶׁרָמַז קַשְוַלָּה כְּלַפֵּי מַלְעִיגָיו אֲשֶׁר לֹא מָצְאוּ אֹמֶץ רוּחַ לָבוֹא לְעֶזְרָתוֹ. הִשְׁתִּיק אֶת כֻּלָּם וַיַּעַמְדוּ כְּנִכְלָמִים וְלֹא הוֹסִיפוּ עוֹד לִפְשׂק שְׂפָתָיִם.

בָּעֲרָבָה הַסְּמוּכָה לְבִצַּת הַגֹּמֶא נִרְאוּ דּישׁוֹנִים בְּמִסְפָּר רַב, וְהֶנְדְרִיק מִהֵר לְפָנִים, בְּחֶפְצוֹ לְהָכִין לַלְּבָנִים, עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר, צְלִי עָרֵב לַאֲרֻחַת הָעֶרֶב.

הַשָּׁעָה שִׁחֲקָה לְהֶנְדְרִיק, וּבְטֶרֶם יַרְגִּישׁוּ בּוֹ הַדִּישׁוֹנִים קָרַב אֲלֵיהֶם כִּמְלֹא יְרִיַת רוֹבֶה. מַרְאֶה עוֹרָם שֶׁל בַּעֲלֵי הַחַיִּים הָאֵלֶּה הָיָה חוּם, הָרַעֲמָה שְׁחוֹרָה אוֹ לְבָנָה וּזְנָבָם כִּזְנַב הַסּוּס, הַקַּרְנַיִם כְּפוּפוֹת בְּרֵאשִׁיתָן כְּלַפֵּי חוּץ וּבְאַחֲרִיתָן כְּלַפֵּי מַעֲלָה.

בַּיְרִיָּה הָרִאשׁוֹנָה הֵמִית הַבּוּרִי הַצָּעִיר אַחַד הַדִּישׁוֹנִים, מִקּוֹל רַעַשׁ הַיְּרִיָּה נָסוּ כָּל הַדִּישׁוֹנִים, הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים, מְנוּסַת בֶּהָלָה.

הַכַּדּוּר הַשֵּׁנִי מָצָא אֶת אַחַד הַנִּמְלָטִים וַיִּפְגַּע בְּשׁוֹקוֹ הַשְּׂמָאלִית, הוּא קָפַץ צְעָדִים אֲחָדִים וְאַחַר נָפַל אָרְצָה.

כַּאֲשֶׁר קָרַב הֶנְדְּרִיק אֶל הַדִּישׁוֹן הַפָּצוּעַ, הִתְנַשֵּׂא הַדִּישׁוֹן לִקְרָאתוֹ, וְרַק קְפִיצָתוֹ הַמְּהִירָה שֶׁל הֶנְדְּרִיק הִצִּילָה אוֹתוֹ מִנְגִיחַת הַקַּרְנַיִם הַחַדּוֹת.

הַיְּרִיָּה הַשֵּׁנִית הִכְרִיעָה אֶת הַחַיָּה אַרְצָה לִבְלִי קוּם.

מָלֵא שִׂמְחָה שָׁב הַצַּיָּד אֶל הַשַּׁיָּרָה וְלֵיזוֹן עִם יוּקוּ נִלְווּ אֵלָיו, רוֹכְבִים עַל שְׁוָרִים, וַיָּשׁוּבוּ שְׁלָשְׁתָּם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָפְלוּ הַדִּישׁוֹנִים. הֵם הֶעֱמִיסוּ עַל הַשְּׁוָרִים אֶת צֵידָם וֵיְבִיאוּהוּ אֶל הַמַּחֲנֶה.

בַּיּוֹם הַהוּא עָבְרָה הַשַּׁיָּרָה דֶּרֶךְ רַבָּה וְקָשָׁה, וּבְכָל זֹאת הוֹסִיפוּ לַעֲשׂוֹת דַּרְכָּם גַּם בַּלַּיְלָה, בְּחֶפְצָם לְהַגִּיעַ עַד יַעַר הַשִּׁטִּים הָרָחוֹק, כִּי בְּעַרְבַת הַדֶּשֶׁא אֲשֶׁר עָבְרוּ בָהּ לֹא מָצְאוּ עֲצֵי בָּעֵר.

הַנּוֹסְעִים הֶחֱלִיפוּ כֹּחַ אַחֲרֵי אָכְלָם מְעַט אֱגוֹזִים וְיוֹסִיפוּ לַעֲשׂוֹת דַּרְכָּם הָלְאָה עֲיֵפִים וִיגֵעִים. הַשַּׁיָּרָה נֶאֶלְמָה וְהַצְּחוֹק נָדַם, כִּי כֻלָּם שָׁאֲפוּ מְנוּחָה וְנַפְשָׁם כָּלְתָה לִסְעֻדַּת עַרְבִית מַשְׂבִּיעָה.

עַתָּה לֹא הָלְכָה עֵינָם אַחֲרֵי הֲדַר הָעֶרֶב וּשְׁלַל צְבָעָיו, בְּשָׁעָה שֶׁהַרְרֵי רוּאַנְדָּה הִזְהִירוּ כְּעֵין וֶרֶד כֵּהֶה, וּמֵרָחוֹק נִשְׁקְפוּ רֻכְסֵי הָרִים עוֹטִים מַעֲטֶה סָגֹל־כֵּהֶה מָלֵא הוֹד, אֲשֶׁר לֹא רָאֲתָה עַיִן כָּמוֹהוּ לְיֹפִי.

הִנֵּה חָוְרוּ הַצְּבָעִים הַנִּפְלָאִים וּלְעֵינֵי הַתַּיָּרִים נִצְנֵץ מֵעַל לְכַרְבֹּלֶת הֶהָרִים כּוֹכָב מֵאִיר. בְּעֵינֵיהֶם, אֲשֶׁר כְּאִלּוּ הֻכּוּ בְּסַנְוֵרִים, נִרְאָה הַכּוֹכָב גָּדוֹל מְאֹד, וְכִמְעַט חֲשָׁבוּהוּ מֵטֵאוֹר. וְיֵשׁ אֲשֶׁר יֵעָלֵם פִּתְאֹם, כְּאֵשׁ מְנַצְנֶצֶת אֲשֶׁר לְמִגְדַּל־אוֹר. וְנִפְלָא מִכָּל, כִּי שִׁנָּה אֶת מְקוֹמוֹ פְּעָמִים אֲחָדוֹת וּכְאִלּוּ נִתַּק פִּתְאֹם וַיַעֲבֹר.

“אֶפְשָׁר לְבָאֵר אֶת דְּבַר הַמַּחֲזֶה הַנִּפְלָא הַזֶּה,” אָמַר שׁוּלְץ: “שִׁכְבוֹת הָאֲוִיר אֲשֶׁר הִתְלַהֲטוּ עַל צַלְעוֹת הֶהָרִים מְרַטְטוֹת וְנָעוֹת, וּלְפִי כֵן, אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה, יִשְׁתַּבְרֵר אוֹר הַכּוֹכָבִים”.

וְאָמְנָם כַּאֲשֶׁר הִתְרוֹמֵם הַכּוֹכָב לְמַעְלָה, נִרְאֶה כְּאִלּוּ הוּא הוֹלֵךְ וּפוֹחֵת וְאוֹרוֹ קָבוּעַ וְעוֹמֵד. הִנֵּה הוּא צָף לוֹ בְּשַׁלְוַת גָּאוֹן עַל פְּנֵי הַשָּׁמַיִם הַכֵּהִים, שְׁמֵי אֲרְצוֹת הַחֹם, אֲשֶׁר הִזְהִירוּ מִקֵּץ רְגָעִים אֲחָדִים בְּזֹהַר רִבֲבוֹת כּוֹכָבִים.

וְהִנֵּה הִגִּיעוּ הַנּוֹסְעִים אֶל הַיַּעַר, אַךְ אִישׁ מֵהֶם לֹא נוֹעַז לַחְדֹּר אֶל תּוֹכוֹ פְּנִימָה, – לֹא מֵאֵימַת חַיּוֹת הַטֶּרֶף כִּי אִם מִפְּנֵי הַקּוֹצִים הָרָעִים, הַסּוֹגְרִים כָּל דֶּרֶךְ בַּיַּעַר אֲשֶׁר כָּזֶה בַּלַּיְלָה, אֵין עֵצָה כִּי אִם לְהַדְלִיק אֲבוּקוֹת.

רֵאשִׁית עֲבוֹדָתָם שֶׁל הַתַּיָּרִים הָיְתָה, כְּדַרְכָּם, לְהַקִּיף אֶת מְלוֹנָם מְחִיצַת קוֹצִים, כִּי רַבִּים מִן הַטּוֹרְפִים אֲשֶׁר בְּאַפְרִיקָה עַזִּים וְרָעִים וְאוֹר הָאֵשׁ בִּלְבַד לֹא יַעֲצֹר אוֹתָם מֵעֲבֹר אֶל הַמַּחֲנֶה.

נְמָלִים נוֹדְדוֹת הִתְנַפְּלוּ בַּלַּיְלָה הַהוּא עַל הֶנְדְּרִיק בְּתוֹךְ אָהֳלוֹ, אַךְ הוּא מָצָא תַּחְבּוּלָה לִמְנֹעַ אוֹתָן מִקְּרוֹב אֵלָיו: הוּא הִנִּיחַ לִפְנֵיהֶן בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים, וְגַם לִפְנֵי אָהֳלוֹ, שְׁיָרֵי מְזוֹנוֹת.

וְהַבּוּרִי הִשִּׂיג אֶת חֶפְצוֹ, כִּי בִּהְיוֹת הַנְּמָלִים טְרוּדוֹת בַּסְּעֻדָּה אֲשֶׁר נִעֵר פֹּה לִפְנֵיהֶם בְּיָד נְדִיבָה עָזְבוּ אוֹתוֹ לְנַפְשׁוֹ וְלֹא הוֹסִיפוּ עוֹד לְעַנּוֹתוֹ.

לְעִתִּים קְרוֹבוֹת הִקְשִׁיבוּ אָזְנֵי הָאֵרָפִּים בְּטֶרֶם יָנוּמוּ שְׁנָתָם “מַנְגִינַת” פְּחָדִים אֲשֶׁר הִגִּיעָה אֲלֵיהֶם מִתּוֹךְ הַיַּעַר וְהָעֲרָבָה מִסָּבִיב. הִנֵּה הֵרִיעַ קוֹל הַצְּחוֹק הַנִּתְעָב – יִלְלַת הַצְּבוּעַ, וְקוֹל נְבִחַת הַתַּן. קוֹפֵי הַלַּיְלָה וְעוֹף הַקַּרְנַף עָרְכוּ עַל הָעֵצִים מַחַזֵה חֲרָדוֹת. קוֹל חֲרִיקָה עֲמוּמָה נִשְׁמַע מִגְּרוֹנֵי חֲזִירֵי בָר מְעֹרָב בְּקוֹל נֵפֶץ הַשִּׂיחִים.

בֵּין קוֹלוֹת יַעַר אֵלֶּה נִשְׁמַע גַּם אַנְחַת הַנָּמֵר הַקְּטוּעָה.

אָיֹם בְּיוֹתֵר הָיָה הַקּוֹל הָאַדִּיר שֶׁל הָאֲרִי הַמְּשַׁחֵר לַטָּרֶף. אַךְ הַקּוֹל הַזֶּה רַק מִמֶּרְחַקִּים הִגִּיעַ, בְּשָׁעָה שֶׁהַצְּבוּעִים וְהַתַּנִּים עַזֵּי הַפָּנִים שׁוֹטְטוּ מִסָּבִיב לַמַּחֲנֶה וְלֹא יָדְעוּ פָחַד.

 

פֶּרֶק שִׁשִּׁי: הַקּוֹסֶמֶת מֵרוּאַנְדָּה    🔗

הֶנְדְּרִיק נִרְדַּם בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת, אַף עַל פִּי כֵן, כְּמוֹ שֶׁיִּקְרֶה לְעִתִּים קְרוֹבוֹת, הִקְדִּים לָקוּם.

הַלַּיְלָה הָיָה פָּרוּשׂ עוֹד עַל הָאָרֶץ, אַךְ אָזְנָיו כְּבָר הִקְשִׁיבוּ קוֹל שָׁאוֹן עָמוּם, קוֹל כְּתִישַׁת קֶמַח בַּמַּחֲנֶה, וְיַחַד עִם זֶה גַּם קוֹל שִׁירָה נְכֵאָה מִפִּי הַכּוּשִׁיּוֹת.

הַבּוּרִי קָם וַיִּקַּח אֶת רוֹבֶהוּ: אוּלַי יִקָּרֶה לְפָנָיו צַיִד כָּל שֶׁהוּא, חָיָה אוֹ עוֹף. וְהַדָּבָר הָיָה נָחוּץ מְאֹד. כִּי מִלְּבַד פְּרִי הַיַּעַר וְנִמְלֵי־הָעֵץ הַלְּבָנוֹת לֹא נִמְצָא בְּיָדָם כָּל מָזוֹן, וְרַק הַצַּיִד הָיָה כָּל תִּקְוָתָם.

דְּבַר כְּתִישַׁת הַקֶּמַח עוֹרֵר תִּמָּהוֹן בְּלִבּוֹ: מֵאַיִן נִמְצָא לָהֶן הַדָּגָן? הֵן בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים לֹא מָצְאוּ בְּדַרְכָּם כָּל מוֹשָׁבָה לִקְנוֹת שָׁם דָּגָן, וְכַלְכָּלַת הַסַּבָּלִים וְסִפּוּקָם נֶעֶשְׂתָה תָּמִיד עַל יְדֵי שִׁטַּת “הַמִּיקָנָה”, כְּלוֹמַר, הֵם קִבְּלוּ אֶת “הַמִִיקָנָה” שֶׁלָּהֶם, מִטְפַּחַת אֲרֻכָּה, לְהַחֲלִיף אוֹתָהּ בְּמָזוֹן אֲשֶׁר יִמָּצֵא לָהֶם.

כַּעֲבֹור הָעֶלֶם דֶּרֶךְ הַמַּחֲנֶה רָאָה נָשִׁים וּנְעָרוֹת רַבּוֹת עוֹשׂוֹת בַּמְּלָאכָה וְעוֹבְדוֹת עֲבוֹדָה קָשָׁה, בֵּינֵיהֶן הִכִּיר אֶת סַנְגוּלָה אֵשֶׁת קַשְׁוַלָּה.

הַנָּשִׁים עָשׂוּ אֶת מְלַאכְתָּן לְאוֹר הַיָּרֵחַ, וְלֵב הֶנְדְרִּיק נִמְלָא רִגְשׁוֹת חִבָּה וְכָבוֹד לַנָּשִׁים הָאֵלֶּה.

“הִנֵּה הָאֵרָפִּים נוֹתְנִים דֹּפִי בַּכּוּשִׁים, בְּאָמְרָם כִּי עֲצֵלִים הֵם!” הָגָה הַבּוּרִי בְּלִבּוֹ. "הֲלֹא אִם יַעֲבֹר אָדָם מִסּוֹף אֵרָפָּה וְעַד סוֹפָהּ לֹא יִמְצָא חֲרִיצוּת וּשְׁקִידָה כָּזֹאת – אַחֲרֵי כָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר קָלְטָה אָזְנִי עַל דְּבַר אֵרָפָּה.

"אַךְ תָּבֹאנָה הַכּוּשִׁיּוֹת בָּעֶרֶב, עֲיֵפוֹת וִיגֵעוֹת מִן הַדֶּרֶךְ הַקָּשָׁה, אֶל הַמַּחֲנֶה וְהִנֵּה הֵן יוֹשְׁבוֹת עַל עֲבוֹדָתָן. בַּלַּיְלָה, בְּשָׁעָה שֶׁהַגְּבָרִים כְּבָר יְשֵׁנִים שְׁנָתָם, תִּכְתּוֹשְׁנָה עוֹד הַנָּשִׁים אֶת הַדָּגָן. וּבַבֹּקֶר, טֶרֶם יַעֲלֶה הַשַּׁחַר וּבְעוֹד כָּל הַמַּחֲנֶה שָׁקוּעַ בַּשֵּׁנָה, וְהִנֵּה הַנָּשִׁים טְרוּדוֹת שׁוּב בַּעֲבוֹדַת־הַיּוֹם הַקָּשָׁה.

"אִישׁ לֹא יָבוֹא לְהָעִיר אוֹתָן מִשְּׁנָתָן. אִישׁ לֹא יָאִיץ בָּהֶן, אַף לֹא יְדַבֵּר דָּבָר אֲלֵיהֶן, שׁוֹט עֲבָדִים לֹא יוּנַף עֲלֵיהֶן וּמַקֵל חוֹבְלִים לֹא יְיַסְּרֵן. אַף לֹא שָׁמַעְתִּי מֵעוֹלָם כִּי יִגְעֲרוּ בָּהֶן בַּעֲלֵיהֶן לֵאמֹר, אֵין לֶחֶם לֶאֱכֹל וְאֵין דַּיְסָה, – כִּי לֹא תִּהְיֶה, מֵהֶן סִבָּה לְבַעֲלֵיהֶן לִגְעֹר בָּהֶן.

“רֶגֶשׁ הַחוֹבָה לְבַדּוֹ הוּא אֲשֶׁר יָאִיץ בָּהֶן לַעֲבֹד עֲבוֹדַת־תָּמִיד, לְלֹא מְנוּחָה. וּמִי יוֹדֵעַ כַּמָּה רֹךְ וְרַחֲמִים צְפוּנִים בַּקֶּמַח הַזֶּה אֲשֶׁר תִּכְתּוֹשְׁנָה יְדֵיהֶן – כִּי עַל כֵּן מָזוֹן הוּא לְבַעֲלֵיהֶן, לְהוֹרֵיהֶן, לַאֲחֵיהֶן וּלְיַלְדֵיהֶן! הִנֵּה הַדָּבָר אֲשֶׁר יוֹסִיף לָהֶן כֹּחַ לַעֲבֹד יוֹמָם וָלַיְלָה, וּמְנוּחָה לֹא תִּשְׁאַלְנָה.”

בַּעֲבֹר הֶנְדְּרִיק לְאֹרֶךְ יַרְכְּתֵי הַיַּעַר רָאָה וְהִנֵּה אַחַד הַתַּנִּים רוֹבֵץ עַל הָאָרֶץ וּמְפַצֵּחַ אֱגוֹזִים. הַתַּן הָיָה בַּעַל עוֹר חוּם, וְעַל צַלְעוֹתָיו נִמְשְׁכָה רְצוּעָה רְחָבָה, כְּעֵין אָפֹור־בָּהִיר, לָכֵן קָרְאוּ לוֹ בְּשֵׁם: “זְאֵב הַפַּסִּים”.

הַתַּן לֹא הִרְגִּישׁ בְּהֶנְדְּרִיק, כִּי צַיָּד מְנֻסֶּה הָיָה וְהִשְׂכִּיל לִקְרַב אֶל כָּל חַי בְּלִי הָקִים שָׁאוֹן, אַךְ הוּא לֹא עָשָׂה לַטּוֹרֵף כָּל רָעָה. לֹא מֵחֶמְלָתוֹ עָלָיו כִּי אִם מִיִּרְאָה פֶּן יַבְרִיחַ בְּקוֹל יְרִיָּתוֹ בְּלֹא־עֵת טֶרֶף אַחֵר, טוֹב וּמְשֻׁבָּח מִמֶּנּוּ.

וְאָמְנָם כִּמְעַט עָבְרוּ רְגָעִים אֲחָדִים וּמִתּוֹךְ עֲבִי הַיַּעַר הִתְפָּרְצוּ שְׁנֵי חֲזִירִים. הַבּוּרִי לֹא אֵחַר לְכוֹנֵן רוֹבֵהוּ אֲלֵיהֶם, וּבִשְׁתֵּי יְרִיּוֹת נֶאֱמָנוֹת הִפִּיל אֶת שְׁנֵיהֶם מֵתִים אַרְצָה. הַחֲזִירִים הָיוּ בְּנֵי הַסּוּג הַנִּקְרָא בְּשֵׁם “חֲזִירֵי הַמַּכְחוֹל”.

בְּצֵאתוֹ לַצַּיִד הָלַךְ הֶנְדְּרִיק לְאֹרֶךְ שְׂפַת הַיַּעַר וַיַּעֲבֹר דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה, כְּכֹל שֶׁהִתְפַּתְּלָה פְּאַת הַיַּעַר; אוּלָם בְּשׁוּבוֹ בָּחַר לוֹ לָלֶכֶת בַּשְּׁבִיל הַקָּצָר בְּיוֹתֵר, לְמַהֵר אֶל הַמַּחֲנֶה.

בְּדַרְכּוֹ עָבַר לִפְנֵי שְׁנֵי אָהֳלֵי־כּוּשִׁים עֲזוּבִים, לֹא הַרְחֵק מֵהֶם רָאָה הֶנְדְּרִיק תִּירַס־בָּר צוֹמֵחַ. רַק עַתָּה נוֹדַע לוֹ מֵאַיִן לָקְחוּ לָהֶן הַכּוּשִׁיּוֹת הֶחָרוּצוֹת הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר עוֹרְרוּ תִּמָּהוֹן בְּלִבּוֹ בִּשְׁקִידָתָן, אֶת הַדָּגָן אֲשֶׁר כָּתְשׁוּ בְּטֶרֶם בֹּקֶר.

אַחֲרֵי סְעֻדַּת אַרְעַי שֶׁל שַׁחֲרִית קָמוּ בְּנֵי הַשַּׁיָּרָה לָלֶכֶת וְיָשִׂימוּ פַּעֲמֵיהֶם רֵאשִׁית כֹּל אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם הָיָה מוּטָל הַצַּיִד הַטּוֹב אֲשֶׁר הֵכִין לָהֶם הֶנְדְּרִיק. בְּדַרְכָּם פָּשְׁטוּ עַל הַשָּׂדוֹת אֲשֶׁר לֹא הָיוּ לָהֶם בְּעָלִים וַיְנַצְלוּם, וַיְהִי קֶמַח לְכָל בְּנֵי הַשַּׁיָּרָה לִשְׁנֵי יָמִים אֹכֶל וְהוֹתֵר.

הָאֳהָלִים הָעֲזוּבִים הָיוּ לָהֶם אוֹת נֶאֱמָן כִּי עוֹד מְעַט וּמָצְאוּ מוֹשְׁבוֹת אָדָם, וּבְכֵן יָבוֹא סוֹף סוֹף הַקֵּץ לַמַּחֲסוֹר וְלִמְצוּקַת הָרָעָב.

בַּיּוֹם הַהוּא עָבְרוּ הַתַּיָּרִים דֶּרֶךְ יַעַר קוֹצִים, שָׁם מָצְאוּ תַּרְנְגֹלוֹת־פְּנִינִים וַחֲזִירֵי יַעַר, – שִׁלּוּמִים תַּחַת הַמַּסָּע הַקָּשֶׁה וְהַמְיַגֵּעַ.

בַּיָּמִים שֶׁאַחֲרֵיהֶם עָבְרָה הַשַּׁיָּרָה יְעָרוֹת וַעֲרֵבוֹת, גְּבָעוֹת וּבְקָעוֹת, יְאוֹרִים וּבִצּוֹת עֲמֻקּוֹת עַד אֲשֶׁר הִגִּיעוּ סוֹף סוֹף אֶל אֶרֶץ נוֹשֶׁבֶת.

מַטְאֲטֵי שִׁבֳּלֵי הַסּוֹרְגְהוּם הָאַדִּירוֹת, גְּדוֹלִים מֵרֹאשׁ תִּינוֹק, מָשְׁכוּ אֲלֵיהֶם אֶת עֵין הַנּוֹסְעִים; שָׁם גַּם נִמְצָא שְׂדֵה צִמְחֵי מַנְיוֹק, וְהִנֵּה גַּם הֵם גְּדוֹלִים מִכְּפִי הָרָגִיל, וְנִדְמוּ לְעֵצִים רַכִּים בְּעֵינֵי הַנּוֹסְעִים.

“הָהּ, אִמָּא!” קָרָא קַשְׁוַלָּה, “אֲנַחְנוּ בָּאִים אֶל אֶרֶץ הָעֲנָקִים! בְּבַנַה בָּבֶסָּה, שִׁלְשׁוֹם נִקְרָה דַּיָּה בַּת־עֲנָקִים אֶת בְּשָׂרִי עַד כְּדֵי לְהָמִית, הַיּוֹם אָנוּ מוֹצְאִים אֶת צֶמַח הַמַּנְיוּק הָעֲנָק וְאֶת הַדָּגָן הָעֲנָק אֲשֶׁר רַק עֲנָקִים יַעַצְרוּ כֹּחַ לְהַצְמִיחוֹ.”

“אֵין כָּל אֶרֶץ עֲנָקִים!” הִרְגִּיעַ לֵיזוֹן אֶת קַשְוַלָּה הַנִּפְחָד.

“הָהּ, בְּבָנַה דַקְטָה, הַכֹּל יוֹדְעִים, כִּי יֵשׁ אֶרֶץ עֲנָקִים, וְאֶרֶץ גַּמָּדִים יֵשׁ, וּשְׁתֵּיהֶן אֵינָן רְחוֹקוֹת זוֹ מִזּוֹ.”

“מָה לְךָ מְסַפֵּר בְּדָיוֹת וְאַגָּדוֹת תְּפֵלוֹת!” קָרָא לֵיזוֹן בְּקוֹל נִרְגָּז.

אוּלָם הֲמִסִּי קִיֵּם אֶת דִּבְרֵי קַשְׁוַלָּה וְיֹאמַר: “בְּבָנָה פִמְבּוֹ, (מֵרֹב רִגְשׁוֹתָיו בְּקִרְבּוֹ שָׁכַח הַכּוּשִׁי אֶת נַפְשׁוֹ וַיִּקְרָא לָרוֹפֵא בְּשֵׁם הַגְּנַאי שֶׁלּוֹ), אָמְנָם יֵשׁ אֲנָשִׁים גַּמָּדִים, קְטַנִּים אֲשֶׁר לֹא יְאָמֵן, יֵשׁ וָיֵשׁ. גַּם עֲנָקִים יֵשׁ, אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים כָּל כָּךְ, לֹא יְאָמֵן, יֵשׁ וְיֵשׁ. כָּל הַסּוּאֲהֶלִים יוֹדְעִים זֹאת, כִּי כֵן שָׁמְעוּ מֵאֲחֵרִים, אֲשֶׁר רָאוּ אֶת הָעֲנָקִים, וּפֹה אֶרֶץ עֲנָקִים, עוֹד מְעַט וְהִגַּעְנוּ, אַךְ לָבוֹא אֲלֵיהֶם לֹא נוּכַל.”

וּכְבָר הָיוּ הַשְּׁחֹורִים מְסָרְבִים לָלֶכֶת הָלְאָה, כִּי נָפַל פַּחַד הָעֲנָקִים עֲלֵיהֶם; וְאוּלָם סַכָּנַת הָרָעָב אָרְבָה לָהֶם וְעַל כָּרְחָם הוֹסִיפוּ לָלֶכֶת לְפָנִים וַיְנַחֲמוּ אֶת נַפְשָׁם בַּתִּקְוָה, כִּי אֶפְשָׁר יִהְיֶה לַעֲבֹור מִנֶּגֶד לָאָרֶץ הַנּוֹרָאָה.

פִּתְאֹם פָּקְחָה הֵילֵינִי, אֲשֶׁר הָלְכָה בְּרֹאשׁ הַמַּחֲנֶה עִם סַנָּה וְטִפֵּקִיטַנְגָּה, אֶת עֵינֶיהָ לִרְוָחָה.

“הִנֵּה פֹּה מוֹרֵה־דֶּרֶךְ נֶאֱמָן: כְּתֹבֶת גֶּרְמָנִית!” קָרְאָה הֵלֵינִי בְּתִמָּהוֹן.

אָמְנָם כֵּן. עַל הָאָרֶץ הָיָה מוּטָל גּוּשׁ אֶבֶן וְעָלָיו מְצֻּיָּר בְּצֶבַע אָדֹם תַּבְנִית חֵץ וְעַל יָדָהּ חֲרוּתִים כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

“יַמְבּוֹ! דֶּרֶךְ רֶבַע שָׁעָה אֶל קַטְשׁוּרִי.”

“אַךְ זֶה הַדָּבָר הַנִּפְלָא בְּיוֹתֵר מִכָּל אֲשֶׁר מָצָאנוּ בְּדַרְכֵּנוּ מֵאָז צֵאתֵנוּ,” קָרָא לֵיזוֹן, “הַנִּשְׁמָע כַּדָּבָר הַזֶּה? הִנֵּה נוֹסְעִים אֲנַחְנוּ בְּנָפוֹת אַפְרִיקָה הַפְּנִימִית, בִּמְקוֹמוֹת נִדָּחִים וְזָרִים, וּפִתְאֹם קוֹל קוֹרֵא אֵלֵינוּ בְּגֶרְמָנִית: ‘בְּרוּכִים הַבָּאִים’!”

“אֲנַחְנוּ עָבַרְנוּ מֵחֶבֶל הַקּוֹנְגָה אֶל אַדְמַת גֶּרְמַנְיָה,” אָמַר שׁוּלְץ מִשְׁתּוֹמֵם גַּם הוּא. “אֵין זֹאת כִּי אִם אוֹפִיצֵר אֶחָד מֵחֵיל צְבָא הַמָּגֵן הַגֶּרְמָנִי עָסַק פִּה בִּמְדִידַת הַגְּבוּלוֹת אוֹ אוּלַי לְשֵׁם עִנְיָן אַחֵר הִגִּיעַ עַד הֵנָּה וְהִתְקִין לוֹ, כְּדֶרֶךְ הַחִינָאִים, גּוּשׁ אֶבֶן לִהְיוֹת לוֹ לְמוֹרֵה דֶּרֶךְ.”

“עַל כָּל פָּנִים, סִמָּן טוֹב הוּא לָנוּ ‘בָּרוּךְ הַבָּא’ זֶה,” הִבִּיעַ הֶנְדְּרִיק אֶת דַּעְתּוֹ. “אוֹת הוּא כִּי הָיוּ פֹּה אֲנָשִׁים מִבְּנֵי הַגֶּזַע הַלָּבָן וְדַעְתָּם הָיְתָה בִּדוּחָה עֲלֵיהֶם, אֵין אֵפוֹא כָּל רָעָה נֶגֶד פָּנֵינוּ.”

גַּם עַל הַשְּׁחֹורִים עָשָׂה פֵּשֶׁר הַכְּתֹבֶת הַזֹּאת רֹשֶׁם טוֹב וּמִיָּד הִרְחִיבוּ צַעֲדֵיהֶם וַיֵּלְכוּ עַלִּיזִים וְצוֹהֲלִים אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֶרְאָה הַחֵץ.

וְאוּלָם “רֶבַע שָׁעָה” – לָאו דַּוְקָא! אַחַת מִשְּׁתֵּי אֵלֶּה: אוֹ שֶׁאוֹתוֹ פְּלוֹנִי הַמְּחוֹקֵק רָכַב עַל סוּס אַבִּיר וְזָכָה לִקְפִיצַת הַדֶּרֶךְ, אוֹ שֶׁמָּדַד בְּ“מִדַּת הָרַחֲמִים,” מִתּוֹךְ הִשְׁתַּתְּפוּת בְּצַעֲרוֹ שֶׁל הַנּוֹדֵד הֶעָיֵף, וַיְקַצֵּר לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ בְּתִקְוָה טוֹבָה; אִם כֹּה וְאִם כֹּה וְהַשַּׁיָּרָה הָלְכָה שָׁעָה תְּמִימָה עַד בּוֹאָהּ אֶל הַכְּפָר.

יוֹשְׁבֵי הַכְּפָר קַטְשׁוּרִי קִדְּמוּ אֶת הַנּוֹסְעִים בִּבְרָכָה וַיָּאִירוּ אֲלֵיהֶם פָּנִים; שָׁם קָנוּ לָהֶם הַתַּיָּרִים סוֹרְגְהוּם, תִּירָס, חֶמְאָה וּבֵיצִים וְגַם תַּרְנְגֹלוֹת בְּמִסְפָּר רָב.

וּבְיוֹתֵר שָׂמְחוּ הַנּוֹסְעִים עַל הֶחָלָב הַטּוֹב אֲשֶׁר מָצְאוּ בַּכְּפָר. הֶחָלָב עָרַב גַּם לְחֵךְ הַלְּבָנִים גַּם לְחֵךְ הַשְּׁחֹורִים. גַּם דְּבַשׁ רַב מָצְאוּ שָׁם. הֵם בָּאוּ אֵפוֹא בֶּאֱמֶת אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.

הֲמִסִּי הִשְׂכִּיל לַעֲשׂוֹת מִגַּרְעִינֵי הַתִּירָס מַטְעַמִּים עֲרֵבִים, בְּיִחוּד הִצְטַיְּנָה דַיְסַת הַתִּירָס שֶׁהָיָה מַתְקִין פַּעַם כְּמִנְהַג יוֹשְׁבֵי נִיאַם־נִיאַם וּפַעַם כְּמִנְהַג יוֹשְׁבֵי מַנְגְּבַּטּוּ וְסַנְדֶּה, הֲלֹא הֵם הַמַּטְעַמִּים הָעוֹלִים רַק עַל שֻׁלְחַן מוֹשְׁלֵיהֶם.

אֶת הַתַּבְשִׁיל אֲשֶׁר יָכִינוּ יוֹשְׁבֵי נִיאַם־נִיאַם הִתְקִין בְּדֶרֶךְ זוֹ: אֶת גַּרְעִינֵי הַתִּירָס הָעֲסִיסִיִּים צִוָּה לִשְׁחֹק בְּרֵחַיִם עַד דַּק, עֲבוֹדָה זוֹ נִמְסְרָה, כַּנָּהוּג, לַאֲמִינָה וְלַגְּבִירוֹת הַלְּבָנוֹת, גַּם טִפֵּקִיטַנְגָּה בַּת־מְלָכִים עָזְרָה עִמָּם.

אֶת הַדַּיְסָה הַמְּנֻקָּה מִסֻּבִּים גִּלְגְּלוּ לְכַדּוּרִים קְטַנִּים, שָׂמוּ אוֹתָם בִּקְדֵרָה אֲשֶׁר מְעַט מַיִם רוֹתְחִים בָּהּ, וְהִנִּחוּם רְוֵחִים לְבַל יַקְדִיחוּ, וְאַחֲרֵי שֶׁנַּעֲשׂוּ רַכִּים לְמַדַּי, בְּחָשָם הֲמִסִּי יָחַד.

תִּירַס־הֶחָלָב כְּמִנְהַג מַנְגְּבַּטּוּ הָיָה עַרֵב יוֹתֵר לַחֵךְ. גַּרְעִינֵי הַדּוּרָה נִכְתְּשׁוּ בְּמַכְתֵּשׁ אוֹ בִּמְדוֹכַת עֵץ, נִכְרְכוּ בַּעֲלֵי הַמּוֹז אוֹ גַּם בְּמִינֵי עָלִים אֲחֵרִים, כָּל חֵלֶק – כְּפִי סְעֻדָּה לְאֶחָד. בְּגִבְעוֹל הֶעָלֶה סָתַם הַטַּבָּח אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת; הֶעֱמִיד כְּפִיסִי עֵץ לְרֹחַב הַקְּדֵרָה, וְהַשְּׁפוֹפָרוֹת נָחוֹת עֲלֵיהֶם מִמַּעַל לַמַּיִם. אַחַר כִּסָּה אֶת הַקְּדֵרָה, וְהַדַּיְסָה נִצְטַמְּקָה בַּקִּיטוֹר הָעוֹלֶה מִן הַמָּיִם.

בְּיִחוּד עָרַב הַתַּבְשִׁיל לַחֵךְ כַּאֲשֶׁר נִתְרַכֵּך יָפֶה וּמְרְאֵהוּ מִבִּפְנִים הָיָה כְּמַרְאֵה חֶלְמוֹן בֵּיצָה, כָּתֹם־כֵּהֶה.

שׁוּלְץ קָנָה לוֹ עֵדֶר עִזִּים שָׁלֵם, לִהְיוֹת לָהֶם חָלָב וּבָשָׂר לַיָּמִים הַבָּאִים וְלֹא יֵדְעוּ מַחֲסוֹר. לְרוֹעֶה הָעִזִּים הָפְקַד אוּלֵדִי בֵּן קַשְוַלָּה, שֶׁכְּבָר מָלְאוּ לוֹ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה. הוּא הָיָה נַעַר חָרוּץ וְנֶאֱמָן מְאֹד, מָהִיר וְזָרִיז כְּאִמּוֹ. גַּם מֵאָבִיו נָחַל טוּב־לֵב וְרוּחַ צוֹהֶלֶת, אַךְ לֹא מִשְׁמַן בָּשָׂר.

וְהַשְּׁמוּעָה הִגִּיעָה לְאָזְנֵי שׁוּלְץ כִּי בְּקַטְשׁוּרִי מִתְגּוֹרֶרֶת הַשֻּׂלְטָנִית נִיאֲוִנְגִּי, הַקּוֹסֶמֶת הַמְּפֻרְסֶמֶת מֵרוּאַנְדָּה, אֲשֶׁר לֹא תֵּרָאֶה לְעֵינֵי בֶּן־תְּמוּתָה, וְהִיא בַּת־אַלְמָוֶת, אַךְ כָּל הָרוֹאֶה אֶת פָּנֶיהָ מוֹת יָמוּת.

אוּלָם הַפְּרוֹפֵסוֹר נִכְסַף מְאֹד לִרְאוֹתָהּ, וְלֵיזוֹן וְהֶנְדְּרִיק וְאַחְיוֹתֵיהֶם לִוּוּ אוֹתוֹ עַל דַּרְכּוֹ.

סֻכַּת דֶּשֶׁא כְּתַבְנִית כַּוֶּרֶת נִרְאֲתָה לְעֵין הַנּוֹסְעִים. הֵם נִדְחֲקוּ דֶּרֶךְ הַפֶּתַח הַצַּר וְנִכְנְסוּ אֶל “הַהֵיכָל”, וּבַהֵיכָל שְׁנֵי חֲדָרִים וּמְחִיצָה קְלוּעָה בֵּינֵיהֶם, טוּחָה בְּגֶלְלֵי פָּרָה. עַל פֶּתַח הַדֶּלֶת אֲשֶׁר בִּמְחִיצָה זוֹ הָיְתָה תְּלוּיָה מַחֲצֶלֶת שֶׁל תֶּבֶן וְעָלֶיהָ מְצֻיָּרוֹת תְּמוּנוֹת שְׁחֹורוֹת.

הַקָּטִיקִירוֹ, הֲלֹא הוּא הַוִּיזִיר הַגָּדוֹל, שָׁאַל אֶת הַנִּכְנָסִים לְחֶפְצָם.

“רוֹצִים אֲנַחְנוּ לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי הַשֻּׂלְטָנִית הַנַּעֲלָה,” עָנָה שׁוּלְץ.

וְקוֹל מֵאַחוֹרֵי הַמְּחִיצָה הֵרִיעַ לֵאמֹר: "רוּחַ אָנֹכִי וְלֹא בָּשָׂר, בַּת אֱלֹהֵי הַשֶּׁמֶשׁ קָזוֹבָה; שִׁבְתִּי בְּתוֹךְ עֲנָנִים, וְאַךְ יָרֹד אֵרֵד אַרְצָה, וּבְרֶגַע קָטֹן אֶלְכָה לִי אֶל כָּל אֲשֶׁר תְּאַוֶה נַפְשִׁי וְאֵינֶנִּי.

“הָעֲרָפֶל כְּסוּתִי וְהַבָּרָק שֵׁבֶט זַעְמִי. גַּם הַלְּבָנִים גַּם הַשְּׁחֹורִים בָּנַי הֵם. אוּלָם אֶת פְּנֵיהֶם לֹא רָאִיתִי מֵעוֹדִי.”

שְׂחוֹק קַל עָבַר עַל פְּנֵי מְיֻדָּעֵינוּ בְּשָמְעָם אֶת הוֹדָאַת פִּי הַשֻּלְטָנִית. רוּחַ זוֹ, אֲשֶׁר כְּבוֹדָהּ מָלֵא עוֹלָם, לֹא זָכְתָה עוֹד לִרְאוֹת אֶת בָּנֶיהָ הַלְּבָנִים.

נִיאֲוִנְגִּי צִוְּתָה אֶת הַוִּיזִיר לָצֵאת, וְאַחַר שָׁאֲלָה: “מַה בַּקָּשַׁתְכֶם, בָּנַי הַלְּבָנִים?”

לְגֹדֶל תִּמְהוֹנָם שָׁמְעוּ שׁוּלְץ וְלֵיזוֹן אֶת קוֹל הֶנְדְּרִיק בְּקָרְאוֹ לֵאמֹר: “מְבַקְּשִׁים אֲנַחְנוּ מִמֵּךְ ‘הוֹנְגָה’ – לְאוֹת הַכְנָעָה, עֲשָׂרָה בָּקָר וַחֲמִשִּׁים תַּרְנְגֹלוֹת.”

מַעֲשֶׂה רַב וְנוֹרָא הִתְחוֹלֵל מֵאֲחוֹרִי הַמְּחִיצָה. נִשְׁמַע קוֹל נִרְגָּז שֶׁל אִשָּׁה וּכְצִלְצוּל נֶשֶׁק בַּרְזֶל.

פִּתְאֹם קָרַע הֶנְדְּרִיק בִּתְנוּפַת יָד אַחַת אֶת הַמַּחְצֶלֶת, וּלְנֶגֶד עֵינֵי הַתַּיָּרִים עָמְדָה אִשָּׁה גְּבֹהַת קוֹמָה בַּעֲלַת עוֹר בָּהִיר, וְהִיא טוֹבַת־תֹּאַר וּמְקֻשֶּׁטֶת בְּטַבְּעוֹת נְחֹשֶׁת נוֹצְצוֹת.

הִיא הֵנִיפָה מוֹט־בַּרְזֶל נוֹצֵץ עַל הֶנְדְּרִיק, אַךְ הוּא נָטָה הַצִּדָּה בִּזְרִיזוּת נִפְלָאָה; אָז צָנְחָה הָאִשָּׁה אַרְצָה וַתִּשָּׂא אֶת עֵינֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת וְהַיָּפוֹת אֶל הַלְּבָנִים. בְּפָנֶיהָ הַסְּגַלְגַּלִּים עִם חֹטֶם הַנֶּשֶׁר וּבְפִיהָ הַקָּטֹן לֹא הָיָה דָּבָר אֲשֶׁר יִדְמֶה לִפְנֵי כוּשִׁים, הִיא דָמְתָה יוֹתֵר לְבַת־שֵׁם.

הַקּוֹסֶמֶת זָחֲלָה וַתִּקְרַב אֶל הֶנְדְּרִיק, חִבְּקָה אֶת בִּרְכָּיו וַתִּתְחַנֵּן אֵלָיו כִּי יָחוּס עָלֶיהָ, כִּי נְכוֹנָה הִיא לְמַלְּאוֹת אֶת כָּל מִשְׁאֲלוֹתָיו.

הֶנְדְּרִיק הִרְגִּיעַ אֶת רוּחָהּ וְאָמַר: “לֹא לַעֲשׂוֹת לָךְ רָעָה בָּאנוּ, כִּי רַק לִרְאוֹת אֶת פָּנַיִךְ כָּל חֶפְצֵנוּ, וְהִנֵּה עֵינַיִךְ הָרוֹאוֹת כִּי חַיִּים וּשְׁלֵמִים אֲנַחְנוּ גַּם אַחֲרֵי רְאוֹתֵנוּ אֶת זִיו תָּאֳרֵךְ.”

וְאוּלָם כִּמְעַט שָׁבָה הַשֻּׂלָטִנית לִמְנוּחָתָהּ וְהִנֵּה שָׁב גַּם רוּחָהּ הָאַמִּיץ אֵלֶיהָ וַתַּעַן בִּצְחוֹק נְעִימוּת: “אָנֹכִי אֵינֶנִּי נִיאֲוִנְגִּי, אֲשֶׁר נִתְנַשְּׂאָה זֶה עַתָּה וַתַּעַל לִמְרוֹמֵי הָעֲרָפֶל; אָנֹכִי רַק קִיאֲקוּטוּמָה שִׁפְחָתָהּ, אֲשֶׁר תַּגִּיד לָעָם אֶת פְּקֻדַּת הָאֱלִילָה וְחֶפְצָהּ.”

אָז תִּקְרָא לַוִּיזִיר וַתְּצַוֶּהוּ לָתֵת עַל יַד הָאוֹרְחִים עֶשְׂרִים בָּקָר וְשִׁבְעִים תַּרְנְגֹלוֹת, כִּי כֵן רְצוֹן נִיאֲוִנְגִּי. בִּן־רֶגַע הוּבְאָה הַמִּנְחָה הָעֲשִׁירָה אֶל הַמַּחֲנֶה הָעוֹמֵד לִפְנֵי הַכְּפָר.

וְשׁוּלְץ הִגִּישׁ גַּם הוּא מִנְחָה יְקָרָה וְרַבַּת מְחִיר לַשֻּׂלְטָנִית: מִינֵי אֶרֶג שׁוֹנִים, פְּנִינִים, חוּטֵי נְחֹשֶׁת קָלָל וְכָל מִינֵי צַעֲצוּעִים אֲשֶׁר בָּהֶם יִשְׁתַּעְשְׁעוּ הַיְּלָדִים הָאֵרָפִּים. הַמִּנְחָה הַזֹּאת הִשְׂבִּיעָה רָצוֹן אֶת הַשֻּׂלְטָנִית וַתַּרְנֵן אֶת לִבָּהּ.

וּבְיוֹתֵר מִלֵּא אֶת נַפְשָׁהּ חֶדְוָה וְתִמָּהוֹן גַּם יַחַד רְאִי קָטָן אֲשֶׁר נָתַן לָהּ. הִיא הִסְתַּכְּלָה וְהִסְתַּכְּלָה בּוֹ, וְהָיְתָה מְהַפֶּכֶת אוֹתוֹ וּמְבַקֶּשֶׁת מֵאֲחוֹרָיו אֶת הַפָּנִים הַיָּפִים אֲשֶׁר הִבִּיטוּ לִקְרָאתָהּ מִבַּעַד לַזְּכוּכִית.

כַּאֲשֶׁר הִבִּיעַ הַפְּרוֹפֶסוֹר לַשֻּׂלְטָנִית אֶת חֶפְצוֹ לַעֲבֹר דֶּרֶךְ אֶרֶץ רוּאַנְדָּה הַנֶּגְבָּה, הִזְהִירָה קִיאֲקוּטוּמָה אוֹתוֹ לַבַּל יַעֲשֶׂה כַּדָּבָר הַזֶּה, כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיהֶם בַּדֶּרֶךְ הַזֹּאת.

"עֲנָקִים יוֹשְׁבִים שָׂם וְלֹא יִתְּנוּ לַעֲבֹר בְּאַרְצָם, גַּם בְּנֵי אַרְצֵנוּ עָבֹר יַעַבְרוּ בָּהּ רַק בְּאֵין כְּלֵי נֶשֶׁק אִתָּם, מִלְּבַד חֲגוֹרָה עַל הַמָּתְנַיִם, אַף כִּי הָאֶרֶץ הַזֹּאת גַּם הִיא עַל רוּאַנְדָּה תֵּחָשֵּׁב.

“רַבָּה הָאָרֶץ וְהָרִים גְּבֹהִים בָּהּ, וַחֲזָקִים הָאֲנָשִׁים הַיּוֹשְׁבִים בְּקִרְבָּהּ, אֵין מִסְפָּר לְכִידוֹנֵיהֶם, קַשְׁתּוֹתֵיהֶם גְּדוֹלוֹת מִמֶּנִּי וְאֵין אִישׁ בְּכָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יַכְנִיעֵם.”

כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה שָׁמְעוּ גַּם הַכּוּשִׁים אֲשֶׁר בְּמַחֲנֶה שׁוּלְץ מִפִּי יוֹשְׁבֵי קַטְשׁוּרִי, אֲשֶׁר בָּאוּ עִמָּהֶם בִּבְרִית מִסְחָר חֲלִיפִין.

לֹא יִפָּלֵא אֵפוֹא כִּי הִקְשׁוּ הַכּוּשִׁים עָרְפָּם וַיִּפְצְרוּ בַּתַּיָּרִים לָשׁוּב מִזְרָחָה, אֶל הַחוֹף.

וְאוּלָם דָּבָר זֶה אִי אֶפְשָׁר הָיָה גַּם לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת, כִּי אֵיךְ יַעַזְבוּ אֶת הַלּוֹרְד פְלִיטְמוֹר לְנַפְשׁוֹ.

שׁוּלְץ פָּנָה אֶל הַסַּן הָאַמִּיץ, אֲשֶׁר הָיָה יָשָׁר וְנֶאֱמָן רוּחַ, וַיִּשְׁאַל: “וּמַה דַּעְתְּךָ, הַסַּן?”

וְאוּלָם הַסּוֹמָלִי גַּם הוּא, לְתִמְהוֹן לֵב הַפְּרוֹפֶסוֹר, הֵשִׁיב לֵאמֹר: “אֲהָהּ בְּבָנַהּ, הִנֵּה הָאֲנָשִׁים אוֹמְרִים כִּי כֻּלָּנוּ נִתַּם שָׁם לִגְוֹעַ. הָבָה אֵפוֹא וְנָשוּבָה.”

“אִם כֵּן, נֵלֵךְ אֲנַחְנוּ הַלְּבָנִים לְבַדֵּנוּ,” קָרָא הַפְּרוֹפֵסוֹר בְּקוֹל רַעַם. “בְּנֵי בְּלִיַּעַל אַתֶּם, עֲדַת מְרֵעִים, שְׁפַנִּים מוּגֵי־לֵב, גַּם הַסּוּמָלִים גַּם הַזַּנְזִבָּרִים יָחַד.”

“הָהּ, זֹאת לֹא זֹאת,” קָרְאָה אֲמִינָה. “אָנֹכִי אִלָּוֶה אֶל גְּבִרְתִּי הַלְבָנָה, אֶל כָּל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ, וְאָחִי, אֲשֶׁר אֹמֶץ רוּחוֹ סָר מֵעָלָיו, הֲלֹא יֵבוֹשׁ וְיִכָּלֵם בְּפָנַי וּבִפְנֵי הַנָּשִׁים הַלְּבָנוֹת.”

אָז קָרְאָה גַּם סַנְגּוּלָה: "יָשׁוּבוּ לָהֶם בְּעָלֵינוּ וְטַפֵּנוּ, וִיסַפְּרוּ בָנֵינוּ בְּשׁוּבָם לֵאמֹר: “אֲבוֹתֵינוּ עִזִּים פַּחְדָנִיּוֹת הֵמָּה, כִּי עָזְבוּ אֶת אֲדוֹנֵיהֶם הַלְּבָנִים, וְאוּלָם אִמּוֹתֵינוּ וְאַחְיוֹתֵינוּ הָלְכוּ עִמָּהֶם וַתִּהְיֶינָה לְסַבָּלִים וְאַסְכָּרִיִּים, עֲלֵיהֶם לֹא יַעֲטֶה אָדָם חֶרְפָּה.”

“וּמָה דַּעַת טִפֵּקִיטַנְגָּה?” שָׁאֲלָה הֵילֵינִי שְׂמֵחָה בִּרְאוֹתָהּ אֶת אֹמֶץ רוּחַ הָעֲלָמוֹת הַשְּׁחֹורוֹת, “מַה תַּגִּידִי אַתְּ, בַּת־מֶלֶךְ קְטַנָּה?”

“הַוַּמְבּוּטִים לֹא יֵדְעוּ פַחַד,” אָמְרָה הַגַּמֶּדֶת בְּגָאוֹן, וְאִם כִּי הִגְדִּישָׁה קְצָת אֶת הַסְּאָה בְּנוֹגֵעַ לְיֶתֶר הַנָּשִׁים, בְּנוֹגֵעַ לְעַצְמָהּ לֹא הִגְדִּישָׁה. “רַק הַגְּבָרִים גְּבֹהֵי הַקּוֹמָה מוּגֵי־לֵב הֵם,” הוֹסִיפָה הַגַּמֶּדֶת, “אִישׁ לֹא יִמְצָא אוֹתִי בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּהּ יָנוּסוּ רַכֵּי הַלֵּב מִתּוֹךְ הַמַּחֲנֶה.”

דִּבְרֵי הַנָּשִׁים הָאֵלֶּה, הַמְּלֵאִים עֹז וְאֹמֶץ רוּחַ, הֵעִירוּ הִתְלַהֲבוּת עֲצוּמָה בְּלֵב יֶתֶר הַנָּשִׁים. הֵן לָעֲגוּ לְבַעֲלֵיהֶן וַתִּקְרֶאנָה לֵאמֹר: “שׁוּבוּ, שׁוּבוּ לָכֶם הַבַּיְתָה, לְכוּ וְכִתְשׁוּ אַתֶּם קֶמַח, וְלָנוּ תְּנוּ אֶת מַשָּׂאֲכֶם וְאֶת נִשְקְכֶם, אֲנַחְנוּ לֹא נְפָרֵק אוֹתָם, כִּי בְּיָד רָמָה נִשָּׂאֵם וְנַעֲבֹר דֶּרֶךְ אֶרֶץ הָעֲנָקִים.”

הַשְּׁחֹורִים עָמְדוּ נִכְלָמִים וּפְנֵיהֶם מוּרָדִים אַרְצָה. אִישׁ לֹא מָצָא אֶת לִבּוֹ לָשׁוּב מִן הַדֶּרֶךְ.

 

פֶּרֶק שְׁבִיעִי: בְּאֶרֶץ הָעֲנָקִים    🔗

וּבְכֵן עָזְבוּ מְיֻדָּעֵינוּ אֶת קַטְשׁוּרִי וַיָּשִׂימוּ פְּנֵיהֶם הַנֶּגְבָּה. הַנּוֹף הָיָה יָפֶה עַד לְהַפְלִיא, אַךְ קָשֶׁה הָיָה לַעֲבֹר בּוֹ; הָרִים תְּלוּלִים הִתְנַשְּׂאוּ שָׁם, גְּבֹהִים עַד שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מֶטֶר, וּנְחָלִים, בְּקָעוֹת וִיאוֹרִים חוֹצִים אוֹתָם.

אַחֲרֵי עֲלוֹתָם עַל הֶהָרִים הָרִאשׁוֹנִים, עֲטוּפֵי דֶּשֶׁא, קָרָא שׁוּלְץ: “אֲדֹנַי, הִנֵּה חָדַרְנוּ אֶל מַמְלֶכֶת הַחִידוֹת, אֶל אֶרֶץ אַגָּדוֹת הַפְּלָאִים, אֲשֶׁר יְסֻפַּר עָלֶיהָ כִּי אֲנָשִׁים לְבָנִים יוֹשְׁבִים בָּהּ!”

“הֵן עֲנָקִים יוֹשְׁבִים פֹּה!” קָרְאָה הֵילֵינִי וְהִיא צוֹעֶדֶת לְפָנִים.

וְאָמְנָם נִרְאוּ שָׁם כִּדְמֻיּוֹת עֲנָקִים עַל פְּנֵי הַמִּרְעֶה וְהֵם רוֹעִים עֶדְרֵי בָּקָר גְּדוֹלִים.

הֵם הָיוּ חֲגוּרִים אֵזוֹר צַר עָשׂוּי מֵעוֹר רַךְ, וַעֲשָׂרָה אוֹ שְׁנֵים־עָשָׂר שְׂרוֹכִים יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ וְיוֹרְדִים עַד הַבִּרְכַּיִם.

זֹאת הָיְתָה הַתִּלְבֹּשֶׁת הַלְּאֻמִּית אֲשֶׁר לְשֵׁבֶט הָרוּאַנְדִּים. עֲשִׁירֵי הָעָם וְשׁוֹעֶיהָ עָטוּ גַּם אֶרֶג רַךְ עַל כִּתְפֵיהֶם, כַּאֲשֶׁר רָאוּ הַתַּיָּרִים אַחֲרֵי כֵן.

פְּנֵי הַנְּעָרִים וּמַרְאֵיהֶם לֹא הָיוּ דּוֹמִים כְּלָל לִפְנֵי יֶתֶר הַכּוּשִׁים יוֹשְׁבֵי הַחֶבֶל הַזֶּה; מַרְאֵה עוֹר בְּשָרָם הָיָה בָּהִיר, וְכָל תָּוֵי פְּנֵיהֶם הַדַּקִּים וְהָעֲדִינִים הֵעִידוּ בָּהֶם, כִּי מִצֶּאֱצָאֵי בְּנֵי שֵׁם וְחָם הֵם; וּבְצֶדֶק הֵעִיר מִיָּד הַפְּרוֹפֵסוֹר שׁוּלְץ, כִּי רֹב תּוֹשְׁבֵי רוּאַנְדָּה מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בָּאוּ לָגוּר הֵנָּה.

הָרוֹעִים צְעִירֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה לֹא הָיוּ אָמְנָם בְּרִיאֵי בָשָׂר וּשְׁמֵנִים, אַךְ מַרְאֵה פְּנֵיהֶם הַצּוֹהֲלִים עָנָה בָּהֶם, כִּי גִּבּוֹרֵי כֹּחַ הֵם. עוֹר בְּשָׂרָם הָיָה מַבְהִיק כְּאִלוּ סָכוּ אוֹתוֹ בְַשֶּׁמֶן; בֵּינֵהֶם הָיוּ בַּעֲלֵי גֵּו אֵיתָן וְנֶהְדָּר לְהַפְלִיא, וּבְחֵפֶץ לֵב הָיָה כָל פַּסָּל בּוֹחֵר מֵהֶם תַּבְנִית לְפֶסֶל אַנְטִינוּס.⁶ וְאוּלָם יוֹתֵר מִכֹּל מָשְׁכָה אֶת עֵין הַנּוֹסְעִים קוֹמָתָם הַגְבֹהָה. רֻבָּם הָיוּ גְּבֹהִים עַד שְׁנֵי מֶטְרִים וּמֵהֵם גַּם עַד לִשְׁנֵי מֶטְרִים וְעֶשְׂרִים סֶנְטִימֶטֶר.

וּבְרִיאוּתָם זוֹ וְאֹמֶץ רוּחָם, קוֹמַת הָעֲנָקִים וְתֹאַר הַפָּנִים הָעֲדִינִים בָּאוּ לָהֶם לֹא מִמַּאֲכְלֵי בָּשָׂר, כַּאֲשֶׁר נוֹדַע לִמְיֻדָּעֵינוּ אַחֲרֵי כֵן, כִּי אִם מִמַּאֲכְלֵי חָלָב וּדְבַשׁ אֲשֶׁר בָּהֶם כִּלְכְּלוּ אֶת נַפְשָׁם.

מִינֵי מְזוֹנוֹת כָּאֵלֶּה אֵינָם נוֹטְעִים בְּנֶפֶשׁ אוֹכְלֵיהֶם נְטִיּוֹת רָעוֹת וּמִדּוֹת מָשְׁחָתוֹת, וְאַךְ שֶׁקֶר דִּבְּרוּ בְּאָזְנֵי הַנּוֹסְעִים עַל בְּנֵי הַוִּנְיָרוּאַנְדָּה, – לְהַפִּיל עֲלֵיהֶם פַּחַד שָׁוְא.

אַךְ הֵצִיצוּ הַנּוֹסְעִים אֶל עֵינֵי בְּנֵי רוּאַנְדָּה הַגְּדוֹלוֹת, הַמְּפִיקוֹת נְדִיבוּת וְאַהֲבַת שָׁלוֹם, וְחֶרְדָתָם פָּגָה וַתְּהִי כְּלֹא הָיָתָה.

שׁוּלְץ הִגִּישׁ לִבְנֵי הָעֲנָקִים תְּשׁוּרוֹת שׁוֹנוֹת, וְאוּלָם הֵם מֵאֲנוּ לְקַחְתָּן, אַף כִּי עָמְדוּ מִשְׁתּוֹמְמִים לְמַרְאֶה כָּל הַדְּבָרִים הַנִּפְלָאִים אֲשֶׁר לֹא רָאֲתָה עֵינָם עוֹד. כָּל דִּבְרֵי הַפְּרוֹפֵסוֹר לֹא הוֹעִילוּ לְהַטּוֹת אֶת לִבָּם.

“אָסוּר לָנוּ עַל פִּי פְּקֻדַּת מַלְכֵּנוּ לָקַחַת דָּבָר מִיַּד אָדָם!” דִּבְּרוּ הָרוֹעִים.

“מִדָּה כָּזֹאת לֹא נִרְאֲתָה וְלֹא נִשְׁמְעָה עוֹד בְּכָל גְּבוּלוֹת אַפְרִיקָה!” קָרָא הֶנְדְּרִיק.

“אוֹת הוּא, כִּי מֶלֶךְ עַז יִמְשֹׁל בָּהֶם,” עָנָה הַפְּרוֹפֵסוֹר, “וְכִי יוֹדֵעַ מוֹשְׁלָם לִרְדוֹת בָּהֶם וּלְהַכְנִיעָם לִהְיוֹת סָרִים לְמִשְׁמַעְתּוֹ.”

“וְאוּלָם בְּשִׁלְטוֹנוֹ הַכַּבִּיר הַזֶּה מִשְׁתַּמֵּשׁ הוּא, כַּנִּרְאֶה, לְשֵׁם מַטָּרוֹת נַעֲלוֹת,” הִשְׁמִיעָה הֵילֵינִי, “כִּי בְּמָנְעוֹ אֶת נְתִינָיו מִקַּבֵּל מַתָּנוֹת, הוּא נוֹטֵעַ בְּלִבָּם מִדּוֹת טוֹבוֹת וּמְשֻׁבָּחוֹת.”

הָרוֹעִים הֶרְאוּ לַנּוֹסְעִים בְּעֲנְוָה וּבְכָבוֹד אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל הַמּוֹשָׁבָה הַקְּרוֹבָה, מְקוֹם מוֹשַׁב הַמִּשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ, וּמִיִּרְאָתָם שֶׁלֹּא יִתְעוּ בַּיַּעַר הַקָּרוֹב, שָׁלְחוּ אֶחָד מֵהֶם לְהוֹרוֹת לִפְנֵיהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ.

לִפְנוֹת עֶרֶב הִגִּיעוּ אֶל הַכְּפָר, אוֹ נָכוֹן מִזֶּה, אֶל הָעִיר, וַיָּקִימוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם לֹא הַרְחֵק מִשָּׁם.

וְגַם יוֹשְׁבַי הָעִיר הָעֲנָקִים, – וּבְצֶדֶק נִקְרָא לָהֶם כֵּן – הִצְטַיְּנוּ בְּמִדַּת הַכְנָסַת אוֹרְחִים וַיָּאִירוּ פְּנֵיהֶם אֶל הַבָּאִים לְבַקֵּר אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם.

וְהִנֵּה נוֹדַע לְשׁוּלְץ כִּי הַוַּהוּטוּסִים הֵם תּוֹשָׁבֵי הָאֶרֶץ מֵעוֹלָם, כֻּלָּם עוֹבְדֵי אֲדָמָה וּמוֹצָאָם מִמִּשְׁפַּחַת הָעַמִּים הָאַפְרִיקָנִית הַנִּקְרֵאת בַּשֵּׁם בַּנְטוּ.

מוֹשְׁלֵי הָאָרֶץ הֵם הֵם הַוָּטוּסִים אֲשֶׁר בָּאוּ לְפָנִים הֵנָּה מֵאֶרֶץ הַצָּפוֹן. גֶּזַע אֲנָשִׁים נֶהְדָּר אֲשֶׁר גֹּבַהּ עֲנָקִים לָהֶם, וְקוֹמָה שֶׁל שְׁנֵי מֶטְרִים וְעֶשְׂרִים סֶנְטִימֶטֶר דָּבָר נִפְרָץ בֵּינֵיהֶם, כָּאָמוּר לְמַעְלָה. הֵם מִצְטַיְּנִים בְּמִבְנֶה גֵוָם הַנָּאֶה, בְּתָוֵי פְּנֵיהֶם הָעֲדִינִים וְעֵין הַבְּרוֹנְזָה אֲשֶׁר לְעוֹרָם; הַמֵּצַח הַגָּבֹהַּ, הַחֹטֶם הַדַּק, הַיָּפֶה, וְהַפָּנִים הַסְּגַלְגַּלִּים וְהַנְּעִימִים – סִמָּנֵיהֶם הַמֻּבְהָקִים הֵם.

מִסְפַּר הַתּוֹשָׁבִים בַּמַּמְלָכָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת – כְּמִלְיוֹן וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת אֶלֶף.

וְגַם זֹאת נוֹדַע לַתַּיָּרִים, כִּי בִמְדִינַת רוּאַנְדָּה נִמְצָאִים גַּם גַּמָּדִים הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם בַּטְוָה אוֹ בַּטוּאָה, גַּם וָטוּאָה אוֹ בּוּטֶה־בּוּטֶה; יוֹשְׁבִים הֵם עַל יַד הָרֵי הַגַּעַשׁ שֶׁל הַנּוֹף מְפֻמְבִּירוֹ וְעַל גְּדוֹת הַיְּאוֹר הַגָּדוֹל קִיבוֹ וּמִתְפַּרְנְסִים בְּעִקָּר מִצֵּיד דָּגִים.

“וּבְכֵן, עֲנָקִים וְגַמָּדִים יַחַד,” הֵעִיר הָרוֹפֵא, “מַמָּשׁ כְּמוֹ בְּאַגָּדוֹת הַקַּדְמוֹנִים.”

בְּיִחוּד מָשְׁכָה אֶת לֵב שׁוּלְץ הַשְּׁמוּעָה, שֶׁלְּפִי דַּעְתּוֹ לֹא הָיְתָה אֶלָּא שְׁמוּעַת שָׁוְא, כִּי לִפְאַת צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית נִמְצֵאת מוֹשָׁבָה שֶׁל לְבָנִים, אֶלָּא שֶׁאֵלֶּה הִתְיַשְּׁבוּ שָׁם רַק לִפְנֵי עֲשָׂרוֹת שָׁנִים.

בְּנֵי שֵׁבֶט הַוָּטוּסִי הָיוּ אֲנָשִׁים בַּעֲלֵי תְּבוּנָה יְתֵרָה, וְכֵן גַּם הֵעִידוּ פְּנֵיהֶם.

הֵם מַעֲרִיצִים בַּעֲלֵי חַיִּים שׁוֹנִים, חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, – כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט חַיָּה אַחֶרֶת, לָהּ יְכַבֵּד וּבִשְׁמָהּ יְכַנֶּה. וְאוּלָם מַכִּירִים הֵם גַּם אֵל עֶלְיוֹן, אִימָּנָה, קוֹנֶה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.

אַדְמַת הָאֶרֶץ פּוֹרִיָה וּדְשֵׁנָה מְאֹד, וַאֲוִירָהּ צַח וּמַבְרִיא.

וַעֲשִׁירָה הָאָרֶץ בְּחַיְתוֹ יַעַר: פִּילִים, אֲרָיוֹת, דּישׁוֹנִים.

נְשֵׁי רוּאַנְדָּה, בְּהִירוֹת הַמַּרְאֶה וִיפוֹת הַקּוֹמָה, יְדוּעוֹת לִתְהִלָּה בְּפִי צָדֵי הָעֲבָדִים וְנִמְכָּרוֹת לִשְׁפָחוֹת בִּמְחִיר רָב. יֵשׁ אֲשֶׁר יַעֲלֶה מְחִירָן עַד חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת מַרְק, בְּעוֹד שֶׁמְּחִיר שִׁפְחָה אַחֶרֶת עוֹלֶה לְכָל הַיּוֹתֵר עַד אַרְבָּעִים מַרְק.

אוּלָם מִסְפַּר הַשְּׁפָחוֹת הָאֵלֶּה מְעַט מְאד, כִּי לֹא יָעֵזּוּ צָדֵי הָעֲבָדִים הָעַרְבִים לַעֲבֹר אֶת גְּבוּל אַדְמַת רוּאַנְדָּה, כִּי חָזָק הָעָם הַיּוֹשֵׁב בְּקִרְבָּהּ.

 

פֶּרֶק שְמִינִי: בְּבִירַת הַשֻּׂלְטַן    🔗

אַחֲרֵי שֶׁשָּׁהוּ מְיֻדָּעֵינוּ שְׁלֹשָׁה יָמִים בַּכְּפָר, הָיָה בְּדַעְתָּם לִפְנוֹת לִפְאַת מַעֲרָב שֶׁל הַרְרֵי הַפְּרָצִים בְּוִירוּנְגָּה, וְהִנֵּה הִגִּיעוּ שְׁנֵי צִירִים שְׁלוּחִים מֵאֵת הַשֻּׂלְטַן מְסִינְגָה, הַמּוֹשֵׁל עַל אֶרֶץ רוּאַנְדָּה, וְעִמָּם עֲבָדִים וּבְהֵמָה רַבָּה. הַצִּירִים הָלְכוּ וְקָרְבוּ אֶל הַלְּבָנִים בְּהַדְרַת פָּנִים וּמִתּוֹךְ שַׁלְוַת גָּאוֹן, שֶׁעוֹרְרוּ יִרְאַת כָּבוֹד בְּלֵב כָּל רוֹאֵיהֶם, אַף הַסַּבָּלִים וְהָאַסְכָּרִיִּים הִפְסִיקוּ אֶת שִׂיחַת לַעֲגָם וְנִשְתַּתְּקוּ.

הַצִּירִים: בּוֹסִיסִי וְגַנְטוּרוּ, הָיוּ שְׁנֵיהֶם יְפֵי־תֹּאַר, בַּעֲלֵי קוֹמָה נֶהְדָּרָה, לְמַעֲלָה מִשְׁנֵי מֶטְרִים. הֲלִכוֹתֵיהֶם הַנְּעִימוֹת הֵעִידוּ, כִּי שׁוֹנֶה הָעָם הַזֶּה תַּכְלִית שִׁנּוּי מִיֶּתֶר הַכּוּשִׁים בְּנֵי אַרְצָם.

גַּם הַשְּׁחֹורִים הַנִּלְוִים אֶל הַשַּׁיָּרָה הִתְבּוֹנְנוּ אֶל הַצִּירִים מִתּוֹךְ יִרְאַת הַכָּבוֹד.

הַצִּירִים הֵבִיאוּ עִמָּם בָּקָר וְעִזִּים, מִנְחָה שְׁלוּחָה מֵאֵת הַמֶּלֶךְ, וְהַזְמָנָה מֵאֵת הַמּוֹשֵׁל לָבוֹא אֵלָיו אֶל קִרְיַת מַמְלַכְתוֹ נִיאַנְזָה.

וְאוּלָם רְחוֹקָה הָיְתָה נִיאַנְזָה מֶרְחָק רַב לִפְאַת נֶגֶב, וַעֲלֵיהֶם לְהַאֲרִיךְ דַּרְכָּם הַרְבֵּה אִם יַעֲשׂוּ אֶת רְצוֹן הַמּוֹשֵׁל, לָכֵן הֵשִׁיב שׁוּלְץ בְּנִמּוּס וּבְתוֹדָה רַבָּה אֶת הַזְמָנַת הַמֶּלֶךְ, בְּאָמְרוֹ כִּי עָלָיו לְמַּהֵר לִקְרַאת הַלּוֹרְד פְלִיטְמוֹר, פֶּן יִדְאַג לוֹ אִם לֹא יִמְצָאֵהוּ.

אַךְ הַצִּירִים לֹא קִבְּלוּ אֶת דִּבְרֵי הַלְּבָנִים. “אַמְרִי אִיַה מְסִינְגָה” – פְּקֻדַּת מְסִינְגָה הִיא, קָרְאוּ בְּנִמּוּס אַךְ מִתּוֹךְ הַחְלָטָה גְּמוּרָה.

הַלְּבָנִים נוֹעֲדוּ לְהִתְיַעֵץ בַּדָּבָר.

“אוּרוּנְדִי וְרוּאַנְדָּה הֵן הַמַּמְלכוֹת הַיְּחִידוֹת הַתַּקִּיפוֹת אֲשֶׁר בְּאַפְרִיקָה הַתִּיכוֹנִית,” בֵּאֵר הֶנְדְּרִיק, “וְרוּאַנְדָּה זוֹ הִיא הָעֲצוּמָה בְּכָל מַמְלְכוֹת הַכּוּשִׁים, וְחָלִילָה לָנוּ לְבַזּוֹת אֶת פְּקֻדַּת מְסִינְגָה וּלְזַלְזֵל בָּהּ.”

“גַּם דַּעְתִּי הִיא, כִּי אַךְ רָעָה נָמִיט עָלֵינוּ אִם נָשִׁיב אֶת פְּנֵי הַשֻּׂלְטַן,” אָמַר הַפְּרוֹפֵסוֹר. “וְאַף כִּי כָּל חֶפְצִי הוּא לְמַּהֵר לְדַרְכֵּנוּ, לֹא אוֹכַל לְסָרֵב, וְעָלֵינוּ, לְפִי דַּעְתִּי, לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹן הַמּוֹשֵׁל הָאַדִּיר הַזֶּה.”

וּבְכֵן שָׂמָה הַשַּׁיָּרָה פְּעָמֶיהָ לַדֶּרֶךְ, כַּאֲשֶׁר הוֹרוּ לִפְנֵיהֶם בּוּסִיסִי וְנַנְטוּרוֹ.

הֵם עָבְרוּ כְּפָרִים רַבִּים. מִקְּצָת מִן הָאֳהָלִים, מְכֻסִּים יֶרֶק, הָיוּ בְּנוּיִים עַל כְּלֻנְסָאוֹת, וַעֲצֵי מוֹזִים פָּרְשׂוּ עֲלֵיהֶם צִלָּם.

בְּכָל הַכְּפָרִים הָאֵלֶּה לֹא נִמְצָא אַף אֶחָד מִנְּצִיבֵי הַמּוֹשֵׁל. עַל שְׁאֵלַת הַנּוֹסְעִים: "אַיֵּה הַשָּׂרִים וְהַמִּשְׁנִים, עָנוּ הַצִּירִים רַק תְּשׁוּבָה אַחַת: “כֻּלָּם בְּנִיאַנְזָה.”

בָּרוּר הָיָה כִּי אָסֹף אָסַף הַשֻּׂלְטַן אֵלָיו אֶת כָּל גְּדוֹלֵי הַמַּמְלָכָה, בְּחֶפְצוֹ לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַזָּרִים בְּכָבוֹד רָב.

בָּעֶרֶב הִגִּיעוּ אֶל נְהַר נִיאֲוָרוֹנְגוֹ, זְרוֹעַ הַנָּהָר קָגֶרָה, וְעַל שְׂפָתוֹ הֵקִימוּ אֶת הַמַּחֲנֶה.

בְּיוֹם הַמָּחֳרָת קִדְּמָה אֶת פְּנֵי הַתַּיָּרִים אוֹרְחָה וְהֵבִיאָה לָהֶם מִנְחָה שְׁלֹשִׁים עִזִּים. שׁוּלְץ דָּאַג מְאֹד בִּרְאוֹתוֹ כִּי הַחֲפָצִים הַשּׁוֹנִים שֶׁנּוֹעֲדוּ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם חֲלִיפִין אוֹ לְתִתָּם מַתָּנָה לְיוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הוֹלְכִים וּנְמוֹגִים, כִּי הֵן הָיָה גַם עָלָיו לְהָשִׁיב פַּעַם פַּעַם מִנְחָה עַל כָּל הַתְּשׁוּרֹות אֲשֶׁר הוּבְאוּ אֲלֵיהֶם בְּמִסְפָּר רַב וּבְיָד רְחָבָה מֵאוֹצָר הַשֻּׂלְטַן.

וְלָכֵן בְּבוֹא לִקְרָאתוֹ אַחֲרֵי כֵן עוֹד שְׁתֵּי מַלְאֲכֻיּוֹת מֵאֵת הַשֻּׂלְטַן וּבְיָדָם מִכָּל טוּב אַרְצָם, סֵרַב לָקַחַת מִיָּדָם דָּבָר, וְרַק הִבִּיעַ לָהֶם אֶת רִגְשֵׁי תּוֹדָתוֹ בְּכָבוֹד רַב, אוּלָם תְּשׁוּבָתָם הַמְּתוּנָה וְהַמְנֻמָּסָה: “אַמְרִי אִיַה מְסִינְגָה!” הִכְרִיחַתְהוּ לְקַבֵּל מַיָּדָם אֶת כָּל אֲשֶׁר הֵבִיאוּ.

מִכָּל עֲבָרִים הִגִּיעוּ מַחֲנוֹת בְּנֵי אָדָם וַיֵּלְכוּ בְּרֹאשׁ הַשַּׁיָּרָה. אֵלֶּה הָיוּ שָׂרֵי הַמּוֹשֵׁל, שֶׁנִּקְרְאוּ לָבוֹא אֶל עִיר הַבִּירָה עִם כָּל הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם. עַד מְהֵרָה עָלָה מַחֲנֶה וָטוּסִי, הַהוֹלֵךְ לִפְנֵי מְיֻדָּעֵינוּ לְהוֹרוֹת לָהֶם הַדֶּרֶךְ, עַד לְמֵאוֹת.

וְהִנֵּה קָרְבָה הַשַּׁיָּרָה אֶל עִיר הַבִּירָה נִיאַנְזָה. אַלְפֵי אֲנָשִׁים פָּשְׁטוּ עַל הַגְּבָעוֹת אֲשֶׁר מִסָּבִיב לָעִיר לִרְאוֹת בְּבוֹא הַזָּרִים אֶל בִּירַת מַמְלַכְתָּם.

וּמַה גָּדַל תִּמְהוֹנָם שֶׁל הַתַּיָּרִים בִּרְאוֹתָם אֶת דַּרְכֵי הָעָם הַזֶּה וּמִנְהָגָיו, אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמַע כְּמוֹהֶם בְּאַפְרִיקָה: כָּל הֲמוֹן הָעָם הָרַב הַזֶּה אֲשֶׁר בָּא לִרְאוֹת בַּמַּחֲזֶה עָמַד בְּשַׁלְוָה, – לֹא צְעָקָה, לֹא שָׁאוֹן אוֹ הֲמֻלָּה כָּל שֶׁהוּא, לֹא דְּחָק וְלֹא מְבוּכָה, כַּאֲשֶׁר הִסְכִּינוּ הּנֹוסְעִים לִרְאוֹת עַד כֹּה. מַה נִּשְׁתַּנָּה הָעָם הַזֶּה תַּכְלִית שִׁנּוּי מִכָּל יֶתֶר הַכּוּשִׁים שׁוֹכְנֵי אַפְרִיקָה; אָכֵן מַדְרִיכִים טוֹבִים הָיוּ מוֹשְׁלֵי הָעָם הַזֶּה וְלִמְדוּהוּ לִכְבֹּשׁ אֶת יִצְרוֹ.

“הִנֵּה הַפָּר הַגָּדוֹל עִם עֲגָלָיו בָּא; אַרְבַּע זְרוֹעוֹת לוֹ וְשֵׁשׁ רַגְלַיִם!” כָּכָה עָבְרָה רִנָּה בְּמַחֲנֶה הַנִּקְהָלִים בִּרְאוֹתָם אֶת הַשַּׁיָּרָה בָּאָה. בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֹא נִתְכַּוְּנוּ הָאֲנָשִׁים לְתָאֵר אֶת מַרְאֵיהֶם הַחִיצוֹנִי שֶׁל הַפְּרוֹפֵסוֹר וְכָל הַנִּלְוִים אֵלָיו, כִּי אִם אֶת כֹּחוֹ וְאֶת גְּבוּרָתוֹ הָרַבָּה, כְּיָד דִּמְיוֹנוֹ שֶׁל הָעָם הַזֶּה, עַם הָרוֹעִים.

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה הִשַּׁיָּרָה אֶל מִגְרָשׁ רְחַב־יָדַיִם אֲשֶׁר לִפְנֵי אֹהֶל הַשֻּׂלְטָן, יָצְאוּ שְׁנֵי פְּקִידִים, עֲטוּפִים אֶרֶג אֲדַמְדַּם, וְהִבְרִיחוּ בְּמַטּוֹתֵיהֶם הָאֲרֻכִּים אֶת הֲמוֹן הָרוֹאִים. הַכֹּל מִהֲרוּ לָסוּר, וְאַךְ מְעַט הָיָה מִסְפַּר הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פָּגְעוּ בָּהֶם הַמַּטּוֹת.

אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִתְפַּנָּה הַמִּגְרָשׁ מֵהֲמוֹן הַנֶּאֱסָפִים, נִשְׁמַע קוֹל תְּרוּעַת חֲצוֹצְרָה, וּלְעֵינֵי הַתַּיָּרִים נִגְלָה מַחֲזֶה אֲשֶׁר לֹא רָאוּ עוֹד עֵינֵיהֶם מֵעוֹלָם.

כָּל נְשִׂיאֵי רוּאַנְדָּה וּבְנֵיהֶם, תַּהֲלוּכָה אֲרֻכָּה, יִצְעֲדוּ זוּגוֹת זוּגוֹת בְּשַׁלְוָה וּבְהַדְרַת כָּבוֹד, – דְּמֻיּוֹת תִּפְאֶרֶת כֻּלָּם, לְבוּשִׁים בִּגְדֵי חַג: מַשְׂרֵק אָרֹךְ מַקִּיף אֶת רֹאשָׁם מִן הָאֹזֶן וְעַד הָאֹזֶן וְשַׁרְשֶׁרֶת־פְּנִינִים דַּקָּה נוֹצֶצֶת בְּתוֹכוֹ. הָמוֹן פְּתִילִים כְּתֻמִּים עֲשׂוּיִים מִסִּיב הַמּוֹז, תְּלוּיִים עַל צַוָּארָם וְיוֹרְדִים עַל חֵלֶק גּוּפָם הָעֶלְיוֹן. עֲדָיֵי מַרְגָּלִיּוֹת, שׁוֹנוֹת בְּגָדְלָן, אֲחוּזִים בַּפְּתִילִים הָאֵלֶּה. צְמִידִים עֲשׂוּיִים מִחוּטֵי נְחֹשֶׁת וּפְנִינֵי צִבְעוֹנִים מְקַשְּׁטִים אֶת פִּרְקֵי יְדֵיהֶם; וְסִנָּר צַר, עָשׂוּי מֵעוֹר בָּקָר, חָגוֹר בְּמָתְנֵיהֶם, וּמִמֶּנּוּ מִשְׁתַּלְשְׁלִים וְיוֹרְדִים עַד הַקַּרְסֻלַּיִם רְצוּעוֹת עוֹר עֲדוּיוֹת בְּטַבָּעוֹת שֶׁל חוּטֵי בַרְזֶל רַבּוֹת.

אָז יוֹפִיעַ הַשֻּׂלְטַן בְּאַפִּרְיוֹנוֹ. וְהָאַפִּרְיוֹן – סַל אָרֹךְ פָּשׁוּט, נִשָּׂא בְּמוֹטוֹת הַבַּמְבּוּק שֶׁלּוֹ עַל כִּתְפֵי אֲנָשָׁיו.

בִּזְהִירוּת רַבָּה הוּרַד הָאַפִּרְיוֹן אַרְצָה. הַמֶּלֶךְ קָם לְכָל מְלֹא קוֹמָתוֹ הַנֶּהְדָּרָה וַיּוֹשֵׁט אֶת יָדוֹ רִאשׁוֹנָה לְשׁוּלְץ וְאַחַר לְכָל יֶתֶר הַלְּבָנִים וַיִּקְרָא גֶּרְמָנִית: “שָׁלוֹם, אֲדוֹנִי, שָׁלוֹם, גְּבִירוֹתַי!”

מִכָּל הַתַּכְשִׁיטִים שֶׁקִּשְּׁטוּ אֶת רֹאשׁ הַמָּמִי, – כֵּן יִקָּרֵא הַשֻּׂלְטַן בְּפִי יוֹשְׁבֵי אַרְצוֹ, – לָקְחוּ אֶת לֵב הָרוֹאִים בְּיִחוּד חֲרוּזֵי הַפְּנִינִים שֶׁהָיוּ תְּלוּיִים לוֹ מֵעַל לְרַקּוֹתָיו וּמֵעַל לְחָטְמוֹ, הִגִּיעוּ עַד לִשְׂפָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה וַיְכַסּוּ חֵלֶק מִפָּנָיו.

הַמָּמִי דִּבֵּר קִיזוֹאֲהֶלִית, וְשִׂיחָתוֹ הֵעִידָה כִּי אִישׁ תְּבוּנוֹת הוּא וּבַעַל הַשְׂכָּלָה רַבָּה.

אָז בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ לְהַגִּישׁ לִפְנֵי הַלְּבָנִים אֶת מַתְּנוֹתָיו, וְהֵן פָּרַת־חָלָב וְעֶגְלָתָהּ, עֲשָׂרָה בָּקָר בַּעֲלֵי קַרְנַיִם מְגֻדָּלוֹת, עֵדֶר עִזִּים גָּדוֹל, קֶמַח רַב, חָלָב, דְּבַשׁ, חֶמְאָה, פּוֹלִים וּמֹוז, וְאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן חָבִיב – עֲצֵי בָעֵר, הַיְּקָרִים בַּמָּקוֹם הַהוּא. נִדְמֶה, כִּי לֹא יִהְיֶה קֵץ לְמַסָּע הַוַּהוּטִים נוֹשְׂאֵי הַמִּנְחָה.

קָצְרָה יַד שׁוּלְץ לְהָשִׁיב גַּם הוּא מִנְחָה לַמֶּלֶךְ כִּגְמוּלוֹ; בְּכָל זֹאת הִתְאַמֵּץ לִבְחֹר מִכֹּל אֲשֶׁר עִמּוֹ חֲפָצִים, אֲשֶׁר קִוָּה כִּי יְשַׂמְחוּ אֶת לֵב הַמָּמִי, וְחֶפְצוֹ זֶה עָלָה בְּיָדוֹ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר פִּלֵּל.

לְמַטְוֵה הָאֶרֶג וְהַפְּנִינִים, הַנִּמְצָאִים גַּם בְּאַרְצוֹ, כִּמְעַט לֹא שָׂם הַמֶּלֶךְ לִבּוֹ וַיְחַלְּקֵם בֵּין שָׂרֵי מַלְכוּתוֹ בְּיַד נְדִיבָה, וּמִכֹּל אֲשֶׁר הִגִּישׁ אֵלָיו הַפְּרוֹפֵסוֹר בָּחַר לוֹ מַאֲכֶלֶת־צַיִד, כְּלִי נֶשֶׁק אֶחָד וְאַשְׁפַּת כַּדּוּרִים. הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִלְּאוּ אֶת לִבּוֹ שִׂמְחָה לְאֵין קֵץ.

חִבָּה יְתֵרָה נוֹדְעָה לְמֶלֶךְ הַכּוּשִׁים לְשָׁעוֹן־מְעוֹרֵר אֲשֶׁר הֻגַּשׁ לוֹ. הַפְּרוֹפֵסוֹר בֵּאֵר לוֹ אֶת טִיב הַשָּׁעוֹן הַזֶּה וְאֶת תַּפְקִידוֹ, גַּם הֶרְאָה לוֹ אֶת “כֹּחַ מַעֲשָׂיו” וּפְנֵי הַמֶּלֶךְ קָרְנוּ מֵרֹב שִׁמְחָה וָגִיל. וְאוּלָם עַד לַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה הִגִּיעָה הִתְפַּעֲלוּתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ בְּשָׁעָה שֶׁהִגִּישׁ לוֹ הַפְּרוֹפֵסוֹר מַשּׂוֹר־יָד. מִתְּחִלָּה לֹא מָצָא הַמֶּלֶךְ יָדָיו בִּמְלֶאכֶת הַמַּשּׂוֹר, אַךְ עַד מְהֵרָה הִזְרִיז בָּהּ וַיַּעַשׂ מְלַאכְתּוֹ כְּזָקֵן וְרָגִיל.

מִיָּד עָמַד לְנַסֵּר וְלִגְזֹר בְּשִׂמְחָה אֶת כָּל הַבָּא בְּיָדוֹ, וְגַם עַל כַּרְעֵי כִּסֵּא־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר לְשׁוּלְץ לֹא חָס וַיִּגְזְרֵם עַד תֻּמָּם, גְּזָרִים גְּזָרִים – מְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת.

הַפְּרוֹפֵסוֹר הָיָה אָמְנָם מְרַטֵּן קְצָת לְמַּרְאֶה הַמַּעֲשֶׂה, אַךְ חֶדְוַת־יְלָדִים זוֹ אֲשֶׁר הֵאִירָה אֶת פְּנֵי הַמָּמִי בְּנַסְרוֹ אֶת רַגְלֵי הַכִּסֵּא הִשְׁרְתָה גַּם עָלָיו רוּחַ טוֹבָה. אָמְנָם אֶפְשָׁר הָיָה לְתַקֵּן אֶת הַכִּסֵּא עַל נְקַלָּה.

בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי נֶעֶרְכוּ לִכְבוֹד הָאוֹרְחִים שַׁעֲשׁוּעֵי עֹנֶג וּמִשְׂחָקִים.

הַוָּטוּסִים הֶרְאוּ נִפְלָאוֹת בִּקְפִיצוֹתֵיהֶם, הַלְּבָנִים עָמְדוּ מִשְׁתּוֹמְמִים וְלֹא הֶאֱמִינוּ לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם.

בֵּין שְׁנֵי גִּזְעֵי עֵצִים רַכִּים נָטוּ הַפְּרָאִים קַו; גִּבְעַת נְמָלִים לְבָנוֹת קְטַנָּה, גְּבוֹהָה כְּמֶטֶר, שִׁמְשָׁה לָהֶם מְקוֹם קְפִיצָה.

הַזְּרִיזִים שֶׁבַּקַּפְּצָנִים, בַּעֲלֵי קוֹמַת עֲנָקִים, הֶרְאוּ נִפְלָאוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר וְהִגִּיעוּ בִּקְפִיצָתָם עַד לְגֹבַהּ שְׁנֵי מֶטְרִים וָחֵצִי, – וְאִלּוּ הַקְּפִיצָה הֵרקוֹרְדִית לְכָל הָעוֹלָם הַתַּרְבּוּתִי שֶׁצֻּיְּנָה בְּאַמֵרִיקָה לֹא הִשִּׂיגָה לְמַעֲלָה מִמֶּטֶר אֶחָד וְתִשְׁעִים וְאַרְבָּעָה סֶנְטִימֶטֶר.

אַחֲרֵי כֵן נֶעֶרְכוּ מְחוֹלוֹת מַעֲשֶׂה־אֳמָנוּת, שֶׁבָּהֶם הָיוּ הַוָּטוּסִים מְחַקִּים אֶת עֲגוּר־הַנֵּזֶר וּשְׁאָר צִפֳּרִים. גַּם הֶרְאוּ נִפְלָאוֹת בִּמְחוֹלוֹת־קְרָב מִתּוֹךְ הִתְלַהֲבוּת סוֹעֶרֶת, אַךְ בְּלִי עָבֹר עַד לִידֵי קְפִיצוֹת פְּרוּעוֹת לְלֹא טַעַם וָסֵדֶר.

וּבַהֲטָלַת כִּידוֹנִים הֶרְאוּ הַוָּטוּסִים גְּבוּרָה, חֲרִיצוּת וּזְרִיזוּת שֶׁלֹּא נִשְׁמַע כְּמוֹהֶן בְּכָל עוֹלַם הַתַּרְבּוּת. הֵם זָרְקוּ אֶת כִּידוֹנֵיהֶם הַקְּצָרִים עַד לְגֹבַהּ רַב מֹאד, וּבְכֹחַ גָּדוֹל כָּל כָּךְ, אֲשֶׁר נִדְמָה כִּי הַנִּצָּבִים הַמְּרַטְטִים נִשְׁבָּרִים בָּאֲוִיר לִרְסִיסִים.

גַּם בִּירִיַּת־תַּחֲרוּת בַּקֶּשֶׁת, הַדּוֹרֶשֶׁת גְּבוּרָה נִמְרָצָה וְאִמּוּן בְּמֶשֶׁךְ יָמִים רַבִּים, הֶרְאוּ נִפְלָאוֹת. מְתִיחוּת הַקְּשָׁתוֹת הַגְבֹהוֹת, כְּמֶטֶר וָחֵצִי, הִגִּיעָה עַד לִשְׁתֵּי מֵאוֹת פְּסִיעוֹת וְיוֹתֵר.

גַּם בְּתַחֲרוּת הַמֵּרוֹץ הִצְטַיְּנוּ עַד לְהַפְלִיא.

כְּתֹם כָּל הַחֲגִיגוֹת הֶעֱלָה שׁוּלְץ גְּרָמוֹפוֹן, וַתְּהִי הַשִּׂמְחָה גְּדוֹלָה עַד מְאֹד.

וְאוּלָם לֹא מַנְגִּינוֹת הָאֵרַפִּים וְזִמְרָתָם לָקְחוּ אֶת לֵב הַוָּטוּסִים, כִּי אִם הַשִּׂיחוֹת שֶׁהִשְׁמִיעַ הַגְּרָמוֹפוֹן בְּאָזְנֵיהֶם, אַף כִּי לֹא הֵבִינוּ אַף מִלָּה אַחַת מִכָּל אֲשֶׁר שָׁמֵעוּ.

קוֹל זִמְרַת נָשִׁים, בְּיִחוּד הַקּוֹלוֹת הָעֶלְיוֹנִים שֶׁהִשְׁמִיעַ הַגָּרמוֹפוֹן, הֵעִיר סַעֲרַת חֶדְוָה וַעֲלִיצוּת. מַרְאֵה הַוַּנְיָרוּאַנְדִּים הָיָה מְבַדֵּחַ מְאֹד: לִצְחֹק בְּקוֹל – לֹא מִן הַנִּמּוּס הוּא, וְאוּלָם גַּם לְהִתְאַפֵּק לֹא יָכֹלוּ. וּבְהִתְאַמְּצָם לִכְבֹּש אֶת קוֹל הַצְּחוֹק הַמִּתְפָּרֵץ מִגְּרוֹנָם, עִוּוּ אֶת פְּנֵיהֶם עַד לְעוֹרֵר צְחוֹק. וְיֵשׁ אֲשֶׁר יָשִׂימוּ אֶת יְדֵיהֶם עַל פִּיהֶם לְהַחֲנִיק אֶת קוֹל הַצְּחוֹק. אַךְ הוּא הִתְפָּרֵץ מִגְּרוֹנָם עַל כָּרְחָם בְּרַעַשׁ גָּדוֹל וּבְצָהֳלָה. שׁוּב יִתְעוֹדְדוּ יַעֲמִידוּ פָנִים כְּבֵדִים, זְעוּמִים, אַךְ רֶגַע אֶחָד – וְקוֹל צְחוֹק אַדִּיר יִפְרֹץ מִגְּרוֹנָם וְיָשִׂים לְאַל אֶת כָּל מַאֲמַצֵּיהֶם.

וְהִנֵּה נִסָּה מְסִינְגָה לִירוֹת בִּכְלִי נִשְׁקוֹ, אֲשֶׁר נִתַּן לוֹ, אֶל אַחַת הַקְּדֵרוֹת אֲשֶׁר הִצִּיב לְמַטָּרָה. הוּא אָמְנָם הֶחֱטִיא אֶת הַמַּטָּרָה, כִּי הֵן זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה נִסָּה יָדָיו בִּכְלִי נֶשֶׁק מוֹרִיק אֵשׁ, אַךְ כַּמָּה הִתְמִיהַּ אֶת הַלְּבָנִים בִּתְבוּנוֹת כַּפָּיו.

עַל פִּי בַּקָּשַׁת הַשֻּׂלְטַן הֶרְאוּ גַּם הַלְּבָנִים אֶת חֲרִיצוּתָם בִּירִיָּה. קוֹל תְּרוּעָה וְצָהֲלָה פָּרַץ מִפִּי הַכּוּשִׁים לַמַּרְאֶה הַיְּרִיּוֹת הַנֶּאֱמָנוֹת שֶׁל הַגְּבָרִים וְשֶׁל הַנָּשִׁים. רַק הָרוֹבֶה הַ“נֶּאֱמָן” שֶׁל שׁוּלְץ, אֲשֶׁר “לֹא יַחְטִיא לְעוֹלָם”, הִתְעַקֵּשׁ, מַעֲשֵׂה־שָׂטָן, וְלֹא אָבָה לִפְגֹעַ בַּמַּטָּרָה.

בְּהִוָּדַע לַמֶּלֶךְ כִּי יֵשׁ אֶת נֶפֶשׁ הַנּוֹסְעִים לָלֶכֶת אֶל הָרֵי־הַפְּרָצִים וְלַעֲלוֹת עֲלֵיהֶם, אָמַר לָהֶם בִּלְשׁוֹן בַּקָּשָׁה: “הַדְלִיקוּ נָא שׁוּב אֶת הַרְרֵי־הָאֵשׁ, אֲשֶׁר כִּבּוּ אֲחֵיכֶם.”

מִימוֹת עוֹלָם הָיָה הָהָר נִינָגוֹנְגוֹ מֵאִיר בְּנֹגַהּ דָּם אֶת שְׁמֵי הַלַּיְלָה אֲשֶׁר עַל אַדְמַת רוּאַנְדָּה. עַד לַאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת נִרְאָה הַלַּהַט הָאָדֹם, וְרוּאַנְדָּה הָיְתָה נוֹדַעַת לִתְהִלָּה עַל יְדֵי הַמַּרְאֶה הַנִּפְלָא הַזֶּה, שֶׁהָיָה לָהּ לְאוֹת עוֹלָם.

הָאַגָּדָה מְסַפֶּרֶת כִּי בְּאֵשׁ הֶהָרִים הָאֵלֶּה יְבַשְּׁלוּ הַמֵּתִים לָהֶם מָזוֹן, וְכִי עַל פִּסְגַּת הָהָר לֹא תּוּכַל רֶגֶל אָדָם לִדְרֹךְ.

כַּאֲשֶׁר הוֹדִיעַ הַתַּיָּר הַגְּרָף נוֹטְצֶן, כִּי יֵשׁ אֶת נַפְשׁוֹ לַעֲלוֹת עַל רֹאשׁ הָהָר, הִזְהִירוּ אוֹתוֹ הַפְּרָאִים וְאָמְרוּ כִּי רָעָה נֶגֶד פָּנָיו. אַף לֹא הֶאֱמִינוּ כִּי יָפִיק אֶת זְמָמוֹ. וְאוּלָם בְּאַחַד־עָשָׂר לְיוּנִי שְׁנַת 1894 עָלָה הַגְּרָף נוֹטְצֶן הוּא וַחֲבֵרָיו עַל הָהָר וַיַּגִּיעוּ עַד מְרוֹם פִּסְגָּתוֹ. אֵלֶּה הָיוּ הָרִאשׁוֹנִים בִּבְנֵי תְּמוּתָה אֲשֶׁר מָצְאוּ עֹז בְּנַפְשָׁם לַעֲשׂוֹת אֶת הַמַּעֲשֶׂה הָרַב הַזֶּה, – עָלוּ, וְגַם יָרְדוּ חַיִּים וּשְׁלֵמִים וְכָל רָע לֹא אֻנָּה לָהֶם. אָז יָצָא שֵׁם הַלְּבָנִים לִתְהִלָּה וּלְכָבוֹד בְּקֶרֶב הַפְּרָאִים. וְאוּלָם מָה רַבָּה הִשְׁתּוֹמְמוּתָם וּמַה גָּדְלָה חֶרְדָתָּם בְּהִתְבּוֹנְנָם, וְהִנֵּה אָסַף הָהָר נָגְהוֹ וּפָנָה הוֹדוֹ מִיּוֹם עֲלוֹת עָלָיו הַלְּבָנִים.

הֲיִפָּלֵא אֵפוֹא אִם יַאֲמִינוּ הַוָּטוּסִים, כִּי הַלְּבָנִים הֵם הֵם אֲשֶׁר כִּבּוּ אֶת אֵשׁ הָרוּחוֹת.

שְׁבַע־רָצוֹן וְשִׂמְחָה נִפְרַד מָמִי מֵעַל בְּנֵי הַנֵּכָר וַּיֵעָלֵם בְּתוֹךְ הָאַפִּרְיוֹן, וְאַחֲרָיו הֲמוֹן אָדָם נִמְשַׁךְ, יַעַר שֶׁל חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים כִּידוֹנִים, מַחֲזֶה אֲשֶׁר לֹא יִשָּׁכֵחַ.

הַלְּבָנִים הִכִּירוּ בְּתִמָּהוֹן רַב, כִּי בְּכָל יְמֵי שִׁבְתָּם בְּרוּאַנְדָּה לֹא רָאוּ עֵינֵיהֶם אַף אִשָּׁה אַחַת מִבְּנוֹת הַוָּטוּסִים. אֵין זֹאת כִּי אִם פָּקֹד פָּקַד הַשֻּׂלַטן, כִּי לֹא תֵּצֵא אִשָּׁה מִפֶּתַח בֵּיתָהּ לָבוֹא וְלִרְאוֹת בִּבְנֵי הַנֵּכָר. וּדְבַר הַמּוֹשֵׁל נִשְׁמַע וְנַעֲשָׂה בְּכָל הָאָרֶץ, הֲלֹא גַּם הוּא אוֹת נֶאֱמָן, כִּי גְּדוֹל כֹּחַ הַשִּׁלְטוֹן וְרַבָּה הַמִּשְׁמַעַת, לֹא תּוּפָר.

אֵין זֹאת כִּי אִם יָרֵא הַמּוֹשֵׁל פֶּן יַחְמְדוּ הַזָּרִים אֶת נְשֵׁי אַרְצוֹ הַיָּפוֹת וְשָׁבוּ אוֹתָן לִשְׁפָחוֹת.

 

פֶּרֶק תְּשִׁיעִי: אֹרְחַת הַבּוּרִים שֶׁאָבָדָה    🔗

בְּיוֹם הַמָּחֳרָת עָשׂוּ הַנּוֹסְעִים דַּרְכָּם רִאשׁוֹנָה לִפְאַת מַעֲרָב דֶּרֶךְ יְעָרוֹת אֲשֶׁר צִמְחֵי שָׂרָךְ גְּבֹהִים כְּקוֹמַת אִישׁ הוֹסִיפוּ לָהֶם פְּאֵר וְהָדָר.

בַּיְּעָרוֹת הָאֵלֶּה מָצְאוּ הַנּוֹסְעִים עִקְּבוֹת חֻרְבָּן וְהֶרֶס רַב אֲשֶׁר עָשׂוּ יְדֵי אָדָם בְּלִי חֶשְׁבּוֹן וָדָעַת. שׁוֹכְנֵי הַיַּעַר הַזְּקֵנִים לֹא מָצְאוּ טוֹב לָהֶם, כִּי אִם לְבַעֵר אֶת מְעַט עֲצֵי הַיַּעַר אֲשֶׁר לְרוּאַנְדָּה וְלִשְׂרֹף אוֹתָם עַד תֻּמָּם. אֶת הַחֶלְקָה הַשְּׂרוּפָה הָיוּ זוֹרְעִים קִטְנִיּוֹת. כֵּן יַעַבְרוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם עָבֹר וְהַחֲרִיב אֶת הַיַּעַר וְזָרֹעַ אוֹתוֹ קִטְנִית. וְאוּלָם כָּל שָׂכָר לֹא רָאוּ בַּעֲמָלָם, כִּי הָיוּ הַשָּׂדוֹת הָאֵלֶּה, הַנִּמְשָׁכִים בֵּין גִּזְעֵי עֵצִים שְׂרוּפִים לְמֶחֱצָה, מִתְכַּסִּים שָׂרָךְ. שׁוֹכְנֵי יַעַר אֵלֶּה, אֲנָשִׁים נִבְעָרִים מִדַּעַת, אַךְ פֶּגַע רָע הֵם לְאַדְמַת רוּאַנְדָּה הָעֲנִיָּה מֵעֲצֵי יָעַר.

בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים, שֶׁטֶּרֶם כָּלְתָה אֲלֵיהֶם הָרָעָה, נִרְאוּ לִפְרָקִים עֲצֵי זֵיתִים. הָעֵצִים הָאֵלֶּה הָיוּ עוֹמְדִים רְחוֹקִים כָּל כָּךְ אִישׁ מֵרֵעֵהוּ, אֲשֶׁר רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת מְאֹד הָיוּ צַמְרוֹתֵיהֶם מַגִּיעוֹת זוֹ בְּזוֹ, וְאֵין מַרְאֵה יַעַר לָהֶם.

מִן הָעֵצִים יִקְרֵי הַמְּצִיאוּת בְּיוֹתֵר לָקַח לוֹ שׁוּלְץ עֲנָפִים רַעֲנַנִּים אֲחָדִים בִּשְׁבִיל אֹסֶף הַצְּמָחִים שֶׁלּוֹ. בַּדָּבָר הַזֶּה עָמַד לוֹ הֶנְדְּרִיק לְעֶזְרָה בְּרוֹבוֹ, כִּי בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַשִּׂיגָם. הֶנְדְּרִיק הֵתַז אוֹתָם בִּשְׁנַיִם שְׁלשָׁה כַּדּוּרִים.

מִקֵּץ זְמָן קָצָר הִגִּיעוּ הַנּוֹסְעִים אֶל שֶׁטֶף הַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים שֶׁל נִיאֲוָרוֹנְגוֹ. הַנָּהָר הַזֶּה הַיּוֹצֵא מִנְּהַר קָגֶרַה זָרַם לִפְאַת צָפוֹן, וּמִשָּׁם יַטֶּה אָרְחוֹ בְּתַבְנִית קֶשֶׁת לִפְאַת דְּרוֹמִית־מִזְרָחִית.

שׁוּלְץ מִהֵר לָלֶכֶת לְפָנִים, צָפוֹנָה, לְהַגִּיעַ בַּדֶּרֶךְ הַקְּצָרָה בְּיוֹתֵר אֶל הַרְרֵי וִירוּנְגוֹ.

אַף כִּי הִבְטִיחַ פְלִיטְמוֹר וְאָמַר כִּי יָדוֹ תוֹשִׁיעַ לוֹ בַּדֶּרֶךְ, דָּאֲגוּ מְיֻדָּעֵינוּ, פֶּן לֹא יִמְצָא מָזוֹן לוֹ וּלְשַׁיָּרָתוֹ הַקְּטַנָּה. לוּ הִסְפִּיקוּ לָבוֹא לַמּוֹעֵד הַנָּכוֹן וּלְחַלְּצוֹ מִן הַמֵּצָר! הֵן בְּיָדָם נִמְצָא עַתָּה אֹכֶל לָרֹב, וְעַל הַכֹּל, עֵדֶר הָעִזִים אֲשֶׁר הֶעֱנִיק לָהֶם הַמָּמִי הַגָּדוֹל בְּרֹב חַסְדּוֹ.

לָכֵן אָץ שׁוּלְץ בַּשַּׁיָּרָה. אַף הַדֶּרֶךְ לֹא הָיְתָה קָשָׁה עַתָּה כִּי כְּבָר עָבְרוּ אֶת הַיַּעַר, יָרְדוּ מֵעַל הֶהָרִים וַיַּגִּיעוּ אֶל אַדְמַת מִישׁוֹר.

אוּלֵדִי, רוֹעֵה הָעִזִּים הַקָּטֹן, הִתְגָּאָה מְאֹד בָּעֵדֶר הַגָּדוֹל אֲשֶׁר הָפְקַד בְּיָדוֹ וְדַעְתּוֹ זָחָה עָלָיו. אוּלָם שׁוּלְץ נָתַן עֵינָיו לְרָעָה בָּעֵדֶר הַזֶּה; הוּא אָמַר לַחֲשׂךְ אֶת הָאֹכֶל אֲשֶׁר אִתּוֹ לְיוֹם רָע, בְּשׁוּב הָרָעָב וְהַמַּחֲסוֹר לְהָצִיק לָהֶם, כִּי דַל הָיָה הַצַּיִד בָּאָרֶץ אֲשֶׁר עָבְרוּ בָּהּ עַתָּה וְיוֹשְׁבֶיהָ מְעַטִּים, לָכֵן בָּחַר לְכַלְכֵּל אֶת נַפְשׁוֹ וְאֶת נֶפֶשׁ כָּל הַנִּלְוִים אֵלָיו בִּבְשַׂר הָעִזִּים. הוּא פָּנָה אֶל אוּלֵדִי וַיֹּאמַר: “שְׁמַע נָא, אוּלֵדִי, בְּחַר נָא לָנוּ שְׁתַּיִם שָׁלשׁ עִזִּים שְׁמֵנוֹת וְנִשְׁחָטֵן וְהָיוּ לָנוּ לְמַאֲכָל. הַבִּיטָה נָא, הִנֵּה שָׁם אַחַת בְּרִיאָה, צוּדָה נָא לָנוּ אוֹתָהּ, וְהָבִיאָה גַּם אֶת הַלָּז שָׁמָּה,” כֵּן דִבֵּר שׁוּלְץ בְּהַרְאוֹתוֹ עַל שְׁתֵּי עִזִּים בְּרִיאוֹת וְטוֹבוֹת.

“אַל נָא, אֲדוֹנִי!” עָנָה הָרוֹעֶה הַקָּטֹן בְּלִי מֹרֶךְ, “אֶת עִזַּי הַיָּפוֹת וְהָאַמִּיצוֹת לֹא אַסְגִּיר לַטֶּבַח, הֲלֹא הֵן נוֹתְנוֹת לָנוּ אֶת הֶחָלָב הַמָּתוֹק וְהַטּוֹב.”

“מַה!” קָרָא שׁוּלְץ כִּמְאַיֵּם, “הַאַתָּה תַּמְרֶה אֶת פִּי, הֲלֹא אֲנִי הַשַּׁלִּיט עַל כָּל הַשַּׁיָּרָה?!”

“כֵּן, בְּבָנַה!” עָנָה אוּלֵדִי בְּלִי פַחַד. “אַךְ אֲנִי הִנְנִי הַשַּׁלִּיט עַל הָעִזִּים, אָנֹכִי. יוֹדֵעַ אֲנִי אֶת נֶפֶשׁ בַּהֲמוֹתַי וְאָנֹכִי עַצְמִי אֶבְחַר מֵהֶן אֶת הָרְאוּיוֹת לַטֶּבַח. הִנֵּה אִתִּי עִזִּים אֲחָדוֹת שְׁמֵנוֹת וּבְרִיאוֹת, וְחָלָב תִּתֵּנָּה אַךְ מְעַט, אַף לא תַּעֲצֹרְנָה כֹּח לָשֵׁאת רַגְלֵיהֶן מִשֶּׁמֶן, מֵהֶן אוּכַל לָתֵת לַאֲדוֹנִי כְּכֹל הַדָּרוּשׁ לַשַּׁיָּרָה, וְגַם לַיָּמִים הַבָּאִים אֶעֱשֶׂה כָּכָה: כָּל הַנֶּחֱשָׁלוֹת בַּדֶּרֶךְ מֵרֹב בָּשָׂר וַחֲלָבָן מְעַט, שָׁחֹט תִּשָּׁחַטְנָה, וְכָל הַמַּרְבּוֹת לָתֵת חָלָב אֲחַיֶּה, שֶׁאִם לֹא כֵן סוֹפִי לִנְהֹג עֵדֶר שֶׁל נְבֵלוֹת.”

שׁוּלְץ תָּמַהּ עַל חָכְמַת הַנַּעַר וְגַם הִכִּיר כִּי צָדַק מִמֶּנּוּ. מֵאָז נָתַן לוֹ לִמְשֹׁל וְלַעֲשׂוֹת כְּחֶפְצוֹ וּלְנַהֵל אֶת הַשַּׁיָּרָה בְּחָלָב וּבְבָשָׂר.

הַמֶּלַח הָרַב שֶׁהָיָה דָרוּשׁ לַנּוֹסְעִים הֻשַּׂג עַל יָדָם מִמֵּי אֵפֶר־צְמָחִים. מֶלַח אַחֵר לֹא נִמְצָא לָהֶם.

עַד מְהֵרָה נוֹכְחָה הַשַּׁיָּרָה לָדַעַת, כִּי לֹא בְאֶרֶץ רוּאַנְדָּה נִמְצָאִים הֵם, תַּחַת מַחֲסֵה עֲנָקִים אוֹהֲבֵי שָׁלוֹם, וְכִי רַגְלָם דָּרְכָה עַל אַדְמַת שֵׁבֶט שׁוֹדֵד וְחוֹמֵס, אֲשֶׁר נִצָּב כַּצָּר נֶגְדָם.

וַאֲחָדִים מֵהֶם, מֵעַזֵּי הַפָּנִים בְּיוֹתֵר, הִקְרִיבוּ לָבוֹא אֶל הַשַּׁיָּרָה וְהֵם מְנַפְנְפִים בָּרְמָחִים וּבַכִּידוֹנִים וַיִּדְרְשׁוּ בְּחֻצְפָּה מֵאֵת הַתַּיָּרִים כִּי יִתְּנוּ לָהֶם אֶת כָּל הַבָּקָר, וְאֶת הָעִזִּים וְהַתַּרְנְגֹלוֹת, וְגַם חוּטֵי נְחֹשֶׁת־קָלָל אֲשֶׁר תַּחַת יָדָם, — מַס לְמַלְכָּם וּמְפַקְּדָם.

הֵם הִשְׁמִיעוּ אֶת דְּרִישׁוֹתֵיהֶם אֵלֶּה אַחֲרֵי שֶׁנִּכְנְסוּ אֶל אֹהֶל שׁוּלְץ, וְהֶנְדְּרִיק גַּם הוּא יָשַׁב בָּאֹהֶל עִמּוֹ.

אוֹתָהּ שָׁעָה סָר הֶנְדְּרִיק רֶגַע הַצִּדָּה. בְּאַחַת הַחֲבִילוֹת אֲשֶׁר בָּאֹהֶל נִמְצְאוּ תֵּבוֹת־זִמְרָה אֲחָדוֹת.

הֶנְדְּרִיק עָרַךְ בַּלָּאט שָׁלשׁ תֵּבוֹת זִמְרָה בְּאֹהֶל הַפְּרוֹפֵסוֹר, וְהַשּׁוֹדְדִים לֹא הִרְגִּישׁוּ בַּדָּבָר.

שׁוּלְץ כִּמְעַט לֹא עָצַר עוֹד כֹּחַ לְהָגֵן עַל נַפְשׁוֹ בִּפְנֵי הַכּוּשִׁים הַמְאַיְּמִים, וְהִנֵּה נִשְׁמְעָה פִּתְאֹם זִמְרָה עֲנֻגָּה, מִתְּחִלָּה מִתּוֹךְ תֵּבָה אַחַת וְאַחֲרֵי רִגְעֵי מִסְפָּר גַּם מִתּוֹךְ הַשֵּׁנִית וְגַם מִתּוֹךְ הַשְּׁלִישִׁית.

הַשְּׁחוֹרִים נָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיַּבִּיטוּ תְּמֵהִים וּמִשְׁתּוֹמְמִים. הֵם אָמְנָם רָאוּ כִּי הַקּוֹלוֹת יוֹצְאִים מִתּוֹךְ הַתֵּבוֹת, אַךְ הֵן אִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר, כִּי בְּנֵי אָדָם יוֹשְׁבִים בְּתוֹךְ הַתֵּבוֹת הָאֵלֶּה.

“אֵין זֹאת כִּי אִם רוּחוֹת וְשֵׁדִים יוֹשְׁבִים בְּסֵתֶר הַתֵּבוֹת הַלָּלוּ,” חָשְׁבוּ הַפְּרָאִים בְּלִבָּם וַיִּירְאוּ לְנַפְשָׁם פֶּן יְשַׁלַּח בָּהֶם בֶּן הַלְּבָנִים, אֲשֶׁר אַךְ קוֹסֵם נוֹרָא הוּא בְּלִי סָפֵק, אֶת הַשֵּׁדִים וְאֶת הָרוּחוֹת הָרָעוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת, לְהַשְׁמִידָם וּלְכַלּוֹתָם מֵעָל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

בְּפַחַד גָּדוֹל נִשְׁתַּמְּטוּ הַפְּרָאִים אֶחָד אֶחָד מִתּוֹךְ הָאֹהֶל וַיַּעַזְבוּ אֶת הַמַּחֲנֶה, וְהַפְּרוֹפֵסוֹר מִתְגַּלְגֵּל עַל הָאָרֶץ מֵרֹב צְחוֹק בִּרְאוֹתוֹ אֶת כֹּחַ הַתֵּבוֹת הַנִּפְלָאוֹת. אָכֵן רַק הֵן אֲשֶׁר הִבְרִיחוּ אֶת הָאוֹיְבִים הָרָעִים.

“הִשְׂכַּלְתָּ לַעֲשׂוֹת, הֶנְדְּרִיק,” קָרָא שׁוּלְץ, “כָּזֹאת לֹא עָלְתָה עַל דַּעְתִּי. אָכֵן יוֹדֵעַ אַתָּה לְשַׁכֵּךְ אֶת חֲמַת הַפְּרָאִים וְלִכְבֹּשׁ אֶת יִצְרָם, הֵן גַּם אֶת לֵב הַקּוֹסֶמֶת מֵרוּאַנְדָּה הָפַכְתָּ עָלֵינוּ לְטוֹבָה.”

הֶנְדְּרִיק בִּקֵּשׁ לָתֵת עַל יָדוֹ צַעֲצוּעֵי־אֵשׁ אֲחָדִים אֲשֶׁר נִמְצְאוּ עוֹד לָרֹב בַּחֲבִילוֹתֵיהֶם, כִּי פָחַד פֶּן יָשׁוּבוּ הַשּׁוֹדְדִים בְּחֶשְׁכַּת הַלָּיְלָה. וְאָמְנָם הַמִּקְרִים הַבָּאִים הוֹכִיחוּ כִּי פַחְדּוֹ לֹא הָיָה פַּחַד שָׁוְא.

בְּדֶרֶךְ כְּלָל, אֵין הַשְּׁחוֹרִים נוֹהֲגִים לַעֲשׂוֹת כְּדַרְכֵי הָאִנְדְּיָנִים הַמִּתְגַּנְּבִים חֶרֶשׁ אֶל מַחֲנֵה הָאוֹיֵב; כָּל מַעֲשֵׂיהֶם בְּרַעַשׁ וַהֲמֻלָּה, בְּקוֹל שָׁאוֹן וּמְהוּמָה — אִם מֵעָרְמָה, לְהָבִיא בְּקוֹל זַעֲקוֹתֵיהֶם מֹרֶךְ בְּלֵב אוֹיְבֵיהֶם, וְאִם מִפְּנֵי שֶׁטִּבְעָם בְּכָךְ, וְאֵין הֵם יְכֹלִים לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרָם.

אַךְ פָּרְשָׂה הַחֲשֵׁכָה כְּנָפֶיהָ עַל הָאָרֶץ, וְקוֹל הָמוֹן רַב נִשְׁמַע וַיְהִי לְאוֹת כִּי מִתְעַתְּדִים הַפְּרָאִים לַעֲלוֹת עַל הַמַּחֲנֶה.

מִיָּד הִדְלִיק הֶנְדְּרִיק צְפַרְדְּעִים וְנַחֲשֵׁי־אֵשׁ אֲחָדִים.

אַךְ רָאוּ הַמִּתְנַפְּלִים אֶת שֵׁדֵי הָאֵשׁ הַנּוֹרָאִים מִתְנַשְּׂאִים עַל רָאשֵׁיהֶם בְּקוֹל רַעַשׁ וְנֵפֶץ וּשְׁרֵקָה וַיְמַהֲרוּ לָנוּס וּלְהִמָּלֵט עַל נַפְשָׁם בְּקוֹל זְעָקָה נוֹרָאָה.

וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הוֹסִיף הַבּוּרִי וַיִּשְׁלַח אַחֲרֵיהֶם נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן גָּדוֹל, וְנִיצוֹצוֹת הָאֵשׁ עוֹפְפוּ לְכָל רוּחַ וְהִצִּיתוּ אֶת גַּג־הַקַּשׁ הַיָּבֵשׁ אֲשֶׁר עַל הָאֹהֶל הַקָּרוֹב, לֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בַּפְּרָאִים מִקִּסְמֵי הַלְּבָנִים וְלַהֲטֵיהֶם, וְלֹא מָצְאוּ עֹז בְּנַפְשָׁם לָצֵאת מִן הַכְּפָר עַד אֲשֶׁר נָסְעָה הַשַּׁיָּרָה לְדַרְכָּהּ.

בָּעֲרָבָה אֲשֶׁר בָּהּ עָבְרוּ הַנּוֹסְעִים עַתָּה נִמְצְאוּ פִּילִים רַבִּים מְאֹד, אַךְ הַתַּיָּרִים עָבְרוּ אֶת דַּרְכָּם בְּשָׁלוֹם וְכָל תִּגְרָה לֹא פָּרְצָה בֵּינֵיהֶם וּבֵין עֲבֵי הָעוֹר הָאֵלֶּה.

מִקֵּץ שְׁנֵי יָמִים נִגְלָה לְעֵינֵי הַתַּיָּרִים מַחֲזֶה, אֲשֶׁר נִפְלָא בְּעֵינֵיהֶם מִכָּל הַמַּחֲזוֹת הַמַּפְתִּיעִים וְהַנִּפְלָאִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֵיהֶם עַד עָתָּה.

בְּהַשְׁקִיפָם מִמְּרוֹם אַחַת הַגְּבָעוֹת מַטָּה רָאוּ מֵרָחוֹק עִיר יָפָה, שׁוֹכֶנֶת בַּבִּקְעָה, וְהָעִיר שׁוֹנָה מִכָּל מוֹשְׁבוֹת הַכּוּשִׁים.

כִּי לֹא סֻכּוֹת כּוּשִׁים רָאוּ עֵינֵיהֶם שָׁם, כַּאֲשֶׁר הִסְכִּינוּ לִרְאוֹת בָּאָרֶץ, כִּי אִם בָּתִּים מַמָּשׁ, בְּנֵי קוֹמָה אַחַת, כַּבָּתִּים אֲשֶׁר יִבְנוּ בְּנֵי אֵרָפָּה הַבָּאִים לָשֶׁבֶת בְּאַפְרִיקָה.

הַבָּתִּים אָמְנָם לֹא הָיוּ בְּנוּיִם לְבֵנִים וְאֶבֶן, כִּי אִם מַעֲשֵׂה עֵץ וְחֵמָר, אַךְ כֻּלָּם גְּדוֹלִים וְיָפִים וְחַלּוֹנוֹת לָהֶם וּמִרְפָּסוֹת.

וְגַן נֶהְדָּר לְכָל בַּיִת, מֻקָּף גָּדֵר, וּרְחוֹבוֹת רַחֲבֵי יָדַיִם נִמְשָׁכִים עַד לְמֵרָחוֹק, וּמִשָּׁם וָהָלְאָה שָׂדוֹת עוֹטְפֵי בָר וָפֶרִי וּמַטָּעֵי עֵץ נֶחְמָדִים.

בְּנֵי עוֹף שׁוֹנִים מִלְּאוּ אֶת הַשָּׂדוֹת חַיִּים וּתְנוּעָה; וְהִנֵּה חֳרָשִׁים שֶׁל עֲצֵי זֵיתִים, גַּם עֲצֵי צַבָּר, וַאֲהָלִים נֶהְדָּרִים נִרְאוּ בְּצִדֵּי הַדְּרָכִים וַעֲצֵי אֲפַרְסְקִים וַחֲרוּבִים. כָּל אֵלֶּה הִזְכִּירוּ אֶת הַמּוֹשָׁבוֹת אֲשֶׁר לָאֵרָפִּים בְּאַפְרִיקָה. עֲצֵי הַרְדּוֹפִים מְלַבְלְבִים נָתְנוּ רֵיחָם עַד לְמֵרָחוֹק.

לֹא פִלֵּל שׁוּלְץ וְגַם כָּל הַנִּלְוִים עָלָיו לִרְאוֹת בִּמְקוֹמוֹת נִדָּחִים אֵלֶּה, הַנִּשְׁכָּחִים מִנִּי רֶגֶל, גַּנֵּי חֶמֶד כָּאֵלֶּה, מַעֲשֵׂה טִפּוּחִים, וְאַף כִּי עִיר יָפָה, אֲשֶׁר מַרְאֶהָ הֵעִיד כִּי יוֹשְׁבֶיהָ בַּעֲלֵי תַּרְבּוּת הֵם.

“הֲלֹא עִיר בּוּרִית הִיא!” קָרְאָה סַנָּה, שֶׁעָמְדָה עַד עַתָּה מִשְׁתּוֹמֶמֶת וְלֹא מָצְאָה מִלִּים.

“אָמְנָם כֵּן! אֶפְשָׁר לַחֲשֹׁב, כִּי בִּטְרַנְסְוַל אָנוּ נִמְצָאִים הַיּוֹם,” קִיֵּם הֶנְדְּרִיק אֶת דִּבְרֵי אֲחוֹתוֹ.

הַלְּבָנִים מִהֲרוּ לָרֶדֶת מֵעַל הַגִּבְעָה וְהַסַּבָּלִים, הָאַסְכָּרִיִּים, הַנָּשִׁים וְהַטַּף הָלְכוּ בְּעִקְּבוֹתֵיהֶם.

כַּאֲשֶׁר הִקְרִיבוּ אֶל הַמָּקוֹם רָאוּ וְהִנֵּה הָאֲנָשִׁים, מֵהֶם עֲסוּקִים בַּעֲבוֹדוֹת שָׂדֶה וְגַן וּמֵהֶם מִתְהַלְּכִים בָּרְחוֹבוֹת וּבַשְּׁוָקִים, כֻּלָּם לְבָנִים.

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ אֶל תַּחְתִּית הָעֵמֶק יָצָא לִקְרָאתָם אִישׁ כְּבֶן אַרְבָּעִים, בַּעַל זָקָן חוּם אָרֹךְ, בּוּרִי לְכָל מַרְאֵהוּ.

גַּם הַלָּשׁוֹן שֶׁבָּהּ בֵּרַךְ הָאִישׁ אֶת הַנּוֹסְעִים הָיְתָה בּוּרִית; וְהֶנְדְּרִיק וְסַנָּה אֲחוֹתוֹ צָהֲלוּ וַיָּגִילוּ בְּשָׁמְעָם אֶת לְשׁוֹן עַמָּם פִּתְאֹם.

“כֵּיצַד הִגַּעְתֶּם עַד הֲלוֹם?” שָׁאַל הַבּוּרִי, "מֵאָז בָּאוּ אֲבוֹתֵינוּ לָגוּר פֹּה וְעַד הַיּוֹם לֹא דָרְכָה כַּף רֶגֶל אִישׁ לָבָן עַל אַדְמַת הָעֵמֶק הַזֶּה, לְבַד מֵאַחֵינוּ אֲשֶׁר נוֹסְפוּ עָלֵינוּ זֶה שָׁנִים אֲחָדוֹת.

וּמָה רַבָּה שִׂמְחַת הָאִישׁ בְּהִוָּדַע לוֹ כִּי הֶנְדְּרִיק וַאֲחוֹתוֹ מִבְּנֵי עַמּוֹ הַבּוּרִים הֵם. הֶנְדְּרִיק סִפֵּר לוֹ אֶת כָּל פָּרָשַׁת מַסָּעָם.

הַבּוּרִי גַם הוּא עָשָׂה אֶת רְצוֹן הַתַּיָּרִים וַיְסַפֵּר לָהֶם כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה: "לִפְנֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּעֶרֶךְ יָצְאוּ אֲבוֹתֵינוּ אֹרְחָה גְדוֹלָה, וּבָהּ מִשְׁפָּחוֹת רַבּוֹת מִיּוֹשְׁבֵי אַפְרִיקָה הַדְּרוֹמִית, וַיָּשִׂימוּ פְּנֵיהֶם צָפוֹנָה אֶל הַיְאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים, כִּי לֹא יָכְלוּ עוֹד נְשׂוֹא אֶת יַד הָאַנְגְּלִים הַקָּשָׁה עֲלֵיהֶם.

"דֶּרֶךְ הַרְרֵי לוֹקִינְגָה לְאֹרֶךְ שְׂפַת טַנְגַּנְאִיקָה בָּאוּ אֶל הַבִּקְעָה הַנִּדָּחָה הַזֹּאת הַנִּשְׁכַּחַת מִנִּי רֶגֶל, וְהִיא פּוֹרִיָּה וּדְשֵׁנָה וְצַיִד בָּהּ לָרֹב, וְשִׁבְטֵי הַכּוּשִׁים הַיּוֹשְׁבִים מִסָּבִיב אֲנָשִׁים טוֹבִים הֵם אוֹהֲבֵי שָׁלוֹם.

“לִמְצֹא אֶרֶץ טוֹבָה מִמֶּנָּה לֹא פִלֵּלוּ, וַיֵּאָחֲזוּ בָּהּ וַיִּבְנוּ לָהֶם מוֹשָׁבָה וְהִנֵּה הִיא פּוֹרַחַת וּבָנֶיהָ עוֹשִׂים חָיִל.”

“הֶאָח!” קָרָא הֶנְדְּרִיק. “הִנֵּה מָצָאנוּ פֹּה אֶת הָאֹרְחָה הָאוֹבֶדֶת, אֲשֶׁר אִישׁ לֹא שָׁמַע עוֹד דָּבָר עַל אֹדוֹתֶיהָ מֵאָז פָּנְתָה צָפוֹנָה! אָבִי סִפֵּר בְּאָזְנַי עַל הָאֹרְחָה הַזֹּאת פְּעָמִים רַבּוֹת; מִשְׁפָּחוֹת רַבּוֹת נָדוּ לִשְׁאֵרֵי בְשָׂרָן אֲשֶׁר הָלְכוּ עִמָּם יָחַד, הֲלֹא גַם אָחִיו שֶׁל אֲבִי זְקֵנִי הָיָה עִמָּהֶם.”

“מַה שֵׁם אֲבִי זְקֵנֶךָ?” שָׁאַל הַבּוּרִי וְאָזְנָיו קַשּׁוּבוֹת לְמוֹצָא שְׂפָתָיו.

“רִיְן!” עָנָה הָעֶלֶם, “וּשְׁמִי הֶנְדְּרִיק רִיְן.”

“אִם כֵּן, אֵפוֹא, אָבִיךָ הוּא פִּיֶט רִיְן, בֶּן דּוֹדִי?”

“כֵּן, זֶהוּ שֵׁם אָבִי.”

“יְהִי שֵׁם אֲדוֹנָי מְבֹרָךְ אֲשֶׁר הִקְרָה לִפָנַי מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי הַקְּרוֹבִים!” קָרָא הַבּוּרִי וּפָנָיו נָהָרוּ, "אָמְנָם לֹא יָדַעְתִּי אֶת אָבִיךָ מֵעוֹלָם, כִּי פֹה, בָּאָרֶץ הַזֹּאת, נוֹלַדְתִּי. אַךְ אָבִי נוּחַ־נֶפֶשׁ סִפֵּר לִי לֹא פַעַם עַל דְּבַר אָחִיו הַבְּכוֹר פִּיֶט אֲשֶׁר נִשְׁאַר בְּאוֹרַנְיֶה וְעַל בְּנוֹ, גַּם שְׁמוֹ פִּיֶט וְהוּא כְּבֶן שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה בַּיָּמִים הָהֵם. וְאַתֶּם לֹא שְׁמַעְתֶּם כָּל דָּבָר עָלֵינוּ מֵאָז? אָכֵן לֹא יִפָּלֵא הַדָּבָר, כִּי רְחוֹקִים אֲנַחְנוּ מֵאָדָם, יוֹשְׁבִים בָּדָד וָבֶטַח לְטוֹב לָנוּ, וְאֶל הַלְּבָנִים הָרְחוֹקִים לא נִדְרשׁ וְאַךְ זֶה כָּל חֶפְצֵנוּ כִּי לֹא יָשׁוּבוּ לְהַפְרִיעַ מְנוּחָתֵנוּ.

“יְדִיעוֹת מְעַטּוֹת, לֹא חֲשׁוּבוֹת, אָמְנָם הִגִּיעוּ אֵלֵינוּ,” עָנָה הֶנְדְּרִיק; “כִּי חָקַרְנוּ וְדָרַשְׁנוּ עַל דְּבַר הָאֹרְחָה שֶׁאָבָדָה. יוֹשְׁבֵי טַנְגַּנְאִיקָה סִפְּרוּ כִּי אֹרְחָה גְדוֹלָה שֶׁל אֲנָשִׁים לְבָנִים בַּעֲגָלוֹת רְתוּמוֹת לִשְׁוָרִים עָבְרוּ דֶרֶךְ אַרְצָם; אַךְ מִשָּׁם וָהָלְאָה לֹא נוֹדְעוּ עִקְּבוֹתֵיהֶם. סֶסִיל רְהוֹדוֹס שָׁלַח מַלְאָכוּת לַחְקֹר אֶת הַדָּבָר. בֵּינָתַיִם פָּרְצָה הַמִּלְחָמָה הָאֲרוּרָה וְהַמַּלְאָכוּת לֹא יָכְלָה לַעֲשׂוֹת דַּרְכָּה הָלְאָה.”

“עַתָּה זָכַרְתִּי,” קָרָא שׁוּלְץ גַּם הוּא, “כִּי גַם לִסְטַנְלֵי נוֹדַע כִּי בְנֵי אָדָם מִן הַלְּבָנִים הִשְׁתַּקְּעוּ פֹּה בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת, אַךְ עַד פְּרָטֵי הַדָּבָר לֹא יָכֹל לְהַגִּיעַ אַף הוּא.”

“לוּ חָדְלוּ מִמֶּנּוּ וְעָזְבוּ אוֹתָנוּ לִמְנוּחוֹת,” מִלמֵל קְלַאַס רִיְן, זֶה שֵׁם הַבּוּרִי, “וְאוּלָם הֵן גַּם אַתָּה יָצָאתָ בְּמַעַרְכוֹת הַמִּלְחָמָה הָאַחֲרוֹנָה; אֲנַחְנוּ שָׁמַעְנוּ דְבָרִים מְעַטִּים עָלֶיהָ, אַךְ לֹא מִפִּי אֵלֶּה שֶׁלָּקְחוּ חֵלֶק בַּמִּלְחָמָה, כִּי אִם עֵד מִפִּי עֵד; סַפְּרָה נָא לָנוּ אַתָּה מִדִּבְרֵי הַמִּלְחָמָה הַהִיא.”

“אָז לֹא מָלְאוּ שְׁנוֹתַי לָצֵאת בַּצָּבָא,” עָנָה הֶנְדְּרִיק וְאוּלָם אָחִי," הַבְּכוֹר וְאָבִי הֵם הֶרְאוּ אֶת גְּבוּרָתָם בַּמִּלְחָמָה הַקָּשָׁה."

וְהֶנְדְּרִיק סִפֵּר לְדוֹדוֹ, — כִּי כֵן קָרָא לִשְׁאֵר בְּשָׂרוֹ שֶׁל אָבִיו, — פְּרָטִים מִדִּבְרֵי הַמִּלְחָמָה וּמְאֹרְעוֹתֶיהָ; יֵשׁ שֶׁנִּכְנְסָה גַם סַנָּה בַּשִּׂיחָה וְהִשְׁלִימָה אֵת אֲשֶׁר הֶחֱסִיר אָחִיהָ, “וְאוּלָם” סִיֵּם הַבּוּרִי הַצָּעִיר בְּקוֹל עָצֵב, “אַךְ לַשָּׁוְא נִשְׁפַּךְ כָּל הַדָּם הָרַב הַזֶּה, לִפְרֹק אֶת עֹל אַנְגְּלִיָּה מֵעַל צַוָּארֵינוּ לֹא עָצַרְנוּ כֹּחַ.”

“כָּזֹאת אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת מֵרֹאשׁ!” קָרָא קְלַאַס, “וְרַק אַחַת נִפְלָא בְּעֵינַי, אֵיךְ יָכְלוּ הָאֲרָצוֹת הַחָפְשִׁיּוֹת שֶׁלָּנוּ לְהַחֲזִיק מַעֲמָד עוֹד יוֹבֵל שָׁנִים, אַחֲרֵי שֶׁגַּם אֲבוֹתֵינוּ לֹא יָכְלוּ כְּבָר לָשֵׂאת אֶת הַיָּד הַקָּשָׁה שֶׁל הָאַנְגְּלִים וַיֵּלְכוּ לַאֲשֶׁר הָלָכוּ.”

עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וְהַשְּׁחוֹרִים עָמְדוּ לִתְקֹעַ אֶת הָאֳהָלִים עַל פְּנֵי כִּכָּר רַחֲבַת יָדָיִם; אוּלָם קְלַאַס רִיְן בִּקֵּשׁ מֵאֵת הַלְּבָנִים כִּי יֵלְכוּ אַחֲרָיו הָעִירָה לָשֶׁבֶת בְּבֵיתוֹ וְלַחֲסוֹת בְּצֵל קוֹרָתוֹ.

הַלְּבָנִים קִבְּלוּ אֶת הַהַזְמָנָה בְּתוֹדָה. רַק לֵיזוֹן הָאֶחָד לֹא הָלַךְ עִמָּם, כִּי נִשְׁאַר לִשְׁמֹר עַל הַשַּׁיָּרָה, לְפַקֵּחַ עַל הַסֵּדֶר וְעַל הַכַּלְכָּלָה. לְמָחָר יְמַלֵּא שׁוּלְץ אֶת מְקוֹמוֹ, כִּי הֵן יָשֹׁב יֵשְׁבוּ פֹה שְׁנַיִם שְׁלשָׁה יָמִים, לִכְבוֹד הֶנְדְּרִיק וְסַנָּה אֲחוֹתוֹ. אַף אָמְנָם גָּבְרָה הַתְּשׁוּקָה בְּלִבָּם לָתוּר אֶת הַמּוֹשָׁבָה הַנִּפְלָאָה הַזֹּאת וּלְחָקְרָהּ הֵיטֵב.

“הֶהָיָה לְךָ אָח וּשְׁמוֹ פְרַנְץ?” שָׁאַל קְלַאַס אֶת הֶנְדְּרִיק בַּדָּרֶךְ."

“כֵּן!” עָנָה הֶנְדְּרִיק מִשְׁתּוֹמֵם, “וּמֵאַיִן יוֹדֵעַ הַדּוֹד כָּל זֹאת? הוּא נָפַל חָלָל בַּמִּלְחָמָה.”

“הַפַּעַם אֵין דְּבָרֶיךָ מְכֻוָּנִים אֶל הָאֱמֶת!” אָמַר קְלַאַס, “אָמְנָם הוּא נִפְצַע פֶּצַע אָנוּשֹׁ, אַךְ נִרְפָּא וַיָּשָׁב לְאֵיתָנוֹ.”

“כֵּיצָד?” קָרְאָה סַנָּה, “הִנֵּה שָׁמַעְנוּ גַם אֲנַחְנוּ כִּי נִפְצַע פֶּצַע אָנוּשׁ, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר לֹא נוֹדַע לָנוּ דָבָר יוֹתֵר, הֶחֱלַטְנוּ כִּי מֵת מִפְּצָעָיו, וּכְלוּם יָכֹלְנוּ לַחֲשׁוֹב אַחֶרֶת? מָה אֲדוֹנִי יוֹדֵעַ עַל אֹדוֹתָיו? הַעוֹדֶנּוּ חָי?”

“לֹא, בֵּין הַחַיִּים לֹא יִמָּנֶה עוֹד,” עָנָה הַדּוֹד בִּמְנוֹד רֹאשׁ. "אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִרְפָּא מִפְּצָעָיו וּמִמַּכְאוֹבָיו, נוֹדַע לוֹ, כִּי אָבִיו יָצָא לָלֶכֶת אֶל מוּטָה־נְזִיגֶה וַיָּשֶׂם גַּם הוּא פָנָיו צָפוֹנָה.

“הוּא אָמַר לְהִסָּפֵחַ אֶל אֹרְחַת נוֹסְעִים אֲשֶׁר יָצְאָה לִפְנֵי כֵן זְמָן לֹא רַב, וַיְקַו לְהַשִּׂיגָהּ בַּדֶּרֶךְ, אוּלָם אֹרְחָה זוֹ נִשְׁמְדָה כֻּלָּה בִּידֵי יְלִידֵי הָאָרֶץ בְּחֶבֶל זַמְבֶּזִי, וְאֵין כָּל סָפֵק, כִּי פְרַנְץ הָיָה גַם הוּא בֵּין הַחֲלָלִים; כִּי לֹא שָׁב אֵלֵינוּ עוֹד וְגַם אֲלֵיכֶם כַּנִּרְאֶה לֹא שָׁב.”

“אֲהָהּ, לֹא שָׁב אֵלֵינוּ! מַה נוֹרָא הַדָּבָר,” נֶאֶנְחָה סַנָּה, אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִכְזְבָה תִּקְוָתָה לִשְׁמֹעַ בְּשׂוֹרָה מְשַׂמַּחַת. "אִם כֵּן אֵפוֹא אָבַד אָחִינוּ וְאֵינֶנוּ.

“וְאוּלָם מִנַּיִן לְךָ, דּוֹדִי, כָּל הַיְדִיעוֹת הַלָּלוּ, וְכֵיצַד הִגִּיעָה אֵלֶיךָ הַשְּׁמוּעָה עַל דְּבַר הַמִּלְחָמָה?” הוֹסִיף הֶנְדְּרִיק לִשְׁאֹל.

“לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וְאֹרְחַת נוֹסְעִים חֲדָשָׁה הָלְכָה גַם הִיא בְּעִקְּבוֹת הָאֹרְחָה הָרִאשׁוֹנָה וְגַם עָלֶיהָ הִתְנַפְּלוּ הַפְּרָאִים. אוּלָם בְּנֵי הָאֹרְחָה הִכּוּ אוֹתָם אָחוֹר בִּגְבוּרָה רַבָּה, אָמְנָם רֹב גִּבּוֹרֶיהָ, אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, נָפְלוּ חֲלָלִים. רַק הַשְּׂרִידִים הִגִּיעוּ אֵלֵינוּ, כִּמְעַט כֻּלָּם זְקֵנִים וְנָשִׁים וְטָף, וּמִפִּי הַפְּרָאִים אֲשֶׁר בָּהֶם נִלְחֲמוּ נוֹדַע לָהֶם גּוֹרַל אֲחֵיהֶם וְאַחְיוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר עָבְרוּ לִפְנֵיהֶם, כִּי גָאֹה הִתְגָּאוּ הַשְּׁחוֹרִים בְּנִצְחוֹנָם זֶה.”

בֵּינָתַיִם הִגִּיעוּ עַד בֵּית רִיְן. כָּל הַדֶּרֶךְ לֹא יָכְלוּ הַתַּיָּרִים לְהַשְׂבִּיעַ עֵינֵיהֶם בְּמַרְאֵה הַמַּטָּעִים הַנֶּהְדָּרִים, הָעֲדָרִים הָרַבִּים, גַּנֵּי הַתִּפְאֶרֶת הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר לִבְנֵי הַמּוֹשָׁבָה.

קְלַאַס רִיְן הֵבִיא אֶת אוֹרְחָיו אֶל בֵּיתוֹ הַיָּפֶה וּרְחַב הַיָּדָיִם. וִילָאוֹת לְבָנִים הֶאְפִּילוּ עַל הַחַלּוֹנוֹת וַיַּחְסְמוּ אֶת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֶטֶת מֵחֲדוֹר הַבָּיְתָה. כִּי הִשְׂכִּילוּ נְשֵׁי הַבּוּרִים לַעֲשׂוֹת בִּמְלֶאכֶת אורֵג וְסוֹרֵג, וְעַל שְׂפַת־הַחוֹל אֲשֶׁר לְאַחַד הַיְאוֹרִים הַקְּרוֹבִים עָמַד בֵּית חֲרשֶׁת לְמַעֲשֵׂה זְכוּכִית. עֲצִיצֵי פְרָחִים עָמְדוּ עַל אַדְנֵי הַחַלּוֹנוֹת, וְעַל אַחַד הַשֻּׁלְחָנוֹת הָיָה מֻנָּח “הַסֵּפֶר” שֶׁל הַבּוּרִים, סֵפֶר תַּנַ"ךְ גָּדוֹל מְאֹד, מְצֻפֶּה כָּסֶף.

בַּחֶדֶר נִמְצְאוּ שְׁתֵּי נָשִׁים, כִּבְנוֹת שְׁלשִׁים, אַךְ רַעֲנַנּוֹת וּפוֹרְחוֹת לִפִי מַרְאֵיהֶן. הֵן הָיוּ מֻקָּפוֹת עֲדַת יְלָדִים עַלִּיזִים וְצוֹהֲלִים — תְּרֵיסַר חָסֵר אֶחָד, מִבֶּן שְׁנָתַיִם עַד בֶּן שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה.

“הִנֵּה הֵבֵאתִי לָכֶן דּוֹדִים טוֹבִים!” קָרָא הַבּוּרִי; “אֲנָשִׁים לְבָנִים אֲשֶׁר בָּאוּ זֶה עַתָּה אֵלֵינוּ וּבֵינֵיהֶם גַּם שְׁנַיִם מִקְּרוֹבַי הֶנְדְּרִיק וְסַנָּה רִיְן.”

“סִלְחוּ לִי,” קָרָא קְלַאַס אֶל הָאוֹרְחִים, “כִּי הִנֵּה אֲנִי עוֹזֵב אֶתְכֶם לְשָׁעָה קַלָּה עִם הַגְּבִירוֹת שֶׁלִּי, עָלַי לְבַשֵּׂר אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַנְּעִימָה עַל דְּבַר בּוֹאֲכֶם לִידִידִי וְרֵעִי הַיּוֹשֵׁב לֹא הַרְחֵק מִזֶּה; הוּא יִתְרַעֵם עָלַי, וּבְצֶדֶק, אִם אֶתְמַהְמֵהַּ אַף רֶגַע אֶחָד וְלֹא אֲמַהֵר לְבַשְּׂרוֹ אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה הַזֹּאת.”

וּבְדַבְּרוֹ כֵן יָצָא מִן הַחֶדֶר וַיַּעֲזֹב אֶת הָאֹרְחִים בִּמְבוּכָה רַבָּה, כִּי לֹא עָלָה עַל לֵב קְלַאַס לְהַגִּיד לָהֵם, מִי הֵן הַנָּשִׁים הַלָּלוּ, אֲשֶׁר קָרָא אוֹתָן בְּשֵׁם “גְבִירוֹת שֶׁלִּי”.

אַחַת מֵהֶן, כַּנִּרְאֶה, אִשְׁתּוֹ הִיא, אַךְ, עַל כָּל פָּנִים — לֹא שְׁתֵּיהֶן!

וְהַיְלָדִים מְדַבְּרִים וּמְפַטְפְּטִים וְקוֹרְאִים כֻּלָּם לְכָל אַחַת בְּשֵׁם “אִמָּא”.

“לְמִי הַיְלָדִים הַנֶּחְמָדִים הָאֵלֶּה?” שָׁאַל שׁוּלְץ לְבַסּוֹף.

שְׁתֵּיהֶן עָנוּ פֶּה אֶחָד בְּגַאֲוָה גְלוּיָה: “הֲלֹא יְלָדֵינוּ הֵם!”

תְּשׁוּבָה קְצָרָה, אֶלָּא שֶׁאֵינָהּ מַסְפִּיקָה.

הֶנְדְּרִיק לֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק מִצְּחוֹק; אַךְ סַנָּה שָׁאֲלָה בְּתָם לֵב: “מִי מִכֶּן הִיא אִשְׁתּוֹ שֶׁל קְלַאַס רִיְן וְדוֹדָתִי?”

“אֲנִי אֲנִי הִיא.” קָרְאָה אַחַת מִשְּׁתֵּיהֶן. “שְׁמִי שָׂרָה רִיְן, וְשֵׁם אֵשֶׁת רֵעֵנוּ וִילְהֶלְמִינָה פְּרֵטוֹרְיוּס.”

“וּמִי מֵהַיְלָדִים שֶׁלָּךְ?” שָׁאַל הַפְּרוֹפֵסוֹר.

“כֻּלָּם שֶׁל שְׁתֵּינוּ הֵם,” עָנְתָה הַדּוֹדָה שָׂרָה בִּצְחוֹק. “עַל צַד הָאֱמֶת, שִׁשָּׁה מֵהֶם שֶׁלִּי וַחֲמִשָּׁה הֵם פְּרֵטוֹרְיוּסִים קְטַנִים; אֶלָּא שֶׁאֵין אָנוּ מַבְדִילִים בֵּינֵיהֶם; חַיִּים אֲנַחְנוּ תָּמִיד יַחַד, רְכוּשׁ אֶחָד, מֶשֶׁק אֶחָד, וְגַם הַיְלָדִים שֶׁל שְׁתֵּינוּ הֵם, וְכֵן גַּם יִקְרְאוּ כֻּלָּם לִשְׁתֵּינוּ, ‘אִמָּא’.”

“הֶאָח, מַה נָאֶה!” קָרְאָה הֵילֵינִי בְּתִמָּהוֹן וְשׁוּלְץ הוֹסִיף וַיִּשְׁאַל: “הֲלֹא אֵין זֶה כִּי אִם מִקְרֶה בּוֹדֵד, הַאַף לֹא כֵן?”

“אֵין זֶה מִקְרֶה בּוֹדֵד כְּלָל,” קָרְאָה הַפַּעַם הַגְּבֶרֶת פְּרֵטוֹרְיוּס," בְּרֹב בָּתֵי הַמּוֹשָׁבָה יוֹשְׁבוֹת שְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת יַחַד, כִּי כָּכָה טוֹב וְנָעִים לָנוּ יוֹתֵר."

“וְאֵין קְטָטָה בֵּין גָּרֵי בַיִת אֶחָד?” הוֹסִיף הַפְּרוֹפֵסוֹר לִשְׁאוֹל.

“עַל מָה? — לָמָּה יַחֲשֹׁב אֲדוֹנִי כָּכָה?” שָׁאֲלָה הָאִשָּׁה אַף הִיא בְּתִמָּהוֹן. “אַדְרַבָּא, חַיִּים אָנוּ בְּשָׁלוֹם וּבְשַׁלְוָה כְּאָחִים וַאֲחָיוֹת.”

שׁוּלְץ וְְהֵילֵינִי לֹא הוֹסִיפוּ לִשְׁאֹל עוֹד, וְרַק בְּסֵתֶר לִבָּם שָׁאֲלוּ אֶת עַצְמָם: הַאֻמְנָם אֶפְשָׁר גַּם בְּאֵרָפָּה לִחְיוֹת חַיֵּי שָׁלוֹם וָנַחַת, חַיִּים אַפַּטְרֵכִיִּים, כַּאֲשֶׁר יִחְיוּ פֹּה בְּעַרְבוֹת אַפְרִיקָה? הַאִם יֵשׁ אֲשֶׁר יִחְיוּ שְׁנַיִם שְׁלשָׁה שְׁכֵנִים חַיֵּי שֻׁתָּפוּת וְיַעַבְדוּ יַחַד וְלֹא יִהְיֶה לְכָל אֶחָד כְּלֵי בַיִת מִשֶּׁלּוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁגַּם בְּנֵיהֶם יִקְרְאוּ בְּשֵׁם שְׁנֵיהֶם? הֲיִתָּכֵן, כִּי יִחְיוּ חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם קִנְאָה וְשִׂנְאָה וְתַחֲרוּת וְאֵיבָה? אָכֵן מַה נִפְלָא הַדָּבָר!

בֵּינָתַיִם שָׁב קְלַאַס עִם פְּרֵטוֹרְיוּס עִם פְּרֵטוֹרְיוּס יְדִידוֹ. שְׁתֵּי הַנָּשִׁים עָזְבוּ אֶת הַחֶדֶר וַתֵּלַכְנָה לְהָכִין יַחַד אֶת הָאֲרֻחָה.

גַּם פְּרֵטוֹרְיוּס שָׂמַח מְאֹד לְהַקְבִּיל אֶת פְּנֵי הָאוֹרְחִים אֲשֶׁר הָיוּ בְּעֵינָיו כִּקְרוֹבָיו גַּם הוּא, בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ.

בְּטֶרֶם יֵשְׁבוּ אַנְשֵׁי הַבַּיִת לֶאֱכֹל קָרְאוּ פַּרְשָׁה אַחַת מִתּוֹךְ סֵפֶר הַתַּנ"ךְ; אַחֲרֵי כֵן הִגִּישׁוּ לִמְיֻדָּעֵינוּ מַטְעַמִּים, אֲשֶׁר עָרְבוּ כְּמַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ לְחִכָּם אַחֲרֵי יְמֵי הַמַּחֲסוֹר אֲשֶׁר עָבְרוּ עֲלֵיהֶם.

בְּיוֹם הַמָּחֳרָת בָּאוּ כִּמְעַט כָּל אַנְשֵׁי הַמּוֹשָׁבָה, אִישׁ אַחֲרֵי אָחִיו, לְבָרֵךְ בְּשָׁלוֹם אֶת הָאוֹרְחִים הַלְּבָנִים וְלִשְׂבֹּעַ בְּשִׂמְחָה אֶת פְּנֵיהֶם. בֵּינֵיהֶם נִמְצְאוּ גַם מִבְּנֵי טְרַנְסְוַל אֲשֶׁר בָּאוּ הֵנָּה זֶה שָׁנִים אֲחָדוֹת. אֲחָדִים מֵהֶם גַּם יָדְעוּ אֶת הֶנְדְּרִיק וְאֶת סַנָּה מִנְּעוּרֵיהֶם אוֹ, לַפָּחוֹת, אֶת רִיְן הַזָּקֵן מֵאוֹרַנְיֶהוֹף. אָז גָּדְלָה הַשִּׂמְחָה שִׁבְעָתָיִם.

שׁוּלְץ שָׁב אֶל הַמַּחֲנֶה, לִמַעַן יוּכַל גַּם לֵיזוֹן לֵהָנוֹת מִקַּבָּלַת הַפָּנִים הַיָּפָה שֶׁל הַבּוּרִים. אַךְ גַם אֶל תּוֹךְ הַמַּחֲנֶה בָּאוּ רַבִּים מִיּוֹשְׁבֵי הַמָּקוֹם וּבִידֵיהֶם מַתָּנוֹת לָרֹב: פֵּרוֹת, עוֹפוֹת וּכְבָשִׂים וְאִישׁ לֹא יָכֹל לְהָשִׁיב פְּנֵיהֶם מִקַּחַת מִיָּדָם אֵת כָּל אֲשֶׁר הֵבִיאוּ.

וְאוּלָם מִכָּל הַמַּתָּנוֹת הָרַבּוֹת יָקְרוּ בְּעֵינֵי הַתַּיָּרִים חָמְרֵי הַנֶּשֶׁק אֲשֶׁר רָכְשׁוּ לָהֶם בַּמּוֹשָׁבָה. כִּי הַבּוּרִים הָיוּ מְזֻיָּנִים כְּכֹל הַדָּרוּש, דָּבָר לֹא נֶעְדָּר: הַשַּׁיָּרוֹת הַמְּצוּיוֹת בִּמְדִינַת קוֹנְגָה וְאַפְרִיקָה הַגֶּרְמָנִית הָיוּ מַמְצִיאוֹת לָהֶם מִן הָעוֹלָם הַתַּרְבּוּתִי אֶת כָּל צָרְכָּם, וְיֵשׁ אֲשֶׁר שָׁלְחוּ גַם הֵם שַׁיָּרוֹת אֶל חוֹפֵי הַיָּם לְהַחֲלִיף אֶת תּוֹצֶרֶת אַדְמָתָם בָּחֳמָרִים שׁוֹנִים לְצָרְכֵי מוֹשַׁבְתָּם.

 

פֶּרֶק עֲשִׂירִי: הַגַּמָּדִים עַל יְאוֹר קִיבוֹ    🔗

לִפְאַת אַחַד הַיְּעָרוֹת חָנְתָה הַשַּׁיָּרָה שֶׁל שׁוּלְץ וַתָּנַח.

הַיּוֹם הָיָה עוֹד גָּדוֹל אַךְ הַתַּיָּרִים הִסְפִּיקוּ כְּבָר לַעֲבֹר דֶּרֶךְ רַבָּה; כִּי בְּטֶרֶם בֹּקֶר עָזְבוּ אֶת בִּקְעַת הַבּוּרִים וַיָּשִׂימוּ פְנֵיהֶם אֶל הַרְרֵי וִירוּנְגָה.

הֶנְדְּרִיק נָטָה אֶת אָהֳלוֹ, אֲשֶׁר שָׁכַן בּוֹ הוּא לְבַדּוֹ, סָמוּךְ לַיַּעַר. עַתָּה יָשַׁב לוֹ בַּצֵּל וַיִּסְתַּכֵּל בְּעַיִן בּוֹחֶנֶת בְּעוֹף אֶחָד, הֲלֹא הוּא עוֹף־הַקַּרְנַף.

הוּא הִשְׁתּוֹמֵם עַל כֹּחַ הָרַעַשׁ שֶׁל נוֹצַת הָעוֹף הַזֶּה, בַּעַל הַמַּקּוֹר הַגָּדוֹל, שֶׁהַשֵּׁם קַרְנַף נִתַּן לוֹ בִּזְכוּת הַגַּבְנוּן אֲשֶׁר עַל מַקּוֹרוֹ.

וּפִתְאֹם רָאָה וְהִנֵּה נִרְגַּז הָעוֹף מִמְּקוֹמוֹ, וּמִיָּד פָּרַשׂ אֶת כְּנָפָיו וַיָּעָף אֶל תּוֹךְ הַיַּעַר, וְקוֹל צְוָחָה וְצִפְצוּף שֶׁל צִפֳּרִים שׁוֹנוֹת מִלֵּא אֶת הַיַּעַר, כְּעֵין מְהוּמָה וּמְבוּכָה קָמָה מִסָּבִיב, וְהֶנְדְּרִיק לֹא יָדַע מַה פֵּשֶׁר הַדָּבָר.

וְהִנֵּה נִגַּשׁ הָעַרְבִי אַחְמֶד, מְפַקֵּד הָאַסְכָּרִיִּים וּמְנַהֲלָם.

“נָמֵר נִמְצָא לֹא הַרְחֵק מִזֶּה,” קָרָא הָעַרְבִי, "אַךְ יַרְגִּישׁ עוֹף הַקַּרְנַף בַּטּוֹרֵף הַזֶּה, מִיָּד יַזְהִיר אֶת כָּל צִפֳּרֵי הַיַּעַר עַל הַסַּכָּנָה. אָז תִּרְדֹּפְנָה הַצִּפֳּרִים אֶת הָאוֹיֵב וְלֹא תִרְפֶּינָה מִמֶּנּוּ. יֵשׁ גַּם אֲשֶׁר יֵרְדוּ הָעוֹפוֹת מִמְּרוֹם שִׁבְתָּם וִינַקְּרוּ בּוֹ בְּמַקּוֹרֵיהֶם; כִּי צַר וְאוֹיֵב הַנָּמֵר הַזֶּה לְכָל חַיַּת הַיַּעַר, לְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וְלָאָדָם. מָהִיר, זָרִיז וְעָרוּם הוּא וּפְגִיעָתוֹ רָעָה. סַכָּנָה גְדוֹלָה מִמֶּנּוּ לְכָל עוֹבֵר וּבְכָל מָקוֹם: גַּם מֵעַל הָעֵצִים גַּם בֵּין הַסְּלָעִים גַּם עַל אַדְמַת מִישׁוֹר. אָכֵן מַה טוֹב הַדָּבָר, כִּי יַזְהִירוּ בַּעֲלֵי כָנָף אֵלֶּה עַל הַסַּכָּנָה בְּעוֹד מוֹעֵד.

לַהֲקוֹת לַהֲקוֹת צִפֳּרִים עָבְרוּ וַתָּנַחְנָה עַל קְבוּצַת עֵצִים.

“שָׁם יֶאֱרֹב הַטּוֹרֵף, אֵין סָפֵק!” קָרָא אַחְמֶד שׁוּב.

הֶנְדְּרִיק אָמַר לָגֶשֶׁת לַמָּקוֹם הַהוּא לֶאֱרֹב לַמַּשְׁחִית וּלְהַפִּילֵהוּ חָלָל, אוּלָם הָעַרְבִי הִזְהִירוֹ לְבַל יַעֲשֶׂה כַּדָּבָר הַזֶּה, כִּי בְּנַפְשׁוֹ הוּא.

“הֲלֹא יָרֹא יִירָא לְהִתְנַפֵּל עַל אָדָם,” נִשְׁמַע פִּתְאֹם קוֹל הֵילֵינִי, אֲשֶׁר שְׁאוֹן בַּעֲלֵי הַכָּנָף הִבְהִיל אוֹתָהּ לָחוּשׁ וְלָבוֹא הֵנָּה.

“הוּא לֹא יִירָא אֶת הָאָדָם,” עָנָה הַבּוּרִי הַצָּעִיר, “הַנָּמֵר עַז פָּנִים הוּא וְאֵין כָּמֹהוּ בְּכָל חַיּוֹת הַטֶּרֶף אֲשֶׁר בְּאַפְרִיקָה מַרְבֶּה חֲלָלִים בָּאָדָם. אַל נַרְגִּיזֵהוּ אֵיפוֹא מֵרִבְצוֹ פֹּה, בְּסֵתֶר הַסְּבָךְ גָּדוֹל מִבְטָחוֹ מִמִּבְטָחֵנוּ.”

בֵּינָתַיִם בִּצְּרוּ הַתַּיָּרִים אֶת הַמַּחֲנֶה בְּגֶדֶר קוֹצִים וְאַחֲרֵי אָכְלָם אֶת אֲרֻחַת הָעֶרֶב הִקְדִּימוּ לַעֲלוֹת עַל מִשְׁכָּבָם, לְמַעַן יוּכְלוּ לָצֵאת מָחָר לְדַרְכָּם בְּטֶרֶם יַעֲלֶה הַשַׁחַר, כִּי הַחְלֵט הֶחְלִיטוּ לְהַגִּיעַ עַד מָחֳרָתַיִם אֶל רֻכְסֵי הַרְרֵי־הַגַּעַשׁ וִיהִי מָה.

בַּלַּיְלָה הֵקִיץ הֶנְדְּרִיק מִשְּׁנָתוֹ, וּכְאִלּוּ רֶגֶשׁ מְיֻחָד בְּמִינוֹ צָבַת אֶת לִבּוֹ.

וְהִנֵּה בִּמְבוֹא הָאֹהֶל — שְׁתֵּי עֵינַיִם לוֹהֲטוֹת שְׁלוּחוֹת אֵלָיו.

אַךְ הַנָּמֵר הוּא. אֵין זֹאת כִּי אִם קָפַץ מֵעַל אַחַד הָעֵצִים וְעָבַר אֶת גֶּדֶר הַקּוֹצִים.

הָעֶלֶם לֹא יָדַע מַה לַעֲשׂוֹת. אִם אַךְ יָנוּעַ תְּנוּעָה קַלָּה וְהֵבִיא עָלָיו אֶת הַמָּוֶת. הוּא הִבִּיט מִתּוֹךְ נְשִׁימָה כְּבוּשָׁה לְנֹכַח אוּרֵי־הַפְּחָדִים הַשְּׁלוּחִים אֵלָיו.

וְחַיַּת הַטֶּרֶף הוֹלֶכֶת וּקְרֵבָה, לְאַט לְאָט; עוֹד רֶגַע — וְאָפְסָה כָּל תִּקְוָה.

וּפִתְאֹם פָּרְחָה בְּעַד פֶּתַח הָאֹהֶל יְרִיעַת בַּד עָבָה, אֲשֶׁר בָּהּ יַחְבְּשׁוּ אֶת הַחֲבִילוֹת, נָפְלָה עַל חַיַּת הַטֶּרֶף וַתְּכַסֶּהָ.

הַנָּמֵר נָעַץ אֶת צִפָּרְנָיו הַחַדּוֹת בַּבַּד הֶעָבֶה וְהַמְזֻפָּף בְּחֶפְצוֹ לְקָרְעוֹ וְלַהֲסִירוֹ מֵעָלָיו, אַךְ עַל יְדֵי כֵן נִסְתַּבֵּךְ עוֹד יוֹתֵר, כִּי כִסָּה בוֹ אֶת רֹאשׁוֹ.

הוּא הִתְחַבֵּט וְהִתְלַבֵּט הֵנָּה וָהֵנָּה וְנִתְעַטֵּף בּוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר.

עַתָּה לֹא חִבֵּק הֶנְדְּרִיק אֶת יָדָיו; הוּא קָפַץ מִמְּקוֹמוֹ, תָּפַשׂ אֶת רוֹבוֹ וַיּוֹר אֶל תּוֹךְ הַמַּעֲטָפָה.

הַחַיָּה הַפְּצוּעָה נָהֲמָה בַּחֲמַת זָעַם; אַךְ פַּחַד הַתִּגְרָה הַמּוּזָרָה הַזֹּאת, כַּנִּרְאֶה, גָּבַר עָלֶיהָ מְאֹד, וְאַךְ עָלָה בְּיָדָהּ לְהֵחָלֵץ מִתּוֹךְ הַמַּעֲטָפָה נִמְלְטָה עַל נַפְשָׁהּ בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹּחָהּ.

הֶנְדְּרִיק רָדַף אַחֲרֶיהָ.

הַנָּמֵר נִתְכַּוֵּן לִקְפֹּץ וְלַעֲבֹר אֶת גֶּדֶר הַקּוֹצִים, אַךְ קָשֶׁה הָיָה לוֹ לִקְפֹּץ מִלְמַטָּה לְמַעְלָה, גַּם הַכַּדּוּר אֲשֶׁר תָּקַע הֶנְדְּרִיק בְּשׁוֹקוֹ הָאֲחוֹרִית הֵסַב לוֹ כְּאֵב רָב. הוּא הִתְגַּלְגֵּל מַטָּה וְנִסְתַּבֵּךְ בְּקוֹצֵי הַגָּדֵר הַחַדִּים.

בִּן־רֶגַע שָׁלַח הֶנְדְּרִיק עוֹד כַּדּוּר בְּרֹאשׁוֹ, אַךְ גַּם הַכַּדּוּר הַשֵּׁנִי לֹא הִפִּיל אוֹתוֹ חָלָל. הַנָּמֵר קָפַץ שֵׁנִית לְמוּל הֶנְדְּרִיק וְכִמְעַט הִצְלִיחַ בְּיָדוֹ לְתָפְשׂוֹ בְּצִפָּרְנָיו.

אַךְ בְּעֶצֶם הָרֶגַע הַזֶּה פִּלַּח חֵץ שׁוֹרֵק אֶת עֵין הַמַּשְׁחִית וְהוּא נָפַל אָרְצָה; חֻדּוֹ שֶׁל הַחֵץ נָקַב אֶת מֹחוֹ.

הֶנְדְּרִיק הִבִּיט סָבִיב וְהִנֵּה טִפֵּקִיטַנְגָּה הִיא אֲשֶׁר הִצִּילָה אוֹתוֹ מִמָּוֶת.

הַגַּמֶּדֶת, שֶׁכְּבָר לִמְּדָה לְשׁוֹנָה לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן הַסּוּאֲהֶלִים, סִפְּרָה לוֹ, כִּי הִיא שָׁכְבָה עֵרָה בְּאֹהֶל גְּבִרְתָּהּ הַלְּבָנָה הַסָּמוּךְ אֶל אֹהֶל הֶנְדְּרִיק, וְשָׁמְעָה כְּקוֹל חֲבָטָה אַרְצָה עַל יַד גֶּדֶר הַקּוֹצִים.

בִּזְהִירוּת יְתֵרָה נִגְּשָׁה אֶל פֶּתַח הָאֹהֶל וַתֵּרֶא וְהִנֵּה חַיַּת טֶרֶף מִתְגַּנֶּבֶת חֶרֶשׁ אֶל אֹהֶל הֶנְדְּרִיק. הִיא תָּפְשָׂה בַּקֶּשֶׁת שֶׁהָיְתָה מֻנַּחַת עַל יָדָהּ, כִּי כֵן הִיא נוֹהֶגֶת לָשֵׂאת אֶת קַשְׁתָּהּ תָּמִיד אִתָּהּ.

וְאוּלָם הִיא לֹא מָצְאָה עֹז בְּנַפְשָׁהּ לְהָקִים שָׁאוֹן, אַף לֹא לִירוֹת אֶל הַנָּמֵר מֵאֲחוֹרָיו, פֶּן תַּחֲטִיא אֶת הַמַּטָּרָה וְלֹא תְמִיתֵהוּ אוֹ רַק תִּפְצָעֵהוּ וְהֶעֱלְתָה חֲמָתוֹ עוֹד יוֹתֵר.

וּפִתְאֹם נָחָה עֵינָהּ עַל בַּד הַחֲבִישָׁה וְרַעְיוֹן נִצְנֵץ בְּמֹחָהּ לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתָהּ עַל יְדֵי הַבַּד הַזֶּה. מִיָּד הִשְׁלִיכָה אוֹתוֹ עַל הַחַיָּה הַטּוֹרֶפֶת.

רְגָעִים אֲחָדִים עָמְדָה וַתְּחַכֶּה לִשְׁעַת כֹּשֶׁר וְהַקֶּשֶׁת בְּיָדָהּ דְּרוּכָה. אַף לֹא הַרְבֵּה חִכְּתָה.

הֶנְדְּרִיק הִבִּיעַ אֶת תּוֹדָתוֹ לַקְּטַנָּה גִבּוֹרַת הַחַיִל אֲשֶׁר הִצִּילַתּוּ מִמָּוֶת וַיַּחֲלֹק לָהּ כָּבוֹד וּתְהִלָּה עַל אֹמֶץ לִבָּהּ וְעַל חָרִיצוּת כַּפֶּיהָ. הַקְּטַנָּה שָׂמְחָה לִשְׁמֹעַ אֶת תְּהִילָּתָהּ מִפִּי הַבּוּרִי הַצָּעִיר.

הֶנְדְּרִיק לֹא אֵחַר לְסַפֵּר אֶת גְּבוֹרָתָהּ בְּאָזְנֵי כָל אַנְשֵׁי הַמַּחֲנֶה, אֲשֶׁר מִהֲרוּ לָבוֹא לִמְקוֹם הַמַּעֲשֶׂה. יוֹתֵר מִכֹּל הִשְׁתּוֹמְמוּ הַשְּׁחוֹרִים עַל בַּת־מֶלֶךְ גַּמֶּדֶת זוֹ, אֲשֶׁר עַד עַתָּה לֹא חֲשָׁבוּהָ, וְכִמְעַט לֹא שָׂמוּ לִבָּם אֵלֶיהָ, אַף כִּי הִרְבּוּ הַסַּן וַהֲמִסִּי לְסַפֵּר אֶת מַעֲשֵׂי גְבוּרָתָהּ לְפָנִים.

מֵעוֹר הַנָּמֵר עָשׂוּ בְּיוֹם הַמָּחֳרָת אֶדֶר־יְקָר לַצַּיָּדָה הַ“גְּדוֹלָה,” וְהִיא לָבְשָׁה בוֹ לְעֵת מוֹעֵד בְּגָאוֹן רָב.

כִּמְעַט כָּל שִׁבְטֵי הַכּוּשִׁים אֲשֶׁר פָּגְעוּ הַתַּיָּרִים בְּכָל יְמֵי מַסָּעָם זֶה הֵאִירוּ לָהֶם פָּנִים, כִּי אוֹהֲבֵי שָׁלוֹם הָיוּ, לְבַד מִן הָאֶחָד אֲשֶׁר עָלָיו סֻפַּר לְמָעְלָה. לֵיזוֹן הִבִּיעַ אֶת תִּמְהוֹנוֹ עַל הַדָּבָר, כִּי עַל יַד שִׁבְטֵי פְּרָאִים שׁוֹאֲפֵי קְרָבוֹת וּצְמֵאֵי דָם, יִשְׁכְּנוּ אֲנָשִׁים שְׁלֵוִים וּתְמִימִים כָּאֵלֶּה, וְאִלּוּ הוּא רָגִיל הָיָה לַחֲשֹׁב, כִּי כָל הַכּוּשִׁים פְּרָאִים עָרִיצִים הֵם מִטִּבְעָם.

“הֲבָלִים!” קָרָא שׁוּלְץ. "גַּם עַמֵּי הַכּוּשִׁים כְּעַמֵּי הַלְּבָנִים שׁוֹנִים הָאֶחָד מִן הָאֶחָד לְפִי תְכוּנַת רוּחָם. סְטַנְלֵי נִלְחַם בְּמַסָּעוֹ אֶל קוֹנְגָה מִלְחֲמוֹת־דָּמִים רַבּוֹת. כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים הִסְתָּעֲרוּ עָלָיו הַפְּרָאִים בְּחֵמָה שְׁפוּכָה, אַךְ גַּם הוּא מָצָא לֹא אַחַת שְׁבָטִים שׁוֹקְטִים, אוֹהֲבֵי שָׁלוֹם וּמְנוּחָה, וְאֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, כִּי הַמַּשְׂטֵמָה הָעַזָּה אֲשֶׁר מָצְאָה אֶת סְטַנְלֵי בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים, אַךְ אַשְׁמָתוֹ הִיא, כִּי הוּא הֵעִיר עָלָיו חֲמַת שְׁבָטִים רַבִּים בְּעָרִיצוּתוֹ וּבְאַכְזְרִיּוּתוֹ. תַּיָּרִים רַבִּים אֲחֵרִים עָבְרוּ בָּאֲרָצוֹת הָהֵן וְאִישׁ לֹא שָׁלַח בָּהֶם יָד לְרָעָה.

אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם הִגִּיעוּ הַנּוֹסְעִים אֶל נַחַל מְקוּנְגְוָה, אוֹ מְקוּנְגָה. אַשְׁדוֹת הַנַּחַל הַזֶּה הֵבִיאוּ אֶת הַתַּיָּרִים לִידֵי הִתְלַהֲבוּת.

מִשָּׁם אָחֲזוּ דַרְכָּם אֶל יְאוֹר לוּהוֹנְדוֹ, אֲשֶׁר אֵלָיו יִשָּׁפֵךְ נַחַל מְקוּנְגָה.

הַיְאוֹר הַנֶּחְמָד הַזֶּה הָיָה מֻקָּף שְׂדוֹת־בָּר וְחָרְשֵׁי מוֹז, כִּי רַבִּים יוֹשְׁבֵי הַמָּקוֹם לִשְׂפַת הַיְאוֹר סָבִיב.

לְנֶגֶד עֵינֵי בְּנֵי הַשַּׁיָּרָה הִתְנַשֵּׂא הַשָּׁמַיְמָה הַר הַפְּרָצִים מוּהֲבוּרָה, אֲשֶׁר אֵלָיו הָלְכוּ הָלֹךְ וְקָרֹב בְּדַרְכָּם צָפוֹנָה. לִפְנוֹת עֶרֶב הִגִּיעוּ עַד הַיְאוֹר בּוֹלֵרוֹ וַיָּלִינוּ שָׁם.

מִשָּׁם הוֹסִיפוּ לָלֶכֶת הָלְאָה בֵּין הַנָּהָר מוּהֲבוּרָה וּבֵין שְׁפַת הַיְאוֹר, עַד אֲשֶׁר הִגִּיעוּ לִפְאַת צְפוֹנִית שֶׁל רֻכְסֵי הַרְרֵי־הַפְּרָצִים, כִּי בַּמָּקוֹם הַזֶּה הָיָה עֲלֵיהֶם לְחַכּוֹת, כְּפִי הַמְדֻבָּר, לַלּוֹרְד פְלִיטְמוֹר.

לְעֵת הַצָּהֳרַיִם נִרְאָה מֵרָחוֹק כְּפָר שׁוֹכֵן עַל יַד נָהָר. אַחֲרֵי מְנוּחַת צָהֳרַיִם קְצָרָה הֵחִישׁוּ בְּנֵי הַשַּׁיָּרָה פַּעֲמֵיהֶם, בְּחֶפְצָם לְהַגִּיעַ אֶל הַכְּפָר בְּעוֹד מוֹעֵד, וְאִם יוֹשְׁבֵי הַכּוּשִׁים אוֹהֲבֵי שָׁלוֹם הֵם כָּרִאשׁוֹנִים יַעֲשׂוּ עִמָּם מִסְחַר־חֲלִיפִין וְיָכִינוּ לָהֶם צָרְכֵי אֹכֶל.

מִקֵּץ שָׁלשׁ שָׁעוֹת הִגִּיעוּ אֶל שְׂפַת הַנָּהָר וַיִּירְאוּ וְהִנֵּה סִירָה טְעוּנָה מִינֵי מְזוֹנוֹת שׁוֹנִים שָׁטָה בְּמוֹרַד הַזֶּרֶם, וּבַסִּירָה רַק אִשָּׁה אַחַת וְיֶלֶד קָטֹן. אַנְשֵׁי הַשַּׁיָּרָה אָמְרוּ לַעֲבֹר אֶת הַנָּהָר בָּרֶגֶל, כִּי עָמְקוֹ הִגִּיעַ רַק עַד מֶטֶר וָחֵצִי. אַךְ דָּרְכוּ רַגְלֵיהֶם בַּמַּיִם וְהַסִּירָה הָפְכָה מַהֵר לָשׁוּב.

שׁוּלְץ, לֵיזוֹן וְהֶנְדְּרִיק הֵנִיפוּ יְדֵיהֶם אֶל הַסִּירָה לְאוֹת, כִּי אֵין כָּל רָעָה לְנֶגְדָּהּ וַיִּקְרְאוּ בִּלְשׁוֹן יְלִידֵי הָאָרֶץ: “שָׁלוֹם שָׁלוֹם!” כִּי כְבָר לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם לְדַבֵּר מְעַט, כְּכֹל הַדָּרוּשׁ בְּיוֹתֵר בָּאָרֶץ הַהִיא.

אַחֲרֵי עָבְרָם אֶת הַנָּהָר הוֹסִיפוּ עוֹד לָלֶכֶת כְּשָׁעָה אַחַת עַד בּוֹאָם אֶל הַגִּבְעָה אֲשֶׁר עָלָיו עָמַד הַכְּפָר.

הֵם תָּקְעוּ אֶת אָהֳלֵיהֶם הַרְחֵק מִן הַכְּפָר, כְּדֶרֶךְ מָאתַיִם, שְׁלשׁ מֵאוֹת צְעָדִים מִנֶּגֶד. וְהִנֵּה אַנְשֵׁי הַכְּפָר יוֹצְאִים לִקְרָאתָם וְנֶשֶׁק אֵין בְּיָדָם. הַכּוּשִׁים נִגְּשׁוּ אֲלֵיהֶם, בֵּרְכוּם לְשָׁלוֹם וְהִצִּיעוּ לִפְנֵיהֶם לִמְכֹּר לָהֶם כָּל מִינֵי מְזוֹנוֹת.

מִתְּחִלָּה הִתְבּוֹנְנוּ הַכּוּשִׁים אֶל הַלְּבָנִים בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת רַבָּה וּמִתּוֹךְ קְרִיאוֹת תִּמָּהוֹן; כִּי מֵעוֹלָם לֹא רָאוּ עוֹד עֵינֵיהֶם בְּנֵי אָדָם בַּעֲלֵי צֶבַע כָּזֶה.

בְּיִחוּד הִקִּיפוּ כֻּלָּם אֶת שׁוּלְץ, וְאִישׁ אֶל רֵעֵהוּ תָּמְהוּ וַיִּשְׁאָלוּ: מֵאַיִן בָּא הָאִישׁ הַזֶּה אֲשֶׁר לֹא בֶן מִינֵנוּ הוּא, אֲשֶׁר אֵין דּוֹמֶה לוֹ בִּ“שְׂעַר־הָעִזִּים” הַזֶּה בְּכָל אָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאָרֶץ.

שְׂעַר בְּנֵי אֵרָפָּה הֶחָלָק נִרְאָה בְּעֵינֵי הַכּוּשִׁים, בַּעֲלֵי הַשֵּׂעָר הַצָּמִיר, כִּשְׂעַר עִזִּים.

הֲמִשָּׁמַיִם יָרְדוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה? הֲיוֹשְׁבֵי הַיָּרֵחַ הַלָּבָן הֵם? מִי רָאָה כְּמוֹהֶם מֵעוֹדוֹ?

כַּאֲשֶׁר הֵסִיר שׁוּלְץ אֶת מִשְׁקָפָיו מֵעַל עֵינָיו, גָּדְלָה מְבוּכַת הַכּוּשִׁים עַד מְאֹד. “רְאֵה נָא וְהַבִּיטָה!” קָרָא אִישׁ אֶל אָחִיו, הִנֵּה יָכֹל לְהָסִיר אֶת עֵינָיו וּמִתַּחְתָּן יֵשׁ לוֹ עוֹד שְׁתֵּי עֵינָיִם. מָה הַקֶּסֶם הַנִּפְלָא הַזֶּה?!

הַאֵינְכֶם יְרֵאִים מִפָּנֵינוּ, אִם זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אַתֶּם רוֹאִים אֲנָשִׁים לְבָנִים?" שָׁאַל הֶנְדְּרִיק אֶת זְקַן הַכְּפָר.

“אָ, אֲדוֹנִי,” קָרָא זְקַן הַכְּפָר בִּשְׂחוֹק שֶׁל עָרְמָה. "אֲנַחְנוּ רָאִינוּ אֶתְכֶם מֵרָחוֹק הוֹלְכִים וּבָאִים אֵלֵינוּ, וְהִנֵּה שָׁלַחְנוּ עַל פְּנֵי הַמַּיִם סִירָה מְלֵאָה צֵידָה וְהוֹשַׁבְנוּ בָּהּ אִשָּׁה וְתִּינוֹק, אַחֲרֵי כֵן שַׁבְנוּ וַנַּשְׁקֵף מֵרָחוֹק לִרְאוֹת אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ.

הָאִשָּׁה צֻוְּתָה לַהֲפֹךְ וְלָשׁוּב כַּאֲשֶׁר תִּרְאֶה אֶתְכֶם יוֹרְדִים אֶל הַנָּהָר; לוּ חֲשַׁבְתֶּם עָלֵינוּ רָעָה, כִּי עַתָּה גְזַלְתֶּם אֶת הַצֵּידָה מִיָּדָהּ. לוּ כָּזֹאת עֲשִׂיתֶם וִהִזְעַקְנוּ אֶת אֲנָשֵׁינוּ עֲלֵיכֶם לַמִּלְחָמָה.

“וְאוּלָם אֲנָשִׁים טוֹבִים וִישָׁרִים אַתֶּם, וְלֹא עֲשִׂיתֶם כָּל רָעָה לַשְּׁחוֹרִים, וְרַק שָׁלוֹם שָׁלוֹם קְרָאתֶם אֲלֵיהֶם! לָכֵן בָּטַחְנוּ בָּכֶם, וְהִנֵּה גַם יָצָאנוּ לִקְרַאתְכֶם בְּאֵין כָּל נֶשֶׁק עִמָּנוּ.”

“עָרוּם הוּא הַזָּקֵן הַזֶּה,” קָרָא לֵיזוֹן בִּצְחוֹק. "אַךְ הִנֵּה רוֹאִים אָנוּ, כִּי אֲנָשִׁים אוֹהֲבֵי שָׁלוֹם יִמְצְאוּ שָׁלוֹם גַּם בֵּין הַפְּרָאִים.

עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וְאַחַד הָאַסְכָּרִיִּים בָּא וַיְסַפֵּר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה: "בַּדֶּרֶךְ אֲחָזַתְנִי קַדַּחַת וּפִגַּרְתִּי מִלֶּכֶת, אִישׁ לֹא הִרְגִּישׁ בִּי, כֹּחִי עֲזָבַנִי וָאֶפֹּל אֵין אוֹנִים אַרְצָה וָאֱהִי שׁוֹכֵב בְּאֵין רוּחַ חַיִּים בְּקִרְבִּי. רֶגַע שָׁבָה רוּחִי אֵלַי, וּבִבְלִי נָשְׂאִי אֶת רִיסֵי עֵינַי אֲשֶׁר כָּבְדוּ, רָאִיתִי כּוּשִׁי מְזֻיָּן בְּרֹמַח עוֹמֵד עָלַי וּמִתְבּוֹנֵן בִּי.

"הַכּוּשִׁי הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַאֲנִי הִתְעַלַּפְתִּי שֵׁנִית.

"פִּתְאֹם הִרְגַּשְׁתִּי וְהִנֵּה רוּחִי שָׁבָה אֵלַי. הַשָּׁחוֹר, אֲשֶׁר רְאִיתִיו לִפְנֵי כֵן, עָמַד לְפָנַי עַל בִּרְכָּיו וַיְטַפְטֵף עַל שְׂפָתַי הַצְּנוּמוֹת מִתּוֹךְ נֹאד מָלֵא חָלָב.

“הוּא אָמַר כִּי רָאַנִי נוֹפֵל וּמִתְעַלֵּף וַיְמַהֵר אֶל כְּפָר מוֹשָׁבוֹ, כְּדֶרֶךְ חֲצִי שָׁעָה מִן הַמָּקוֹם הַהוּא, לְהָבִיא לִי מַשְׁקֶה לְהָשִׁיב נַפְשִׁי. אַחֲרֵי כֵן לִוַּנִי עַד הֵנָּה וַיָּשָׁב אֶל כְּפָר מוֹשָׁבוֹ. נָתַתִּי לוֹ אֶת צְמִיד הַנְּחשֶׁת אֲשֶׁר עַל זְרוֹעִי, אַךְ הוּא לֹא אָבָה לָקַחַת מִיָּדִי כָּל מְאוּם.”

“אָכֵן, נוֹטֶה אֲנִי לְהַאֲמִין,” אָמַר לֵיזוֹן, “כִּי הַכּוּשִׁים הַלָּלוּ נְדִיבֵי רוּחַ הֵם יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר יְדַמֶּה אָדָם הָרוֹאֶה לְתֻמּוֹ.”

בְּיוֹם הַמָּחֳרָת רָאוּ הַתַּיָּרִים אֶת יֶתֶר הָרֵי הַגַּעַשׁ שֶׁל רֶכֶס הֶהָרִים לִפְאַת מַעֲרָב, כִּי סָר מֵעֲלֵיהֶם הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר כִּסָּה אוֹתָם מֵעֵין רוֹאִים.

בַּמָּקוֹם הַהוּא יִשְׁכְּנוּ שִׁבְטֵי גַמָּדִים, גְּדוֹלִים מְעַט מִבְּנֵי שֵׁבֶט הַוַּמְבּוּטִי, אַךְ שׁוֹנִים מֵהֶם בְּאַהֲבַת הַשָּׁלוֹם הַנְּטוּעָה בְּלִבָּם.

“מַה פֵּשֶׁר הַדָּבָר, אֲשֶׁר הַגַּמָּדִים הַלָּלוּ אוֹהֲבִים שָׁלוֹם וּמְנוּחָה, אַף כִּי לֹא חֲזָקִים הֵם מִבְּנֵי שֵׁבֶט אֶבֶה, שֶׁכֻּלָּם אַנְשֵׁי קְרָבוֹת. וְשֶׁמִּפְּנֵי רִפְיוֹן כֹּחָם, אוֹמְרִים, מֻכְרָחִים הֵם לְהָגֵן עַל עַצְמָם בְּעָרְמָה וְאַכְזְרִיּוּת?” שָׁאַל הָרוֹפֵא.

“אַף כִּי אֵינִי מְצֻוֶּה לָדַעַת תְּשׁוּבָה נְכוֹנָה עַל שְׁאֵלָה פְּשׁוּטָה זוֹ,” עָנָה הַפְּרוֹֹפֵסוֹר, "מַאֲמִין אֲנִי, כִּי יַעֲלֶה בְּיָדִי לָתֵת לְךָ אֶת הַמַּפְתֵּחַ לְפִתְרוֹן הַחִידָה: בְּנֵי אֶבֶה אוֹ הַוַּמְבּוּטִי עַל הַצַּיִד פַּרְנָסָתָם, וִידֵיהֶם מְהִירוֹת לִשְׁפֹּך דָּם, זוֹלְלֵי בָשָׂר כֻּלָּם, קַנִּבָּלִים. כִּלְשׁוֹן הַבְּרִיּוֹת, וַאֲכִילַת בָּשָׂר הַרְבֵּה מְעוֹרֶרֶת אֶת יֵצֶר הַחַיָּה בָּאָדָם וּמַשְׁלִיטָה אוֹתוֹ עָלָיו, אִם לֹא יֵדַע לְהַכְנִיעוֹ כָּמוֹנוּ הָאֵרָפִּים.

“לֹא כֵן הַגַּמָּדִים הַיּוֹשְׁבִים פֹּה. מַאֲכָלָם צֶמַח הָאֲדָמָה וְחָלָב וּדְבַשׁ, וּלְכָל הַיּוֹתֵר דָּּגִים, וְאֵין דָּג בָּשָׂר, כַּיָּדוּעַ. לָכֵן נוֹחֵי־מֶזֶג הֵם וְאוֹהֲבֵי שָׁלוֹם, כְּמוֹ הָעֲנָקִים אֲשֶׁר בְּרוּאַנְדָה, אֲשֶׁר גַּם הֵם מִפְּרִי אַדְמָתָם יִשְׂבָּעוּ וּבָשָׂר לֹא יָבֹא אֶל פִּיהֶם.”

“דְּבָרֶיךָ מִתְקַבְּלִים עַל הַדַּעַת,” הִסְכִּים לֵיזוֹן. ‘הַגִּידָה נָא מַה מַאֲכָלֶךָ וְאֹמַר לְךָ מַה טִיבֶךָ!’ יֹאמַר הַמָּשָׁל."

וְאוּלָם תְּשׁוּבַת הַפְּרוֹפֵסוֹר לֹא הֵנִיחָה אֶת דַּעְתָּהּ שֶׁל הֵילֵינִי.

“אֵין בְּדַעְתִּי לַחֲלֹק עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים מִמֶּנִּי,” אָמְרָה הֵילֵינִי, “אֶפְשָׁר כִּי גָדוֹל כֹּחַ הַמָּזוֹן גַּם עַל תְּכוּנַת רוּחַ הָאָדָם וּמִדּוֹתָיו; אַף עַל פִּי כֵן סְבוּרָה אֲנִי, כִּי לֹא טִיב הַמָּזוֹן עִקָּר כָּאן, וְכִי טַעַם אַחֵר לַדָּבָר.”

“וּמַה, לְפִי דַעְתֵּךְ, חַכְמַת־נָשִׁים?” שָׁאַל שׁוּלְץ בְּלִגְלוּג קָל.

"דַּעְתִּי הִיא, כִּי אִלּוּ הָיוּ הַגַּמָּדִים הָאֵלֶּה מֻקָּפִים אוֹיְבִים כְּמוֹ הַוַּמְבּוּטִים, כִּי עַתָּה הָיוּ גַם הֵם שׁוֹאֲפֵי קְרָבוֹת, חַשְׁדָנִים וַעֲרוּמִים — עַל כָּרְחָם, אִם בָּשָׂר וְאִם דְּבַשׁ יֹאכֵלוּ. וְאוּלָם כָּל שִׁכְנֵיהֶם מִסָּבִיב אוֹהֲבֵי שָׁלוֹם הֵם וְהַגַּמָּדִים יוֹשְׁבִים לָבֶטַח עִמָּם מֵעוֹלָם, לָכֵן יֶאֶהֲבוּ שָׁלוֹם גַּם הֵם.

“כַּפְתּוֹר וָפֶרַח!” קָרָא שׁוּלְץ, “נִצַּחְתִּנִי; מוֹדֶה אֲנִי כִּי הַנָּחָה נְכוֹנָה הִשְׁמַעַתְּ הַפַּעַם בְּאָזְנֵינוּ, אַף כִּי מְפַקְפֵּק הָיִיתִי בַּאֲמִתָּה בְּטֶרֶם שְׁמַעְתִּיהָ.”

וּפִתְאֹם רָאוּ מְיֻדָּעֵינוּ שַׁיָּרָה קְטַנָּה הוֹלֶכֶת וּבָאָה לִקְרָאתָם.

“הֵידָד, פְלִיטְמוֹר!” קָרָא הֶנְדְּרִיק בְּצָהֲלַת חֶדְוָה.

הָאֲנָשִׁים לֹא טָעוּ. הַלּוֹרְד בָּא עִם בְּנֵי לִוְיָתוֹ.

נִגֶּר, כֶּלֶב הַתַּחַשׁ, קָפַץ לִקְרַאת הֲמִסִּי בְּנִבְהַת⁷ צָהֳלָה רַבָּה, וַהֲמִסִּי גַם הוּא שָׂמַח עָלָיו מְאֹד וַיְבַהֵל אֶת מַטְעַמָּיו כְּמַעֲשֵׂהוּ יוֹם יוֹם.

הַלְּבָנִים קִבְּלוּ אֶת פְּנֵי הַלּוֹרְד וַאֲנָשָׁיו בְּשִׂמְחָה רַבָּה, וְהָאַסְכָּרִיִים עִם הַסַּבָּלִים בֵּרְכוּ אֶת יְדִידֵיהֶם בְּשָׁלוֹם.

פְלִיטְמוֹר הוֹדִיעַ כִּי הִשִּׂיג אֶת חֶפְצוֹ בְּחֵקֶר שֶׁטֶף רוּטְשׁוּרוּ, וְלֹא לַשָּׁוְא עָשָׂה אֶת הַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה וְהַקָּשָׁה.

“וְלֹא סָבַלְתָּ רָעָב וּמַחֲסוֹר!” שָׁאַל הַפְּרוֹפֵסוֹר.

“לֹא,” עָנָה הַלּוֹרְד בְּבַת צְחוֹק, “אֵין זֶה מִמִּדּוֹתָי.”

“אָכֵן מִדּוֹת טוֹבוֹת וּמְשֻׁבָּחוֹת,” אָמַר שׁוּלְץ אַף הוּא בִּצְחוֹק, “לְצַעֲרֵנוּ, אֵין אָנוּ מְצֻיָּנִים בְּמִדּוֹת כָּאֵלּוּ, אָמְנָם גַּם אַתָּה לֹא הָיִיתָ יָכֹל לַעֲמֹד לָנוּ הַפַּעַם בַּצָּרָה.”

 

פֶּרֶק אַחַד־עָשָׂר: הַמְּאֹרָעוֹת בְּחֶבֶל הָרֵי הַגַּעַשׁ    🔗

מִפִּי הַגַּמָּדִים נוֹדַע לַתַּיָּרִים הַחוֹקְרִים שְׁמוֹת שְׁמוֹנָה הָרֵי וִירוּנְגָה גוֹעֲשִׁים, וְאוֹתָם אָמְרוּ מְיֻדָּעֵינוּ לָתוּר וְלַחֲקֹר. הָרֵי הַגַּעַשׁ יִפָּרְדוּ לְשָׁלֹש קְבוּצוֹת: הַקְּבוּצָה הַמִּזְרָחִית הִיא הָרֵי מוֲּהֲבוּרָה, מְגַהִינְגָה וְסַבִּינְיוֹ. דְּרוֹמִית־מַעֲרָבִית מֵהֶם נִמְצֵאת הַקְּבוּצָה הַתִּיכוֹנִית, הֲלֹא הֵם הֶהָרִים וִסּוֹקֶה, קָרִיסִמְבִּי וְהַמִּיקֵנוֹ. הָרֵי גַעַשׁ שֶׁל שְׁתֵּי הַקְּבוּצוֹת הַלָּלוּ יֵחָשְׁבוּ כְּבָר לִכְבוּיִם, וּבַקְּבוּצָה הַמַּעֲרָבִית – הָהָר מִינָגוֹנְגוֹ, שֶׁלִּפְנֵי יָמִים לֹא רְחוֹקִים עֲדַיִן עָמַד בִּפְעֻלָּתוֹ; הָהָר נַמְלָגִירָה שֶׁלֹּא חָדַל עוֹד מִגְּעֹשׁ וּצְפוֹנִית־מַעֲרָבִית הָהָר גִינָגוֹנְגוֹ.

הַפְּרוֹפֵסוֹר הִזְכִּיר כִּי הַמְלֻמָּד שְׁטוּהְלְמַן, אֲשֶׁר אַךְ מֵרָחוֹק, וַדַּאי, רָאָה אֶת הָרְכָסִים הַלָּלוּ, וַיִּקְרָא אוֹתָם, כְּכָל יֶתֶר הַתַּיָּרִים אֲשֶׁר לְפָנָיו, בְּשֵׁם הַקִּבּוּץ “מְפֻמְבִּירוֹ,” רָשַׁם עַל מַפָּתוֹ רַק אַרְבָּעָה הָרִים, וַיִּקְרָא לָהֶם בַּשֵׁמוֹת הַנְּקוּבִים מַטָּה, כְּכֹל אֲשֶׁר נוֹדַע לוֹ מִפִּי יְלִידֵי הָאָרֶץ: מְפֻמְבִּירוֹ אוֹ וִירוּנְגוֹ, נַהַנְגוֹ, קִיזִיגָלִי, וִירוּנְגוֹ־נִיאַ־גוֹנְגוֹ.

הַגַּמָּדִים הוֹדִיעוּ, כִּי זֶה כְּעֶשֶׂר שָׁנִים כָּבוּ הָרֵי־הַגַּעַשׁ כֻּלָּם לְבַד מִן הָאֶחָד.

“אֲנִי מֵבִין אֶת הַדָּבָר כָּךְ,” אָמַר שׁוּלְץ: "בַּיָּמִים הַקַּדְמוֹנִים הָיוּ דְרוּשִׁים לְחָמְרֵי הַלַּבָּה אֲשֶׁר בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה שְׁמוֹנֶה אֲרֻבּוֹת, וְעַתָּה דַי לָהֶם רַק אֲרֻבָּה אַחַת לְהִתְפָּרְצָם הַחוּצָה, וְרַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת – שְׁתָּיִם. יֶתֶר שֵׁשׁ הָאֲרֻבּוֹת נִסְתְּמוּ עַל יְדֵי לַבָּה שֶׁכְּבָר נִצְטַנְנָה וְנִקְרָשָׁה. וּכְשֶׁתַּגִּיעַ שׁוּב תְּקוּפָה שֶׁל פְּעֻלָּה חֲזָקָה בְּיוֹתֵר, יִתְפָּרְצוּ חָמְרֵי הַלַּבָּה שׁוּב דֶּרֶךְ כָּל הָאֲרֻבּוֹת, אִם לֹא יִמְצְאוּ לָהֶם בְּמָקוֹם אַחֵר מוֹצָא קַל יוֹתֵר, וְאָז יִתְחוֹלֵל הַר־גַּעַשׁ תְּשִׁיעִי.

"לְפִי דַעְתִּי, אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר עַל אֹדוֹת הַר־גַּעַשׁ שֶׁכָּבָה, בְּמָקוֹם שֶׁפְּעֻלַּת הַתִּפְרֹצֶת עֲדַיִן בְּכָל תָּקְפָהּ, כְּמוֹ בֶּהָרִים שֶׁלְּפָנֵינוּ. נָכוֹן יִהְיֶה לֵאמֹר, שֶׁלְּפִי שָׁעָה הִפְסִיק הָהָר אֶת פְּעֻלָּתוֹ.

הַיּוֹם אֶפְשָׁר הָיָה לַנּוֹסְעִים לִרְאוֹת אֶת כָּל רֻכְסֵי הֶהָרִים לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם; הָעֲנָקִים הָרָמִים זָקְפוּ בְּגַאֲוָה אֶת גּוּשֵׁיהֶם הָאֲפֵלִים אֶל מוּל פְּנֵי הַשָׁמַיִם הַכְּחֻלִּים וְרָאשֵׁיהֶם הַגְּבֹהִים הִזְהִירוּ בְּזֹהַר שֶׁלֶג חָדָשׁ.

בְּתַחְתִּית הַר הַמּוּהֲבוּרָה תָּקְעוּ הַנּוֹסְעִים אֶת אָהֳלֵיהֶם, וְהַלּוֹרְד בְּיַחַד עִם שׁוּלְץ יָצְאוּ לַעֲלוֹת עַל הֶהָרִים בְּלִוְיַת שְׁלשָׁה סַבָּלִים.

קָשָׁה וּמְיַגַּעַת הָיְתָה הַהֲלִיכָה עַל פְּנֵי הַלַבָּה הַקְּרוּשָׁה וְהַמְּלֵאָה חַדּוּדִים, אֲשֶׁר כִּסְּתָה אֶת פְּנֵי הָהָר לְכָל מְלֹא הָעָיִן. כָּל מָקוֹם שֶׁיַּד הָרוּחַ הָיְתָה בְּאַדְמַת־הַגַּעַשׁ הַזֹּאת וַתְּמַקְמֵק אוֹתָהּ עַד תֻּמָּהּ, נִרְאֲתָה אֲדָמָה דְשֵׁנָה וּפוֹרִיָּה, וִילִידֵי הָאָרֶץ עָבְדוּ אוֹתָהּ בְּחָרִיצוּת יִתֵרָה.

בַּעֲלוֹת הַפְּרוֹפֵסוֹר עַל הָהָר הִכִּיר מִיָּד, כִּי הָהָר כָּבָה לִפְנֵי זְמָן לֹא רַב, כִּי לְצַד מִזְרָח וְלִפְאַת צְפוֹנִית־מִזְרָחִית מָצָא שֶׁפֶךְ לַבָּה חֲדָשָׁה, לְפִי הָעֶרֶךְ; בַּמָּקוֹם הַהוּא לֹא צָמַח כָּל עֵץ, לְבַד מִמִּינֵי דְשָׁאִים שׁוֹנִים, עוֹלִים בִּמְבוּכָה. פֹּה וָפֹה נִרְאוּ קְנֵי בַּמְבּוּק רַכִּים.

וְאוּלָם בַּמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר לֹא נִשְׁפְּכָה עֲלֵיהֶם הַלַּבָּה, גָּדְלוּ יַעֲרוֹת־עַד מַמָּשׁ שֶׁל עֲצֵי “סֶנֶקִיָה יוֹהְנְסְטוֹנִי”; הָעֵצִים הַנִּפְלָאִים הָאֵלֶּה עָמְדוּ צְפוּפִים כָּל כָּךְ, אֲשֶׁר רַק בְּרֹב עָמָל עָלָה בְּיָדָם לַעֲבֹר בֵּינֵיהֶם וּלְעִתִּים קְרוֹבוֹת טָבְעוּ כִּמְעַט עַד צַוָּארָם בִּנְקִיקִים וּבְחוֹרִים מְכֻסִּים צְמָחִים.

בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שָׁבוּ הַתַּיָּרִים בְּטֶרֶם יַשִּׂיגוּ אֶת רֹאשׁ הָהָר הַזֶּה שֶׁגָּבְהוֹ מַגִּיעַ עַד אַרְבַּעַת אֲלָפִים מֵאָה וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה מֶטֶר.

מִשָּׁם יָרְדָה הַשַּׁיָּרָה דֶרֶךְ הַיְּעָרוֹת הָעֲבֻתִּים הַנֶּהְדָּרִים בְּמוֹרַד מְגַהִינְגָה.

בַּיְּעָרוֹת הָאֵלֶּה שׁוֹכְנִים פִּילֵי־הָרִים הַרְבֵּה.

הָהָר סַבִּינְיוֹ הָיָה הַר־גַּעַשׁ חֲסַר לוֹעַ, כְּתַבְנִית כִּפָּה.

פְלִיטְמוֹר הֵעִיר, כִּי פֹה נִמְצָאִים קוֹפֵי הַגּוֹרִילָה. הַפְּרוֹפֵסוֹר לֹא אָבָה לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתָם שֶׁל הַקּוֹפִים הָאֵלֶּה, הַנּוֹרָאִים מִכָּל הַקּוֹפִים, וְאוּלַי גַּם מִכָּל הַחַיָּה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ. וְרַק אַחַר כָּךְ, בְּהַגִּיעוֹ אֶל טַנְגַּנְאִיקָה, נוֹכַח לָדַעַת, עַל פִּי מִקְרֶה לֹא נָעִים, כִּי אָמְנָם גַּם בְּאַפְרִיקָה הַתִּיכוֹנִית מָצְאָה לָהּ הַגּוֹרִילָה מָקוֹם לְמִשְׁכָּן.

כָּל הַיּוֹם הָלְכוּ הַתַּיָּרִים הָלֹךְ וְנָסֹעַ לִפְאַת דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית עַד הַגִּיעָם לְעֵת עֶרֶב אֶל תַּחְתִּית הָהָר וִסּוֹקָה.

גַּם פֹּה יָשְׁבוּ גַמָּדִים מִשֵּׁבֶט הַבַּטְוָה. הֵם הִתְחַבְּאוּ בַּעֲבִי הַיַּעַר וְרַק בְּקֹשִי רַב אֶפְשָׁר הָיָה לַהֲנִיעָם כִּי יֵצְאוּ מִמַּחֲבוֹאָם.

סוֹף סוֹף עָלָה בִּידֵי הֶנְדְּרִיק לְקַבֵּל מֵאֵת זְקַן הַמּוֹשָׁבָה סֶבּוּ לוֹזֶה שְׁנֵי מוֹרֵי דֶרֶךְ וְהֵם לִוּוּ אוֹתוֹ בְּדַרְכּוֹ לָצוּד פִּילִים.

חָרִיצוּתָם שֶׁל בְּנֵי שֵׁבֶט הַבַּטְוָה וְהַזְּרִיזוּת הָרַבָּה שֶׁהֶרְאוּ בְּפַלְּסָם לָהֶם נָתִיב בֵּין סִבְכֵי הַיַּעַר הָיוּ לְפֶלֶא בְּעֵינֵי הַבּוּרִי. חֲגוֹרוֹתֵיהֶם הָעֲשׂוּיוֹת מִקְּלִפַּת עֵץ לֹא נָתְנוּ מָקוֹם לַקּוֹצִים לְהֵאָחֵז בָּהֶן, גַּם עוֹר בְּשָׂרָם לֹא חָשׁ, כַּנִּרְאֶה, בִּדְקִירוֹת הַקּוֹצִים כְּלָל, בְּעוֹד שֶׁהֶנְדְּרִיק הָיָה נִתְלֶה בָּהֶם בִּבְגָדָיו פַּעַם פָּעַם.

חֹמֶר־הַקְּלִפָּה, אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ יַרְבּוּ הַכּוּשִׁים לַעֲשׂוֹת לָהֶם חֲגוֹרוֹת עַל מָתְנֵיהֶם וּשְׁאָר מִינֵי תִּלְבּשֶׁת, נִמְצָא עַל עֵצִים שׁוֹנִים, כִּשְׁנֵים־עָשָׂר מִינִים, בֵּין הַקְּלִפָּה וּבֵין הָעֵץ. הַכּוּשִׁים קוֹלְפִים אֶת הָעֵץ, כָּרָגִילו עַד כְּדֵי שְׁמוֹנָה אוֹ עֲשָׂרָה מֶטְרִים לָאֹרֶךְ בְּרֹחַב מֶטֶר אֶחָד וְאֶת הַגֶּזַע הַקָּלוּף יַעַטְפוּ עֲלֵי עֵץ הַמּוֹז, אוֹ מִטְפָּחוֹת אוֹ חֹמֶר שֶׁל קְלִפָּה יְשָׁנָה, עַד אֲשֶׁר יִצְמַח עָלָיו סִיב חָדָשׁ. עֲצֵי הַתְּאֵנִים הָאֵלֶּה אֶפְשָׁר לְגַדֵּל וּלְרַבּוֹת עַל נְקַלָּה: תּוֹקְעִים בְּעוֹנַת הַגְּשָׁמִים עָנָף חָזָק שֶׁל תְּאֵנָה, וְהוּא מַכֶּה שָׁרָשִׁים וְעוֹלֶה וְגָדֵל.

הַסִּיב הוּא חוּטִים דַּקִּים שְׁזוּרִים וּקְלוּעִים בְּתַבְנִית שְׁתִי וָעֵרֶב; הַשְּׁתִי חָזָק מְאֹד וְהָעֵרֶב גָּמִישׁ וְנוֹחַ לְהִכָּפֵף; כָּל שֶׁהַחֹמֶר גָּמִישׁ וָרַךְ יִגְדַּל עֶרְכּוֹ. בְּאֵרָפָּה מִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ בְּיִחוּד לְמַעֲשֵׂה עוֹר מַלְאֲכוּתִי, לִרְפִידוֹת וּלְצִפּוּיִם. מַרְאֵהוּ קָנֹם־בָּהִיר וְעַד לָבָן. אוּלָם הַכּוּשִׁים צוֹבְעִים אוֹתוֹ קָנֹם בְּמִיץ עֲצֵי הַפִיקוּס. הַסִּיב מַסְפִּיק לָהֶם חֹמֶר נִפְלָא לִבְגָדִים.

כַּאֲשֶׁר פָּנָה הֶנְדְּרִיק פָּצוּעַ וּקְרוּעַ בְּגָדִים לַעֲזֹב אֶת הַיַּעַר, לְמַעַן יֵקַל לוֹ לַעֲבֹר הָלְאָה, הוֹדִיעוּ לוֹ מוֹרֵי הַדֶּרֶךְ הַקְּטַנִּים כִּי לֹא יוּכְלוּ לָלֶכֶת אַחֲרָיו – וַיֵּעָלְמוּ בְּסֵתֶר הַחֹרֶשׁ.

הַבּוּרִי הַצָּעִיר מָשַׁךְ אֵפוֹא הַפַּעַם אֶת יָדוֹ מִצֵּיד הַפִּילִים וְאֶת בְּגָדָיו הַקְּרוּעִים מָסַר לְסַנָּה אֲחוֹתוֹ לְתַקְּנָם.

שׁוּלְץ בִּקֵּשׁ לִמְדֹּד אֶת גּוּפָם שֶׁל אֲחָדִים מִבְּנֵי שֵׁבֶט הַבַּטְוָה; אוּלָם לְשֵׁם כָּךְ הָיָה עָלָיו לִכְבֹּש אוֹתָם בְּיָד חֲזָקָה; כָּל יְצוּרֵיהֶם רָחֲפוּ מִפַּחַד, כְּאִלּוּ לַטֶּבַח הוּבָלוּ. וְאָמְנָם בָּרוּר הָיָה בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת הַלָּלוּ, הַמַּאֲמִינִים בְּהַבְלֵי שָׁוְא, כִּי הַקֶּסֶם הַנּוֹרָא הַזֶּה יַצְעִידֵם לִבְאֵר שָׁחַת.

וְאַחֲרֵי כֵן, בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעוֹת מִסְפָּר, הָיוּ מַעֲלִים קָרְבָּנוֹת לָאֱלִילִים, לְמַעַן יָסִיר מֵעֲלֵיהֶם אֶת רָעַת הַקֶּסֶם הַנּוֹרָא.

מִלְּבַד הַפִּילִים נִמְצָאִים בְּחֶבֶל הָרֵי־גַעַשׁ אֵלֶּה גַם קוֹפִים וַאֲרָיוֹת.

מִוִּסּוֹקֶה שָׂמוּ הַנּוֹסְעִים פְּנֵיהֶם אֶל הַר מִיקֵנוֹ הַקָּרוֹב, וְכָל בְּנֵי הַשַּׁיָּרָה עָלוּ עָלָיו עַד לְגֹבַהּ שֶׁל שְׁלשֶׁת אֲלָפִים מֶטֶר.

מִתּוֹךְ הַמַּחֲנֶה אֲשֶׁר תָּקְעוּ עַל רֹאש הָהָר רָאוּ עֵינֵי הַנּוֹסְעִים מַרְאֶה נֶהְדָּר עַל פִּסְגַּת נִינָגוֹנְגוֹ הַיָּפָה, אֲשֶׁר הִתְנַשְּׂאָה מֵעַל לְיַם עֲנָנִים נָעִים. הַחַמָּה הַשּׁוֹקַעַת יָצְקָה עַל הַשָּׁמַיִם הַטְּרָפִּיִּים שְׁלַל צְבָעִים מְשַׂמְּחֵי עָיִן, נִדְמָה כְּאִלּוּ אֶת זָהֳרֵי הַצָּפוֹן הָרָחוֹק תִּרְאֶינָה עֵינֵיהֶם. וְעַל פְּנֵי הָרָקִיעַ הַמַּזְהִיר הַזֶּה נִתְרַשְּׁמוּ צַלְעוֹת הַפִּסְגָּה הָעֲשֵׁנָה – חֶזְיוֹן קְסָמִים שֶׁל אַגָּדָה נִפְלָאָה!

הַלַּיְלָה הָיָה קַר מְאֹד וְעַרְפִּלֵּי אֹפֶל כְּבֵדִים נִשְּׂאוּ עַל פְּנֵי הַמַּחֲנֶה!

בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם קָמוּ הַפְּרוֹפֵסוֹר שׁוּלְץ וְלֵיזוֹן, הֶנְדְּרִיק וְהֵילֵינִי לַעֲלוֹת יַחַד עַל רֹאשׁ הָהָר.

יַעַר עֲצֵי הַבַּמְבּוּק, אֲשֶׁר הִגִּיעַ עַד הַמַּחֲנֶה, חָדַל וַעֲצֵי אֱרִיקָה מְלֵאֵי שׂוֹכוֹת, שֶׁמֵּעַנְפֵיהֶם הַסְּבוּכִים וְהָעֲבֻתִּים הָיוּ תְּלוּיִם דִּלְדּוּלִים אֲרֻכִּים, הִתְנַשְּׂאוּ עַד לְגֹבַהּ שֶׁל חֲמִשָׁה מֶטְרִים.

עַל רְפִידַת הָאֵזוֹב הַלַּח אֲשֶׁר בְּשִׁפּוּעַ הָהָר הֶחֱלִיקוּ הַתַּיָּרִים פַּעַם פַּעַם מַטָּה, עַד הַגִּיעָם אֶל עֲצֵי אֱרִיקָה וַיֹּאחֲזוּ בָּהֶם. בִּמְקוֹמוֹת אֲחָדִים הָיָה הַחֹרֶשׁ תָּלוּל כָּל כָּךְ, אֲשֶׁר הַתַּיָּרִים הָיוּ מֻכְרָחִים לִזְחֹל עַל יְדֵיהֶם וְעַל רַגְלֵיהֶם.

פִּרְחֵי “סֵנֶקִיָּה יוֹהְנְסְטוֹנִי” קִשְּׁטוּ אֶת שִׁפּוּעַ הָהָר, וּמִשָּׁם מָטָּה, כְּאַרְבַּע מֵאוֹת מֶטֶר, נִגְלָה לְעֵינֵי הַתַּיָּרִים הַמַּרְאֶה הַנֶּהְדָּר שֶׁל יְאוֹר קִיבוּ.

הָעֲלִיָּה בַּמָּקוֹם הַזֶּה הָיְתָה קָשָׁה מְאֹד: הַנּוֹסְעִים הֶחֱלִיקוּ עַל פְּנֵי הָאֵזוֹב הַלַּח, וּבְאַחֲזָם בְּאֶחָד מִסִּבְכֵי הַסֵּנֶקִיָּה נֶעֱקַר מִיָּד מִמְּקוֹמוֹ. הֵם עָבְרוּ בְּקָעוֹת וַעֲמָקִים וּנְחָלִים קָרִים כְּקֶרַח וְלַסּוֹף הִגִּיעוּ עַד מְקוֹם שֶׁלֶג נֻקְשֶׁה.

וְאוּלָם כָּל הַמַּאֲמַצִּים הָרַבִּים הָאֵלֶּה עָלוּ בַּתֹּהוּ, כִּי פִּתְאֹם גָּדְרָה בַּעֲדָם אֶת הַדֶּרֶךְ חוֹמַת סְלָעִים מוּצָקִים לִבְלִי עֲבֹר, וְהַתַּיָּרִים הָיוּ מֻכְרָחִים לָשׁוּב עַל עִקְּבוֹתֵיהֶם בְּטֶרֶם יַגִּיעוּ עַד הַפִּסְגָּה.

עֲיֵפִים וִיגֵעִים שָׁבוּ מְיֻדָּעֵינוּ אֶל הַמַּחֲנֶה, לָנוּחַ עַד מָחָר וָלָרֶדֶת עִם כָּל בְּנֵי הַשַּׁיָּרָה בְּשִׁפּוּעַ הַדְּרוֹמִי שֶׁל מִיקֵנוֹ אֶל עֵבֶר קָרִיסִמְבִּי, אֲשֶׁר שִׂיאוֹ הִתְנַשֵּׂא מִנֶּגֶד עַד לֶב־הַשָּׁמָיִם.

הַר־גַּעַשׁ זֶה, בַּעַל כִּפַּת הַשֶּׁלֶג, הַגָּבֹהַּ אַרְבַּעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת מֶטֶר, הוּא הַגָּבֹהַּ בְּכָל שְׁמוֹנַת הַרְרֵי הַוִּירוּנְגָה וְאֶחָד מֵהַרְרֵי־הַגַּעַשׁ הַנּוֹרָאִים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאָרֶץ.

כָּל הַלְּבָנִים חָפְצוּ לְהִלָּווֹת אֶל הָעוֹלִים וּלְהַגִּיעַ יַחַד עִמָּם אֶל רֹאשׁ הָעֲנָק הַזֶּה; עֶשְׂרִים סַבָּלִים וַחֲמִשָׁה אַסְכָּרִיִּים הָיוּ נְכוֹנִים לָלֶכֶת אַחֲרֵיהֶם, בֵּינֵיהֶם גַּם יוּקוּ הָאַמִּיץ, הַסּוּלוּ פַּרְקֶר, חַסַּן וַהֲמִסִּי. גַּם אֲמִינָה וְטִפֵּקִיטַנְגָּה הִשְׁתַּתְּפוּ, כַּמּוּבָן מֵאֵלָיו, בַּעֲלִיָּה זוֹ, כִּי לֹא נֶחְשְׁלוּ אַחֲרֵי גְּבִירוֹתֵיהֶן.

שְׁאָר בְּנֵי הַשַּׁיָּרָה צֻוּוּ לִתְקֹעַ אֶת מַחֲנֵיהֶם תַּחַת פְּקֻדַּת אַחְמֶד, בֵּין קָרִיסִמְבִּי וּבֵין נִינָגוֹנְגוֹ.

בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן עָבְרוּ הַנּוֹסְעִים בְּמַעֲלֵה הָהָר אֶת הַיַּעַר הַגָּדוֹל, יַעַר עֲצֵי הַבַּמְבּוּק, אֲשֶׁר כִּסָּה אֶת הָהָר עַד כְּדֵי שְׁלֹשֶת אֲלָפִים מֶטֶר לְמָעְלָה. מַרְאֵה הַיַּעַר הַנֶּהְדָּר הַזֶּה הִפְלִיא כָּל כָּךְ אֶת עֵין הַתַּיָּרִים, אֲשֶׁר כִּמְעַט לֹא חָשׁוּ בַּעֲמַל הַדָּרֶךְ. הַקָּנִים הָעֲנָקִים, עָבִים כִּזְרוֹעַ אָדָם, הִגְבִּיהוּ קוֹמָתָם עַד שִׁבְעָה־עָשָׂר מֶטֶר.

קְנֵי הַבַּמְבּוּק מְכֻסִּים מִן הַשֹּׁרֶשׁ וָמַעְלָה עָלִים אֲרֻכִּים שֶׁתַּבְנִית אִזְמֵל לָהֶם, וְעַל יַד הַצַּמֶּרֶת הֵם צְפוּפִים כָּל כָּךְ שֶׁכִּמְעַט לֹא יַחְדֹּר קַו שֶׁמֶשׁ בַּעֲדָם, לָכֵן עוֹמֶדֶת אַדְמַת הַקָּנִים תָּמִיד לֶחָה וַחֲלַקְלַקָּה, וְקָשֶׁה מְאֹד לַעֲלוֹת עָלֶיהָ.

וְאוּלָם מַרְאֵה הַבַּמְבּוּק הַחַדְגּוֹנִי הֵטִיל סוֹף סוֹף עַל הַתַּיָּרִים שִׁמָּמוֹן וְכֻלָּם שָׁאֲפוּ רוּחַ בְּהָגִּיעָם לְעֵת עֶרֶב אֶל קְצֵה הַיָּעַר.

מִשָּׁם בָּאוּ אֶל תּוֹךְ יַעַר קָלוּשׁ. יַעַר זֶה, אֲשֶׁר אוּלַי אֵין לִמְצֹא כָּמוֹהוּ בְּשוּם מָקוֹם אַחֵר, עָשָׂה עַל הַתַּיָּרִים רֹשֶם אַדִּיר.

וְהַיַּעַר יַעַר עֲצֵי הֲגֶנִיִּים עַתִּיקִים בַּעֲלֵי גְזָעִים אֲשֶׁר הֶקֵּפָם יַגִּיעַ עַד לְאַרְבָּעָה אוֹ שִׁשָׁה מֶטְרִים וּמַרְאֵיהֶם כְּגוּשֵׁי כֵפִים. עֲנָפִים אַדִּירִים מִסְתָּעֲפִים מֵהֶם עַד לְמֵרָחוֹק. הָעֲנָפִים הָאֵלֶּה עוֹטִים רְפִידַת אֵזוֹב וְנִפְרָדִים לָעֳפָאִים צוֹמְחֵי עָלִים כְּשׁוּתִים, וּמַרְאֵיהֶם כְּכֶסֶף אָפוֹר.

בַּמָּקוֹם הַהוּא לָנוּ הַתַּיָּרִים, וְאַחֲרֵי נוּחָם שָׁעוֹת מִסְפָּר הוֹסִיפוּ לַעֲלוֹת בִּמְרוֹמֵי יַעַר עֲצֵי הֲגֶנִיִּים.

בַּעֲלוֹתָם עַד לִמְרוֹם שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְאַרְבַּע מֵאוֹת מֶטֶר הִגִּיעוּ לְחֶבֶל עֲצֵי הַסֵּנֶקִיָּה יוֹהְנְסְטוֹנִי, שֶׁהִגִּיעוּ פֹּה עַד גֹבַהּ שֶׁל עֲשָׂרָה מֶטְרִים, וּמַרְאֵיהֶם כְּתַבְנִית מְנוֹרָה רַבַּת־קָנִים.

הֵם עָלוּ עוֹד כְּאֶלֶף מֶטֶר. הָעֵצִים וְהַצְּמָחִים הָלְכוּ הָלֹךְ וּפָחֹת עַד אֲשֶׁר תַּמּוּ, וְעֵינֵי הַתַּיָּרִים רָאוּ רַק חֲזָזִיּוֹת וְאֵזוֹב וְגוּשֵׁי קֶרַח מְכַסִּים אֶת פִּסְגַּת הָהָר.

בַּפִּסְגָּה עַצְמָהּ לֹא נִמְצָא כָּל לוֹעַ – סֶלַע עָרֹם מָלֵא שֶׁלֶג וָקֶרַח; הַלּוֹעַ נִמְצָא דָרוֹמָה מִתַּחַת הַחַדּוּדִית הָרָאשִׁית, וַעֲצֵי אֱרִיקָה צוֹמְחִים עָלָיו סָבִיב.

הֵם תָּקְעוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם אֵצֶל הַלּוֹעַ בְּרַנְקָה, הַשּׁוֹקֵעַ כְּדֶרֶךְ קִילוֹמֶטֶר וָחֵצִי בְּתוֹךְ הָרָמָה הַנִּשְׁעֶנֶת אֶל כֶּתֶף קָרִיסִמְבִּי מִמִּזְרָח.

בְּיוֹם הַמָּחֳרָת יָצְאוּ הַתַּיָּרִים לַעֲבֹר לְרֹחַב הָעֲרָבָה הָרְחָבָה וְהַשְּׁטוּחָה שֶׁל הַלּוֹעַ בְּרֵנְקָה. אִישׁ מֵהֶם לֹא הֶעֱלָה עַל דַּעְתּוֹ מַה קְרוֹבָה סַכָּנַת הַמָּוֶת הָעוֹלָה לִקְרָאתָם בַּחֲמַת נָהַם.

שׁוּלְץ בָּחַר בַּדֶּרֶךְ הַזֹּאת, שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לַעֲבֹר בַּעֲקִיפִין מִסָּבִיב לַשֶּׁקַע.

אַדְמַת הַלּוֹעַ הָיְתָה אֲדָמָה טוֹבְעָנִית. מֵאֶמְצָעִיתָהּ הִתְנַשְּׂאָה חַדּוּדִית קְטַנָּה וְקִירוֹתֶיהָ לְצַד פְּנִים יָרְדוּ תְלוּלִים וַיִּהְיוּ מַקִּיפִים עַל יְאוֹר נֶחְמָד.

שָׁם נִמְצְאוּ עוֹד יְאוֹרוֹת אֲחָדִים, מְשֻׁבָּצִים בְּתוֹךְ גְּבָעוֹת קְטַנּוֹת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִישׁוֹר הַבִּקְעָה הַגְּדוֹלָה.

עוֹד הַשַּׁיָּרָה עוֹבֶרֶת בְּאֶמְצַע הַבִּצָּה וְהַשָּׁמַיִם חָשְׁכוּ פִּתְאֹם, עֲרָפֶל כָּבֵד מִלֵּא אֶת עֲרֵבַת הַלּוֹעַ וּבָרָד עַז יָרַד אַרְצָה בְּרַעַשׁ גָּדוֹל. הַחֹם יָרַד בִּרְגָעִים אֲחָדִים עַד נְקֻדַּת הַקִּפָּאוֹן, הִתְחוֹלְלָה סוּפַת שֶׁלֶג חֲזָקָה.

כִּמְעַט רָאוּ הַסַּבָּלִים אֶת הַשֶׁלֶג וַיְפָרְקוּ אֶת מַשָּׂאָם מֵעֲלֵיהֶם, הִתְנַפְּלוּ אַרְצָה וַיִּזְעֲקוּ זְעָקָה מָרָה בְּאָמְרָם כִּי עוֹד מְעַט וְיָמוּתוּ כֻּלָּם.

שׁוּלְץ, לֵיזוֹן וְהֶנְדְּרִיק הִשְׁתַּדְּלוּ לְהַסְבִּיר לָהֶם, כִּי בְּשָׁכְבָם בְּתוֹךְ מֵי הַבִּצָּה הַקָּרִים, בְּאֵין עֲצֵי יַעַר לְמַחֲסֶה, וּבְאֵין יְכֹלֶת לַעֲרוֹךְ אֵשׁ, יָבִיאוּ עֲלֵיהֶם כִּלָּיוֹן חָרוּץ, אַךְ הַכּוּשִׁים לֹא שָׁמְעוּ לָהֶם וַיּוֹסִיפוּ לִזְעֹק: Amri yo mungi כְּלוֹמַר: גְּזֵרָה הִיא מִלִּפְנֵי הָאֱלֹהִים כֻּלָּנוּ נִתַּם לִגְוֹעַ! רַק הָאַסְכָּרִיִּים וְעִמָּם גַּם יוּקוּ, פַּרְקֶר וַחֲמִסִּי קָמוּ לָלֶכֶת עִם הַלְּבָנִים יָחַד; בְּיִחוּד הִתְבַּיְּשׁוּ בִּפְנֵי הַנָּשִׁים הַלְּבָנוֹת וּבִפְנֵי אֲמִינָה וּבַת־הַמֶּלֶךְ הַגַּמָּדֶת אֲשֶׁר אֹמֶץ לִבָּן לֹא עֲזָבָן.

עֲשָׂרָה סַבָּלִים הוּקְמוּ עַל כָּרְכָם מֵרִבְצָם, וְהַמְסָרְבִים נָחֲלוּ מַהֲלוּמוֹת וּבְעִיטוֹת עַד אֲשֶׁר קָמוּ גַם הֵם.

טוֹבְעִים עַד הַבִּרְכַּיִם בַּבּוֹץ וּבַשֶּׁלֶג הִגִּיעוּ אֶל יַרְכְּתֵי הַלּוֹעַ, אַף כִּי סוּפַת הַשֶּׁלֶג אֲשֶׁר טָפְחָה עַל פְּנֵיהֶם הֶעֱלִימָה אֶת הַדֶּרֶךְ מִנֶּגֶד עֵינֵיהֶם.

עַל קְנֵי בַּמְבּוּק צָנְחוּ כֻּלָּם בִּמְהִירוּת אֲיֻמָּה בַּמּוֹרָד.

תַּחַת מַחֲסֵה הָעֵצִים אֲשֶׁר צָמְחוּ שָׁם הֵקִימוּ אֶת הַמַּחֲנֶה וַיַּעֲלוּ אֵשׁ, וְיוֹחָנָן, הֶנְדְּרִיק, פַּרְקֶר, חַסַּן וְיֶתֶר הָאַסְכָּרִיִּים שָׁבוּ לָקַחַת אֶת שִׁבְעַת הַסַּבָּלִים הָאֻמְלָלִים אֳשֶׁר נִשְׁאֲרוּ בַּדָּרֶךְ.

הָעֲבוֹדָה הָיְתָה קָשָׁה וּמְיַגַּעַת, כִּי שִׁבְעַת הַסַּבָּלִים הָיוּ קְפוּאִים כִּמְעַט, וְחַבְרֵיהֶם הָיוּ מֻכְרָחִים לָשֵׂאת אוֹתָם עַל שִׁכְמָם אוֹ לְסָחֲבָם, וְיֵשׁ אֲשֶׁר גַּם הַמַּצִּילִים עַצְמָם לֹא עָצְרוּ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת דַּרְכָּם הָלְאָה.

סוֹף סוֹף הוּבְאוּ כֻּלָּם אֶל הַמַּחֲנֶה, שָׁם הִצִּיעוּ לַקְּפוּאִים מִשְׁכָּב לְיַד הָאֵשׁ וּמְעַט יֵין־שְׂרָף מָזוּג בְּמֵי שֶׁלֶג הֵשִׁיב אֶת רוּחָם.

אַחֲרֵי כֵן סָעֲדוּ בְנֵי הַשַּׁיָּרָה אֶת לִבָּם וּמִקֵּץ שָׁלֹש שָׁעוֹת, כַּאֲשֶׁר הוֹפִיעָה שׁוּב הַשֶּׁמֶשׁ עַל פְּנֵי הַשָּׁמַיִם הַטְּהוֹרִים, עָלָה בִּידֵי הַתַּיָּרִים לְהוֹצִיא גַם אֶת חֲבִילוֹתֵיהֶם שֶׁהָיוּ קְבוּרוֹת תַּחַת עֲרֵמַת הַשֶּׁלֶג בְּתוֹךְ לוֹעַ הַבְּרַנְקָה.

בַּיּוֹם הַזֶּה לֹא הוֹסִיפָה הַשַּׁיָּרָה לָלֶכֶת. הַכֹּל הָיוּ שְׂמֵחִים כִּי נִמְלְטוּ מִמָּוֶת בַּקֶּרַח, וְכָל חֶפְצָם הָיָה לָנוּחַ הַלַּיְלָה בַּמַּחֲנֶה.

בְּיוֹם הַמָּחֳרָת קָמוּ לָרֶדֶת מֵעַל הָהָר; הַיְרִידָה נֶעֶשְׂתָה בִּמְהִירוּת רַבָּה, כִּי אַדְמַת יַעַר הַבַּמְבּוּק הַחֲלַקְלַקָּה, שֶׁהִכְבִּידָה עֲלֵיהֶם כָּל כָּךְ אֶת הָעֲלִיָּה, הָיְתָה לָהֶם לְעֶזְרָה בִּשְׁעַת יְרִידָתָם. כָּל אֶחָד חָתַךְ לוֹ קְנֵה־בַּמְבּוּק וּבְקוֹל שְׁרִיקָה צָנְחוּ כֻלָּם בִּמְהִירוּת אֲיֻמָּה בַּמּוֹרָד. וְאִם גַּם יֵשׁ אֲשֶׁר אָבְדָה לְאַחַד הַסַּבָּלִים חֲבִילָה – וְהִתְגַּלְגְּלָה אַחֲרֵיהֶם מֵאֵלֶיהָ בַּמּוֹרָד הַתָּלוּל, עַד הַגִּיעָהּ אֶל הַמִּישׁוֹר.

אוּלָם הַדֶּרֶךְ בַּמִּישׁוֹר הָיְתָה קָשָׁה מְאֹד מִפְּנֵי אַדְמַת הַלַּבָּה שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה הֲדוּרִים. רַגְלֵי הַסַּבָּלִים הַיְחֵפִים נִפְצְעוּ פְּעָמִים רַבּוֹת, לָכֵן פִּגְּרוּ בְּדַרְכָּם וְהַשַּׁיָּרָה נִתְפַּזְּרָה עַל יְדֵי זֶה פִּזּוּר רַב, רַק לְעֵת עֶרֶב הִגִּיעַ אַחֲרוֹן הָעֲיֵפִים אֶל הַמַּחֲנֶה, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר חִכָּה לָהֶם אַחְמֶד עִם יֶתֶר בְּנֵי הַשַּׁיָּרָה.

אַחְמֶד, אֲשֶׁר יָדַע הֵיטֵב עַד כַּמָּה לָהוּט הַפְּרוֹפֵסוֹר אַחֲרֵי מַחֲזוֹת טֶבַע שֶׁאֵינָם מְצוּיִם, מִהֵר לָגֶשֶׁת אֶל שׁוּלְץ וַיֹּאמַר: “הֶאָח, אַבּוּ אַרְבַּע, כַּחֲמִשִּׁים צְעָדִים מִן הַמַּחֲנֶה וָהָלְאָה נִמְצָא מַעְיָן נִפְלָא: מֵימָיו רוֹתְחִים וְאַף עַל פִּי כֵן קָרִים הֵם כַּקֶּרַח!”

“הֲבָלִים,” עָנָה הַפְּרוֹפֵסוֹר, "אִם הֵם רוֹתְחִים, הֲרֵי שֶׁחֻמָּם מַגִּיעַ עַד מֵאָה מַעֲלוֹת, אוֹ עַל כָּל פָּנִים, קָרוֹב לְמֵאָה, מִכֵּיוָן שֶׁהָרְתִיחָה תְּחִלַּת בִּשּׁוּל הִיא. חֻמָּם שֶׁל הַמַּיִם גָּדוֹל אֵפוֹא כָּל כָּךְ שֶׁכָּל הַנּוֹתֵן בָּהֶם אֶצְבַּע יִכָּוֶה, וְאַתָּה אוֹמֵר, שֶׁהַמַּיִם קָרִים כְּקֶרַח. אָמְנָם יֵשׁ אֲשֶׁר לֹא יַבְחִין אָדָם בֵּין חֹם שֶׁל רְתִיחָה וּבֵין קֹר שֶׁל קֶרַח, כִּי שְׁנֵיהֶם יְעוֹרְרוּ תְּחוּשָׁה אַחַת כִּמְעַט בְּעוֹר הָאָדָם.

“דִּבְרֵי חֲכָמִים כְּמַיִם קָרִים לְנֶפֶשׁ עֲיֵפָה,” קָרָא אַחְמֶד, “וְאוּלָם גָּדוֹל הוּא אַלַּהּ וּגְבוּרָתוֹ תְּחוֹלֵל נִפְלָאוֹת, לֹא יְבִינֵן הֶחָכָם מִכָּל אָדָם; בּוֹא וּרְאֵה, וְיָדַעְתָּ כִּי אַךְ אֱמֶת יְדַבֵּר פִּי.”

“כֵּן יָקוּם,” קָרָא שׁוּלְץ בִּצְחוֹק וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי מְנַהֲלוֹ.

“הֶאָח! מַבּוּעַ גָּמוּר, מַעְיָן שֶׁל פַּחְמָן!” קָרָא הַפְּרוֹפֵסוֹר בְּשִׂמְחָה בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַמַּעְיָן הַמַּעֲלֶה בּוּעוֹת, “הֲמִסִּי! צַפַּחַת וָכוֹס!” קָרָא בְּקוֹל אֶל מוּל הַמַּחֲנֶה, וְתוֹךְ כְּדֵי כָךְ עָמַד לְבָאֵר לָעַרְבִי, שֶׁלֹּא מַיִם רוֹתְחִים כָּאן כִּי אִם חֹמֶץ הַפַּחְמָן.

אוּלָם אַחְמֶד עָמַד עַל דַּעְתּוֹ בְּקַשְׁיוּת עֹרֶף וְטָעַן כִּי הַמַּיִם הַמַּעֲלִים בּוּעוֹת כָּאֵלֶּה נִקְרָאִים בְּפִי כָּל הַמַּאֲמִינִים בְּשֵׁם “רוֹתְחִים”. וְאִם הַפְרַנְקִים יִקְרְאוּ לְמַיִם אֵלֶּה בְּשֵׁם “פַּחְמָן” – הָרְשׁוּת בְּיָדָם; כִּי, הוֹסִיף אַחְמֶד, “שׁוֹנָה לְשׁוֹן הַסְּנוּנִית מִלְּשׁוֹן הַזָּמִיר”.

אַךְ כַּאֲשֶׁר הֵבִיא הֲמִסִּי אֶת הַצַּפַּחַת וְהַפְּרוֹפֵסוֹר מִלֵּא אוֹתָהּ מִמֵּי הַמַּעְיָן וַיֹּאמֶר לִגְמֹעַ מִן הַמַּיִם, הִזְהִיר אוֹתוֹ אַחְמֶד בִּדְאָגָה יְתֵרָה וְאָמָר: "אַלַּהּ בָּרָא אֶת הַכֹּל לְשַׂמֵּח אֶת בְּנֵי הָאָדָם וּלְהַשְׂבִּיעָם מִטּוּבוֹ, אוּלָם אִבְּלִיס, הַשֵּׁד, יִיצַק רַעַל בְּכָל הַטּוֹב, לְרָעַת בְּנֵי הָאָדָם, אֲשֶׁר לֹא יֵדְעוּ בְּתֻמָּתָם לְהַבְדִּיל בֵּין טוֹב לְרָע. אֲדוֹנִי, אַל נָא תִּשְׁתֶּה מִן הַמַּיִם הָאֵלֶּה, כִּי מָוֶת בָּהֶם.

שׁוּלְץ צָחַק וַיִּטְעַם מִן הַמַּיִם טְעִימוֹת אֲחָדוֹת.

“נֶחְמָד, נִפְלָא!” קָרָא הַפְּרוֹפֵסוֹר וַיָּרֶק אֶת כּוֹסוֹ אֶל פִּיו בְּבַת אַחַת, כְּדֵי לְמַלְאוֹתָהּ שֵׁנִית, “הֶאָח, מַה נָעֲמוּ הַמַּיִם הָאֵלֶּה וּמַה יָשִׁיבוּ אֶת נַפְשִׁי אַחֲרֵי אֲשֶׁר זֶה שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים לֹא בָּא אֶל פִּי כִּי אִם מֵי נַחַל מְבֻשָּׁלִים.”

הוּא מִהֵר לִשְׁלֹחַ אֶת הֲמִסִּי אֶל הַמַּחֲנֶה, לִקְרֹא לַחֲבֵרָיו הַלְּבָנִים כִּי יָבֹאוּ הֵנָּה. וּמִיָּד חָנוּ כֻלָּם עַל הַמַּעְיָן וַיִּשׁתּוּ מִן הַמַּיִם הַמְּתוּקִים בְּשִׂמְחָה רַבָּה.

שָׁעָה אֲרֻכָּה עָבְרָה עַד אֲשֶׁר כָּבְשׁוּ אַחְמֶד וּשְׁאָר הַכּוּשִׁים אֶת רִגְשׁוֹת הַפַּחַד מִפְּנֵי “מֵי הַשָּׂטָן” הָאֵלֶּה.

הֲמִסִּי, שֶׁטַּבָּח הָיָה, שָׂם אֶת נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ וַיִּטְעַם הָרִאשׁוֹן מִן הַמַּיִם הָאֵלֶּה. הַמַּשְׁקֶה עָרַב מְאֹד לְחִכּוֹ, עַד כִּי לֹא מָצָא מִלִּים בְּפִיו לְהַבִּיעַ אֶת תְּהִלָּתוֹ. אַחֲרָיו נִגְּשׁוּ מְעַט מְעַט גַּם יֶתֶר הַכּוּשִׁים וּלְבַסּוֹף מִהֲרוּ כֻלָּם וַיָּבִיאוּ כַּדִּים וּקְדֵרוֹת וּבַקְבּוּקִים וּצְלוֹחִיּוֹת וַיְמַלְּאוּם מִמֵּי הַמַּעְיָן הַנִּפְלָא.

עִם בּוֹא הַלַּיְלָה נִגְלָה לְעֵינֵי כָּל בְּנֵי הַמַּחֲנֶה מַחֲזֶה נִפְלָא, מָלֵא אֵימָה וְהוֹד גַּם יָחַד.

תְּחִלָּה נִשְׁמַע שָׁאוֹן מוּזָר, כִּשְׁאוֹן הֲמוֹת יָם עוֹלֶה מֵרָחוֹק, כְּקוֹל רַעַם בַּגַּלְגַּל מִיַּרְכְּתֵי שָׁמָיִם. וְהַשָׁאוֹן הָלַךְ הָלֹךְ וְקָרֵב וַיְהִי לְנַהַם מַחֲרִיד.

גַּם הַשְּׁחוֹרִים גַּם הַלְּבָנִים עָמְדוּ בְּפֶתַח הָאֳהָלִים וְסֻכּוֹת הַבַּמְבּוּק, לָדַעַת מָה הַקּוֹל הַנִּפְלָא וְהַמּוּזָר הַזֶּה אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעָה אָזְנָם עַד הַיּוֹם כָּמוֹהוּ.

וְהִנֵּה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם יַגְבִּיהַּ הָהָר נַמְלָגִירָה אֶת רֹאשׁוֹ הָאַדִּיר נִשָׂא קוֹל רַעַשׁ, עַנְנֵי קִיטוֹר לְבָנִים פּוֹרְצִים מִתּוֹךְ לוֹעוֹ שֶׁל הַר הַגַּעַשׁ, מִתְנַשְּׂאִים מַעְלָה וּמִתְקַּדְּרִים כִּכְרוּבִיּוֹת כַּבִּירוֹת וּמִשָּׁם יִתְפַּשְּׁטוּ כִּדְמוּת מְנִיפָה. וַאֲלֻמַּת הֶעָשָׁן הוֹלֶכֶת הָלֹךְ וְגָדוֹל הָלֹךְ וְהִתְרוֹמֵם מַעְלָה מָעְלָה, וְאֵדִים חוּמִים עֲכוּרִים פּוֹרְצִים מִתַּחַת וּבוֹקְעִים אֶל תּוֹךְ הָעֲנָנִים הַמַּלְבִּינִים.

פִּתְאֹם הִבְרִיק בָּרָק; עַמּוּד אֵשׁ, אֲדַמְדַּם־צְהַבְהַב, זֶרֶם לֶהָבָה הִתְפָּרֵץ מִתּוֹךְ הַפִּסְגָּה וַיַּעַל בִּן־רֶגַע אֶל לֵב הַשָּׁמַיִם, וְאוּדִים לוֹהֲטִים נִתְּזוּ לְכָל עֵבֶר, כְּאִלּוּ צְרוֹר שֶׁל רְבָבוֹת לַפִּידִים הֻתַּר וַיִּיָּרֶה אֶל עָל.

מִתּוֹךְ הֶעָנָן הַמִּתְפָּרֵץ יָרַד גֶּשֶׁם שָׁחוֹר שֶׁל אֲבָנִים וָאֵפֶר. וְהָרוּחַ הִשִּׁיב רְסִיסִים דַּקִּים מִן הַדַּקִּים אֶל מַחֲנֵה הַנּוֹסְעִים, אֲשֶׁר עָמְדוּ מִשְׁתָּאִים וַחֲרֵדִים.

עוֹד שְׁלֹשָה זִרְמֵי אֵשׁ פָּרְצוּ בָּזֶה אַחַר זֶה לְמַעְלָה בְּקוֹל נֵפֶץ וָרַעַם; שָׁאוֹן נוֹרָא הִרְעִישׁ אֶת הָאֲוִיר, וְהָהָר חִשֵׁב לְהִבָּקֵעַ.

עַרְפִּלֵּי הַקִּיטוֹר הַמִּתְנַשְּׂאִים כְּמִגְדָּל לָהֲטוּ בְּתַחְתִּיתָם בְּאֹדֶם כֵּהֶה עָכוֹר, וְאוּלָם לְמַעְלָה הִזְהִירוּ כַּחֲבִילוֹת צֶמֶר־גֶּפֶן כַּבִּירוֹת, לְבָנוֹת כַּשֶּׁלֶג, מְעֹרָבוֹת בְּעַרְפִּלִּים שְׁחַרְחוֹרִים שֶׁל עָשָׁן וָאֵפֶר.

וּפַעַם פַּעַם יָרַד מְטַר נִיצוֹצֵי־זָהָב מִתּוֹךְ צְעִיפֵי תַּעֲלוּמָה אֵלֶּה, וַיְהִי הַמַּרְאֶה נוֹרָא הוֹד.

מִקֵּץ שָׁעָה רָפְתָה הַתִּפְרֹצֶת, עֲנַן הֶעָשָׁן הֶחֱוִיר וַיֵּלֶךְ הָלֹךְ וּפָחוֹת, רַק לְשׁוֹנוֹת קִיטוֹר לוֹהֵט, כְּחַלְחַלּוֹת וּצְהַבְהַבּוֹת נָעוּ וַיִּתְפַּתְּלוּ כְּשֵׁדֵי בַלָּהוֹת מִתּוֹךְ הַלּוֹעַ, וְקוֹל שָׁאוֹן גָּדוֹל וְעָמוּם, כְּקוֹל אַלְפֵי פַּטִּישִׁים בַּמַּפָּחָה שֶׁל וֻלְקָן⁸, נִשְׁמַע מִמַּעֲמַקִּים. אַחַר הִקְשִׁיבוּ אָזְנֵי הַנּוֹסְעִים כְּקוֹל שָׁאוֹן קָצוּב מֵרָחוֹק, כְּאִלּוּ הִרְתִּיעָה הָרוּחַ צַמֶּרֶת עֲצֵי יָעַר. עוֹד רְגָעִים אֲחָדִים וְדִמְמַת מָוֶת שָׁלְטָה בַּכֹּל, צְעִיף לַיְלָה עָטַף אֶת הָהָר נַמְלָגִירָה וַיְכַסֵּהוּ מֵעֵין רוֹאִים, וְכוֹכְבֵי כֶסֶף נוֹצְצוּ לְמַטָּה מִמְּרוֹמֵי הַשְּׁחָקִים.

“הַבְּהֵמוֹת אֲשֶׁר לָ’רוּחַ הָרָע' גּוֹעוֹת עַל הֶהָרִים וְהוּא יוֹרֶה בָּהֶן מִמַּעֲמַקִּים בְּנִשְׁקוֹ הַנּוֹרָא,” הִסְבִּירוּ הַשְּׁחוֹרִים שֶׁעָמְדוּ מַרְעִידִים כָּל זְמַן הַתִּפְרֹצֶת, וְכָךְ בֵּאֲרוּ אֶת מַרְאוֹת הַטֶּבַע הַנִּפְלָאִים. בֵּאוּר זֶה בָּא לָהֶם בְּקַבָּלָה מֵאֵת גַּמָּדֵי שֵׁבֶט הַוַּטְוָה.

בְּשָעָה שֶׁגָּבְרָה הַתִּפְרֹצֶת הָיְתָה הָאֲדָמָה מוּאָרָה כָּל כָּךְ, שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין אֶת הַדְּבָרִים הַקְּטַנִּים שֶׁבַּקְּטַנִּים. לְעֻמַּת זֶה נִרְאָה הַלַּיְלָה עַתָּה שָׁחוֹר וְאָפֵל יוֹתֵר.

הַסַּן, הַסּוֹמָלִי הַגֵּאֶה, שֶׁהָיָה רָגִיל לְהַעֲמִיד פָּנִים כְּאִלוּ אֵין כָּל חָדָשׁ לְפָנָיו, וְאַף הַמַּחֲזוֹת הַנִּפְלָאִים בְּיוֹתֵר כְּאִלּוּ מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם הֵם בְּעֵינָיו, שָׁב אֶל הַמַּחֲנֶה וּבְפִיו הָאִמְרָה הַשְּׁגוּרָה: “מַמָּשׁ כְּמוֹ בְּאֶרֶץ הַסּוֹמָלִים”. הַסּוּאֲהֶלִים הִבִּיטוּ מִשְׁתָּאִים אֶל הָאִישׁ הַזֶּה, בֶּן אֶרֶץ־פְּלָאוֹת, שֶׁמַּחֲזוֹת מְלֵאֵי אֵימָה וָהוֹד כָּאֵלֶּה נִגְלִים בָּהּ בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה.

עַתָּה הֶחֱלִיטוּ הַתַּיָּרִים לַעֲלוֹת עַל הָהָר נִינָגוֹנְגוֹ, הָקָּרוֹב אֶל הַמַּחֲנֶה מִפְּאַת מַעֲרָב.

שׁוּלץ וְהֶנְדְּרִיק הֶחְלִיטוּ לְקַיֵּם אֶת מַחֲשַׁבְתָּם מִיָּד, וְהֵילֵינִי עִם סַנָּה, שְׁתֵּי הָעֲלָמוֹת הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר עֲיֵפוּת לֹא יָדְעוּ וּפַחַד רָחַק מִלִּבָּן, נִסְפְּחוּ גַם הֵן אֲלֵיהֶם. אֲמִינָה נִשְׁאֲרָה הַפַּעַם בַּמַּחֲנֶה. אַךְ טִפֵּקִיטַנְגָּה מָצְאָה, כִּי עָלֶיהָ לְלַוּוֹת אֶת הַנָּשִׁים הַלְּבָנוֹת, כִּי מִי יוֹדֵעַ אִם לֹא תְּאֻנֶּה לָהֶן רָעָה, אִם לֹא תִּהְיֶה עֵין בַּת־הַמֶּלֶךְ הַגַּמֶּדֶת פְּקוּחָה עֲלֵיהֶן, וְחִיּצֶיהָ הַשְּׁנוּנִים, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הֶחֱטִיאוּ אֶת הַמַּטָּרָה, לֹא יִהְיוּ לְמָגֵן לָהֶן.

הַפַּעַם בִּקֵּשׁ אַחְמֶד גַּם הוּא לָלֶכֶת עִמָּם. הוּא, מְפַקֵּד הָאַסְכָּרִיִּים, בִּקֵּשׁ לְהַרְאוֹת כִּי לֹא נוֹפֵל הוּא בְּאֹמֶץ לִבּוֹ מִכָּל הָעוֹמְדִים תַּחַת פְּקֻדָּתוֹ. מִלְּבַד אֵלֶּה נִלְווּ אֲלֵיהֶם עוֹד חֲמִשָּׁה סַבָּלִים, וּבֵינֵיהֶם יוּקוּ הָאַמִּיץ.

הָאֲדָמָה אֲשֶׁר מִסָּבִיב לָהָר נִינָגוֹנְגוֹ, וְאַף גַּם אַדְמַת הַלַּבָּה הַדְּשֵׁנָה אֲשֶׁר בְּרַגְלֵי הָהָר, הָיְתָה כֻּלָּהּ שְׂדוֹת זֶרַע. לְמַעְלָה מִשָּׁם מָצְאוּ חֹרֶשׁ עָבֹת שֶׁכִּמְעַט אִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲבֹר בּוֹ וְרַק בְּעָמָל רַב, צַעַד אַחֲרֵי צַעַד, פִּלְּסוּ לָהֶם נָתִיב וַיַּעֲבֹרוּ.

וְהִנֵּה הִגִּיעוּ אֶל חֶבֶל עוֹטֶה עֵצִים קְטַנִּים, שִׂיחִים וּסְבָכִים, וְרַק עֲצֵי אֱרִיקָה מְעַטִּים הִתְנַשְּׂאוּ בֵּינֵיהֶם.

פֹּה בָּחֲרוּ לָהֶם הַנּוֹסְעִים מָקוֹם לָלוּן.

בְּיוֹם הַמָּחֳרָת הוֹסִיפוּ הַתַּיָּרִים לַעֲלוֹת עַד בּוֹאָם אֶל כִּפַּת הָהָר.

הַכִּפָּה עַצְמָה הָיְתָה מְכֻסָּה לַבָּה עֲרֻמָּה, קָשָׁה כְּבַרְזֶל, וְאֵפֶר שֶׁנִּתְקַשָּׁה וַיְהִי לָאָבֶן. רַק בֵּין הַחֲגָוִים וְהַסְּדָקִים צָמְחוּ וַיַּעֲלוּ קְוֻצּוֹת אֵזוֹב בּוֹדְדוֹת.

לִפְאַת צָפוֹן וָנֶגֶב שֶׁל הַחַדּוּדִית הָרָאשִׁית מָצְאוּ הַתַּיָּרִים שְׁנֵי לוֹעִים, שֶׁכָּבוּ כַּנִּרְאֶה זֶה כְבָר וּצְמָחִים עָלוּ עֲלֵיהֶם וַיְכַסּוּם.

בַּמָּקוֹם הוּא נָחוּ הַתַּיָּרִים מְעַט לִפְנֵי עֲלוֹתָם אֶל רֹאשׁ הַפִּסְגָּה. כַּחֲצִי שָׁעָה יָרַד בָּרָד כָּבֵד בְּרַעַשׁ וּבְשָׁאוֹן, וְהַמַּעְפִּילִים נִסְתַּתְּרוּ מִתַּחַת לַשְּׂמִיכוֹת אֲשֶׁר עִמָּם, אַחַר בָּאָה סוּפַת שֶׁלֶג, וְנוֹף־חֹרֶף נֶחְמָד לַמַּרְאֶה נִגְלָה לְעֵינֵיהֶם בְּכָל הֲדָרוֹ.

אוּלָם מִקֵּץ חֲצִי שָׁעָה טָהֲרוּ פְּנֵי הַשָּׁמַיִם וְהַשֶּׁמֶשׁ חִמְמָה אֶת עַצְמוֹתֵיהֶם הַקְּפוּאוֹת.

הַתַּיָּרִים סָעֲדוּ לִבָּם בַּאֲרֻחָה קַלָּה. אַחֲרֵי כֵן עָלוּ עַל רֹאשׁ הַפִּסְגָּה.

הָאֲוִיר הַקָּלוּשׁ וְהַקִּירוֹת הַתְּלוּלִים הוֹגִיעוּ מְאֹד אֶת הַמַּעְפִּילִים, נְשִׁימָתָם כָּבְדָה, לִבָּם דָּפַק בְּחָזְקָה, אַךְ הָעוֹלִים לֹא נֶחְשְׁלוּ וְסוֹף סוֹף עָלוּ כֻּלָּם עַל רֹאשׁ הָהָר.

אָמְנָם פֹּה נִתַּן לַתַּיָּרִים שָׂכָר רַב עַל כָּל עֲמָלָם: לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם נִפְתְּחָה זִירָה כַּבִּירָה – לוֹעַ גָּדוֹל, וְקִירוֹתָיו יוֹרְדִים תְּלוּלִים פְּנִימָה, וְכָל פִּסְגַּת הָהָר כְּפֶה פָּעוּר הַשָּׁמָיְמָה. הַתַּיָּרִים עָמְדוּ כְּמֻכֵּי תִּמָּהוֹן.

“הוּא הוּא לוֹעַ ‘הַגְּרַף־גֶטְצֶן’,” בֵּאֵר הַפְּרוֹפֵסוֹר. “הוּא נִקְרָא עַל שֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר גִּלָּה אוֹתוֹ רִאשׁוֹנָה. קָטְרוֹ אֶלֶף שְׁתֵּי מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים מֶטֶר וְאֶחָד וְעָמְקוֹ מֵאָה וַחֲמִשִּׁים. הַגְּרַף־גֶּטְצֶן רָאָה פֹּה מַחֲזֶה נֶחְמָד: אֵדִים נוֹצְצִים בְּאַדְמוּמִית אַרְגָּמָן עוֹלִים מִקַּרְקַע הָאֲדָמָה. אוּלָם מֵאָז כָּבָה הַלַּהַט וְאֵינֶנּוּ.”

קַרְקַע הַלּוֹעַ הָיְתָה כֻּלָּהּ מִישׁוֹר־לַבָּה. בְּאֶמְצָעִיתוֹ נִרְאוּ בּוֹלְטִים שְׁנֵי זִיזִים גְּדוֹלִים כִּשְׁתֵּי מַעֲשֵׁנוֹת. עַל פִּי עֵדוּתוֹ שֶׁל שׁוּלְץ מַגִּיעַ קָטְרוֹ שֶׁל הָאֶחָד לְאַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וְהַשֵּׁנִי לִשְׁלֹש מֵאוֹת שְׁלֹשִים וְשִׁשָּׁה מֶטֶר. הֵם עָמְדוּ צְפוּפִים זֶה אֵצֶל זֶה, וְרַק חָרִיץ קָטֹן בֵּינֵיהֶם.

פֹּה יִשְׁכֹּן, עַל פִּי הַגָּדַת בְּנֵי בַּטְוָה, רוּחַ הֶהָרִים גּוֹנְגוֹ, שַׂר הָרוּחוֹת. אֵלָיו תָּבֹאנָה נִשְׁמוֹת כָּל הַמֵּתִים וְהוּא יְצַוֶּה לָהֶן מָקוֹם לְמִשְׁכַּן נֵצַח בְּאֶחָד מֵהַרְרֵי הַפְּרָצִים.

סָמוּךְ לוֹ יִשְׁכֹּן הָרוּחַ לִיאַנְגָּמְבֶּה וְעִמּוֹ – אִמּוֹ נִינָה לִיאַנְגָּמְבֶּה, אָבִיו בָּוִינְגָה וְאָבִיו זְקֵנוֹ נְיוּנְדוֹ. לִיאַנְגָּמְבֶּה הוּא הַמְפַקֵּחַ עַל נַפְשׁוֹת הָרְשָׁעִים, אוֹסֵר וּמַלְקֶה. נַמְלָגִירַה וּמִיקֵנוֹ הֵם בָּנָיו שֶׁל גּוֹנְגוֹ.

הֶנְדְּרִיק אָמַר לִירוֹת מִכְּלִי זֵינוֹ, אַךְ אַחְמֶד הִזְהִירוֹ אַזְהָרָה רַבָּה מֵעֲשׂוֹת חֶפְצוֹ, פֶּן יָעִיר עָלָיו אֶת חֲמַת הָרוּחוֹת.

הַלְּבָנִים לָעֲגוּ לָעַרְבִי הַהַבְלָן וַיּוֹרוּ אַרְבַּעְתָּם בְּרוֹבֵיהֶם בְּבַת אֶחָת. הֵד נִפְלָא עָלָה בְּאָזְנֵיהֶם, קוֹל הַיְרִיָּה נִתְנַפֵּץ לְאַלְפֵי שְׁבָרִים וְשִׁבְרֵי שְׁבָרִים אֶל קִירוֹת הַסְּלָעִים, וְנִדְמָה כִּי לֹא יַחְדְּלוּ הַקּוֹלוֹת לְעוֹלָם.

וְאוּלָם כַּאֲשֶׁר נִקְרָה לִפְנֵי הַנּוֹסְעִים מִכְשׁוֹל כָּל־שֶׁהוּא בַּדֶּרֶךְ הָיָה אַחְמֶד קוֹרֵא בְּפָנִים נִזְעָמִים: “אַךְ אֵין זֹאת כִּי אִם נִקְמַת גּוֹנְגוֹ, רוּחַ הֶהָרִים!”

הַלַּיְלָה הַשֵּׁנִי חָנוּ הַתַּיָּרִים בְּקִרְבַת הַלּוֹעַ הַצְּפוֹנִי שֶׁכָּבָה; בְּיוֹם הַמָּחֳרָת יָרְדוּ לְצַד צְפוֹנִי־מִזְרָחִי וּלְעֵת עֶרֶב הִגִּיעוּ אַל קָנָה־מַהָרֶגֶה וְשָׁם תָּקְעוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם.

הָהָר קָנָה־מַהָרֶגֶה הוּא חַדּוּדִית קְטַנָּה שֶׁהִתְחוֹלְלָה בִּשְׁנַת 1905 בִּשְׁעַת תִּפְרֹצֶת הָהָר נַמְלָגִירָה.

גּוּשֵׁי לַבָּה רַבִּים עַד אֵין מִסְפָּר, אֲבָנִים מְנֻפָּצוֹת חַדּוֹת וְזֶרֶם לַבָּה נֻקְשָׁה, מְעֹרֶבֶת בְּגִזְעֵי עֵץ הֲפוּכִים שֶׁנִּתְפַּחֲמוּ, שִּׁוּוּ לְחֶבֶל הָהָר הַזֶּה מַרְאֶה פָּרוּעַ. בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים הָיָה עֲדַיִן אֵד נוֹדֵף מִתּוֹךְ הַקַּרְקַע, וְגַלֵּי־לַבָּה נֶהְדָּרִים בִּשְׁלַל צְבָעִים שִׂמְּחוּ אֶת עֵין הָרוֹאִים. פֹּה וָפֹה נִרְאוּ פֵּרוֹרֵי לַבָּה, שׁוֹנִים בְּתַבְנִיתָם וּבְצִבְעָם: לְבָנִים כְּקַרְטוֹן, אֲדֻמִּים כִּלְבֵנִים, אוֹ חוּמִים. נִדְמָה כְּאִלּוּ נֶהֶפְכָה קֻפְסַת צְבָעִים עַל הַלַּבָּה הַשְּׁחוֹרָה־אֲפוֹרָה וְהִכְתִּימָה אֶת פָּנֶיהָ.

גֻּלַּת הַכֹּתֶרֶת לַחֲקִירַת הַתַּיָּרִים בְּחֶבֶל הָרֵי הַגַּעַשׁ הָיָה הָהָר נַמְלָגִירָה, שֶׁפְּעֻלָּתוֹ לֹא חָדְלָה עֲדַיִן, וְאֶל הָהָר הַזֶּה שָׂמוּ הַתַּיָּרִים אֶת פְּנֵיהֶם.

גַּם הַפַּעַם רָצוּ לְהִשְׁתַּתֵּף כָּל הַלְּבָנִים; אוּלָם קָשֶׁה מְאֹד הָיָה לִמְצוֹא בֵּין הַשְּׁחוֹרִים סַבָּלִים כְּכֹל הַדָּרוּשׁ, כִּי סַכָּנָה רַבָּה הָיְתָה כְּרוּכָה בַּעֲלִיָּה זוֹ. מִפְּנֵי הַר־אֵשׁ זֶה פָּחֲדוּ הַכּוּשִׁים בְּיוֹתֵר, אַחֲרֵי אֲשֶׁר עֵינֵיהֶם רָאוּ זֶה לֹא כְּבָר אֶת מַעֲשֵׂה תָּקְפּוֹ וּגְבוּרָתוֹ.

רַק הָאַמִּיצִים בֵּין הַשְּׁחוֹרִים נִפְתּוּ סוֹף סוֹף, אַחֲרֵי עָמָל רַב, לַעֲלוֹת עִם הַלְּבָנִים. הָעֲלָמוֹת אֲמִינָה וְטִפֵּקִיטַנְגָּה הָיוּ אָמְנָם נְכוֹנוֹת מִיָּד לָלֶכֶת אַחֲרֵי גְבִירוֹתֵיהֶן, אוּלָם הַסַּן וַהֲמִסִּי נֵאוֹתוּ לָלֶכֶת רַק אַחֲרֵי רֹב בַּקָּשׁוֹת וְשִׁדּוּלִים. אַחֲרֵיהֶם הוֹאִילוּ גַם הַמְסָרְבִים יוּקוּ וּפַרְקֶר לַעֲלוֹת. אַךְ הַסַּבָּלִים הִקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם וְלֹא אָבוּ לַעֲלוֹת, סוֹף סוֹף הֻכְרְחוּ עֲשָׂרָה סַבָּלִים לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֲדוֹנֵיהֶם הַלְּבָנִים.

בְּלֵב מְבַשֵּׂר רָעָה נִכְנְעוּ הַשְּׁחוֹרִים תַּחַת יַד גּוֹרָלָם. לוּ יָדְעוּ מֵרֹאשׁ אֶת הַתְּלָאָה הָרַבָּה הַנְּכוֹנָה לָהֶם, כִּי עַתָּה לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל מְפַקְּדֵיהֶם, וְלוּ גַם מִלְּאוּ בֵּיתָם כֶּסֶף וְזָהָב.

תְּחִלָּה עָבְרָה דַּרְכָּם עַל פְּנֵי שְׂדֵה־לַבָּה גָדוֹל. הַתַּיָּרִים לָקְחוּ עִמָּם אִישׁ אִישׁ קְנֵה־בַּמְבּוּק אָרֹךְ וּפַעַם פַּעַם הָיָה עֲלֵיהֶם לְקַפֵּץ קְפִיצוֹת גְּדוֹלוֹת מִגּוּשׁ אֶחָד אֶל מִשְׁנֵהוּ עַל פְּנֵי חָרִיצִים רְחָבִים. הַסַּבָּלִים הָיוּ זוֹרְקִים אֶת חֲבִילוֹתֵיהֶם לִפְנֵיהֶם אֶל הַגּוּשׁ הַקָּרוֹב.

בְּדֶרֶךְ כְּלָל הִצְטַיְנוּ בְּחָרִיצוּת יְתֵרָה וּזְרִיזוּת רַבָּה בְּמַעֲשֵׂה הַזְּרִיקָה הַקָּשָׁה הַזֹּאת. וְאוּלָם יֵשׁ שֶׁתִּתְגַּלְגֵּל חֲבִילָה וְתִפֹּל אֶל נָקִיק עָמֹק, אָז הָיוּ הַסַּבָּלִים מֻכְרָחִים לָרֶדֶת אֶל תּוֹךְ הַנָּקִיק עַל יְדֵיהֶם וְעַל רַגְלֵיהֶם וּלְהַעֲלוֹת מִשָּׁם אֶת הַחֲבִילָה בְּרֹב עָמָל וִיגִיעָה.

אַבְנֵי הַלַּבָּה יֵשׁ שֶׁהָיוּ קָשׁוֹת וְחַדּוֹת כְּסַכִּין וְרִסְּקוּ אֶת עוֹר נַעֲלֵיהֶם וְיֵשׁ לְהֶפֶךְ, – אַדְמַת הַלַּבָּה הָיְתָה מִתְפּוֹרֶרֶת וְנִשְׁבֶּרֶת תַּחַת רַגְלֵיהֶם, וְהָעוֹלִים הָיוּ נוֹפְלִים וְקָמִים, נוֹפְלִים וְקָמִים.

חֲזָזִית לְבַנְבַנָּה כִּסְּתָה אֶת שִׁפּוּעַ הָהָר וְשִׁוְּתָה לוֹ מַרְאֵה קַרְחוֹן. שַׁרְשֶׁרֶת שֶׁל שְׁמוֹנָה־עָשָׂר לוֹעוֹת צְפוּפִים, מַעֲלֵי עָשָׁן, עָלְתָה וַתִּתְנַשֵּׂא כְּמַחֲרֹזֶת שֶׁל פְּנִינִים בְּצֵלַע הָהָר מִנֶּגֶב.

מִתּוֹךְ נָקִיק אֶחָד חָדָשׁ, תָּלוּל מְאֹד, עָלוּ אֵדֵי גָפְרִית לְבַנְבַנִּים וְחָרִיפִים שֶׁעוֹרְרוּ חֲשָׁד בְּעֵינֵי הַכּוּשִׁים.

מִשָּׁם הִגִּיעוּ הָעוֹלִים אֶל מְקוֹם סְבָכִים וְשִׂיחִים עֲבֻתִּים אֲשֶׁר גָּדְרוּ בַּעֲדָם וְלֹא הִשְׁאִירוּ לִפְנֵיהֶם כָּל מַעֲבָר. רַק בְּעֶזְרַת סַכִּינִים עָלָה בְּיָדָם לְפַנּוֹת לָהֶם דָּרֶךְ. עִקְּבוֹת פִּילִים נִרְאוּ לְעֵינֵיהֶם עַד לְגֹבַהּ שֶׁל אַלְפַּיִם וּשְׁבַע מֵאוֹת מֶטֶר. מִשָּׁם פִּנּוּ הַצְּמָחִים אֶת מְקוֹמָם לַלַּבָּה.

הָעֲלִיָּה הָיְתָה קָשָׁה וְאָרְכָה כִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת.

וְהִנֵּה נִגְּלָה לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם הַלּוֹעַ הַנּוֹרָא אֲשֶׁר לְהַר נַמְלָגִירָה.

“אַךְ זֶהוּ חוֹר!” קָרְאָה הֵילֵינִי בְּהַבִּיטָהּ אֶל הֶחָלָל הַפָּעוּר עַד שְׁנֵי קִילוֹמֶטְרִים וְאֶל קִירוֹתָיו הַתְּלוּלִים.

מִסָּבִיב לַלּוֹעַ פְּנִימָה הָיְתָה כְּעֵין מִרְפֶּסֶת וּמִמֶּנָּה יָצְאָה בְּלִיטָה אֶל אֶמְצַע הַלּוֹע. מִרְפֶּסֶת זוֹ הָלְכָה הָלֹךְ וְיָרֹד אֶל תַּחְתִּית הַלּוֹעַ. מִתּוֹךְ חֲרִיצִים וּסְדָקִים רַבִּים, כְּתֻמִּים כְּמַרְאֵה גָפְרִית וּלְבָנִים כְּקַרְטוֹן, הָיָה נוֹדֵף קִיטוֹר.

אֵפֶר וְסִיגִים כִּסּוּ גַם אֶת הַמִּרְפֶּסֶת וְאֶת קַרְקַע הַלּוֹעַ.

הַתַּיָּרִים הֶחְלִיטוּ לָרֶדֶת מַטָּה אֶל תּוֹךְ הַלּוֹעַ, לָשִׂים עַיִן בְּעֹמֶק מַעֲמַקָּיו. הַחְלָטָה נוֹעָזָה מְאֹד, וַעֲלוּלָה הָיְתָה לְהָמִיט עֲלֵיהֶם שׁוֹאָה.

הַסַּבָּלִים אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת כָּל הַכְּבֻדָּה בִּמְקוֹם חֲנִיָּתָם הָאַחֲרוֹנָה וְלָקְחוּ אִתָּם רַק צָרְכֵי מָזוֹן, הִקְשׁוּ עָרְפָּם וְלֹא אָבוּ לָרֶדֶת אֶל תּוֹךְ הַלּוֹעַ.

“הַנִּיחוּ לָהֶם!” קָרְאָה בַּת־הַמֶּלֶךְ הַגַּמֶּדֶת. “הֲלֹא עֵינֵיכֶם רוֹאוֹת, כִּי אֵין גֶּבֶר אֶחָד בְּכֻלָּם, רַק נָשִׁים וְטַף הֵמָה! לִנְשֵׁי הַמְּזוּנְגִי עֹז וְאֹמֶץ רוּחַ. אַךְ הַסּוּאֲהֶלִים וְהַסּוֹמָלִים עִזִּים חֲרֵדוֹת הֵם וְגַם אֶל חוֹר עַכְבָּרִים יִירְאוּ לָגֶשֶׁת, פֶּן יְזַנֵּק מִשָּׁם אֲרִי גָּדוֹל וְנוֹרָא.”

“אָמְנָם כֵּן, גַּם לְמַרְאֵה מִקְטֶרֶת יָחִישׁוּ לָהֶם מִפְלָט,” לִגְלְגָה גַם אֲמִינָה לָהֶם, “כִּי עַל כֵּן גַּם הִיא הַר־גַּעַשׁ קָטֹן, פּוֹלֵט אֵפֶר וְנִיצוֹצוֹת כְּהַר נַמְלָגִירָה מַמָּשׁ.”

לַעַג הָעֲלָמוֹת הַשְּׁחוֹרוֹת הֵעִיר אֶת קִנְאַת הַכּוּשִׁים.

“פַּחַד?!” קָרָא יוּקוּ. “לֹא! הַפַּחַד זָר לָנוּ, וְרַק מִדְּאָגָה לַאֲדוֹנֵינוּ הַלְּבָנִים וְלָעֲלָמוֹת אָמַרְנוּ לִמְנֹעַ אוֹתָם מֵעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר, כִּי סַכָּנָה בּוֹ. אוּלָם אִם גְּזֵרָה הִיא מִלִּפְנֵי הָאֲדוֹנִים לָרֶדֶת, מִי זֶה יוּכַל לְהִשָּׁאֵר תַּחְתָּיו? הַגִּידוּ נָא, פַּגַסִים וְאַסְכָּרִיִּים, מִי בָּכֶם הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב?”

אִיש לֹא עָנָה דָּבָר. וּבְכֵן נִלְווּ כֻּלָּם אֶל הַלְּבָנִים בַּחֲרָדָה מְסֻתֶּרֶת וַיִּלְכוּ גַם הֵם אַחֲרֵיהֶם אֶל הַמָּבוֹא הָאֶחָד אֲשֶׁר בּוֹ אֶפְשָׁר הָיָה לַחְדֹּר אֶל הַמַּעֲמַקִּים הַנּוֹרָאִים. וְהַמָּבוֹא – חָרִיץ אָרֹךְ חוֹצֶה אֶת שְׂפַת הַלּוֹעַ. וְאוּלָם כָּל שְׁאָר הַחוֹמָה מִסָּבִיב לַלּוֹעַ הָיְתָה גְבוֹהָה וּתְלוּלָה כָּל כָּךְ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לָרֶדֶת בָּהּ?

עוֹד הַחֲבוּרָה בְּאֶמְצַע הַלּוֹעַ, כְּדֶרֶךְ צְעָדִים אֲחָדִים מִנֶּגֶד לְאַחַד הַפִּיּוֹת הָעֲשֵׁנִים, וַעֲרָפֶל עָב כִּסָּה עֲלֵיהֶם פִּתְאֹם, אֵין רוֹאֶה וְאֵין מַכִּיר דָּבָר, וְהִנֵּה גַם גֶּשֶׁם דַק יוֹרֵד.

הַדָּבָר עוֹרֵר חֲשָׁשׁ וּדְאָגָה. הַסַּבָּלִים אָמְרוּ לְהָחִישׁ לָהֶם מִפְלָט, אַךְ פְלִיטְמוֹר הִרְעִים עֲלֵיהֶם בְּקוֹל לֵאמֹר: “עֲמֹדוּ, אִיש אַל יָנוּעַ מִמְּקוֹמוֹ! פֹּה עָלֵינוּ לַעֲמֹד וּלְחַכּוֹת, עַד אֲשֶׁר יַעֲבֹר הַחֹשֶךְ וְהָאֲוִיר יִטְהָר, תַּחְתֵּנוּ נַעֲמֹד וְלֹא נָזוּז, וְאִם גַּם יוֹם אוֹ יוֹמַיִם יִמָּשֵׁךְ הַדָּבָר.”

“נְכוֹנָה דִבֵּר הַלּוֹרְד,” קָרָא שׁוּלְץ. “צַעַד אֶחָד נִמְהָר יָכֹל לְהַפִּילֵנוּ אֶל פִּי תְּהוֹם. אָז אָבַדְנוּ כֻּלָּנוּ, שָׂרֹף נִשָּׂרֵף בְּלַהַט הַמַּעֲמַקִּים.”

"וְאִם גַּם יַעֲלֶה בְּיָדֵינוּ לַעֲבֹר בְּשָׁלוֹם עַל פְּנֵי הַתְּהוֹם הַנּוֹרָאָה, הַפּוֹעֶרֶת פִּיהָ לִקְרָאתֵנוּ, "מִלֵּא הֶנְדְּרִיק אַחֲרֵי הַפְּרוֹפֵסוֹר, "הֲלֹא תָּעֹה נִתְעֶה בַּעֲבִי הָעֲרָפֶל הַזֶּה וְלֹא נִמְצָא אִיש אֶת רֵעֵהוּ. אֵין טוֹב לָנוּ כִּי אִם לַעֲמֹד פֹּה כֻּלָּנוּ יַחַד, כִּי מִי יוּכַל לִמְצֹא בְּחֶשְׁכַּת הָאֲפֵלָה אֶת הֶחָרִיץ בְּחוֹמַת הַלּוֹעַ, הַמּוֹצָא הַיְחִידִי מִבּוֹר צַלְמָוֶת.

כָּל הַחֲבוּרָה רָבְצָה עַל הַקַּרְקַע הַחַם מַחֲרִישִׁים וְרוֹעֲדִים.

“הָהּ! מַה זֶה?”

מִתַּחַת לְקַרְקַע מִשְׁכָּבָם נִשְׁמַע קוֹל הוֹמֶה מִתְגַּלְגֵּל מֶרָחוֹק, קוֹל רַעַם דַּק עוֹלֶה מִתַּחַת לָאֲדָמָה.

“שָׁמְרֵנוּ, אֱלֹהִים!” קָרָא שׁוּלְץ אֲשֶׁר זֵעָה קָרָה עָלְתָה בְּמִצְחוֹ. תִּפְרֹצֶת מִתְרַגֶּשֶׁת עָלֵינוּ! עַתָּה אֵין לָנוּ כִּי אִם לָנוּס, אִם לַחַיִּים וְאִם לַמָּוֶת.

וְקוֹל הָרַעַם הָלַךְ הָלֹךְ וְחָזָק, הָלֹךְ וְקָרֵב, הַקַּרְקַע הִתְחִיל מִתְנוֹדֵד.

“הַחֲזִיקוּ אִישׁ בְּיַד רֵעֵהוּ!” קָרָא לֵיזוֹן. “אֲנִי הוֹלֵךְ בָּרֹאשׁ!”

הַשְּׁחוֹרִים כְּאִלּוּ נִטְרְפָה דַעְתָּם עֲלֵיהֶם, הֵם יִלְלוּ, הִתְיַפְּחוּ וַיִּזְעֲקוּ מָרָה: “לָמָּה הִכְלַמְתֶּם אֶת רוּחַ הֶהָרִים וַתִּרְמְסוּ מְקוֹם מִשְׁכָּנוֹ? נִקְמַת הַגּוֹנְגוֹ הִיא! כֻּלָּנוּ מֵתִים!”

הַכּוּשִׁים הָיוּ נְכוֹנִים לִשְׁכַּב שׁוּב עַל הַקַּרְקַע וּלְחַכּוֹת לְגוֹרָלָם, אֲשֶׁר אֵין מָנוֹס מִמֶּנּוּ; רַק הַסַּן, הֲמִסִּי, יוּקוּ וּפַרְקֶר לֹא אָבְדָה בִּינָתָם הַפָּעַם.

בְּרֹב עָמָל עָלָה בְּיָדָם לְהָרִים אֶת הַסַּבָּלִים הַנִּדְהָמִים וּלְעָרְכָם שׁוּרָה אַחַת, וְאִישׁ אַחֲרֵי רֵעֵהוּ הָלְכוּ כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה אֲחוּזֵי־יָד אַחֲרֵי הָרוֹפֵא הַהוֹלֵךְ בָּרֹאשׁ.

וְהַשָּׁעָה קְצָרָה, אִם לֹא יָחִישׁוּ לָהֶם מִפְלָט יֹאבְדוּ כֻּלָּם, כִּי כְבָר יָרַד בְּרַד סִיגִים עֲלֵיהֶם. הַסִּיגִים הָיוּ לוֹהֲטִים כְּאֵשׁ וְחֵרְרוּ אֶת בִּגְדֵי הַלְּבָנִים וְעָשׂוּם נְקָבִים נְקָבִים, וְהַשְּׁחוֹרִים נֶחֱרַךְ שְׂעַר רֹאשָׁם וְעוֹרָם.

וְהָאֵפֶר הַיּוֹרֵד כְּמָטָר הִגְבִּיר אֶת הָאֲפֵלָה וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לִמְצֹא דָרֶךְ. אַךְ יוֹתֵר מִכֹּל הֵרֵעוּ לָהֶם הָאֵדִים אֲשֶׁר הִתְפָּרְצוּ וְעָלוּ בְּלִי הֶרֶף. וַיְקַצְרוּ אֶת נִשְׁמַת אַפָּם וּכְנֵטֶל הַחוֹל הֵעִיקוּ עַל לִבָּם. בְּלֵב הוֹלֵם וּבִנְשִׁימָה מְקֻטַּעַת נִגְרְרוּ הָאֻמְלָלִים אַחֲרֵי לֵיזוֹן.

אָכֵן בִּגְבוּרָה וּבִנְדִיבוּת רוּחַ עָשָׂה הָרוֹפֵא בְּצֵאתוֹ לִפְנֵי הַשַּׁיָּרָה וַיַּשְׁלֵךְ אֶת נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד. פְּסִיעָה קַלָּה הַצִּדָּה וַעֲצָמָיו לְפִי שְׁאוֹל תִּפָּזַרְנָה; וְאוּלָם הַפַּחַד הַגָּדוֹל וְהָאֵדִים הַמַּחֲנִיקִים בִּלְּעוּ אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל לֵיזוֹן וְשִׁוְיוֹן־נַפְשׁוֹ אָבָד. בְּלֵב נִפְעָם וּמָלֵא חֲרָדָה תָּעָה הָרוֹפֵא הַצָּעִיר הֵנָּה וָהֵנָּה, תָּעָה וְהִתְנַגֵּשׁ בְּחוֹמוֹת הַלּוֹעַ הַזְּקוּפוֹת, פּוֹנֶה יָמִינָה, נוֹטֶה הַשְּׂמֹאלָה, וּמוֹצָא אָיִן, – סָגַר עֲלֵיהֶם מַעְגַּל הַמָּוֶת.

פְלִיטְמוֹר הִכִּיר מִיָּד בַּסַּכָּנָה הַגְּדוֹלָה.

“אֲדוֹנִי הָרוֹפֵא!” קָרָא הַלּוֹרְד, “אֲנִי רוֹצֶה לָלֶכֶת בָּרֹאשׁ”. וּבְטֶרֶם יְכַלֶּה אֶת דְּבָרָיו מִהֵר וַיַּעֲמֹד בְּרֹאשׁ הַחֲבוּרָה.

בְּקֹר־רוּחַ גִּשֵּׁשׁ הַלּוֹרְד בְּקִירוֹת הַלּוֹעַ, כִּי רַק בְּכָךְ אֶפְשָׁר הָיָה לְהַגִּיעַ אֶל הַנָּקִיק הַיְחִידִי אֲשֶׁר יוֹצִיאֵם מִתּוֹךְ מַלְכֹּדֶת עַכְבָּרִים זוֹ.

אוּלָם מִי חָכָם וְיֵדַע אַיֵּה מְקוֹמוֹ? וְאוּלַי הוֹלְכִים הֵם מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה וַעֲלֵיהֶם לָסֹב עַל פְּנֵי כָל הַלּוֹעַ עַד אֲשֶׁר יַגִּיעוּ אֵלָיו; וְהַדֶּרֶךְ רְחוֹקָה אוּלַי כְּשִׁשָׁה קִילוֹמֶטְרִים, וּמִי יַעֲצֹר כֹּחַ לַעֲבֹר אֲפִילוּ קִילוֹמֶטֶר אֶחָד בְּדֶרֶךְ זוֹ, הֲלֹא הָאֵדִים יָשִׂימוּ לוֹ מַחֲנָק!

וַאֲלֻמּוֹת־אֵשׁ אֲדֻמּוֹת כְּבָר הִתְחִילוּ פּוֹרְצוֹת, וְהִנֵּה עָלָה קוֹל הֲמֻלָּה וּרְתִיחָה, וְלַבָּה נוֹבַעַת וְנִגֶּרֶת מִתּוֹךְ פִּי הַתְּהוֹם בִּשְׁרִיקַת נַהַם, לְשׁוֹנוֹת אֵשׁ כְּחַלְחַלּוֹת־צְהַבְהַבּוֹת מִתְפַּתְּלוֹת וְעוֹלוֹת; עוֹד מְעַט וּמִלְּאוּ אֶת כָּל קַעֲרַת הַלּוֹעַ הַנּוֹרָא וּבָלְעוּ אֶת הַתּוֹעִים הָאֻמְלָלִים וְלֹא נוֹדַע מְקוֹמָם אַיֵּה.

“הַמּוֹצָא פֹּה הוּא!” קָרָא פְלִיטְמוֹר בְּשַׁלְוַת רוּחַ.

אָמְנָם כֵּן! אַךְ לְמוֹתָר הָיָה לְזָרֵז אֶת הַשַּׁיָּרָה; כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת מִהֲרוּ אֶל הַמּוֹצָא וְאַחֲרֵי רוּצָם צְעָדִים אֲחָדִים הַצִּדָּה נָפְלוּ כֻּלָּם בְּאֵין כֹּחַ אָרְצָה.

רַק הַלּוֹרְד הוּא הָאֶחָד עָמַד הָכֵן תַּחְתָּיו. מְנוּחַת נַפְשׁוֹ לֹא עֲזָבַתְהוְ אַף רֶגַע. הוּא יָשַׁב לוֹ עַל יַד הָעֲיֵפִים הַשּׁוֹכְבִים כְּמֵתִים, עַל יָדוֹ עָמְדָה טִפֵּקִיטַנְגָּה, שְׁלֵוָה וְקָרַת־רוּחַ אוּלַי עוֹד יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, וְהִיא נִשְׁעֶנֶת עַל קַשְׁתָּהּ וּמַשְׁקִיפָה אֶל הַלַּבָּה הַמִּתְפָּרֶצֶת בְּכֹחַ אֵיתָנִים וְסוֹגֶרֶת אֶת הַנָּקִיק, זֶה הַמּוֹצָא הַיְחִידִי אֲשֶׁר בּוֹ עָבְרוּ לִפְנֵי רֶגַע אֶחָד וַיִּמָּלְטוּ מִפְּנֵי הַמָּוֶת הַנּוֹרָא.

זֶרֶם לְהָבוֹת הִשְׁתַּפֵּךְ עַל צַלְעוֹת הַנַּמְלָגִירָה וַיַּשְׁחֵת אֵת כָּל אֲשֶׁר מָצָא עַל דַּרְכּוֹ. הִנֵּה גַם הַשִּׂיחִים וְהָעֵצִים עוֹלִים בְּלַהַב, מִתְלַקְּחִים וּמְאִירִים כְּלַפִּידִים אַדִּירִים.

עוֹד שָׁעָה קַלָּה עָבְרָה וְהַחֹם גָּדַל עַל פְּנֵי כָל הָהָר וּבְנֵי הָאָדָם אֲשֶׁר נִמְצְאוּ בְּקִרְבַת זִרְמֵי הָאֵשׁ לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד עוֹד, וְלָכֵן לֹא הָיָה לַלּוֹרְד כָּל צֹרֶךְ לְזָרְזָם כִּי יָקוּמוּ וִימַהֲרוּ לָלֶכֶת מִשָּׁם.

מִקֵּץ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת בָּאוּ כֻּלָּם אֶל הַמַּחֲנֶה וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר סָעֲדוּ אֶת לִבָּם מְעַט מִהֲרוּ לְדַרְכָּם בְּמוֹרַד הָהָר, כִּי מִי יוֹדֵעַ מַה בְּלֵב הָעֲנָק הַנּוֹרָא עֲלֵיהֶם עוֹד.

שְׁאָר בְּנֵי הַשַּׁיָּרָה סָרוּ הַנֶּגְבָּה וַיַּחֲנוּ מִמַּעֲרָב לְנִינָגוֹנְגוֹ, כַּאֲשֶׁר צִוָּה אוֹתָם שׁוּלְץ. פֹּה לֹא הָיְתָה כָּל סַכָּנָה לִפְנֵיהֶם.

בְּעֶצֶם הַלַּיְלָה הִגִּיעוּ הַתַּיָּרִים אֶל הַמַּחֲנֶה. אָמְנָם הֲלִיכָה מְהִירָה כָּזוֹ, וְאַף כִּי אַחֲרֵי תְלָאָה וּמוֹרָאִים גְּדוֹלִים, לְמַעְלָה מִכֹּחַ אָדָם הוּא, וְאוּלָם הַהִתְרַגְּשׁוּת הָרַבָּה וְהָעֲצָבִים הַמְסֹעָרִים הִקְהוּ אֶת חוּשׁ הָעֲיֵפוּת. הַשְּׁחוֹרִים צָהֲלוּ כִּילָדִים. הֵם לִגְלְגוּ חֲלִיפוֹת אִישׁ עַל רֵעֵהוּ עַל פַּחְדָּם מִפְּנֵי הָרוּחוֹת הָרָעוֹת וְהַשֵּׁדִים וְהַמַּזִּיקִים.

עַכְשָׁו הִרְבָּה כָּל אֶחָד לְהוֹכִיחַ כִּי לֹא הָיָה כָּל פַּחַד בְּלִבּוֹ, חָלִילָה, וְרַק הֵם, חֲבֵרָיו, אֵלֶּה…

וְהַסַּן הַסּוֹמָלִי אָמַר בַּחֲשִׁיבוּת: “כִּי עַל כֵּן לֹא טִפְּשִׁים אֲנַחְנוּ כָּל כָּךְ, כִּי נִפְחַד,” וַיּוֹסֶף: “הַכֹּל מַמָּשׁ כְּמוֹ בְּאֶרֶץ הַסּוֹמָלִים.”

וְהָהָר נַמְלָגִירָה הוֹסִיף לַעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשֵׂהוּ. הַתִּפְרֹצֶת הָלְכָה וְגָבְרָה, וְכָל הַמָּקוֹם הָיָה לְיַם לֶהָבוֹת.

שְׁמֵי הַלַּיְלָה נֶהְפְּכוּ לְלַהַט אַרְגָּמָן; קוֹל רַעַם נוֹרָא בָּקַע מִתּוֹךְ הַלּוֹעַ וְהִרְעִיד אֶת כָּל הַכִּכָּר, וַאֲלֻמּוֹת אַבְנֵי אֵשׁ נִתְּזוּ מִסָּבִיב בַּחֲלַל הָאֲוִיר.

רִגְבֵי אֲבָנִים שֶׁהִצְטַנְנוּ מַהֵר, הָשְׁלְכוּ דֶרֶךְ קִילוֹמֶטְרִים רַבִּים, מֵהֶם הִגִּיעוּ גַּם עַד מַחֲנֵה הַנּוֹסְעִים, וְאַךְ בְּדֶרֶךְ נֵס לֹא פָגְעוּ בְּאִישׁ לְרָעָה.

 

פֶּרֶק שְׁנֵים־עָשָׂר: הַיְאוֹר קִיבוּ    🔗

רַק בְּיוֹם הַמָּחֳרָת חָשׁוּ הַנִּצָּלִים מִמָּוֶת כִּי כָל אֶבְרֵיהֶם כְּאִלּוּ נִשְׁתַּתְּקוּ מֵרֹב עֲיֵפוּת, כִּי לֹא יָכְלוּ לְהָנִיעַ יָד וָרֶגֶל, וְעַל כָּרְחָם קָבְעוּ לָהֶם יוֹם אֶחָד לִמְנוּחָה לְהַחֲלִיף כֹּחַ.

אוּלָם אַחֲרֵי עֲבֹר יוֹם הַמְּנוּחָה מִהֲרוּ לָצֵאת לַדֶּרֶךְ אֶל יְאוֹר קִיבוּ, הוּא הַיְאוֹר אֲשֶׁר הִפְלִיא אֶת עֵינֵיהֶם בַּהֲדָרוֹ בְּעָמְדָם עַל מְרוֹמֵי הַר־הַגַּעַשׁ.

הַשָּׁיָּרָה עָבְרָה הַפַּעַם בְּאֶרֶץ נוֹשֶׁבֶת, עַל פְּנֵי אַדְמַת בָּר וָפֶרִי. יוֹשְׁבֵי הַמָּקוֹם הַבַּטְוִים, עָסְקוּ בְּיִחוּד בְּגִדּוּל דְּבוֹרִים. בִּכְפָר אֶחָד מָנוּ מְיֻדָּעֵינוּ שְׁלֹש מֵאוֹת כַּוָּרוֹת.

הַשָּׂדוֹת הַדְּשֵׁנִים רַבֵּי נִצָּנִים וּפְרָחִים, הִסְפִּיקוּ לַדְּבוֹרִים מָזוֹן לָרֹב. בְּנֵי הַשַּׁיָּרָה גַּם הַלְּבָנִים גַּם הַשְּׁחוֹרִים, לֹא הִצְטַעֲרוּ הַרְבֵּה בְּמָצְאָם פֹּה כִּמְעַט רַק דְּבַשׁ וְחָלָב, כִּי עַל כֵּן הָיְתָה לָהֶם אֲרֻחָה מַשְׂבִּיעָה, מַבְרִיאָה וַעֲרֵבָה לַחֵךְ.

גָּלוּי הָיָה לְעֵין כָּל רוֹאֶה, כִּי הַשְּׁפֵלוֹת הַפּוֹרִיּוֹת הָיוּ קַרְקַע הַיְאוֹר לְפָנִים, וְהַיְאוֹר קִיבוּ עִם הַיְאוֹר אַלְבֶּרְט אֱדוּאַרְד – אֶחָד הָיוּ, מִקְוֵה מַיִם גָּדוֹל.

בַּמִּישׁוֹר נִמְצְאוּ חַיּוֹת רַבּוֹת בְּנוֹת מִינִים שׁוֹנִים, בְּיִחוּד רַב הָיָה מִסְפַּר הַפִּילִים וְהַתְּאֹוִים. הַפְּרוֹפֵסוֹר שׁוּלְץ גִּלָּה פֹּה מִין שִׁמְפַּנְזָה חָדָשׁ. גַּם אֲרָיוֹת גַּם דִּישׁוֹנִים נִמְצְאוּ פֹּה בְּמִסְפָּר רַב.

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה הַשַּׁיָּרָה אֶל שְׂפַת יְאוֹר קִיבוּ, לֹא יָכְלוּ הַלְּבָנִים לְהַשְׂבִּיעַ אֶת עֵינֵיהֶם מִמַּרְאֵה הַנּוֹף הַנֶּהְדָּר.

“תֵּדְעוּ,” קָרָא שׁוּלְץ, “כְּבָר רָאִיתִי בִּימֵי חַיַּי יְאוֹרוֹת רַבִּים – בְּאֵרָפָּה, בַּאֲמֵרִיקָה, בְּאַפְרִיקָה, אַךְ אַף אֶחָד מֵהֶם לֹא יִשְׁוֶה וְלֹא יִדְמֶה לָזֶה. אֱמֶת וֶאֱמוּנָה! צֵרוּף שָׁלֵם כָּזֶה שֶׁל חֵן וּמֶרְחָב, מִפְרְצֵי־שָׁלוֹם וּלְשׁוֹנוֹת־תְּהוֹמוֹת, אִיֵּי מְנוּחוֹת וְהָרִים גֵּאִים, אַדִּירֵי הוֹד, – לֹא רָאֲתָה עָיִן.”

הַכֹּל הִסְכִּימוּ לִדְבָרָיו פֶּה אֶחָד.

“וְעַתָּה הַבִּיטוּ נָא וּרְאוּ בַּשְּׁחוֹרִים הַלָּלוּ!” קָרָא הַפְּרוֹפֵסוֹר בַּחֲמַת רוּחַ. “הֲתִמְצְאוּ בָּהֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה, אֲשֶׁר יִשְׂאוּ עֵינָם רֶגַע אֶל הַמַּחֲזֶה הַנֶּהְדָּר וְהַנִּשְׂגָּב הַזֶּה? אֵין אַף אֶחָד! הִנֵּה אֵלֶּה עִרְלֵי לֵב אֳהָלִים יָקִימוּ, וְדוּרָה יִכְתּשׁוּ, וְהַנּוֹף – נוֹף, לֹא יִרְאוּ וְלֹא יָשִׂימוּ עַל לֵב. אָמְנָם שְׂדוֹת הַסּוֹרְגְהוּם, חָרְשֵׁי הַמּוֹז וְיַעֲרוֹת הַתְּמָרִים יְעוֹרְרוּ שִׂמְחָה בְּלִבָּם, כִּי עַל כֵּן יֵשׁ לַקֵּיבָה תִּקְוָה וְחֵךְ אֹכֶל יִטְעַם לוֹ; וְאוּלָם עַיִן רוֹאָה וְלֵב יוֹדֵעַ חֵן – כָּזֹאת אַל תְּבַקְּשׁוּ בֵּין הָעֲרֵלִים הָעֲלוּבִים הָאֵלֶּה.”

“אַל נָא בְּאַפְּךָ, אֲדוֹנִי הַפְּרוֹפֵסוֹר!” נַעֲנָה לֵיזוֹן בִּצְחוֹק, “Tout comme chez nouz”. (הַכֹּל כְּמוֹ אֶצְלֵנוּ) "לְעִנְיַן חֵן וְטַעַם טוֹב וְכָל מִינֵי חוּשִׁים כָּאֵלֶּה אֵין גַּם הָאִכָּרִים שֶׁלָּנוּ, בְּנֵי אֵרָפָּה, רְחוֹקִים מִן הַכּוּשִׁים אֲשֶׁר בְּאַפְרִיקָה אַף כִּמְלוֹא הַשַּׂעֲרָה.

“מַעֲשֶׂה הָיָה וַאֲנִי טֻלְטַלְתִּי אֶל גּוֹטְהַרְד וּמָצָאתִי שָׁם אִכָּר שְׁוֵצָרִי אֶחָד, מִן הַמְעֻלִּים, יוֹדֵעַ סֵפֶר. מִשֶּׁרָאָה אֶת חוֹמַת הַסְּלָעִים הַנִּשָּׂאִים וְאֶת הַמַּיִם בְּנַהַם קִצְפָּם אֵצֶל גֶּשֶׁר־הַשֵּדִים, נִרְגַּז מְאֹד וַיִּקְרָא בְּסַעֲרַת רוּחוֹ: ‘הֲלָזֶה יֹפִי יִקָּרֵא? רָגִיל אֲנִי לִשְׁמֹעַ זָרִים מְהַלְלִים אֶת הֶהָרִים הָאֵלֶּה וּמְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים כִּי אֵין עֲרֹךְ לְיָפְיָם, וְאָמַרְתִּי אֶל לִבִּי, אָסוּרָה נָא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַזֶּה גַּם אָנֹכִי. וּמַה מָצָאתִי? סְלָעִים עֲרֻמִּים וָמָיִם! לֹא אָחוּ, לֹא שָׂדֶה! נוֹף נִתְעָב כָּזֶה לֹא רָאוּ עֵינַי מִיּוֹם הֱיוֹתִי!’”

“כָּזֶה מִשְׁפַּט הָאִכָּר הַשְּׁוֵצָרִי!” הוֹסִיף הָרוֹפֵא, “וְכִדְבָרָיו שָׁמַעְתִּי מִפִּי אִכָּרִים לְמֵאוֹת בְּכָל מְדִינוֹת גֶּרְמַנְיָה; אֵין לְךָ נוֹף יָפֶה וּמוֹצֵא חֵן בְּעֵינֵיהֶם כְּמִישׁוֹר פּוֹרֶה, אֲשֶׁר אֵין הָר בּוֹ וְאֵין בִּקְעָה.”

“חָטֹא תֶּחֶטְאוּ, אֲדוֹנַי, גַם לְאִכָּרֵינוּ גַם לַכּוּשִׁים,” הֵשִׁיבָה הֵילֵינִי, “מַה נִטְעֹן אוֹתָם וּמַה נְבַקֵּשׁ כִּי יָחוּשׁוּ אֶת יְפִי הַטֶּבַע, וְאִישׁ לֹא נָתַן דַּעְתּוֹ מֵעוֹלָם לְעוֹרֵר בָּהֶם אֶת הַחוּשׁ הַזֶּה? בְּטוּחָה אֲנִי כִּי גַם אֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ לֹא הָיִינוּ מַרְגִּישִׁים בִּיפִי הַנּוֹף הַזֶּה, לוּלֵא נִמְצְאוּ לָנוּ מִנְּעוּרֵינוּ אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ אֲשֶׁר הִתְפַּעֲלוּתָם הָרַבָּה פָּקְחָה אֶת עֵינֵינוּ, וּסְפָרִם וּפָרָשׁוֹת רַבּוֹת אֲשֶׁר פָּתְחוּ לָנוּ לֵב לְהַרְגִּישׁ בְּהַדְרַת הַטֶּבַע וּלְהַבְחִין יְפִי נִפְלְאוֹתָיו.”

“נַסִּי נָא!” לִגְלֵג לֵיזוֹן, “לְעוֹרֵר בְּקֶרֶב הַכּוּשִׁים הָאֵלֶּה אֶת הַחוּשׁ הַזֶּה, שֶׁאֵינֶנּוּ בִּמְצִיאוּת כְּלָל בְּכָל גְּבוּלָם.”

“וְגַם נִסִּיתִי, וְגַם רָאִיתִי בְּרָכָה בַּעֲמָלִי,” הֵשִׁיבָה אֲחוֹתוֹ "אָמְנָם רַק עִם הַתִּינוֹקוֹת. פַּעַם בִּשְׁעַת טִיּוּל הִפְנֵיתִי לִבָּם שֶׁל יַלְדֵי הָאִכָּרִים אֶל יְפִי הַנּוֹף, הֶרְאֵיתִי לָהֶם עֵצִים וְשִׂיחִים שׁוֹנִים, פְּרָחִים וּדְשָׁאִים רַבִּים, וְגִלִּיתִי לִפְנֵיהֶם כָּל מַה שֶׁהָיָה בּוֹ נָאֶה, נֶחְמָד, מָלֵא חֵן. רָאִיתִי וְהִנֵּה הַיְלָדִים עוֹמְדִים וּמִתְבּוֹנְנִים בַּמַּרְאֶה, אוֹתוֹ הַמַּרְאֶה עַצְמוֹ אֲשֶׁר הָיָה כָּל הַיָּמִים לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם וְהֵם לֹא שָׂמוּ לִבָּם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁגַּם הוֹסִיפוּ בְּעַצְמָם וּמָצְאוּ שָׁם יֹפִי מְיֻחָד, אֲשֶׁר גַּם לֹא הִזְכַּרְתִּיו לִפְנֵיהֶם.

“פַּעַם, אֲדוֹנִי הַפְּרוֹפֵסוֹר, הָיִיתִי בְּבֵית פְרִיץ, – אָחִינוּ הַבְּכוֹר, שֶׁכְּבָר נָשָׂא לוֹ אִשָּׁה. בֶּן אָחִי זֶה הַקָּטֹן, קַרְל, סֵרַב בְּבֹקֶר אֶחָד לָרֶדֶת מֵעַל מִטָּתוֹ וּכְבָר נָכוֹנוּ לוֹ שְׁפָטִים. בִּקַּשְׁתִּי לְנַסּוֹת עוֹד פַּעַם, לְשַׁדְּלוֹ בִּדְבָרִים וְאָמַרְתִּי לוֹ: אִם תִּתְּנֵנִי לְהַלְבִּישְׁךָ אֶת בְּגָדֶיךָ אַרְאֲךָ דְּבָרִים יָפִים וְנֶחְמָדִים עַד לְהַפְלִיא. דְּבָרַי אֵלֶּה לֹא הֶחֱטִיאוּ אֶת הַמַּטָּרָה! הוּא נְתָנַנִי לְהַלְבִּישׁוֹ וַיְבַקֵּשׁ לְהַרְאוֹת לוֹ אֶת הַדְּבָרִים הַיָּפִים, כַּאֲשֶׁר הִבְטַחְתִּי. הֲבֵאתִיו אֶל מוּל הַחַלּוֹן וָאֶקְרָא: רְאֵה נָא וְהַבִּיטָה, מַה נֶהְדָּר הַמַּרְאֶה בַּחוּץ: שְׁמֵי תְכֵלֶת, שֶׁמֶשׁ זָהָב וִירַק דֶּשֶׁא. – הַיָּמִים הַקּוֹדְמִים הָיוּ יְמֵי גֶשֶׁם וְלָכֵן גָּדְלָה יִפְעַת הַטֶּבַע שִׁבְעָתָיִם. פָּחַדְתִּי שֶׁמָּא יָרִים הַגֶּבֶר הַקָּטֹן קוֹל צְעָקָה כִּי רִמִּיתִיו, אַךְ פַּחְדִּי הָיָה פַּחַד שָׁוְא. הוּא הִתְבּוֹנֵן בְּעַיִן פְּקוּחָה תָּמֵהַּ וּמִשְׁתּוֹמֵם; רָאִיתִי כִּי רוּחַ חֲדָשָׁה הָיְתָה עִם הַיָּלֶד. כָּל הַיּוֹם הַהוּא לֹא עֲזָבָנִי. פַּעַם בְּפַעַם נִגַּשׁ אֵלַי וּבִקֵּשׁ מִמֶּנִּי לְהַגְבִּיהוֹ אֶל הַחַלּוֹן, לִרְאוֹת אֶת הַיּוֹם הַיָּפֶה. וּמַה גָּדְלָה שִׂמְחָתִי בְּדַעְתִּי כִּי אָנֹכִי עוֹרַרְתִּי בּוֹ אֶת הָרוּחַ הַחֲדָשָׁה הַזֹּאת.”

“אָמְנָם רָאִית בְּרָכָה בַּעֲמָלֵךְ,” הִסְכִּים לֵיזוֹן, “וְאוּלָם אֵצֶל הַכּוּשִׁים הַלָּלוּ…”

בְּנוֹגֵעַ לַאֲנָשִׁים גְּדוֹלִים גַּם אֲנִי מְפַקְפֶּקֶת בַּדָּבָר," הִסְכִּימָה הֵילֵינִי, “אֶפְשָׁר שֶׁכְּבָר עָבַר הַזְּמָן, וְאַךְ לַשָּׁוְא יִהְיֶה כָּל עֲמָלֵנוּ. אַף עַל פִּי כֵן כַּדַּאי לְנַסּוֹת, וְאִם רַק יַעֲלֶה בְּיָדֵנוּ לְעוֹרֵר בְּלֵב אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם מֵהֶם אֶת חוּשׁ הַיֹּפִי, יִדְבַּק מְעַט מְעַט גַּם בִּשְׁאָר הַפְּרָאִים, כִּי הָאֶחָד יָעִיר אֶת אֹזֶן הַשֵּׁנִי וִילַמֵּד אוֹתוֹ לָדַעַת וּלְהַעֲרִיךְ אֶת הַיָּפֶה גַּם בִּדְבָרִים אֲשֶׁר לִפְנֵי כֵן גַּם לֹא עָלְתָה עַל דַּעְתּוֹ לְהִתְבּוֹנֵן אֲלֵיהֶם.”

וְהֵילֵינִי קָרְאָה לַאֲמִינָה, טִפֵּקִיטַנְגָּה, הַסַּן וַהֲמִסִּי וַתְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה: “רְאוּ נָא וְהִתְבּוֹנְנוּ, מַה יָפֶה וּמַה נֶהְדָּר הַיְאוֹר וּגְדוֹתָיו. הִנֵּה אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים וּמִסְתַּכְּלִים וְצוֹהֲלִים וּשְׂמֵחִים לִקְרַאת הַמַּרְאֶה, מֵעוֹלָם לֹא רָאִינוּ מַחֲזוֹת יָפִים כָּאֵלֶּה.”

הַשְּׁחוֹרִים עָמְדוּ נְבוּכִים וְעֵינֵיהֶם הַדּוֹמְמוֹת תּוֹעוֹת, פַּעַם אֶל הַיְאוֹר וּפַעַם אֶל הֵילֵינִי חֲלִיפוֹת, רַק הַסַּן קָרָא בְּקוֹל מָלֵא חֲשִׁיבוּת: “מַמָּשׁ כְּמוֹ בְּאֶרֶץ הַסּוֹמָלִים.”

אוּלָם הָעַלְמָה הַלְּבָנָה לֹא נָחָה דַעְתָּהּ; הִיא הִתְחִילָה לְהָעִיר אֶת עֵינֵי אַרְבַּעַת בְּנֵי אָדָם הָאֵלֶּה עַל חֶמְדַּת הַצְּבָעִים; יָדֹעַ יָדְעָה, כִּי יֵשׁ לָהֶם לַכּוּשִׁים חוּשׁ לְהַכִּיר בִּצְבָעִים, כִּי יוֹדְעִים הֵם לְהַבְחִין עַד־דַּק בְּצִבְעֵי הָאֶרֶג וּפְנִינֵי הַזְּכוּכִית וּבוֹחֲרִים מֵהֶם עַל פִּי טַעַם מְיֻחָד שֶׁלָּהֶם, אֶלָּא שֶׁאֵינָם מַכִּירִים לִקְרֹא בְּשֵׁם לְכָל הַצְּבָעִים הַשּׁוֹנִים.

וְהֵילֵינִי הוֹסִיפָה לְעוֹרֵר אֶת לִבָּם עַל תַּבְנִית הֶהָרִים וְהָעֵצִים, עַל הוֹד הַסְּלָעִים וּדְמוּתָם, עַל אַשְׁדוֹת הַמַּיִם, וְכָהֵנָּה וְכָהֵנָּה, וְלִבָּם עָלַץ בְּקִרְבָּהּ בִּרְאוֹתָהּ, וְהִנֵּה כֻּלָּם מִתְבּוֹנְנִים בִּתְשׂוּמֶת לֵב יְתֵרָה אֶל כָּל אֲשֶׁר גִּלְּתָה לִפְנֵיהֶם. וְעַל הַכֹּל גָּדַל שְׂשׂוֹנָהּ בִּרְאוֹתָהּ אֶת טִפֵּקִיטַנְגָּה מוֹחֲאָה כַף וְקוֹרְאָה: “הֶאָח, מַה יָפִים וּמַה נֶחְמָדִים כָּל אֵלֶּה; לֹא יָדְעָה טִפֵּקִיטַנְגָּה עַד עַתָּה, לֹא רָאֲתָה וְלֹא פִּלְלָה כְּלָל, כְּאִישׁ אֲשֶׁר אֵין עֵינַיִם לוֹ, עַתָּה יִשְׂמַח לִבָּהּ גַם הִיא כַּאֲשֶׁר יִשְׂמְחוּ הַלְּבָנִים.”

חֶדְוַת בַּת־הַמֶּלֶךְ הַגַּמֶּדֶת עָשׂוּ רֹשֶם גָּדוֹל עַל הַסַּן וַהֲמִסִּי. אַךְ יוֹתֵר מִכֹּל, עַל אֲמִינָה. שׁוּלְץ וְלֵיזוֹן, אֲשֶׁר בָּחֲנוּ בְּעַיִן פְּקוּחָה אֶת הַחֲבוּרָה, הוֹדוּ בְּפֶה מָלֵא, כִּי לְפִי שָׁעָה אֶפְשָׁר לָהּ לְהֵילֵינִי לִשְׂמֹחַ עַל הַחַיִל אֲשֶׁר עָשָׂתָה. הֵם לֹא פִלְלוּ, כִּי אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהָנִיעַ אֶת הַשְּׁחוֹרִים שֶׁיִּהְיוּ עוֹמְדִים וּמִתְבּוֹנְנִים מִתּוֹךְ עִנְיָן רָב כָּל כָּךְ.

וְהַסַּן נָשָׂא עֵינָיו שׁוּב אֶל הַיְאוֹר וַיִּקְרָא בְּתִמָּהוֹן: “אָמְנָם כֵּן, מַמָּשׁ כְּמוֹ בְּאֶרֶץ הַסּוֹמָלִים!”

 

פֶּרֶק שְׁלֹשָׂה־עָשָׂר: אִיֵּי יְאוֹר קִיבוּ    🔗

יָדֹעַ יָדְעוּ הַתַּיָּרִים כִּי אֵין בִּיאוֹר קִיבוּ לֹא תַנִּינִים וְלֹא סוּסֵי־יְאוֹר, וְלָכֵן אַךְ נָטוּ צִלְלֵי עֶרֶב יָרְדוּ הַמַּיְמָה וַיִהְיוּ שׂוֹחִים, צוֹלְלִים, מִשְׁתַּכְשְׁכִים לַהֲנָאָתָם וּשְׂמֵחִים.

טִפֵּקִיטַנְגָּה חָפְצָה גַם הִיא לְלַוּוֹת אֶת גְּבִירוֹתֶיהָ, אֲשֶׁר מָצְאוּ לָהֶן מִפְרָץ מְרֻחָק וּבָדֵל וְיָרְדוּ גַם הֵן לִרְחֹץ.

“אַל תַּרְחִיקִי לָלֶכֶת מֵעַל שְׂפַת הַיְאוֹר!” הִזְהִירָה הֵילֵינִי אֶת בַּת־הַמֶּלֶךְ הַגַּמֶּדֶת, “כִּי הֵן לֹא תֵדְעִי לִשְׂחוֹת כָּמוֹנִי.”

הַגַּמֶּדֶת יָרְדָה בַּמַּיִם עַד צַוָּארָהּ וַתֵּרֶא וְהִנֵּה הֵילֵינִי וְסַנָּה שָׁטוֹת־מְשׁוֹטְטוֹת עַל פְּנֵי הַמַּיִם הֵנָּה וָהֵנָּה. לְאוֹר הַיָּרֵחַ הִתְבּוֹנְנָה טִפֵּקִיטַנְגָּה בִּתְשׂוּמֶת־לֵב רַבָּה לְכָל תְּנוּעוֹתֵיהֶן.

פִּתְאֹם קָפְצָה גַם הִיא וְהִתְחִילָה מְנַעַנְעָה זְרוֹעוֹתֶיהָ וְרַגְלֶיהָ הַחֲטוּבוֹת וְהַשְּׁלוּחוֹת וַתְּחַקֶּה אֶת תְּנוּעוֹת גְּבִירוֹתֶיהָ. לֹא פַעַם צָלַל רֹאשָׁהּ בַּמַּיִם וְהִיא נִתְעַרְעֲרָה, רַגְלֶיהָ לֹא מָצְאוּ מַעֲמָד, אַךְ הִיא לֹא שָׂמָה לֵב. עָלֶיהָ לִשְׂחוֹת כַּאֲשֶׁר תִּשְׂחֶינָה גְבִירוֹתֶיהָ, וִיהִי מָה!

סַנָּה וְהֵילֵינִי הִפְנוּ רֹאשָׁן וְרָאוּ אֶת בַּת־הַמֶּלֶךְ הַקְּטַנָּה נִלְחֶמֶת בַּמַּיִם, וּבְחָשְׁבָן כִּי טוֹבַעַת הִיא מִהֲרוּ אֵלֶיהָ, אוּלָם טִפֵּקִיטַנְגָּה הִתִּיזָה לְעֻמָּתָן מְלוֹא פִּיהָ מַיִם וּבִצְחוֹק קָרְאָה: “עַכְשָׁו יוֹדַעַת טִפֵּקִיטַנְגָּה לִשְׂחוֹת בַּמַּיִם כִּגְבִירוֹתֶיהָ הַלְּבָנוֹת!” קָפְצָה אַחַת וּשְׁתַּיִם וַתַּחְתֹּר הָלְאָה אֶל תּוֹךְ הַיְאוֹר. הִיא מָצְאָה מִיָּד אֶת שִׁוּוּי הַמִּשְׁקָל וּבִרְגָעִים מִסְפָּר לָמְדָה לָדַעַת מְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת זוֹ, אֲשֶׁר אִם אַךְ יִלְמַד אָדָם לָדַעַת אוֹתָהּ פַּעַם, שׁוּב לֹא יִשְׁכָּחֶנָּה עַד עוֹלָם, וְאִם גַּם יַעַזְבֶנָּה יָמִים וְשָׁנִים.

פִּתְאֹם רָאוּ הָעֲלָמוֹת וְהִנֵּה תְּאוֹ הוֹלֵךְ וְקָרֵב אֶל חוֹף הַסְּלָעִים מִיָּמִין; אֵימַת הַתְּאוֹ הֵאִיצָה בָּהֶן לַעֲזֹב אֶת הַמַּיִם הַנְּעִימִים, לְהִתְלַבֵּשׁ מַהֵר וּלְבַקֵּשׁ לָהֶן מַחֲסֶה בַּמַּחֲנֶה.

בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּםֱ קָמוּ הַתַּיָּרִים מִשְּׁנָתָם וְיָּשִׂימוּ פַּעֲמֵיהֶם לַדֶּרֶךְ קָדִימָה לְאֹרֶךְ שְׂפַת הַיְאוֹר. עַל יַד מִשְׁמַר הַצָּבָא הַבֶּלְגִּי הַקָּטֹן נְגוֹמָה, הֲלֹא הוּא מִסְפַּר סֻכּוֹת דַּלּוֹת מַעֲשֵׂה תֶּבֶן, עָבְרָה הַדֶּרֶךְ אֶל קִסֶּנְאִי. שָׁם נִמְצָא אָז מִשְׁמַר צָבָא גֶרְמָנִי, גַּם הַמָּקוֹם הַהוּא כְּמוֹ נְגוֹמָה כֻּלּוֹ אַדְמַת־לַבָּה וְהַבָּתִּים גַּם הֵם רֻבָּם בְּנוּיִם מֵאַבְנֵי לַבָּה.

מִשְׁמַר הַצָּבָא הַזֶּה בְּאַפְרִיקָה הַתִּיכוֹנִית הֻצַּב לִפְנֵי זְמָן לֹא רַב; אוּלָם בָּתָּיו הַלְּבָנִים וְהַנְּקִיִּים הַמְכֻסִּים חָצִיר, גַּנֵּי הַפְּרָחִים וּמִשְׁעוֹל הַטִּיּוּל הָעוֹבֵר כְּקַו יָשָׁר בֵּין עֲצֵי אֱקַלִפְּטוּס, עָשׂוּ רֹשֶם שֶׁל עִיר כְּכָל הֶעָרִים, וְהַתַּיָּרִים שָׂמְחוּ שִׂמְחַת אֱמֶת לִקְרַאת נְוֵה־תַּרְבּוּת זֶה בְּקֶרֶב אַפְרִיקָה אֶרֶץ הַפְּרָאִים.

“וְכִי יָכֹל אָדָם לְתָאֵר לוֹ בֶּחָזוֹן כִּבְרַת אֲדָמָה נֶחְמָדָה מִזּוֹ?” קָרְאָה הֵילֵינִי בְּהִתְלַהֲבוּת. “עַל גִּדוֹת יִאוֹר נֶחְמָד, מֻקָּף סְלָעִים מוּצָקִים, שֶׁמֵּעֲלֵיהֶם אֶפְשָׁר לְהָעִיף עַיִן עַל פְּנֵי כָּל רֻכְסֵי וִירוּנְגָה, הֲיֵשׁ לְךָ נָאֶה מִזֶּה?”

בְּיוֹתֵר גָּדְלָה שִׂמְחַת הַגֶּרְמָנִים לִמְצֹא פֹּה בְּנֵי אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם וּבֵינֵיהֶם אוֹפִיצֶר גֶּרְמָנִי אֶחָד; גַּם הַלּוֹרְד וְהַבּוּרִים שָׂמְחוּ עַל הַדָּבָר, וְלִכְבוֹד הָאַכְסַנְיָה קָבְעוּ לָהֶם מְנוּחָה שְׁלֹשֶת יָמִים.

מִשָּׁם הָלְכוּ הָלֹךְ וְנָסֹעַ לְאֹרֶךְ שְׂפַת הַיְאוֹר הַמִּזְרָחִית אֶל הַכְּפָר הַקָּטֹן בּוּיוֹנְדֶה, הַבָּנוּי עַל מוֹרָד תָּלוּל לִפְנֵי מִפְרַץ מֶקְלֶנְבּוּרְג, לִפְאַת נֶגֶב עַד אִישַׁנְגִּי וְנִיאַ־לוּקֶמְבָּה.

וּבְשָׁעָה שֶׁהַלּוֹרְד הוֹלִיךְ אֶת הַשַּׁיָּרָה בְּדֶרֶךְ זוֹ וְלֵיזוֹן הוֹלֵךְ עִמּוֹ, נָסַע שׁוּלְץ עִם הֶנְדְּרִיק, הֵילֵינִי וְסַנָּה, אֲמִינָה, טִפֵּקִיטַנְגָּה וְהַסַּן וְעִמָּם סַּבָּלִים אֲחָדִים בְּסִירוֹת עַל פְּנֵי הַיְאוֹר, לָתוּר וְלַחֲקֹר אֶת אִיָּיו הַגְּדוֹלִים. בְּנִיאַ־לוּקֶמְבָּה הָיָה עֲלֵיהֶם לְהִצְטָרֵף אֵלָיו שׁוּב בַּשַּיָּרָה הָרָאשִׁית.

בְּאַחַד הַמִּפְרָצִים הָרַבִּים הִשְׁלִיכוּ מְיֻדָּעֵינוּ עֹגֶן.

עַל עַנְפֵי הָעֵצִים הָיוּ תְלוּיִים לַאֲלָפִים “כְּלָבִים־מְעוֹפְפִים,” (מִין עֲטַלֵּפִים). אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְרִיחָם לֹא בְּקוֹל צְעָקָה וְאַף לֹא בִירִיָּה; נִבְהָלִים הִתְעוֹפְפוּ הָעֲטַלֵּפִים הַלָּלוּ כְּלַהֲקוֹת יִתּוּשִׁים מֵעַל לְרָאשֵׁי מַרְגִּיזֵיהֶם מַפְרִיעֵי מְנוּחָתָם, וּמִיָּד שָׁבוּ לִמְקוֹמוֹתֵיהֶם.

הָאִי מוּגָרוּרָה, אַחַד הַאִיִּים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר בִּיאוֹר קִיבוּ, שָׁמֵם מֵאָדָם, וְרַק רוֹעֵי בָקָר, בְּנֵי שֵׁבֶט הַוטָּוּסִי, יַאֲהִילוּ שָׁם.

מִפֹּה נָסְעוּ מְיֻדָּעֵינוּ אֶל אֶשֶׁד־הַמַּיִם מְהוֹרוֹ, הַמִּשְׁתַּפֵּךְ אֶל תּוֹךְ הַיְאוֹר מַדְרֵגוֹת מַדְרֵגוֹת נֶהְדָּרוֹת.

בְּשׁוּבָם דֶּרֶךְ מוּגָרוּרָה שָׂמוּ פְנֵיהֶם לִפְאַת מַעֲרָב לָבוֹא אֶל הָאִי הַקָּטֹן וָאוּ. אִי זֶה מַחֲצִיתוֹ יַעֲרֵי־עַד וּמַחֲצִיתוֹ עֲרָבָה פּוֹרַחַת, וְצִפֳּרֵי הַנֶּקְטָרִינוֹת הַקְּטַנּוֹת, “הַכְּרוּם שֶׁל אַפְרִיקָה”, הַנֶּהְדָּרוֹת בְּצִבְעֵי תִּפְאֶרֶת הוֹסִיפוּ לוֹ חֵן מְיֻחָד. מְשׁוֹטְטוֹת הֵן הֵנָּה וָהֵנָּה עַל פְּנֵי הָאִי וּבְמַקּוֹרֵיהֶן הָאֲרֻכִּים תִּתְפֹּשְׂנָה וְתַעֲלֶינָה מִתּוֹךְ הַנִּצָּנִים אֶת הָרְמָשִׂים.

גַּם תֻּכִּיִּים אֲפוֹרִים מִלְּאוּ אֶת הַנּוֹף תְּנוּעָה וְחַיִּים, וְהַנֶּשֶׁר־הַצַּעֲקָן, שַׁלִּיט הָאִי, רוֹבֵץ בְּדִמְמַת מַלְכוּת, לְלֹא נִיד וּתְנוּעָה כָּל־שֶׁהִיא, עַל עֵצִים גְּבֹהִים, אֲשֶׁר מֵת בָּאָרֶץ גִּזְעָם.

מִשָּׁם עָבְרוּ אֶל הָאִי הַקָּרוֹב קְוִידְשְׁוִי, הַתּוֹפֵס כִּמְעַט אֶת הַחֲצִי הַדְּרוֹמִי שֶׁל יְאוֹר קִיבוּ; אָרְכּוֹ אַרְבָּעִים קִילוֹמֶטֶר וְכַחֲמִשָּׁה עָשָׂר קִילוֹמֶטֶר רָחְבּוֹ.

עַל הָאִי הַזֶּה יוֹשְׁבִים כּוּשִׁים, וּמִסְפָּרָם כְּעֶשְׂרִים אֶלֶף.

חֶלְקוֹ הַתִּיכוֹנִי שֶׁל הָאִי מְכֻסֶּה יַעַר עָבֹת עַתִּיק, פֹּה חָנוּ הַנּוֹסְעִים בְּתוֹךְ מִפְרָץ רָחָב, מֻקָּף שְׂדוֹת מוֹז, אָפוּן וָפוֹל.

מִתַּחַת לְשִׁטָּה אַדִּירָה רַבַּת־צֵל תָּקְעוּ הַנּוֹסְעִים אֶת אָהֳלֵיהֶם.

לֹא הַרְחֵק מִשָּׁם נִמְצְאוּ כְּפָרִים רַבִּים חֲבוּיִם בְּתוֹךְ חָרְשֵׁי מוֹז. יוֹשְׁבֵיהֶם פָּחֲדוּ מִפְּנֵי הַזָרִים, כִּי זָכְרוּ אֶת הַוָּטוּסִים אֲשֶׁר שָׁדְדוּ אֶת מִקְנֵיהֶם לְפָנִים, בַּזְּמָן שֶׁנִּמְצָא הָאִי תַּחַת יַד מֶמְשֶׁלֶת רוּאַנְדָה. עַכְשָׁו פָּרְקוּ מֵעֲלֵיהֶם עֹל מֶמְשֶׁלֶת רוּאַנְדָּה וַיִּהְיוּ לְשִׁלְטוֹן עוֹמֵד בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ.

אוּלָם חִישׁ מַהֵר נוֹכְחוּ הַתּוֹשָׁבִים לָדַעַת כִּי מִיַּד הַזָּרִים אֵין כָּל רָעָה נִשְׁקֶפֶת לָהֶם; הַבִּטָּחוֹן הַזֶּה בָּא לָהֶם עַל יְדֵי טִפֵּקִיטַנְגָּה, שֶׁהָיְתָה הַמֵּלִיץ בֵּינֵיהֶם וּמְתַוֶּכֶת חָרוּצָה. הִיא קָנְתָה לָהּ מַהֵר אֶת אֵמוּן־רוּחַ הַתּוֹשָׁבִים, וְכַאֲשֶׁר עָלָה שׁוּלְץ בְּיוֹם הַמָּחֳרָת עַל אַדְמַת אַחַד הַכְּפָרִים, יָצָא זְקַן הַכְּפָר לִקְרָאתוֹ, טָפַח בְּיָדוֹ עַל שׁוֹקוֹ וְעַל מִצְחוֹ, אַחֲרֵי כֵן הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ אֶל הַפְּרוֹפֵסוֹר בְּבִרְכַּת יַמְבָּה, מָמִי – בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ, אֲדוֹנִי! אַחֲרֵי כֵן צִוָּה לְהָבִיא לַזָּרִים פְּרִי מוֹז, גַּם תַּרְנְגֹלוֹת אֲחָדוֹת, הָאוֹרְחִים קִבְּלוּ אֶת הַמַּתָּנָה בְּחִבָּה וּלְאוֹת תּוֹדָה הִגִּישׁוּ לְיוֹשְׁבֵי הַכְּפָר מִינֵי אֶרֶג וּפְנִינִים שוֹנִים.

שׁוּלְץ הִתְאַוָּה תַּאֲוָה לָצוּד פֹּה קוֹפִים. אוּלָם חִישׁ מַהֵר נוֹכַח לָדַעַת כַּמָּה קָשֶׁה צֵיד הַקּוֹפִים בְּיַעֲרוֹת אַפְרִיקָה הָעַתִּיקִים.

הֶנְדְּרִיק לִוָּה אֶת הַפְּרוֹפֵסוֹר וְהַסַּן הָלַךְ גַּם הוּא אַחֲרָיו. אֶת הָעֲלָמוֹת לֹא לָקְחוּ אִתָּם אֶל עֲבִי הַיַּעַר.

הַקּוֹפִים נֶחְבְּאוּ קְבוּצוֹת קְבוּצוֹת עַל צַמְרוֹת הָעֵצִים הַגְּבֹהִים, אוּלָם עַל יְדֵי רִגְשָׁתָם וְאַנְחוֹתֵיהֶם נוֹדְעוּ מַחֲבוֹאֵיהֶם לַצַּיָדִים.

הַצַּיָּדִים עָלוּ גְבָעוֹת יָרְדוּ עֲמָקִים בֵּין עֵצִים עֲבֻתִּים. יֵשׁ שֶׁנִּתְלוּ בֵּין עֲצֵי הַלִּיאֲנִים בִּזְרוֹעוֹתֵיהֶם וּבְרַגְלֵיהֶם, אוֹ שֶׁצְּמָחִים מִתְפַּתְּלִים נֶאֶחֲזוּ מִסָּבִיב לְרוֹבֵיהֶם וּלְצַוָּארָם כִּנְחָשִׁים־חַיִּים.

הַצַּיָּדִים זָחֲלוּ עַל יְדֵיהֶם וְעַל רַגְלֵיהֶם מִתַּחַת לְסִבְכַת עֲנָפִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲבֹר בָּהּ. מִתּוֹךְ סַכָּנַת נְפָשׁוֹת טִפְּסוּ וְעָבְרוּ מֵעַל לְעֵץ מֻטֶּה לִנְפֹּל וְהַקּוֹצִים נֶאֶחֲזוּ בְּבִגְדֵיהֶם וַיִּקְרָעוּם לִקְרָעִים.

הִנֵּה הִגִּיעוּ עֲיֵפִים וּמְכֻסֵּי זֵעָה אֶל הָעֵץ, אֲשֶׁר מֵעַל צַמַּרְתּוֹ נִשְׁמְעוּ הָאֲנָחוֹת, אַךְ הַקּוֹפִים כְּבָר נִמְלְטוּ עַל נַפְשָׁם, כִּמְעַט הִגִּיעוּ לְאָזְנֵיהֶם שְׁאוֹן צַעֲדֵי בְנֵי אָדָם.

עֲיֵפִים וּקְרוּעֵי בְגָדִים הֻכְרְחוּ הַצַּיָּדִים סוֹף סוֹף לִמְשֹׁךְ אֶת יָדָם מִן הַצַּיִד וְלָשׁוּב אֶל אָהֳלֵיהֶם רֵיקָם.

זְקַן הַכְּפָר בִּקֵּר אֶת אוֹרְחָיו וְכַאֲשֶׁר הוֹדִיעוּ לוֹ אֶת דְּבַר הַצַּיִד, בֵּאֵר לָהֶם, כִּי שׁוּם אָדָם לֹא יוּכַל לָצוּד אֶת הַקּוֹפִים הָאֵלֶּה, זוּלָתִי גַמָּדֵי הַבַּטְוָה יוֹשְׁבֵי הָאִי הַפְּנִימִיִּים, הַצַּיָּדִים הַמְהֻלָּלִים, הָעוֹלִים בְּעָרְמָתָם וְחָרִיצוּתָם עַל הַקּוֹפִים.

וּמִיָּד הִבִּיעַ חֶפְצוֹ לְהָבִיא אֲלֵיהֶם גַּמָּדִים אֲחָדִים. שׁוּלְץ קִבֵּל אֶת הַצָּעָתו בְּתוֹדָה רַבָּה.

אוּלָם טִפֵּקִיטַנְגָּה צָחֲקָה צְחוֹק־בּוּז וַתִּקְרָא: “מַה לַאֲדוֹנֵינוּ וּלְצַיָּדִים זָרִים? וְכִי לֹא יוּכְלוּ הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתָּנוּ לָצוּד צַיִד, כְּפִי אֲשֶׁר יְצַוֶּה?”

אִישׁ לֹא שָׂם לֵב לִדְבָרֶיהָ; יָדֹע יָדְעוּ, כִּי הַשְּׁחוֹרִים לֹא יִשְׁלְחוּ יָדָם לִירוֹת בַּקּוֹפִים עַל פִּי פְּקֻדָּה, וְהַלְּבָנִים לֹא יוּכְלוּ לָצוּד אוֹתָם, זֶה יָדְעוּ מִפִּי הַנִּסָּיוֹן אֲשֶׁר נִתְנַסּוּ הַיּוֹם.

בְּיוֹם הַמָּחֳרָת הִבִּיעוּ הֵילֵינִי וְסַנָּה גַם הֵן אֶת חֶפְצָן לָתוּר אֶת הַיָּעַר.

שׁוּלְץ וְהֶנְדְּרִיק נִלְווּ אֲלֵיהֶן וַיֵּלְכוּ בְּמָקוֹם שֶׁשָּׁם לֹא קָשֶׁה הָיָה בְּיוֹתֵר לַעֲבֹר. בַּמָּקוֹם הַהוּא שָׁטַף נַחַל קָטֹן.

בַּחֲרָדָה רָאֲתָה הֵילֵינִי וְהִנֵה שִׁלְשׁוּלִים גְּדוֹלִים שֶׁאָרְכָּם מַגִּיעַ כִּמְעַט עַד לַחֲצִי מֶטֶר וְעָבְיָם כְּעָבְיוֹ שֶׁל בֹּהֶן וְיוֹתֵר, זוֹחֲלִים עַל הָאָרֶץ. הַפְּרוֹפֵסוֹר קָרָא לָהֶן בְּשֵׁם Benhamia specialis, אוּלָם הַשֵּׁם הָרוֹמִי לֹא הוֹסִיף לָהֶם חֵן בְּעֵינֵי הָעֲלָמוֹת. צַבִּים וְשַׁבְּלוּלִים, בְּשִׁרְיוֹנִים וּבְלִי שִׁרְיוֹנִים, זָחֲלוּ בֵּין הָעֵצִים הַלַּחִים, וְגַם הֵם לֹא מָצְאוּ חֵן בְּעֵינֵי הָעֲלָמוֹת. לְעֻמַּת זֶה הִתְעַנְּגוּ עַל הַפַּרְפָּרִים הַנֶּחְמָדִים בִּשְׁלַל צִבְעֵיהֶם, בְּנֵי מִינִים רַבִּים, אֲשֶׁר רִפְרְפוּ הֵנָּה וָהֵנָּה.

זְמָן רַב עָשׂוּ מְיֻדָּעֵינוּ בַּיַּעַר הַיָּפֶה.

“אַיֵּה טִפֵּקִיטַנְגָּה?” שָׁאֲלָה הֵילֵינִי פִּתְאֹם. בַּת־הַמֶּלֶךְ הַגַּמֶּדֶת לִוְּתָה אוֹתָהּ עַל דַּרְכָּה, וְאוּלָם פִּתְאֹם נֶעֶלְמָה וְאִישׁ לֹא הִרְגִּישׁ בַּדָּבָר. רַק עַתָּה זָכְרוּ כֻּלָּם, כִּי לֹא רָאוּ אֶת הַקְּטַנָּה בֵּינֵיהֶם זֶה שָׁעוֹת מִסְפָּר.

“אֵין זֹאת כִּי אִם שָׁבָה אֶל הַמַּחֲנֶה,” קָרָא שׁוּלְץ. “מַה יִתֵּן וּמַה יוֹסִיף לָהּ עוֹלַם הַחַיּוֹת אוֹ הַצְּמָחִים אֲשֶׁר בַּיָּעַר? כַּנִּרְאֶה גָּבַר עָלֶיהָ הַשִּׁמָּמוֹן.”

וְאוּלָם אִישׁ מִן הַמַּחֲנֶה לֹא יָדַע דָּבָר עַל אֹדוֹת הַנֶּעֱלָמָה, גַּם לַאֲרֻחַת הַצָּהֳרַיִם לֹא בָאָה.

אַחֲרֵי אֲרֻחַת הַצָּהֳרַיִם אָמַר הֶנְדְּרִיק לָלֶכֶת בְּלִוְיַת שְׁחוֹרִים אֲחָדִים לְבַקֵּשׁ אֶת טִפֵּקִיטַנְגָּה הָאוֹבֶדֶת, וְהִנֵּה הִגִּיעַ זְקַן הַכְּפָר טָמָטֶה וְעִמּוֹ תְּרֵיסַר גַּמָּדִים. הֵם הָיוּ קְטַנִּים בְּקוֹמָתָם מֵהַבַּטְוִים אֲשֶׁר בְּחֶבֶל הָרֵי הַגַּעַשׁ וּמוּגֵי לֵב מְאֹד. רַק לְבוּשׁ אֶחָד עָטָה אֶת גְּוִיָּתָם הַיָּפָה: חֲגוֹרָה עֲשׂוּיָה סִיב.

הֵם הָיוּ מְזֻיָּנִים בִּרְמָחִים וְכִיס שֶׁל טַבַּק תָּלוּי לְכָל אֶחָד עַל כְּתֵפוֹ, כַּנָּהוּג אֵצֶל בְּנֵי שְׁבֶט וַנְיָרוּאַנְדָּה.

זְקַן הַכְּפָר טָמָטֶה הוֹדִיעַ לַנּוֹסְעִים, כִּי הַגַּמָּדִים נְכוֹנִים לָצוּד בִּשְׁבִילָם קוֹפִים אֲחָדִים, אִם יְשַׁלְּמוּ לָהֶם שְׂכַר טִרְחָתָם.

וּפִתְאֹם נִשְׁמַע קוֹל צְרִיחַת אַחַד הַקּוֹפִים מִתּוֹךְ הַיַּעַר מֵרָחוֹק. הַקּוֹל הָלַךְ הָלֹךְ וְקָרֵב, וְהִנֵּה נִרְאֲתָה טִפֵּקִיטַנְגָּה בְּיַרְכְּתֵי הַיָּעַר. הִיא סָחֲבָה בְּעָמָל רַב סַל קָלוּעַ מִנִּצְרֵי הַלִּיאֲנָה – וּבְתוֹכוֹ הִתְהוֹלֵל קוֹף.

זְקַן הַכְּפָר וְהַגַּמָּדִים פָּעֲרוּ פִּיהֶם בְּתִמָּהוֹן, גַּם הַלְּבָנִים נִשְׁתּוֹמָמוּ:

“כֵּיצַד עָלָה בְּיָדֵך צַיִד נִפְלָא כָּזֶה?” שָׁאַל שׁוּלְץ אֶת הַנַּעֲרָה וְהוּא רוֹעֵד מֵחֶדְוָה וָגִיל.

בַּת־הַמֶּלֶךְ הַגַּמֶּדֶת הִגִּישָׁה אֶת צֵידָהּ וַתִּקְרָא בְּגָאוֹן: “טִפֵּקִיטַנְגָּה חָפְצָה לְהַרְאוֹת כִּי אֵין אַתֶּם זְקוּקִים לְצַיָּדִים זָרִים, בְּשָׁעָה שֶׁהִיא אִתְּכֶם. הִיא קָלְעָה לָהּ סַל שֶׁל נְצָרִים בְּחָשְׁבָה כִּי קוֹף אֶחָד חַי יָקָר בְּעֵינֵי בְּוָנַה בָּבֶסַּה מֵעֲשָׂרָה מֵתִים; אַחֲרֵי כֵן עָשְׂתָה לָהּ עֲנִיבָה וַתְּטַפֵּס אֶל הָקּוֹפִים, חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ, וְלֹא הִרְגִּישׁוּ בָהּ. בַּעֲנִיבָה זוֹ צָדָה אֶת הַקּוֹף וַתּוֹרִידֵהוּ מֵעַל הָעֵץ; הוּא נִלְחַם בִּגְבוּרָה, אוּלָם הָעֲנִיבָה שָׂמָה מַחֲנָק לוֹ וְכֹחוֹ אָפֵס. אָז הִתִּירָה טִפֵּקִיטַנְגָּה אֶת הָעֲנִיבָה וַתִּכְלָא אוֹתוֹ בַּסָּל; מִיָּד שָׁב וַיֶּחִי.”

“חַי וְקַיָּם!” קָרָא הֶנְדְּרִיק וַיִּתְבּוֹנֵן אֶל הַחַיָּה הַמִּתְהוֹלֶלֶת. רַגְלָיו הָיוּ שְׁחוֹרוֹת, וּגְוִיָּתוֹ כְּעֵין אֲפַרְפּוֹר־יְרַקְרַק.

כָּל בְּנֵי הַשַּׁיָּרָה הִבִּיעוּ אֶת רִגְשֵׁי תִמְהוֹנָם עַל חָרִיצוּתָהּ וּזְרִיזוּתָהּ הַנִּפְלָאָה שֶׁל הַקְּטַנָּה, וְטִפֵּקִיטַנְגָּה הוֹסִיפָה: "בַּיַּעַר נִמְצָאִים עוֹד שְׁנֵי קוֹפִים מֵתִים, שֶׁנָּפְלוּ חֲלָלִים מֵחִצֵּי טִפֶּקִיטַנְגָּה. הִיא לֹא יָכְלָה לְהָבִיא אוֹתָם, גַּם זֶה הָאֶחָד כָּבֵר הָיָה מִמֶּנָּה יוֹתֵר מִדָּי.

טָמָטֶה זְקַן הַכְּפָר הִבִּיעַ דַּעְתּוֹ וְאָמַר, כִּי עַכְשָׁו אֵין כָּל חֵפֶץ בַּצַּיָּדִים וְאֵין לְהַטְרִיחָם עוֹד. כְּדֵי לְפַיֵּס אֶת הַגַּמָּדִים שֶׁהִטְרִיחוּ אֶת עַצְמָם לַשָּׁוְא, נָתְנוּ לָהֶם הַלְּבָנִים פְּנִינֵי זְכוּכִית אֲחָדוֹת.

בְּשָׁעָה שֶׁהִשְּׁקִיטָה טִפֵּקִיטַנְגָּה אֶת רַעֲבוֹנָהּ עָלָה בִּידֵי הֶנְדְּרִיק, בְּעֶזְרַת סַבָּלִים אֲחָדִים, לֶאֱסֹר אֶת הַקּוֹף אֶל אַחַד הָעֵצִים. גַּם שְׁאָר הַקּוֹפִים הוּבְאוּ מִקֵּץ שָׁעָה קְצָרָה אֶל הַמַּחֲנֶה.

וְאוּלָם הַקּוֹף הָאָסוּר קָפַץ וְהִשְׁתּוֹלֵל וְהִתְלַבֵּט, עַד כִּי חֻבְּלוּ מֵעָיו בְּקִרְבּוֹ וַיָּמוֹת.

שְׁלֹשָה הָעוֹרוֹת הָיוּ לַפְּרוֹפֵסוֹר כְּאוֹצָר יָקָר לְבֵית הַנְּכֹאת שֶׁלּוֹ.

אַלְפֵי צַרְצָרִים הִשְׁמִיעוּ מִבֵּין הַסּוּף שֶׁעַל שְׂפַת הַיְאוֹר מַנְגִּינַת הַלֵּיל שֶׁלָּהֶם, בְּשָׁעָה שֶׁשָׁכְבוּ הַתַּיָּרִים לָנוּחַ בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה עַל אִי קְוִידְשְׁוִי; דּוֹמֶה הָיָה, כְּאִלּוּ הָלְמוּ נַפָּחִים אֲחָדִים בְּפַטִישֵׁי כֶּסֶף עַל סְדָנִים מְצַלְצְלִים.

בְּיוֹם הַמָּחֳרָת שָׂמוּ כֻּלָּם פַּעֲמֵיהֶם לַדֶּרֶךְ אֶל נִיאַ לוּקְמְבָּה בִּפְאַת נֶגֶב שֶׁל יְאוֹר קִיבוּ, מְקוֹם שָׁם יִזְרֹם הָנַּחַל רוּסִיסִי, הַגּוֹלֵשׁ אֲשֵׁדוֹת אֲשֵׁדוֹת מִתּוֹךְ הַיְאוֹר וְנוֹשֵׂא אֶת מֵימָיו אֶל טַנְגַּנְאִיקָה.

פְלִיטְמוֹר וְלֵיזוֹן נִמְצְאוּ כְּבָר שָׁם בְּתוֹךְ הַשַּׁיָּרָה הָרָאשִׁית.

 

פֶּרֶק אַרְבָּעָה־עָשר: צֵיד הַתְּאוֹיִם.    🔗

הִגִּיעָה הַשעָה לְהִפָּרֵד מֵעִם הַיְּאוֹר הַנָּאֶה בְּכָל יְאוֹרֵי אַפְרִיקָה.

בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה הֵעִיפוּ הַתַּיָּרִים עֵינֵיהֶם עַל פְּנֵי הַיְאוֹר.

עָנִי הוּא יְאוֹר קִיבוּ בְּבַעְַלֵי כָנָף; הָעוֹף הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר הוּא: אַנְפַת־הַכֶּסֶף הַלְּבָנָה כַּשלֶג שהָיְתָה מְהַלֶכֶת בְּגָאוֹן עַל שפַת הַיְאוֹר. גַּם שחָפִים עוֹפְפוּ מִמַּעַל לַמַּיִם, וּפֹה וָפֹה נִרְאוּ גַם אַוָּזֵי נִילוּס וּבַרְוָזִים בּוֹדְדִים.

עַתָּה שָׂמוּ הַתַּיָּרִים פְּנֵיהֶם הַנֶּגְבָּה, אֶל טַנְגַּנְאִיקָה.

רֵאשית דַּרְכָּם הָיְתָה אֶל נַחַל רוּסִיסִי, הַשוֹטֵף גַּם הוּא לִפְאַת נֶגֶב.

בְּאַדְמַת הַמִּישוֹר אֲשֶר מִנֶּגֶּב לִיאוֹר קִיבוּ הִתְחַבְּרוּ, כַּנִּרְאֶה, מַמְלְכוֹת בַּעֲלֵי־הַחַיִּים וְהַצְּמָחִים שֶׁל אַפְרִיקָה הַמִּזְרָחִית וְהַמַּעֲרָבִית, כִּי עַל כֵּן נִמְצְאוּ בֵּין עֶדְרֵי הַתְּאוֹיִם הָרַבִּים גַּם הַתְּאוֹ הַשָּׁחוֹר הַשוֹכֵן בַּמִּזְרָח וְגַם הַתְּאוֹ הָאָדֹם הַקָּטֹן מִמֶּנּוּ, בֶּן אַפְרִיקָה הַמַּעֲרָבִית.

לְמַרְאֵה הְַמוֹן הַטֶּרֶף הַזֶּה לֹא יָכְלוּ לֵיזוֹן וְהֶנְדְרִיק לִכְבֹּש אֶת יִצְרָם וְהֶחְלִיטוּ לַעְַרֹךְ צַיִד עַל הַתְּאוֹיִם." “אַל תַּרְגִּיזוּ אֶת הַתְּאוֹיִם,” הִתְרָה בָהֶם שוּלְץ, "דַּיְכֶם כִּי יִתְּנוּ גַם הֵם לָכֶם לַעֲבֹר בְּשָלוֹם. אַל תַּחֲרִידוּ אוֹתָם מֵרִבְצָם, כִּי הַתְּאוֹ הוּא אַחַת הַחַיּוֹת הַחְַזָקוֹת בְּיוֹתֵר שֶבְּאַפְרִיקָה, וְיֵש אֲשֶר יַכְרִיעַ גַם אֶת הָאֲרִי. וְאִם אָמְנָם לֹא יִפְגַּע בְָּאָדָם מִתְּשוּקָה לַטֶּרֶף אוֹ מֵאַהֲבַת קְרָבוֹת כַּנָּמֵר, כִּי עַל כֵּן לֹא עַל הַבָּשר יִחְיֶה, – הֵן נוֹרָא וְאָיֹם הוּא, שוֹאֵף מִלְחָמָה, עַז וְגִבּוֹר כַּפִּיל לְכֹל אֲשֶׁר יִתְגָּרֶה בּוֹ וְיַפְרִיעַ מְנוּחָתוֹ.

“תַּיָּרֵי אַפְרִיקָה רוּסֶל וְהַרְנִיר וְעוֹד רַבִּים כְּמוֹהֶם נָפְחוּ נִשְמָתָם תַּחַת קַרְנֵי הַתְּאוֹ.”

לֵיזוֹן הִצְטַחֵק וַיּאֹמַר: “אְַדוֹנִי הַפְּרוֹפֵסוֹר! מֵרֹב קִנְאָתְךָ לַמַּדָּע וּמִתְּשוּקָתְךָ לְלַמֵּד תּוֹעִים בִּינָה, שָכַחְתָּ וְלֹא זָכַרְתָּ, כִּי כְּבָר הָיָה מַעֲשֶׂה בְּסֶמְלִיקִי וְשָׁם לָמַדְנוּ לָדַעַת וּלְהַכִּיר אֶת הַתְּאֹוִים וְאֶת מִדּוֹתֵיהֶם.”

“אֱמֶת וְנָכוֹן!” קָרָא שוּלְץ. “וְאִם אַחֲרֵי נִסְיוֹנוֹת כָּאֵלֶּה יֵש אֶת נַפְשְכֶם לָלֶכֶת לִקְרַאת אָסוֹן, חוֹבָתִי הִיא לְהַתְרוֹת בָּכֶם.”

אוּלָם לִפְנוֹת עֶרֶב, בְּצֵאת הֶנְדְּרִיק וְלֵיזוֹן בְּלִוְיַת יוּקוּ הָאַמִּיץ, אֶל שְׂפַת הַנָּהָר לֶאֱרֹב לַתְּאוֹ, קָם הַפְּרוֹפֵסוֹר, שֶלֹּא הָיָה מִן הַפַּחְדָנִים גַּם הוּא וּבְנֶפֶש חֲפֵצָה שָלַח יָדוֹ בַּצַּיִד, וְהוֹדִיעַ: “אִי אֶפְשָר לִי לָתֵת אֶתְכֶם לָלֶכֶת לְבַדְּכֶם אֶל הַצַּיִד רַב הַסַּכָּנָה הַזֶּה; בִּהְיוֹתִי בַּאֲמֵרִיקָה הַדְּרוֹמִית לִמַּדְתִּי יָדִי לָצוּד חַיּוֹת־טֶרֶף וְהִנֵּה אֶהְיֶה לָכֶם לְעֵזֶר בְּרוֹבִי, אֲשֶׁר לֹא יַחֲטִיא לְעוֹלָם אֶת הַמַּטָּרָה.”

וּבְכֵן יָצְאוּ שְׁלֹשֶׁת הַלְּבָנִים עִם הַשָּחוֹר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם יִשְבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם, מְקוֹם מַשְקֶה אֲשֶׁר אֵלָיו חָבְרוּ שְבִילֵי עֲקֵבוֹת בְּמִסְפַּר רַב מְאֹד; שָם הִסְתַּתְּרוּ מֵאְַחוֹרֵי בִּנְיְנֵי הַנְּמָלִים הַלְּבָנוֹת וַיְחַכּוּ לְטַרְפָּם.

בְּדִישוֹנִים וּשְאָר חַיּוֹת קְטַנּוֹת, אֲשֶׁר נֶאֶסְפוּ רִאשוֹנָה לִשְתּוֹת, לֹא שָלְחוּ אֶת יָדָם, לְבַל יַבְרִיחוּ אֶת הַחַיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת בְּקוֹל הַיְּרִיָּה.

פִּתְאֹם קָם שָאוֹן וּתְנוּעָה בֵּין הַחַיּוֹת הַשּוֹתוֹת לָבֶטַח וּבִן־רֶגַע נָסוּ עַל נַפְשָן. הַצַָּיָּדִים הִבִּיטוּ מִשְתָּאִים אִיש אֶל רֵעֵהוּ; הַאֻמְנָם בִּשֵּׂר הָרוּחַ לְאַפָּן אֶת דְּבַר בּוֹאָם שֶל הַצַּיָּדִים?

וּמִסָּבִיב דְּמָמָה רַבָּה, הַמִּישוֹר נָח בְּשַלְוָה לְאוֹר יְרֵחַ־הַכֶּסֶף.

“אְַרִי!” קָרָא יוּקוֹ. אָזְנוֹ הַפְּקוּחָה הִקְשִיבָה שֲאְַגַת אְַרִי בָּאָה מֵרָחוֹק.

אֵין זֹאת כִּי אִם חוּש הַשֵּמַע של הַדִּישוֹנִים חָרִיף מִשֶּל הַשָּחוֹר וְהֵם הִקְּדִימוּ לְהַרְגִּיש בַּסַּכָּנָה הַקְּרֵבָה.

וְהִנֵּה הִגִּיעַ גַּם לְאָזְנֵי הַלְּבָנִים קוֹל שאֲגַת הָאְַרִי, אוֹתוֹ הַקּוֹל, אֲשֶׁר לְשִמְעוֹ תַּחֲלֹף חֲרָדָה אֶת בְּשָׂרֵנוּ, וְהַקּוֹל הָלַךְ הָלֹךְ וָרָם; לֹא הָיָה עוֹד כָּל סָפֵק כִּי יָצָא מֶלֶךְ הָעֲרָבָה וְהִנֵּה הוּא רוֹדֵף אַחֲרֵי טַרְפּוֹ.

כְּבָר נִשְמַע קוֹל שְעָטָה רַבָּה וַעֲנָק שָחוֹר נִרְאָה שוֹטֵף בְּדַרְכּוֹ. אוּלָם בְּטֶרֶם יַגִּיעַ אֶל שְׂפַת הַנָּהָר הִדְבִּיקוֹ הָאֲרִי וַיְִתְפְּשֵׂהוּ בְּגַבּוֹ.

הַתְּאוֹ נִתְקַל, אַךְ מִיָּד שָב וַיָּקָם, וְהִנֵּה פָּגַע כַּדּוּר אֶחָד מֵרוֹבֵה הֶנְדְּרִיק בָּאֲרִי. נוֹשֵם וְנוֹשֵף בְּחֵמָה הִרְפָּה הַטּוֹרֵף מִטַּרְפּוֹ וּבְדַהֲרוֹת זַעַם הֵחִיש פְּעָמָיו אֶל גִּבְעַת הַנְּמָלִים הַלְּבָנוֹת.

לֵיזוֹן וְשוּלְץ יָרוּ שְנֵיהֶם בְּבַת־אַחַת אֶל הָאוֹיֵב. הָרִאשוֹן פָּגַע בְּצַוָּארוֹ בְּעוֹד שֶכַּדּוּרוֹ שֶל הַפְּרוֹפֵסוֹר, שֶאֵינוֹ מַחֲטִיא לְעוֹלָם, פָּגַע דַּוְקָא בַּתְּאוֹ וּבִמְקוֹם הַזָּנָב.

הַפְּרוֹפֵסוֹר אָמְנָם הוֹדִיעַ לְאַחַר מַעֲשֶׂה, כִּי רַק אֶל הַתְּאוֹ קָלַע מִלְכַתְּחִלָּה וְלֹא אֶל הָאֲרִי, אֶלָּא שֶאִיש לֹא הִסּכִּים עִמּוֹ; כִּי מִי זֶה יְכוֹנֵן נִשְקוֹ אֶל צַיִד רָחוֹק, בְּשָעָה שֶאֲרִי עוֹמֵד עָלָיו פָּנִים בְּפָנִים?

וְאוּלָם גַּם הָאֲרִי קִבֵּל דֵּי צָרְכּוֹ. כַּדּוּרוֹ של הֶנְדְּרִיק פָּצַע אוֹתוֹ פֶּצַע מָוֶת, כַּאֲשֶׁר נוֹדַע אַחֲרֵי כֵן.

וְהַתְּאוֹ הַזֶּה, תַּחַת תִּתּוֹ תּוֹדָה בְּכָבוֹד לְמַצִּילָיו, הִשְׂתָּעֵר גַּם הוּא אֶל בִּנְיְנֵי הַנְּמָלִים הַלְּבָנוֹת שֶנִּרְאוּ חֲשוּדִים בְּעֵינָיו.

אַךְ גַּם בּוֹ פָּגַע חֵץ וַיַּכְרִיעֵהוּ אָרְצָה, מִיָּד שָלַף יוּקוּ אֶת מַאֲכַלְתּוֹ וַיִּקְפֹּץ אֶל הַתְּאוֹ לְמוֹתְתוֹ, וְלֹא שָמַע לְהֶנְדְּרִיק אֲשֶׁר הִזְהִירָהוּ מִגֶּשֶת אֶל הַתְּאוֹ הַפָּצוּעַ.

הַתְּאוֹ קָם וַיָּכָף אֶת רֹאשוֹ הַגָּדוֹל לִנְגֹּחַ אֶת הַכּוּשִי בְּקַרְנָיו וְלִזְרֹק אוֹתוֹ בָּאֲוִיר לְמָעְלָה.

לִירוֹת בַּתְּאוֹ אִי אֶפְשָר הָיָה, כִּי יוּקוּ כִסָּה אוֹתוֹ בִּגְוִיָּתוֹ. נִדְמֶה הָיָה כִּי אֵין תִּקְוָה לְיוּקוּ עוֹד.

אַךְ הַשָּחוֹר הִשְלִיךְ חִיש אֶת מַאֲכַלְתּוֹ מִיָּדוֹ וַיּאֹחֶז בְּקַרְנוֹת הַתְּאוֹ וַיַּחֲזֵק בָּהֶן בְּכֹחַ, וְהַתְּאוֹ לֹא יָכֹל לְנַעֲרוֹ מֵעָלָיו, אַף כִּי טִלְטֵל אוֹתוֹ הֵנָּה וָהֵנָה בַּחֲמַת זָעַם.

בֵּינָתַיִם מִהֲרוּ הַצַּיָּדִים אֶל הַתְּאוֹ וַיָּבֹאוּ אֵלָיו מִן הַצַּד. שוּלְץ הִשְׂכִּיל הַפַּעַם לָתֵת מְנוּחָה לְרוֹבֵהוּ שֶאֵינוֹ מַחֲטִיא לְעוֹלָם, כִּי לוּלֵא כֵן וַדַּאי הָיָה פּוֹגֵעַ בְּיוּקוּ, שֶהָיָה נִשָּׂא וּמְעוֹפֵף הֵנָּה וָהֵנָּה, בְּעוֹד יָדָיו מַחֲזִיקוֹת בְּקַרְנֵי הַתְּאוֹ.

הֶנְדְּרִיק וְלֵיזוֹן כִּוְּנוּ אֶת הָרֶגַע וּבִשְתֵּי יְרִיּוֹת הִמְצִיאוּ לַחַיָּה מְנוּחָה נְכוֹנָה עַד הָעוֹלָם.

לְקוֹל הַיְּרִיּוֹת הָרִאשוֹנוֹת מִהֲרוּ כּוּשִים אֲחָדִים לָצֵאת מִתּוֹךְ הַמַּחֲנֶה, אַךְ אֶל מְקוֹם הַמַּעֲשֶׂה לֹא הִקְרִיבוּ מֵאַהֲבַת הַשָּׁלוֹם…

וְרַק קַשְוַלָּה, שנֶּתְמַלִֵּא גְּבוּרָה כַּאֲרִי לְאַחַר לְגִימָה הֲגוּנָה, מִהֵר אֶל הַתְּאוֹ הַגּוֵֹעַ וַיִּתְקַע אֶת הַחֲנִית בְּצִדּוֹ, וְאַחֲרֵי כֵן הִתְפָּאֵר וְאָמַר, כִּי הוּא וְלֹא אַחֵר הִצִּיל אֶת יוּקוּ מִמָּוֶת.

בְּשוּבָם אֶל הַמַּחֲנֶה הָיָה קַשוַלָּה מְסַפֵּר וְאוֹמֵר: "הָהּ, אִמָּא! אִלּוּ רְאִיתֶם אֶת יוּקוּ הָאַמִּיץ! אַךְ זֶהוּ רַקְדָן מָהִיר, מְחוֹלֵל נִפְלָאוֹת, לֹא רָאִיתִי מִיָּמַי כָּמוֹהוּ! פַּעַם הֵעִיף שְתֵּי רַגְלָיו יָמִינָה וּפַעַם שְׂמֹאלָה, וְעַל פִּי רֹב הָיוּ רַגְלָיו לְמַעְלָה וְראֹשוֹ לְמַטָּה, וְהַכֹּל בִּמְהִירוּת רַבָּה, עַד כִּי נִדְמָה שֶגַּם פֹּה וְגַם שָם הֵן בְּאוֹתוֹ רֶגַע עַצְמוֹ, וּבַקַּרְקַע אֵינָן נוֹגְעוֹת כְּלָל. וְהַתְּאוֹ! הוּא הִסְתּוֹבֵב בַּמַּעְגָּל, הֵנִיעַ ראֹשוֹ מַעְלָה וּמַטָּה, יָמִין וּשְׂמאֹל. גַּם הוּא הָיָה רַקְדָן זָקֵן וְרָגִיל.

“אַף עַל פִּי כֵן יָרֵא הָיִיתִי פֶּן יִמָּשֵךְ הַמָּחוֹל יוֹתֵר מִדַּי לְיוּקוּ וְהַתְּאוֹ יַרְקִידֵהוּ שְאוֹלָה. לָכֵן רָמַזְתִּי לוֹ רֶמֶז בַּחֲנִיתִי כִּי יֶחְדַּל וְרַב לוֹ. הָהּ, יוּקוֹ הָאַמִּיץ, שוּבָה נָא וְצֵא בְּמָחוֹל וְנֶחֱזֶה בְּךָ כֻּלָּנוּ, כִּי מַה יָפוּ פְּעָמֶיךָ בָּאֲוִיר!”

“אִם תָּבִיא לִי תְּאוֹ, בַּבָּה פָּמְבֶּה,” נַעֲנָה יוּקוּ בְּנָחַת.

וְקַשְוַלָּה רוּחוֹ טוֹבָה עָלָיו אוֹתָהּ שָעָה, כָּאָמוּר, וַיְהִי נָכוֹן לַעֲשוֹת גְּבוּרוֹת.

“הִנְנִי וְאָבִיא לָךְ!” עָנָה – וַיֵּלֵךְ.

הַכּוּשים צָחְַקוּ לִדְבָרָיו בְּחָשְבָם, כַּמּוּבָן, כִּי אַךְ לָצוֹן חָמַד לוֹ, וְאוּלָם שתֵּי שָעוֹת עָבְרוּ וְהוּא לֹא שָב.

בֵּינָתַיִם הֵבִיאוּ אֶת הַתְּאוֹ הַמּוּמָת אֶת הַמַּחֲנֶה וּצְלִי בְשָׂרוֹ הַטּוֹב נָעַם לְכָל בְּנֵי הַשַיָּרָה.

נִתְחֵי בָשָׂר נֶחְלְקוּ גַּם בֵּין הַכּוּשִים; אוּלָם אֲחָדִים מֵהֶם לֹא רָצוּ לִטְעֹם מִן הַסְּעֻדָּה בְּטֶרֶם יֵדְעוּ עַל גּוֹרַל קַשוַלָּה, וַיַּחְלִיטוּ לַחְַקֹר וְלִדְרֹש, בְּיַחַד עִם סַנְגּוּלָה אִשְתּוֹ, שֶאַךְ זֶה עַתָּה נוֹדַע לָהּ כָּל הַדָּבָר, אַחֲרֵי הַכְּרַסְתָּן הָאַמִּיץ הַזֶה.

וּמַה גָּדַל תִּמְהוֹנָם בִּרְאוֹתָם, אַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים, וְהִנֵּה הוּא הוֹלֵךְ וְסוֹחֵב בֶּן־תְּאוֹ, טוֹרֵחַ וְיָגֵעַ וּמוֹשֵךְ אַחֲרָיו בְּרֹב כֹּחַ.

הֲמֻלַּת תִּמָּהוֹן קָמָה בַּמַּחֲנֶה. אִיש אֶל רֵעֵהוּ הִבִּיטוּ מִשְתּוֹמְמִים. גְּבוּרָה כָּזֹאת לֹא נִשְמְעָה עוֹד. וּמִי עָשָׂה אֶת הַדָּבָר? – קַשוַלָּה! מִי פִלֵּל, מִי מִלֵּל.

“אֶת לֵב הָאֲרִי אָכַלְתִּי,” בֵּאֵר בַּבַּה פָּמְבֶּה, “וְעַתָּה גְּבוּרַת הָאֲרִי בְּמָתְנָי.”

בְּעֵינֵי הַשְּחוֹרִים לֹא הָיָה כָּל סָפֵק בַּדָּבָר. בְּלֵב כֻּלָּם דָּבְקָה הָאֱמוּנָה, כִּי תְּכוּנוֹתָיו שֶל כָּל בַּעַל־חַיִּים עוֹבְרוֹת אֶל הָאִיש אֲשֶׁר יאֹכַל אֶת לִבּוֹ. בָּזֶה יַאֲמִינוּ גַּם הַקַּנִּבַּלִים, אוֹכְלֵי בְּשַׂר אָדָם.

עַתָּה נוֹדַע הַדָּבָר, לָמָּה פָּתְחוּ הְַשְּחוֹרִים אֶת לֵב הָאַרְיֵה, כַּאֲשֶר צִוּוּ הַלְּבָנִים לְהָבִיא אֶת גְּוִיָּתוֹ, בְּחָרִיצוּת וּבָאֳמָנוּת יְתֵרָה. קַשוַלָּה מִהֵר וְהוֹצִיא אֶת לֵב הָאַרְיֵה, אָכַל אוֹתוֹ חַי וַיְהִי בָּטוּחַ כִּי עַתָּה יִמָּלֵא גְבוּרָה, וְלָכֵן הָלַךְ לְבַצֵּעַ אֶת מְזִמָּתוֹ הַשוֹבֵבָה בְּלִי כָּל מֹרֶךְ וָפָחַד.

בָּרִאשוֹנָה עָבַר אֶת הַנָּהָר וַיִּסָּתֶר מֵאֲחוֹרֵי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם תָּבֹאנָה חַיּוֹת הַטֶּרֶף לִשְתּוֹת; וְהַמָּקוֹם חָבוּי מֵעֵין רוֹאִים.

קַשוַלָּה רָאָה עַל יַד הַדִּישוֹנִים הָרַבִּים אֲשֶׁר נִגְלוּ לְנֶגֶד עֵינָיו גַּם תּוֹאָה עִם עֶגְלָתָהּ הָרַכָּה, וְהָעֶגְלָה קָפְצָה פַּעַם פַּעַם וְהִתְרַחֲקָה מֵעַל אִמָּהּ עַד בּוֹאָהּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הִסְתַּתֵּר שָם קַשוַלָּה בֵּין עֲשָׂבִים גְּבוֹהֵי קוֹמָה.

הַכּוּשי קָפַץ חִיש מִמְּקוֹמוֹ, מִמְּקוֹם מַאֲרָבוֹ הַמְּסֻתָּר, אַף כִּי הָיָה כָּבֵד וּמְסֻרְבָּל.

תְּנוּעָה מְהִירָה כָּזֹאת לֹא עָשָׂה גַּם בִּימֵי נְעוּרָיו בְּטֶרֶם יִשְמַן וּבְהְיוֹתוֹ עוֹד קַל בְּרַגְלָיו; וְהַקְּפִיצָה עָלְתָה יָפֶה!

מִיָּד לָחַץ אֶת נְחִירֵי הָעֵגֶל הַנִּדְהָם וּגְרוֹנוֹ, וְלֹא יָכֹל לְהוֹצִיא מִפִּיו כָּל גְּעִיָּה עַד כִּי אָבְדוּ חוּשָיו. כַּאֲשֶׁר הִתְחִילָה הַתּוֹאָה לְבַקֵּש אֶת עֶגְלָתָהּ, עָמַס אוֹתָהּ קַשוַלָּה עַל כְּתֵפָיו וַיִּתְחַמֵּק חֶרֶש בְּלִי הַשְמִיעַ כָּל שָאוֹן. בְּהַרְגִּישוֹ כִּי הָעֵגֶל מִתְכַּוֵּן לְהוֹצִיא קוֹל גְּעִיָּה מִגְּרוֹנוֹ, עָצַר בְּלֶכְתּוֹ וַיִּלְחַץ שוּב אֶת נְחִירָיו לִמְנֹעַ מִמֶּנּוּ אֲוִיר לִנְשִימָה, וְרַק בְּהַקְרִיבוֹ אֶל הַמַּחֲנֶה נָתַן לוֹ לִשְאֹף רוּחַ.

וְאוּלָם יוּקוּ הוֹדִיעַ כִּי רַק עִם תְּאֹוִים מְגֻדָּלִים כַּדַּאי וְרָאוּי לְפָנָיו לְרַקֵּד וְלֹא עִם עֶגְלָה עֲלוּבָה, כִּי לֹא לְפִי כְבוֹדוֹ הַדָּבָר. לָכֵן שָחְַטוּ אֶת צֵידוֹ שֶל קַשוַלָּה וַיְנַתְּחוּהוּ לִנְתָחִים, וְאַף כִּי רַבָּה הָעֲבוֹדָה וְנִמְשְכָה עַד שָעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְּלָה לֹא נִתְעַצְּלוּ הָאְַנָשִים וַיִּצְלוּ אֶת הַבָּשָׂר וַיֹּאֹכְלוּהוּ.

הַכּוּשִים אוֹהֲבִים לְאַחֵר שֶבֶת בַּלַּיְלָה, וּמַעֲשֶׂה הַגְּבוּרָה שֶל קַשוַלָּה לֵב־הָאֲרִי הָיָה רָאוּי שיְּחֲגּוּהוּ בְּכָבוֹד, וְאֵין לְךָ חֲגִיגָה טוֹבָה מֵאֲכִילַת צְלִי צָיִד. אָמְנָם קָשֶה בְּשַׂר הַתְּאוֹ מִבְּשַׂר הַבָּקָר, אוּלָם הַצָּלִי יֶעֱרַב לַחֵךְ.

בֵּינָתַיִם רָבוּ הֶנְדְרִיק וְלֵיזוֹן עַל דְּבַר עוֹר הָאַרְיֵה. כָּל אֶחָד רָצָה לְהוֹכִיחַ כִּי לַחֲבֵרוֹ הוּא, וְרַק לַחֲבֵרוֹ הַזְּכוּת לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ, כִּי עַל כֵּן רַק יְרִיָּתוֹ הִיא שֶהֵמִיתָה אֶת הָאֲרִי.

“תֵּדַע?” הוֹדִיעַ הָרוֹפֵא לְבַסּוֹף, “הָבָה נָבִיא אוֹתוֹ שְנֵינוּ שַי לַגְּבֶרֶת סַנָּה, וְהַקֵּץ לְרִיב וּלְוִכּוּחִים.”

 

פֶּרֶק חֲמִשָּׁה־עָשָׂר: הַכַּדְכֹּד של הַהֶרְצוֹג אֶרְנֶסְט    🔗

הַיּוֹם הָיָה חַם מְאֹד, עַל פְּנֵי הַסַּבָּלִים יָרְדָה זֵעָה קִלּוְּחִים קִלּוּחִים. אוּלָם תַּחַת הִתְאוֹנֵן וְהִתְקַצֵּף הִתְקַלְּסוּ וְלָעְַגוּ, כְּדֶרֶךְ הַכּוּשִים, וַיְבַדְּחוּ זֶה אֶת זֶה בְּמַהֲתַלוֹתֵיהֶם.

“אָח! הִנֵּה הֶחָלָב הַטּוֹב הַזֶּה וְהַחֶמְאָה הַנֶּחְמָדָה, אֲשֶׁר עָרְבוּ אֶתְמוֹל לְחִכִּי כָּל כָּךְ, שָבִים וְיוֹצְאִים וְאוֹבְדִים בְּתוֹךְ הַדֶּשֶא,” אָמַר הָאֶחָד.

“אָכֵן שָמֵן הָיָה בְּשַׂר הַתְּאוֹ!” הִתְאוֹנֵן הַשֵּנִי וְקָרַץ בְּעֵינָיו, “הִנֵּה הַמִּיץ הַנָּעִים הַזֶּה זָב עַתָּה וְיוֹצֵא דֶּרֶךְ מִצְחִי.”

“מַה בֶּצַע כִּי נֹאכַל וְכִי נִשְתֶּה?” הִתְפַּלְסֵף הַשְּׁלִישִׁי, “וְהַזֵּעָה גוֹרֶפֶת וְסוֹחֶפֶת הַכֹּל.”

“רַב לָכֶם,” הֵעִיר קַשוַלָּה; “אַדְרַבָּא: דַּוְקָא מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי פּוֹלֵט זֵעָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכֻּלְּכֶם, אַף כִּי לֹא סַבָּל אֲנִי, מִצְוָה עָלַי לְהַרְבּוֹת בִּשְתִיַּת פָּמְבֶּה. שְאִם לֹא כֵן, הְַרֵי כָל בְּשָׂרִי נָמֵס וְהוֹלֵךְ כְּחֶמְאָה בַּשָרָב.”

“הָהּ, אַתָּה!” שָׂחַק פַּרְקֶר, “אִם גַּם יִמַּק חֲצִי בְּשָׂרְךָ בְּזֵעָה, עוֹד רַב יִהְיֶה בַּנּוֹתָר לְהָקִים מִמֶּנּוּ לִפְלֵטָה גְדוֹלָה סַבָּל אֶחָד וְאַסְכָּרִי אֶחָד.”

כָּכָה הִרְבּוּ הָאְַנָשים לַהַג וּפִטְפּוּט וּפַעַם פַּעַם פָּרַץ צְחוֹק אַדִּיר מִפִּי הַשּוֹמְעִים. וְאַף כִּי לֹא כָל הַמַּהֲתַלּוֹת הָיוּ שְנוּנוֹת בְּיוֹתֵר, לֹא נִמְנַע הַ“קָּהָל” מֵהַבִּיעַ אֶת קוֹרַת רוּחוֹ, לְאוֹת הַכָּרַת טוֹבָה, בְּקוֹל צְחוֹק אַדִּיר.

וְהִנֵּה הִגִּיעוּ עַד כְּפָר אֶחָד, וְיוֹשְבָיו הֶרְאוּ אוֹתוֹת אֵיבָה לַשַּיָּרָה וַיִּהְיוּ נְכוֹנִים לְהִתְנַפֵּל עָלֶיהָ.

קַשוַלָּה, אֲשֶׁר מִיּוֹם אָכְלוֹ אֶת לֵב הָאֲרִי הָיָה בֶּאֱמֶת עָשׂוּי לִבְלִי חָת, הִבִּיעַ חֶפְצוֹ לָבוֹא בַּמַּשָּׂא וּמַתָּן עִם יוֹשְבֵי הַכְּפָר. יוּקוּ וּפַרְקֶר נִלְוּוּ גַם הֵם אֵלָיו. זְקַן הַכְּפָר יָצָא לִקְרָאתָם וּבְנֵי לִוְיָתוֹ עִמּוֹ.

“לָמָּה תְבַקְּשוּ לְהִלָּחֵם בָּנוּ!” שָאַל יוּקוּ.

“יְרֵאִים אֲנַחְנוּ פֶּן בָּאתֶם לַעֲשוֹת לָנוּ רָעָה, כִּי לֹא אֲנָשים כָּמוֹנוּ אַתֶּם.”

“כֵּיצַד?” שאַל פַּרְקֶר, “וְכִי לֹא שְחוֹרִים אָנוּ כְּמוֹכֶם, אוֹ אֵין לָנוּ יָדַיִם וְרַגְלַיִם כְּמוֹכֶם כֻּלְּכֶם?”

כֵּן," אָמַר זְקַן הַכְּפָר, “אָמְנָם מַרְאֵיכֶם מַרְאֶה בְנֵי אָדָם כָּמוֹנוֹ, אוּלָם זִקְנֵיכֶם וְרָאשֵיכֶם הַלְּבָנִים, הַיְּצוּרִים הַָהֵם, מִי הֵם וּמַה טִיבָם בֵּין הַבְּרִיּוֹת?”

“הָהּ,” נַעְַנָה קַשוַלָּה גַּם הוּא, “אֵלֶּה מֵעַל הַיָּרֵחַ הֵם בָּאִים, לָכֵן פְּנֵיהֶם לְבָנִים כִּפְנֵי הַיָּרֵחַ בְּמִלּוּאוֹ; אוּלָם אַךְ יַתְחִיל הַיָּרֵחַ לְהִתְמַעֵט, יַשְחִירוּ פְּנֵיהֶם הָלֹךְ וְשָחוֹר וּבְבוֹא הַיָּרֵחַ הֶחָדָש וְהָיוּ שְחוֹרִים כְּאֶחָד מֵאִתָּנוּ.”

זְקַן הַכְּפָר פָּעַר פִּיו מֵרֹב תִּמָּהוֹן וְאַחַר אָמַר: “נִרְאִים הַדְּבָרִים, וּבְרוּכִים יִהְיוּ הָאֲנָשים בְּבוֹאָם, אִם דּוֹרְשֵי שָלוֹם הֵמָּה.”

“אַנְשֵי שָלוֹם הֵם כַּיָּרֵחַ,” הִבְטִיחַ קַשוַלָּה, “וְאֵינָם דּוֹקְרִים כַּשֶמֶש.”

דִּבְרֵי הַלֵּץ הָאֲחָדִים הָיוּ דַיָּם, כְּדֵי לְהַטּוֹת אֶת לִבָּם שֶל אוֹתָם הַפְּרָאִים עַצְמָם, אֲשֶׁר זֶה עַתָּה הֶעֱמִידוּ פָּנִים זוֹעֲפִים וְנִזְעָמִים וְאָמְרוּ לְהִתְנַפֵּל עַל הַתַּיָּרִים, בְּחֶפְצָם לְקַדֵּם אֶת פְּנֵי הָרָעָה בְּעוֹד מוֹעֵד.

בְּשָעָה שֶהָיוּ בְּנֵי הַשַּיָּרָה מְקִימִים אֶת אָהֳלֵיהֶם, בָּאוּ סַקְרָנִים מִתּוֹךְ הַכְּפָר לִרְאוֹת בָּאֲנָשים הַלְּבָנִים, אֲשֶׁר פְּנֵיהֶם מִשְתַּנִּים כִּפְנֵי הַיָּרֵחַ.

כָּל תְּנוּעָה שֶלֹּא כָּרָגִיל בְּמַעֲשֵׂי הַלְּבָנִים הֵבִיאָה מֹרֶךְ בְּלֵב הַפְּרָאִים וַתַּרְתִּיעֵם אְַחוֹרַנִּית.

פַּעַם דָּחַף אֶחָד מִילִידֵי הָאָרֶץ אֶת הָעַרְבִי אַחְמֶד, שֶלֹּא בְּמִתְכַּוֵּן. אַחְמֶד לֹא הָיָה רָצוּי לְיוֹשְבֵי הַכְּפָר, כִּי הַכּוּשִים וְהַסּוֹמָלִים הָעוֹמְדִים תַּחַת פְּקֻדָּתוֹ דִּבְּרוּ עָלָיו סָרָה בְּאָזְנֵיהֶם. הָעַרְבִי נֶעֱלַב מִדְּחִיפָה קַלָּה זוֹ וַיִּקְרָא בְּכָעַס: “גֹּלֶם כָּמוֹךָ לֹא רָאִיתִי מִיָּמָי; מִפָּנֶיךָ נִכָּר, כִּי כָּל הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת יִשְכְּנוּ בָךְ.”

הַשָּחוֹר הֵסַב אֶת פָּנָיו אֵלָיו וַיֹּאמֶר בְּבַת צְחוֹק! “אָמְנָם כֵּן, אוֹדֶה וְלֹא אֵבוֹש, וְאַחֶרֶת מֵאַיִן תִּהְיֶה? הֲלֹא כָּל הַטּוֹב וְהַחֶסֶד אַךְ בְּךָ יִשְכֹּנוּ!”

“שוֹטֶה אָתָּה!” קָרָא אַחְמֶד בְּקֶצֶף עַל תְּשוּבַת הַשָּחוֹר הָרַכָּה וְהַנּוֹחָה.

“אֱמֶת הַדָּבָר, שוֹטֶה אָנִי,” עָנָה הַשָּחוֹר בְּנַחַת, “כִּי הֵן אַתָּה הוּא הֶחָכָם מִכָּל אָדָם.”

נִסְתַּתְּמוּ טַעֲנוֹתָיו שֶל אַחְמֶד. הוּא עָמַד נִכְלָם.

“רְאֵה נָא!” אָמַר שוּלְץ אֶל לֵיזוֹן, “כֵּיצַד פִּיֵּס הַפֶּרֶא הַזֶּה בִּנְעִימוּת וָחֵן אֶת הָעַרְבִי אֲשֶׁר חֵרֵף אוֹתוֹ עַל לֹא דָבָר! כַּמָּה קָשֶה לִכְעֹס הוּא הַפֶּרֶא הַזֶּה וְכַמָּה יִתְרוֹן לוֹ מִן הָעַרְבִי בְּנַחַת רוּחַ וְדַרְכֵי נִמּוּס! בְּלַעֲגוֹ הַקַּל וְהַשָנוּן הִכָּה אֶת אִיש רִיבוֹ מַכָּה נִצַּחַת, יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אִלּוּ הָיָה מַמְטִיר עָלָיו דִּבְרֵי חֲרָפוֹת וּנְאָצוֹת. וְהֲלֹא אֵלֶּה הֵם הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לִפְנֵי חֲצִי שָעָה פְרָאִים וּצְמֵאֵי דָם הָיוּ בְּעֵינֵינוּ!”

בְּבִקְעַת רוּסִיסִי נִגְלוּ לְעֵינֵי הַתַּיָּרִים עֲרוּצִים נֶחְמָדִים, וְכָל הַנָּהָר בִּכְלָל הָיָה נֶהְדָּר.

בְּבוֹאָם אֶל מָקוֹם אֲשֶׁר שָׁם יִלָּחֵץ הַנָּהָר בֵּין קִירוֹת סְלָעִים וְיִטֶּה מַעֲרָבָה, עָזְבוּ הַנּוֹסְעִים אֶת שֶטֶף הַנָּהָר וַיָּשִׂימוּ פְּנֵיהֶם נֶגְבָּה.

אוּלָם אַחֲרֵי לֶכְתָּם יוֹם תָּמִים עָמְדָה הַשַּׁיָּרָה לִפְנֵי נַחַל עָמֹק מְאֹד, זְרוֹעַ רוּסִיסִי, וְלֹא יָכְלוּ לַעֲבֹר.

הַנּוֹסְעִים עָמְדוּ לְטַכֵּס עֵצָה מַה לַעֲשׂוֹת: הֲיִגְשרוּ גֶשֶר עַל פְּנֵי הַנָּהָר אוֹ סִירָה יַעֲשׂוּ לָהֶם וְיַעֲבִירוּ אֶת הַשַּיָּרָה.

וְאוּלָם מֵאַיִן יִקְחוּ לָהֶם עֵצִים גְּבֹהִים לַעֲשׂוֹת גֶשֶר, וַאֲפִילוּ סִירָה קָשֶה הָיָה לַעֲשׂוֹת בְּאֵין גִּזְעֵי עֵץ חֲזָקִים. וְהָעֲבוֹדָה, אִם כָּךְ וְאִם כָּךְ, תִּמָּשֵךְ יָמִים רַבִּים, כִּי אִם גַּם יַעֲשוּ לָהֶם סִירָה אַחַת, עַל כָּרְחָם יִתְמַהְמְהוּ פֹּה יָמִים אֲחָדִים עַד אֲשֶׁר יַעֲבִירוּ אֶת כָּל הַכְּבֻדָּה וְכָל בְּנֵי הַשַּׁיָּרָה.

לָכֵן הִצִּיעַ לֵיזוֹן לִנְטוֹת מִזְרָחָה, אוּלַי יִמְצְאוּ שָם מַעֲבָר בְּמַעֲלֶה הָנָהָר; בְּדֶרֶךְ זוֹ לֹא יוֹצִיאוּ גַם זְמָן לְבַטָּלָה, כִּי מַטְרָתָם הַקְּרוֹבָה בְּיוֹתֵר: אוּרוּנְדִי עִם מַעְיְנוֹת קָגֶרָה – גַם הֵם מִזְרָחִית־דְּרוֹמִית מְקוֹמָם.

וְאוּלָם פְלִיטְמוֹר חָפֵץ עוֹד לָתוּר אֶת רוּסִיסִי, וְלָכֵן מָסְרוּ אֶת הַדָּבָר בִּידֵי שוּלְץ, כִּי יִהְיֶה הוּא הַמְפַשֵּׁר בֵּינֵיהֶם וְכַאֲשֶׁר יִגְזֹר כֵּן יָקוּם, כִּי עַל כֵּן מְנַהֵל הַשַיָּרָה הוּא.

הַפְּרוֹפֵסוֹר גַם הוּא פִּקְפֵּק בַּדָּבָר; מִצַּד אֶחָד הָיְתָה הַצָּעַת לֵיזוֹן קַלָּה וְנוֹחָה, אוּלָם מִצַּד שֵנִי, רוֹצֶה הָיָה בְּכָל נַפְשוֹ לְמַלְּאוֹת אֶת חֵפֶץ הַלּוֹרְד, שֶכָּל הַשַּׁיָּרָה נִצְטַיְּדָה כִּמְעַט כֻּלָּהּ עַל חֶשְבּוֹנוֹ.

הוּא עָמַד כְּאִיש אוֹבֵד עֵצוֹת וְהֶעֱבִיר עֵינָיו סָבִיב, כְּאִלּוּ קִוָּה לְגַלּוֹת פֹּה דָבָר אֲשֶׁר נֶעְלַם מֵעֵינָיו עַד כֹּה, וְאוּלָם כָּל חָדָש לֹא רָאוּ עֵינָיו, זוּלָתִי דְּלוּעִים רַבּוֹת שֶהָיוּ גְדֵלוֹת בְּחֶבֶל זֶה, דְּלוּעִים גְּדוֹלוֹת מְאֹד.

וְאוּלָם דַּוְקָא דְּלוּעִים אֵלֶּה הֵבִיאוּ בְּלִבּוֹ מַחֲשֶבֶת יְשוּעָה. “הִנֵּה עָלָה עַל לְבָבִי,” קָרָא בְּצָהְָלָה, “מַה שֶאָמְרוּ הַמְּלֻמָּדִים בַּרְטָה וּשוֵינְפוּרְט, כִּי דַיָּן תְּרֵיסָרִים אְַחָדִים מִן הַדְּלוּעִים הַבֵּינוֹנִיּוֹת לִבְנוֹת מֵהֶן בְּמֶשֶךְ זְמָן קָצָר סִירָה שֶׁאֶפְשָׁר לָשוּט בָּהּ. פֹּה לְפָנֵינוּ דְּלוּעִים גְּדוֹלוֹת מָאֹד לְמֵאוֹת, וּמַה לָנוּ עוֹד? אָמְנָם הָעְַבוֹדָה תִּמָּשֵךְ יָמִים אֲחָדִים, כִּי רֵאשית כֹּל עָלֵינוּ לְיַבֵּש אֶת הַדְּלוּעִים, אַךְ הֵן סוֹף סוֹף הִגִּיעַ הַזְּמָן לָנוּחַ קְצָת.”

“טוֹב וְנֶחְמָד!” קָרָא הַלּוֹרְד פְלִיטְמוֹר שָׂמֵחַ וְצוֹהֵל בִּרְאוֹתוֹ כִּי מִשְאֲלוֹת לִבּוֹ הוֹלְכוֹת וּמִתְמַלְּאוֹת. “אוּלָם דַּעְתִּי הִיא, כִּי אִם נַחֲלִיט סוֹף סוֹף לִבְנוֹת לָנוּ מַעְבָּרָה, אַל נָא יאֹבַד עֲמָלֵנוּ לַשָּוְא, כִּי לָמָּה יְשַמֵּש הַבִּנְיָן הַזֶּה רַק לַעֲבֹר בּוֹ אֶת הַנָּהָר בִּלְבָד?”

“עַל כָּל פָּנִים,” מִלֵּא הֶנְדְרִיק אַחֲרֵי דִבְרֵי הַלּוֹרְד, “חֲבָל עַל מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה שֶתֶּאֱרַךְ יָמִים מִסְפָּר, וּבְשָעָה קַלָּה תֵּעָזֵב כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ.”

“לָכֵן יֵש עִם לְבָבִי לְהַצִּיעַ.” הוֹסִיף פְלִיטְמוֹר, “כִּי נִבְנֶה לָנוּ רַפְסוֹדָה חֲזָקָה וַאֲרֻכָּה, אֲשֶׁר תִּשָּׂא אֶת כָּל בְּנֵי הַשַּיָּרָה, וְנִסַּע בְּמוֹרַד הַנָּהָר, כְּכֹל אֲשֶׁר נוּכַל. אִם יַצְלִיחַ הַדָּבָר בְּיָדֵנוּ נְקַצֵּר אֶת דַּרְכֵּנוּ מַהֲלָךְ יָמִים אֲחָדִים וְנַעֲבֹר בְּיוֹם אֶחָד דֶּרֶךְ חֲמִשָּׁה יָמִים; רֵאשִית, מִפְּנֵי שֶהַדֶּרֶךְ עַל פְּנֵי הַמַּיִם קַלָּה וּמְהִירָה יוֹתֵר, וְשֵנִית, חוֹשֵש אֲנִי, כִּי גַם הַסַּבָּלִים נוֹחַ לָהֶם מַסָּע עַל פְּנֵי הַמַּיִם מִמַּשָּׂא עַל כְּתֵפָיִם.”

“רַעְיוֹן נַעֲלֶה!” קָרְאָה הֵילִינִי, “מָה אֶשְׂמַח לָשוּט עַל פְּנֵי הַמָּיִם!”

וְהֶנְדְרִיק הֵעִיר: “לַמַּעֲשֶׂה, אֵין הֶבְדֵּל אִם נִבְנֶה רַפְסוֹדָה קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה, הָעֲבוֹדָה אַחַת הִיא, כָּל עִקָּרוֹ שֶל דָּבָר – יִבּוּש הַדְּלוּעִים, וְיִבּוּש אֶלֶף כְּיִבּוּש אֶחָת. גַּם נִקּוּר הַדְּלוּעִים עֲבוֹדָה קַלָּה הִיא, וְכֵיוָן שֶהַכּוּשִים רְגִילִים בָּהּ וְהַכֹּל מֻמְחִים לַדָּבָר, גַּם נָשִים וְתִינוֹקוֹת, הֲלֹא יַסְפִּיק לָנוּ זְמָן יוֹם אֶחָד כְּדֵי לְהָכִין אֶלֶף שַלְחוּפִיּוֹת שֶל אֲוִיר אֵלֶּה.”

וְדִבְרֵי הֶנְדְרִיק נִתְקַיָּמוּ. הָעֲבוֹדָה נֶעֶשְׂתָה בִּזְרִיזוּת יְתֵרָה. הַדְּלוּעִים הַמְּנֻקָּרוֹת נִתְמַלְּאוּ חוֹל לוֹהֵט אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַנָּהָר, וְאַחֲרֵי שֶׁהֶחֱלִיפוּ אֶת הַחוֹל פְּעָמִים תְּכוּפוֹת, יָבְשוּ הַדְּלוּעִים מַהֵר וְלַיּוֹם הָרְבִיעִי אֶפְשָר הָיָה לְחַבְּרָן בְּסִיב. כָּל הַיָּדַיִם הָיוּ מְלֵאוֹת עֲבוֹדָה, וּמִקֵּץ שְנֵי יָמִים צָפָה עַל פְּנֵי הַנָּהָר רַפְסוֹדָה גְדוֹלָה וַחֲזָקָה, קְשוּרָה אֶל שְׂפַת הַנָּהָר.

שִכְבָה עָבָה שֶל סוּף וְצִמְחֵי־עֲרָבָה אֲרֻכִּים וַחֲזָקִים כִּסּוּ אֶת הַדְּלוּעִים. וּכְבָר בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי בָּעֶרֶב הֶעֱבִירוּ הַנּוֹסְעִים אֶת כָּל הַכְּבֻדָּה אֲשֶׁר לָהֶם אֶל הָרַפְסוֹדָה וּמִמָּחֳרַת הַבֹּקֶר יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ.

שָעוֹת רַבּוֹת עָשׂוּ הַנּוֹסְעִים דַּרְכָּם בֵּין שְׂפָיוֹת יְרֹקוֹת, שְטוּחוֹת וּמְשֻפָּעוֹת חֲלִיפוֹת, עָבְרוּ גַם דֶּרֶךְ יְעָרִים כְּבֵדִים, מְלֵאֵי תַּעֲלוּמָה.

אַךְ הִנֵּה הִתְחִילָה שְׂפַת הַנָּהָר מִתְנַשֵּׂאת וְעוֹלָה בַּסְּלָעִים. חוֹמוֹת הַסְּלָעִים הָאֵלֶּה שֶהָלְכוּ הָלֹךְ וְהִזְדַּקֵּף לִשְנֵי עֶבְרֵי הַנָּהָר הֵבִיאוּ דְאָגָה בְּלֵב שוּלְץ. הוּא נָשָׂא עֵינָיו פַּעַם פַּעַם לִרְאוֹת אוּלַי הִגִּיעַ קִצָּן.

הַפְּרוֹפֵסוֹר זָכַר אֶת זִרְמֵי הַקּוֹנְגוֹ וְהַזַּמְבֶּזִי הַנּוֹרָאִים, אֲשֶׁר מַלְקוֹחַ רַב בָּלְעוּ וַעֲצוּמִים הֲרוּגֵיהֶם. נִדְמָה לוֹ כִּי גַם פֹּה נִשְקָף אָסוֹן לַשַּיָּרָה, וְחֶרְדָּתוֹ גָּדְלָה בְּיוֹתֵר בִּרְאוֹתוֹ כִּי שְׂפוֹת הַנָּהָר מִתְקָרְבוֹת אַחַת אֶל אַחַת וְהַזֶּרֶם הַנִּלְחָץ בֵּין הַמְּצָרִים הוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר.

לָשוּב? דָּבָר זֶה אִי אֶפְשָר הָיָה אֲפִילוּ לְהַעֲלוֹת עַל הַדָּעַת; לַחְתֹּר פֹּה נֶגֶד הַזֶּרֶם אוּלַי אֶפְשר הָיָה בְּסִירָה קַלָּה, אַךְ לֹא בְּרַפְסוֹדָה גְדוֹלָה, וְאַף כִּי בְּאֵין מְשוֹטִים מַמָּש, כִּי רַק בְּמוֹטוֹת עֵץ חָתְרוּ בַּמָּיִם. וְאוּלָם גַּם לַחֲנוֹת בַּמָּקוֹם הַהוּא מִן הַנִּמְנָע הָיָה, כִּי הַסְּלָעִים הִתְנַשְׂאוּ כְּחוֹמוֹת זְקוּפוֹת.

וּפִתְאֹם, בִּמְקוֹם עִקּוּלוֹ שֶל הַנָּהָר, רָאָה שוּלְץ וְהִנֵּה הִתְלַכְּדוּ הַסְּלָעִים בַּמָּרוֹם וּמִנְהָרָה שְחוֹרָה נִפְתְּחָה, וְהָרַפְסוֹדָה הוֹלֶכֶת וְנִבְלַעַת חִיש מַהֵר.

“הַשֵּם יְרַחֵם!” קָרָא הַפְּרוֹפֵסוֹר. “לוּ רַק נֵצֵא בְּשָלוֹם מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה!”

רֶגַע – וְהַנּוֹסְעִים נֶעֶלְמוּ בְּחֵיק הָהָר וְהֵם שָטִים וְנִשָּׂאִים כְּחֵץ מִקֶּשֶת בָּאֲפֵלָה הַמִּתְגַּבֶּרֶת. רַק בְּעָמָל רַב עָלָה בְּיָדָם לַעֲצֹר בָּרַפְסוֹדָה שֶלֹּא תִּתְנַגֵּש בַּסְּלָעִים. וְהַמְַּיִם הָמוּ וַיִּרְעֲשוּ עַד לְהַחֲרִיש אָזְנַיִם וְהֵדָם נִשְנָה בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת.

הַנּוֹסְעִים הִדְלִיקוּ אֲבוּקוֹת לְהָאִיר לָהֶם בָּאֲפֵלָה הָרַבָּה; רַק הַרְחֵק הַרְחֵק מֵאַחֲרֵיהֶם נִרְאָה עוֹד הָאוֹר הַקָּלוּש אֲשֶׁר בִּמְבוֹא הַמִּנְהָרָה.

וּמַה נִצְנְצוּ קִירוֹת הַסְּלָעִים לְאוֹר הַלַּפִּידִים הָאֲדֻמִּים! אַבְנֵי נְטָפִים הָיוּ תְלוּיוֹת מִלְמַעְלָה, וּמַעֲבָרִים אַךְ אַבְנֵי אֶלְגָּבִיש.

הַנְּסִיעָה נִתְמַתְּנָה קְצָת, הַשִּפּוּעַ הָלַךְ הָלֹךְ וּפָחֹת, כַּנִּרְאֶה. חָלְפָה אֵפוֹא הַסַּכָּנָה וְחֶרְדַּת הַנּוֹסְעִים לְנַפְשָם גַּם הִיא עָבְרָה.

“הֵידָד!” קָרָא הָרוֹפֵא כַּאֲשֶר הִקְרִיבָה הָרַפְסוֹדָה אֶל קִיר הַמִּנְהָרָה, וְהוּא הִכָּה בַּמּוֹט בְּכָל כֹּחוֹ בְּגוּש גָּדוֹל שֶהָיָה בּוֹלֵט בְּיוֹתֵר וְהָאֶבֶן נָפְלָה עַל הָרַפְסוֹדָה.

“הֵידָד!” קָרָא הָרוֹפֵא שֵנִית בַּהֲרִימוֹ אֶת הַגּוּש הַנּוֹצֵץ. "הְַלֹא זוֹהִי הַמְּעָרָה אֲשֶׁר בָּהּ עָבַר הַהֶרְצוֹג אֶרְנֶסְט עִם אַבִּירָיו וְהֵתַז אֶבֶן מַבְרִיקָה מֵעַל הַקִּיר, אֶבֶן כַּדְכֹּד. עַכְשָׁו אְַנִי מַאֲמִין, כִּי הָאַגָּדָה עַל דְּבַר הַהֶרְצוֹג אֶרְנֶסְט לֹא בַּשֶּׁקֶר יְסוֹדָהּ.

"הַהֶרְצוֹג הָאַמִּיץ עָבַר כַּנִּרְאֶה אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָּהּ אֲנַחְנוּ; כִּי הֲלֹא רָאִינוּ כֻּלָּנוּ אֶת הַגַּמָּדִים וְאֶת הָעְַנָקִים אֲשֶׁר הוּא מְסַפֵּר עֲלֵיהֶם. הָאִם לֹא עָבַרְנוּ זֶה עַתָּה דֶּרֶךְ מְעָרַת הַכַּדְכֹּד, אֲשֶׁר מִמֶּנָּה הֵבִיא גַם הוּא לְאָבִיו, לַקֵּיסָר אוֹטוֹ הַגָּדוֹל. אֶבֶן גְּדוֹלָה מְאִירָה, וְאָבִיו שִבֵּץ אוֹתָהּ בְּכִתְרוֹ.

“בְּעֵינַי לֹא יִפָּלֵא אֵפוֹא, אִם נַגִּיעַ וְנָבוֹא גַּם אֶל הָאָרִימַשפְּרִים, בַּעֲלֵי הָעַיִן הָאַחַת, אֲשֶׁר גַּם זִכְרָם בָּא בְָּאַגָּדָה הַהִיא, אוֹ אוּלַי לָקְחוּ אוֹתָם בְּעָרְמָה מֵאֵת הָאָב הַזָּקֵן הוֹמֶרוֹס הַיְּוָנִי, כְּדֵי לְפָאֵר וּלְקַשֵּׁט אֶת מַסַּע הַהֶרְצוֹג בְּסִפּוּרֵי נִפְלָאוֹת יְתֵרִים.”

אְַחֲרֵי נָסְעָם עוֹד כְּדֶרֶךְ שָעָה עַל פְּנֵי מֵי מְנוּחוֹת, הִגִּיעוּ אֶל קְצֵה הַמְּעָרָה, וְכֻלָּם כַּלְּבָנִים כַּשְּחוֹרִים, בֵּרְכוּ אֶת אוֹר הַיּוֹם, בְּשָאְַפָם רוּחַ לִרְוָחָה. הַשְּחוֹרִים, שֶיָּשבוּ עַד עַתָּה מַחֲרִישִׁים וּמְדֻכָּאִים, צָהֲלוּ וַיָּרֹנּוּ וַיְּזַמְּרוּ שִירֵי הַלֵּל וְהוֹדָיָה.

כַּעֲבֹר עוֹד שָעָה אַחַת נִרְאוּ עַל שְׂפַת הַנַּחַל, תַּחַת הַסְּלָעִים הָעֲרֻמִּים, גִּבְעוֹת יֶרֶק, פֹּה הִשְתַּפֵּךְ הַזֶּרֶם אֶל תּוֹךְ הַנָּהָר רוּסִיסִי.

עַתָּה אֶפְשר הָיָה לַעֲלוֹת עַל הַיַּבָּשָה וְלָנוּחַ.

עוֹד יוֹם אֶחָד אָרְכָה הַנְּסִיעָה בָּרַפְסוֹדָה עַל נְהַר רוּסִיסִי, וְאַחַר עָלוּ הַתַּיָּרִים עַל שְׂפַת־הַנָּהָר הַשְּׂמָאלִית וַיַעַזְבוּ אֶת הָרַפְסוֹדָה הַפְּרוּקָה בְּיַד הַגּוֹרָל.

בְּתוֹךְ סַלְעֵי הַשָּׂפָה גִלָּה הֶנְדְּרִיק מָבוֹא אֶל אַחַת הַמְּעָרוֹת.

שוּלְץ חָפֵץ לָתוּר גַּם אֶת הַמָּבוֹא הַנִּפְלָא הַזֶּה, וְיֶתֶר הַלְּבָנִים וְעִמָּם גַּם טִפֵּקִיטַנְגָּה נִסְפְּחוּ אֵלָיו.

וּמִנְהָרָה שְחוֹרָה נִפְתְּחָה, וְהָרַפְסוֹדָה הוֹלֶכֶת וְנִבְלַעַת חִיש מַהֵר.

הַמָּבוֹא הַצַּר הוֹלִיךְ אֶל מָקוֹם מְרֻוָּח וְתִקְרָתוֹ סֶלַע חָלָק. מִתּוֹךְ אוּלָם זֶה אֲשֶׁר מִתַּחַת לָאָרֶץ יָרְדָה מִנְהָרָה רְחָבָה לְמַדַּי, כְּתַבְנִית קֶשֶת, עָמֹק עָמֹק לְמָטָה.

הַמִּנְהָרָה הַזֹּאת שִוְּתָה לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם מַחֲזֶה קְסָמִים נֶהְדָּר. כֻּלָּהּ הָיְתָה רְצוּפָה אֲבָנִים לְבָנוֹת כַּשֶּלֶג, וְהָאֲבָנִים נוֹצְצוֹת וּמַזְהִירוֹת לְנֶגֶד אוֹר הַלַּפִּידִים. דְּמֻיּוֹת מוּזָרוֹת הָיוּ נִשְקָפוֹת אֲלֵיהֶם מֵעַל הַקִּירוֹת אוֹ הָיוּ מִשְתַּלְשְלוֹת מֵעַל הַתִּקְרָה לְמָטָּה: עַמּוּדִים חֲטוּבִים, קוֹרוֹת אֶבֶן, נְחָשִים וּדְרַקּוֹנִים שנִּתְאַבְּנוּ, וְכָאֵלֶּה דְמֻיּוֹת שוֹנוֹת, מְלֵאוֹת קִסְמֵי־חֵן אוֹ מְעוֹרְרוֹת זְוָעָה נִרְאוּ לְעֵינֵיהֶם חֲלִיפוֹת וַיַּכּוּם בְּתִמָּהוֹן.

הַקַּרְקַע הַשָּחוֹר הָיָה גָּמִיש כְּגוּמִי, וְלֹא נִשְמַע כָּל קוֹל בְּלֶכְתָּם עָלָיו; דִּמְמַת אֵימָה תָּקְפָה אֶת הַהוֹלְכִים.

פִּתְאֹם נִפְתַּח לִפְנֵיהֶם מָבוֹא רָחוֹק וְנָהָר שָחוֹר כְּפֶחָם עוֹבֵר בּוֹ.

“הִנֵּהוּ הַסְּטִיכְּס!”⁹ קָרָא שוּלְץ. "הַמַּעֲבָר הַשָּחוֹר שְאוֹלָה. נְהַר הַמָּוֶת!

“וְאָמְנָם, מַה דְּמוּת תַּעַרְכוּ לִנְהַר הָרְפָאִים, פְּרִי הָאַגָּדָה, וּמַה יִשְוֶה לוֹ יוֹתֵר מִנַּחַל שְאוֹל זֶה, הַשוֹטֵף בְּדִמְמַת קֶבֶר, בְּמַחֲשַׁכֵּי עוֹלָם, דֶּרֶךְ אוּלַמִּים מַחֲוִירִים, מְלֵאֵי דְמֻיּוֹת בַּלָּהָה?”

מֵעַל לַנָּהָר נִרְאוּ בַּקִיר חוֹרִים וּמְבוֹאוֹת רַבִּים, אוּלַי מְבוֹאוֹת סֵתֶר אֶל מַחֲזוֹת פְּלָאִים; אוּלָם הַמַּיִם הַקָּרִים כַּקֶּרַח מָנְעוּ אֶת הַתַּיָּרִים מִלֶּכֶת הָלְאָה.

וְהַדְּמָמָה מִתַּחַת הִכְבִּידָה עַל לִבָּם עַד לְבִלְתִּי נְשוֹא, לָכֵן נִמְנְעוּ מִחֲקוֹר אֶת הַמְּעָרָה לִפְרָטֶיהָ, אַף כִּי הַמַּרְאוֹת הָיוּ נִפְלָאִים, מְלֵאִים הוֹד וְתַעֲלוּמוֹת.

הַתַּיָּרִים הָיוּ בְּעֵינֵיהֶם כִּשְבוּיִּם אוֹ כִּקְבוּרִים חַיִּים וַיָּחוּשוּ אֶל הַמּוֹצָא.

מִשָם פָּנְתָה הַשַיָּרָה מִזְרָחָה, וּבְיוֹם הַמָּחֳרָת הִגִּיעָה אֶל גְּבוּל וָרוּנְדִי.

 

פֶּרֶק שִׁשָּׂה־עָשָׂר: הַמֶּלֶךְ הַלָּבָן    🔗

עַל יַד הַגְּבוּל תָּקְעוּ הַתַּיָּרִים אֶת אָהֳלֵיהֶם.

אֲחָדִים מִבְּנֵי שֵבֶט הַוָּרוּנְדִי, אֲשֶׁר רָעוּ אֶת עֶדְרֵיהֶם לֹא הַרְחֵק מִנֶּגֶד, נִתְרַגְּשוּ מְאֹד בִּרְאוֹתָם אֶת הַלְּבָנִים וַיָּחֵלוּ לִקְרֹא וְלִצְרֹחַ בְּקוֹל גָּדוֹל. מִפְּנֵי רִחוּק מָקוֹם אִי אֶפְשר הָיָה לַעֲמֹד עַל כַּוָּנַת הַצּוֹעֲקִים. אַחֲרֵי כֵן שָבוּ אֶל אַרְצָם פְּנִימָה.

וְאוּלָם מָה רַבָּה חֶרְדַּת שוּלְץ בַּבֹּקֶר בְּהַגִּיעַ אֶל אָזְנָיו קוֹל שָאוֹן וַהֲמֻלָּה. קוֹל הֲמוֹן אָדָם רַב כִּשְאוֹן גַּלֵּי יָם מֵרָחוֹק.

הוּא יָצָא לִפְנֵי הָאֹהֶל וַיַּרְא מֵרָחוֹק, כְּדֶרֶךְ חְַצִי קִילוֹמֶטֶר, תַּהֲלוּכַת כּוּשִים, מֵאוֹת אֲנָשים, הוֹלְכִים וּקְרֵבִים אֶל הַגְּבוּל.

הָאֲנָשים הָיוּ נִרְגָּזִים מְאֹד, נִפְנְפוּ בִּזְרוֹעוֹתֵיהֶם וְהִשְמִיעוּ קוֹל צְעָקָה עַד לְהַחֲרִיש אָזְנַיִם.

לְקוֹל הַשָּאוֹן הַמּוּזָר יָצְאוּ גַּם יֶתֶר הַלְּבָנִים מִתּוֹךְ אָהֳלֵיהֶם, וְלֵיזוֹן עִם הֵילֵינִי הִבִּיטוּ גַּם הֵם בְּפָנִים מַבִּיעִים חֲרָדָה אֶל הַתַּהֲלוּכָה הַמִּתְרַגֶּשֶת וּבָאָה.

הַפְּרוֹפֵסוֹר תָּמַהּ מְאֹד בִּרְאוֹתוֹ וְהִנֵּה הַשְּחוֹרִים הַהוֹלְכִים עִמָּם מִתְלוֹצְצִים וּמַרְבִּים צְחוֹק וְכָל פַּחַד לֹא יֵדָעוּ. אַדְרַבָּא, פְּנֵיהֶם מְפִיקִים שִׂמְחָה וְכָל מַרְאֵיהֶם כַּאֲנָשים הַמִּתְעַנְּגִים עַל מַחֲזֶה שַׁעֲשׁוּעִים.

“הַדָּבָר מְעוֹרֵר חֲשָׁד,” פָּתַח שוּלְץ, "בָּרוּר הוּא כִּי הַוָּרוּאַנְדִים אוֹמְרִים לִגְדֹּר אֶת הַדֶּרֶךְ בַּעֲדֵנוּ וְלִמְנֹעַ אוֹתָנוּ מִבּוֹא אֶל אַרְצָם. לְמַרְאֵה מִנְהָגָם הַמְּשֻנֶּה חוֹשֵש אֲנִי כִּי לֹא נוּכַל לַעֲבֹר בְּשָלוֹם אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה וּבְלִי שְפָךְ דָּם לֹא נִכְבֹּש לָנוּ דֶּרֶךְ.

“וְהֲיָכֹל נוּכַל, בִּכְלָל, לִכְבֹּש לָנוּ דָּרֶךְ?” שָאַל לֵיזוֹן בִּמְנוֹד ראֹש. “רְאֵה נָא, הִנֵּה מִסְפָּרָם רַב כָּל כָּךְ וְכֻלָּם מְזֻיָּנִים מִכַּף רַגְלָם וְעַד ראֹשָם, מִי יוֹדֵעַ מַה תִּהְיֶה אַחֲרִית הַמִּלְחָמָה.”

“שְמָעוּנִי נָא.” שִסַּע פְלִיטְמוֹר אֶת דִּבְרֵיהֶם, “אָנֹכִי עָבַרְתִּי בְּאַפְרִיקָה פְּעָמִים רַבּוֹת, וּלְפִי אֲשֶׁר יוֹרֵנִי לִבִּי הִנְנִי לְהוֹדִיעֲכֶם, כִּי כָל הָרַעַש הַזֶּה וְרִגְשַת הֶהָמוֹן הַסּוֹעֵר וְכָל הַתְּנוּעוֹת הַמְשֻנּוֹת וְהַמִּנְהָגִים הַמּוּזָרִים, – אַךְ תְּרוּעַת שָׂשׂוֹן הֵם וְלֹא תְּרוּעַת מִלְחָמָה, דַּעְתִּי הִיא, כִּי הֵם בָּאִים לְהַקְבִּיל אֶת פָּנֵינוּ בְּכָבוֹד.”

“הְמְ,” קָרָא שוּלְץ, "אִם לְשֵם קַבָּלַת פָּנִים וְהַכְנָסַת אוֹרְחִים, מִנְהָגִים מְשֻנִּים הֵם יוֹתֵר מִדָּי. אַף עַל פִּי כֵן, אֶפְשָר שֶאֵין אְַדוֹנִי טוֹעֶה. נִזְכַּרְתִּי, לֹא פַעַם הָיָה מַעֲשֶׂה וַאֲנָשִים אֲשֶׁר זֶה מִקָּרוֹב בָּאוּ לְאַפְרִיקָה וּמִנְהֲגֵי הַמָּקוֹם לֹא הָיוּ יְדוּעִים לָהֶם, שָגוּ לַמַּרְאֶה וְאוֹתוֹת יְדִידוּת וְחִבָּה נֶחְשְבוּ בְּעֵינֵיהֶם כְּקוֹל קוֹרֵא לְמִלְחָמָה, וְטָעוּתָם הָיְתָה לָהֶם לְרוֹעֵץ.

“כָּכָה, לְמָשָל, הִתְאוֹנֵן הַמְפַקֵּד פְרַנְסוּאַ עַל מַעֲשֵׂי אֵיבָה וַהֲטָלַת אֵימָה שֶל שְבָטִים שוֹנִים, וְהַתַּיָּר וִיסְמַן הִכִּיר אַחַר כָּךְ בַּמַּעֲשִׂים אֵלֶּה אוֹת שֶל שָלוֹם וִידִידוּת. זִקְנֵי שִבְטֵי הַפְּרָאִים הָהֵם הָיוּ מְדַיְנִים וְרָבִים זֶה עִם זֶה בִּדְבַר הָאוֹרְחִים הַלְּבָנִים, כָּל כָּךְ גָּדְלָה שִּמְחָתָם וּתְשוּקָתָם לְקַבֵּל אֶת פְּנֵיהֶם בְּכָבוֹד. וְאִלּוּ בְּעֵינֵי פְרַנְסוּאַ נֶחְשְבָה הֲמֻלַּת חֶדְוָה זוֹ לְאוֹתוֹת קֶצֶף וּמַשְׂטֵמָה. טָעוּת כָּזֹאת עֲלוּלָה לִגְרֹם רָעָה רַבָּה לְאָדָם שֶאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְקֹל מַעֲשָׂיו בְּדָעַת.”

“עַל כָּל פָּנִים, הַסַּבָּלִים וְהָאַסְכָּרִיִּים שֶלָּנוּ,” נַעְַנֲה הֶנְדְרִיק “אֵינָם רוֹאִים כָּל סִמָּן שֶל אֵיבָה בְּמִנְהְַגֵי בְּנֵי שֶבֶט וָרוּנְדִי, וְגַם אֲנִי עַל פִּי נִסְיוֹנִי אֲחַוֶּה דַעְתִּי, כִּי צָדַק הַלּוֹרְד פְלִיטְמוֹר בִּדְבָרָיו. הַבִּיטוּ נָא וּרְאוּ! הִנֵּה הֵם מְבָרְכִים אוֹתָנוּ בֶּאֱמֶת בְּשִׂמְחָה וּבְצָהֳלָה”.

בֵּינָתַיִם הִגִּיעַ חֵיל צְבָא הַוָּרוּנְדִים עַד הַגְּבוּל. הֵם בָּאוּ לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַזָּרִים הַלְּבָנִים, אֲשֶׁר הָרוֹעִים הוֹדִיעוּ אֶת דְּבַר בּוֹאָם; הַבְּשׂוֹרָה הִקִּיפָה אֶת כָּל הָאָרֶץ בִּמְהִירוּת הַבָּרָק.

מַרְאֵה פְנֵי הָאֲנָשִׁים וּמִבְנֵה גֵוָם הֵעִידוּ כִּי חֲזָקִים וְאַמִּיצִים הֵם. כֻּלָּם הָיוּ גְּבוֹהֵי קוֹמָה, וּתְנוּעוֹתֵיהֶם מְלֵאוֹת חֵן, תָּוֵי הַפָּנִים עֲדִינִים וְיֵש גַּם מְצֻיָּנִים בְּיָפְיָם.

הֵם לֹא הָיוּ חֲגוּרִים כָּל נָשֶק; כִּי מַה שנֶּחֱשַב בְּעֵינֵי שוּלְץ וְלֵיזוֹן מֵרָחוֹק לְכִידוֹנִים נְטוּיִם, נֶהְפְּכוּ עַתָּה מִקָּרוֹב לְמַטּוֹת עֲטוּפֵי פְרָחִים וַעֲנָפִים מְצִלִּים, וְנוֹשְׂאֵיהֶם זְרָקוּם לְמַעְלָה בְּקוֹל צָהֳלָה.

בִּרְאוֹת בְּנֵי הַשַּיָּרָה אֶת הֶהָמוֹן הָעַלִּיז הַזֶּה, אֲשֶׁר הִגִּיעַ עַד הַגְּבוּל וַיַּעֲמֹד, סָר פַּחְדָּם מֵעֲלֵיהֶם וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכֹל אֶת אֲרֻחַת הַבֹּקֶר בְּשַלְוָה. אַחֲרֵי כֵן פֵּרְקוּ אֶת אָהֳלֵיהֶם, הַסַּבָּלִים טָעֲנוּ אֶת מַשָּׂאָם עַל שִכְמָם וַיָּקוּמוּ לָלֶכֶת.

בְּהַגִּיעַ הַשַּיָּרָה אֶל הַגְּבוּל נִפְלְגוּ בְּנֵי הֶהָמוֹן הַוָּרוּנְדִי לִשְנַיִם וַיְּפַנּוּ בֵּינֵיהֶם דֶּרֶךְ לָאוֹרְחִים לַעֲבֹר בּוֹ לִרְוָחָה.

הַפַּעַם רָכַב לֵיזוֹן עַל שוֹרוֹ בְּראֹש וַיָּבֹא, לֹא בְּלִי מֹרֶךְ לֵב, בֵּין שְתֵּי שוּרוֹת הֶהָמוֹן.

וְהִנֵּה צָעַד וַיֵּצֵא לִקְרָאתוֹ אֶחָד מֵרָאשי הַכְּפָר, אִיש גְּבַהּ קוֹמָה, הִטָּה לְמוּלוֹ אֶת מַטֵּה הַפְּרָחִים אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וַיִּקְרָא: “מְוְזִי, מְקָזִי יַ אוּרוּנְדִי, וִיהֶקָה וִיזוּמֶה, טוּלִי וַהוּטוּ.”

דִּבְרֵי הַפְּתִיחָה הָאֵלֶּה פֵּרוּשָׁם, כַּאֲשֶׁר בֵּאֵר שׁוּלְץ אַחֲרֵי כֵן: מְוֶזִי, מוֹשֵׁל אוּרוּנְדִי, הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל, הִנְנוּ לְךָ לָעֲבָדִים.

“רְאֵה נָא אֲדוֹנִי הָרוֹפֵא,” קָרָא הַפְּרוֹפֶסוֹר בְּשָׁמְעוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, "הִנֵּה הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה חוֹשְבִים אוֹתְךָ לִמְוֶזִי, לַמֶּלֶךְ הַלָּבָן, אֲשֶׁר מִצָּפוֹן יָבוֹא, אַחֲרֵי אֲשֶׁר יָשוּב לִנְעוּרָיו בְּטָבְלוֹ בְּמֵימֵי הָרוּחוֹת; מְקַוִּים הֵם לְשוּב תּוֹר הַזָּהָב שֶל אַגָּדוֹתֵיהֶם הָעַתִּיקוֹת. כֵּן קָרָה גַּם אֶת אוֹסְקָר בּוֹמַן, אֲשֶׁר גַּם אוֹתוֹ בֵּרְכוּ בִּשְלוֹם מַלְכוּת. וּבְנֵי הַשֶבֶט בָּשִילַנְגָּה בֵּרְכוּ אֶת הַתַּיָּרִים וִיסְמַן וּפוֹגֶה, כִּי חָשְבוּ אוֹתָם לִשְנְיִם מִמַּלְכֵיהֶם אֲשֶׁר מֵתוּ עַל אַדְמַת נֵכָר, וְאַחֲרֵי עָבְרָם דֶּרֶךְ מֵימֵי הָרוּחוֹת שָבוּ וּמַרְאֶה פְנֵיהֶם לָבָן.

וְהִנֵּה יָצְאוּ לִקְרַאת הַתַּיָּרִים הֲמוֹן נָשִים וּבְתוּלוֹת וְעָרְכוּ לִפְנֵיהֶם מָחוֹל יָפֶה לְהַפְלִיא, בְּנַפְנַפָן בִּזְרוֹעוֹת מוּרָמוֹת לְמַעְלָה מִתּוֹךְ תְּנוּעוֹת מְלֵאוֹת חֵן בַּעֲנָפִים מְצִלִּים. וְאָמְנָם נֶחְמָד לָעֵינַיִם הָיָה מַרְאֵה הַשּוּרוֹת הַמִּתְפַּתְלוֹת וְנִבְלָעוֹת זוֹ בְּזוֹ.

כְּכֹל אֲשֶׁר הוֹסִיפוּ הַתַּיָּרִים לַעֲבֹר בָּאָרֶץ כֵּן הָלַךְ וְגָדַל מִסְפַּר הָאֲנָשים הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם, עַד אֲשֶׁר הִגִּיעוּ לַאֲלָפִים.

וְהַמְּחוֹלוֹת לֹא חָדֵלוּ: פַּעַם יָצְאוּ בְּמָחוֹל גְּבָרִים וּפַעַם נָשִים, וְגַם הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים הָעְַרֻמִּים קָפְצוּ קְפִיצוֹת מוּזָרוֹת, לְהַבִּיעַ אֶת שְׂשׂוֹנָם וְאֶת חֶדְוָתָם.

הַיְלָדִים רָקְדוּ כְּחֶפְצָם, בְּאֵין מַפְרִיעַ; אוּלָם אִם שָגָה אַחַד הַגְּדוֹלִים מִשְגֶּה כָּל־שֶהוּא בַּמָּחוֹל, שֶהָיָה בֶּאֱמֶת קָשֶה וּמָלֵא אֳמָנוּת רַבָּה, מִיָּד גֵּרְשוּ אֶת הָאִיש אוֹ אֶת הָאִשָּה הַנִּכְשָלִים מִתּוֹךְ הַשּוּרָה בִּקְרִיאוֹת בּוּז וְלַעַג וְגַם לֹא חָשְׂכוּ מֵהֶם מַלְקוֹת.

בְּכָל מָקוֹם שֶעָבְרוּ הַנּוֹסְעִים הֶעֱנִיקוּ לָהֶם בְּיָד נְדִיבָה כָּל מִינֵי מִחְיָה וּמָזוֹן: שְוָרִים, עִזִּים, כְּבָשִׂים וְכָל מִינֵי פֵּרוֹת עַד אֵין מִסְפָּר, וְכַדִּים מְלֵאוֹת שֵכָר הוּבְאוּ בְּלִי הֶפְסֵק אֶל הַמַּחֲנֶה הַקָּטֹן, בְּלֹא כָּל מְחִיר.

“כָּל אֲשֶׁר לָנוּ לַמְּוֶזִי הוּא!” נִשְמְעוּ קוֹלוֹת קוֹרְאִים מִדֵּי פַעַם בְּפַעַם.

עַל פִּי עֲצַת הֶנְדְרִיק קִבֵּל לֵיזוֹן, אֲשֶׁר הוּטַל עָלָיו עַל כָּרְחוֹ, לְמַלֵּא אֶת מִשְׂרַת ראֹש הַשַּיָּרָה וּמְפַקְּדָהּ, אֶת כָּל הַתְּשוּרוֹת הַמֻּגָּשוֹת לוֹ בִּכְבוֹד מְלָכִים, בְּלִי אֲשֶׁר יְנַסֶּה לְשַלֵּם מְחִירָן; הוּא הִתְנַהֵג כַּיָּאוּת לְמוֹשֵל הָאָרֶץ, כִּי כֵן נֶחֱשַׁב בְּעֵינֵי הַפְּרָאִים.

גַּם כָּל הַהוֹלְכִים עִם לֵיזוֹן, עֲדַת הַשָּׁרִים רוֹאֵי פְנֵי “הַמֶּלֶךְ”, קִבְּלוּ בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת כָּל שַלְמֵי הַכָּבוֹד מִיַּד הַנְּתִינִים הַנֶּאֱמָנִים, כִּי עַל כֵּן הֵבִינוּ כֻּלָּם מִי וּמַה הֵם וְעַל מַה הִגִּיעַ, לָהֶם כָּכָה.

אָמְנָם דָּבָר אֶחָד הָיָה עֲלֵיהֶם לַמַּשָּׂא כָּבֵד בְּמַסַּע־גְּבוּרָה זֶה, כִּי נִבְצְרָה מֵהֶם לְדַבֵּר אִיש אֶל רֵעֵהוּ בְּאֵין מַפְרִיעַ. יוֹם וָלַיְלָה, יוֹם וָלַיְלָה הִקִּיף עַל הַמַּחֲנֶה הָקָּטֹן הֲמוֹן מַעֲרִיצִים וּמַגִּשֵי מִנְחָה, שֶׁהֶחֱרִישוּ אֶת אָזְנֵי הַתַּיָּרִים בִּקְרִיאוֹת וּבִתְרוּעוֹת לְאוֹת כָּבוֹד וִיקָר.

רַק בְּבוֹא הַמַּחֲנֶה אֶל מַעְיָן קָגֶרָה־נִילוּס עָמְדוּ בְּנֵי שֵבֶט הַוָרוּנְדִי נִפְחָדִים תַּחְתָּם. הַמָּקוֹם הָיָה מְקוֹם קִבְרוֹת מַלְכֵיהֶם הַקַּדְמוֹנִים, וְהַפְּרָאִים יְרֵאִים יִרְאָה גְדוֹלָה מִפְּנֵי נִשְמוֹתֵיהֶם הַתּוֹעוֹת.

רַבָּה הָיְתָה שִׂמְחַת שוּלְץ בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַמַּעְיָן הַזֶּה אֲשֶׁר לִיאוֹר נִילוּס. הַלְּבָנִים תָּקְעוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם בְּקִרְבַת הַמַּעְיָן וַיִּשְכְּבוּ שָמָּה בִּמְנוּחָה, בְּלִי אֲשֶׁר יַפְרִיעוּ אוֹתָם הַפְּרָאִים הַטַּרְחָנִים בְּצַעֲקוֹתֵיהֶם הַצּוֹרְמוֹת אָזְנַיִם וּבְזִמְזוּמָם הַמְּיַגֵּעַ.

אַחֲרֵי שָכְבָם לָנוּחַ שָאַל לֵיזוֹן אֶת שוּלְץ, מַדּוּעַ הִנְחִילוּם הַפְּרָאִים אֶת כָּל הַכָּבוֹד הַזֶּה וּמָה עִנְיַן כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה לַמְּוֶזִי, אֲשֶׁר לִכְבוֹדוֹ זָכָה הוּא הַפַָּעַם.

“הִנְנִי וַאֲבָאֵר לְךָ,” קָרָא הַפְּרוֹפֵסוֹר בְּרָצוֹן, כִּי בָּקִי הָיָה מִתּוֹךְ סֵפֶר הַמַּסָּעוֹת שֶל בּוֹמַן בְּאַגָּדוֹתֵיהֶם של הַמְּוֶזִי. "עַל הָעָם הָאוּרוּנְדִי מָשְלָה בַּיָּמִים הַקַּדְמוֹנִים מִשְפַּחַת לְבָנִים, וְכַנִּרְאֶה הָרְבֵּה מֵאוֹת שָנִים רְצוּפוֹת… "

“אַלְפֵי שָנִים!” הֵעִיר הַלּוֹרְד פְלִיטְמוֹר בְּבִטְחָה.

"יְהִי אַלְפֵי שָנִים! מֵאַיִן בָּאוּ, אֵין יוֹדֵעַ… "

“מִצָּפוֹן, מִמִּצְרָיִם,” הִפְסִיקוֹ שוּב הָאַנְגְּלִי.

"אָ, אָ, " קָרָא שוּלְץ בְּתִמָּהוֹן, “זֶה מִנַּיִן לָךְ?”

“מִפִּי חָנוּט אֶחָד.”

“אַךְ זֶהוּ עִנְיָן רָב!” קָרָא הַפְּרוֹפֵסוֹר בְּהִשְתּוֹמְמוּת, “הָבָה, אְַדוֹנִי הַלּוֹרְד, פְּתַח פִּיךָ וְיָאִירוּ דְבָרֶיךָ.”

“אַחֲרֵי כֵן, אַחֲרֵי כֵן!” נַעֲנָה פְלִיטְמוֹר. “וְאוּלָם אֶת אֲשֶׁר לַמְּוֶזִי הִנְנִי וְאַגִּיד לָכֶם. הִנֵּה אֵפוֹא הַדָּבָר אֲשֶׁר גִלָּה לִי הֶחָנוּט: הוּא עַצְמוֹ גוּפַת מֶלֶךְ הוּא, אָחִיו שֶל גִּבּוֹר מְהֻלָּל, כּוֹבֵש אֲרָצוֹת, אֲשֶׁר עָבַר לִשְׂפַת הַיְּאוֹר הָאָרֹךְ, הַנִּמְצָא אַחֲרֵי שֶמֶש הַצָּהֳרָיִם. פֹּה לָכַד מַמְלָכָה גְדוֹלָה וּרְחָבָה וַיָּשֶׂם מִשְכָּנוֹ עַל מַבּוּעֵי הַנִּילוּס הַקָּטֹן. הוּא מָשַל עַל עַמִּים שְחוֹרִים וְהֵם עֲבָדוּהוּ וַיְִשְתַּחֲווּ לוֹ, כִּי נֶחֱשַׁב בְּעֵינֵיהֶם לְיָרֵחַ וְגַם נִקְרָא בְּשֵם יָרֵחַ, – עַל מַרְאֵה פָּנָיו הַלְּבָנִים. מַמְלַכְתּוֹ גַם הִיא נִקְרָאָה בְּשֵם ’מַמְלֶכֶת הַיָּרֵחַ’.”

“אֵלֶּה הֵם בֶּאֱמֶת בֵּאוּרִים חֲדָשים וּמְלֵאֵי עִנְיָן,” הֵעִיר שוּלְץ. “יֵש לְשַעֵר, כִּי רָאוּ הַשְחוֹרִים חַיִּים טוֹבִים וּנְעִימִים תַּחַת יַד הַלְּבָנִים הָאֵלֶּה. הַמֶּלֶךְ הָאַחֲרוֹן שֶל הַמְּוֶזִים הָאֵלֶּה אָבַד בְּאַחַת הַמִּלְחָמוֹת אֲשֶׁר נִלְחַם לִפְנֵי מֵאָה שָנָה; אוּלָם הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה מַאֲמִינִים, כִּי עוֹדֶנּוּ חַי וְעוֹד יָשוּב אֲלֵיהֶם מִיַּרְכְּתֵי צָפוֹן. וּבְבוֹא הַנּוֹסֵעַ בּוֹמַן, הוּא הָאִיש הַלָּבָן הָרִאשוֹן, אֶל הָאָרֶץ הַזּאֹת מִפְּאַת צָפוֹן, הֶאֱמִינוּ כֻלָּם כִּי מְוֶזִי הוּא וַיְקַבְּלוּהוּ בְּכָבוֹד גָּדוֹל, כַּאֲשֶׁר קִבְּלוּ גַּם אוֹתָנוּ.”

וְהַפַּעַם יְדִידֵנוּ לֵיזוֹן הוּא, וְאוֹתוֹ רָאוּ הַפְּרָאִים כִּרְאוֹת הַמְּוֶזִי הַמְּקֻוֶּה שֶלָּהֶם וַיַּעֲרִיצוּהוּ. וְעַתָּה, חֲשֹב דַּרְכְּךָ, אְַדוֹנִי הָרוֹפֵא, הִנֵּה כָּל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ, קוּם וּמְלֹךְ עַל אֶחָד מִשִּבְטֵי אַפְרִיקָה הַטּוֹבִים וְהַנְּעִימִים בְּיוֹתֵר. בְּיָדְךָ לִגְמֹל חֶסֶד רַב עִם הַכּוּשים הָעֲלוּבִים הָאֵלֶּה, וּבְלִי כָּל עָמָל וִיגִיעָה תַּעֲנִיק לָהֶם מִבִּרְכַּת הַתַּרְבּוּת וְהַדַּעַת, כִּי בִּהְיוֹתְךָ מְוֶזִי יִתְּנוּ אֵמוּן בְּךָ וְכָל הַיּוֹצֵא מִפִּיךָ קָדוֹש יֵאָמֵר לוֹ וְשָמְרוּ לַעֲשׂוֹתוֹ."

לֵיזוֹן הִצְטַחֵק וַיִּקְרָא: “חֵן חֵן, אֲדוֹנִי! לְפִי שָעָה אֵין לִי כָּל תְּשוּקָה לָקוּם וְלִמְלֹךְ וּלְקַבֵּל עַל עַצְמִי מִשְׂרָה כְּבוּדָה כָּזֹאת; אוּלַי בְּקֶרֶב הַיָּמִים יִיטַב הַדָּבָר בְּעֵינַי.”

“בּוֹאוּ וּרְאוּ,” הוֹסִיף הַפְּרוֹפֵסוֹר אַחֲרֵי הַפְסָקָה קְצָרָה, “שֶבְּכָל מָקוֹם אָנוּ מוֹצְאִים אַגָּדָה עַל דְּבַר תּוֹר הַזָּהָב שֶהָיָה וְחָלַף, וְלִתְשוּבָתוֹ עַמִּים יְיַחֵלוּ: בְּאַפְרִיקָה וּבְאֵרָפָּה, בְּאַסְיָה וּבַאֲמֵרִיקָה. הִנֵּה כָּכָה יְסַפְּרוּ גַּם בְּנֵי וָגַנְדָּה אֲשֶׁר בִּמְדִינַת אוּגַנְדָּה הָאַדִּירָה אֶת אַגָּדַת קִינְטוּ שֶלָּהֶם.”

“סַפְּרָה נָא לָנוּ אֶת הָאַגָּדָה הַזֹּאת,” בִּקְשָה הֵילֵינִי, “מָה אָהַבְתִּי לִשְמֹעַ אֶת הָאַגָּדוֹת הַיָּפוֹת הָאֵלֶּה, עַל תּוֹר הַזָּהָב בְּיָמִים עָבָרוּ.”

“בְּכָל חֶפְצִי!” אָמַר שוּלְץ, “וּבְכֵן גַּם בְּאוּגַנְדָּה יָשְבוּ בְּשֶכְּבָר הַיָּמִים אֲנָשִׁים אֲשֶׁר מִצָּפוֹן בָּאוּ.”

“נָכוֹן מְאֹד!” הִסְכִּים פְלִיטְמוֹר, “הֲלֹא הֵם הַמִּצְרִים, אוּגַנְדָּה גַם הִיא תֵּחָשֵב עַל מַמְלֶכֶת הַמְּוֶזִי וְהוּא שָׂם עָלֶיהָ נָצִיב.”

“יְהִי כִּדְבָרֶיךָ,” הִסְכִּים שוּלְץ, “אָכֵן אֵין דָּבָר נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. וּבְכֵן! הַמּוֹשֵל הַלָּבָן הָרִאשוֹן הָיָה קִינְטוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן וְרַב חֶסֶד, וְכַפָּיו לֹא נְגֹאֲלוּ בְּדָם.”

“אוּלָם כַּאֲשֶׁר הִשְחִית עַמּוֹ אֶת דַּרְכּוֹ וַיֶּרֶב חָמָס וָשֹד, עָזַב אֶת הָאָרֶץ, וַיָּבֹא הַקֵּץ לְתוֹר הַזָּהָב.”

“אָז יִמְשֹל תַּחְתָּיו טְשוָה בְּנוֹ בְכוֹרוֹ וְאַחֲרֵי מוֹת טְשוָה מָלַךְ בְּנוֹ קָמִירָה וַיָּמָת קָמִירָה וַיִּמְלֹךְ בְּנוֹ קִימֶרָה וְקִימֶרָה קוֹמַת עֲנָקִים קוֹמָתוֹ, הוּא גִבּוֹר צַיִד, אְַבִי כָּל עוֹרְכֵי צַיִד בִּכְלָבִים.”

“נִמְרוֹד הָאוּגַנְדִּי,” קָרָא הֶנְדְרִיק, אֲשֶׁר הָיָה הוֹגֶה תָמִיד בִּכְתָבֵי הַקֹּדֶש.

"אָמְנָם כֵּן! כָּל יוֹצְאֵי יֶרֶךְ קִינְטוּ חָקְרוּ וְדָרְשוּ בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם וַיְבַקְּשוּ אֶת עִקְבוֹת אֲבִיהֶם הַמֶּלֶךְ הַנֶּעְלָם, אֲשֶׁר חָשְׁבוּ אוֹתוֹ לְבֶן אַלְמָוֶת, אַךְ לַשָּׁוְא.

“וְאַחֲרֵי הַמְּלָכִים נְקוּבֵי הַשֵּׁם מָלְכוּ יוֹצְאֵי חַלְצֵיהֶם: אַלְמַס, טֶמְבּוֹ, קִיגוּרָה, וַנְפַּמְבָּה, קָאִימָה, נָקִיוִינְגִי גִבּוֹר חַיִל וְלוֹכֵד אֲרָצוֹת, וְעִמּוֹ קִבָּגָה שַׂר צְבָאוֹ אֲשֶׁר יָדַע לָעוּף וַיְַעֲזֹר לְמַלְכּוֹ בְּמִלְחְַמוֹתָיו וַיַּכְנַע אֶת אוֹיְבָיו לְפָנָיו, אוּלָם אִשְתּוֹ, בַּת שֵבֶט וָנִיּוֹרוֹ, גִּלְתָה אֶת סוֹדוֹ לִבְנֵי שִבְטָהּ הַנְַּעֲנִים, וַתַּגֵּד לָהֶם כִּי מִמַּעַל יַמְטִיר קַבָּגָה חִצָּיו עֲלֵיהֶם, וַיֶּאֶרְבוּ לוֹ וַיְמִיתוּהוּ.”

“שִמְשוֹן וּדְלִילָה,” קָרְאָה סַנָּה.

“אָכֵן,” קִיֵּם הַפְּרוֹפֵסוֹר, “מֵעַל אִשָּׁה, כְּכֹל הַמְסֻפָּר בָּאַגָּדוֹת וְשָנוּי וּמְשֻלָּש בְּקוֹרוֹת הָעִתִּים”.

"אַחֲרֵי נָקִיוִינְגִי קָם מוֹרוֹנְדוֹ, הוּא קַרְל הַגָּדוֹל שֶל מְדִינַת אוּגַנְדָּה, וְעוֹד מְלָכִים אֲחֵרִים, אֲשֶׁר לֹא אֶזְכֹּר אֶת שְמוֹתָם עַל פֶּה. וְאֶחָד מֵהֶם מָאנְדָּה שְמוֹ הֵאִירָה לוֹ הַהַצְלָחָה פָּנִים וַיְבַקֵּש אֶת מַלְכָּם קִינְטוּ הַקַּדְמוֹן וַיִּמְצָאֵהוּ, כִּי עָמְדָה לוֹ זְכוּת מִדּוֹתָיו הַטּוֹבוֹת וְדַרְכּוֹ הַיְּשָרָה.

קִינְטוּ נִרְאָה בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה אֶל אַחַד הָאִכָּרִים וַיְצַוֵּהוּ לִקְרֹא אֵלָיו אֶת מָאַנְדָּה הַמֶּלֶךְ כִּי יָבֹא הַיַּעֲרָה, אֶל אַחַד הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר אָמַר לוֹ, וְאִיש אַל יֵלֵךְ עִמּוֹ, וְאַף אֶת כַּלְבּוֹ אַל יִקַּח עִמּוֹ, זוּלָתִי אִמּוֹ, הִיא תֵלֵךְ עִמּוֹ.

"אוּלָם הַקָּטִיקִירוֹ אוֹ רֹאש הַשָּׂרִים אֲשֶׁר לְמָאַנְדָּה רָאָה אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת אִמּוֹ הוֹלְכִים לְבַדָּם בַּיַּעַר וַיֵּלֵךְ אַחֲרֵיהֶם בַּסֵתֶר, מִדַּאְַגָתוֹ לְבַל יִקְרֵם אָסוֹן.

"וּמָאַנְדָּה בָּא הַיַּעְַרָה וַיַּרְא וְהִנֵּה אֲבִי אְַבוֹתָיו יוֹשֵב בַּיַּעַר עַל כִּסְאוֹ מַלְכוּתוֹ וְגִבּוֹרָיו עוֹטְרִים אֵלָיו סָבִיב. וּפִתְאֹם נֶעְלַם קִינְטוּ וְכָל שָׂרֵי מַלְכוּתוֹ עִמּוֹ מֵעֵינֵי מָאנְדָּה, כִּי עָבַר אֶת מִצְוַת פִּי הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל, אְַבִי אְַבוֹתָיו.

“כָּל הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ אַחֲרֵי מָאנְדָּה הוֹסִיפוּ לְבַקֵּש אֶת קִינְטוּ וְלֹא מְצָאוּהוּ עוֹד.”

כַּאֲשֶׁר יָרְדוּ בְּנֵי הַשַּׁיָּרָה מֵעַל הַרְרֵי מִסּוֹסִי אִיָּה מְוֶזִי הַקְּדוֹשִים, נִסְפְּחוּ אֲלֵיהֶם שוּב בְּנֵי הֶהָמוֹן הַצּוֹהֵל בְּקוֹל תְּרוּעוֹת וַיַּקִּיפוּ עַל לֵיזוֹן קָהָל גָּדוֹל, נִדְחָקִים וְהוֹמִים וְרוֹעֲשִׁים, עַד כִּי רָגַז וַיִּקְצֹף מְאֹד, אַךְ כָּל עֵצָה אָבְדָה מִמֶּנּוּ וְלֹא יָדַע בַּמֶּה יַרְחִיקֵם מֵעָלָיו.

לְעֵת עֶרֶב בָּאָה אֶל לֵיזוֹן מַלְאָכוּת מֵאֵת הָאַסְכָּרִיִּים וַתּוֹדִיעַ, כִּי אֵין אֶת נַפְשָם לָלֶכֶת הָלְאָה, וְטוֹב טוֹב לָהֶם כִּי יוֹסִיפוּ לָשֶבֶת פֹּה, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יְכַלְכְּלוּם בְּלִי כֶסֶף וּבְלִי מְחִיר וּמַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ יַאֲכִילוּם, וְאַחַר יָשוּבוּ אֶל בֵּיתָם. מֵרֹב כַּעַס הִשְלִיךְ לֵיזוֹן בְּרֹאש אַנְשֵי הַמָּלְאָכוּת הַשְחוֹרִים מִכָּל הַדָּבָר הַקָּשֶׁה אֲשֶׁר בָּא בְּיָדוֹ.

וְכַאֲשֶׁר שָׁאַל אוֹתָם מִיָּד לְאַחַר זֶה, אִם הֵם מְבַקְּשִים עוֹד מָה, הוֹדִיעוּ הַסּוֹמָלִים פֶּה אֶחָד וַיֹּאמְרוּ: “לֹא, עַתָּה נָחָה דַעְתֵּנוּ וְאֶל כֹּל אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵנוּ נֵלֵךְ!”

לֵיזוֹן נִשֹתּוֹמֵם עַל הַהַצְלָחָה הָרַבָּה אֲשֶׁר הִצְלִיחַ בְּכֹחַ “מִנְהָגוֹ” הֶחָדָש הַזֶּה.

עַתָּה נָסְעָה הַשַּׁיָּרָה בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת אֶל הַגְּבוּל מִזְרָחָה. בְּכָל מְקוֹם בּוֹאָם פָּגְעוּ בַּהֲמוֹן וְטוּסִים רַב, שהִצְטַיְּנוּ בְּצֶבַע עוֹרָם הַבָּהִיר וּבְתָוֵי פְנֵיהֶם הַדּוֹמִים כִּמְעַט לְתָוֵי פְּנֵי הָאֵרָפִּים.

הֵם רָעוּ אֶת עֶדְרֵי בְּקָרָם בַּעֲלֵי הַקַּרְנַיִם הָאֲרֻכּוֹת, וּבִרְאוֹתָם אֶת הַתַּיָּרִים הוֹדִיעוּ וְאָמְרוּ, כִּי אֵין רְשוּת לְזָרִים לַעֲזֹב אֶת הָאָרֶץ בְּטֶרֶם יְקַבְּלוּ רִשיוֹן מֵאֵת הַמֶּלֶךְ.

הַוָּרוּנְדִים לִוּוּ אֶת מְיֻדָּעֵינוּ, בַּדֶּרֶךְ הִגִּיעוּ אֶל נָהָר וְעַל שְׂפָתוֹ בִּצּוֹת רַבּוֹת שֶל גֹּמֶא וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת דַּרְכָּם הָלְאָה, מִיָּד קָלְעוּ מְלַוֵּיהֶם חֲבָלִים אֲרֻכִּים מִקְּנֵי גֹּמֶא, מָתְחוּ אוֹתָם מֵעַל לַנָּהָר וְחִזְּקוּ עֲלֵיהֶם חֲבִילוֹת שֶׁל גֹּמֶא, וּבְמֶשֶׁךְ שָׁעָה קְצָרָה נִגְמְרָה מְלֶאכֶת הַגֶּשֶר, וְכָל בְּנֵי הַשַּׁיָּרָה עִם הַחֲמוֹרִים וְשוֹרֵי הָרִכְבָּה וְכָל הַכְּבֻדָּה אֲשֶׁר אִתָּם עָבְרוּ בְּשָלוֹם.

אוּלָם בִּרְאוֹת הַוָּרוּנְדִים, כִּי יֵש עִם לֵיזוֹן וַאֲנָשיו לַעְַזֹב אֶת גְּבוּל אַרְצָם בָּכוּ וַיִּתְחַנְנוּ אֵלָיו כִּי יֵשֵב אִתָּם וְלֹא יַעַזְבֵם.

וְאוּלָם אִיש מֵהֶם לֹא הֵעֵז לַמְרוֹת אֶת רְצוֹן הוֹד מַלְכוּתוֹ, וּבִרְאוֹתָם כִּי הוּא אוֹטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ קוֹל תַּחֲנוּנֵיהֶם, לֹא הוֹסִיפוּ לְהָצִיק לוֹ וְרַק קָרְאוּ אַחֲרָיו שָׁעָה רַבָּה: “גַּנְזָה, גַּנְזָה, מְוֶמִי – בָּרוּךְ אַתָּה אֲדוֹנֵינוּ, בָּרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתְךָ!”

 

פֶּרֶק שִׁבְעָה־עָשָׂר: תַּעֲלוּמַת מוֹצָאֵי הַנִּילוּס    🔗

בְּשָׁעָה שֶׁיָּשְׁבוּ הַלְּבָנִים אִישׁ עַל יַד רֵעֵהוּ בִּמְקוֹם תַּחֲנוֹתָם הַחֲדָשָׁה וְהֵם מְשׂוֹחֲחִים, כְּדַרְכָּם, וּמְעַשְּׁנִים אַחֲרֵי אֲרֻחַת הַצָּהֳרַיִם לַהֲנָאָתָם, פָּנָה יוֹחָנָן, אוֹ, כַּאֲשֶׁר הָיָה פְלִיטְמוֹר אֲדוֹנָיו רָגִיל לִקְרֹא לוֹ – “דְז’וֹן”, אֶל שׁוּלְץ בִּשְׁאֵלָה, בְּהַפְסִיקוֹ בְּאֶמְצַע אֶת הַשִּׂיחָה שֶׁהִקְשִׁיב אֵלֶיהָ עַד כֹּה בִּתְשׂוּמַת־לֵב.

יוֹחָנָן הָיָה עֶלֶם זָרִיז וְחָרוּץ וְנַפְשׁוֹ חָשְׁקָה בַּלִּמּוּדִים, לְהוֹסִיף חָכְמָה וָדָעַת.

וּמִשּׁוּם שֶׁדְּבָרִים אֲחָדִים לֹא הָיוּ מוּבָנִים לוֹ כָּל צָרְכָּם, פָּנָה אֶל שׁוּלְץ, כִּי אוֹתוֹ רָאָה חָכָם וּבָקִי בְּכָל מִקְצוֹעוֹת הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע, כִּי עַל כֵּן פְּרוֹפֵסוֹר הוּא.

“יִסְלַח נָא לִי, אֲדוֹנִי הַפְּרוּפֵסוֹר,” פָּתַח יוֹחָנָן, “רוֹצֶה אֲנִי לִשְׁאֹל אֶת אֲדוֹנִי דְבָרִים אֲחָדִים שֶׁאֵינָם מוּבָנִים לִי כָּל צָרְכָּם.”

“שְׁאַל בְּנִי, שְׁאַל!”.עָנָה שׁוּלְץ וְעוֹדֵד אֶת רוּחוֹ, “שְׁאַל כְּכֹל אַוַּת נַפְשֶׁךָ; חָכְמָתִי הַמְּעַטָּה נְכוֹנָה לְשַׁרְתֶךָ, וְלֹא אֶמְנַע אֶת הַטּוֹב מִמְּךָ בִּהְיוֹת לְאֵל יָדִי.”

“הִנֵּה אֲנִי שׁוֹמֵעַ הַרְבֵּה כָּל כָּךְ מֵאֵת אֲדוֹנִי,” הוֹסִיף יוֹחָנָן לְדַבֵּר, “שֶׁמוֹת שׁוֹנִים לִדָבָר אֶחָד, אֵיךְ אֲבָאֵר לִי זֹאת, לֹא אוּכַל לְהָבִין?”

“כֵּן, מַחֲמַדִּי, כָּךְ נוֹהֲגִים בְּאַפְרִיקָה,” עָנָה שׁוּלְץ. "עַל פִּי רֹב קוֹרְאִים שְׁבָטִים שׁוֹנִים, יְלִידֵי הָאָרֶץ, בְּשֵׁמוֹת שׁוֹנִים לְאוֹתוֹ הָהָר, אוֹ אוֹתוֹ הַנָּהָר אוֹ אוֹתוֹ הַיְאוֹר עַצְמוֹ. תַּיָּר אֵרָפִּי אֶחָד שָׁמַע אֶת שֵׁם הָהָר מִפִּי שֵׁבֶט אֶחָד, וְתַיָּר שֵׁנִי מִפִּי שֵׁבֶט אַחֵר וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ אֶת שְׁמוֹ הַנָּכוֹן שֶׁל הָהָר.

"וְיֵשׁ גַּם שֶׁשֵּׁבֶט אֶחָד מְבַטֵּא אֶת הָאוֹת ‘ר’ בִּמְקוֹם שֶׁשֵּׁבֶט שֵׁנִי יְבַטֵּא ‘ל’ וְגַם הָאֵרָפִּים תּוֹפְסִים כָּל אֶחָד כְּדַרְכּוֹ אֶת הֲבָרוֹת בְּנֵי אַפְרִיקָה אֲשֶׁר לֹא הִסְכִּינוּ לָהֶן. אֵלֶּה כּוֹתְבִים סוּאֲהֶלִי וַאֲחֵרִים סוּאַהִילִי, וְיֵשׁ גַּם כּוֹתְבִים סוְהַיִלִי.הָאֶחָד כּוֹתֵב אַסְכָּרִי וְהַשֵּׁנִי אֲסִכָּרִי. יוֹתֵר מִכֹּל יְשַׁבֵּשׁ הַתַּיָּר סְטַנְלֵי אֶת הַשֵּׁמוֹת וְנוֹהֵג לְהַחֲלִיף תְּנוּעוֹת בְּאוֹתָיוֹת, כְּמוֹ אוּפֻמְבִּירוֹ תַּחַת מְפֻמְבִּירוֹ, וּבִמְקוֹם שֶׁוִּילְסוֹן, לְמָשָׁל, כּוֹתֵב ‘ל’ כּוֹתֵב סְטַנְלֵי תָּמִיד ‘ר’, לְמָשָׁל קָמִירָה בִּמקֹום קָלֶמֶלָה, קִיגָרָה בִּמְקוֹם קִיגַּלַּה, מוֹרֶנְדּוֹ בִּמְקוֹם מְלוֹנְדוֹ, קָגוּרוֹ תַּחַת קָגוּלָה, וְרַע מִזֶּה – מְדוֹבְרָה תַּחַת גְדוֹלָה, אַנְקוֹרִי בִּמְקוֹם נְקוֹלֶה, וְסֶּדְשָׁה בִּמְקוֹם וַסַּיָה וְקִיקוֹ־רוּבִי תַּחַת טְשִׁירוּקְוֶה. מִי אֵפוֹא יוּכַל לִמְצֹא פֹּה יָדָיו וְרַגְלָיו וְלָדַעַת אֶת הַשֵּׁם אֶל נָכוֹן.

“דֻּגְמָה יָפָה הִיא שְׁמוֹ שֶׁל הָעַרְבִי הַסּוֹחֵר בַּעֲבָדִים טִפּוּ־טִףּ. הַתַּיָּר יוּנְקֶר כּוֹתֵב טִפּוּ־טִףּ, כָּמוֹהוּ כּוֹתֵב גַּם בּוֹמַן; סְטַנְלֵי וְקָסָטִי כּוֹתְבִים טִפּוּ־טִבּ, וִסְמַן – טִבּוּ־טִבְּ, וּכְמוֹהֶם עוֹד.”

“אָמְנָם מוֹדֶה אֲנִי לַאֲדוֹנִי עַל לִקְחוֹ הַטּוֹב,” הוֹסִיף יוֹחָנָן לְדַבֵּר, “וְאוּלָם לֹא זֹאת הָיְתָה כַּוָּנָתִי. כִּי יוֹתֵר מִזֶּה מִתְקַשֶּׁה אֲנִי בְּדָבָר אַחֵר. הִנֵּה אֲדוֹנִי אוֹמֵר סוּאֲהֶלִי וְקִיסוּאַהֶלִי וְגַם וַסּוַאֶהִלִי, וּכְמֹו כֵן, בְּשִׁבְתֵּנוּ אֵצֶל אַנְשֵׁי אוּרוּנְדִי שָׁמַעְתִּי מִפִּי אֲדוֹנִי מוּרוּנְדִי וְגַם וָרוּנְדִי וְקִירוּנְדִי, וְהַכֹּל נִדְמָה לִי אֶחָד: כְּלוֹמַר, גַּם הָאָרֶץ גַּם הָאֲנָשִׁים הַיּוֹשְׁבִים בָּהּ.”

“יָפֶה שָֹאַלְתָּ, חֲבִיבִי,” הִלֵּל אוֹתוֹ שׁוּלְץ, “וְזֶה הַדָּבָר: אוּ מוֹרֶה עַל הָאָרֶץ ‘מ’ עַל הָאִישׁ בְּמִסְפַּר יָחִיד, ‘ו’ מוֹרֶה עַל הָאֲנָשִׁים בְּמִסְפַּר רַבִּים, וְק' מוֹרֶה עַל הַלָּשׁוֹן. וּבְכֵן: אוּרוּנְדִי, – הָאָרֶץ רוּנְדִי, מְרוּנְדִי, – יוֹשֵׁב הָאָרֶץ, וָרוּנְדִי, יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, רַבִּים אוֹ כֻּלָּם, קִירוּנְדִי – לְשׁוֹן יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, כְּשֵׁם שֶׁקִּיסוּאֲהֶלִי הוֹרָאָתָהּ לְשׁוֹן הַסּוּאֲהֶלִים, אוֹ נָכוֹן יוֹתֵר, לְשׁוֹן הַוָּסִוּאֲהֶלִי; וְכֵן יֵאָמֵר פֹּה בְּכָל מָקוֹם: בְּאוּנִיאַמְוֶזִי, לְמָשָׁל, יוֹשְׁבִים הַוָּנִיאַמְוֶזִי, הַמְדַבְּרִים קִינִיאַמְוֶזִי.”

"תּוֹדָה רַבָּה לַאֲדוֹנִי, אָכֵן הִשְׂכִּילוּ הָאֲנָשִׁים.

"וְעוֹד עִנְיָן אֶחָד אֲנִי מִשְׁתּוֹקֵק לָדַעַת, הוֹסִיף הַמְשָׁרֵת, “לְפִי דִבְרֵי אֲדוֹנִי יֵשׁ בְּדַעְתּוֹ לָלֶכֶת אֶל הַרְרֵי סָהַר; הֲלֹא אֵין הֵם אֵלֶּה הֶהָרִים הָעֲגֻלִּים, אֲשֶׁר עַל הַסַּהַר, וְרַק דּוֹמִים לָהֶם?”

“כֵּן, יְדִידִי הֶחָבִיב, עַל הַסַּהַר אֵין אָנוּ אוֹמְרִים לַעֲלוֹת, וְאוּלָם הַרְרֵי סַהַר נִמְצָאִים פֹּה לְמַטָּה בְּאַפְרִיקָה; וְאוּלָם אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ מַה מַרְאֵיהֶם.”

“וְלָמָּה תֵּלְכוּ שָׁמָּה?”

“שָׁם עַל פִּי עֵדֻיּוֹת עַתִּיקוֹת בְּנוֹת אַלְפֵי שָׁנִים, מוֹצָאוֹ שֶׁל הַנִּילוּס. אִם נְגַלֶּה אֶת הַרְרֵי הַסַּהַר הָאֵלֶּה יִתְפַּרְסֵם שְׁמֵנוּ בְּכָל קַצְוֵי אֶרֶץ לִתְהִלָּה וּלְתִפְאֶרֶת.”

“הֲגַם אֲנִי אֶתְפַּרְסֵם בְּתוֹכְכֶם?”

גַּם אַתָּה, וְאוּלָם לְעֵת עַתָּה אֵין אִישׁ מֵאִתָּנוּ יוֹדֵעַ אֵיפֹה נִמְצָאִים הַרְרֵי הַסַּהַר, אוּלַי אֶחָד הוּא אֲדוֹנֶיךָ הַלּוֹרְד פְלִיטְמוֹר יוֹדֵעַ."

“לָעֹג יִלְעַג לוֹ הָאָדוֹן הַפְּרוֹפֵסוֹר,” נַעֲנָה הַלּוֹרְד, “וְלֹא בְּצֶדֶק, כִּי אֶפְשָׁר שֶׁיּוֹדֵעַ אֲנִי הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר יַחֲשֹׁב אֲדוֹנִי.”

“הַמִּשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּמִצְרַיִם,” הוֹסִיף שׁוּלְץ, “יִשְׁמָעֵאל פֶּחָה אָמַר בַּהֲלָצָה, כִּי כָל אֶחָד מִנּוֹסְעֵי אַפְרִיקָה וְתַיָּרֶיהָ יֵשׁ לוֹ מַעְיְנוֹת נִילּוס מִשֶּׁלּוֹ. דְּבָרָיו אֵלֶּה נְכוֹנִים וַאֲמִתִּים: בֶּן אַרְצֶךָ סְטַנְלֵי חוֹשֵׁב אֶת הַהָר רוֹנְזוֹרוֹ לְהַרְרֵי הַסַּהַר, הַנּוֹסֵעַ בְּרוּק הֶאֱמִין לִמְצֹא אֶת מַעְיְנות הַנִּילוּס בְּאֶרֶץ אַבִּיסִינְיָה, וְלֹא יָדַע, כִּי מַעְיְנוֹת הַנִּילוּס הַכָּחֹל כְּבָר נִרְשְׁמוּ בַּמַּפּוֹת הַפּוֹרְטוּגָלִיּוֹת לִפְנֵי מֵאוֹת בַּשָּׁנִים; הַמְלֻמָּד שְׁמוּאֵל בֶּקֶר טוֹעֵן, כִּי הַיְּאוֹר אַלְבֶּרְט הוּא רַק הוּא עֶצֶם מְקוֹר הַנִּילוּס; הַתַּיָּר בּוֹמֶן חוׁשֵׁב אֶת הַרְרֵי מִיסוֹסִי, אִיָּה מְוזי לְהַרְרֵי הַסַּהַר; שְׁטוּהְלְמַן חוֹלֵק עָלָיו וְאוֹמֵר, כִּי הַר מְפֻמְבִּירוֹ, כְּלוֹמַר, רֻכְסֵי הַרְרֵי וִירוּנְגָה, הֵם הַרְרֵי הַסַּהַר, וְכָל אֵלֶּה, כַּנִּרְאֶה, לֹא כִּוְנוּ לְדַעְתֶּךָ?”

“בְּוַדַּאי וּבְוַדַּאי לֹא! כִּי הִנֵּה אֲנִי יֵשׁ לִי רְאָיוֹת אֲחֵרוֹת לְהוֹכִיחַ, אַיֵּה מְקוֹמָם הַנָּכוֹן שֶׁל הַרְרֵי סַהַר.”

“הֶאָח! וּמֵאַיִן בָּאוּ לְךָ הָרְאָיוֹת הַנְּכוֹחוֹת הַלָּלוּ,” שָׁאַל לֵיזוֹן בְּסַקְרָנוּת יְתֵרָה.

“מֵאוֹתוֹ הֶחָנוּט עַצְמוֹ אֲשֶׁר כְּבָר סִפַּרְתִּי לָכֶם עָלָיו בְּאוּרוּנְדִי.”

נִסִּים וְנִפְלָאוֹת!" קָרָא שׁוּלְץ בִּצְחוֹק, “הֶחָנוּט הַמֵּת הַזֶּה פִּיו כְּמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר, מַמָּשׁ, וְאֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּנּוּ. וְאוּלָם הַקֵּץ לְתַעֲלוּמוֹת, אֲדוֹנִי הַלּוֹרְד, חָנֵנִי נָא מֵאִּתְּךָ דְבָרִים בְּרוּרִים, כִּי אִם לֹא כֵן, אֵין לְךַ שׁוֹמֵעַ בְּתוֹכֵנוּ.”

“אֵין כָּאן כָּל תַּעֲלוּמָה,” עָנָה פְלִיטְמוֹר בִּמְנוּחַת נֶפֶשׁ, “אֶלָּא שֶׁהָיָה בְּדַעְתִּי לִבְחֹן אֶת הַדְּבָרִים בְּטֶרֶם אַגִּידֵם לִפְנֵיכֶם. וְאוּלָם רַב לִי לְעַנּוֹת אֶת נַפְשְׁכֶם.”

“הָבָה אֵפוֹא, דַבֵּר וְנִשְׁמָעָה!” הֵאִיץ בּוֹ הַפְּרוֹפֵסוֹר.

“יָפֶה! וּבְכֵן, הֲלֹא יְדַעְתֶּם, כִּי הָיוּ יָמִים וּבְסוֹד ‘חֲכָמִים וֹנְבוֹנִים’ הָיוּ מִתְלוֹצְצִים בַּזָּקֵן הֵרוֹדוֹט וְאוֹמְרִים, כִּי הִנֵּה הֶאֱמִין בְּתֻמַּת לִבּוֹ לְכָל דִּבְֵרֵי רַמָּאִים וּמְפִיחֵי כָזָב וַיְסַפֵּר לַדּוֹרוֹת דִּבְרֵי הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ בֶּאֱמוּנָה רַבָּה, כַּאֲשֶׁר הִשְׁמִיעוּ בְּאָזְנָיו כֹּהֲנֵי מִצְרַיִם, וְהֵם אַךְ הִתְעַלְלוּ בּוֹ וּבְתֻמַּת לִבּוֹ.”

כָּזֹאת הָיְתָה דַעַת הַמְלֻמָּדִים לִפְנֵי עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה," הִסְכִּים הַפְּרוֹפֵסוֹר, “וְאוּלָם מֵאָז לָמְדוּ לִרְאוֹת אֶת יְדִיעוֹתָיו שֶׁל הֵרוֹדוֹט נְכוֹנוֹת וַאֲמִתּוֹת. כִּי כְתָבֵי־יְתֵדוֹת רַבִּים מְקַיְּמִים אֶת יְדִיעוֹתָיו עַד כִּי אֵין לְהָטִיל בָּהֶן כָּל סָפֵק.”

“כֵּנִים דְּבָרֶיךָ, אֲדוֹנִי הַפְּרוֹפֵסוֹר! וְהִנֵּה הֵרוֹדוֹט חוֹשֵׁב אֶת הַיְאוֹר מֶרִיס לַפֶּלֶא הַגָּדוֹל בְּכָל פִּלְאֵי תֵבֶל, בְּעֵינָיו נִפְלָא הוּא גַם מִן הַלַּבִּירִינְט אֲשֶׁר בְּקִרְבָתוֹ. וּכְהַיּוֹם הַזֶּה אֵין יוֹדֵעַ דָּבָר לֹא עַל אֹדוֹת הַיְאוֹר הַזֶּה וְלֹא עַל אֹדוֹת הַלַּבִּירִינְט…”

“הָהּ!” קָרָא שׁוּלְץ, “חָרְבוֹת הַלַּבִּירִינְט אֲשֶׁר בְּפָיוּם¹⁰ יְדוּעוֹת לַכֹּל זֶה מֵאוֹת בַּשָּׁנִים.” פְלִיטְמוֹר מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו מִתּוֹךְ בִּטּוּל: “הַחִקּוּי הַקָּלוּשׁ הַזֶּה,” אָמַר הַלּוֹרְד, “רָחוֹק מִהְיוֹת הַלַּבִּירִינְט הָאֲמִתִּי, כְּשֵׁם שֶׁרָחוֹק הַנֶּקְרָפּוֹל¹¹ אֲשֶׁר בְּהִסַּרְלִיק¹² מִהְיוֹת מְצוּדַת אִלְיוֹן¹³ בֶּאֱמֶת. הַשְׁעָרָה מַדָּעִית אַחַת יֵשׁ בְּכֹחָה לְהַשְׁגּוֹת רַבִּים בְּמֶשֶׁךְ מֵאוֹת שָׁנִים. דָּבָר זֶה בִּלְבָד כִּי לֹא נִמְצָא בְּכָל חָרְבוֹתֶיהָ שֶׁל פָיוּם אַף סִמַּן כָּל שֶׁהוּא לָעֲזָרוֹת שֶׁעֲלֵיהֶן מְדַבֵּר הֵרוֹדוֹט, רָאוּי הָיָה שֶׁיָּבִיא אֶת הַמְלֻמָּדִים בִּמְבוּכָה, וְאוּלָם יוֹתֵר מִכֹּל יוֹכִיחַ רָחְבּוֹ שֶׁל הַיְּאוֹר, שֶׁעַל פִּי יְדִיעוֹתָיו שֶׁל הֵרוֹדוֹט עוֹלֶה הוּא. לְכָל הַפָּחוֹת, פִּי עֶשְׂרִים עַל רֹחַב הַמְּצוּלָה בְּפָיוּם. הַמִּקְרֶה הוֹבִילַנִי לִפְנֵי שָׁנִים אֲחָדוֹת בְּחֶבֶל הָאָרֶץ, שֶׁלְפִי דַעְתִּי שָׁם נִמְצְאוּ לְפָנִים הַיְאוֹר מוֹרִי וְהַלַּבִּירִינְט. יְאוֹר לֹא נִרְאָה שָׁם, כִּי חָרַב וַיִּיבַשׁ ושְׁכְבַת חוֹל תְּכַסֵּהוּ. אַךְ כָּל חֶבֶל הָאָרֶץ הַהִיא מְצוּלָה גְדוֹלָה הִיא שֶׁאָרְכָּהּ כְּאֹרֶךְ כָּל חוֹף יַם־הַתִּיכוֹן אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם.”

“אָמְנָם כֵּן,” קִיֵּם הַפְּרוֹפֵסוֹר, “כָּךְ מְשַׁעֵר הֵרוֹדוֹט אָרְכּוֹ שֶׁל הַיְאוֹר הַמַּלְאֲכוּתִי הַזֶּה.”

“חֶבֶל זֶה נִקְרָא גַם הַיּוֹם עוֹד בְּשֵׁם מֵרוֹ,” הוֹסִיף הַלּוֹרְד. "עִיר הַתַּנִּינִים הִיא וַדַּאי הָעִיר הַנִּקְרֵאת עַתָּה בְּשֵׁם חַרְטוּם. לֹא הַרְחֵק מִשָּׁם יִמָּצֵא הַלַּבִּירִינְט קָבוּר בַּחוֹל עִם שְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי חֲדָרָיו וְהֵיכָלָיו וְאוּלַמָּיו אֲשֶׁר מִמַּעַל לָאֲדָמָה וּמִתַּחְתָּהּ. דָּבָר זֶה סוֹד כָּמוּס הוּא עִמָּדִי לְפִי שָׁעָה.

"וְאוּלָם בְּאֶמְצַע הַבִּקְעָה הַהִיא גִלִּיתִי גִבְעַת־מַכְפֵּלָה, וּלְפִי הַשְׁעָרָתִי נִמְצָאוֹת תַּחְתָּהּ שְׁתֵּי הַפִּירָמִידוֹת שֶֹהָיוּ מִתְנַשְׂאוֹת מִתּוֹךְ הַיְאוֹר. צִוִּיתִי אֶת הַפַלָּחִים אֲשֶׁר הָיוּ עִמִּי לְפַנּוֹת אֶת הַחוֹל וְאָמְנָם מָצָאתִי שָׁם פִּירָמִידָה אֶחָת. יָמִים אֲחָדִים אָרְכָה הָעֲבוֹדָה עַד אֲשֶׁר חָשַׂפְנוּ וּמָצָאנוּ אֶת הַמָּבוֹא אֲשֶׁר נִמְצָא בַּיָּמִים הָהֵם מֵעַל לִפְנֵי הַיְאוֹר. בְּיָדִי עָלָה לַחְדֹּר אֶל תּוֹךְ הַפִּירָמִידָה פְּנִימָה, אַךְ לֹא מָצָאתִי שָׁם דָּבָר לְבַד מִגְּוִיָּתוֹ הַחֲנוּטָה שֶׁל אֶחָד מִמַּלְכֵי מִצְרַיִם הַקַּדְמוֹנִים. לְצַעֲרִי, לֹא יָכֹלְתִי לִשְׁהוֹת שָׁם יוֹתֵר, כִּי הָיִיתִי מֻכְרָח לָשׁוּב לְאַנְגְֹּלִיָּה, אֶלָּא שֶׁלָּקַחְתִּי עִמִּי אֶת הַחִתּוּלִים אֲשֶׁר בָּהֶם הָחְתַּל הֶחָנוּט.

אַנְשֵׁי הַמַּדָּע לֹא שִׂמוּ לֵב לְתַגְלִיתִי, כִּי עַל כֵּן לֹא נוֹדַע שְִׁמי בֵּין הַמְלֻמָּדִים וּבִקְהָלָם לֹא יֵחַד כְּבוֹדִי. אוּלָם אֶת הַחִתּוּלִים, שֶׁהָיוּ עֲתִידִים לְשַׁמֵּשׁ הוֹכָחָה נֶאֱמָנָה. צָפַנְתִּי עִמָּדִי וְלֹא הֶרְאֵיתֳים לְאִישׁ, כִּי אַחֲרֵי אֲשֶׁר פָּתַרְתִּי אֶת כַּוָּנַת כְּתָב הַיְתֵדוֹת שֶׁעֲלֵיהֶם, נִגְלוּ לְפָנָי תַּעֲלוּמוֹת רַבֵּי עֶרֶךְ, אֲשֶׁר לֹא חָפַצְתִּי לְפַרְסֵם בָּרַבִּים, שֶׁלֹא יְקַדְּמוּנִי אֲחֵרִים וִיגַלּוּ דָבָר אֲשֶׁר אֲנִי בְּעַצְמִי חָפֵץ לְגַלּוֹתוֹ. וְהֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר הוּא – תֵּאוּר מְדֻיָּק לְמַדַּי שֶׁל שֶׁטֶף מֵי הַנִּילוּס הָעֶלְיוֹן וּמַעֲרֶכֶת הַרְרֵי הַסַּהַר."

“כָּל אֵלֶּה הֵן בֶּאֱמֶת תַּגְלִיּוֹת מְלֵאוֹת עִנְיָן,” הֵעִיר שׁוּלְץ, “וְאוּלָם אֶפְשָׁר שֶׁרְשִׁימוֹת אֵלֶּה מְיֻסָּדוֹת עַל אַגָּדוֹת הַמּוּטָלוֹת בְּסָפֵק.”

"יֵשׁ לַחֲשׁוֹש! אוּלָם דִּבְרֵי הָעֵדוּת אֲשֶׁר עַל חִתּוּלֵי הֶחָנוּט שֶׁלִּי מְכֻוָּנִים לְעֻבְדוֹת שֶׁאֵין לְהָטִיל בָּהֶן כָּל סָפֵק. הִנֵּה שָׁמַע אֲדוִֹני כְּבָ ר כִּי הֵם מְסַמְּנִים בְּדִיּוּק נִמְרָץ אֶת מְקוֹם עִיר הַבִּירָה שֶׁל מְוֶזִי עַל יַד מַעְיְנוֹת הַנִּילּוס הַקָּטֹן, כְּלוֹמַר קָגֶרָה. וְאוּלָם הֵם מוֹדִיעִים גַּם עַל דְּבַר מַעְיְנוֹת הַנִּילוּס הַגָּדוֹל, וִידִיעוֹתֵיהֶם מְכֻוָּנוֹת בְּדִיּוּק, עַד לְהַפְלִיא, אֶל כָּל מַה שֶׁנּוֹדַע לַקַּדְמוֹנִים בִּדְבַר הַמַּעְיָנוֹת הָאֵלֶּה, וּבְיִחוּד לְמַה שֶׁמוֹדִיעַ הֶחָכָם פְּטוֹלוֹמֵאוּס.

נוֹתֵן אֲנִי אֵמוּן רַב בָּעֵדֻיּוֹת הַגֵּאוֹגְרָפִיּוֹת שֶׁל דּוֹרוֹת הַקַּדְמוֹנִים, הֵן מַפּוֹתֵיהֶם מְסַמְּנוֹת בְּדִיּוּק נִמְרָץ אֶת מְקוֹם אֶרֶץ הַגַּמָּדִים, וּמִכָּאן רַאֲיָה, כִּי יֵשׁ יְסוֹד לְהַאֲמִין גַּם בְּיֶתֶר דִּבְרֵיהֶם וּרְשִׁימוֹתֵיהֶם.

"וְהִנֵּה עַל הַמַּפּוֹת הָעַתִּיקוֹת בְּיוֹתֵר אָנוּ רוֹאִים שְׁלֹשָׁה נְחָלִים־מַעְיָנוֹת שֶׁל הַנִּילוּס, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם שׁוֹטֵף וְעוֹבֵר דֶּרֶךְ יְאוֹר. הַנַּחַל הַמִּזְרָחִי שֶׁל שְׁלֹשֶׁת הַנְּחָלִים הָאֵלֶּה מוֹצָאוֹ צְפוֹנִית לְקַו הַמַּשְׁוֶה וְשׁוֹטֵף וְעוֹבֵר דֶּרֶךְ קוֹלְוָאֶה פָּלוּס, הַנִּקְרָא כַּיּוֹם בְּשֵׁם יְאוֹר רוּדוֹלְף, וְאֵין תּוֹצָאוֹת לְשִׁטְפּוֹ, וְאוּלָם בִּימֵי קֶדֶם כִּלְכֵּל, כְּפִי שֶׁאֶפְשָׁר לְשַׁעֵר אֶל נָכוֹן, אֶת הַנַּהַר זוֹבַּט וְאוּלַי אֶת הַנִּילוּס הַכָּחֹל.

הַנַּחַל הַתִּיכוֹנִי מוֹצָאוֹ מַעֲלוֹת אֲחָדוֹת מִנֶּגֶב לְקַו הַמַּשְׁוֶה, זֶהוּ בְּלִי סָפֵק הַיְאוֹר קָגֶרָנִילוּס, הַמִּתְחַבֵּר עִם הַנִּיּלוס עַל יְדֵי נְהַר אוּקֵרֶוֶה. הַנַּחַל הַמַּעֲרָבִי מוֹצָאוֹ כִּשְׁלֹשׁ־עֶשְָרֵה מַעֲלוֹת מִקַּו הַמַּשְׁוֶה נֶגְבָּה, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר הַמַּפּוֹת שֶׁלָּנוּ מְסַמְנוֹת אֶת הַרְרֵי לוֹקִינְגָה."

“נִמְצָא אֵפוֹא מַעְיְנוֹת הַנִּילּוס הֵם גַּם מַעְיְנוֹת הַקּוֹנְגוֹ?” שָׁאַל לֵיזֹון.

“וְלָמָּה לֹא?” שָׁאַל פְלִיטְמוֹר גַּם הוּא, "עַכְשָׁו אוֹ לְפָנִים. גַּם הַנּוֹסֵעַ לִיוִינְגְדְסוֹן חוֹשֵׁב אֶת לוּאַלְבָּה לְמוֹצָאֵי מֵי הַנִּילּוס, וְהַמַּפּוֹת הָעַתִּיקוֹת אוֹמְרוֹת, כִּי שְׁנֵי הַנְּהָרוֹת קוֹנְגוֹ וְנִילוּס מִיאוֹר אֶחָד מוֹצָאָם. גַּם אֲנַחְנוּ בְּעַצְמֵנוּ מָצָאנוּ קְרוֹבָה לָאֱמֶת אֶת הַהַשְׁעָרָה, כִּי הַטַּנְגַּנְיִיקָה הָיְתָה לְפָנִים אוֹ הֹוָה גַם עַתָּה מְחֻבֶּרֶת אֶל יְאוֹר קִיבוּ.

"וְלָכֵן אִם נְכוֹנָה הַשְׁעָרָתִי, כִּי בִּצַּת מוֹאֶרוֹ וִיאוֹר מוֹאֶרוֹ הַשּׁוֹלֵחַ אֶל יְאוֹר קוֹנְגוֹ אֶת נְהַר לוּאַפּוּלָה בְּמֵימָיו הָרַבִּים, מִתְחַבְּרִים אֶל יְאוֹר טַנְגַנְאִיקָה אוֹ הָיוּ מִחֻבָּרִים בִּימֵי קֶדֶם עַל יְדֵי תְעָלָה מַעֲשֶׂה יְדֵי הַטֶּבַע, אָז עָלֵינוּ לְבַקֵּשׁ אֶת מַעְיְנוֹת הַנִּילוּס בְּהָרֵי לוֹקִינְגָה.

“שֵׁשֶׁת יְאוֹרֵי אַפְרִיקָה הַתִּיכוֹנִית, – אַלְבֶּרְט נְיַנְזָה, אַלְבֶּרְט אֶדְוַרְד, קִיבוּ, טַנְגַנְאִיקָה, אִיטָוָה וּבַנְגֶּוֶאוֹלוֹ, וּכְפִי שֶׁאֶפְשָׁר לְשַׁעֵר גַּם יְאוֹר מוֹאֶרוֹ, הָיוּ כֻלָּם לִפְנֵי אַלְפֵי שָׁנִים יְאוֹר אֶחָד; עַרְבוֹת הַמֶּלַח וּבִצּוֹת הַמֶּלַח הָרַבּוֹת וְהָאֲגַמִּים אֲשֶׁר בֵּין הַיְאוֹרוֹת הַלָּלוּ מוֹכִיחִים אֲמִתַּת הַדָּבָר. הַיְאוֹר מוֹאֶרוֹ עַצְמוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שִׁיּוּרוֹ שֶׁל הַיְאוֹר הַמְאֻחָד הַגָּדוֹל הַזֶּה לְפָנִים, אֲשֶׁר נִמְשַׁךְ מִן הַמַּעֲלָה הָעֲשִׂירִית לִפְאַת נֶגֶב עַד שָׁלֹש מַעֲלוֹת בְּעֶרֶךְ לִפְאַת צָפוֹן מִקַּו הַמַּשְׁוֶה; וְהִנֵּה לְפָנֵינוּ ‘הַיְאוֹר הָאָרוֹךְ’, אֲשֶׁר מִמִּזְרָח לוֹ הִשְׂתָּרְעָה, כַּאֲשֶׁר יְסַפְּרוּ כְּתָבֵי הַיְתֵדוֹת שֶׁל הֶחָנוּט שֶׁלִּי, – אַדְמַת הַסָּהַר.”

“יִסְלַח נָא לִי, אֲדוֹנִי הַלּוֹרְד,” נַעֲנָה לֵיזוֹן, עֲדַיִן לִבִּי מְהַסֵּס: גַּם אַחֲרֵי כָּל מַה שֶׁהִתְבּוֹנְנוּ וְרָאִינוּ עַל יַד רוּסִיסִי, קָשֶׁה לְהַאֲמִין שֶׁשְׁנֵי נְהָרוֹת אַדִּירִים כְּקוֹנְגֹו וְנִילוּס, שֶׁמוֹצָאָם רָחוֹק כָּל כָּךְ זֶה מִזֶּה, נָבְעוּ לְפָנִים מִתּוֹךְ מַעְיָן אֶחָד."

“קֻשְׁיָה זוֹ אֵינָה וְלֹא כְּלוּם,” עָנָה פְלִיטְמוֹר, “וּכְבָר שָׁמַעְנוּ כָּמוֹהָ, סְתִירָה גֵאוֹגְרָפִית עֲצוּמָה, בְּנוֹגֵעַ לַקֶּשֶׁר הַטִּבְעִי שֶׁבֵּין הָאֲמוֹצָנָה וְהָאוֹרִינוֹקוֹ; וְאַף עַל פִּי כֵן אֱמֶת הַדָּבָר! זְכָר נָא עוֹד, כִֹּי מֵימֵי נְהַר הַדּוֹנוֹי נִבְלָעִים וְאוֹבְדִים אֵצֶל אִמֶּנְדִינְגֶן וְאַחַר יָשׁוּבוּ בְּמוֹרַד הָרְהֵין וְיִשְׁטְפוּ אֵלָיו כְּאַחַד הַיּוּבָלִים, נִמְצָא כִּי מִשְׁתַּפְּכִים הֵם אֶל הַיָּם הַצְּפוֹנִי תַּחַת הַיָּם הַשָּׁחוֹר, וְאִם רַק חֵלֶק מִן הַמַּיִם נִבְלָעִים בַּמָּקוֹם הַהוּא, כְּפִי שֶׁמְּשַׁעֲרִים, נִמְצָא חֶלְקוֹ הָאֶחָד שֶׁל הַדּוֹנוֹי נוֹפֵל אֶל תּוֹךְ הַיָּם הַצְּפוֹנִי וְחֶלְקוֹ הַשֵּׁנִי אֶל תּוֹךְ הַיָּם הַשָּׁחוֹר. אַל נָא נְמַהֵר לֵאמֹר: דָּבָר זֶה מִן הַנִּמְנָע הוּא. לְנֶגֶד הַמְּצִיאוּת אֵין דָּבָר מִן הַנִּמְנָע.”

“מְצִיאוּת זוֹ עֲדַיִן זְקוּקָה לְאִשּׁוּר,” הוֹסִיף לֵיזוֹן.

“הִשָּׁמֵר לְךָ אֲדוֹנִי הָרוֹפֵא, מִפְּנֵי הַסַּפְקָנוּת הַיְתֵרָה,” אָמַר פְלִיטְמוֹר מִתּוֹךְ־בַֹּת צְחוֹק. “הַנִּיחָה נָא אֶת הַסַּפְקָנוּת לַחֲלוּשֵׁי הַמֹּחַ וּמַשְׂכֵּילִים לְמֶחֱצָה וְאַל תַּעַשׂ עַצְמְךָ כַּכּוּשִׁים הָאֵלֶּה, הַלּוֹעֲגִים לְדִבְרֵי שֵׂכֶל וָדַעַת וְאוֹמְרִים: ‘הָאֲדוֹנִים הָאֵלֶּה בָּאִים לְלַמְּדֵנוּ חָכְמָה כְּאִלּוּ בְּהֵמָה אֲנַחְנוּ עִמָּם וְרַק מִּפִּיהֶם אָנוּ חַיִּים’”

“אֱמֶת הַדָּבָר,” הִסְכִּים שׁוּלְץ, "בַּעֲלֵי הַמַּדָּע הַסַּפְקָנִים נִמְצְאוּ תָּמִיד קִצְּרֵי־רְאוּת וַיִּכָּלְמוּ מִסִּפְקוֹתֵיהֶם. כָֹךְ היָהָ סוֹפוֹ שֶׁל הַמְלֻמָּד בְּחָכְמַת הַגֵּאוֹגְרַפִיָּה קוּלֵי מִלָּנְדוֹן, שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בִּמְצִיאוּת הַקַּרְחוֹן קִילִימַנְדְיָרוֹ, שֶׁגִּלּוּ הַמִּסְיוֹנֵר יוֹהַן רֶבְּמַן וְהַדָּקְטוֹר לוּדְוִיג קְרַפְּף, וְעוֹד הוֹסִיף לִלְעֹג ‘לָאַגָּדָה הַבְּדוּיָה’ הַזֹּאת גַּם אַחֲרֵי עֲלוֹת הַבָּרוֹן קְלוֹיס וְהַדָּקְטוֹר אוֹטוֹ קֶרְסְטֶן עַל הָהָר הַהוּא עַד לְגֹבַהּ אַרְבַּעַת אֲלָפִים מֶטֶר, – בְּאָמְרוֹ, כִּי קַרְחוֹן זֶה לֹא הָיָה וְלֹא נִבְרָא וְאַךְ תַּעְתּוּעֵי הַחוּשִׁים הוּא.

"כָּךְ דַּרְכָּם שֶׁל מְלֻמָּדִים בַּעֲלֵי מִשְׁפָּטִים קְדוּמִים: דֵּעָה שֶׁהֶחֱזִיקוּ בָּהּ נֶאֱמָנָה עֲלֵיהֶם מִכָּל עֵדֵי רְאִיָּה. הִנֵּה כִּי כֵן הִכְחִישׁוּ חַכְמֵי הַגֵּאוֹגְרָפִיָּה אֶת מְצִיאוּתוֹ שֶׁל יְאוֹר וִיקְטוֹרְיָה, שֶׁנִּגְלָה עַל יְדֵי הַתַּיָּר שְׁפֶּק, וְאַף גַּם חוֹקְרֵי אַפְרִיקָה כְּבוּרְטוֹן וַחֲבַרָיו לֹא הֶאֱמִינוּ בִּמְצִיאוּתוֹ וְחִזְּקוּ אֶת דִּבְרֵיהֶם בִּטְעָמִים וְנִמּוּקִים מַכְרִיעִים כָּל כָֹךְ שֶׁכְּבָר הָיוּ נְכוֹנִים לִמְחוֹתוֹ מֵעַל הַמַּפּוֹת.

"אַף עַל פִּי כֵן, יֵשׁ לִי מַה לְהָשִׁיב עַל דִּבְרֵי הַלּוֹרְד פְלִיטְמוֹר וּמַסְקָנוֹתָיו. הַשֵּׁם מוְזֶיִ מוֹרֶה, לְפִי דַעְתִּי, עַל אֶרֶץ הַסַּהַר וְהַרְרֵי הַסַּהַר. אָמְנָם הַתַּיָּרִים הַנְס מֶיֶר וּסְטַנְלֵי סוֹתְרִים דֵּעָה זוֹ וְאֹוְמִרים, כִּי אֶת מַעְיְנוֹת הַנִּילּוס יֵשׁ לְבַקֵּשׁ בִּנְהַר רוּנְזוֹרֹו, אַךְ לִדְבָרָיו אֵין כָּל יְסוֹד.

“הַנּוֹסֵעַ סְטַנְלֵי טָעָה הַרְבֵּה וּדְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שַׁחַר נֶחְשְׁבוּ בְּעֵינָיו לִמְצִיאוּת־אֱמֶת. הוּא הֶאֱמִין כִּי מוֹשֵׁל אַדְמַת אוּרוּנְדִי שְׁמוֹ הַפְּרָטִי מְוֶזִי. כְּמוֹ כֵן הֶעֱלָה בַּחֲקִירָתוֹ, כִּי בְּאֶרֶץ אוּקָלָגַנְזָה חַי בְּדוֹרוֹת הַקַּדְמֹונִים מֶלֶךְ אֶחָד וּשְׁמוֹ מְוֶזִי. לָכֵן נִקְרָא עַמּוֹ בְּשֵׁם ‘בְּנֵי מְוֶזִי’ וְאַרְצוֹ – בְּשֵׁם ‘אוּנְיַמְוֶזִי’. וּרַאֲיָה לַדָּבָר, כִּי הַמֶּלֶךְ הַמּוֹשֵׁל כָּעֵת בְּאֶרֶץ אוּרוּנְדִי מְוֶזִי שְׁמוֹ. כְּמִסְפַּר הַהַשְׁעָרוֹת מִסְפַּר הַטָּעֻיּוֹת! וְאוּלָם לִי נִדְמֶה, כִּי הַתֹּאַר מְוֶזִי מוֹרֶה, כִּי אוּרוּנְדִי אֶרֶץ הַרְרֵי הַסַּהַר הִיא.”

“אֶרֶץ מְוֶזִי מַגִּיעָה אָמְנָם עַד הַרְרֵי הַסַּהַר,” עָנָה הַלּוֹרְד.

הֶנְדְּרִיק הִקְשִׁיב כָּל הַזְּמָן לְוִכּוּחַ הַמְלֻמָּדִים בִּתְשׂוּמַת־לֵב, וְאַךְ כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה חֲלִיפַת הַדֵּעוֹת כַּאֲשֶׁר נִדְמָה לוֹ, אֶל קִצָּהּ, נִכְנַס גַּם הוּא בַּשִּׂיחָה.

“יְלִידֵי הָאָרֶץ,” קָרָא הֶנְדְּרִיק, “מְסַפְּרִים סִפּוּרֵי נִפְלָאוֹת בָּהֶם גַּם מְעוֹרְרֵי פְּחָדִים עַל הָר אֶחָד, הַר גּוּמְר. לְפִי דִבְרֵיהֶם, מַסְתִּיר הָהָר הַזֶּה בְּחֵיקוֹ אֶת מַעְיְנוֹת הַנִּילוּס, וְעֵין בֶּן־אָדָם לֹא תוּכַל לִרְאוֹתָם לְעוֹלָם.”

“אֵלֶּה הֵן אַגָּדוֹת קְדוּמִים, חֲבִיבִי,” הִסְבִּיר שׁוּלְץ.

“הָהּ, אֲדוֹנִי הַפְּרוֹפֵסוֹר,” פָּתַח יוֹחָנָן, “הֲלֹא תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵינוּ אֶת הָאַגָּדוֹת הַלָּלוּ; מַה כָּלְתָה נַפְשִׁי לִשְׁמֹעַ דְּבָרִים מְעוֹרְרֵי חֲרָדָה.”

“אֶת אֵלֶּה תִּשְׁמַעְנָה אָזְנֶיךָ; הִנֵּה הוֹלְכִים אֲנַחְנוּ לָתוּר וְלַחֲקֹר שֹׁרֶשׁ דָּבָר בְּסִפּוּרֵי הַבַּדִּים הָאֵלֶּה, וְאַחֲרֵי שֶׁגַּם אַתָּה תִּלָּוֶה אֵלֵינוּ, הֲלֹא בַּדִּין הוּא, כִּי נוֹדִיעַ גַּם לְךָ אֶת פָּרָשַׁת הַסַּכָּנוֹת וְהָאֲסוֹנוֹת הַמִּתְרַגְּשִׁים עָלֵינוּ, אִם נִתֵּן אֵמוּן בְּדִבְרֵי הָאַגָּדוֹת הָעַתִּיקוֹת הָאֵלֶּה.”

 

פֶּרֶק שְׁמוֹנָה־עָשָׂר: סִּפוּרֵי דִמְיוֹנוֹת    🔗

אַחֲרֵי הַקְדָּמָה כָּזֹאת פָּתַח שׁוּלְץ בְּדִבְרֵי אַגָּדָה, שִׂיחוֹת מִנִּי קֶדֶם, מֵהֶן נִפְלָאוֹת, מֵהֶן נוֹרָאוֹת, אֲשֶׁר יְסַפְּרוּ הָעַרְבִים מִדּוֹר לְדוֹר.

"מִפִּי הַלּוֹרְד פְלִיטְמוֹר שָׁמְעָה אָזְנְכֶם עַל דְּבַר הַיְאוֹר הַנִּפְלָא מֵרִיס אֲשֶׁר חָפְרוּ הַמִּצְרִים הַקַּדְמוֹנִים, בְּחֶפְצָם לָשִׂים חֹק לְשֶׁטֶף מֵי הַנִּילוּס. בִּימֵי גֵאוּת הַיְאוֹר שָׁטְפוּ הַמַּיִם הָעוֹדְפִים שֶׁל הַזֶּרֶם שִׁשָּׁה יְרָחִים רְצוּפִים אֶל תּוֹךְ הַיְאוֹר, עַד אֲשֶׁר נִתְמַלֵּא הַיְאוֹר עַל כָּל גְּדוֹתָיו. אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, כִּי יְדֵי בְנֵי אָדָם בִּלְבַד חָפְרוּ בְּרֵכָה גְדוֹלָה כָּזֹאת. אֵין זֹאת כִּי אִם עוֹד מִדּוֹרוֹת קְדוּמִים הָיָה בַּמָּקוֹם הַהוּא מִקְוֵה מַיִם גָּדוֹל, וּבִרְבוֹת הַיָּמִים חָרְבוּ הַמַּיִם, וּמוֹשְׁלֵי מִצְרַיִם הָאַדִּירִים בָּחֲרוּ בַּמְצוּלָה הַהִיא לְתַכְלִיתָם הַנַּעֲלָה. אֵין סָפֵק, אָמְנָם, כִּי עֲבוֹדָה רַבָּה וְקָשָׁה עָבְדוּ בְּנֵי הָאָדָם עוֹד, עַד אֲשֶׁר הִכְשִׁירוּ אֶת הַבְּרֵכָה הַגְּדוֹלָה, מַעֲשֶׂה יְדֵי הַטֶּבַע, לְחֶפְצָם. בַּבְּרֵכָה הַזֹּאת, בַּתָּוֶךְ, הִתְנַשְׂאוּ שְׁתֵּי פִּירָמִידוֹת אַדִֹירוֹת, – עֵדוּת כַּבִּירָה לִמְזִמַּת הָאַָדָם וְכֹחַ מַעֲשָׂיו, וְעַל יַד כָּל פִּירָמִידָה פֶּסֶל־אֶבֶן אַדִּיר שׁוֹכֵן עַל כִּסֵּא מַלְכוּת, מִתְנַשֵּׂא מִמַּעַל לַמַּיִם גַּם אַחֲרֵי מְלֹאת הַיְאוֹר עַל כָּל גְּדוֹתָיו. וּתְעָלָה יוֹצֵאת מִן הַנִּילוּס הַכָּחֹל וְנָשְׂאָה אֶת הַמַּיִם אֶל הַיְאוֹר, וּמִשָּׁם יוּבְאוּ בִּשְׁנוֹת בַּצֹרֶת אֶל הַנִּילוּס הַתַּחְתּוֹן. הִנֵּה כִּי כֵן שָׂמוּ גְבוּל לְגֵאוּת מֵי הַנִּילוּס הַמַּפְרִים לְבַל יַשְׁחִיתוּ אֶת הָאָרֶץ, וְגַם אָצְרוּ לָהֶם מַיִם דַיָּם לִימֵי חֹרֶב.

"בְּצֶדֶק אֵפוֹא חָשַׁב הֵרוֹדוֹט אֶת הַמִּפְעָל הַזֶּה, פְּרִי תַרְבּוּת יְתֵרָה, לְנִפְלָא וְנִשְׂגָּב מִכָּל מִפְעֲלוֹת בְּנֵי הָאָדָם.

"וְאוּלָם בָּזֹאת לֹא תַּמָּה הַמְּלָאכָה. הַנִּילוּס הַלָּבָן, בְּדַרְכּוֹ הָאֲרֻכָּה וּבְרֹב נְחָלָיו וּמַעְיְנוֹתָיו, יָכֹל הָיָה לַעֲשׂוֹת שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ גַּם עָתָּה, אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִכְרְתוּ מִמֶּנּוּ מֵי הַנִּילוּס הַכָּחֹל. מִן הַהֶכְרַח הָיָה אֵפוֹא לְכוֹנֵן גַּם פֹּה מִפְעָל אֵיתָן, אֲשֶׁר יִמְנַע שֶׁטֶף פִּתְאֹם וְיָשִׂים חֹק לְגֵאוּת הַמַּיִם הַפּוֹרְצִים. אֶת הַמִּפְעָל הַכַּבִּיר הַזֶּה הֵקִים הַמֶּלֶךְ אַם־קַאַם אוֹ הֶרְמֶס הָרִאשׁוֹן.

"כֵּיצַד נַעֲשָׂה הָדָּבָר, אֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ בָּרוּר, כִּי הַיְדִיעוֹת שֶׁהִגִּיעוּ אֵלֵינוּ, דִּבְרֵי אַגָּדָה, מַרְבּוֹת לְסַפֵּר נִפְלָאוֹת עַל הַטָּפֵל יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עַל הָעִקָּר. כָּכָה יְסֻפַּר, כִּי הַמֶּלֶךְ הֶרְמֶס הוֹלִיך אֶת מֵי הַמַּעְיְנוֹת הָאַדִּירִים אֲשֶׁר לַנִּילּוס בֶּהָרִים הַגְּבֹהִים, מְקומָם שָׁם יָרְדוּ רֹב הַמִּשְׁקָעִים מַטָּה, – הֲלֹא הוּא אֵפוֹא מְקוֹמָם הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים, – דֶּרֶך יְצִיעוֹת וּמְבוֹאוֹת מְקֻמָּרִים. מִפִּתְחֵי הַמְּבוֹאוֹת הַלָּלוּ הוּבְאוּ הַמַּיִם דֶּרֶךְ צִנּוֹרוּת גְּבֹהִים אֶל חֲמִשִּׁים וּשְׁמֹנֶה פְּסִילֵי נְחֹשֶׁת, וּמִתּוֹךְ פִּיּוֹתֵיהֶם הַפְּעוּרִים זָרְמוּ הַמַּיִם חוּצָה.

"הַפְּסִילִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה עָמְדוּ בְּבִקְעָה סְגוּרָה וּמְסֻגֶּרֶת – קְצָתָה בִּידֵי הַטֶּבַע וּקְצָתָה בִּידֵי בְּנֵי אָדָם, וּמִן הַבִּקְעָה הַזֹּאת יָכְלוּ הַמַּיִם לָרֶדֶת רַק דֶּרֶךְ מִנְהָרָה צָרָה. עַל כָּל פָּנִים, כָּךְ אֲנִי מְתָאֵר לִי אֶת הַדָּבָר, כִּי פְּרָטִים מְדֻיָּקִים יוֹתֵר לֹא הִגִּיעוּ אֵלֵינוּ, וְהַדְּבָרִים, סוֹף סוֹף, אַךְ דִּבְרֵי אַגָּדָה הֵם. אֶלָּא שֶׁגַּם סִפּוּרֵי אַגָּדָה מְכֻוָּנִים לְשֹּׁרֶשׁ דָּבָר וּצְרִיכִין לִמּוּד, וּמִן הָרָאוּי לַחֲקֹר בָּהֶם וּלְהַגִּיַע עַד סוֹפָם. אִם בֶּאֱמֶת אֶפְשָׁר הָיָה לִכְלֹא אֶת הַמַּיִם בַּבִּקְעָה הַמְשֻׁעֶרֶת, וְלִקְבֹּעַ לָהֶם רַק מוֹצָא צַר, כִּי אָז קְרוֹבָה לָאֱמֶת הַהַשְׁעָרָה, כִּי תָמִיד אֶפְשָׁר הָיָה לִשְׁלֹחַ מַיִם רַק כִּמְלֹא פִּי הַמִּנְהָרָה. בִּשְׁעַת גֵּאוּת נֶאֶסְפוּ הַמַּיִם אֶל תּוֹךְ הַבִּקְעָה וּמִשָּׁם שֻׁלְחוּ כַּחֹק וְכַדָּרוּשׁ.

"כָּל הַתְּכוּנָה הָרַבָּה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אֶת תַּבְנִיתָה אֲנִי מְתָאֵר לִי, כָּאָמוּר, בְּדֶרֶךְ הַשְׁעָרָה, נִמְצֵאת, עַל פִּי עֵדוּתָם שֶׁל חַכְמֵי הַגֶּאוֹגְרְפִיָּה העָרַבְיִם טִי־פַרְשִׁי וְשֵׁיךְ אִיץ עֶדִין וּכְמוֹהֶם, בַּמַּעֲלֶה אַחַת־עֶשְׂרֶה וָחֲצִי לִפְאַת נֶגֶב מִקַּו הַמַּשְׁוֶה.

"עַד כָּאן – סִפּוּרֵי נִפְלָאוֹת, מִכָּאן וְאֵילַך – סִפּוּרֵי נוֹרָאוֹת. הַרְרֵי הַסַּהַר, הַנִמְצָאִים בְּמַעֲלַת שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה בְּעֶרֶךְ לִפְאַת נֶגֶב מִקַּו הַמַּשְׁוֶה, יֵחָשְׁבוּ, עַל פִּי כָּל חַכְמֵי הַגֵּאוֹגְרָפִיָּה הַקַּדְמוֹנִים לִמְקוֹם מַעְיְנוֹת הַנִּילוּס; וְגַם עַל הַמַּפּוֹת הָעַתִּיקוֹת נִרְשַׁם כֵּן. אַף כָּךְ אַתָּה מוֹצֵא תָמִיד – דָּבָר הַמּוֹשֶׁךְ אֶת הָעַיִן – שֶׁהַנִּילוס חֶלְקוֹ פּוֹנֶה לִפְאַת צָפוֹן וְחֶלְקוֹ – לִפְאַת מַעֲרָב. אוֹ לָשׁוֹן אַחֵר: שֶׁמַּעְיְנוֹת הַנִּילוּס הֵם הֵם גַּם מַעְיְנוֹת הַיְאוֹר קוֹנְגוֹ; אוּלַי לְלָמֶדְךָ, כִּי כְּדֵי לִמְנֹעַ פֶּרֶץ מֵי הַנִּילוּס הִשְׂכִּילוּ לְהַטּוֹת חֵלֶק מֵהֶם בִּתְעָלָה אֶל יְאוֹר קוֹנְגוֹ.

"הַרְרֵי הַסַּהַר נִקְרָאִים בְּפִי הָעַרְבִים בְּשֵׁם גֶּ’בֶּל אֶל־גּוּמְר. נָקֵל לְהָבִין, כִּי נוֹסְעִים שׁוֹנִים מֵעוֹבְרֵי אֳרָחוֹת אֲשֶׁר הִגִּיעוּ בְּשַׁיָּרָה אֶל הַרְרֵי הַסַּהַר, עָלוּ מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת עַל הָהָר גּוּמְר הַמְפֻרְסָם, בְּחֶפְצָם לִרְאוֹת בְּעֵינֵיהֶם אֶת הַפֶּלֶא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר חוֹלֵל הַמֶּלֶךְ הֶרְמֶס בַּחֲמִשִׁים וּשְׁמוֹנָה פְּסִילֵי הַנְּחֹשֶׁת.

"וְהִנֵּה מְסַפְּרִים לָנוּ סוֹפְרֵי עֲרָב, כִּי מִכָּל הָעוֹלִים עַל הַר גּוּמְר לֹא שָׁבוּ אַף אֶחָד. פַּחַד שָׁוְא, פְֹרִי אֱמוּנָה תְּפֵלָה, יִמְנַע אֵפוֹא מֵעֲלוֹת עַל הַר־אֵימִים זֶה. אַף עַל פִּי כֵן, נִמְצְאוּ פַּעַם פַּעַם יְחִידִים אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ בְּכָל הַנּוֹרָאוֹת וְלֹא שָׁמְעוּ לְקוֹל הָאַזְהָרוֹת אֲשֶֹר הִזְהִירוּ אוֹתָם. וְאוּלָם אַךְ דָּרְכָה רַגְלָם עַל רֹאשׁ הָהָר, וְחֶדְוַת שִׁגָּעוֹן תֹּאחֲזֵם, וּבְשִׁגָּעוֹן יִנְהָגוּ: יִצְהֲלוּ, יִצְחֲקוּ, יִמְחֲאוּ כָף, וּפִתְאֹם יִצְנְחוּ מֵעֵבֶר הָהָר וְנֶעֶלְמוּ עַד הָעוֹלָם.

"שְׁמוּעוֹת מְסַפְּרוֹת, כִּי מֵעֵבֶר לְהָרֵי סַהַר יִרְתַּח יָם גּוֹעֵשׁ, שָׁחוֹר כַּלָּיִל. בְּתוֹכוֹ יִנְהַר נַחַל לָבָן, כְּכֶסֶף טָהוֹר, וְנֹגֵהּ לוֹ כַּצָּהֳרָיִם. וְקֶסֶם בַּמַּיִם הַמַּזְהִירִים: כָּל הָרוֹאֶה תַּשִּׂיגֵהוּ מְשׁוּבַת שָׂשׂוֹן וּתְשׁוּקָה וְנִמְשַׁךְ אַחֲרֵיהֶם וְנִתַּר תְּהוֹמָה, לֹא יִתְגַּבָּר.

"כֹּחַ אֵיתָנִים כָּזֶה, מְסַפְּרִים בְּנֵי הָעָם בְּוִירְטֶמְבֶּרְג, יֵשׁ גַּם לִנְהַר בְּלוֹטוֹפְּף סָמוּךְ לִבְּלוֹבוֹיְרְן. לֹא פַעַם הִתְנַפְּלוּ אֲנָשִׁים אֶל תּוֹךְ הַנָּהָר הַזֶּה. וְיֵשׁ מְסַפְּרִים, כִּי הִרְגִּישׁוּ אֶת עַצְמָים נִמְשָׁכִים הַמַּיְמָה כִּבְחַבְלֵי קָסֶם, וְרַק עַל יְדֵי מְנוּסַת חִפָּזוֹן הִצִּילוּ אֶת נַפְשָׁם מִן הַתְּשׁוּקָה הַנִּמְרָצָה לְהִתְנַפֵּל הַמַּיְמָה. זוֹהִי, כַּנִּרְאֶה, מְעֵין סְחַרְחֹרֶת הַבָּאָה לִבְנֵי אָדָם בַּעֲלֵי תְּכוּנָה יְדוּעָה לְמַרְאֵה הַמַּעְיָן הַכָּחֹל הַזֶּה.

וְאוּלָם פְּרָט אֵחָד מוֹכִיחַ, עַד כַּמָּה אֵין מַמָּשׁ בְּכָל דִּבְרֵי הֲבַאי אֵלֶּה עַל דְּבַר הָהָר גּוּמְר, – הֲלֹא הוּא הָעֵדוּת הָרַבָּה, כִּי אַף אֶחָד לֹא נִצַּל מֵאֲבַדּוֹן. הִגִיעוּ בְּעַצְמְכֶם: אִם אֱמֶת בְּפִי הָאַגָּדָה, כִּי אַף אֶחָד מִכָּל הַמַּעְפִּילִים לַעֲלוֹת עַל הָהָר לֹא שָׁב מִשָֹּם, מֵאַיִן נוֹדַע הַסּוֹד הַנִּפְלָא עַל דְּבַר הַיָּם הָאָפֵל וְהַנָּהָר הַלָּבָן? הִנֵּה כָּכָה תִּמַּסְנָה מֵאֲלֵיהֶן כָּל הַבְּדָיוֹת הַתְּפֵלוֹת לְאוֹר הַדַּעַת וְהַתְּבוּנָה."

שׁוּלְץ כִּלָּה לְדַבֵּר, וְאוּלָם הַשּׁוֹמְעִים עוֹד הוֹסִיפוּ לְהִתְוַּכֵּחַ עַל דְּבַר חֶזְיוֹנוֹת הַבַּדִּים הָאֵלֶּה, מֵעֵין סִפּוּרֵי אֶלֶף לַיְלָה וָלַיְלָה. אַךְ אִם כֹּה וְאִם כֹּה, וְסִפּוּרֵי שׁוּלְץ עוֹרְרוּ בְּלֵב הַנּוֹסְעִים תְּשׁוּקָה עַזָּה לְגַלּוֹת אֶת גֶּ’בֶּל אֶל־גּוּמְר הָאַגָּדִי הַזֶּה וְלִרְאוֹתוֹ בְּעֵינֵיהֶם.

הַלּוֹרְד פְלִיטְמוֹר פָּתַח שׁוּב וְאָמָר: “הַדָּבָר הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר בְּאַגָּדָה זוֹ הוּא הַסִּפּוּר עַל דְּבַר בִּנְיְנֵי הַמְּעָרוֹת הַנִּפְלָאוֹת הַנִּמְצָאוֹת שָׁם. וְהִנֵּה גִּלָּה הַנּוֹסֵעַ תָּמְזוֹן בְּהַרְרֵי אַילוֹן אֲשֶׁר בְּאֶל־גּוִּמִי, לִפְאַת צְפוֹנִית מִזְרָחִית מִוִּיקְטוֹרְיָה נְיַנְזֶה, בִּנְיְנֵי מְעָרוֹת גְּדוֹלִים, אֲשֶׁר רַק עַם בַּעַל תַּרְבּוּת יְתֵרָה יָכֹל הָיָה לִבְנוֹתָן, וְקָרוֹב לְשַׁעֵר, כִּי אַךְ יְדֵי הַמִּצְרִים כּוֹנְנוּ אוֹתָן. בְּאַחַת הַמְּעָרוֹת הָאֵלֶּה מָצָא תָּמְזוֹן כְּפָרִים שְׁלֵמִים. יְלִידֵי הָאָרֶץ מַאֲמִינִים, כִּי הַמְּעָרוֹת הָאֵלֶּה מַעֲשֵׂי אֱלֹהִים הֵם, וְרַבּוֹת מֵהֶן נֶעֱלָמוֹת בְּסֵתֶר הֶהָרִים, וְעֵין אָדָם לֹא רָאֲתָה אֶת קְצֵהֶן. הַנּוֹסֵעַ פֶּטֶרְס מוֹצֵא בַּשֵׁם אֶל־גּוּמִי הֵד הַשֵּׁם אֶל גּוּמְר, וְהוּא מְשַׁעֵר כִּי שָׁם יֵשׁ לְבַקֵּשׁ אֶת הַרְרֵי הַסַּהַר. וְאוּלָם אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ אוֹתָם הָלְאָה לִפְאַת נֶגֶב; וְהַמְּעָרוֹת הַנִּפְלָאוֹת הַנִּמְצָאוֹת בְּאֶל־גּוּמִי, כְּפִי שֶׁאֲנִי מְשַׁעֵר, הֵן מַעֲשֵׂי יְדֵי אוֹתוֹ הָעָם עַצְמוֹ, אֲשֶׁר תִּכֵּן אֶת הַבְִּנְיָנִים הַנִּפְלָאִים בְּהַר גּוּמְר.”

בָּזֶה תַּמָּה הַשִּׂיחָה בְּעִנְיָן שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת רַב עֶרֶךְ לִמְיֻדָּעֵינוּ בַּיָּמִים הַבָּאִים.

הַשַּׁיָּרָה עָבְרָה הַפַּעַם דֶּרֶךְ עֲרָבָה. פֹּה וָפֹה נִגְלוּ לְעֵינֵיהֶם גֳ’ירָפִים, וּמְיֻדָּעֵינוּ, בְּיִחוּד הֶנְדְּרִיק, הִתְאַוּוּ לַעֲרֹךְ צַיָד עַל בַּעֲלֵי הַחַיִּים הַיָּפִים הָאֵלֶּה.

אוּלָם בְּאֵין ססִים לִרְכֹּב עֲלֵיהֶם לֹא עָלָה בְּיָדָם אַף פַּעַם לָגֶשֶׁת אֶל הַבְּרִיָּה הַנְּבִהָלָה וְהַנִּמְהָרָה הַזֹּאת. נִכָּר הָיָה, כִּי כְּבָר הִכִּירָה לָדַעַת אֶת בְּנֵי הָאָדָם וְלָמְדָה לִירֹא מִפְּנֵיהֶם.

מַחֲזֶה שַׁעֲשׁוּעִים מָצְאוּ הַנּוֹסְעִים בִּכְפָר כּוּשִׁים אֶחָד, שֶׁבּוֹ הָיוּ יְדֵי הַנָּשִׁים עֲסוּקוֹת אָז בְּבִנְיַן אָהֳלִים אֲחָדִים. מִסָּבִיב לְעִגּוּל הַיְסוֹד אֲשֶׁר לָאֳהָלִים הָיְתָה תְּקוּעָה בַּקַּרְקַע אֲגֻדַּת מוֹטוֹת. נַעֲרֵי הַכּוּשִׁים קָלְעוּ בָּאֳמָנוּת רַבָּה אֶת גַּגּוֹת הֶחָצִיר הַנִּשְׁעָנִים עַל מְזוּזוֹת קְטַנּוֹת. כַּאֲשֶׁר נִגְמְרָה קְלִיעַת הַגַּג נָשׂאוּ אוֹתוֹ הַנָּשִׁים וַיַעֲלוּהוּ עַל הָאֹהֶל.

 

פֶּרֶק תִּשְׁעָה־עָשָׂר: אֶל טַנְגַּנְאִיקָה    🔗

מִקֵּץ יָמִים אֲחָדִים עָמְדוּ מְיֻדָּעֵינוּ בְּקָצֶהָ הַצְּפוֹנִי שֶׁל טַנְקּגַּנְאִיָקה.

עוֹנַת הַגְּשִָׁמִים הִגִּיעָה וְכָל הַיְקוּם נִתְעַטֵּף בְּיֶרֶק רַךְ; עֵצִים וְשִׂיחִים עָמְדוּ בִּמְלֹא לִבְלוּבָם. לְכָל מְלֹא הָעַיִן פָּקְעוּ נִצָּנִים, כְּאִלּוּ נָגַע בָּהֶם מַטֵּה קֶסֶם, וְכָל מַה שֶׁהָיָה זֶה לֹא כְבָר אָפוֹר וְשׁוֹמֵם, הִבְהִיק בִּן־רֶגַע בִּצְבָעִים מְשַׂמְּחֵי עָיִן.

אֲמִינָה הִבִּיעָה אֶת רִגְשֵׁי שְׂשׂוֹנָה לְמַרְאֵה יִפְעַת הַטֶּבַע בִּדְבָרִים נִלְבָּבִים כָּל כָּךְ, שֶׁכָּל הַלְּבָנִים הוֹדוּ וְאָמְרוּ, כִּי נִסְיוֹנָהּ שֶׁל הֵילֵינִי לְהָעִיר בְּקִרְבָּהּ רִגְשֵׁי יֹפִי הִצְלִיחַ בְּמִדָּה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה.

עוֹד יוֹתֵר מִמֶּנָּה נִתְלַהֲבָה טִפֵּקִיטַנְגָּה הַקְּטַנָּה.

וְכַאֲשֶׁר תָּקְעוּ הַנּוֹסְעִים אֶת אָהֳלֵיהֶם עַל גְּדוֹת הַנָּהָר, נִסְפְּחוּ הַסַּן וְהַמִסִּי וְעוֹד שְׁחוֹרִים אֲחָדִים אֶל הַלְּבָנִים, אֲשֶׁר עָמְדוּ עַל הַיְאוֹר מַחֲרִישִׁים וּמִשְׁתָּאִים, וַיְגַלּוּ אֶת סְגֻלּוֹתֵיהֶם הַחֲדָשׁוֹת לְהָבִין בְּהַדְרַת הַטֶּבַע עַל יְדֵי הֶעָרוֹת וּקְרִיאוֹת שׁוֹנוֹת.

“מֶה עָמֹק מַרְאֵה הַיְאוֹר הַכָּחֹל, וְכָל חוֹף לֹא יֵרָאֶה בִֹפְאַת נֶגֶב,” קָרָה הַסַּן. “כָּמוֹהוּ כַּיָּם, מַמָּשׁ, גַּם גַּלָּיו כְּגַלֵּי הַיָּם יִרְעָשׁוּ. מַמָּשׁ כְּמוֹ בְּאֶרֶץ הַסּוֹמָלִים!”

“וּמַה צְפוּפִים וּגְבֹהִים הָעֵצִים,” הֵעִיר הֲמִסִּי, “וּמַה יְרֹקִים הֵם, – הַכֹּל יָרֹק וְנָאֶה כָּל כָּךְ; וּמַה שׁוֹנִים וְיָפִים הַנִּצָּנִים.”

“רְאִי נָא, מָה רַבּוּ הַצִּפָּרִים,” קָרְאָה בַּת־הַמֶּלֶךְ הַגַּמֶּדֶת אֶל אֲמִינָה: “הֵן שָׁרוֹת וּמְצַפְצְפוֹת בְּחֶדְוָה וַעֲלִיצוּת, שְׂמֵחוֹת וּמְאֻשָׁרוֹת הֵן, כִּי שָׁפַךְ הַגֶּשֶׁם חֵן וָיֹפִי עַל הַכֹּל.”

“וּרְאוּ נָא פֹּה אֶת הַרְרֵי אוּרוּנְדִי הַיְרֹקִים,” קָרָא קַשְׁוַלָּה בְּהַרְאוֹתו לִפְאַת מִזְרָח.

“וְשָׁם הַסְּלָעִים הַתְּלוּלִים,” אָמַר יוּקוֹ, בְּהַרְאוֹתוֹ לִפְאַת מַעֲרָב. לִבּוֹ הוּא נִמְשָׁךְ בְּעִקָּר אַחֲרֵי הַגַּדְלוּת וְהַפֶּרַע, “אֵלֶּה הֵם הַרְרֵי אוּבִירָה, כְּחוֹמָה אֲפֵלָה יִרְבְּצוּ שָׁם.”

רוּחַ צֶחָה נָשְׁבָה מֵעַל פְּנֵי הַיְאוֹר וְהֵבִיאָה רַעֲנַנּוּת מְשִׁיבַת־נֶפֶשׁ.

צְדָפִים אֵין מִסְפָּר נִמְצְאוּ עַל חוֹף הַיְאוֹר, וּמֵעַל לְחֶלְקַת רְאִי הַמַּיִם טָסוּ שְׁחָפִים רַבִּים.

מֵי יְאוֹר טַנְגַּנְאִיקָה אָמְנָם יֵשׁ בָּהֶם תַּרְעֹבֶת מֶלַח, מֵרֹב הַנְּחָלִים הַמּוֹלִיכִים אֶת מֵימֵיהֶם הַמְּלוּחִים אֵלָיו, וּבְכָל זֹאת יֵחָשֵׁב בֵּין יְאוֹרֵי הַמַּיִם הַמְּתוּקִים. לָכֵן תָּמְהוּ הַנּוֹסְעִים בִּרְאוֹתָם עַל פְּנֵי מֵימָיו מְדוּזוֹת רַבּוֹת, שֶׁעַד עַתָּה נֶחְשְׁבוּ בְּעֵינֵי כֹל לְשׁוֹכְנֵי יָם בִּלְבָד.

רַק פֶּגַע רַע אֶחָד הִסְתִּיר בְּקִרְבּוֹ הַחוֹף הַנָּעִים הַזֶּה, הֲלֹא הוּא פַּרְעוֹשׁ־הַחוֹל, מִין תּוֹלַעַת הָרוֹצַעַת אֶת בְּהוֹנוֹת רַגְלֵי יְלִידֵי הָאָרֶץ וּמַעֲלָה בִּבְשָׂרָם שְׂאֵת מַמְאֶרֶת, אִם לֹא יְמַהֲרוּ לִרְצֹעַ אַחֲרֶיהָ בִּזְהִירוּת רַבָּה וּלְהוֹצִיאָהּ, בְּלִי הַשְׁאִיר אֶת בֵּיצֶיהָ בְּתוֹךְ הַפֶּצַע.

סוּסֵי־יְאור הִשְׁמִיעוּ נַחֲרָתָם בַּסּוֹף וְגַם תַּנִּינִים בְּמִסְפָּר רַב נִרְאוּ שָׁם.

הַלְבָנִים הֶחְלִיטוּ לַעֲבֹר אֶת הַיאוֹר בְּסִירוֹת וְלָבוֹא רֵאשִׁית כֹּל אֶל אוּדְשִׂישִׁי.

זְקַן הָעַרְבִים, אֲשֶׁר מִיָּדוֹ שָׂכְרוּ אֶת הַסִּירוֹת הָרַבּוֹת לַעֲבֹר בָּהֶן אֶת הַיאוֹר, דָּרַש בִּשְׂכָרוֹ מִלְּבַד סְכוּם כֶּסֶף רַב, גַּם אֶת רוֹבֵהוּ שֶׁל לֵיזוֹן וְאֶקְדֹּחוֹ שֶׁל פְלִיטְמוֹר, וּבַהֲשִׁיבָם אֶת פָּנָיו מֵאֵן לְהַשְׂכִּיר לָהֶם אֶת סִירוֹתָיו.

“אֵין עֵצָה,” אָמַר פְלִיטְמוֹר, “כִּי אִם לְמַלְאוֹת אֶת דְּרִישָׁתוֹ הַחֲצוּפָה; וְאֵין הַנֵּזֶק סוֹף סוֹף גָּדוֹל, כִּי הֵן רַבִּים עִמָּנוּ כְּלֵי נֶשֶׁק וְאֶקְדֹּחִים.”

הֶנְדְּרִיק מָסַר לִזְקַן הָעַרְבִים אֶת כְּלֵי הַנֶּשֶׁק וַיֹּאמַר: “אֲנָחְנוּ לֹא יָדַעְנוּ כִּי גַם הָעַרְבִים פּוֹשְׁטֵי יָד הֵם כַּכּוּשִׁים.”

הָעַרְבִי נִכְלַם וַיַּעַן בְּגָאוֹן: “שׁוּב קַח לְךָ אֶת הַנֶּשֶׁק, כִּי לֹא בֶּאֱמֶת וּבְלֵב תָמִים דִבַּרְתִּי!” וּבְלִי הִתְמַהְמֵהַּ הֵבִיא לָהֶם אֶת הַסִּירוֹת.

כָּל הַנּוֹסְעִים יָרְדוּ אֶל הַסִּירוֹת וְהַשַּׁיָּטִים הַשְּׁחוֹרִים פָּתְחוּ בְּשִׁירֵי שַׁיִט וַיִסָּעוּ.

רוּחַ דְּרוֹמִית חֲזָקָה נָשְׁבָה עַל פְּנֵי הַיאוֹר וַתַּךְ גַּלִּים גְּדוֹלִים, עַד כִּי חָלוּ כִּמְעַט כָּל הַשְׁחוֹרִים וְגַם לֵיזוֹן בְּמַחֲלַת הַיָּם; רַק בָּעֶרֶב בַּעֲלוֹתָם עַל הַיַּבָּשָׁה רָפְתָה הָרוּחַ. הָעֲלִיָּה הָיְתָה קָשָׁה מְאֹד, כִּי הַגַּלִּים גָּעֲשׁוּ וַיִּתְנַפְּצוּ אֶל הַחוֹף בְּזַעַף אֵימִים. גַּם תַּנִינִים וְסוּסֵי־יְאוֹר נִמְצְאוּ שָׁם בְּמִסְפָּר רָב, בְּסַלְעֵי הַחוֹף הַחֲלוּלִים מָצְאוּ הַנּוֹסְעִים תַּחֲנָה מְרֻוָּחָה. שׁוּלְץ הִתְבּוֹנֵן וַיַּרְא, כִּי לְעֵת עֶרֶב רָפְתָה הָרוּחַ וּבַבֹּקֶר שָׁבָה לִנְשֹׁב בְּחָזְקָה. לָכֵן הִצִּיעַ הַפְּרוֹפֵסוֹר לַחֲנוֹת כָּל הַיּוֹם וּבַלַּיְלָה יַעֲשׂוּ אֶת דַּרְכָּם הָלְאָה. כָּל הַנּוֹסְעִים, פֶּה אֶחָד, קִבְּלוּ אֶת הַהַצָּעָה בְּשִׂמְחָה.

בְּקָוֶלֶה, הוּא הַנָּמַל אֲשֶׁר לְאוּדְשִׁישִׁי, עִיר עַרְבִית, עָלוּ הַיַּבָּשָׁה וַיִּקְנוּ בַּשׁוּק כָּל מִינֵי מְזוֹנוֹת וְצָרְכֵי אֹכֶל.

לֵיזוֹן, בְּשָמְרוֹ עַל הַחְלָטָתוֹ לְהִתְרַגֵּל בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יְלִידֵי הָאָרֶץ, קָנָה לוֹ גַם חִפּוּשִׁיּוֹת מְיֻבָּשׂוֹת, וְגַם הַלּוֹרְד פְלִיטְמוֹר מָצָא בָּהֶן חֵפֶץ.

שַָׁם קָנוּ לָהֶם גַּם תִּירָס לָרֹב, כִּי הַתִּירָס הַקָּלוּי אֵין כָּמוֹהוּ מַאֲכָל טוֹב בְּאֵין לָחֶם.

הַסַּבָּלִים וְהָאַסְכָּרִיִּים נִפְתּוּ אַחֲרֵי שֵׁכַר הַתְּמָרִים; מֵהֶם גַּם שָׁתוּ ויַשִּכְּרוּ עַד אֲבֹד בִּינָתָם, כָּאן מָצָא הַסַּן מָקוֹם לְהַשְׁמִיעַ מוּסָר וּבִינָה, וַיִּקְרָא: “הָהּ, בְּבָנַה בָּבֶסַּה, מַה רָפֶה רוּחַ הָאָדָם, וּמָה עַז וְקָשֶׁה יִצְרוֹ הָרַע, אֲשֶׁר יַכְנִיעַ כָּל מִדָּה טוֹבָה בּוֹ!”

בְּבוֹא הַשָּׁעָה לָצֵּאת לַדֶּרֶךְ, עָלָה קַשְׁוַּלָּה בְּקֹשִי רַב עַל שׁוֹרוֹ שֶׁל שׁוּלְץ אֲשֶׁר הָפְקַד בְּיָדוֹ לִנְהֹג אוֹתוֹ עַד בּוֹאָם אֶל הַסִּירָה. הַלֵּץ מָצָא כִּי קָשֶׁה לִנְהֹג אֶת הַשּׁוֹר, וְאֵין טוֹב לְפָנָיו כִּי אִם לְהַעֲמִיס עָלָיו אֶת גּוּפוֹ הַכָּבֵד.

אוּלָם הַשּׁוֹר הַנִּבְעָר לֹא כִּוֵּן לְדַעַת הַשָּׁחוֹר וַיִּשָׂא רַגְלָיו הַיְאוֹרָה עִם בַּבָּה פָּמְבֶּה רוֹכְבוֹ וַיַּשָׁט לַהֲנָאָתוֹ בְּמֵי הַיְאוֹר, וְקַשְׁוַלָּה לֵב־הָאֲרִי צָעַק וַיִּתְיַפַּח וַיִקְרָא: “הָהּ, אִמָּא! טוֹבֵעַ אָנכֹיִ, טוֹבֵעַ אָנֹכִי!”

“סוּס־יְאוֹר לֹא יִטְבַּע, גַּם חָבִית רֵיקָה אֵינָה טוֹבַעַת,” קָרָא אֵלָיו רֵעוֹ יוּקוּ בְּחוּשׁוֹ לְעֶזְרָתוֹ בְּסִירָה.

“אוּלָם אֲנִי חָבִית מְלֵאָה!” עָנָה קַּשְׁוַלָּה בִּצְחוֹק.

יוּקוּ אָחַז בְּרֶסֶן הַשּׁוֹר וַיִּמְשְׁכֵהוּ עִם רוֹכְבוֹ יַחַד אֶל הַחוֹף,כִּי לֹא מָצָא לִבּוֹ לְהַעֲלוֹת אֶת קַשְׁוַלָּה אֶל הַסִּירָה בְּעוֹדוֹ בַּמַּיִם, פֶּן תֵּהָפֵךְ הַסִּירָה עַל פָּנֶיהָ.

תַּם סֵפֶר רִאשׁוֹן

 

לוּחַ הַמִּלִּים    🔗

שֶׁאֵינָן שְׁגוּרוֹת בַּלָּשׁוֹן, אוֹ שֶׁאֵין פֵּרוּשָׁן מְדֻיָּק בְּפִי הַבְּרִיּוֹת אוֹ שֶׁמְּחֻדָּשׁוֹת לְצֹרֶךְ הַשָּׁעָה וּבָאוּ כְהַצָּעָה.

אִזְמֵל – סַכִּין (של רופאים). הַבְלָן – שׁוֹגֶה בַּהֲבָלִים, מַאֲמִין בְּהַבְלֵי־שָׁוְא

הָפִיס, לְהָפִיס מַכָּה – לְהוֹצִיא מִמֶּנָּה אֶת הַלֵּחָה

הַרְדֹּף – (מִין צֶמַח, שִׂיחַ) Oleander, oиeaндpЪ

זִירָה – מָקוֹם עָגֹל בַּקִּרְקָס לְהִתְגּוֹשְׁשׁוּת

חַלְבֵּץ – (מִין צֶמַח) цᴛицeмлeчниkЪ Vogelmilch, ornithogel

חָרוּט – גּוּף עָגֹל, רָחָב מִלְמַטָּה, בַּבָּסִיס, וְהוֹלֵךְ הָלֹך וָצַר עַד רֹאשׁוֹ

כַּדְכֹּד – Karfunkel, escarbouc[e carbuncle, kapбyнkyлЪ

כְּרוּם – מִין עוֹף קָטֹן מְאֹד: Colibri,koлибpи

כָּשׁוּת – מְכֻסֶּה שֵׂעָר דַּק וָרַךְ

נֶקַע – נָקִיק, בְּקִיעַ בָּאֲדָמָה

סִיב – קְרוּם דַּק מִתַּחַת לִקְלִפַּת הָעֵץ, עוֹשִׂים מִמֶּנוּ חֲבָלִים

עַרְסָל – כְּעֵין מִטָּה

פָּרִיךְ – נוֹחַ לְהִשָּׁבֵר

פַּוְיָן – מִין קוֹף

צִפְחָה – (מִין אֶבֶן שְׁחוֹרָה) Schiefer, ardoise, slate, acllидЪ

קֶשֶׁט – (מִין פֶּרִי) Ananas,, ahahacЪ שִׁלְשׁוּל – תּוֹלַעַת־הַגֶּשֶׁם

תֶּרֶד – (מין ירק) Spinat, epinard, spinach, шllинaТЪ