איננו יודעים אם מארגני יום אבות־התנועה בכנרת רשמו את דברי הנשיא ואם לאו. מכל מקום מי שנזדמן במוצאי יום־ההתייחדות לכנרת ושמע את המסה של נשיא־המדינה על דור ראשונים, זכה, בלי כל הגזמה, לחוויה רוחנית גדולה.

למעלה משעה ורבע, בלי רשימות ובלי איבוד חוּט קל שבקלים מן הרקמה של חוויה והגוּת שמהן השזרה ההרצאה, ריתק הנשיא את שומעיו ברמת־השיח, בקשת הצבעים ובמעיין מפכה – וגם רגוע מאוד – של חכמת־עוֹלם וחכמת־ישראל. מעל לכל: של שאר־רוח.

העט אשר שלפנו לא הספיק לרשום. החלוקה של השמונה שנטמנו בכנרת: השלושה, הארבעה והאחד (בסוף הדברים נסתבר כי שמורה לנו הפתעה והכוונה לאחת – היא המשוררת רחל); הניתוח המבריק של שלישה אחרת: מארקס, לאסל ומשה הס (" דורות של סוציאליסטים שתו את המים המרים של מארקס על היהדות יחד עם היין, ואולי הוא אבי־אבות התלאות שבאו עלינו במשך הימים גם מן התנועה הסוציאליסטית" ); ההגדרות הממצות על אבות־התנועה ועל משנתם (“איש מהם לא התחיל ואיש מהם לא סיים וכל אחד מהם היה בבחינת ממשיך וּמשייר”) וכיוצא באלה, ניתוח והגדרות ומסקנות – במקוריות, בחד־פעמיות נדירה.

היה טוב להיות אותו ערב בכנרת ולהאזין לאחד דגוּלי הראשונים. אולי אחרונים לדור, ללא תחליף.