רקע
ישעיהו אברך
תנו לשמש יד

קמת בשבת בבוקר וכמצוות הרדיו – “נתנו לשמש יד”. מה זה בדיוק איננו יודעים, אבל ידידנו, שהוא משורר לשעות־הפנאי, אמר לנו שזה מעין “ליצאֶנציה פּוֹאֶטיקה” והכוונה האמיתית היא לעזור מעט לשמש לזורח – באמצעות שירים. כי זוהי אמנם “ליצאֶנציה” נוכחנו לדעת מהר. קמנו ונתַנו לשמש יד אחת ועוד יד, אך זה לא עזר והיא לא נשלפה מנרתיקה. במקומה פרץ מתוך הקדרוּת גשם זלעפות שעדיין לא פסק. מילא. כנראה הרגזנו את השממש. ואולי יש לטפל בה בלי ידיים.

אחר כם החלו הסרנדות של “קול־ישראל” לשמש, לפי טעם הרדיו, כך: שיר ראשון – יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך. המלים: דוד המלך. הביצוע: אילנה רובינא; שיר שני – לכבוד שחרית של שבת – לא הבחנו בשם: כמדומה, פּוֹל מקרטני (יש כזה?) נעים זמירות ה“פוֹפ”, באנגלית. אחריו נתנה לשמש – לכל הפחות – יד, צרפתיה אחת פרנסואה ז’ארדי (יכול להיות?) בדמות קול סקסי צרוד שביקש על נפשה. אחר־כך באה כעין תפילת־מוסף בצורת פיוט של שני זמירים ישראליים, על הנושא “שמש, שמש”, מלים רבות השראה המשלימות יפה ובטוּב־טעם את הפתיחה של דוד המלך. לא היינו מתפלאים אילו היו מסיימים תכנית מגוונת כזאת לפי הקו שבה התחילו אותה, כגון: ב“קדיש יתום”, אך משכנו ידינו מהשמש קודם לכן והשארנו לאחרים לשמוע את הסיום.

האם חייב אדם להיות דתי כדי לסלוד מפרופאנאציה כזו של שירותי־שידור של ישראל?

נ.ב.

אנו יודעים: הדברים הם לריק. גם אם תכתוש כמה שדרים של ישראל במכתש – לא תסור מעליהם איוולת־טעמם.


31 בינואר 1972


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!