מחר יהיו לכם בוודאי הרבה אבות – וכדרך העסקנות בישראל אולי ייטפלו לזה גם אבות נזיקין – אלא שהיום עדיין יש לכל הרעיון היפה הזה ולראשית הגשמתו אב־חוקי אחד פרופ' יצחק הלברכט. הקונגרס העולמי הראשון “מורשת בית סבא”, שנפתח השבוע בירושלים, הוא כליל מאמציו של איש־חלוץ זה.
מי שעקב בעניין – ולמה לא נודה: גם בספקנות – אחרי האופן שבו פיתח פרופ' הלברכט שלב־אחר־שלב את הרעיון של ריכוז “מורשת בית סבא”, יכול להבין לאשורו את המושג “דברות במטרה” בתחום החיים הציבוריים.
פרופ' יצחק הלברכט הוא גזע ושורש בארץ הזאת. גזעו – אחד הרופאים הידועים בארץ ומן המומחים בעולם לעקרוּת, מוּכר לרפואה בארץ ולכל הנזקקים לה – להרבה מוּכּי גורל. הוא שייך לקבוצת־ההמשך של רופאים־חלוצים שפרופ' חיים שיבא ופופ' מרדכי טור האגדיים היו מראשיה. נמנים עמה עד היום רופאים־חלוצים כפרופסורים פדה, הראל, דה־פריס ושורה של רופאים אחרים – מומחים בתחומם, הומניסטים גדולים.
כך גזעו של פרופ' הלברכט – ואילו שורשו בחינוך הומניסטי־אוניברסלי ובעמקי תרבות ישראל ומורשתה. משהגיע, שׂבע הישגים בתחומו, לגיל הפרישה, פנה אל אזור שאיננו כלל בתחום הרפואה אבל הוא בפירוש בתחום בריאות־הנפש של העם כולו וחוסן הלוּז העיקרי שלו – המשפחה.
לומר כי אנו יודעים לתאר כמו את “מורשת בית סבא” – תהא זו יומרה, אם לא הגזמה. אך בכלל נתפסת לנו מלאכה זו כמאמץ להעמיק שורשי היחיד במעגל המשפחה, לחשוף שורשי המשפחה היהודית וחוליות־הקשר בין דור לדור ולהבחין בשלשלת כולה ולא רק בחוליותיה הבודדות. טוב לכל הדורות ולכל התמורות – טוב לישראל וטוב לפזורה.
נשיא המדינה, שעצם כהונתו היא סמל הרציפות והאחדותיות היהודית, עמד על החשיבות שבחישוף שוֹרש הרצף ההיסטורי – ואילן המשפחה כתא מרכזי ברצף זה. בדברים קולעים ביקש להציב גדות לנושא והקסים בתיבולי פולקלור, שעל־פי בוֹשׂמןֹ וייחודו כבר אפשר להגדירו כפולקלור סגולי של יצחק נבון. דברים ממורשת – הם עצמם מורשה.
איך אפשר שלא להפטיר ב“כה לחי!” לפרופ' הלברכט ולימינו – יהודה בן־דוד, שבעת המשובשה הזאת בחרו להם נתיב כה סגולי לפעילות חינוכית ברוכה.
20 באוגוסט 1981
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.