ישבנו במחיצתו של נשיא המדינה וכתמיד שתינו שיחו בצמא. המעיין הבלתי נדלה של תורה רבת־יוּבלים ושל חכמה רבת־אנפין לעולם אינו מכזיב ומֵקֵר תמיד את המיוחד לשעתו ולעניינו. כך גם בעת קבלת תואר דוקטור־כבוד לבית המדרש למורים “הרצליה”, המאוחד עתה עם הסמינר למורים באידיש, בניו־יורק.
הפעם – אמר ז. שז“ר – אני מרגיש כביום שבו עיטרה לי אמי. ביקש לומר: כתר שקושרים לראשו נאמני העברית והחינוך היהודי, נבדל מכתרים אחרים שבהם עיטרו אותו עד כה בכך שהוא הכתר הבא מן המקור – כנטבע ב”שיר השירים" אשר עיטרה לו אמו.
בתוך כך, בדברו על מיזוגו של הסמינר האידישאי עם בית־המדרש לעברית, נתעכב על עניין שני־אור – הוא שם שנברא מתוך התלבטות בין השמות מאיר ואוּרי, וכדי שלא להפלות אחד מהם לרע נוצר השם שניאור, היינו: שני אור (אגב, צירוף־האורות הזה מקופל גם בשמו של הנשיא עצמו).
הוגי רעיון הסמינר – המשיך הנשיא – בייסדם בניו־יורק בית מדרש למורים בעברית נתכוונו לייסד שם את תל־אביב ובהקימם שם בית־ספר למורי אידיש – האמינו כי הם מקיימים בניו־יורק את וילנה. אבל אי־אפשר לכפות מהלכה של ההיסטוריה או לעוות אותו. ואין כוחה של עיר עברית אלא במקומה ובמקורה. “עם זאת נזכור ונכבד תמיד את השואפים”.
13 בפברואר 1972
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.