רקע
יקיר ורשבסקי

הד – צל הקול, צל ההברה, צל הצלצול והנגינה, הקשקוש והדפיקה; בבואה של קולות עצמי הבריאה.

וכקול כן צלו. בהד משתקף צבע הקול, צלצולו, מזגו, תנועותיו, איכותו ומהותו. הוא אינו מת, דומם, חסר־צביון, עכור ובלי־צבע כצל העצמים, אלא ראי בהיר, מראה מלוטש, אספּקלריה מאירה, המוסר לנו את כל מה שקלט לתוכו בלי חסר אף שמץ קל, קו בודד; בו מסתמן מקורו, הקול, בכל צביונו.

אבל לא בכל מקום הוא נשמע לקול, אינו משועבד תמיד למקורו. יש לו גם מאוייו שלו. אוהב הוא את הרום, את העומק, את המרחב ואת המרחק; אוהב הוא את עבי היער, את רוחב השדה, את עומק הבור ואת רום ההר וכל עצם זר – זר לו ומפריע בעדו.

מתגלגל הוא כל מיני גלגולים, דרך כל מיני מחלות עולה ויורד, מתרומם ונופל, משתרבב לרבוי רבואות הדים עבים ודקים, ברורים וצרודים, מצלצלים ועמומים, מתפשט במלוא רוחב האויר ועושה נפלאותיו; אך בהפגשו בדרכו באיזה עצם ממשי, חומר מציאותי, הוא מתדבק בו ונטפל אליו, גווע כרגע ונאלם דום.

בא הוא גם מן החומר היותר גס, יונק הוא גם מן המקור היותר עכור; מן הכאת הקרדום, מן חריקת המגרה וקשקוש הצלחת, אולם מן הרגע שחוּט הקול נגע בו הוא פותח את החרצובות האוסרות אותו אל המקור ונעשה חפשי בתנועותיו ובמהלכו.

זר לו הבלתי־אורירי, המוצק והקשה. שונא הוא את דמות הגוף.

ועצומה היא השפעתו על האדם. מקסים הוא את לבות האנשים כשהוא יוצא מתוך כלי־נגינה ערב, האויר נעשה אז מלא סודות וכשפים, נימי הלב רועדים ברטט קדוש והעינים מתחילות דומעות משפע הרגשות עצובות, רכות, מתוקות ומלטפות; מעורר הוא את בני־האדם להתנפל כחיתו־טרף וכזאבי־מדבר על בני אדם כמוהם בהשמע הד קול החצוצרה, קול ענות גבורה על שדה הקרב, ומשגיב את רוח האדם ומביא בלבו יראת הרוממות ופחד טמיר ושגיא בהשמע הד קול מפל המים על צוקי סלעים חדים.

“בראשית היה הדבור” – ועם הדבור הראשון של בריאת העולם נברא גם הדו.

“בהבל פיו של הקב”ה נברא העולם" – הוה אומר: בהד פיו.

ומאז הוא מתגלגל עמו, את הדבור, נטפל לו ונלוה אליו, מרחיבו, מעמיקו, נותן לו חוזק וצלצול, עוז וברק, מתנועע בתוך תנועות גלי האויר ומגיע למרומים.

וכשם שהיה הראשון לבריאה כן יהיה גם האחרון לבריאה. ולאחר קול־הרעש האחרון של כליון העולם וגסיסת נשמתו עוד יצלול רגע באויר הד הכליון והד הגסיסה.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 51493 יצירות מאת 2814 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21715 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!