כעשר שנים יושב בתוכנו יונס טורקוב, משבט־הטורקובים המהולל של פולין שלפני השואה, ורושם קו לקו, תג לתג, את כל התיעוד שאגר מאז ניצל בעור־שיניו מחרב הנאצים בעת חורבן גטו ורשה. יש סובלים ממחלת השיכחה. יונס טורקוב נושא בגאווה את “מחלת” הזיכרון. מוראות־העבר עוברים לנגד עיניו כאילו היו ממאורעות היום הזה. בזכות הזיכרון הזה של יונס טורקוב ודומיו – אולי נזכור גם אנחנו. מכל מקום: לא נמהר כל־כך לשכוח.
השבוע הוענק לטורקוב “פרס מארק דבורז’צקי” על עבודתו בחקר השואה. זהו הפרס הרביעי המוענק לטורקוב. את הראשון, בשנת 1940, בעיצומה של מלחמת־העולם ומתחמת־ההשמדה ביהודים, קיבל מארגון־התרבות שבמחתרת הגטו ומאגודת “עונג שבת” של אותו ארגון – והדברים מסופרים לפרטיהם בארכיון־רינגלבלום לתולדות השואה. “עונג שבת” והפרס בתוך־תוכה של התבערה הגדולה – כוחו של רצון־הקיום היהודי.
פרס אחר ניתן ליונס טורקוב במקסיקו על ספרו “כוכבים שכּבוּ”. אך גם ישראל עמדה על חשיבות העבודה ההיסטוריוגרפית שלו וב־1970 הוענק לו פרס יצחק בן־צבי על ספרו “היא היתה ורשה יהודית” – מונומנט לגדולה ולמפוארת בקהילות ישראל באירופה.
יונס טורקוב מתקרב לגבורות. טוב לראות ענף עסיסי מגזע בית טורקוב בירקותו לימים רבים. להאזין אוד ימים רבים לקול העולה־ממעמקים של יהדות שהיתה.
11 במארס 1977
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.